פורטל:עולם הישיבות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רענון הפורטל כיצד אוכל לעזור?    

PikiWiki Israel 16929 limud in the yeshiva.JPG
לימוד בישיבה

ישיבה או מתיבתאארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית. המוסד להשכלה גבוהה של החינוך היהודי, שהיווה מוסד המשך למסגרת החינוך היסודי היהודי, ה"תלמוד תורה". הישיבה שימשה במהלך הדורות להעברת מסורת התורה שבעל-פה ודברי חז"ל מדור לדור וללימוד ושינון עצמי.

הישיבה שימשה במשך הדורות כמוסד המרכזי של היהדות התורנית: בה נקבעו ההלכות בשאלות שנתחדשו במהלך השנים והוכרעו ספקות שהתעוררו במסורות ותיקות, ובה תוקנו תקנות בענייני היחיד והרבים. ראשי הישיבות המרכזיות היו בתקופות ארוכות לאורך ההיסטוריה של עם ישראל, מנהיגיו של העם היהודי כולו. גם לאחר כתיבת הקודקסים ההלכתיים הגדולים: משנה תורה לרמב"ם, "ארבעה טורים" וה"שולחן ערוך", שאפשרו הלכה למעשה מעמד רבני נפרד מעולם הישיבות, עמדו הישיבות במרכזו ובתשתיתו של עולם התורה. רבים מגדולי הרבנים היו חניכי ישיבות ורבים מהם החזיקו בעצמם ישיבה במקומות בהם כיהנו כרבנים.

חז"ל מתארים את הישיבה כמוסד ללימוד תורה שהתקיים מאז ומתמיד: "מעולם לא פסקה ישיבה מאבותינו", ואת כל אחד מאבות האומה כ"זקן ויושב בישיבה". ישיבות מסודרות כמוסד המוביל ללימוד תורה מוכרת החל מתקופת האמוראים, כאשר פעלו ישיבות בבל, ובפרט ישיבת סורא, ישיבת נהרדעא וישיבת פומבדיתא, שהמשיכו להתקיים בצורות שונות גם בתקופת הגאונים.

הישיבה כצורת חיים אידיאלית המבטאת את קידוש חיי הרוח ועיסוק בעיקרי העיקרים, מתבטאת גם בתיאורי חז"ל את העולם הבא כישיבה של מעלה, או "מתיבתא דרקיעא", בה מתנהלים לימודים ודיונים הלכתיים במתכונת דומה לזו של הישיבה הארצית.

צורת הישיבה, תפקידי ההוראה בה, חומר הלימודים ודרכי הלימוד בה, השתנו לפי המקום והתקופה. אך קו מאחד משותף היה לה על פני המרחב והזמן: שאיפה לעיסוק בתורה ובמצוותיה תוך ניתוק מהעולם הסובב, ומתן הזדמנות שווה לכל נער יהודי להתמודד במסלול הלימודים שהציעה ולהתקדם במעלה האליטה הרבנית.

ישיבת כוכב מיעקב - טשעבין, היא ישיבה כלל חסידית ותיקה בירושלים, ונחשבת מהישיבות החסידיות הגדולות בישראל.

הישיבה הוקמה בשנת תשט"ז על ידי רבי דב בריש ווידנפלד - ה"טשבינער רב" לזכר אביו רבי יעקב ויידנפלד מחבר הספר 'כוכב מיעקב', לצד רבי דב כיהן גם חתנו רבי ברוך שמעון שניאורסון כראש ישיבה, ראשי הישיבה כיום הם הרב יוסף משה שניאורסון והרב נפתלי נוסבוים.

לאורך השנים קיבעה הישיבה את מעמדה כישיבה הכלל-חסידית הבולטת ביותר, ובין בוגריה רבנים ואדמו"רים רבים.



נחשבת לאחת משני הישיבות

נחשבת לאחת משתי הישיבות
בית המדרש בחברון, בין השנים תרפ"ד-תרפ"ט
בית המדרש של ישיבת חברון בתקופתה בעיר חברון


בעולם הישיבות נהוג לפתוח את זמן אלול ואיתו את שנת הלימודים בא' באלול, יוצאים מן הכלל הם בתי המדרש של חסידות צאנז שפותחים את הזמן מוקדם יותר באזור כ' באב.


מוסדות בעלזא פותחים את הזמן לאחר החגים, במעמד קביעות שיעור

מִי שֶׁנְּשָׂאוֹ לִבּוֹ לְקַיֵּם מִצְוָה זוֹ כָּרָאוּי וְלִהְיוֹת מֻכְתָּר בְּכֶתֶר תּוֹרָה. לֹא יַסִּיחַ דַּעְתּוֹ לִדְבָרִים אֲחֵרִים. וְלֹא יָשִׂים עַל לִבּוֹ שֶׁיִּקְנֶה תּוֹרָה עִם הָעשֶׁר וְהַכָּבוֹד כְּאַחַת. 'כָּךְ הִיא דַּרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה. פַּת בַּמֶּלַח תֹּאכַל וּמַיִם בַּמְּשׂוּרָה תִּשְׁתֶּה וְעַל הָאָרֶץ תִּישַׁן וְחַיֵּי צַעַר תִּחְיֶה וּבַתּוֹרָה אַתָּה עָמֵל'.

רמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק ג'


שיעור בישיבה

ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.

תפקיד ראש הישיבה קיים עוד מתקופת התנאים והאמוראים והיו שינויים רבים באופיו ובפרטיו בקהילות ישראל השונות ובדורות השונים עד ימינו. המונח "ראש ישיבה" מופיע פעם אחת בתלמוד, אך השימוש הסדיר בו החל כנראה רק בתקופת הגאונים, משהורחבה משמעות המילה "ישיבה" למובן המשמש כיום. בתקופת הגאונים עצמה נקרא ראש ישיבה גם "גאון יעקב". בתקופות שונות כונה ראש הישיבה גם "תופס ישיבה" ו"ריש מתיבתא" (ובקיצור, ר"מ).

בדרך כלל ראש הישיבה נדרש להיות סמכות תורנית חשובה ובעל ידע מקיף ויכולת לימוד בתלמוד. בישיבות רבות השיעור שמעביר ראש הישיבה נחשב השיעור הקשה ביותר ומיועד לבחירי התלמידים. ראש הישיבה גם קובע את סדר היום האידאולוגי והרוחני בישיבה ולעיתים עוסק גם בניהול האדמיניסטרטיבי שלה.

הרב שמואל רוזובסקי (כ"ב בטבת ה'תרע"ג, 1 בינואר 1913 - כ"ז בתמוז ה'תשל"ט, 17 ביולי 1979) היה ראש ישיבת פוניבז'. שיעוריו בישיבה משכו תלמידים רבים, והשפעתו הלמדנית הייתה רבה והיא נפוצה ברחבי עולם הישיבות.

נולד בהוֹרַדְּנַה (גרודנא) לרב מיכל דוד רוזובסקי, שהיה אחד ממורי ההוראה בעיר. למד בישיבת שער התורה אצל הרב שמעון שקופ - שממנו הושפעה רבות שיטת לימודו. בשנת ה'תרצ"ו עלה ארצה יחד עם ידידו הרב זלמן רוטברג, לימים ראש ישיבת בית מאיר, כדי להימנע מגיוס לצבא הפולני. השניים למדו בישיבת פתח תקווה אצל הרב ראובן כץ, שאף סייע בהשגת אישורי עלייה לארץ ישראל עבורם.

במשך שנים הוא קבע שיעור קבוע, אחת לשבוע, עם הרב יצחק זאב סולובייצ'יק, שהשפיע על דרך לימודו. עם הקמתה של ישיבת פוניבז' על ידי הרב יוסף שלמה כהנמן, בשנת ה'תש"ד, נקרא הרב רוזובסקי על ידו לעמוד בראשות הישיבה ובמשרה זו כיהן עד פטירתו. בשנת ה'תשט"ז (1956) נבחר לדיין בבית הדין הרבני הגדול, אך בסופו של דבר לא מונה לתפקיד.

נפטר ממחלת הסרטן בכ"ז בתמוז ה'תשל"ט.

בחייו נדפסו משיעוריו בספרים שיעורי הר"מים, ולאחר פטירתו הוצאו לאור שיעוריו בסדרות הספרים: "שיעורי הגר"ש רוזובסקי" (מהדורות סטנסיל), "חידושי רבי שמואל" ו"שיעורי רבי שמואל" וכן בקובץ "זיכרון שמואל".


בית המדרש של ישיבת מאור התלמוד

ישיבות במדינת ישראל

נכון ל-2008 יש יותר מ-1,500 מוסדות לימוד תורה קלאסיים (לא כולל בתי מדרש חדשים ומדרשות לנשים). 94,500 תלמידים לומדים במוסדות לבוגרים ו־23,000 בישיבות קטנות.[דרוש מקור]

הישיבה הגדולה בישראל היא ישיבת מיר בירושלים שבה כ-6,000 תלמידים כולל אברכי הכולל.

מדינת ישראל מסבסדת את הלימודים בישיבות ובכוללים בסכומים משתנים.
בחרו קטגוריה מהרשימה וצפו בתוכן הנטען
רשימת ראשי ישיבותראשי ישיבות שנפטרו

רשימת ישיבות שיש עליהן ערך במכלול:

בעגה החרדית, מִשְׁמֶר (עיוות של: מִשְמַר) הוא כינוי ללימוד תורה במשך לילה שלם, משעות הערב המאוחרות ועד לתפילת ותיקין. את המשמר נהוג לערוך בדרך כלל בליל שישי, כיוון שבימים שישי ושבת הבאים לאחר מכן אין מסגרת קבועה ואפשר להשלים את שנת הלילה, וכדי למלאות את הנפש במטעני רוחניות לקראת השבת, היום המקודש בשבוע.

