בת מצווה

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דף שער של חוברת לנערת הבת מצווה, על מעלת בנות ישראל.

בת מצווה הוא היום בו מגיעה נערה יהודייה לגיל 12 ומתחייבת בקיום מצוות. הכינוי בת מצווה משמש גם לאירוע שלפעמים נערך סמוך ליום ההולדת ה 12.

גדר הלכתי

ההלכה לפיה בגיל 12 הבת מפסיקה להיחשב כקטנה, מקורה במשנה במסכת נידה[1]: "בת שתים עשרה שנה ויום אחד נדריה קיימין" ובדברי הרמב"ם:[2] "בת שתים עשרה שנה ויום אחד... ובן שלוש עשרה שנה ויום אחד... הרי הן כגדולים לכל המצוות".

על פי ההלכה, יהודייה שהגיעה לגיל 12 נחשבת לבעלת דעת ומחויבת בכל מצוות התורה שבהן חייבות נשים. גיל קבלת המצוות של הנערה נמוך בשנה אחת מהגיל שבו מגיע נער לעול מצוות ("בר מצווה"). הסבר נפוץ לכך הוא שהנערה מתבגרת, בראש ובראשונה מבחינה פיזיולוגית, מוקדם יותר מהנער ולכן היא חוגגת קודם. הרא"ש מסביר את המדרש בבראשית רבה במילים: "נתן הקב"ה בינה יתרה באישה יותר מבאיש. פירוש: הקדים בה בינה יותר מבאיש", כלומר ההתפתחות השכלית של האישה קודמת לזו של הגבר.

באופן נוסף באר הרב זלמן סורוצקין שני כוחות עיקריים באדם: מוח לחשוב מחשבות - בזה עולה על פי רוב האיש על האשה. רגש שבלב - בזה עולה האשה על האיש. האמונה תלויה בלב וברגשותיו לכן האשה מתחייבת במצוות קודם לאיש.[3]

מנהגים

המנהג לערוך לבנים שהגיעו לגיל מצוות עלייה לתורה וסעודת מצווה. אך באופן מסורתי לא נערך בעבר טקס לרגל הגעתה של נערה לגיל מצוות.

הרב יוסף חיים מבגדאד כתב שלא נהגו לערוך סעודת בת מצווה במקומו, אך תהיה שמחה באותו יום ותלבש בגדי שבת ובמידת האפשר ללבוש בגד חדש בשביל להתחייב בברכת שהחיינו ותכוין להודות גם על כניסה בעול מצוות.[4] בכף החיים נכתב[5] "יש לה ללמוד באותו היום יותר מבשאר ימים, וכן הבן יעשה כן".

הרבנית פאני נוידע (1894-1819) כתבה ספר תפילות בגרמנית, בתוכו יש תפילה לכלת הבת המצווה[6].

מסיבת בת מצווה

תפילה לנערת בת מצווה.

דעות שונות יש לגבי קיום סעודת בת מצווה. הרב אהרן וולקין אסר את המנהג משום חוקות הגויים[7]. הרב משה פיינשטיין, בתשובות משנות ה-50, אסר קיום אירוע בבית הכנסת כיוון שהוא "דברי רשות והבל בעלמא...אין זה שום עניין וסמך להחשיב זה דבר מצווה וסעודת מצווה".[8] גם בעדה החרדית הביעו התנגדות עזה לחגיגת בת המצווה עקב מקורה בחוגים רפורמיים.[9]

לעומת זאת קבע הרב הראשי לישראל יצחק ניסים, בתשובה לשאלת נערה שסבה התנגד לכך, כי "ראוי ורצוי לערוך חגיגה לכבוד מאורע זה בחייה. את החגיגה יש לערוך בבית, בחברת קרובים וידידים ובהשתתפות של רב. הרב ישא דברים לכבוד המאורע הזה, וידבר במעלת החובה לשמור את המצוות ובשכר של מקיימיהן. הבת, ראוי שתלבש בגד חדש ותברך עליו ברכת "שהחיינו". מן הנכון שתכין הרצאה קצרה על המאורע ועל ערך היום. האם (צ"ל: האב) יאמר: "ברוך שפטרני מענשה של זאת".[10]

