פורטל:עולם הישיבות
ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית. המוסד להשכלה גבוהה של החינוך היהודי, שהיווה מוסד המשך למסגרת החינוך היסודי היהודי, ה"תלמוד תורה". הישיבה שימשה במהלך הדורות להעברת מסורת התורה שבעל-פה ודברי חז"ל מדור לדור וללימוד ושינון עצמי.
הישיבה שימשה במשך הדורות כמוסד המרכזי של היהדות התורנית: בה נקבעו ההלכות בשאלות שנתחדשו במהלך השנים והוכרעו ספקות שהתעוררו במסורות ותיקות, ובה תוקנו תקנות בענייני היחיד והרבים. ראשי הישיבות המרכזיות היו בתקופות ארוכות לאורך ההיסטוריה של עם ישראל, מנהיגיו של העם היהודי כולו. גם לאחר כתיבת הקודקסים ההלכתיים הגדולים: משנה תורה לרמב"ם, "ארבעה טורים" וה"שולחן ערוך", שאפשרו הלכה למעשה מעמד רבני נפרד מעולם הישיבות, עמדו הישיבות במרכזו ובתשתיתו של עולם התורה. רבים מגדולי הרבנים היו חניכי ישיבות ורבים מהם החזיקו בעצמם ישיבה במקומות בהם כיהנו כרבנים.
חז"ל מתארים את הישיבה כמוסד ללימוד תורה שהתקיים מאז ומתמיד: "מעולם לא פסקה ישיבה מאבותינו", ואת כל אחד מאבות האומה כ"זקן ויושב בישיבה". ישיבות מסודרות כמוסד המוביל ללימוד תורה מוכרת החל מתקופת האמוראים, כאשר פעלו ישיבות בבל, ובפרט ישיבת סורא, ישיבת נהרדעא וישיבת פומבדיתא, שהמשיכו להתקיים בצורות שונות גם בתקופת הגאונים.
הישיבה כצורת חיים אידיאלית המבטאת את קידוש חיי הרוח ועיסוק בעיקרי העיקרים, מתבטאת גם בתיאורי חז"ל את העולם הבא כישיבה של מעלה, או "מתיבתא דרקיעא", בה מתנהלים לימודים ודיונים הלכתיים במתכונת דומה לזו של הישיבה הארצית.
צורת הישיבה, תפקידי ההוראה בה, חומר הלימודים ודרכי הלימוד בה, השתנו לפי המקום והתקופה. אך קו מאחד משותף היה לה על פני המרחב והזמן: שאיפה לעיסוק בתורה ובמצוותיה תוך ניתוק מהעולם הסובב, ומתן הזדמנות שווה לכל נער יהודי להתמודד במסלול הלימודים שהציעה ולהתקדם במעלה האליטה הרבנית.
ישיבת תושיה (מוכרת יותר בכינויה ישיבת תפרח) היא ישיבה גדולה חרדית-ליטאית השוכנת במושב תפרח. ראשי הישיבה הם הרב יעקב יצחק פרידמן והרב אביעזר פילץ.
הישיבה נוסדה בתשכ"ו על ידי הרב יעקב פרידמן והרב נחום לסמן במושב כפר מימון-תושיה. בעקבות חילוקי דעות עם תושבי המקום בעניין קריאת ההלל ביום העצמאות ועוד, עקרה הישיבה שנתיים אחר כך למשכנה הנוכחי. השם "תושיה" נותר גם לאחר המעבר.
הישיבה נפתחה לאחר שישיבת "תפארת נתניה" נסגרה ותלמידיה ברובם פנו לישיבת תפארת ציון. הרב פרידמן החליט לפתוח ישיבה בקו של תפארת נתניה, עבור בוגרי ישיבות תיכוניות וחוזרים בתשובה. הישיבה הייתה רשומה בוועד הישיבות כישיבת בת של ישיבת מרכז הרב שבה למד הרב פרידמן. בישיבה היו עשרות בודדות של בחורים, ללא סדרים ושיעורים מסודרים. פנו אליה גם בחורים שלא הסתדרו במקום לימודיהם הקודם. הר"מים היו הרב ברוך הקשר והרב דן סגל, ששימש גם כמשגיח. לפעמים היו מגיעים לשבות בישיבה הרב משה שפירא והרב צבי פרידמן. הרב אברהם שפירא היה מגיע למסור שיעור כללי בישיבה מדי שבועיים[דרוש מקור].
