תהילים קל"ו
פסוקי המזמור: תהלים קל"ו
הַלֵּל הַגָּדוֹל |
---|
א הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: |
תהילים קל"ו הוא המזמור ה-136 בספר תהילים, הנקרא בשם הלל הגדול. בפרק ישנם 26 פסוקים. הפרק פותח במילים: ”הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ”, ומסיים כל פסוק במילים:”כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ”.
חשיבותו של הפרק נודעת בעיקר בתוכנו המיוחד המדבר על כלכלת כל העולם מידי ה'.
הלל הגדול
פרק קל"ו ידוע בשם הלל הגדול.[1] אולם קיימת מחלוקת במקורות האם הלל הגדול כולל רק את תהלים קל"ו או גם פרקים אחרים. בתלמוד בבלי[2], מובאות דעות שונות על נוסח הלל הגדול. הדעה המרכזית, היא דעת רבי יהודה האומר שהלל הגדול הוא פרק קל"ו בתהילים, דעה שנייה היא דעתו של רבי יוחנן הסובר שהלל הגדול מורכב מהפרקים: קל"ד, קל"ה וקל"ו ודעה שלישית היא דעתו של רב אחא בר יעקב, הסובר כי הלל הגדול מתחיל בפרק קל"ה פסוק ג' ומסתיים בתחילת פרק קל"ז.
בשולחן ערוך נפסק שהלל הגדול בליל הסדר כולל רק את פרק קל"ו,[3] וככה נוהגות רוב הקהילות, אולם יהודי איטליה אומרים גם פרק קל"ה לפני קל"ו בליל הסדר. לגבי פסוקי דזמרא בשבת, פרק קל"ה מופיע לפני קל"ו, אבל לפני קל"ה מופיעים עוד כמה פרקי תהילים לא קשורים, ולכן אי אפשר לקבוע האם פרק קל"ה מופיע בתור חלק מהלל הגדול או ככל פרק אחר שנאמר.
בתלמוד בבלי[2] מובא שהעשרים וששה פסוקים שבמזמור כנגד כ"ו דורות[4] שברא ה' בעולמו קודם מתן תורה, ולא היו ראויים למזון, וזן אותם הקב"ה בחסד.
גיזרון
המקור לשם "הלל הגדול" מופיע בתלמוד הירושלמי[5]: "אי זו היא הלל הגדולה, רב פרנך בשם רב חנינא, הודו לאל-הי האל-הים כי לעולם חסדו הודו לאדוני האדונים כי לעולם חסדו". בתלמוד הבבלי מובאת הסיבה לכך[6]:"ולמה נקרא שמו הלל הגדול? אמר רבי יוחנן: מפני שהקב"ה יושב ברומו של עולם ומחלק מזונות לכל בריה" - דכתיב:”הוֹדוּ לְאֵ-ל הַשָּׁמָיִם”... ”נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר”. הרשב"ם פירש: והיינו דבר גדול. כלומר שנקרא שמו כך, משום שמהולל הקב"ה בפרק זה, על מעשה גדול שעושה עם כל בריה.
הזמנים שבהם נאמר
"הלל הגדול" - דהיינו פרק קל"ו כאמור, נהוג לאמרו בפסוקי דזמרא בתפילת שחרית של שבתות וחגים.
מועד נוסף בו הפרק נאמר קבוע, הוא ליל הסדר, שבו הפרק נאמר לאחר ההלל שבהגדה. ישנה מחלוקת אם הלל הגדול נאמר על כוס רביעית או חמישית מארבע כוסות.
נכתב במשנה, בפירוט התעניות בסדר מועד, ש"הלל הגדול" נאמר אף בשעת ירידת גשמים שלאחר תענית גשמים לפי ר' טרפון, במקרה שירד גשם קודם חצות.[7]
לפי מנהג הגר"א המזמור משמש כשיר של יום לאחרון של פסח (יום טוב שני של גלויות).[8]
בתרבות
- אייזיק האניג בלחן של האדמו"ר מפיטסבורג, עיבוד של מונה רוזנבלום באלבום אמת ניגוני חסידי פיטסבורג 11.
לקריאה נוספת
- אנציקלופדיה תלמודית ערך הלל הגדול.
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
טקסט בוויקיטקסט: ביאור:תהלים קלו |
הערות שוליים
- ^ בארץ ישראל היה מקובל לומר הלל הגדולה. ראה ירושלמי כפשוטו עמ' 464.
- ^ 2.0 2.1 תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קי"ח עמוד א'
- ^ אורח חיים תפ א
- ^ אדם, שת, אנוש, קינן, מהללאל, ירד, חנוך, מתושלח, למך, נח, שם, ארפכשד, שלח, עבר, פלג, רעו, שרוג, נחור, תרח, אברהם, יצחק, יעקב, לוי, קהת, עמרם, ומשה.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת תענית, פרק ג', הלכה י"א
- ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קי"ח עמוד א'
- ^ משנה, מסכת תענית, פרק ג', משנה ט'
- ^ מעשה רב, הלכות פסח סי' קצד.
מזמורי ספר תהילים | ||
---|---|---|
ספר ראשון | א' • ב' • ג' • ד' • ה' • ו' • ז' • ח' • ט' • י' • י"א • י"ב • י"ג • י"ד • ט"ו • ט"ז • י"ז • י"ח • י"ט • כ' • כ"א • כ"ב • כ"ג • כ"ד • כ"ה • כ"ו • כ"ז • כ"ח • כ"ט • ל' • ל"א • ל"ב • ל"ג • ל"ד • ל"ה • ל"ו • ל"ז • ל"ח • ל"ט • מ' • מ"א | |
ספר שני | מ"ב • מ"ג • מ"ד • מ"ה • מ"ו • מ"ז • מ"ח • מ"ט • נ' • נ"א • נ"ב • נ"ג • נ"ד • נ"ה • נ"ו • נ"ז • נ"ח • נ"ט • ס' • ס"א • ס"ב • ס"ג • ס"ד • ס"ה • ס"ו • ס"ז • ס"ח • ס"ט • ע' • ע"א • ע"ב | |
ספר שלישי | ע"ג • ע"ד • ע"ה • ע"ו • ע"ז • ע"ח • ע"ט • פ' • פ"א • פ"ב • פ"ג • פ"ד • פ"ה • פ"ו • פ"ז • פ"ח • פ"ט | |
ספר רביעי | צ' • צ"א • צ"ב • צ"ג • צ"ד • צ"ה • צ"ו • צ"ז • צ"ח • צ"ט • ק' • ק"א • ק"ב • ק"ג • ק"ד • ק"ה • ק"ו | |
ספר חמישי | ק"ז • ק"ח • ק"ט • ק"י • קי"א • קי"ב • קי"ג • קי"ד • קט"ו • קט"ז • קי"ז • קי"ח • קי"ט • ק"כ • קכ"א • קכ"ב • קכ"ג • קכ"ד • קכ"ה • קכ"ו • קכ"ז • קכ"ח • קכ"ט • ק"ל • קל"א • קל"ב • קל"ג • קל"ד • קל"ה • קל"ו • קל"ז • קל"ח • קל"ט • ק"מ • קמ"א • קמ"ב • קמ"ג • קמ"ד • קמ"ה • קמ"ו • קמ"ז • קמ"ח • קמ"ט • ק"נ |
34114704תהילים קל"ו