פורטל:עולם הישיבות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

Gnome-colors-view-refresh.svg רענון הפורטל Netvibes.svg כיצד אוכל לעזור?    

סמל פורטל עולם הישיבות.png

ישיבה או מתיבתאארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית. המוסד להשכלה גבוהה של החינוך היהודי, שהיווה מוסד המשך למסגרת החינוך היסודי היהודי, ה"תלמוד תורה". הישיבה שימשה במהלך הדורות להעברת מסורת התורה שבעל-פה ודברי חז"ל מדור לדור וללימוד ושינון עצמי.

הישיבה שימשה במשך הדורות כמוסד המרכזי של היהדות התורנית: בה נקבעו ההלכות בשאלות שנתחדשו במהלך השנים והוכרעו ספקות שהתעוררו במסורות ותיקות, ובה תוקנו תקנות בענייני היחיד והרבים. ראשי הישיבות המרכזיות היו בתקופות ארוכות לאורך ההיסטוריה של עם ישראל, מנהיגיו של העם היהודי כולו. גם לאחר כתיבת הקודקסים ההלכתיים הגדולים: משנה תורה לרמב"ם, "ארבעה טורים" וה"שולחן ערוך", שאפשרו הלכה למעשה מעמד רבני נפרד מעולם הישיבות, עמדו הישיבות במרכזו ובתשתיתו של עולם התורה. רבים מגדולי הרבנים היו חניכי ישיבות ורבים מהם החזיקו בעצמם ישיבה במקומות בהם כיהנו כרבנים.

חז"ל מתארים את הישיבה כמוסד ללימוד תורה שהתקיים מאז ומתמיד: "מעולם לא פסקה ישיבה מאבותינו", ואת כל אחד מאבות האומה כ"זקן ויושב בישיבה". ישיבות מסודרות כמוסד המוביל ללימוד תורה מוכרת החל מתקופת האמוראים, כאשר פעלו ישיבות בבל, ובפרט ישיבת סורא, ישיבת נהרדעא וישיבת פומבדיתא, שהמשיכו להתקיים בצורות שונות גם בתקופת הגאונים.

הישיבה כצורת חיים אידיאלית המבטאת את קידוש חיי הרוח ועיסוק בעיקרי העיקרים, מתבטאת גם בתיאורי חז"ל את העולם הבא כישיבה של מעלה, או "מתיבתא דרקיעא", בה מתנהלים לימודים ודיונים הלכתיים במתכונת דומה לזו של הישיבה הארצית.

צורת הישיבה, תפקידי ההוראה בה, חומר הלימודים ודרכי הלימוד בה, השתנו לפי המקום והתקופה. אך קו מאחד משותף היה לה על פני המרחב והזמן: שאיפה לעיסוק בתורה ובמצוותיה תוך ניתוק מהעולם הסובב, ומתן הזדמנות שווה לכל נער יהודי להתמודד במסלול הלימודים שהציעה ולהתקדם במעלה האליטה הרבנית.

ישיבת אור ישראל היא ישיבה חרדית-ליטאית בפתח תקווה. הישיבה כוללת ישיבה קטנה וישיבה גדולה. היא נקראת על שם רבי ישראל מסלנט, מייסד תנועת המוסר.

הישיבה הקטנה, "אור ישראל לצעירים" הוקמה בשנת ה'תש"ד (אוקטובר 1943) ביוזמתו של הרב ישראל זיסל דבורץ כישיבת המשך לתלמוד תורה "שארית ישראל" ועל ידי הרב יעקב ניימן והרב שלמה קרובקה שלימדו קודם לכן בישיבת כפר גנים, והרב יוסף רוזובסקי (אחיו של הרב שמואל רוזובסקי). שפת ההוראה בישיבה מראשיתה הייתה עברית.

הישיבה מונה כ-160 תלמידים בגילאי 14–17. בראש הישיבה עומד הרב מרדכי רבינוביץ, חתנו של הרב יוסף רוזובסקי. הישיבה שוכנת ברחוב הרב ניימן במרכז פתח תקווה (בעבר, חלק מרחוב סלומון). מבנה הישיבה הראשי נתרם על ידי מאיר כוכב זסלבסקי.

