תפילות ראש השנה

תפילות ראש השנה, ארתור שיק, 1948

בכל יום מימי ראש השנה מתפללים ארבע תפילות: ערבית, שחרית, מוסף ומנחה. בתפילות משולבים קטעי תפילה ופיוטים רבים המביעים את המלכת ה', ובמהלך תפילת מוסף תוקעים בשופר. התפילות נאמרות בדרך כלל במתינות ובניגונים מיוחדים.

תפילות ראש השנה הן מהתפילות הארוכות ביותר ביהדות (מלבד יום כיפור). הדבר נובע בשל נוסח התפילה הארוך המכיל פיוטים רבים, ובשל הנוהג לאומרן במתינות ובניגונים מיוחדים.

ההוספות והשינויים בתפילת עמידה

ההוספות בכל עשרת ימי תשובה

בתפילות עשרת ימי תשובה ישנם מספר שינויים והוספות בתפילת העמידה, שינויים אלה קיימים אף בתפילות ראש השנה, שכן ימי ראש השנה הם בכלל עשרת ימי תשובה.

בתלמוד בבלי מוזכרים שני שינויים: הראשון בחתימת ברכת קדושת השם - ”המלך הקדוש” במקום "האל הקדוש", והשני בחתימת ברכת המשפט - ”המלך המשפט” במקום "מלך אוהב צדקה ומשפט". וכך אמרו בתלמוד:

כל השנה כולה אדם מתפלל האל הקדוש מלך אוהב צדקה ומשפט, חוץ מעשרה ימים שבין ראש השנה ויום הכפורים שמתפלל המלך הקדוש והמלך המשפט.

— תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף י"ב עמוד ב'

בזמן הגאונים הנהיגו להוסיף בעשרת ימי תשובה עוד הוספות מעניין ימי הדין:

• זכרנו לחיים בברכת אבות.
• מי כמוך בברכת גבורות.
• ובכן תן פחדך בברכת קדושת השם.
• וכתוב לחיים בברכת ההודאה.
• בספר חיים בברכת שים שלום. לפי נוסח אשכנז המקורי, גם משנים את חתימת הברכה לחתימה הארצישראלית "ברוך אתה ה' עושה השלום". אולם, כמה פוסקים התנגדו לשינוי זה, ולכן בהרבה קהילות לא נוהגים שינוי זה.

בסדר רב עמרם גאון מובא לפני וכתוב לחיים תוספת ארוכה: ”זכור רחמיך וכבוש כעסך וכלה דבר וחרב ומשחית ומגפה ויצר הרע ושנאת חינם ועבודה זרה וחלול השם וכל מחלה וכל תקלה וכל קטטה וכל גזרה רעה מעלינו ומעל כל בני בריתך” ואחר כך אומרים ”ועל כולם... תמיד שמך מלכנו לעולם ועד” ואז מוסיפים ”וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך.” כך היה נהוג גם בנוסח צרפת, מנהג דומה השתמר בנוסח איטליה. לפי מנהג אשכנז המזרחי אומרים את הנוסח "זכור רחמיך" בחזרת הש"ץ של מוספי ראש השנה, ושל תפילות יום כיפור לפני "וכתוב לחיים".

היו מהגאונים שהתנגדו להוספות אלו, משום שהם נוגדים את הכלל שאין אומרים בקשות בג' ברכות ראשונות וג' ברכות אחרונות, והיו שהנהיגו כפשרה לומר זאת רק בראש השנה וביום הכיפורים, אולם למעשה נהוג לאמרם בכל עשרת ימי תשובה. חוץ מובכן תן פחדך שכנראה בשל ארכו נהוג ברוב קהילות ישראל לאמרו רק בראש השנה ויום כיפור אמנם בנוסח הרמב"ם וכן מנהג תימן וארם צובא נהוג לאמרו כל עשרת ימי תשובה.

