פורטל:עולם הישיבות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

Gnome-colors-view-refresh.svg רענון הפורטל Netvibes.svg כיצד אוכל לעזור?    

PikiWiki Israel 16929 limud in the yeshiva.JPG
לימוד בישיבה
P Yeshiva.png

ישיבה או מתיבתאארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית. המוסד להשכלה גבוהה של החינוך היהודי, שהיווה מוסד המשך למסגרת החינוך היסודי היהודי, ה"תלמוד תורה". הישיבה שימשה במהלך הדורות להעברת מסורת התורה שבעל-פה ודברי חז"ל מדור לדור וללימוד ושינון עצמי.

הישיבה שימשה במשך הדורות כמוסד המרכזי של היהדות התורנית: בה נקבעו ההלכות בשאלות שנתחדשו במהלך השנים והוכרעו ספקות שהתעוררו במסורות ותיקות, ובה תוקנו תקנות בענייני היחיד והרבים. ראשי הישיבות המרכזיות היו בתקופות ארוכות לאורך ההיסטוריה של עם ישראל, מנהיגיו של העם היהודי כולו. גם לאחר כתיבת הקודקסים ההלכתיים הגדולים: משנה תורה לרמב"ם, "ארבעה טורים" וה"שולחן ערוך", שאפשרו הלכה למעשה מעמד רבני נפרד מעולם הישיבות, עמדו הישיבות במרכזו ובתשתיתו של עולם התורה. רבים מגדולי הרבנים היו חניכי ישיבות ורבים מהם החזיקו בעצמם ישיבה במקומות בהם כיהנו כרבנים.

חז"ל מתארים את הישיבה כמוסד ללימוד תורה שהתקיים מאז ומתמיד: "מעולם לא פסקה ישיבה מאבותינו", ואת כל אחד מאבות האומה כ"זקן ויושב בישיבה". ישיבות מסודרות כמוסד המוביל ללימוד תורה מוכרת החל מתקופת האמוראים, כאשר פעלו ישיבות בבל, ובפרט ישיבת סורא, ישיבת נהרדעא וישיבת פומבדיתא, שהמשיכו להתקיים בצורות שונות גם בתקופת הגאונים.

הישיבה כצורת חיים אידיאלית המבטאת את קידוש חיי הרוח ועיסוק בעיקרי העיקרים, מתבטאת גם בתיאורי חז"ל את העולם הבא כישיבה של מעלה, או "מתיבתא דרקיעא", בה מתנהלים לימודים ודיונים הלכתיים במתכונת דומה לזו של הישיבה הארצית.

צורת הישיבה, תפקידי ההוראה בה, חומר הלימודים ודרכי הלימוד בה, השתנו לפי המקום והתקופה. אך קו מאחד משותף היה לה על פני המרחב והזמן: שאיפה לעיסוק בתורה ובמצוותיה תוך ניתוק מהעולם הסובב, ומתן הזדמנות שווה לכל נער יהודי להתמודד במסלול הלימודים שהציעה ולהתקדם במעלה האליטה הרבנית.


ישיבת נתיבות חכמה (מכונה על שם ראש הישיבה: וולפסון) היא ישיבה חרדית ליטאית בשכונת בית וגן בירושלים, בראשות הרב דניאל וולפסון והרב ברוך נויבירט.

הישיבה נוסדה לקראת זמן אלול ה'תשס"ח, קיץ 2008. השיעור הראשון כלל 60 בחורים ועוד 40 בחורים מבוגרים שהצטרפו כקיבוץ. נכון לשנת 2020 לומדים בה כ-750 בחורים.

הישיבה נפתחה ברחוב ברגמן בבית וגן, שם שכנה כשמונה שנים. עם עליית מספר התלמידים נשכרו בניינים בסביבה לצורך חדרי פנימייה. בתחילת זמן חורף תשע"ז (2016) עברה הישיבה לקמפוס ישיבת קריית נוער בבית וגן, המרווח יותר.

הישיבה נחשבת כאחת הישיבות הטובות במגזר הליטאי, ומהשורה הראשונה בעולם הישיבות.