הישיבה הגדולה הוקמה ב-1982, גם היא על ידי הרב ניימן. בשנים הראשונות שכנה הישיבה ברחוב רוטשילד 85 בעיר, במבנה ששימש בעבר את ישיבת פתח תקווה-לומז'ה. כיום נמצאת הישיבה הגדולה בשכונת גני הדר בעיר, לשם עברה ב-13 באוגוסט 2007 (כ"ט באב ה'תשס"ז).

הישיבה מונה כ-300 תלמידים בגילאי 17–25. מאז הקמתה עומד בראשה הרב יגאל רוזן. משגיח הישיבה הוא הרב יצחק פנחס גולדווסר, אשר החליף את הרב חיים ואלקין, שכיהן בתפקיד זה עד שנת 1989. הרב אריה ישראלי משמש כראש ישיבה בסדרי הבקיאות.[דרוש מקור] בין הר"מים: הרב אפרים מרדכי רוזן (בנו של ראש הישיבה) והרב אליהו מן.



נחשבת לאחת משני הישיבות

נחשבת לאחת משתי הישיבות

גם בתקופת בין הזמנים מקפידים רבים מן הלומדים להמשיך וללמוד במסגרת מצומצמת יותר, לעיתים במסגרת "ישיבות בין הזמנים", שבהן שעות הלימוד נוחות וכל אחד לומד במה שחשקה נפשו. כמו כן בישיבות בין הזמנים רבות קיימת גם מלגה לפי שעות הלימוד.

בישיבות רבות מקובל לארגן ישיבת בין הזמנים מטעם הישיבה לבחורים הלומדים באותה ישיבה בלבד, הסניפים נפתחים בכל עיר בה יש ריכוז גבוה של בחורים מהישיבה.


מוסדות בעלזא פותחים את הזמן לאחר החגים, במעמד קביעות שיעור

וְזֹאת מַעֲלָה יְתֵרָה גְּדוֹלָה וְנִפְלָאָה לְאֵין קֵץ אֲשֶׁר בְּמִצְוַת יְדִיעַת הַתּוֹרָה וְהַשָּׂגָתָהּ עַל כָּל הַמִּצְוֹת מַעֲשִׂיּוֹת, וַאֲפִלּוּ עַל מִצְוֹת הַתְּלוּיוֹת בְּדִבּוּר, וַאֲפִלּוּ עַל מִצְוַת תַּלְמוּד תּוֹרָה שֶׁבְּדִבּוּר. כִּי עַל יְדֵי כָּל הַמִּצְוֹת שֶׁבְּדִבּוּר וּמַעֲשֶׂה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַלְבִּישׁ אֶת הַנֶּפֶשׁ וּמַקִּיפָהּ אוֹר ה' מֵרֹאשָׁהּ וְעַד רַגְלָהּ; וּבִידִיעַת הַתּוֹרָה, מִלְּבַד שֶׁהַשֵּׂכֶל מְלֻבָּשׁ בְּחָכְמַת ה', הִנֵּה גַּם חָכְמַת ה' בְּקִרְבּוֹ, מַה שֶּׁהַשֵּׂכֶל מַשִּׂיג וְתוֹפֵס וּמַקִּיף בְּשִׂכְלוֹ מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לוֹ לִתְפֹּס וּלְהַשִּׂיג מִידִיעַת הַתּוֹרָה, אִישׁ כְּפִי שִׂכְלוֹ וְכֹחַ יְדִיעָתוֹ וְהַשָּׂגָתוֹ בִּפְשָׁט רֶמֶז דְּרָשׁ וְסוֹד. וּלְפִי שֶׁבִּידִיעַת הַתּוֹרָה הַתּוֹרָה מְלֻבֶּשֶׁת בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם וְשִׂכְלוֹ וּמוּקֶפֶת בְּתוֹכָם, לָכֵן נִקְרֵאת בְּשֵׁם לֶחֶם וּמְזוֹן הַנֶּפֶשׁ. כִּי כְּמוֹ שֶׁהַלֶּחֶם הַגַּשְׁמִי זָן אֶת הַגּוּף כְּשֶׁמַּכְנִיסוֹ בְּתוֹכוֹ וְקִרְבּוֹ מַמָּשׁ וְנֶהְפַּךְ שָׁם לִהְיוֹת דָּם וּבָשָׂר כִּבְשָׂרוֹ, וַאֲזַי יִחְיֶה וְיִתְקַיֵּם, כָּךְ בִּידִיעַת הַתּוֹרָה וְהַשָּׂגָתָהּ בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם, שֶׁלּוֹמְדָהּ הֵיטֵב בְּעִיּוּן שִׂכְלוֹ עַד שֶׁנִּתְפֶּסֶת בְּשִׂכְלוֹ וּמִתְאַחֶדֶת עִמּוֹ וְהָיוּ לַאֲחָדִים, נַעֲשֶׂה מָזוֹן לַנֶּפֶשׁ וְחַיִּים בְּקִרְבָּהּ מֵחַיֵּי הַחַיִּים אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא הַמְּלֻבָּשׁ בְּחָכְמָתוֹ וְתוֹרָתוֹ שֶׁבְּקִרְבָּהּ, וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב: "וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי".

