רבי ישעיה הלוי הורוביץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף השל"ה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המונח "השל"ה" מפנה לכאן. לערך העוסק בשנה העברית ה'של"ה (1574–1575), ראו ה'של"ה.
רבי ישעיה הלוי הורביץ
-
לידה 1558
ה'שי"ח
האימפריה הרומית הקדושההאימפריה הרומית הקדושה פראג, ממלכת בוהמיה
פטירה 24 במרץ 1630 (בגיל 72 בערך)
י"א ניסן ה'שפ"ו?
האימפריה העות'מאנית (1453–1844)האימפריה העות'מאנית (1453–1844) טבריה, האימפריה העות'מאנית
כינוי השל"ה (הקדוש)
מקום קבורה ישראלישראל מתחם ציון קבר הרמב"ם, טבריה
תחומי עיסוק פרשנות התורה, פרשן תלמוד, פוסק
רבותיו רבי שלמה לייבושס ורבי מאיר מלובלין
חיבוריו ספר שני לוחות הברית
קברו של השל"ה בטבריה, במתחם קבר הרמב"ם
פנחס פסיס, "ספר עטרת הלוים", מונוגרפיה העוסקת בתולדותיו של רבי ישעיה הלוי הורוויץ. 1902 ורשה. לחצו על התמונה לדפדוף בספר מעמוד 1

רבי ישעיה הלוי הורוויץ, מכונה השל"ה או השל"ה הקדוש (על שם חיבורו "שני לוחות הברית"; ה'שי"ח, 1558 – תאריך הפטירה שגוי אך נתקבע י"א בניסן ה'ש"צ, 24 במרץ 1630 וכנראה טבת שפ"ו[1][2]) היה מגדולי רבני אשכנז במאה ה-17.

קורות חייו

מלידתו ועד לעלייתו לארץ

נולד בלובלין שבפולין בשנת ה'שי"ח (1558)[דרוש מקור] לרבי אברהם הלוי הורוויץ, שהיה תלמיד הרמ"א שחיבר את הספר "חסד אברהם". רבי אברהם הלוי היה צאצא למשפחת הורוויץ, משפחה מפורסמת וחשובה בפראג ממנה יצאו רבנים רבים.

מילדותו הצטיין השל"ה בלימודיו, למד בלובלין בישיבה שבה לימד אביו, אצל רבי שלמה לייבושס (המכונה 'המהרש"ל השני') ורבי מאיר מלובלין (המהר"ם מלובלין) שהיו מגדולי רבני פולין במאה ה-16.

לאחר מכן שימש ברבנות כאב בית דין במקומות רבים באיחוד הפולני-ליטאי ובאימפריה הרומית ה"קדושה" בקהילות פוזנן, מץ,[דרוש מקור] פרנקפורט דמיין, נחשב כרב מחמיר. בתקופת כהונתו בווינה נשא את חיה (בתו של ר' אברהם מויל).

לאחר שגורשו היהודים מפרנקפורט על נהר המיין, בשנת ה'שע"ד (1614), חזר לפראג ושימש שם ברבנות. לאחר מות אשתו חיה בשנת ה'ש"ף (1620) החליט לעלות לארץ ישראל כדי לבסס ולהרחיב את היישוב היהודי בארץ, שלמען החזקתו טרח ואסף כספים עוד קודם לכן ולאור אמונתו בביאת המשיח שעתידה להתרחש במאה החמישית של האלף השישי לספירה היהודית[דרוש מקור].

השל"ה יצא למסע רגלי ארוך, עבר דרך העיר חלב שבסוריה, הוא העיד כי במסעו לארץ ישראל עבר גם דרך סוריה כדי להיכנס לביתו של רבי שמואל ויטאל וללמוד זמן מה בכתבי "עץ חיים". לירושלים הגיע בשנת ה'שפ"ב (1622), ונתקבל בכבוד רב. בירושלים נשא אשה שנייה.