ברכת קדושת השם

בברכת קדושת השם מוסיפים מספר פסקאות ("ובכן תן פחדך") המבטאות את שלטון ה' על עולמו ואת אימת הבריות מפניו. איזכור להרחבה זו מופיע במסכת סופרים. לדעת רבי מאיר שמחה מדווינסק, הברכה היא שארית מנוסחו של רבי יוחנן בן נורי, בה היו מזכירים מלכויות בברכת קדושת השם, תוך שימוש בנוסח זה כפתיחה. השערה דומה הועלתה על ידי כמה חוקרים. יש שנהגו לומר נוסח זה בכל עשרת ימי תשובה.

בברכת אתה קדוש יש שנהגו להוסיף קטע זה (גם אצל מי שלא נהג להוסיף "ובכן תן פחדך"): "קדוש אתה ונורא שמך ואין אלו-ה מבלעדיך". קטע זה שימש בנוסח ארץ ישראל כנוסחה הרגיל של ברכת "קדושת השם", ויש שאמרו נוסח אחר "לדור ודור המליכו לאל".

בכל הנוסחאות מוסיפים בחתימה את הפסוק "ויגבה ה' צבאות במשפט והאל הקדוש נקדש בצדקה". ומקדימים לו "ככתוב" או "ונאמר".

ברכת קדושת היום

מתוך שחרית לראש השנה, גרמניה, המאה ה־14

בתפילת עמידה שבתפילות ערבית, שחרית ומנחה מברכים שבע ברכות, כבכל יום טוב.

הברכה האמצעית, המכונה ברכת קדושת היום, פותחת כבכל יום טוב בפסקאות 'אתה בחרתנו', 'ותתן לנו' ו'יעלה ויבא'. לאחריהם ממשיכה הברכה בפסקה 'מלוך על כל העולם', המבטאת את הציפיה להופעת מלכות ה' על העולם:

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מְלוֹךְ עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדֶךָ, וְהִנָּשֵׂא עַל כָּל הָאָרֶץ בִּיקָרֶךָ, וְהוֹפַע בַּהֲדַר גְּאוֹן עֻזֶּךָ עַל כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל אַרְצֶךָ, וְיֵדַע כָּל פָּעוּל, כִּי אַתָּה פְעַלְתּוֹ, וְיָבִין כָּל יְצוּר, כִּי אַתָּה יְצַרְתּוֹ, וְיֹאמַר כֹּל אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְאַפּוֹ: יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מֶלֶךְ, וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה:

— הברכה הרביעית בתפילות ראש השנה ויום כיפור

הברכה מסיימת בפסקת 'קדשנו במצותיך', כבכל יום טוב, וחותמת במשפט הבא:

כִּי אַתָּה אֱלֹהִים אֱמֶת וּדְבָרְךָ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, מְקַדֵּשׁ (לשבת: הַשַּׁבָּת וְ)יִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַזִּכָּרוֹן:

— הברכה הרביעית בתפילות ראש השנה ויום כיפור

כאשר חל היום השני של ראש השנה במוצאי שבת, מוסיפים לאחר 'אתה בחרתנו' פסקה המתחילה במילים 'ותודיענו' המהווה הבדלה בין שבת ליום טוב (בדומה ל'אתה חוננתנו'), כבכל יום טוב שחל במוצאי שבת.

מלכויות, זכרונות ושופרות

ערך מורחב – מלכויות זכרונות ושופרות

בתפילת מוסף של ראש השנה מברכים תשע ברכות בניגוד לתפילת מוסף בשבת ויום טוב שהיא של שבע ברכות, מוסיפים את אמירת מלכויות זכרונות ושופרות. נוסח הברכות נתקן בידי רב ונקרא "תקיעתא דבי רב".

מקור ההוספה הוא על פי האמור בתלמוד במסכת ראש השנה:

אמר רבה: אמר הקדוש ברוך הוא: אִמרו לפני בראש השנה מלכיות זכרונות ושופרות. מלכיות – כדי שתמליכוני עליכם, זכרונות – כדי שיבא לפני זכרוניכם לטובה, ובמה? בשופר.

— תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף ל"ד עמוד ב'

ברכת מלכויות, מציינת את המלכת האל, ברכת זכרונות, את העלאת זכרונם של ישראל לפני הקדוש ברוך הוא, וברכת שופרות מציינת את מצוות תקיעת שופר.

לפי המנהג המקובל משלבים את ברכת המלכויות יחד עם ברכת "קדושת היום", כדעת רבי עקיבא.

בתוך כל אחת מהברכות אומרים לפחות עשרה פסוקים הקשורים לנושא הברכה, שלשה פסוקים מהתורה שלושה מהכתובים ושלושה מהנביאים, ומסיימים בפסוק נוסף מהתורה.

ותערב

ערך מורחב – ותערב

בקהילות אשכנז נהוג להוסיף בברכת העבודה "ותערב עליך עתירתנו כעולה וכקרבן. אנא רחום ברחמיך הרבים השב שכינתך לציון וסדר העבודה לירושלים. ושם נעבדך ביראה כימי עולם וכשנים קדמוניות", ויש שנהגו גם לחתום "שאותך לבדך ביראה נעבוד" נוסח זה הוא למעשה חתימתה של ברכת העבודה בזמן הבית ובנוסח הארצישראלי הקדום.

תפילות ופיוטים שונים

פרוכת לימים נוראים עם המילים הפותחות את הפיוט "עת שערי רצון להפתח"

פיוטים בנוסח אשכנז

באשכנז הקדומה, נהגו בחלק מן הקהילות להוסיף פיוטי מערבית כמו בשאר ימים טובים. מנהג זה נתבטל בתקופה קדומה יחסית, ונשאר רק בקהילת וורמייזא.

בקהילות אשכנז נהוג להוסיף בברכות קריאת שמע ובחזרת הש"ץ פיוטים שונים, הפיוטים התחברו בתקופות קדומות מאוד, ומכונים בשמות לפי מקומם בתפילה: "יוצר" "אופן" "מגן" "מחיה" "סילוק" ועוד. הפיוטים הנאמרים בברכות מלכויות זכרונות ושופרות נקראים "תקיעתות".

כיום מקובל ברוב קהילות יוצאי מזרח אירופה שלא לומר פיוטים בתוך ברכות קריאת שמע, או בתוך הקדושה, ואף בפיוטי חזרת הש"ץ מדלגים על פיוטים רבים.

בין הפיוטים הנאמרים בחזרת הש"ץ נמצאים:

• בברכת קדושת השם של תפילת שחרית - אדירי איומה יאדירו בקול ביום הראשון, ו"מלך עליון אמיץ המנושא" ביום השני.
• בברכת קדושת השם של תפילת מוסף - מלך עליון אל דר במרום ביום הראשון, ונתנה תוקף, וכל מאמינים וויאתיו כל לעבדך בשני הימים.
• לאחר התקיעות שבסיומה של כל אחת מברכות מלכויות זכרונות ושופרות - היום הרת עולם וארשת שפתינו.

הנני העני ממעש

ערך מורחב – הנני העני ממעש

בקהילות אשכנז נהוג שהחזן אומר לפני תפילת מוסף את תפילת "הנני העני ממעש", ובקצת מקומות הוא נאמר (בלחש) גם על ידי החזן לשחרית קודם ברוך שאמר.

פיוטים בנוסח הספרדים

בקהילות ספרד נוהגים לומר בליל ראש השנה את הפיוט אחות קטנה, ולפני תקיעת שופר אומרים את הפיוט עת שערי רצון להפתח. ביום השני של ראש השנה אומרים בערבית את הבתים האחרונים של הפיוט בת אהובת אל (הבתים המתחילים במילים "חון תחון"), ולפני התקיעות את הפיוט אם אפס רבע הקן (ויש הנוהגים לומר שוב "עת שערי רצון"). בנוסף, בשני הימים נהוג לומר מספר פיוטים לפני ברוך שאמר או לפני פתיחת ההיכל (ביום הראשון- אלוקיי אל תדינני, רעה במשפטך עם מקווים פדיום, שואף כמו עבד, שופט כל הארץ וידי רשים. ביום השני- שפל רוח, ה' יום אערוך לך תחינה ו-יה שמך ארוממך).

