ישתבח
ברכת ישתבח
|
|---|
|
יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ. |
| ברכת ישתבח (נוסח אשכנז). |
ברכת ישתבח (נקראת גם ברכת השיר[1]) היא הברכה החותמת את פסוקי דזמרא הנאמרים כחלק מתפילת שחרית. שמה של הברכה, "ישתבח", ניתן לה על שם המילה בה היא מתחילה.
היסטוריה
ברכה זו אינה מוזכרת בחז"ל, ומוזכרת לראשונה בגאונים וככל הנראה היא מתקנות הגאונים. אמנם באחרונים קיימות מספר שיטות מי תיקן ברכה זו, וחלקם טענו שברכה זו קדומה יותר, ביסוס לטענתם נמצא בראשונים המביאים תלמוד ירושלמי האומר ש"כל המספר בין ישתבח ליוצר עבירה היא בידו וחוזר עליה מעורכי המלחמה" (ספר האשכול וספר המנהיג[2]), דבר זה מעורר ספיקות כיוון שבירושלמי שלפנינו אמרה זו איננה קיימת.[3]
ניתן לחלק דעות אלו לשלוש חטיבות עיקריות:
- הפרי חדש[4] ייחס תקנה זו לגאונים, ואף תמה על כך "תמהני מאחר שנסתם ונחתם התלמוד איך יכלו הגאונים לתקן ברכות מחודשות?".
- בסידור הגיון לב[5] טען שברכה זו קדומה, אך אינה מוזכרת בתלמוד משום שהיו אומרים אותה בזמנם רק בזמנים מיוחדים כליל פסח או על הגשמים. חיזוק לדבריו נמצא בסידור רב סעדיה גאון[6] ”התנדבה אומתנו לקרוא מזמורים מספר תשבחות הקב"ה ולפניהם ואחריהם שתי ברכות”, נראה שמדובר בברכה קדומה יותר.
- הכלבו[7] טען שאת ברכה זו תיקן שלמה המלך ואף הנציח את שמו בתחילת הברכה בראשי תיבות שמך לעד מלכנו האל. ותיקנה ביום הראשון שעלה לישב על כיסא שן שבנה וציפהו בזהב, וכשבאו כל ישראל לשבחו אמר להם שבחו והודו לשמו של הקב"ה, ואז אמר ישתבח שמך.[8] אך בספר הכוונות שחיבר הרב חיים ויטאל מובא שאברהם אבינו תיקן את הברכה והנציח את שמו בראשי התיבות שבסוף הברכה: אל ההודאות בורא כל רבון כל הבוחר מלך. דעה שלישית מובאת בדעת זקנים על פרשת פקודי שמשה רבנו תיקן ברכה זו. דעה נוספת מובאת בספר ציוני[9] לפיה נוסח הברכה תוקן על ידי עזרא ואנשי כנסת הגדולה, בדומה לשאר התפילה.
נוסחים
בנוסח עדות המזרח מוסיפים לפני אמירת ישתבח בשבת ויום טוב את המילה "ובכן". וכן בנוסח ספרד כשיטת השערי תשובה, כדי להפסיק בין נשמת כל חי לישתבח.[10]
בשולחן ערוך כתוב שאומרים "מלך מהולל בתשבחות" כמו בברכת ברוך שאמר. אמנם במשנה ברורה הביא שהנוסח "מלך גדול בתשבחות", כך גם הנוסח בסידור רב עמרם גאון, ברש"י[11] ובתוספות.[12] וכך אומרים בנוסח אשכנז. בנוסחים האחרים צרפו את שניהם ל"מלך גדול ומהולל בתשבחות".
יש שטענו לומר "חי העולמים" בצירי ויש שאמרו בפתח, וגם לדעה השנייה אומרים "העולמים" עם ה', על שני עולמות הזה והבא.