תניא - ספר של בינונים פרק ה'


שיעור בישיבה

ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.

תפקיד ראש הישיבה קיים עוד מתקופת התנאים והאמוראים והיו שינויים רבים באופיו ובפרטיו בקהילות ישראל השונות ובדורות השונים עד ימינו. המונח "ראש ישיבה" מופיע פעם אחת בתלמוד, אך השימוש הסדיר בו החל כנראה רק בתקופת הגאונים, משהורחבה משמעות המילה "ישיבה" למובן המשמש כיום. בתקופת הגאונים עצמה נקרא ראש ישיבה גם "גאון יעקב". בתקופות שונות כונה ראש הישיבה גם "תופס ישיבה" ו"ריש מתיבתא" (ובקיצור, ר"מ).

בדרך כלל ראש הישיבה נדרש להיות סמכות תורנית חשובה ובעל ידע מקיף ויכולת לימוד בתלמוד. בישיבות רבות השיעור שמעביר ראש הישיבה נחשב השיעור הקשה ביותר ומיועד לבחירי התלמידים. ראש הישיבה גם קובע את סדר היום האידאולוגי והרוחני בישיבה ולעיתים עוסק גם בניהול האדמיניסטרטיבי שלה.

הרב שמעון יהודה הכהן שְׁקוֹפּ (בהגייה יידית-ליטאית: רֶבּ שׁימֶען; בכתיב יידי: שקאָפּ; תשרי תר"כט' בחשוון ת"ש, 1939) היה ראש ישיבת שער התורה בגרודנה. יצר דרך ייחודית בלמדנות המזרח-אירופית הקלאסית, שבאה לידי ביטוי בעיקר בספרו "שערי יֹשר", ומתאפיינת בניתוח לוגי-משפטי של העקרונות היסודיים שבהלכה, ופחות בפלפול מקומי.

נולד ליצחק שמואל בעיירה טורעץ (Turetz) שבליטא (אז באימפריה הרוסית). בגיל 12 החל ללמוד בישיבת מיר ובגיל 14 עבר ללמוד בישיבת וולוז'ין, שם היה בקבוצה קטנה ומובחרת של תלמידים שלמדו עם הרב חיים סולובייצ'יק. בהיותו כבן 20 נישא ללאה בתו של ר' משה מרדכי יודלביץ, שהייתה אחייניתו של הרב אליעזר גורדון. כעבור ארבע שנים בחר בו הרב גורדון לשמש כר"מ בישיבת טלז. הוא לימד בישיבת טלז במשך 18 שנה ובה פיתח את תורתו החדשה שהתפרסמה בכל עולם הישיבות.

בשנת תרס"ב (1901) עזב את ישיבת טלז ועבר לשמש כרב וראש ישיבה בעיירה מאלטש. לאחר ארבע שנים במאלטש עבר לבריינסק והקים בה ישיבה, שבה כיהן שלש עשרה שנים עד לאחר מלחמת העולם הראשונה.

בשנת תר"פ (1919), בגיל 60, נקרא על ידי הרב חיים עוזר גרודזנסקי מווילנה לעמוד בראש ישיבת שער התורה בגרודנה, שם כיהן כעשרים שנים (למעט שנה אחת שבה שהה בארצות הברית), עד לפטירתו. עקב מחלתו הוא נשאר בישיבה גם בעת כניסת הצבא האדום לעיר (בעת המלחמה הפולנית-סובייטית 1919-1921). בשנת תרפ"ו (1926), מתוך צורך כלכלי, קיבל הרב שקופ את משרת הרבנות בעיירה פערשטאט (בפרברי גרודנה). בשנת 1928 התפרסם ספרו הגדול 'שערי יושר'. את הספר כתב בעזרת הרב קלמן שקופ (נכדו) והרב אהרן ישעיה שפירא.