אלו הם הפיוטים בנוסח שהיה נהוג לפני גרוש ספרד בקהילות קסטיליה, אך בקהילות ספרד האחרות כגון אראגון וקטלוניה נאמרו פיוטים רבים יותר, ביניהם יוצרות וקרובות.

אבינו מלכנו

ערך מורחב – תפילת אבינו מלכנו

אחרי התפילה אומרים בראש השנה את התפילה הקדומה אבינו מלכנו. למנהג אשכנז אין אומרים אותה בשבת.

תשליך

ערך מורחב – תשליך

יש הנוהגים לומר בראש השנה תפילה מיוחדת הנקראת תשליך ונאמרת כמקובל על המים. וכוללת מספר פסוקים. כיום נהוג לומר עם תפילה זו תפילה נוספת שמקורה בספר חמדת ימים. אולם יש הנמנעים מלומר תפילה זו. ביהדות פרס אף נהגו לתקוע לאחר התשליך: תשרת, תשת, תרת. ולאחר מכן תרועה גדולה.

מנהגים שונים בתפילות ראש השנה

ישנם מנהגי תפילה מיוחדים הנוהגים רק בתפילות ראש השנה.

• בתפילת עלינו לשבח נוהגים להשתחוות באמירת "ואנחנו כורעים", יש הנוהגים בכריעה על הברכים ויש הנוהגים בהשתטחות מלאה – "פישוט ידיים ורגלים".
• בניגוד לכל ימי השנה בהם מתפללים תפילת שמונה עשרה בלחש דווקא, יש הנוהגים בראש השנה להתפלל בקול רם.
• יש מבני אשכנז הנוהגים להתפלל את תפילות ראש השנה בכריעה, גם זאת בניגוד להלכה והמנהג בשאר ימות השנה.
• יש הנוהגים ללבוש בתפילות ראש השנה קיטל - מלבוש מיוחד מבד לבן, ואחרים נוהגים שרק החזן, התוקע ו'המקריא' לובשים קיטל.
• לפי נוסח הרמב"ם (וכן הוא מנהג תימן בנוסח בלדי) בתפילת מוסף אין לחש, אלא שליח הציבור אומר את התפילה בקול רם. הסיבה לכך היא אריכות התפילה, והקושי בלכוון לאורך כל התפילה.

קישורים חיצוניים

• מחזור לראש השנה נוסח אשכנז, מהדורת דניאל גולדשמידט, באתר היברובוקס.
• מחזור רעדלהיים ליום ראשון ראש השנה וליום שני לפי נוסח אשכנז המערבי.
• מחזור רעדלהיים ליום ראשון ראש השנה וליום שני לפי נוסח אשכנז המזרחי.
• מחזור תפילת ישרים לראש השנה, לפי נוסח הספרדים, באתר היברובוקס.
• מחזור קמחא דאבישונא מאת רבי יוחנן טריויש בנוסח איטליה.
• מחזור לראש השנה נוסח קארפינטראץ הוא נוסח פרובאנס
• מחזור לראש השנה, נוסח ארם צובא, באתר היברובוקס.
• מאיר בר־אילן, השינויים בתפילות ראש השנה: משנת ראש השנה ד', ז', סידרא, י"ג (תשנ"ז), עמ' 25–46
• הערך "ראש השנה#בתפילות ובברכות", באנציקלופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
• מוסף ראש השנה - דודי קאליש, אהרלה סאמט, מוטי ויזל, מקהלת מלכות, יענקי לנדאו, סרטון באתר יוטיוב.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37107238תפילות ראש השנה