פורטל:עולם הישיבות

ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית. המוסד להשכלה גבוהה של החינוך היהודי, שהיווה מוסד המשך למסגרת החינוך היסודי היהודי, ה"תלמוד תורה". הישיבה שימשה במהלך הדורות להעברת מסורת התורה שבעל-פה ודברי חז"ל מדור לדור וללימוד ושינון עצמי.

הישיבה שימשה במשך הדורות כמוסד המרכזי של היהדות התורנית: בה נקבעו ההלכות בשאלות שנתחדשו במהלך השנים והוכרעו ספקות שהתעוררו במסורות ותיקות, ובה תוקנו תקנות בענייני היחיד והרבים. ראשי הישיבות המרכזיות היו בתקופות ארוכות לאורך ההיסטוריה של עם ישראל, מנהיגיו של העם היהודי כולו. גם לאחר כתיבת הקודקסים ההלכתיים הגדולים: משנה תורה לרמב"ם, "ארבעה טורים" וה"שולחן ערוך", שאפשרו הלכה למעשה מעמד רבני נפרד מעולם הישיבות, עמדו הישיבות במרכזו ובתשתיתו של עולם התורה. רבים מגדולי הרבנים היו חניכי ישיבות ורבים מהם החזיקו בעצמם ישיבה במקומות בהם כיהנו כרבנים.

חז"ל מתארים את הישיבה כמוסד ללימוד תורה שהתקיים מאז ומתמיד: "מעולם לא פסקה ישיבה מאבותינו", ואת כל אחד מאבות האומה כ"זקן ויושב בישיבה". ישיבות מסודרות כמוסד המוביל ללימוד תורה מוכרת החל מתקופת האמוראים, כאשר פעלו ישיבות בבל, ובפרט ישיבת סורא, ישיבת נהרדעא וישיבת פומבדיתא, שהמשיכו להתקיים בצורות שונות גם בתקופת הגאונים.

הישיבה כצורת חיים אידיאלית המבטאת את קידוש חיי הרוח ועיסוק בעיקרי העיקרים, מתבטאת גם בתיאורי חז"ל את העולם הבא כישיבה של מעלה, או "מתיבתא דרקיעא", בה מתנהלים לימודים ודיונים הלכתיים במתכונת דומה לזו של הישיבה הארצית.

צורת הישיבה, תפקידי ההוראה בה, חומר הלימודים ודרכי הלימוד בה, השתנו לפי המקום והתקופה. אך קו מאחד משותף היה לה על פני המרחב והזמן: שאיפה לעיסוק בתורה ובמצוותיה תוך ניתוק מהעולם הסובב, ומתן הזדמנות שווה לכל נער יהודי להתמודד במסלול הלימודים שהציעה ולהתקדם במעלה האליטה הרבנית.

לערך המלא

עריכהערך נבחר

ישיבת נתיבות חכמה (מכונה ישיבת וולפסון על שם ראש הישיבה) היא ישיבה חרדית ליטאית בשכונת בית וגן בירושלים, בראשות הרב דניאל וולפסון והרב ברוך נויבירט.

הישיבה נוסדה לקראת זמן אלול ה'תשס"ח, קיץ 2008. השיעור הראשון כלל 60 בחורים ועוד 40 בחורים מבוגרים שהצטרפו כקיבוץ. נכון לשנת 2020 לומדים בה כ-750 בחורים.

הישיבה נפתחה ברחוב ברגמן בבית וגן, שם שכנה כשמונה שנים. עם עליית מספר התלמידים נשכרו בניינים בסביבה לצורך חדרי פנימייה. בתחילת זמן חורף תשע"ז (2016) עברה הישיבה לקמפוס ישיבת קריית נוער בבית וגן, המרווח יותר.

הישיבה נחשבת כאחת הישיבות הטובות במגזר הליטאי, ומהשורה הראשונה בעולם הישיבות.

לערך המלא

לערכים נבחרים נוספים

נחשבת לאחת משני הישיבות

נחשבת לאחת משתי הישיבות

עריכהתמונה נבחרת

לימוד בישיבת מרכז הרב

לגלריית התמונות המלאה

עריכההידעת?

