מכילתא דרבי ישמעאל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מכילתא דרבי ישמעאל, המכונה גם בפשטות מכילתא, הוא מדרש הלכה תנאי על חומש שמות, מפרשת בא עד פרשת ויקהל, המזוהה כבא מאסכולת דבי רבי ישמעאל המיוחסת לחכמים שהלכו בדרכו של רבי ישמעאל. מדרש הלכה מקביל על שמות מבית המדרש השני, דבי רבי עקיבא, הגיע לידינו באופן מקוטע, ומכונה מכילתא דרשב"י.

שם המדרש

מכילתא פירושה בארמית יחידת מידה[1]. אף האמוראים משתמשים במונח 'מכילתא' כדי לציין קובץ של הלכות[2].  ישנם כמה הסברים מדוע המדרש נקרא על שם יחידת מידה. לדעת צונץ הוא נקרא כך כיוון שהוא מכיל הרבה הלכות ודרשות.[3] הרב יצחק אליהו לנדא מציע שהמדרש נקרא כך על שם המשפט ”העוסקין במקרא מדה ואינה מדה במשנה מדה ונוטלין עליה שכר גמרא אין לך מדה גדולה מזו”,[4] ולכן למדרש, שכולל פירושים על המקרא, קוראים מידה.[5] המכילתא נקראת "דרבי ישמעאל" כיוון שהחכם הראשון המוזכר בה[א] הוא רבי ישמעאל.[ב][7]

באחת מתשובות הגאונים המדרש מכונה גם 'מכילתא דארץ ישראל' וכן בשם 'מכילתא ואלה שמות'. על פי רד"צ הופמן היא נקראת כך כדי להבדיל בינה לבין המכילתא דרשב"י, שהייתה נפוצה בבבל[8]. הראשון שקורא למכילתא דרבי ישמעאל בשמה זה הוא רב ניסים גאון מקירואן[9].  

זמן חיבור המדרש

הדעה הרווחת היא כי זמן חיבור המדרש במאה השלישית, יעקב בצלאל לויטרבך סבור[דרוש מקור] כי עיקרו של המדרש קדום יותר והוא נכתב בידי תלמידי רבי ישמעאל ממש, אולם עריכתו הסופית הושלמה מאוחר יותר. עריכת המדרש נעשתה בארץ ישראל.   המדרש בשמו אינו מופיע בשתי התלמודים, אולם יש הסבורים כי בתלמוד ירושלמי קיים ציטוט מן המכילתא.

מבנה המדרש

ככל מדרשי ההלכה, המדרש מתמקד בנושאי ההלכה שבספר שמות, וכך הוא מתחיל בפרשה ההלכתית הראשונה בספר שמות, פרשת "החדש הזה לכם" שעוסקת בדיני קרבן הפסח, וכן דורש בצורה עקבית את פסוקי הקטעים ההלכתיים שבספר. עם זאת, במדרש יש קטעים אגדתיים נרחבים (כמחצית), אולם הוא לא רואה עצמו מחויב לדרוש את כל הפסוקים בתורה שתוכנם אינו הלכתי.[ג] לדעת יעקב נחום אפשטיין, הפרשיות הלא הלכתיות שנכנסו למכילתא נכנסו כיוון שהן ”עניינות חשובים, פרשיות שהיו נקראות בציבור”[10] לעומת זאת מנחם כהנא מערער על הסברו של אפשטיין והוא סבור כי עדיין הדבר נשאר כשאלה[11].
המכילתא מחולקת לתשע "מסכתות":

  1. מסכתא דפסחא - שמות, י"ב, א' עד י"ג, ט"ז עוסקת בעיקר בענייני יציאת מצרים וקרבן פסח.
  2. מסכתא דויהי בשלח - שמות, י"ג, י"ז עד י"ד, ל"א עוסקת בקריעת ים סוף.
  3. מסכתא דשירתא - שמות, ט"ו, א' עד ט"ו, כ"א עוסקת בשירת הים.
  4. מסכתא דויסע - שמות, ט"ו, כ"ב עד י"ז, ז' עוסקת במסע בני ישראל לאחר קריעת ים סוף, ובירידת המן.
  5. מסכתא דעמלק - שמות, י"ז, ח' עד י"ח, כ"ז עוסקת במלחמת עמלק ובעצת יתרו.
  6. מסכתא דבחודש - שמות, י"ט, א' עד כ', כ"ב עוסקת במעמד הר סיני.
  7. מסכתא דנזיקין - שמות, כ"א, א' עד כ"ב, כ"ג עוסקת בדיני הנזיקין שבפרשת משפטים.
  8. מסכתא דכספא - שמות, כ"ב, כ"ד עד כ"ג, י"ט - עוסקת בדינים הנוספים שבחצי השני של פרשת משפטים.
  9. מסכתא דשבתא - שמות, ל"א, י"ב-י"ז ובנוסף ל"ה, א'-ג' פרשיות השבת מתוך פרשות כי תשא וויקהל.