למנהג המשמר צדדים נוספים מעבר לצד הדתי גרידא, והוא נעשה נוהג חברתי מקובל, המנהג השתרש בקרב הציבור החרדי וחנויות רבות מציעות מבחר מאכלי שבת במיוחד לליל שישי. רבים יאכלו בתחילת הערב טשולנט בחברת ידידים ולאחר מכן יתחילו את המשמר.


ספר שערי יושר.jpg
ספר שערי יושר

שערי יושר הוא ספר המתאפיין בניתוח לוגי-משפטי של העקרונות היסודיים שבהלכה. הספר עוסק ביסודות כלליים ולא בנוי על סוגיות ספציפיות בתלמוד. מחבר הספר הוא הרב שמעון שקופ. הספר נקרא "שערי יושר" כיוון ששערי הספר מישרים את המחשבה.

הרב שקופ השקיע שמונה שנים של עבודה בהוצאת הספר, שבסופו של דבר יצא בוורשא בשנת תרפ"ח (1928).

הספר מחולק לשבעה שערים, כאשר כל שער נכתב על יסוד הלכתי:

הספר מסמל את שיטת הלימוד החדשה בישיבות ליטא שהתאפיינה בחשיבה משפטית וקונספטואלית, שאצל הרב שמעון שקופ התבסס גם על גישת משפט הטבע. שיטה זו נועדה להציע לתלמידי הישיבות חלופה אינטלקטואלית לתנועת השכלה שהתפשטה במהירות באותה תקופה ברחבי יבשת אירופה. שיטת לימוד זו מנוגדת לשיטת הלימוד בדרך הפלפול שהייתה נהוגה עד אז בישיבות, וניסתה לרדת לשורש ההלכות.


במסגרת זו תוכלו לראות איזו מסכת לומדת כל ישיבה בזמן הנוכחי
בחרו מסכת מהרשימה וצפו בתוכן הנטען
ברכותשבתפסחיםיבמותכתובותנדריםגיטיןקידושיןבבא קמאבבא מציעאבבא בתראסנהדריןמכות


שימו לב, לא כל המסכתות עדיין מעודכנות, מסכת בה לא מעודכנות ישיבות לא תיטען. להסבר כיצד לערוך את הדפים ראה כאן
פורטל יהדות פורטל הציבור החרדי פורטל הלכה פורטל התנ"ך פורטל תולדות עם ישראל

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:

  • חלקו את הפורטל למסגרות נוספות לראשי ישיבות מפורסמים ולישיבות קדומות.
  • הוסיפו ערכים לתצוגה מתחלפת במסגרות- הידעת/תמונה מומלצת/מושג.
  • הוסיפו מידע גם לישיבות מהמגזר החסידי והספרדי שהידע שלי בהם מוגבל.
  • כתבו או תרגמו ערכים מבוקשים בתחום עולם הישיבות. ברשימה זו תוכלו גם להוסיף ערכים שלדעתכם חסרים.
  • כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בנושא עולם הישיבות שרק מחכים שירחיבו אותם.
  • הוסיפו את הקטגוריה של הפורטל בדפים הקשורים לפורטל. קטגוריה:עולם הישיבות


רשימת הערכים המבוקשים ודורשי שיפור

תבניות מתחלפות לדפים הבאים:

ציטוטים נבחרים חדשים.

הידעת.

כדאי לעבור על הקטגוריה: קטגוריה:ישיבה: מושגים

ישיבות שעדין אין עליהם ערך:

ישיבות ספרדיות: • ישיבת אוצרות התורה (בני ברק) • ישיבת אור אליצור (בני ברק) • ישיבת אור לציון (ירושלים) • ישיבת קול יהודה (בני ברק)  • 

ישיבות ליטאיות: ישיבת דברי אמת (ירושלים)  •  ישיבת היכל התורה (ירושלים)  •  ישיבת ראשון לציון-תפארת ישראל (ראשון לציון)  •  ישיבת בית מאיר (תפרח)  •  ישיבת מגדל עוז (גבעת זאב)  •  ישיבת דעת אהרן - קפלן החדשה (ירושלים)  •  ישיבת נתיבות חיים (בית שמש)  • 

ישיבות חסידיות: ישיבת אוהל שמעון - ערלוי (ירושלים)  •  ישיבת אלכסנדר (בני ברק)  •   •  ישיבת בית דוד - חב"ד (קרית גת)  •  ישיבת לב שמחה - גור (ערד)  •  ישיבת לומדי תורה - גור (ערד)  •  ישיבת מאור ישראל - גור (בני ברק)  •  ישיבת מאמר מרדכי נדבורנה (בני ברק)  •  ישיבת מחנה אברהם - חוג חתם סופר  •  ישיבת עמלה של תורה (ירושלים)  •   •  ישיבת קדושת ציון - באבוב (בני ברק)  •  ישיבת שפתי צדיק גור (חצור הגלילית)  •  ישיבת תפארת משה בצלאל - גור (ירושלים)

מצאו ערכים לשיפור בנושא עולם הישיבות: לשכתובלעריכהלהשלמהקצרמריםחדשיםדורשי מקורלפישוט

בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)

מהו פורטל?רשימת כל קטגוריות המשנה והערכים