שיטת בריסק עוררה התנגדות בתחילתה בשל הצורה הכמו-מדעית שאפיינה אותה. מתנגדיו של ר' חיים (כגון הרידב"ז בהקדמת ספרו "בית רידב"ז") האשימו אותו, שלימוד הגמרא על פי שיטתו, מזכיר את מחקר הכימיה. גם בישיבות הספרדיות שדוגלות בשיטת הבקיאות הסדרנית, רווחת הסתייגות מהשיטה הבריסקאית המביאה להעמקה ניכרת, אך לבקיאות דלה.

מאידך, תמכו רבים מראשי הישיבות בשיטה, היות שלדבריהם בדור זה הבקיאות היא חסרת ערך ללא העמקה. ניתן אף למצוא קשר בין עליית השיטה הבריסקאית לבין הפיכת לימוד התורה להמוני, שכן שיטת בריסק הפכה את היכולת לחדש חידושי תורה יצירתיים, לשווה לכל נפש, ללא הכרח בבקיאות מקיפה הנרכשת בעמל של שנים, כנדרש על פי שיטת הלימוד המסורתית.

לקטעי "הידעת" נוספים

מוסדות בעלזא פותחים את הזמן לאחר החגים, במעמד קביעות שיעור

עריכהערכים מובחרים

טוען את הלשוניות...

הרב גרשון אדלשטיין

הרב ברוך דב פוברסקי

הרב עזרא עטייה

הרב משה מרדכי פרבשטיין

הרב שלום כהן

הרב דוד כהן

הרב אריה מלכיאל קוטלר

הרב יעקב אלעזר כהנא שפירא

1

#000000

#FFFFFF

עריכהציטוט נבחר

כל דיבור ודיבור מן התורה יש בהן חכמות ופלאים למי שמבין אותם ולא הושג תכלית חכמתם, ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים ואין לאיש אלא להלך בעקבות דוד משיח לאלהי יעקב שהתפלל (תהלים קיט) גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך".

— רמב"ם, 'הקדמה לפרק חלק'

לגלריית הציטוטים המלאה

עריכהראשי ישיבות נבחרים

עריכהראש ישיבה

ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.

תפקיד ראש הישיבה קיים עוד מתקופת התנאים והאמוראים והיו שינויים רבים באופיו ובפרטיו בקהילות ישראל השונות ובדורות השונים עד ימינו. המונח "ראש ישיבה" מופיע פעם אחת בתלמוד, אך השימוש הסדיר בו החל כנראה רק בתקופת הגאונים, משהורחבה משמעות המילה "ישיבה" למובן המשמש כיום. בתקופת הגאונים עצמה נקרא ראש ישיבה גם "גאון יעקב". בתקופות שונות כונה ראש הישיבה גם "תופס ישיבה" ו"ריש מתיבתא" (ובקיצור, ר"מ).

בדרך כלל ראש הישיבה נדרש להיות סמכות תורנית חשובה ובעל ידע מקיף ויכולת לימוד בתלמוד. בישיבות רבות השיעור שמעביר ראש הישיבה נחשב השיעור הקשה ביותר ומיועד לבחירי התלמידים. ראש הישיבה גם קובע את סדר היום האידאולוגי והרוחני בישיבה ולעיתים עוסק גם בניהול האדמיניסטרטיבי שלה.

הרב רפאל ראובן גרוזובסקי (י"א בכסלו ה'תרמ"ז, 1886, מינסק - כ"ב באדר ה'תשי"ח, 1958, ארצות הברית), היה ר"מ וראש ישיבה בישיבות כנסת בית יצחק שבליטא, תורה ודעת בניו יורק ובית מדרש עליון במונסי, ויושב ראש מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארצות הברית.

נולד במינסק, לרחל לאה, בתו של הרב אברהם יורקנסקי רבה של סוירזנה ולרב שמשון גרוזובסקי, דיין ומורה הוראה במינסק. הוא למד במינסק בקיבוץ שבבית הכנסת זבחי צדק, ואחר כך בישיבת סלובודקה שבליטא.