בניין הישיבה בקלצק ב-2009
בניין ישיבת סלוצק - קלצק בקלצק





שֶׁמָּא תֹּאמַר עַד שֶׁאֲקַבֵּץ מָמוֹן אֶחֱזֹר וְאֶקְרָא. עַד שֶׁאֶקְנֶה מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ וְאֶפָּנֶה מֵעֲסָקַי וְאֶחֱזֹר וְאֶקְרָא. אִם תַּעֲלֶה מַחֲשָׁבָה זוֹ עַל לִבְּךָ אֵין אַתָּה זוֹכֶה לְכִתְרָהּ שֶׁל תּוֹרָה לְעוֹלָם. אֶלָּא עֲשֵׂה תּוֹרָתְךָ קֶבַע וּמְלַאכְתְּךָ עַרְאַי 'וְלֹא תֹּאמַר לִכְשֶׁאֶפָּנֶה אֶשְׁנֶה שֶׁמָּא לֹא תִּפָּנֶה'.

רמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק ג'



שיעור בישיבה

ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.

תפקיד ראש הישיבה קיים עוד מתקופת התנאים והאמוראים והיו שינויים רבים באופיו ובפרטיו בקהילות ישראל השונות ובדורות השונים עד ימינו. המונח "ראש ישיבה" מופיע פעם אחת בתלמוד, אך השימוש הסדיר בו החל כנראה רק בתקופת הגאונים, משהורחבה משמעות המילה "ישיבה" למובן המשמש כיום. בתקופת הגאונים עצמה נקרא ראש ישיבה גם "גאון יעקב". בתקופות שונות כונה ראש הישיבה גם "תופס ישיבה" ו"ריש מתיבתא" (ובקיצור, ר"מ).

בדרך כלל ראש הישיבה נדרש להיות סמכות תורנית חשובה ובעל ידע מקיף ויכולת לימוד בתלמוד. בישיבות רבות השיעור שמעביר ראש הישיבה נחשב השיעור הקשה ביותר ומיועד לבחירי התלמידים. ראש הישיבה גם קובע את סדר היום האידאולוגי והרוחני בישיבה ולעיתים עוסק גם בניהול האדמיניסטרטיבי שלה.

הרב נחום פרצוביץ (כונה ר' נחום; כ"ח באדר תרפ"ג, מרץ 1923 - י"ח בחשוון תשמ"ז, 20 בנובמבר 1986) היה ראש ישיבת מיר בירושלים.

נולד בטרוק לקישא ולרבי אריה צבי פרצוביץ, שהיה נכדו של הרב שלמה הכהן מווילנה, בעל ה"חשק שלמה". למד תורה מפי רבותיו רבי ברוך בער לייבוביץ ורבי אלחנן וסרמן. בתקופת השואה שהה יחד עם תלמידי ישיבת מיר בשאנגחאי שבסין. היה מכונה בישיבה "נחום טרוקר" על שם מקום לידתו. בשנת תשי"א נישא לעטל בת הרב חיים שמואלביץ ראש ישיבת מיר. משנת תשכ"ה החל לכהן כראש ישיבת מיר. במשך השנים העמיד תלמידים רבים, מהם רבנים וראשי ישיבות בארץ ובעולם.

נפטר בי"ח בחשוון תשמ"ז (1986) ונטמן בחלקת הרבנים בהר המנוחות. ספריו יצאו לאור לאחר פטירתו בשם "חידושי רבי נחום" ו"שיעורי רבי נחום". דרך לימודו מתאפיינת בדקדוק בפשט המילים המופיעות בתלמוד ובראשונים.

הספר חידושי ר' נחום נערך מתוך סרטי ההקלטה של שיעוריו היומיים. הספר נדפס עוד לפני סדרת הספרים המקבילה "שיעורי רבי נחום", מכיוון שהרב פרצוביץ עצמו ייחס חשיבות מיוחדת לשיעוריו היומיים וסבר שהם העיקר. גדולי תלמידיו הגיהו את הספר, ובראשם הרב בערל אייזנשטיין, שכיהן כראש ישיבת קרית מלך. במקומות שלא היו סרטי הקלטה נערך הספר על פי כתבי תלמידים שנחשבים מדויקים.

בספר צועד הרב פרצוביץ' לפי שיטת בריסק, ומסביר את הגמרא לאור לשונה ולשון הראשונים, כשהוא משתדל לא להוסיף פרשנות עצמאית. הוא מצטט בספר רבות מדברי רבותיו רבי ברוך בר לייבוביץ ורבי אלחנן וסרמן, וכן חותנו רבי חיים שמואלביץ. בחידושים על מסכת בבא בתרא הוא ממעיט מלהביא מדבריו של רבי ברוך בער.