בסיום הברכה נוהגים הספרדים להוסיף אמן ומוזכרת דעה זו בגמרא "כל העונה אמן אחר ברכותיו הרי זה משובח" וביארו כמה ראשונים בדברי הגמרא שהכוונה היא אחר סוף סדרת ברכות כגון ברכותיהם של פסוקי דזמרא.[13] וכתבו התוספות שלא נהגו לענות אמן אחר עצמו אלא בברכת בונה ירושלים שבברכת המזון, וזהו מנהג המתפללים בנוסח אשכנז.
מבנה הברכה
בספרות הגאונים[14] נזכר שיש בברכה זו שמונה עשרה לשונות שבח, כנגד שמונה עשרה ברכות התפילה. ישנם אחרונים שמנו בברכה זה יש שלושה עשר לשונות שבח (ולא מנו את "ברכות והודאות"), כנגד שלוש עשרה מידות.[15] האבודרהם מנה חמש עשרה כנגד שירי המעלות, תיבות של ברכת כהנים ולשונות הקדיש.[16]
ברכת ישתבח אינה פותחת בברוך כיוון שסמוכה לחברתה (ברוך שאמר), ששניהם נתקנו על פסוקי דזמרא (למעט לשיטת הסדר היום[17] שישתבח נתקן רק על שירת הים, שבכוחו בקע ים), ולכן פסוקי דזמרא אינם נחשבים הפסק כמו ברכה אחרונה של קריאת שמע והלל שאינה מתחלת בברוך מטעם זה.[18] אמנם ברכת ישתבח אינה כפופה לברכת ברוך שאמר, ואף אם לא אמר ברוך שאמר יכול לומר ישתבח.[19] וגם כשאמר אותה לבד אינו פותח בה בברוך כיוון שלא נתקנה כך.[20]
מנהגים שונים
בעת אמירת ישתבח נוהגים האשכנזים לעמוד, על פי פסק הרמ"א,[21] מפני מעלת ישתבח,[22] מפני שהיא סיום של ברכת ברוך שאמר,[23] או כדי שלא יצטרך להפסיק בין ישתבח לקדיש בשביל לעמוד.[24] אולם לפי השולחן ערוך וכן נוהגים יהדות המזרח רק השליח ציבור מחויב לעמוד בישתבח.[25] בשערי תשובה הביא שיש שנהגו דווקא לשבת בישתבח, על פי הקבלה.
יש הטוענים על פי הקבלה,[26] שצריך לומר את כל שבחי ישתבח בנשימה אחת. אולם ביסוד ושורש העבודה טוען בדעת ספר הזוהר שאין צורך ואף אסור לומר בנשימה אחת כיוון שאת פסוקי דזמרא צריך להגיד בנחת, רק לא להפסיק.[27]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קי"ח עמוד א'.
- ^ הל' תפילה סי' ד
- ^ טל תורה, מנחות, לו, א
- ^ אורח חיים סימן נא
- ^ בשם האגודה (שכתב רבי אלכסנדרי זוסלין הכהן) ברכות דף קעז
- ^ עמוד לב
- ^ סימן קכב.
- ^ סידור חכמי אשכנז על הברכה.
- ^ פרשת בשלח
- ^ הנוסח כבר מובא על שבת בסידור רב עמרם גאון
- ^ על מסכת תענית, דף ז', עמוד א'
- ^ ברכות נט
- ^ ראו תוספות תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף מ"ה עמוד ב'.
- ^ אוצר הגאונים ברכות ד ב
- ^ בן איש חי על פרשת ויגש טו.
- ^ סידור הרוקח
- ^ עמוד קיח
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן נ"ד, סעיף א' והמשנה ברורה שם.
- ^ באור הלכה סימן נב, אמנם לשיטת הט"ז שם אינו יכול לומר ישתבח כשלא אמר ברוך שאמר.
- ^ אגרות משה אורח חיים סימן נג
- ^ אורח חיים סימן נ"ג
- ^ ב"ח אורח חיים נג
- ^ יעב"ץ בסידורו
- ^ לבושי שרד בדעת המגן אברהם
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן נ"ג, סעיף א'
- ^ מגן אברהם תחילת סימן נג
- ^ וכן דעת החיי אדם כלל יח ד בשם הגאון מווילנה
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
30129638ישתבח