התשובה המקיפה ביותר בעניין ניתנה על ידי הרב יחיאל יעקב וינברג בשו"ת שרידי אש (חלק ב', סימן צ"א): "יש טוענים נגד ההיתר של חגיגת הבת מצוה, משום שהוא נגד מנהג הדורות הקודמים, שלא נהגו מנהג זה. אבל באמת אין זו טענה, כי בדורות שלפנינו לא הצטרכו לעסוק בחינוך הבנות, לפי שכל אחד מישראל הי' מלא תורה ויראת שמים, וגם האויר בכל עיר ועיר מישראל הי' מלא וממולא בריח וברוח היהדות, והבנות שגדלו בבית ישראל שאפו את רוח היהדות בקרבן באפס מעשה וכמעט שינקו את היהדות משדי אמותיהן.

אבל עכשיו נשתנו הדורות שינוי עצום... עכשיו מוטל עלינו לרכז כל כחותינו בחינוכן של הבנות... ושורת ההגיון הישר וחובת העיקרון הפדגוגי מחייב, כמעט, לחוג גם לבת את הגעתה לחיוב המצות, והפלי' זו שעושים בין הבנים והבנות בנוגע לחגיגת הבגרות פוגעת קשה ברגש האנושי של הבת הבוגרת, אשר בשטחים אחרים כבר זכתה בזכיון האמנציפציא, כביכול.

ואף שנוטה אני להתיר חגיגת בת מצוה, מ"מ מסכים אני לדעת הגאון ר"מ פינשטיין בספרו אגרות משה או"ח ד' סי' ל"ו, שאין לחגוג חגיגה זו בבהכ"נ ואף לא בלילה אף שאין שם אנשים, כי אם בבית פרטי או באולם הסמוך לביהכ"נ. ובתנאי שהרב ידרוש בפני הבת הבוגרת דרשה מאליפה ולהזהירה להיות שומרת מהיום והלאה המצוות העיקריות בדברים שבינה למקום (כשרות, שבת, טהרת משפחה), הטיפול בחינוך הבנים, וחובת העידוד והחיזוק לבעל בלימוד תורה ובשמירת מצוות, והיותה שקודה לתת עיני' באיש שהוא ת"ח ויר"ש. וכל הדברים האלה הם טעמים גדולים להתיר חגיגה זו אפילו לפי שיטת הגר"א, שהנהו מחמיר מאוד בענינים אלה.".

גם הרב עובדיה יוסף, בתשובות הלכתיות משנות ה-70, כתב שמצווה לערוך סעודת מצווה לכבוד הגיעה לגיל המצוות, כמו שעושים לבן, להודות לה' על שזכתה להגיע לגיל בו מתחייבים במצוות, וכן מפני שגדול המצווה ועושה. סעודה זו נחשבת סעודת מצווה, וכל שכן שרגילים לומר במסיבות כאלה דברי תורה מענינא דיומא, וגם שירים ותשבחות להשי"ת, ובכה"ג ודאי הוי סעודת מצוה.[11]

בנות בתי הספר בית יעקב נוהגות לעשות סעודה לבת המצווה בהשתתפות בנות ונשים בלבד, או לבני המשפחה ובנות המשפחה בלבד, כדי לשמור על כללי הצניעות.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. פרק ה' משנה ו'
  2. הלכות שביתת עשור, ב', י"א
  3. קול תודה, מכתב לבת המצווה, אוצר ההודיה לבת המצווה, קרית אתא תשע"ח, עמ' עמודים 9–19
  4. בספר בן איש חי, שנה ראשונה, פרשת ראה, י"ז
  5. אורח חיים סימן רכ"ה אות י"ב
  6. קול תודה, תפילה, אוצר ההודיה לבת המצווה, קרית אתא תשע"ח, עמ' עמודים 64
  7. http://www.daat.ac.il/he-il/mishpacha/bar-mitzva/gzuntheit/%D7%95%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%A7%D7%99%D7%9F.htm
  8. שו"ת אגרות משה חלק או"ח א' סימן קד
  9. אוצרות ירושלים, קכ"ט, עמודים תס"א-תס"ג(הקישור אינו פעיל, 24.1.2019)
  10. תשובה משנת תשכ"ג שנמצא בארכיון של יד הרב נסים, מצוטט במאמרו של ד"ר אהרן ארנד, חגיגת בת מצווה בפסקי הרב יצחק ניסים
  11. תשובותיו צוטטו באתר דעת


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0