סדרת הספרים נדפסה על מסכתות יבמות, גיטין, בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא.

עוד נדפסה הסדרה "שיעורי רבי נחום", המבוססת על השיעורים הכלליים שנתן על מסכתות בבא מציעא, בבא בתרא, גיטין ויבמות, בעריכת תלמידו הרב אליעזר צבי סילבר.

ב"ישורון" כרך כ"ב (ניסן תש"ע) נדפס קונטרס "חזון נחום", הכולל משיעוריו ודברי הספד עליו.

בשנת תשע"ה יצא לאור על ידי נכדו הרב מאיר שולביץ הספר "בנין נחום" מתורתו ולזכרו.



בית המדרש של ישיבת מאור התלמוד

ישיבות במדינת ישראל

נכון ל-2008 יש יותר מ-1,500 מוסדות לימוד תורה קלאסיים (לא כולל בתי מדרש חדשים ומדרשות לנשים). 94,500 תלמידים לומדים במוסדות לבוגרים ו־23,000 בישיבות קטנות.[דרוש מקור]

הישיבה הגדולה בישראל היא ישיבת מיר בירושלים שבה כ-6,000 תלמידים כולל אברכי הכולל. ישיבות ליטאיות בולטות נוספות הן ישיבת פוניבז' ישיבת חברון.

בקרב הישיבות הציוניות בולטות ישיבת מרכז הרב, ישיבת הר עציון וישיבת הר המור.

מדינת ישראל מסבסדת את הלימודים בישיבות ובכוללים בסכומים משתנים.

בחרו קטגוריה מהרשימה וצפו בתוכן הנטען
רשימת ראשי ישיבותראשי ישיבות שנפטרו


רשימת ישיבות שיש עליהן ערך במכלול:


אחד המושגים המפורסמים הקשור לשיטת בריסק הוא "צווי דינים" (יידיש - שני דינים). משמעות המושג הוא, שדינים רבים בהלכה מורכבים משני אלמנטים נפרדים, שצירופם יחד יוצר את הדין כפי שהוא. דוגמה לדבר זה, היא מצוות הדלקת נרות בערב שבת. מעיון והשוואה יסודיים עולה, כי מצווה זו היא גם משום עונג שבת של האדם עצמו, כדי שלא ישהה בחשיכה בשבת, שהלא אסור להדליק אש בשבת, וגם משום כבוד השבת, של השבת עצמה, כלומר ביטוי יחס מיוחד כלפי קדושתה של השבת.



שער הספר

שיעורי רבי שמואל היא סדרת ספרי לימוד המכילה את שיעוריו של רבי שמואל רוזובסקי, ראש ישיבת פוניבז'.

הספר נערך לאחר פטירתו על ידי צוות תלמידי חכמים מתלמידיו. תוכנו כולל רשימות של חידושי תורה שכתב בעצמו, שיעורים שמסר בישיבה אשר נערכו מתוך קטעי הקלטה וכן על פי רשימות תלמידים מתקופות שונות. עורכי השיעורים בררו את הסולת מתוך הרשימות המהימנות יותר, על ידי השוואה בין הרשימות השונות. בספר הוכנסו גם הערות שוליים, מאת תלמידי חכמים מתלמידיו, וההערות משמשות כעין השלמה להרחבת העניינים שהוא עוסק בהם בשיעור.

בספר הוכנסו גם הערות וקושיות ידועות שהביא הרב רוזובסקי בשיעור אף שלא הוסיף בהן דבר משלו והדבר משמש מעין סיכום לחידושי האחרונים במסכתות הישיבתיות. כתלמידם של רבי שמעון יהודה שקופ ורבי יצחק זאב סולובייצ'יק הוא צועד בשיטת בריסק, ומביא את המשא ומתן הפשוט בסוגיות השונות.

הספר יצא לאור בכרכים רבים לפי סדר המסכתות הנלמדות בישיבות, ובהן מכות, בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא, יבמות, כתובות ועוד. בכל ספר על מסכת מסוימת לוקטו גם קטעים משיעוריו של הרב רוזובסקי שנאמרו על מסכתות אחרות הנוגעים לאותה מסכת.

הספר יצא לאור במהדורות שונות, בתחילה הוא יצא במהדורת סטנסיל ולאחר מכן הודפס כספר רגיל, על ידי בנו הרב מיכל דוד רוזובסקי.

