ישיבה קטנה

ישיבה קטנה (יש"ק, גם ישיבה לצעירים) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית, המהווה המשך ללימודים בתלמוד תורה או בבית ספר (בציבורים מסוימים - 'חיידר').

בשנת 2018 עמד מנין התלמידים בישיבות קטנות ברחבי הארץ על כ-36,000 תלמידים, בכ-350 ישיבות קטנות^[1].

מאפייני ישיבה קטנה

ישיבה קטנה מיועדת לתלמידים שסיימו את למודיהם בתלמוד תורה או בבית ספר, לאחר שמונה שנות לימוד, והיא מקבילה לבית ספר תיכון בחינוך הכללי. בחלקן של הישיבות הקטנות (בעיקר אלו המזוהות עם הציבור החרדי), נמשכים הלימודים כשלוש שנים - מכיתה ט' עד י"א (גילאי 14 עד 17), ובחלקן (בעיקר בציבור הדתי לאומי או חרדי לאומי) נמשכים הלימודים ארבע שנים (במקביל ללימודים בכיתות ט'-י"ב) ולאחריהן פונים התלמידים ללימוד ב"ישיבה גדולה" או "גבוהה".

הלימודים בישיבה קטנה בדרך כלל הם לימודי קודש בלבד, המתמקדים בלימוד התלמוד הבבלי, בשילוב לימוד הלכה, בדרך כלל מתוך הספר משנה ברורה. ישנן ישיבות שמשלבות לימודי תנ"ך ואמונה בנוסף ללימוד העיקרי המתמקד בתלמוד.

ישנן ישיבות קטנות שמשלבות בשנה הרביעית לימודי חול במסגרת מצומצמת על מנת לאפשר לתלמידים לקבל תעודת בגרות מינימלית.

חלק מהישיבות הקטנות כוללות רק מסגרת ללימוד, בתוספת ארוחות, וללא לינה. כאלו הן למשל הישיבות הקטנות בעיר בני ברק, שמשמשות בעיקר את התלמידים הגרים בעיר. אך כיום ישנן ישיבות רבות שמשמשות כפנימיה לתלמידים, שחוזרים הביתה רק פעם בשבועיים או שלושה, בדרך כלל אלו ישיבות שמגיעים אליהם תלמידים מחוץ לעיר.

ביהדות החרדית באירופה ובארצות הברית מקובל שמלבד הישיבה הקטנה הרגילה, המשמשת כמסגרת לגילאי 14–17, ישנה גם ישיבה לצעירים מגיל 17–20, ורק לאחריה התלמידים פונים ללימודים בישיבה גבוהה, בדרך כלל בישראל.

סדרי הישיבה

סדרי הישיבה קטנה, מחולקים לשלושה סדרים, כאשר בסדר הראשון הלימוד הוא עיוני, ובסדר השני הלימוד מתרכז בלימוד בבקיאות. הסדר השלישי משמש בחלק מהישיבות כסדר בקיאות בדומה לסדר צהרים, ובחלקם משמש כ'סדר הכנה', להכנת החומר עליו השיעור הבא נסוב, כאשר באותו הזמן ישנו "משיב" הממונה להשיב על שאלות התלמידים, ולהדריך אותם בלימוד.