בפרוץ מלחמת העולם הראשונה התפזרה הישיבה וחלק מתלמידיה גלו לקרמנצ'וג, שם נשא את חיה שרה מרים, בתו של הרב ברוך בר ליבוביץ, ראש ישיבת כנסת בית יצחק, גם היא בסלבודקה. אחר נישואיו נתמנה לר"מ שני בישיבתו של חותנו, והיה אחראי על הניהול הכספי עד ראשית מלחמת העולם השנייה. בשנת תרפ"א עברה הישיבה לווילנה, ובשנת תרפ"ו לקמניץ. בשנת תרפ"ט הגיעה הישיבה למשבר כלכלי והוחלט על נסיעה לארצות הברית לשם גיוס כספים. במשך כשנה ומחצה נדדו החותן והחתן ברחבי ארצות הברית, והצליחו במידה רבה. אחר כך חזרו לקמניץ, והמשיכו בהרבצת תורה.

בפרוץ מלחמת העולם השנייה גלתה הישיבה לווילנה שהייתה אז עדיין עצמאית. זמן קצר אחר כך נפטר חותנו הרב ברוך דוב ליבוביץ, והישיבה המשיכה בראשותו יחד עם גיסיו הרב משה ברנשטיין והרב יעקב משה ליבוביץ. הם עברו לראסיין, פרוור של וילנה^{[דרושה הבהרה]}, ושם התקיימה הישיבה עד החורף של שנת תש"א. בתש"א היגר לארצות הברית, ושם התמסר להצלת בני הישיבה, במסגרת ועד ההצלה אשר בניו יורק. כמו כן עסק במשלוח חבילות עזר וסיוע לתלמידים שהוגלו לסיביר. אחר המלחמה נתמנה לראש ישיבת תורה ודעת בניו יורק במקומו של הרב שלמה היימן שנפטר אז, ובמקביל נתמנה לראש ישיבת בית מדרש עליון שבמונסי, ניו יורק, שנוסדה ידי הרב שרגא פייבל מנדלוביץ. כן כיהן כראש מועצת גדולי התורה שעל ידי אגודת ישראל באמריקה.

בב' בניסן תשי"א נפטרה אשתו, ובסוף אותה שנה נפגע בתאונת דרכים שגרמה אחר כך להתקף לב, לשבץ ולשיתוק עד פטירתו.

חתניו הם הרב דן אונגרישר, שהתמנה תחתיו לראשות ישיבת בית מדרש עליון, והרב לוי קרופני, ראש ישיבת "תורת אמת" בניו יורק. בנו חיים הוא חותנו של ראש ישיבת תורה ודעת הנוכחי, הרב יצחק ליכטנשטיין.

ספריו:

חידושי רבי ראובן, על מסכתות הש"ס הישיבתיות, ג' חלקים, ח"א, ניו יורק, ה'תשכ"ה, ח"ב, ניו יורק, ה'תשל"א, ח"ג, ניו יורק, ה'תשמ"ה
חידושי רבי ראובן, על מסכת מקוואות, ניו יורק, ה'תשנ"ד
בעיות הזמן, בני ברק, ה'תשל"ב
מאמרי רבי ראובן, על התורה, מונסי, ה'תשס"ד
שיחות רבי ראובן, שיחות ודרשות, מונסי, ה'תשס"ו
לב ראובן, שיחות ומאמרים על התורה, ישראל, ה'תשע"ט

ל"מזרח" לחץ כאן

עריכהישיבות בימינו

ישיבות במדינת ישראל

נכון ל-2008 יש יותר מ-1,500 מוסדות לימוד תורה קלאסיים (לא כולל בתי מדרש חדשים ומדרשות לנשים). 94,500 תלמידים לומדים במוסדות לבוגרים ו־23,000 בישיבות קטנות.^[^{דרוש מקור]}

הישיבה הגדולה בישראל היא ישיבת מיר בירושלים שבה כ-6,000 תלמידים כולל אברכי הכולל.

בקרב הישיבות הליטאיות בולטות ישיבת פוניבז', ישיבת חברון, ישיבת מיר, ישיבת וולפסון, ישיבת תפרח.