בשנת תרפ"ט (1929) נסע לארצות הברית לשנה כדי לגייס כספים עבור ישיבתו. בעת שהותו שם הוצע לו לשמש כראש ישיבת רבי יצחק אלחנן בניו יורק. הוא שימש שם כראש ישיבה למשך מספר חודשים, אך לבקשת החפץ חיים ורבי חיים עוזר גרודז'נסקי הוא שב לגרודנה.

הכרתו בעולם התורה הייתה רבה, דבר שהתבטא בהוצאת 'ספר היובל' עוד בחייו (תרצ"ו), שבו כתבו כמה מחשובי הרבנים בעולם (בהם הרב חיים עוזר גרודזנסקי)

הרב שקופ נותר בישיבת שער התורה בגרודנה, ביחד עם קומץ תלמידים, אף לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, לאחר שרוב התלמידים ברחו לווילנה. ביום ט' בחשוון ת"ש (1939) הספיק הרב שקופ להשמיע דבריו בפני אספת רבני הסביבה שהתכנסו בביתו לבקש מפיו עצה בענייני חינוך, אך נפטר לאחר מכן, באמצע תפילת מנחה, בגיל 80.

חידושיו על המסכתות בבא מציעא ובבא בתרא, שרובם נרשמו בשנים תרנ"ד-תרס"ה ומיעוטם בתרפ"א-תרפ"ט (1929-1920), נדפסו אחרי המלחמה (תש"ז) בניו יורק על ידי בנו משה מרדכי שקופ. כתבים אלה הוצאו תוך סיכון עצמי מתוך גבולות ברית המועצות על ידי תלמיד ישיבת "שער התורה" הרב יצחק דב קופלמן. בהמשך נדפסו על ידי בנו שני חלקים נוספים: על נדרים, גיטין וקדושין (תשי"ב); ועל יבמות וכתובות (תשט"ז). המהדורה המלאה של חידושיו, הכוללת הוספות מתוך כתבי יד אחרים, נדפסה על ידי נכדי הרב שקופ בשנת תשנ"ג.

חיבוריו ושיעוריו:

  • שערי ישר, חקרי הלכות בדיני הספקות, רובא וחזקה ובדיני עדות, תרפ"ח
  • חידושי רבי שמעון יהודה הכהן – סדרת ספרים על מסכתות סדר נשים ונזיקין, קונטרס בענייני שליחות, מערכת הקניינים (לראשונה נכלל ב"ספר היובל"), קונטרס בענייני שעבוד, גדרי קניין כסף. הספרים יצאו לאור לראשונה על ידי בנו הרב משה מרדכי שקופ החל משנת תש"ז. מהדורה חדשה ומלאה: ניו יורק, תשנ"ג
  • שעורי רבי שמעון יהודה הכהן - נשים-נזיקין, נכתב על ידי יעקב צבי מאזעסאן, תשל"ד
  • שעורי תורה - שבעה שיעורי תורה על מסכת נדרים מתקופת טלז, יצא לאור על ידי תלמידו הרב יצחק עפשטיין, ירושלים, תש"ה (מהדורת צילום נוספת בשנת תשכ"ז). השיעורים יצאו במסגרת ניסיון של הרב אפשטיין להוציא לאור סדרה רחבה יותר של שיעורי הר"ש שקאפ שהיו בידו וכן בידי תלמידים אחרים, אך כוונה זו לא התממשה לבסוף.
  • יד כהן - שיעורים בסדר נשים, נכתבו על ידי תלמידו יהודה דב רזניקוב מדרום אפריקה, ירושלים, תשס"ד
  • שעורי רבי שמעון יהודה הכהן שקאפ - על מסכת בבא מציעא, נכתבו על ידי תלמידו הרב אליעזר שושן, יצא לאור על ידי הרב חיים איידלס, תל אביב, תשס"ט


בית המדרש של ישיבת מאור התלמוד

ישיבות במדינת ישראל

נכון ל-2008 יש יותר מ-1,500 מוסדות לימוד תורה קלאסיים (לא כולל בתי מדרש חדשים ומדרשות לנשים). 94,500 תלמידים לומדים במוסדות לבוגרים ו־23,000 בישיבות קטנות.[דרוש מקור]

הישיבה הגדולה בישראל היא ישיבת מיר בירושלים שבה כ-6,000 תלמידים כולל אברכי הכולל.