לאחר שמוחמד אבן פרוק עצר חמישה עשר מנכבדי העיר ובהם השל"ה, עד שנפדו בסכום כסף גדול, עבר להתגורר בצפת שבה גר כשלוש שנים, ובטבריה שבה חי עוד חמש שנים, בה נפטר ונקבר. צפת וטבריה היו באותם ימים מרכזים ללימוד הקבלה והשל"ה התמסר גם הוא ללימוד הקבלה וזאת שימשה יסוד לחיבורו הגדול "שני לוחות הברית".

בנו של השל"ה היה רבי שבתי שפטל הלוי הורוביץ, ונודע כמחבר הספר 'ווי העמודים'.

מאסרו, מותו וקבורתו של השל"ה

בתקופה בה שהה השל"ה בירושלים, גדלה העיר במהירות בשל עלייה מסיבית של יהודים מכל התפוצות, עד אשר כתב השל"ה באחת מאיגרותיו: "כי תהילה לאל נעשה צר המקום בירושלים". תקופה זו של התעוררות יהודית בירושלים הייתה קצרה לאחר שבשנת 1624 השתלטה על העיר משפחת אבן פארוח' אשר רדפו והכבידו על חיי היהודים במקום,[3]אף השל"ה נאסר ביחד עם עוד 15 מרבני העיר על ידי מוחמד אבן פארוח' וכופר עצום נדרש בעבורם. הקהילה היהודית הקטנה בארץ ישראל, הצליחה בתחנונים לצמצם את סכום הכופר לאחד עשר אלפים גרוש ולשחררם. לאחר שחרורם הם ברחו מירושלים וקבעו את מושבם בצפת.[4]

יש הטוענים[דרוש מקור] שהשל"ה בחר את מקום מושבו בצפת לא רק בשל הסיבה שהייתה מרכז יהודי גדול, אלא גם משום שראה בה מקום מרכזי להחשת תהליך גאולת ישראל. כעבור שנים מספר קבע את מושבו בעיר טבריה עד לפטירתו. על פי הכתוב על מצבתו - נפטר בטבריה בי"א בניסן ה'ש"ץ (1630) אך היום והחודש הם כנראה תוצאת טעות, והשנה היא רק על פי השערה מסתברת.[5] על פולמוס זה ראו להלן. יש גם עוררין על עצם מקום הקבורה, מכיוון שהוא אסר את היציאה מירושלים מרגע שהחל לגור בה. אולם לפי הספר 'תולדות משפחת הורוויץ' שהודפס מעט לפני מלחמת העולם השנייה, השל"ה נאלץ לעזוב את ירושלים ולנדוד לצפת.[2][6]

השל"ה טמון בטבריה, בחלקה בה טמונים כמה מגדולי התנאים והאמוראים ביניהם רבי יוחנן בן זכאי, רבי אמי ורבי אסי. בחלקה סמוכה נקבר הרמב"ם. החלקה שופצה לאחרונה, רבים הם העולים לקברו של השל"ה ומתפללים להיוושע בזכותו.

מקובל שהחוזה מלובלין (רבי יעקב יצחק הלוי הורוויץ, מגדולי החסידות במאה ה-18) הוא מצאצאיו, אם כי הקשר הגנאלוגי המדויק אינו ידוע.

הפולמוס על תאריך ומקום פטירתו

בספר 'תולדות משפחת הורוויץ' (דרזדן תרצ"ה (1936), שוער שתאריך מותו של השל"ה היה בטבת ה'שפ"ו.[2]