בשנת תשל"ג צורף לצוות הרב אביעזר פילץ כמשיב. תקופה קצרה לאחר מכן החליטו הר"מים לבסס את הישיבה ופתחו שיעור א' מסודר, כשהרב פילץ מסר בו שיעורים. בהמשך הפך הרב פילץ לראש הישיבה הדומיננטי. הרב פילץ שינה את אופייה של הישיבה והחלו ללמוד בה יותר צעירים ליטאיים. נכון ל-2016 לומדים בה כ-900 בחורים.
נחשבת לאחת משני הישיבות
נחשבת לאחת משתי הישיבות
ישיבה קטנה (או: ישיבה לצעירים) היא ישיבה לגילאי חטיבת ביניים ותיכון (14 עד 17) שלומדים בה רק לימודי קודש. בסוף שנות התשעים, התפתח גם בציונות הדתית מוסד מקביל, המכונה ישיבה קטנה לאומית. ביהדות החרדית באירופה ובארצות הברית מקובל שהישיבה הקטנה והישיבה לצעירים מחולקות ל-2 מוסדות, אחת מגיל 14–17, ושנייה מגיל 17–20, ובהמשך פונים לישיבה גדולה, בדרך כלל בישראל.
וְזֹאת מַעֲלָה יְתֵרָה גְּדוֹלָה וְנִפְלָאָה לְאֵין קֵץ אֲשֶׁר בְּמִצְוַת יְדִיעַת הַתּוֹרָה וְהַשָּׂגָתָהּ עַל כָּל הַמִּצְוֹת מַעֲשִׂיּוֹת, וַאֲפִלּוּ עַל מִצְוֹת הַתְּלוּיוֹת בְּדִבּוּר, וַאֲפִלּוּ עַל מִצְוַת תַּלְמוּד תּוֹרָה שֶׁבְּדִבּוּר. כִּי עַל יְדֵי כָּל הַמִּצְוֹת שֶׁבְּדִבּוּר וּמַעֲשֶׂה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַלְבִּישׁ אֶת הַנֶּפֶשׁ וּמַקִּיפָהּ אוֹר ה' מֵרֹאשָׁהּ וְעַד רַגְלָהּ; וּבִידִיעַת הַתּוֹרָה, מִלְּבַד שֶׁהַשֵּׂכֶל מְלֻבָּשׁ בְּחָכְמַת ה', הִנֵּה גַּם חָכְמַת ה' בְּקִרְבּוֹ, מַה שֶּׁהַשֵּׂכֶל מַשִּׂיג וְתוֹפֵס וּמַקִּיף בְּשִׂכְלוֹ מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לוֹ לִתְפֹּס וּלְהַשִּׂיג מִידִיעַת הַתּוֹרָה, אִישׁ כְּפִי שִׂכְלוֹ וְכֹחַ יְדִיעָתוֹ וְהַשָּׂגָתוֹ בִּפְשָׁט רֶמֶז דְּרָשׁ וְסוֹד. וּלְפִי שֶׁבִּידִיעַת הַתּוֹרָה הַתּוֹרָה מְלֻבֶּשֶׁת בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם וְשִׂכְלוֹ וּמוּקֶפֶת בְּתוֹכָם, לָכֵן נִקְרֵאת בְּשֵׁם לֶחֶם וּמְזוֹן הַנֶּפֶשׁ. כִּי כְּמוֹ שֶׁהַלֶּחֶם הַגַּשְׁמִי זָן אֶת הַגּוּף כְּשֶׁמַּכְנִיסוֹ בְּתוֹכוֹ וְקִרְבּוֹ מַמָּשׁ וְנֶהְפַּךְ שָׁם לִהְיוֹת דָּם וּבָשָׂר כִּבְשָׂרוֹ, וַאֲזַי יִחְיֶה וְיִתְקַיֵּם, כָּךְ בִּידִיעַת הַתּוֹרָה וְהַשָּׂגָתָהּ בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם, שֶׁלּוֹמְדָהּ הֵיטֵב בְּעִיּוּן שִׂכְלוֹ עַד שֶׁנִּתְפֶּסֶת בְּשִׂכְלוֹ וּמִתְאַחֶדֶת עִמּוֹ וְהָיוּ לַאֲחָדִים, נַעֲשֶׂה מָזוֹן לַנֶּפֶשׁ וְחַיִּים בְּקִרְבָּהּ מֵחַיֵּי הַחַיִּים אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא הַמְּלֻבָּשׁ בְּחָכְמָתוֹ וְתוֹרָתוֹ שֶׁבְּקִרְבָּהּ, וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב: "וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי".
