הטפת דם ברית
הטפת דם ברית הוא פעולה הנעשית במקרים בהם אין אפשרות לבצע את תהליך המילה כהלכה, כגון בתינוק שנולד כשהוא מהול, או בגוי מהול שרוצה להתגייר. ישנם דעות שאף במקרים בהם נעשתה הברית מילה באופן פסול, כגון על ידי מי שאינו כשר למול או בזמן שאינו כשר למילה, יש חיוב להטיף דם ברית.
מקור הדין
בתלמוד הובאה מחלוקת בית שמאי ובית הלל האם במקרה שלא ניתן למול ישנו חיוב להטיף דם ברית או לא. בסמוך לכך הובאה מחלוקת תנאים באיזה מקרה נחלקו בית שמאי ובית הלל:
ערלתו ודאי דוחה את השבת, ולא נולד כשהוא מהול דוחה את השבת, שבית שמאי אומרים: צריך להטיף ממנו דם, ובית הלל אומרים: אינו צריך.
אמר רבי שמעון בן אלעזר: לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על נולד כשהוא מהול שצריך להטיף ממנו דם ברית, מפני שערלה כבושה הוא. על מה נחלקו? על גר שנתגייר כשהוא מהול. שבית שמאי אומרים: צריך להטיף ממנו דם ברית, ובית הלל אומרים: אין צריך להטיף ממנו דם ברית"
בתלמוד אף הובאה דעה שלישית בעניין מחלוקת בית שמאי ובית הלל:
רבי אלעזר הקפר אומר: לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על נולד כשהוא מהול - שצריך להטיף ממנו דם ברית. על מה נחלקו? לחלל עליו את השבת: בית שמאי אומרים: מחללין עליו את השבת; ובית הלל אומרים: אין מחללין עליו את השבת
אופן הפעולה
בפעולת הטפת דם ברית מבצעים שריטה קלה במקום המילה, הפעולה נעשית באמצעות מחט או חוד סכין מעוקרים.
בפוסקים נחלקו באופן עשיית הטפת דם, האם יש חיוב או צורך שיצא דם בפועל כתוצאה מהפעולה, או שדי בכך שנעשתה שריטה קלה באיבר המילה. יש שכתבו לדייק מלשון רש"י במסכת שבת[1] שיש מצווה בעצם הטפת הדם, ושעיקר מהות הברית בין ישראל להקב"ה נעשית בעצם דם המילה[2].
המקרים הנידונים
ישנם כמה מקרים בהם דנו בראשונים ואחרונים האם ישנו חיוב להטיף דם ברית:
- גוי שבא להתגייר אך מל קודם לכן בהיותו גוי
- קטן שנולד מהול
- קטן שמלו אותו קודם היום השמיני
- קטן שמלו אותו לאחר היום השמיני אבל בלילה שאינו זמן שכשר למילה
- קטן שמלו אותו בזמנו אבל על ידי אדם שפסול למול כגון על ידי גוי
קטן שנולד מהול
בתלמוד נחלקו בקטן שנולד מהול האם חוששים שמא יש לו ערלה כבושה שאינה נראית ולכך חייב בהטפת דם ברית או לא.
להלכה נחלקו בראשונים האיך הדין: לדעתם של בעלי התוספות ההלכה היא שלא צורך להטיף דם כלל. הרי"ף פוסק שחובה להטיף ממנו דם ברית על מנת לקיים את חובת מצוות ברית מילה, וכן פסק גם הרמב"ם ורבינו האי. הטור לאחר שהביא את כלל הדעות, כתב דיש להטיף דם ברית רק שיעשה כן בנחת. אך לא יברך על מצות מילה מאחר שחובת ההטפה במקרה כזה היא רק מספק.
גוי מהול
גוי מהול שבא להתגייר נחלקו הראשונים מה דינו: בדעת רבינו חננאל יש שכתבו[3] שמאחר ואינו יכול למול אין לו תקנה, אך הוסיף שבניו אינם צריכים גיור נוסף ודי להם במילה ללא טבילה. אם זאת יש שכתבו שלדעת רבינו חננאל גוי מהול אינו צריך כלל הטפת דם ברית וגיורו כשר[4].