מחבר הספר, רבי צבי הירש הורוויץ רב העיר דרזדן הביא את דברי הרב חוקר השושלות רבי אפרים זלמן מרגליות, אשר מצא בתוך ספרו של רבי נתן נטע שפירא 'מגלה עמוקות' רישום לשנת מות השל"ה כשנת ש"פ. הרב מרגליות קבע שמדובר בשגיאה, ושיער שהאות האחרונה הושמטה אך לא קבע מהי. במהדורה מאוחרת יותר רשם בתיקונים את שנת שפ"ג כשנת פטירת השל"ה.[2][6][7] הרב הורוויץ חישב ושיער שמדובר לפחות בשנת שפ"ו, לפי הידיעה על הגעת השל"ה לטבריה בראש השנה של אותה שנה, אך לא מסר מקור למידע אודות שנת הגעתו לארץ ישראל. בנוסף, הביא את דברי סיני הוק (חוקר כתבים עבריים, בתחילת תקופת ההשכלה, נקרא גם שמעון האק) שסבר ששנת מותו של השל"ה היא שנת ש"צ. זאת על פי הקדמה לספר "ווי העמודים" של הרב שבתי בנו של השל"ה המספר שהשל"ה נפטר שנתיים לפני הדפסת הספר "שני לוחות הברית". אלא שלדברי הרב הורוויץ, הוק טעה לגבי שנת הוצאת ספר זה עצמו, וכן לגבי משמעות ההערה, שדיברה על סיום כתיבת הספר שנתיים אחרי הגעתו של השל"ה לארץ.[2][8][9][10]

התאריך י"א בניסן עורר תהיה, מכיוון שלפי פרסום של צאצאי השל"ה בספר סידור השל"ה, הם נהגו בכל יום משבעת הימים שלאחר פטירתו לומר סליחות לפי הוראותיו וצוואתו, וכן להכריז על כך לדורות, אך בכל חודש ניסן ובמיוחד בימי חג הפסח המתחילים ארבעה ימים לאחר התאריך המדובר, אין לומר סליחות.[2][9][11]

נפתלי וקשטיין בספרו 'ויתילדו' מצא את מקור הטעות. לראשונה הופיע התאריך "י"א בניסן" בספר "יקרא דחיי" משנת ה'תרפ"ח (1928 או 1929), שטעה בהעתקת דברי הספר דור ודור ודורשיו (וי"ו החיבור הראשונה בשם הספר מכוונת). התאריך י"א בניסן מופיע שם בשורת המידע שמעל לשמו של השל"ה ושייך למעשה למידע על נפטר אחר, ואילו בשורה של השל"ה היה כתוב רק: שנת ש"צ.[9][11][12][13][14] וקשטיין מצא גם שחודש הפטירה "טבת" הרשום בספר "תולדות משפחת הורוויץ", גם הוא שגוי, ומגיע מהעתקה מוטעית מתוך הספר "כנסת ישראל", של מידע לגבי בריחתו של השל"ה מן הכלא ויציאתו מירושלים בטבת שפ"ו, אך בחלק זה של הפיסקה אינו עוסק במותו כלל.[11][15]

גם לגבי מיקום קברו בטבריה יצאו עוררין שכן פסק שאין לצאת מירושלים על פי דברי התלמוד "הכל מעלין לירושלים". אך לפי הספר תולדות משפחת הורביץ, הנסמך במידת מה על הספר "כנסת ישראל" הוכרח השל"ה לעזב את ירושלים, ומשם נדד לצפת וטבריה.[2][11][15][16]

חיבוריו

ערך מורחב – שני לוחות הברית (ספר)

חיבורו העיקרי של השל"ה, אשר התפרסם על ידי בנו רבי שבתי שפטיל הלוי הורוביץ[17] רק לאחר מותו, הוא "שני לוחות הברית", שחובר כשנתיים לאחר בואו לארץ ישראל, כצוואה לבני משפחתו, ובו הוא מצווה אותם להנזר מתענוגות העולם.

המדובר ביצירה חשובה בתחום המוסר היהודי. הספר כולל חידושי תורה, ודברי מוסר, ומדבר אף בשבח הישיבה בארץ ישראל, עקרון שהגשים השל"ה בגופו, על אף קשיים רבים וייסורים. עד היום משמש הספר כספר יסוד ביהדות, ורבה השפעתו על החסידות ובמיוחד על הבעל שם טוב. על שם הספר נקרא המחבר בפי כל "השל"ה הקדוש" (של"ה - ראשי תיבות של "שני לוחות הברית").