— תניא - ספר של בינונים פרק ה'
ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.
תפקיד ראש הישיבה קיים עוד מתקופת התנאים והאמוראים והיו שינויים רבים באופיו ובפרטיו בקהילות ישראל השונות ובדורות השונים עד ימינו. המונח "ראש ישיבה" מופיע פעם אחת בתלמוד, אך השימוש הסדיר בו החל כנראה רק בתקופת הגאונים, משהורחבה משמעות המילה "ישיבה" למובן המשמש כיום. בתקופת הגאונים עצמה נקרא ראש ישיבה גם "גאון יעקב". בתקופות שונות כונה ראש הישיבה גם "תופס ישיבה" ו"ריש מתיבתא" (ובקיצור, ר"מ).
בדרך כלל ראש הישיבה נדרש להיות סמכות תורנית חשובה ובעל ידע מקיף ויכולת לימוד בתלמוד. בישיבות רבות השיעור שמעביר ראש הישיבה נחשב השיעור הקשה ביותר ומיועד לבחירי התלמידים. ראש הישיבה גם קובע את סדר היום האידאולוגי והרוחני בישיבה ולעיתים עוסק גם בניהול האדמיניסטרטיבי שלה.
הרב שמעון יהודה הכהן שְׁקוֹפּ (בהגייה יידית-ליטאית: רֶבּ שׁימֶען; בכתיב יידי: שקאָפּ; תשרי תר"כ – ט' בחשוון ת"ש, 1939) היה ראש ישיבת שער התורה בגרודנה. יצר דרך ייחודית בלמדנות המזרח-אירופית הקלאסית, שבאה לידי ביטוי בעיקר בספרו "שערי יֹשר", ומתאפיינת בניתוח לוגי-משפטי של העקרונות היסודיים שבהלכה, ופחות בפלפול מקומי.
נולד ליצחק שמואל בעיירה טורעץ (Turetz) שבליטא (אז באימפריה הרוסית). בגיל 12 החל ללמוד בישיבת מיר ובגיל 14 עבר ללמוד בישיבת וולוז'ין, שם היה בקבוצה קטנה ומובחרת של תלמידים שלמדו עם הרב חיים סולובייצ'יק. בהיותו כבן 20 נישא ללאה בתו של ר' משה מרדכי יודלביץ, שהייתה אחייניתו של הרב אליעזר גורדון. כעבור ארבע שנים בחר בו הרב גורדון לשמש כר"מ בישיבת טלז. הוא לימד בישיבת טלז במשך 18 שנה ובה פיתח את תורתו החדשה שהתפרסמה בכל עולם הישיבות.
בשנת תרס"ב (1901) עזב את ישיבת טלז ועבר לשמש כרב וראש ישיבה בעיירה מאלטש. לאחר ארבע שנים במאלטש עבר לבריינסק והקים בה ישיבה, שבה כיהן שלש עשרה שנים עד לאחר מלחמת העולם הראשונה.
בשנת תר"פ (1919), בגיל 60, נקרא על ידי הרב חיים עוזר גרודזנסקי מווילנה לעמוד בראש ישיבת שער התורה בגרודנה, שם כיהן כעשרים שנים (למעט שנה אחת שבה שהה בארצות הברית), עד לפטירתו. עקב מחלתו הוא נשאר בישיבה גם בעת כניסת הצבא האדום לעיר (בעת המלחמה הפולנית-סובייטית 1919-1921). בשנת תרפ"ו (1926), מתוך צורך כלכלי, קיבל הרב שקופ את משרת הרבנות בעיירה פערשטאט (בפרברי גרודנה). בשנת 1928 התפרסם ספרו הגדול 'שערי יושר'. את הספר כתב בעזרת הרב קלמן שקופ (נכדו) והרב אהרן ישעיה שפירא.
בשנת תרפ"ט (1929) נסע לארצות הברית לשנה כדי לגייס כספים עבור ישיבתו. בעת שהותו שם הוצע לו לשמש כראש ישיבת רבי יצחק אלחנן בניו יורק. הוא שימש שם כראש ישיבה למשך מספר חודשים, אך לבקשת החפץ חיים ורבי חיים עוזר גרודז'נסקי הוא שב לגרודנה.