גלגולי המכילתא

במחקרים שנעשו על קטעי גניזה גילו שיש שני ענפים: ענף מערבי ארצישראלי - הוא הנמצא בדפוסים ומקורותיו נמצאו בגניזת קהיר, וענף מזרחי בבלי שקטעים ממנו נתגלו במאוחר בגניזת קהיר.[12]

פרופסור מנחם כהנא גילה במחקרו שארבעה קטעי הגניזה שמהם הכין יעקב בצלאל לויטרבך את המהדורה השנייה של מהדורת הורוויץ, ועוד שלושה קטעים שפורסמו בידי חוקרים בני זמננו,[13] כולם חלקים מאותו העותק, המשמר הרבה מאוד מידע חשוב ואמין. בין היתר עותק זה מכיל את החלוקה הקדומה לתשע מסכתות בעלות נושא, וחלוקת מִשְׁנֶה לפרשות שבתוכן הלכות. בעותק זה השתמרה הלשון הקדומה, על מינוחו ותחבירו, שכמוהו נמצאו ב"עדי הנוסח הטובים" של כתבים אחרים מתקופת אחר החורבן. בעותק הושלמו חסרונות רבים של קטעים שהושחתו בשיני הזמן או שאבדו, וכן נמצאו נוסחים מדויקים שנשתבשו עם השנים במהלך דורות ההעתקה הידנית, מפאת אי הבנה של המעתיקים.[14]

השוואות נוסחים

  • ספר אות אמת שינויי נוסחאות לכתבי יד המכילתא, פראג שנת ה'שפ"ד
  • אתר בר-אילן לעדי נוסח של ספרות התנאים הכולל מלל של כתבי היד מן הגניזה, כתב יד אוקספורד, מינכן, וטיקן (ותיקן), רומי-קזנטרנזה, ודפוס ראשון.
  • באתר כתיב של הספרייה הלאומית ניתן לראות את צילומי כל כתבי היד של המכילתא

מהדורות דפוס

מפרשי המכילתא

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיטקסט טקסט בוויקיטקסט: מכילתא
  • ויקיטקסט ביבליוגרפיה של המכילתא דרבי ישמעאל, באתר ויקיטקסט

    • מכילתא דרבי ישמעאל, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
    מכילתא דרבי ישמעאל(הקישור אינו פעיל, 26.1.2022) (עם פירוש קו המידה) באתר היברובוקס
    כתבי יד ודפוסים ראשונים

    חומר עזר

    ביאורים

    1. ^ וליתר דיוק: בתוכנה, היינו במדרש הראשון על הפסוקים, שמגיע אחרי הפתיחתא.
    2. ^ ”(ספר שמות, פרק י"ב, פסוק ב') "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים, רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה." רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר: מֹשֶׁה הֶרְאָה אֶת הַחֹדֶשׁ לְיִשְׂרָאֵל וְאָמַר לָהֶם: כַּזֶּה הֱיוּ רוֹאִין וְקוֹבְעִין אֶת הַחֹדֶשׁ לַדּוֹרוֹת!.[6]”
    3. ^ כך למשל המכילתא מדלגת מסוף פרשת משפטים אל פרשת ויקהל, מבלי לדרוש את פרשיית חטא העגל.