בשער ההוצאה הראשונה של הספר, מהשנים ה'ת"ח ה'ת"ט (1648-1649) מתואר הספר וכותבו באלה המילים:

אמרות טהורות, מפנינים יקרות, חבור על שתי תורות, בכתב ובפה מסיני מסורות, ערוכות וסדורות מהגיבור בגבורות, איש אלוקי בוצינא קדישא, מרא דארעא דישראל, החכם השלם בכל מידות וחוכמות, גלויות וסתומות, הגאון אשר שפעת יפעת אור תורתו זרח בכל התפוצות, מקצה אל קצה - כב' הרב מהר"ר ישעיה במהר"ר אברהם הלוי זצ"ל ממשפחת הורוויץ, הספון וטמון במנוחתו בארעא קדישא.

בארץ ישראל ערך השל"ה גם את סידורו המפורסם "שער השמים". הוא נתן לסידורו שם זה היות ששמו ישעיה עולה בגימטריה כמילת 'השמים' וכן מפני שבשבוע בואו לירושלים קראו בתורה את פרשת השבוע ויצא שבה אמר יעקב "וזה שער השמים".

מלבד אלו, פרסם השל"ה חיבורים נוספים - "שמות גיטין", "מצוות תפילין", "בגדי ישע" על סדר מועד, פירושים שונים להגדה של פסח, הגהות לרש"י, לטור, לזוהר, הגהות למרדכי ועוד.

השל"ה עסק בקבלה ובפרשנות לתורה על דרך הסוד. ויתרה מזאת היה נכסף לחשוף את כתבי האר"י שבתקופה זאת היו תחת חרם בשל חשש לאמינותם, ובעברו בסוריה בא אל רבי שמואל ויטאל לקרוא את כתביו.

בית כנסת השל"ה

בית הכנסת העתיק בטבריה קיים מהמאה ה-16. ר' חיים ויטאל ב"ספר הגלגולים" מתאר את קדושתו הקדמונית של המקום, ומתאר שמורו האר"י נהג להתפלל שם בשל קדושת המקום. לימים סיפרו כי "בית הכנסת עבר ארבע רעידות אדמה, ותמיד שרד". האגדות מספרות על נסים גדולים שאירעו במתחם: נשים עקרות ילדו וחולים שביקרו במקום הבריאו בפתאומיות. סיפורי הנסים עברו מפה לאוזן, ובית הכנסת הפך למוקד עלייה לרגל ולאחד המקומות הקדושים ליהודים. בית הכנסת וסיפורי המופתים סביבו היוו מקור הכנסה לקהילה האשכנזית בטבריה, (כנגד מתחם קבר רבי מאיר בעל הנס לקהילה הספרדית) והם הפיצו אגדות רבות סביבו וגם הטמיעו שם בית הכנסת על שם השל"ה, אמור מעתה "בית כנסת השל"ה".

לפני כ-200 שנה הגיעה הקהילה היהודית האשכנזית המצומצמת בטבריה לכדי פת לחם, והוחלט למכור את מתחם בית הכנסת לצליינים יוונים. לפי הסכם המכירה נקבע כי תמורת סכום מסוים אפשר יהיה לפדות את המקום בחזרה. במהלך השנים בנו הצליינים על בית הכנסת את הכנסייה היוונית בטבריה. מאז מכירת המקום ניסו יהודים רבים לעלות ולבקר בבית הכנסת, חלקם בכוח, אך ללא הצלחה. חלקם ניסו למצוא את חוזה המכירה ולפדות את המקום, אך המסמך אבד בדמשק.[דרוש מקור]