הכרתו בעולם התורה הייתה רבה, דבר שהתבטא בהוצאת 'ספר היובל' עוד בחייו (תרצ"ו), שבו כתבו כמה מחשובי הרבנים בעולם (בהם הרב חיים עוזר גרודזנסקי)
הרב שקופ נותר בישיבת שער התורה בגרודנה, ביחד עם קומץ תלמידים, אף לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, לאחר שרוב התלמידים ברחו לווילנה. ביום ט' בחשוון ת"ש (1939) הספיק הרב שקופ להשמיע דבריו בפני אספת רבני הסביבה שהתכנסו בביתו לבקש מפיו עצה בענייני חינוך, אך נפטר לאחר מכן, באמצע תפילת מנחה, בגיל 80.
חידושיו על המסכתות בבא מציעא ובבא בתרא, שרובם נרשמו בשנים תרנ"ד-תרס"ה ומיעוטם בתרפ"א-תרפ"ט (1929-1920), נדפסו אחרי המלחמה (תש"ז) בניו יורק על ידי בנו משה מרדכי שקופ. כתבים אלה הוצאו תוך סיכון עצמי מתוך גבולות ברית המועצות על ידי תלמיד ישיבת "שער התורה" הרב יצחק דב קופלמן. בהמשך נדפסו על ידי בנו שני חלקים נוספים: על נדרים, גיטין וקדושין (תשי"ב); ועל יבמות וכתובות (תשט"ז). המהדורה המלאה של חידושיו, הכוללת הוספות מתוך כתבי יד אחרים, נדפסה על ידי נכדי הרב שקופ בשנת תשנ"ג.
חיבוריו ושיעוריו:
- שערי ישר, חקרי הלכות בדיני הספקות, רובא וחזקה ובדיני עדות, תרפ"ח
- חידושי רבי שמעון יהודה הכהן – סדרת ספרים על מסכתות סדר נשים ונזיקין, קונטרס בענייני שליחות, מערכת הקניינים (לראשונה נכלל ב"ספר היובל"), קונטרס בענייני שעבוד, גדרי קניין כסף. הספרים יצאו לאור לראשונה על ידי בנו הרב משה מרדכי שקופ החל משנת תש"ז. מהדורה חדשה ומלאה: ניו יורק, תשנ"ג
- שעורי רבי שמעון יהודה הכהן - נשים-נזיקין, נכתב על ידי יעקב צבי מאזעסאן, תשל"ד
- שעורי תורה - שבעה שיעורי תורה על מסכת נדרים מתקופת טלז, יצא לאור על ידי תלמידו הרב יצחק עפשטיין, ירושלים, תש"ה (מהדורת צילום נוספת בשנת תשכ"ז). השיעורים יצאו במסגרת ניסיון של הרב אפשטיין להוציא לאור סדרה רחבה יותר של שיעורי הר"ש שקאפ שהיו בידו וכן בידי תלמידים אחרים, אך כוונה זו לא התממשה לבסוף.
- יד כהן - שיעורים בסדר נשים, נכתבו על ידי תלמידו יהודה דב רזניקוב מדרום אפריקה, ירושלים, תשס"ד
- שעורי רבי שמעון יהודה הכהן שקאפ - על מסכת בבא מציעא, נכתבו על ידי תלמידו הרב אליעזר שושן, יצא לאור על ידי הרב חיים איידלס, תל אביב, תשס"ט
ישיבות במדינת ישראל
נכון ל-2008 יש יותר מ-1,500 מוסדות לימוד תורה קלאסיים (לא כולל בתי מדרש חדשים ומדרשות לנשים). 94,500 תלמידים לומדים במוסדות לבוגרים ו־23,000 בישיבות קטנות.[דרוש מקור]
הישיבה הגדולה בישראל היא ישיבת מיר בירושלים שבה כ-6,000 תלמידים כולל אברכי הכולל.
- בקרב הישיבות הליטאיות בולטות ישיבת פוניבז', ישיבת חברון, ישיבת מיר, ישיבת תפרח.
- עולם הישיבות החסידי מתחלק בין הישיבות הכלל חסידיות, ובין הישיבות המגזריות אשר הינם משתייכים לבני חסידות אחת בלבד.
בקרב הישיבות הכלל חסידיות בולטות ישיבת חיי משה, ישיבת מאור עינים, ישיבת טשיבין, ישיבת שערי תורה וישיבת טשערנאביל.