עולם הישיבות החסידי מתחלק בין הישיבות הכלל חסידיות, ובין הישיבות המגזריות המשתייכות לבני חסידות אחת בלבד.
בקרב הישיבות הכלל חסידיות בולטות ישיבת חיי משה, ישיבת מאור עינים, ישיבת טשיבין, ישיבת שערי תורה וישיבת טשערנאביל.

בקרב הישיבות לבני עדות המזרח בולטות ישיבת פורת יוסף, ישיבת כסא רחמים וישיבת מאור התורה.

בקרב הישיבות הציוניות בולטות ישיבת מרכז הרב, ישיבת הר עציון וישיבת הר המור.

מדינת ישראל מסבסדת את הלימודים בישיבות ובכוללים בסכומים משתנים.

עריכהרשימת ראשי ישיבות

בחרו קטגוריה מהרשימה וצפו בתוכן הנטען רשימת ראשי ישיבות • ראשי ישיבות שנפטרו

עריכהרשימת ישיבות

רשימת ישיבות שיש עליהן ערך במכלול:

עריכהמושג ישיבתי

בעגה החרדית, מִשְׁמֶר (עיוות של: מִשְמַר) הוא כינוי ללימוד תורה במשך לילה שלם, משעות הערב המאוחרות ועד לתפילת ותיקין. את המשמר נהוג לערוך בדרך כלל בליל שישי, כיוון שבימים שישי ושבת הבאים לאחר מכן אין מסגרת קבועה ואפשר להשלים את שנת הלילה, וכדי למלאות את הנפש במטעני רוחניות לקראת השבת, היום המקודש בשבוע.

למנהג המשמר צדדים נוספים מעבר לצד הדתי גרידא, והוא נעשה נוהג חברתי מקובל, המנהג השתרש בקרב הציבור החרדי וחנויות רבות מציעות מבחר מאכלי שבת במיוחד לליל שישי. רבים יאכלו בתחילת הערב טשולנט בחברת ידידים ולאחר מכן יתחילו את המשמר.

לרשימה המלאה

עריכהספר ישיבתי

שערי יושר הוא ספר המתאפיין בניתוח לוגי-משפטי של העקרונות היסודיים שבהלכה. הספר עוסק ביסודות כלליים ולא בנוי על סוגיות ספציפיות בתלמוד. מחבר הספר הוא הרב שמעון שקופ. הספר נקרא "שערי יושר" כיוון ששערי הספר מישרים את המחשבה.

הרב שקופ השקיע שמונה שנים של עבודה בהוצאת הספר, שבסופו של דבר יצא בוורשא בשנת תרפ"ח (1928).

הספר מחולק לשבעה שערים, כאשר כל שער נכתב על יסוד הלכתי:

השער הראשון הוא שער הספיקות.
השער השני הוא שער החזקות.
השער השלישי עוסק בדיני רוב (בעיקר ביטול ברוב והליכה אחר הרוב).
השער הרביעי עוסק בדיני קבוע (כל קבוע כמחצה על מחצה דמי).
השער החמישי עוסק במשפטי הממון הכלליים (חוב ריבית קצוצה, דיני שעבוד, תקפו כהן, פטר חמור, קם דינא, יאוש, חזקת מרא קמא, הפקר, פדיון הבן, תוך כדי דיבור, נדר צדקה, חיוב תשלום ליציאה ידי שמיים, קניין דרבנן, ספק ממון).
השער השישי עוסק בדיני עד אחד (עד אחד נאמן באיסורין ועוד).
השער השביעי עוסק בדיני עדות.

הספר מסמל את שיטת הלימוד החדשה בישיבות ליטא שהתאפיינה בחשיבה משפטית וקונספטואלית, שאצל הרב שמעון שקופ התבסס גם על גישת משפט הטבע. שיטה זו נועדה להציע לתלמידי הישיבות חלופה אינטלקטואלית לתנועת השכלה שהתפשטה במהירות באותה תקופה ברחבי יבשת אירופה. שיטת לימוד זו מנוגדת לשיטת הלימוד בדרך הפלפול שהייתה נהוגה עד אז בישיבות, וניסתה לרדת לשורש ההלכות.