לאחרונה, ביקרו כמה יהודים לכמה דקות בבית הכנסת העתיק, הדבר היה לאחר פנייה של עסקנים לחבר מועצת העיר, איתן עובד, הקשור אל הפטריארך תיאופולוס מירושלים, ובכך הוענק אישור חד-פעמי לכניסתם של מספר מצומצם של יהודים למקום. בין המבקרים היה הרב דן סגל, צאצא של השל"ה וחבר הכנסת מאיר פרוש.[18]

תפילות השל"ה

השל"ה חיבר וליקט מספר תפילות. שתים מהן זכו לפרסום רב:

תפילת אבות על בנים

ערך מורחב – תפילת השל"ה

המפורסמת שבתפילותיו היא תפלת האב על הבנים שהשל"ה מעתיקה בספרו מהקדמונים (יש אומרים שחיברה רבי בנימין הלוי ולטענתם הוא מחבר הספר חמדת ימים) מחבר התפילה הוא שכתב את הקדמתה הידועה 'ליבי אומר לי כי זמן המסוגל להתפלל אותה הוא בערב ראש חודש סיוון', מקובל לכנותה בשם תפילת השל"ה, הגם שאין הוא מחברה. תפלה זו נדפסה ומצורפת בהרבה סידורי תפלה, קטע מתוך התפלה: ”...באתי לבקש ולחנן מלפניך שיהא זרעי וזרע זרעי עד עולם זרע כשר ואל ימצא בי ובזרעי ובזרע זרעי עד עולם שום פסול ושמץ, אך שלום ואמת וטוב וישר בעיני אלקים ובעיני אדם ויהיו בעלי תורה וכו' ותן להם בריאות וכבוד וכח, ותן להם קומה ויופי וחן וחסד, ויהיה אהבה ואחוה ושלום ביניהם, ותזמין להם זווגים הגונים מזרע תלמידי חכמים וכו'...”

תפילה בסיום תפילת העמידה

תפילה נוספת שחיבר והודפסה בסידורים רבים, היא תפילה הנאמרת בין התחינות שלאחר תפילת שמונה עשרה, אשר פותחת במילים: "יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו, שלא תעלה קנאת אדם עלי ולא קנאתי על אחרים, ושלא אכעוס היום ושלא אכעיסך, ותצילני מיצר הרע, ותן בלבי הכנעה וענווה...".

עליה לקברו

השל"ה נקבר בטבריה על יד קבר הרמב"ם. בשנים האחרונות רבים עולים לציונו בכ"ט באייר, ערב ראש חודש סיוון, לומר את נוסח התפילה המפורסמת על שמו, שהביאה בספרו: ”...חל עלינו חובת התפילה ובקשה לה' יתברך בכל צרכינו, כי הכול מאיתו יתברך... וביותר צריך זירוז להתפלל שיהיה לו זרע כשר עד עולם... ולבי אומר לי שעת רצון לתפילה זו בערב ראש חודש סיוון...”.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • רא"ל פרומקין, תולדות חכמי ירושלים חלק א' (תרל"ד) פרק ח' עמ' 111–122 (במהדורת ריבלין, תרפ"ח, עמ' 148–156).
  • פינחס פסס, עטרת הלוים, ורשא תרס"ב. ‬
  • בן-ציון כץ, רבנות חסידות השכלה כרך א עמ' 48 ואילך.
  • יצחק (אריק) זימר, ר’ אליקים גוטשלק רוטנבורג וויכוחו עם השל"ה, סיני פח, ג/ד (תשמא) 138-154.
  • יוסף אביב"י, קבלת האר"י, מכון בן צבי, ירושלים 2008, עמ' 468–487.
  • הרב מאיר כץ, מבוא לספר "שני לוחות הברית" מכון יד רמה, כרך א, חיפה תשנ"ב, עמ' יט-מג.
  • מבוא לסידור השל"ה, מכון 'אהבת שלום', ירושלים תשנ"ח, כרך א' עמ' 25–30.
  • אברהם דוד, איגרת ר’ ישעיה הורוויץ בעל השל"ה מירושלים אחרי שנת שפ"ב, קובץ על יד טז (תשסב) 223-247. ‬
  • שלמה גוטסמן, תשובה לרבינו השל"ה מכתי"ק, ישורון טו (תשסה) נ-פא.
  • יעקב אלבוים, כללי הדרושים והאגדות ב'שני לוחות הברית' לר’ ישעיה הורוויץ, מחקרי תלמוד ג,א (תשסה) 42-63.
  • הרב יוסף מיכאל יוסקוביץ מבוא לשני לוחות הברית המבואר הוצאת עוז והדר (ה'תש"ף).