- בקרב הישיבות לבני עדות המזרח בולטות ישיבת פורת יוסף, ישיבת כסא רחמים וישיבת מאור התורה.
- בקרב הישיבות הציוניות בולטות ישיבת מרכז הרב, ישיבת הר עציון וישיבת הר המור.
- רבי שמואל רוזובסקי
- רבי נחום פרצוביץ
- רבי אהרן יהודה ליב שטינמן
- רבי ברוך רוזנברג
- רבי יעקב אדלשטיין
- רבי חיים יהודה לייב אוירבך
- רבי שלמה זלמן אוירבך
- רבי שמואל אוירבך
- רבי שבתי אטון
- רבי חיים מוולוז'ין
- רבי שמואל איינשטיין
- רבי חיים דוב אלטוסקי
- רבי מרדכי אליפנט
- רבי פינחס מנחם אלתר
- רבי אברהם ארלנגר
- רבי אברהם אהרן בורשטין
- רבי אפרים בורודיאנסקי
- רבי שבתי בורנשטיין
- רבי אהרון בן שמעון
- רבי חיים שאול ברוק
- רבי שמואל יעקב בורנשטיין
- רבי שלום נח ברזובסקי
- רבי חיים ברים
- רבי חיים ברלין
- רבי נפתלי צבי יהודה ברלין
- רבי אבא מרדכי ברמן
- רבי שלום ברנדר
- רבי אהרן ברנשטיין
- רבי בנימין יהודה לייב ברנשטיין
- רבי ירוחם פישל יהושע ברנשטיין
- רבי משה ברנשטיין
- רבי חיים יעקב גולדוויכט
- רבי ישראל זאב גוסטמן
- רבי יחיאל מרדכי גורדון
- רבי יעקב גלינסקי
- רבי אברהם גנחובסקי
- רבי אברהם יצחק גרשונוביץ
- רבי ראובן יוסף גרשונוביץ
- רבי יעקב הורוביץ
- רבי גדליה הרץ
- רבי שלמה זלמן הבלין
- רבי דב בריש וידנפלד
- רבי הלל ויטקינד
- רבי חיים וולקין
- רבי אפרים זורייבין
- רבי יצחק וסרמן
- רבי משה מרדכי חדש
- רבי יעקב משה חרל"פ
- רבי גבריאל טולדנו
- רבי ניסים טולדנו
- רבי יעקב יוסף
- רבי אברהם רפאל כלפון
- רבי רפאל שלמה לניאדו
- רבי סלמן מוצפי
- רבי חביב חיים דוד סתהון
- רבי יעקב עדס
- רבי נסים דוד עזראן
- רבי שמואל עזראן
- רבי עזרא עטייה
- רבי אברהם פילוסוף
- רבי יהודה צדקה
- רבי יצחק קוב'ו
- הרב צבי יהודה קוק
- רבי חיים קמיל
- רבי אברהם משה באב"ד (גורה הומורה)
- רבי נתן קמנצקי
- רבי דב צבי קרלנשטיין
- רבי יוסף רוזובסקי
- רבי חיים פינחס שיינברג
- רבי נח שימנוביץ
- רבי חיים שמואלביץ
- רבי משה שמואל שפירא (באר יעקב)
- רבי פנחס שרייבר
- רבי אליהו שרם
רשימת ישיבות שיש עליהן ערך במכלול:
- ישיבת אדרת אליהו
- ישיבת אופקים
- ישיבת אור אלחנן
- ישיבת אור ברוך
- ישיבת אור ישראל
- ישיבת אור שמואל
- ישיבת אור שמחה
- ישיבת אור תורה
- ישיבת איתרי
- ישיבת אמרי נועם
- ישיבת ארחות תורה
- ישיבת באר התורה
- ישיבת באר יהודה
- ישיבת באר יעקב
- ישיבת באר יצחק (קריית יערים)
- ישיבת באר מרדכי
- ישיבת בוהוש
- ישיבת בית אברהם
- ישיבת בית דוד (חב"ד)
- ישיבת בית התלמוד
- ישיבת בית יוסף (בני ברק)
- ישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר
- ישיבת בית מאיר
- ישיבת בית מדרש עליון
- ישיבת בית מתתיהו
- ישיבת בית שמואל
- ישיבת בית שמעיה
- ישיבות בריסק
- ישיבת ברכת אפרים
- ישיבת ברכת יוסף (קריית הרצוג)
- ישיבת ברכת יצחק