מדינת ישראל מסבסדת את הלימודים בישיבות ובכוללים בסכומים משתנים.
בחרו קטגוריה מהרשימה וצפו בתוכן הנטען
רשימת ראשי ישיבותראשי ישיבות שנפטרו

רשימת ישיבות שיש עליהן ערך במכלול:

משגיח או מנהל רוחני הוא איש האחראי על תלמידי הישיבה בתחומים הקשורים לעלייתם הרוחנית מחוץ לתוכן הלימוד עצמו. בישיבות רבות המשגיח הוא דמות כריזמטית והוא בעל השפעה רבה על עולמם הרוחני של התלמידים ועל דמותה של הישיבה.

משרת המשגיח היא חדשה יחסית, וראשיתה בישיבות ליטא במאה ה-19. עד אז פעלו הישיבות במסגרת קהילתית, ואנשי הקהילה פיקחו על התלמידים; עם ניתוק הישיבות מן הקהילות, נוצר הצורך באדם מיוחד שימלא תפקיד זה. תפקיד המשגיח היה לפקח על התלמידים ועל התנהגותם, ולוודא שהם עומדים בדרישות המצופות מהם ומקדישים את זמנם ללימוד התורה כראוי. ביד המשגיח הייתה גם היכולת להפעיל סנקציות כנגד תלמידים שלא עמדו בחובותיהם, לרבות קנסות כספיים והרחקה מהישיבה. בין שאר משימותיו של המשגיח היו לעיתים קביעת סדרי הישיבה באולם הלימוד, הצמדת חברותות, פיקוח על הגעה לתפילת שחרית, שיחות אישיות עם התלמידים וכיוצא בזה.

גם כיום פועלים משגיחים רוחניים בישיבות החרדיות ובמקצת הישיבות הציוניות. רמת הדומיננטיות שלהם משתנה מישיבה לישיבה: בחלק מן הישיבות מצטמצם תפקידם למסירת שיחות מוסר בישיבה וייעוץ רוחני לבחורים, ובישיבות אחרות לעומת זאת הם תופסים מקום דומיננטי בהנהגת ובקביעת מדיניות הישיבה בנושאים שונים. ישנם גם משגיחים אשר פעילותם מצומצמת להשגחה על מילוי תקנות הישיבה; הללו מכונים בקרב הבחורים 'משגיחים קטנים' (או בכינוי ההיתולי: מק"ק) ובדרך כלל בפרסומי הישיבה הם מכונים "משגיחים" לעומת המשגיח הראשי שמכונה "מנהל רוחני".

בישיבות חסידיות נקראים המשגיחים העוסקים בשיחות חיזוק בשם "משפיעים" והמשגיחים העוסקים באכיפת הכללים והסדרים מכונים "משגיחים".


קובץ יסודות וחקירות הוא ספר המכיל ליקוט מקיף של יסודות וחקירות תורניים המבוססים על ספרי הראשונים והאחרונים.

מחבר הספר הוא הרב אחיקם קשת, אברך בישיבת מרכז הרב, מתלמידי הרב אברהם שפירא ור"מ לשעבר בישיבת שלום בניך. הספר יצא לאור במהדורה ראשונה בחוברת בכריכה דקה, ולאחר מכן במספר מהדורות. בשנת תשס"ז יצאה מהדורה בת כ-700 עמודים. מהדורה נוספת יצאה בתשע"ג בת כ-1,230 עמ'. הספר מסודר לפי הא"ב.