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיטקסט טקסט בוויקיטקסט: קטגוריה:של"ה

מספריו:

הערות שוליים

  1. ^ בספר 'ויתילדו' של הרב נפתלי אהרן וקשטיין הוכח שמדובר בטעות, וראו על כך בהרחבה בהמשך
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 2.6 ספר תולדות משפחת הורוויץ, מאת הרב צבי הירש הורוויץ, רבה של דרזדן, עמוד 20 (אתר כתבים עבריים). הספר יצא לאור בשנת תרצ"ה (1936) יחד עם קובץ נוסף פרי עטו במצורף למהדורת המחקר על הירושלמי בעריכת אחיו. מאמרו על השל"ה מסתמך בעיקר על מחקרי אחד מאבותיו רבי אפרים זלמן מרגליות בספרו מעלות היוחסין דף י"ב.
  3. ^ ראו: אריה מורגנשטרן, ‏יהדות הגולה והכמיהה לציון, 1240-1840, תכלת 12, אביב תשס"ב 2002
  4. ^ הורוויץ ישעיה; של"ה, אנציקלופדיית דעת
  5. ^ על פי ספרו של הרב נפתלי וקשטיין 'ויתילדו'
  6. ^ 6.0 6.1 ספר מעלות היוחסין אפרים זלמן מרגליות דף י"ב, לחקר שנת מותו של השל"ה (אתר כתבים עבריים)
  7. ^ הספר מגלה עמוקות לפרשת וירא ובכותרת המשנה רשום: דרוש על הספד החסיד הגאון ר' ישעי' מפראג שנפטר בירושלים תוב"ב ש"פ לפ"ק. (אתר כתבים עבריים)
  8. ^ הקדמה והערות של סיני הוק על הספר 'גל עד' מאת קלמן ליבן
  9. ^ 9.0 9.1 9.2 ווי העמודים הקדמתו של שבתי (שעפטיל) בנו של השל"ה לספר 'שני לוחות הברית' והודפס בפני עצמו, מהדורת שנת ה'ת"ח בהקדמה, על פיה קבע הוק בטעות את שנת מותו של השל"ה לשנת ה'ש"צ: "ומאחר שבעל הדרך ירט לנגדו, להוציא מחשבתו לפעולתו לאור בארץ החיים, - אור תורתו, בכן לא נגמר הספר בחוצה לארץ, כי אם בירושלים שתי שנים אחרי ביאתו! ומי"י הייתה זאת לְזַכוֹתוֹ - שהיה ניתק לראי"ה גנזי אוצרות דברי פי חן קבלת איש האלקי החכם הֵגִּילָם הרב הגדול מורנו הרב יצחק לוריא זצ"ל בצרור החיים צרורה נשמתו. ולא היו נראין לשום אדם עד בוא אבי אדוני ז"ל לאוצרתו ולביתו. כי שם תקע אבי ז"ל חנייתו ודירתו, והיה לומד בהם מראש עד סוף כדי להגיע לתכליתו..." ובהמשך: "ושתי שנים אחרי ככלות גמר הספר נלקח ארון אלקים עלה לעליונים ועל ידי זה לא היה לי רשות לצביונים..." (אתר כתבים עבריים)
  10. ^ ספר שני לוחות הברית - העמוד הסוגר במהדורה המקורית, ובו כותב השל"ה: תם ונשלם, מעזרת אל עולם, שנת השבו'עה לפ"ק. לדעת הוק זוהי שנת שפ"ח ושנתיים אחר כך נפטר השל"ה, ולדעתו של הורוויץ למרות הרישום 'לפ"ק' מדובר בגימטריה למילה שבוע"ה (שנת שפ"ג - שנתיים אחר עלייתו לארץ ישראל) ואילו האות ה' מייצגת את האלפים. ובהתאם לדברי הבן בהקדמת ספרו ווי העמודים, ולפיכך השל"ה נפטר בשנת שפ"ה או שפ"ו לכל המאוחר.