- ישיבת ברכת שמואל
- [ישיבת גאון יעקב (בני ברק)]]
- ישיבת גבעת שאול
- ישיבת גרודנא (ישראל)
- ישיבת גרודנא באר יעקב
- ישיבת גרודנא
- ישיבת דרך השם
- ישיבת דרך חכמה
- ישיבת דרך חיים (שעלבים)
- ישיבת הרב שטרנבוך
- ישיבת הנגב
- ישיבת הנגב-שכר שכיר
- ישיבת זכרון מיכאל
- ישיבת חברון החדשה
- ישיבת חברון כנסת ישראל
- ישיבת חידושי הרי"ם
- ישיבת חיי משה
- ישיבת רבנו חיים עוזר
- ישיבת חכמי לובלין (בני ברק)
- ישיבת חזון עובדיה
- ישיבת חפץ חיים (כפר סבא)
- ישיבת טשעבין
- ישיבת יחל ישראל
- ישיבות חסידי חב"ד ליובאוויטש
- ישיבת ישועות משה
- ישיבת כנסת אליהו
- ישיבת כנסת הגדולה
- ישיבת כנסת חזקיהו
- ישיבת כנסת יחזקאל
- ישיבת כנסת יצחק (מודיעין עילית)
- ישיבת כנסת יצחק (חדרה)
- ישיבת כסא רחמים
- ישיבת מאור התורה
- ישיבת מאור התלמוד
- ישיבת מאור עיניים
- ישיבת מאורות התורה
- ישיבת מאירת שמועה
- מוסדות הר"ן
- מוסדות יקירי ירושלים
- ישיבת מאור התלמוד
- ישיבת מיר מודיעין עילית
- ישיבת מיר
- ישיבת מן ההר
- ישיבת מעלות התורה
- ישיבת מרכז הרב
- ישיבת משכנות התורה
- ישיבת משכן ידידיה
- ישיבת משנת עקיבא
- ישיבת נחלת אברהם-עפולה
- ישיבת נחלת דוד
- ישיבת נחלת משה
- ישיבת נחלת הלויים
- ישיבת נחלת שלמה
- ישיבת נתיב הדעת
- ישיבת נתיב התורה
- ישיבת נתיבות חכמה
- ישיבת סלבודקה
- ישיבת עטרת חכמים
- ישיבת עטרת ישראל
- ישיבת עטרת שלמה
- ישיבת עטרת יוסף
- ישיבת פורת יוסף
- ישיבת פחד יצחק
- ישיבת קול יעקב
- ישיבת קול תורה
- ישיבת קלצק (ארץ ישראל)
- ישיבת קמניץ
- ישיבת קריית מלאכי
- ישיבת קריית מלך
- ישיבת רנה של תורה
- ישיבת רש"י
- ישיבת שערי יושר (ירושלים)
- ישיבת שערי שמועות
- ישיבת שערי תורה
- ישיבת שפת אמת
- ישיבת תולדות אהרן
- ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית בישראל
- ישיבת תורה אור
- ישיבת תורה בתפארתה
- ישיבת תורת אמת (חב"ד)
- ישיבת תורת זאב
- ישיבת תושיה
- ישיבת תפארת הכרמל
- ישיבת תפארת ישראל
ביארו ראשי הישיבות ביסוד המצווה לבער את החמץ בערב פסח על פי ההגדרה של גברא וחפצא. דהיינו, ניתן להעלות כאן שני צדדים: האחד - אסור שליהודי יהיה חמץ בפסח, ועל כן יש לבערו. אם כן מצווה זו היא חובת "גברא". האפשרות השנייה היא שהמצווה היא עצם פעולת כילוי החמץ וביעורו מן העולם. למרות שתהייה זו נראית לכאורה עקרה וטרחנית, יש לה השלכה הלכתית מעשית ("נפקא מינה"): אם הגדרת המצווה היא שלאדם לא יהיה חמץ, אין זה משנה באיזה אופן הוא יבער אותו, שכן המטרה היא נגטיבית - סילוק החמץ, וזו מושגת בכל אופן שהוא; אך אם המצווה היא ב"חפצא" - לעשות את פעולת ביעור החמץ, אם כן היא פוזיטיבית במהותה וייתכן שישנן דרכים מסוימות, שדווקא בהן יש לבער אותו. שתי דעות אלו מופיעות במשנה, ויש לעמוד על העקרון שבבסיס שתי הדעות.
