פורים רב
פורים רב (או רב של פורים. בהגייה ליטאית "פורים רוב") הוא מנהג עתיק הרווח בקהילות הקודש ובישיבות, ולפיו בני הקהילה ממנים בתקופת חג הפורים 'רב' מקרב התלמידים, שמחליף כביכול לתקופת החג את הרב או ראש הישיבה. המנהג רווח בעיקר בחסידויות ובהן ממונה רב פורים או "אדמו"ר פורים" לימי החג.
מטרת המנהג לממש את עקרון "ונהפוך הוא" המתבטא במגילת אסתר. הנוהג כולל מינוי של תלמיד, שאינו מכהן כרב, אשר פעילותו צריכה להוביל לאווירה מבודחת. אם כי היו שנתנו לו סיבות הלכתיות[1].
מקורו
המנהג נפוץ כבר לפני מאות שנים בישיבות וקהילות ספרד איטליה צרפת וגרמניה[2], ומשם עבר לקהילות פולין ושאר מדינות אירופה. על רבי יונתן אייבשיץ מסופר כי שימש בצעירותו כ'פורים רב' בישיבתו של המהר"ם א"ש. ובפראג בזמנו של הנודע ביהודה מינו גם כן רב של פורים[3].
בחצרות החסידים
בחצרות האדמור"ים לדורותיהם נהגו במנהג זה, תיעודים[4] על 'פורים רב' נמצאים כבר מימי ראשוני צדיקי החסידות, כאשר לרוב היה זה במסגרת ה"פורים קהל" אשר כלל שלל 'נושאי תפקידים' במבנה הקהילה כגון 'ראש הקהל' 'שבעה טובי העיר' ובראשם ה'פורים רב', אשר ניתנו להם סמכויות מסוימות לימי הפורים כמו גביית צדקה מאנשי הקהילה[5] ותיקון תקנות שונות בקהילה. במהלך הטיש בימי הפורים עולה ה'פורים רב' על השולחן ודורש דרשה הומוריסטית. בשבתות של חודש אדר נהגו לעשות 'מי שברך' מיוחד לפורים רב. חלק מצדיקי החסידות ייחסו ל'פורים רב' כח רב והיו מתברכים מפיו[6].
בישיבות ליטא
בישיבות ליטא הונהג המנהג בזמנו של רבי חיים מוולוז'ין[7] ונהוג היום בכמה מהישיבות. בשנת תשע"א יצא הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן בהתנגדות נחרצת למנהג, כיוון שלעיתים קרובות המעמד היה בעיקר ביזוי תלמידי חכמים והוללות.
התנגדות
המנהג לא היה ידוע אצל היהודים בארצות המוסלמים, כפי שניכר בדברי החיד"א[8] משנת ה'תקל"ח; וישנה גם התנגדות פוסקים מאסכולה זו למנהג זה. כך הרב עובדיה יוסף[9] מביע התנגדות למנהג של השמעת ביקורת ולגלוג על יד רב פורים, ומציין אגדה הטוענת שרבי שמעון סופר נפטר כתוצאה מזלזול ועלבונות של רב פורים[10].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אבישי בן חיים, יבוטל פורים!, באתר nrg, 25 בפברואר 2007
- כתב בחדרי חרדים, 'פורים רב' בחברון • תש"ן • וידאו נדיר, באתר בחדרי חרדים
ה'פורים רב' בחסידות דושינסקי יושב ליד האדמו"ר בטיש פורים, סרטון באתר יוטיוב.
הערות שוליים
- ^ "בעל ה'ויגד יעקב' מפאפא זצ"ל אמר שהמקור למנות פורים רב אינו כמו שהעולם סוברים, אלא הוא מנהג מימים קדמונים שבעת שרב העיר רצה לקיים את ההלכה של 'חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע', וכיון ששיכור אסור להורות, על כן בירר לו תלמיד חכם אחד וביקש ממנו שלא ישתה יין כל יום הפורים, כדי שיהיה מוכן ומזומן להורות ולהשיב דבר ההלכה לקהל שבאים לשאול" -הרב ישראל יעקב פרבר והרב יהודה לייב שטיסל, מח"ס 'המנהג', באתר 'דרשו'
- ^ בספר נטעי איתן (ירושלים תרפ"ו) כתב ש"... הוא מנהג עתיק מקובל במאות השנים הקודמות, גם בישיבות ספרד ואיטליה וצרפת וגרמניה ומשם בא גם לפולין". בספר מקור חיים (בילגורייא – תער"ב, עמ' עה') כתב: והנה מלפנים בישראל היה המנהג בגלילות ההם משנכנס אדר שמרבין בשמחה עושים פורים קהל, פורים רב, פורים שמש פורים ראש הקהל, והכל בדרך היפך מהראוי לו, לזכר מ"ש במגילה 'ונהפוך הוא'.