    הערות שוליים

    1. ^ ראה תרגום על ספר ויקרא, פרק י"ט, פסוק ל"ה, וראה עוד פירושים בהקדמת השבות יהודה על המכילתא מספר הערוך.
    2. ^ לדוגמה, תלמוד בבלי גיטין דף מד. 'אמר ליה ר' ירמיה לר' זריקא פוק עיין במכילתך נפק דק ואשכח' וברש"י שם: 'מכילתך' 'במשנה הסדורה לך'.
    3. ^ מתוך דבריו בספר "הדרשות בישראל", מצוטטים אצל מאיר איש שלום, מכילתא עם פירוש מאיר עין, מבוא, פרק ה, עמוד XXXI, באתר היברובוקס.
    4. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף ל"ג עמוד א'
    5. ^ יצחק אליהו לנדא, מכילתא עם פירוש "ברורי המדות" ו"מצוי המדות", הקדמה לספר, עמוד שני, טור ימני ד"ה עתה נרדפה, באתר היברובוקס
    6. ^ מכילתא דרבי ישמעאל, מסכתא דפסחא פרשה א (פרשה ב בכתבי היד)
    7. ^ יעקב נחום אפשטיין, מבואות לספרות התנאים, עמוד 550, באתר היברובוקס
    8. ^ רד"צ הופמן, מסילות לתורת התנאים, עמודים 37–38
    9. ^ מפתח למנעולי התלמוד[דרושה הבהרה], שבת דף קו:
    10. ^ יעקב נחום אפשטיין, מבואות לספרות התנאים, עמוד 549, באתר היברובוקס
    11. ^ מנחם כהנא, המכילתות לפרשת עמלק, ירושלים תשנ"ט [דרושה הבהרה].
    12. ^ ליאורה עמ' 30 והערה 7
    13. ^ ליאורה עמוד 29 על מהדורת לאוטרבך, ועמוד 30 הערה 6 על שלושת קטעי הגניזה החדשים: יחזקאל קוטשר תשכ"ח,, שרגא אברמסון תשל"ב, דניאל בויארין תשמ"ו
    14. ^ על מחקר מנחם כהנא ראו ליאורה עמוד 30 הערה 8
    15. ^ הורוביץ רבין, מכילתא דר"י-מהדורה מדעית, באתר היברובוקס
    16. ^ מהדורת המכילתא של לויטרבך (כרטסת הספרייה הלאומית); מהדורת המכילתא סרוקה באתר גוגל ספרים
    17. ^ אתר למנויים בלבד שלמה פיוטרקובסקי, ‏המטרה: החזרת המכילתא למרכז בית המדרש, בעיתון מקור ראשון, 15 במרץ 2020


    ספרות המדרשים
    מדרשי הלכה תנאיים
    (בערך 200–400 לספירה)     		מכילתא דרבי ישמעאל • מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי • ספרא • ספרי במדבר • ספרי זוטא במדבר • ספרי דברים • מכילתא דברים • ספרי זוטא דברים

    מדרשי אגדה קלאסיים:
    תקופת האמוראים והסבוראים (בערך 400–600 לספירה)     		בראשית רבה • ויקרא רבה • איכה רבה • אסתר רבה (פרשיות א-ו) • שיר השירים רבה • פסיקתא דרב כהנא • מדרש פנים אחרות • ברייתא דישועה • אגדות התלמוד

    תקופת הביניים:
    ראשית תקופת הגאונים
    (בערך 600–750 לספירה)     		מדרשי התנחומא • שמות רבה (פרשיות יב-מ) • במדבר רבה (פרשיות טו-כג) • דברים רבה • רות רבה • קהלת רבה • קהלת זוטא • אבות דרבי נתן • אותיות דרבי עקיבא • מדרש תהילים (מזמורים א-קיח) • מדרש ויסעו • תרגום שני למגילת אסתר • פסיקתא רבתי • מדרש שיר השירים
    המדרש המאוחר:
    תקופת הגאונים
    (בערך 750–1050 לספירה)     		תנא דבי אליהו • פרקי דרבי אליעזר • שבעת פרקי רבי אליעזר • הגדה של פסח • שמות רבה (פרשיות א-יא) • במדבר רבה (פרשיות א-יד) • אסתר רבה (פרשיות ז-י) • אגדת בראשית • בראשית רבתי • פסיקתא רבתי • דברים זוטא • רות זוטא • שיר השירים זוטא • מדרש שמואל • מדרש משלי • מדרש תהילים (מזמורים קיט-קנ) • מדרש אבא גוריון • מדרש תדשא • מדרש ויושע • מדרש עשרת הדיברות • מדרש תשובת יונה הנביא • מדרש אבכיר • מדרש אספה • מדרש תמורה • פסיקתא זוטרתא (לקח טוב)
    הילקוטים:
    תקופת הראשונים
    (בערך 1050–1500 לספירה)     		פתרון תורה • פסיקתא זוטרתא • מדרש שכל טוב • מדרש אגדה (בובר) • ילקוט שמעוני • ילקוט המכירי • מדרש הגדול • מדרש הביאור • הגדות התלמוד (ילקוט) • עין יעקב • מדרשי רבי שמואל מסנות
    הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
    רשימת התורמים
    רישיון cc-by-sa 3.0

    34727876מכילתא דרבי ישמעאל

    אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=מכילתא_דרבי_ישמעאל&oldid=2662937"