  11. ^ 11.0 11.1 11.2 11.3 "ויתילדו" לפרשת כי תשא תשע"ז, נפתלי אהרן וקשטיין (ספר בהדפסה, כרגע מופץ כדף שבועי ברשת) וראו דיון מקוון מקדים בעניין בדיון המקוון של אוצר החכמה
  12. ^ 'דור ודור ודורשיו' של הרב יוסף לוינשטיין, עם התאריך המטעה, השייך לשורה לעיל.
  13. ^ הספר יקרא דחיי לחודש ניסן ובו הרישום השגוי. הספר של הרב אפרים לנדא, הוא אוסף רשימות של ימי פטירה לפי חודשים, ויצא לאור בשנת תרפ"ח (1928 או 1929)
  14. ^ הספר מליצי אש הפופולרי מאת אברהם שטרן, שבו נשנתה הטעות. ספר זה מספר את קורותיהם של אישים שונים והוא ערוך לפי סדר הרשימות בספר יקרא דחיי. ספר זה הופץ בהרחבה ועמו השגיאה האמורה
  15. ^ 15.0 15.1 הספר כנסת ישראל מאת שמואל יוסף פין (ורשה תרמ"ז, 1886) המביא לראשונה את סיפור הבריחה מירושלים בחודש טבת שנת שפ"ו, לטענתו על פי הכתוב בספר 'ווי העמודים'. הוא כותב את השערתו של הוק שהפטירה הייתה בשנת ש"ץ, לצד השערה עצמית שמדובר בשנת שפ"ח. שתי ההשערות נסמכות על ערעורו של הרב מרגליות על שנת ש"פ הרשומה בספר מגלה עמוקות.
  16. ^ הקדמת הרב שבתי לשל"ה ובה אחרי פירוט הערים בהן כיהן באירופה, מוזכרת אחרי הגעתו לארץ רק ירושלים
  17. ^ עליו ראו: מרדכי מרגליות (עורך כללי), "רבי ישעיה הלוי הורוביץ", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1249-1248, באתר HebrewBooks
  18. ^ דודו בזק, חזרו לבית הכנסת שמעליו נבנתה כנסייה, באתר nrg‏, 19 באוקטובר 2006.
היסטוריה של עם ישראלאירועים ותאריכים על פי המקרא והמסורתספירת הנוצריםמדינת ישראלתחילת הציונות והעליות לפני קום המדינהבית המקדש הראשוןבית המקדש השניגלות אשור (עשרת השבטים)גירוש ספרד ופורטוגלתקופת השופטיםתקופת המלכיםתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםתקופת בית ראשוןגלות בבלתקופת בית שניסוף תקופת בית שני - מחורבן בית המקדש (שנת ג'תת"ל 70) ועד ולסוף מרד בר כוכבא (שנת ג'תתצ"ה 135)השואהגלות רומיתקופות בהן חלק נכבד מהעם היה בגלותתקופות של עליה לארץ ישראלתקופות בהן חלק נכבד מהעם היה בארץ ישראל, עם עצמאות מלאה או חלקיתתקופות בהן היה קיים בית המקדש
היסטוריה של עם ישראל
ה'שי"ח-ה'ש"ץ - השל"ה
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36824300ישעיה הלוי הורוביץ

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=רבי_ישעיה_הלוי_הורוביץ&oldid=2594336"