הספר כולל כמה נספחים:

"לקט חקירות" מלקט כ-1,500 חקירות על סדר הא"ב "סוגי הסברות" - "חלוקת הסברות שבש"ס ובמפרשים לשמונה סוגים" "סוגי החקירות" "לשיטתם" - מדגים כיצד דעותיהם ההלכתיות של תנאים ואמוראים הן לפי שיטה לימודית מסוימת. כמו כן מרכז הספר לשונות המיוחדים לכל אמורא, כמו "פלוני ופלוני בשיטה אחת", או "תברא". המחבר מביא אחרונים שעסקו בעניין זה של "לשיטתם", כגון הרב ראובן מרגליות והאדר"ת. הנספחים סוגי הסברות, סוגי החקירות ולשיטתם לא נכללו במהדורת תשע"ג, אלא יצאו לאור כחוברת נפרדת, מפאת חוסר מקום.

הספר קיבל את הסכמותיהם של הרב אביגדור נבנצאל, הרב אברהם שפירא, הרב שמחה הכהן קוק והרב זלמן נחמיה גולדברג.


במסגרת זו תוכלו לראות איזו מסכת לומדת כל ישיבה בזמן הנוכחי
בחרו מסכת מהרשימה וצפו בתוכן הנטען
ברכותשבתפסחיםיבמותכתובותנדריםגיטיןקידושיןבבא קמאבבא מציעאבבא בתראסנהדריןמכות


שימו לב, לא כל המסכתות עדיין מעודכנות, מסכת בה לא מעודכנות ישיבות לא תיטען. להסבר כיצד לערוך את הדפים ראה כאן
P judaism.svg סמל פורטל הציבור החרדי.png קובץ:P halacha2.png P Bible.png Jewish History P.png
פורטל יהדות פורטל הציבור החרדי פורטל הלכה פורטל התנ"ך פורטל תולדות עם ישראל

Exquisite-kwrite.png

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:

  • חלקו את הפורטל למסגרות נוספות לראשי ישיבות מפורסמים ולישיבות קדומות.
  • הוסיפו ערכים לתצוגה מתחלפת במסגרות- הידעת/תמונה מומלצת/מושג.
  • הוסיפו מידע גם לישיבות מהמגזר החסידי והספרדי שהידע שלי בהם מוגבל.
  • כתבו או תרגמו ערכים מבוקשים בתחום עולם הישיבות. ברשימה זו תוכלו גם להוסיף ערכים שלדעתכם חסרים.
  • כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בנושא עולם הישיבות שרק מחכים שירחיבו אותם.
  • הוסיפו את הקטגוריה של הפורטל בדפים הקשורים לפורטל. קטגוריה:עולם הישיבות


רשימת הערכים המבוקשים ודורשי שיפור

תבניות מתחלפות לדפים הבאים:

ציטוטים נבחרים חדשים.

הידעת.

כדאי לעבור על הקטגוריה: קטגוריה:ישיבה: מושגים

ישיבות שעדין אין עליהם ערך:

ישיבות ספרדיות: • ישיבת אוצרות התורה (בני ברק) • ישיבת אור אליצור (בני ברק) • ישיבת אור לציון (ירושלים) • ישיבת דעת חיים (ירושלים) • ישיבת קול יהודה (בני ברק)  • 

ישיבות ליטאיות: ישיבת דברי אמת (ירושלים)  •  ישיבת היכל התורה (ירושלים)  •  ישיבת ראשון לציון-תפארת ישראל (ראשון לציון)  •  ישיבת בית מאיר (תפרח)  •  ישיבת מגדל עוז (גבעת זאב)

ישיבות חסידיות: ישיבת אוהל שמעון - ערלוי (ירושלים)  •  ישיבת אלכסנדר (בני ברק)  •   •  ישיבת בית דוד - חב"ד (קרית גת)  •  ישיבת לב שמחה - גור (ערד)  •  ישיבת לומדי תורה - גור (ערד)  •  ישיבת מאור ישראל - גור (בני ברק)  •  ישיבת מאמר מרדכי נדבורנה (בני ברק)  •  ישיבת מחנה אברהם - חוג חתם סופר  •  ישיבת עמלה של תורה (ירושלים)  •   •  ישיבת קדושת ציון - באבוב (בני ברק)  •  ישיבת שפתי צדיק גור (חצור הגלילית)  •  ישיבת תפארת משה בצלאל - גור (ירושלים)

מצאו ערכים לשיפור בנושא עולם הישיבות: לשכתובלעריכהלהשלמהקצרמריםחדשיםדורשי מקורלפישוט

בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)

מהו פורטל?רשימת כל קטגוריות המשנה והערכים