- ^ בספר שיחת חולין של ת"ח החדש (מונקאטש תרס"ט) כתב: ...פעם אחת מינו בפראג את א' מתלמידי הגאון הנוב"י לרב לפורים, וכטוב לב הרב הפורימי ביין עד דלא ידע, דיבר סרה על רבו הגאון הנ"ל ומלט מפיו מתוך שכרותו דברי לעג ובוז נגדו. למחרת כשנתפקח הזכירו לו חביריו את אשר עשה אתמול, והוכיחוהו על הדברים, ויצר לו מאד והלך להתרפס לפני רבו ולבקש סליחתו על עונו זה, והרב הנ"ל מחל לו, כצאתו מן הבית אמר בן הנוב"י לאביו, הן אתמול שם אותך למטרה והיום מחלת לו, ויאמר לו הנוב"י, הלא שיכור היה ולא בדעת דיבר כדברים האלה.
- ^ ראה למשל: רבי חיים מצאנז -דרכי חיים. רבי ישראל מויזניץ -קדוש ישראל. צדיקי סטרעטין -שו"ת הילולא דרביתבנית:הבהר. רבי ירחמיאל משה מקאזניץ -ספרן של צדיקים (מערכת מ אות כט).
- ^ מנהגו של הדברי חיים מצאנז היה לעשות פורים רב, וכן היה מקבץ כמה אברכים טובים ת"ח וחסידים שהיו נקראים בשם 'פורים קהל', ודרכם היתה ללכת לבתי אנשים לבקש מהם מעות לצרכי צדקה והיו פוסקים שיתן כך וכך, והיתה להם הסמכות ליטול משכונות עד שישלמו את הצדקות. -דרכי חיים
- ^ צדיקי פשעווארסק מגישים קוויטל לפורים רב; אדמו"רי בעלזא מבקשים את ברכתו באמירת 'לחיים'; כמו כן מקובל על רבי צבי הירש מזידיטשוב שהיה מבקש ממנו שיבטל גזירות ועלילות מעל בני ישראל[דרושים מקורות].
- ^ זכרון יעקב לר' יעקב הלוי ליפשיץ -קאוונא תרפ"ד, ח"ג עמ' 153
- ^ מעגל טוב, ירושלים תרצ"ד, 138-139
- ^ שו"ת יחווה דעת, ירושלים תשמ"ג, חלק ה, סימן נ, 222
- ^ כך מובא גם בספרי תולדותיו[דרושה הבהרה]
| פורים | ||
|---|---|---|
| מצוות החג | מקרא מגילה • מתנות לאביונים • משלוח מנות • סעודת פורים • שתיית יין בפורים | |
| מנהגים | משנכנס אדר מרבין בשמחה • אוזן המן • רעשן • התחפשות | |
| מגילת אסתר | אחשוורוש • ושתי • המן • עשרת בני המן • זרש • בגתן ותרש • מרדכי היהודי • אסתר • חרבונה • התך • הגי • כרשנא • שתר • אדמתא • תרשיש (מגילת אסתר) • מרס (אישיות מהתנ"ך) • מרסנא • ממוכן • זתר • כרכס • בזתא • אבגתא • תוספות למגילת אסתר • תרגומי מגילת אסתר לארמית | |
| תפילות ופיוטים | על הניסים • למנצח על אילת השחר • אשר הניא • ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר • ככלות ייני • ויאהב אומן ("קרובץ לפורים") • מי כמוך ואין כמוך • קוראי מגילה • שירים ופיוטים לפורים | |
| שונות | פרשת זכור • מצוות זכירת מעשי עמלק • מחיית זכר עמלק • תענית אסתר • סעודת אסתר • זכר למחצית השקל • מסכת מגילה • פורים קטן • פורים שני • שושן פורים • פורים משולש • עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון • בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר • עשרה בטלנים • קבר מרדכי ואסתר | |
| שמחת פורים | פורים שפיל • פורים רב • ליל שיכורים • פרודיות לפורים | |
0רב פורים