חידושי רבנו חיים הלוי הוא חיבור שכתב רבי חיים סולובייצ'יק, אבי שיטת בריסק, והוא נסוב על עניינים שונים במשנה תורה לרמב"ם.
במשך שנים רבות היה ספר זה, לספר היחיד שנדפס מרבי חיים.
הספר נחשב לאבן יסוד בשיטת בריסק המפורסמת, תלמידי השיטה מייחסים חשיבות מיוחדת לאמור בספר ומדייקים בכל מילה הכתובה בו. הלימוד בספר אינו מתוך רפרוף בעלמא, אלא נעשה מתוך עיון מעמיק, וכלשון בני המחבר בהקדמה: "כי אין הספר הזה כשאר ספרים הנקנים בקריאה ועיון בעלמא, רק ספר של לימוד, שאינו נקנה רק ביגיעה ועיון ועמל רב בדרכה של תורה, ואשרי מי שיעמוד על אמתתן ועומקן של דברים גם אחרי היגיעה והעיון המרובה בינו זאת".
רבי יצחק זאב סולובייצ'יק היה מורה לבניו ללמוד את הספר כצורתו עוד לפני שידעו את התלמוד[דרוש מקור]. בנו רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק העיד כי הוא למד את הספר לאחר בר מצווה[דרוש מקור], על פי הוראת אביו, והיה בקיא בו בעל פה.
גדולי ישראל התייחסו לספר בהערצה מיוחדת. וביניהם רבי אברהם ישעיה קרליץ בעל החזון איש, שכתב הגהות לספר "חידושי רבינו חיים הלוי", ועוד.
הספר יצא לאור לראשונה בשנת תרצ"ו, בעיר בריסק.
שבת:
רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:
- חלקו את הפורטל למסגרות נוספות לראשי ישיבות מפורסמים ולישיבות קדומות.
- הוסיפו ערכים לתצוגה מתחלפת במסגרות- הידעת/תמונה מומלצת/מושג.
- הוסיפו מידע גם לישיבות מהמגזר החסידי והספרדי שהידע שלי בהם מוגבל.
- כתבו או תרגמו ערכים מבוקשים בתחום עולם הישיבות. ברשימה זו תוכלו גם להוסיף ערכים שלדעתכם חסרים.
- כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בנושא עולם הישיבות שרק מחכים שירחיבו אותם.
- הוסיפו את הקטגוריה של הפורטל בדפים הקשורים לפורטל. קטגוריה:עולם הישיבות
| רשימת הערכים המבוקשים ודורשי שיפור |
|---|
|
תבניות מתחלפות לדפים הבאים:
ציטוטים נבחרים חדשים. הידעת. כדאי לעבור על הקטגוריה: קטגוריה:ישיבה: מושגים ישיבות שעדין אין עליהם ערך:ישיבות ספרדיות: • ישיבת אוצרות התורה (בני ברק) • ישיבת אור אליצור (בני ברק) • ישיבת אור לציון (ירושלים) • ישיבת קול יהודה (בני ברק) • ישיבות ליטאיות: ישיבת דברי אמת (ירושלים) • ישיבת היכל התורה (ירושלים) • ישיבת ראשון לציון-תפארת ישראל (ראשון לציון) • ישיבת בית מאיר (תפרח) • ישיבת מגדל עוז (גבעת זאב) • ישיבת דעת אהרן - קפלן החדשה (ירושלים) • ישיבת נתיבות חיים (בית שמש) • ישיבות חסידיות: ישיבת אוהל שמעון - ערלוי (ירושלים) • ישיבת אלכסנדר (בני ברק) • • ישיבת בית דוד - חב"ד (קרית גת) • ישיבת לב שמחה - גור (ערד) • ישיבת לומדי תורה - גור (ערד) • ישיבת מאור ישראל - גור (בני ברק) • ישיבת מאמר מרדכי נדבורנה (בני ברק) • ישיבת מחנה אברהם - חוג חתם סופר • ישיבת עמלה של תורה (ירושלים) • • ישיבת קדושת ציון - באבוב (בני ברק) • ישיבת שפתי צדיק גור (חצור הגלילית) • ישיבת תפארת משה בצלאל - גור (ירושלים) |
מצאו ערכים לשיפור בנושא עולם הישיבות: לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט •
בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)