לאוצר הספרים המלא

עריכההמסכת הנלמדת

במסגרת זו תוכלו לראות איזו מסכת לומדת כל ישיבה בזמן הנוכחי בחרו מסכת מהרשימה וצפו בתוכן הנטען ברכות • שבת • פסחים • יבמות • כתובות • נדרים • גיטין • קידושין • בבא קמא • בבא מציעא • בבא בתרא • סנהדרין • מכות

שבת:

ישיבת מדברה כעדן

ישיבת באר יהודה הגדולה

שימו לב, לא כל המסכתות עדיין מעודכנות, מסכת בה לא מעודכנות ישיבות לא תיטען. להסבר כיצד לערוך את הדפים ראה כאן

עריכהפורטלים נוספים


פורטל יהדות	פורטל הציבור החרדי	פורטל הלכה	פורטל התנ"ך	פורטל תולדות עם ישראל

עריכהקדימה, לעבודה!

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:

חלקו את הפורטל למסגרות נוספות לראשי ישיבות מפורסמים ולישיבות קדומות.
הוסיפו ערכים לתצוגה מתחלפת במסגרות- הידעת/תמונה מומלצת/מושג.
הוסיפו מידע גם לישיבות מהמגזר החסידי והספרדי שהידע שלי בהם מוגבל.
כתבו או תרגמו ערכים מבוקשים בתחום עולם הישיבות. ברשימה זו תוכלו גם להוסיף ערכים שלדעתכם חסרים.
כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בנושא עולם הישיבות שרק מחכים שירחיבו אותם.
הוסיפו את הקטגוריה של הפורטל בדפים הקשורים לפורטל. קטגוריה:עולם הישיבות

רשימת הערכים המבוקשים ודורשי שיפור

תבניות מתחלפות לדפים הבאים:

ספרים ישיבתיים. (קובץ שיעורים, קצות החושן, נתיבות המשפט, קצות החושן וכו')
ראשי ישיבות מפורסמים (כדוגמת ר' חיים, ר' שמעון, ר' איסר זלמן, ר' אלחנן, ר' נפתלי, ר' שמואל, ר' ברוך בער).
ישיבות מפורסמות (קדומות, כדוגמת: וולאז'ין, טעלז, קלעצק, ראדין, כתר תורה - ראדומסק, ברנוביץ')

ציטוטים נבחרים חדשים.

הידעת.

כדאי לעבור על הקטגוריה: קטגוריה:ישיבה: מושגים

ישיבות שעדין אין עליהם ערך:

ישיבות ספרדיות: • ישיבת אוצרות התורה (בני ברק) • ישיבת אור אליצור (בני ברק) • ישיבת אור לציון (ירושלים) • ישיבת קול יהודה (בני ברק) •

ישיבות ליטאיות: ישיבת דברי אמת (ירושלים) • ישיבת היכל התורה (ירושלים) • ישיבת ראשון לציון-תפארת ישראל (ראשון לציון) • ישיבת בית מאיר (תפרח) • ישיבת מגדל עוז (גבעת זאב) • ישיבת דעת אהרן - קפלן החדשה (ירושלים) • ישיבת נתיבות חיים (בית שמש) •

ישיבות חסידיות: ישיבת אוהל שמעון - ערלוי (ירושלים) • ישיבת אלכסנדר (בני ברק) • • ישיבת בית דוד - חב"ד (קרית גת) • ישיבת לב שמחה - גור (ערד) • ישיבת לומדי תורה - גור (ערד) • ישיבת מאור ישראל - גור (בני ברק) • ישיבת מאמר מרדכי נדבורנה (בני ברק) • ישיבת מחנה אברהם - חוג חתם סופר • ישיבת עמלה של תורה (ירושלים) • • ישיבת קדושת ציון - באבוב (בני ברק) • ישיבת שפתי צדיק גור (חצור הגלילית) • ישיבת תפארת משה בצלאל - גור (ירושלים)

מצאו ערכים לשיפור בנושא עולם הישיבות: לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט •

בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)

מהו פורטל? – רשימת כל קטגוריות המשנה והערכים