תהילים כ'

פסוקי המזמור:תהלים כ' לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד
א לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד: ב יַעַנְךָ ה' בְּיוֹם צָרָה יְשַׂגֶּבְךָ שֵׁם אֱלֹקֵי יַעֲקֹב: ג יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ: ד יִזְכֹּר כָּל מִנְחֹתֶךָ וְעוֹלָתְךָ יְדַשְּׁנֶה סֶלָה: ה יִתֶּן לְךָ כִלְבָבֶךָ וְכָל עֲצָתְךָ יְמַלֵּא: ו נְרַנְּנָה בִּישׁוּעָתֶךָ וּבְשֵׁם אֱלֹקֵינוּ נִדְגֹּל יְמַלֵּא ה' כָּל מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ: ז עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי הוֹשִׁיעַ ה' מְשִׁיחוֹ יַעֲנֵהוּ מִשְּׁמֵי קָדְשׁוֹ בִּגְבֻרוֹת יֵשַׁע יְמִינוֹ: ח אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם ה' אֱלֹקֵינוּ נַזְכִּיר: ט הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ וַאֲנַחְנוּ קַּמְנוּ וַנִּתְעוֹדָד: י ה' הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ:

לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד: יַעַנְךָ הן מילות הפתיחה של פרק כ' בספר תהילים הנאמר בתפילת שחרית בין אשרי לקדושה דסידרא. בשל פתיחה זו, מכונה הפרק לעיתים גם "למנצח". על פי תוכנו הוא מזמור להצלחת המלך ולישועה בשדה הקרב.

מנהגים

מכיוון שפרק זה מכיל בתוכו את המילים ”יַעַנְךָ ה' בְּיוֹם צָרָה” נהוג שלא לאומרו בשבתות, חגים וימי שמחה אחרים (עיין לקמן לגבי איזה ימים הוא לא נאמר). כמו כן נהוג שלא לאומרו בעיתות צער (כדוגמת בית האבל).

מזמור זה אינו מופיע בסדר רב עמרם גאון וגם לא בסדר התפילה של הרמב"ם. בנוסח איטליה הוא נאמר כחלק מתחנון של שני וחמישי. בקהילות אשכנז, נוהגים שלא לאומרו בראש חודש, חול המועד, חנוכה, פורים ושושן פורים, י"ד וט"ו של אדר א' בשנה פשוטה (פורים קטן), תשעה באב, ערב יום הכיפורים וערב פסח, ובקצת קהילות גם בערב ר"ה, ערב סוכות, ערב שבועות ואסרו חג. בקהילות הספרדים כמו גם בחסידויות מסוימות (כגון חסידות חב"ד) נהוג להימנע מאמירת "למנצח" בכל יום שאין אומרים בו תחנון.

יש הרואים באמירת מזמור זה כתפילה ללידה קלה. במאה ה-18 היו שנהגו לומר מזמור זה באוזני יולדת תוך שהם מחליפים את הפנייה ”יַעַנְךָ” (בזכר) לפנייה ”יַעַנֶךְ” (בנקבה), אך יעקב עמדין והחיד"א התנגדו לכך.

מקבילה ארמית

החל משנות השמונים של המאה העשרים זוכה המזמור לתשומת לב מחקרית רבה, בעקבות גילויה של מקבילה חוץ מקראית קדומה, בקטע מתוך פפירוס הכתוב כולו ארמית בכתב דמוטי (Papyrus Amherst 63, טור 12, שורות 11–19). הפפירוס, לקט של טקסטים דתיים, התגלה בלוקסור (תבאי העתיקה) שבמצרים כבר בסוף המאה ה-19, אך במשך עשרות שנים לא הצליחו החוקרים לפענחו בשל שיטת הכתב החריגה. ההערכות לגבי זמנו של הטופס נעות בין המאה הרביעית למאה השנייה לפני הספירה.

ישנם הבדלים רבים בין המזמור שבפפירוס לבין מזמור כ' שבתהלים. ככלל, המזמור שבפפירוס קצר יותר מזה המקראי, ונראה שהוא פגני וסינקרטי באופיו. אין הוא מזכיר את המלך כלל. למרות ההבדלים, הדמיון בין שני המזמורים מובהק ואין ספק כי קיימת ביניהם זיקה ספרותית. חוסר ההתאמה של הכתב המצרי לתעתוק שפה שמית כארמית הוליד מחלוקות רבות בפענוח הקטע, ומכאן גם סברות שונות בנוגע לפרשנותו, לקביעת אופיו ורקעו התרבותי, ולבעיית היחס בינו לבין המזמור שבתהלים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תהילים כ' בוויקישיתוף

• הייחוד שבתהילים פרק כ' לפי מקורות ביהדות, אתר מוקד תהילים ארצי
• רשימת מאמרים על תהילים כ' באתר רמב"י

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25631916תהילים כ'