בתוך זמן קצר הפך הספר לספר יסוד בעולם הישיבות, והוא משמש מגידי שיעורים להכנת השיעור.

בנוסף יצא לאור הספר "חידושי רבי שמואל" הכולל רק את שיעוריו הכלליים, המתמקדים בדרך כלל בנושא מרכזי בסוגיא, וכתובים בצורת מאמר ("חבורה") ולא כשיעור משוכתב.



במסגרת זו תוכלו לראות איזו מסכת לומדת כל ישיבה בזמן הנוכחי
בחרו מסכת מהרשימה וצפו בתוכן הנטען
שבתיבמותכתובותנדריםגיטיןקידושיןבבא קמאבבא מציעאבבא בתרא


שימו לב, לא כל המסכתות עדיין מעודכנות, מסכת בה לא מעודכנות ישיבות לא תיטען. להסבר כיצד לערוך את הדפים ראה כאן


P judaism.svg P halacha2.png P Bible.png Jewish History P.png
פורטל יהדות פורטל הלכה פורטל התנ"ך פורטל תולדות עם ישראל


Exquisite-kwrite.png

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:

  • חלקו את הפורטל למסגרות נוספות לראשי ישיבות מפורסמים ולישיבות קדומות.
  • הוסיפו ערכים לתצוגה מתחלפת במסגרות- הידעת/תמונה מומלצת/מושג.
  • הוסיפו מידע גם לישיבות מהמגזר החסידי והספרדי שהידע שלי בהם מוגבל.
  • כתבו או תרגמו ערכים מבוקשים בתחום עולם הישיבות. ברשימה זו תוכלו גם להוסיף ערכים שלדעתכם חסרים.
  • כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בנושא עולם הישיבות שרק מחכים שירחיבו אותם.
  • הוסיפו את הקטגוריה של הפורטל בדפים הקשורים לפורטל. קטגוריה:עולם הישיבות


רשימת הערכים המבוקשים ודורשי שיפור

תבניות מתחלפות לדפים הבאים:

ציטוטים נבחרים חדשים.

הידעת.

אפשר גם ליצור קצרמרים בנושאים "סנטוחה", "ישיבישער", "פרוסטר", "מק"ק" ועוד כהנה וכהנה מושגים ישיבתיים, כדאי לעבור על הקטגוריה: קטגוריה:ישיבה: מושגים

ישיבות שעדין אין עליהם ערך:

ישיבות ספרדיות: • ישיבת אוצרות התורה (בני ברק) • ישיבת אור אליצור (בני ברק) • ישיבת אור לציון (ירושלים) • ישיבת באר התלמוד (ירושלים) • ישיבת דעת חיים (ירושלים) • ישיבת יסודות (יסודות) • ישיבת קול יהודה (בני ברק)  • 

ישיבות ליטאיות: ישיבת דברי אמת (ירושלים  •  ישיבת היכל התורה (ירושלים)  •  ישיבת יד אהרן (ירושלים)  •  ישיבת נחלת בנימין (מודיעין עילית)  •  ישיבת ראשון לציון-תפארת ישראל (ראשון לציון) • .

ישיבות חסידיות: ישיבת אוהל שמעון - ערלוי (ירושלים)  •  ישיבת אלכסנדר (בני ברק)  •  ישיבת בוהוש (בני ברק)  •  ישיבת בית דוד - חב"ד (קרית גת)  •  ישיבת לב שמחה - גור (ערד)  •  ישיבת לומדי תורה - גור (ערד)  •  ישיבת מאור ישראל - גור (בני ברק)  •  ישיבת מאמר מרדכי נדבורנה (בני ברק)  •  ישיבת מחנה אברהם - חוג חתם סופר  •  ישיבת עמלה של תורה (ירושלים)  •  ישיבת עץ חיים - באבוב (בני ברק)  •  ישיבת קדושת ציון - באבוב (בני ברק)  •  ישיבת שפתי צדיק גור (חצור הגלילית)  •  ישיבת תפארת משה בצלאל - גור (ירושלים)

שיחה (מוסר)

מצאו ערכים לשיפור בנושא עולם הישיבות: לשכתובלעריכהלהשלמהקצרמריםחדשיםדורשי מקורלפישוטבלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)

מהו פורטל?רשימת כל קטגוריות המשנה והערכים