לדעת ההלכות גדולות גוי שנתגייר יש להטיף ממנו דם ברית לצורך גיורו.
בספר העיטור כתב לחלק, במקרה שהגוי נולד מהול אין צריך הטפת דם, אך אם מל לאחר שנולד במקרה כזה יש צורך בהטפת דם.
הרמב"ן סובר שבהטפת דם ברית של גר שנולד מהול יש לברך עליה ברכת המצוות, וטעמו: ”שאין הטפת דם זו מפני ספק, אלא ודאי חייבין אנו להטיף מהם דם זו של ברית, ובה נכנסין תחת כנפי השכינה; אבל בישראל שנולד כשהוא מהול כיון שאינו צריך להטיף אלא מפני ספק ערלה כבושה הורו הגאונים שאין מברכין, שאין זו מילה...” המאירי[5] התקשה בדברי הרמב"ן מהו הטעם שרק גוי מהול מברך על הטפת דם ברית ולא קטן שנולד מהול: ”והדברים מתמיהים, והרי הקטן אף הוא נכנס תחת כנפי השכינה בברית”. לכן לדעתו לעולם יש לברך על עצם הכניסה לכנסת ישראל בהטפת דם ברית כאשר אין מילה.
מל בלילה או קודם זמנו
לדעת הרמ"א[6] במקרה ועבר ומל בלילה - צריך לחזור ולהטיף ממנו דם ברית. אך מנגד הוסיף שהמל תוך שמונה ימים - אינו צריכים הטפה.
הש"ך התקשה בדברי הרמ"א מדוע יש לחלק בין שני המקרים, ולכך חולק וסובר בשבני מקרים אלו יש חיוב להטיף דם ברית מחמת שהמילה נעשתה בפסול, ביישוב דברי הרמ"א נאמרו הסברים שונים.
להלכה
על פי עדות בעל המנחת אלעזר ממונקאטש, שהיה גדול המוהלים בדורו, כבר כמה דורות שלא ידוע על תינוק שנולד כשהוא נימול לגמרי, באופן שאי אפשר למול אותו כלל, ויש לקיים בו רק הטפת דם ברית.
בזמנינו כל התינוקות שמוגדרים בלידתם כתינוק ש"נולד מהול" הכוונה "נימול חלקית". כמובן שנימול חלקית, זאת אומרת שעדיין יש עליו חלק מהערלה ויש למול אותו בברכה כדת וכדין.
עם כל זה מצוי היום הרבה מקרים בהם נהוג לקיים הלכה למעשה "הטפת דם ברית", לרוב מדובר בגרים שכבר נימולו קודם שהתגיירו.
אך לעיתים מצוי גם הטפת דם ברית אצל כאלו שנימולו על ידי הפסולים למול, כגון ע"י רופא מחלל שבת.
אמנם בשולחן ערוך[7] כתב מרן כי במקרה שתינוק נימול על ידי גוי "אין צריך לחזור ולמול פעם שנית", אך הרמ"א מביא דעה שחייבים לחזור ולהטיף דם ברית, והוא מוסיף "וכן עיקר".
ולכן גם רבים מבני ספרד חוששים לדעת המחמירים ונוהגים לשוב ולהטיף דם ברית לשם מילה ע"י מוהל כשר.
לעניין ברכה נפסק בשולחן ערוך [8] "גר שמל קודם שנתגייר, וקטן שנולד כשהוא מהול, כשמטיפין ממנו דם ברית אינם צריכים ברכה". וכן נוהגים.
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קל"ד עמוד א'.
- ^ שו"ת אגרות משה יו"ד ח"ב סימן קיט, וכן יו"ד ח"א סימן רכג.
- ^ כך כתב הר"ן בשמו במסכת שבת נד מדפי הרי"ף.
- ^ תוספות בשם רבינו חננאל ביבמות מו ב.
- ^ מגן אבות, יד
- ^ יורה דעה סימן רס"ב
- ^ יורה דעה רס"ד סעיף א'
- ^ יורה דעה סימן רס"ה
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
