תומר דבורה
תומר דבורה הוא ספר מוסר קבלי, שכתב המקובל רבי משה קורדובירו (הרמ"ק) בתחילת תקופת האחרונים (אמצע המאה ה-16) בצפת.
מקור שם הספר הוא בספר שופטים שם מסופר על דבורה הנביאה שהייתה שופטת את ישראל בעודה יושבת תחת "תומר דבורה".[1]
בספר מותווית הדרך לתיקון מידות דרך הדבקות במידותיו של האל. בספר עצמו מפרט הרמ"ק את מידות האל (הספירות) ומסביר אלו פעולות מוסריות על האדם לנקוט כדי ליצור השתוות בין מידותיו למידות האל. כך למשל הוא מתאר מידות כמו ענווה, סובלנות, הצדקת הזולת, התנהגות לפנים משורת הדין, תיקון עצמי, אהבת הכל, כיבוש היצר, לימוד תורה ומוסר, ביסוס המוסר באמצעים חומריים וקיום מערכת זוגית.
לספר שני חלקים: הראשון מיוסד על שלוש עשרה מידות הרחמים, והחלק השני מיוסד על עשר הספירות.
פרקי הספר
- הספר כולל עשרה פרקים. בפתח הספר מובאת מטרת החיבור באופן כללי: "האדם ראוי שיתדמה לקונו ואז יהיה בסוד הצורה העליונה צלם ודמות, שאילו ידומה בגופו ולא בפעולות הרי הוא מכזיב הצורה ויאמרו עליו צורה נאה ומעשים כעורים. שהרי עיקר הצלם והדמות העליון הן פעולותיו, ומה יועיל לו היותו כצורה העליונה דמות תבנית אבריו ובפעולות לא יתדמה לקונו".
- הפרק הראשון מתאר כיצד ידמה האדם לבוראו בשלוש עשרה מידות הרחמים של מידת הכתר. הפרק מבוסס על הפסוק בספר מיכה הכולל את שלוש עשרה המידות: "מִי קֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאותָם תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם".[2] המחבר מסביר כיצד יש לאדם להשוות את התנהגותו עם סביבתו החברתית בדומה להתנהגות הקב"ה איתו. עליו להיות סבלן ובעל ארך רוח וגם אם חברו פגע בו עליו לרצות בטובתו ובהתפייסות עמו. בסוף הפרק מסכם המחבר כי "כמו שיהיה האדם מתנהג למטה כך יזכה לפתוח לו מדה עליונה מלמעלה ממש כפי מה שיתנהג כך משפיע מלמעלה וגורם שאותה המדה תאיר בעולם". ומשום כך "אל ילוזו מעיני השכל י"ג מדות אלו והפסוק לא יסוף מפיו כדי שיהיה לו למזכרת כאשר יבא לו מעשה שיצטרך להשתמש במדה אחת מהן יזכור ויאמר הרי דבר זה תלוי במדה פלונית איני רוצה לזוז ממנה שלא תתעלם ותסתלק המדה ההיא מן העולם".
- בפרק השני מובאות פעולות נוספות התלויות במידת הכתר, בהם: ענווה, מניעת הכעס, הארת פנים ועוד. הפעולות בפרק זה מכוונות לאיברי הראש: מחשבה, מצח, אוזניים, עיניים חוטם, פנים ופה. המידה המרכזית בפרק זה "הכוללת הכל" היא מדת הענווה.
- בפרקים הבאים מראה המחבר כיצד להשוות את פעולותיו לאלו של הבורא במקביל לפעולות התלויות בעשר הספירות: חכמה (פרק ג'), בינה (פרק ד'), חסד (פרק ה'), גבורה (פרק ו'), תפארת (פרק ז'), נצח הוד ויסוד (פרק ח'), מלכות (פרק ט').
- בפרק האחרון מביא הרמ"ק "עצה" כיצד "יתקשר האדם בקדושה העליונה ויתנהג בה, ולא יפרד מן הספירות העליונות תדיר". לדבריו, על האדם להתנהג "כפי הזמן", כלומר שידע בכל שעה ביום "איזו ספירה שולטת" ויתקשר בה "לעשות התיקון המתייחס אל המידה השולטת".
מהדורות הספר
הספר הודפס לראשונה בשנת שמ"ט (1589) בוונציה על ידי הרב משה באסולה, כ-19 שנה לאחר פטירת מחברו.[3] במהדורת שפ"א שנדפסה בפראג הובאה הסכמתו של השל"ה שהגדיר את המחבר כ"איש אלקים קדוש המאיר לעולם כלול בחכמתו וחסידותו" ועל ספרו כתב כי "כולו יראת שמיים וקיבול עול מלכותו יתברך" ואמר שכל מי שרגיל בספר הזה ואומר אותו בכל שבוע או בכל חודש מובטח לו שהוא בן העולם הבא. בספרו המליץ ללומדו בעשרת ימי תשובה על מנת "לתקן בכל יום ויום המכוון נגד אותה הספירה".[4] רבי אברהם אזולאי הביא את הספר בשלמותו בתוך ספרו "חסד לאברהם" בפרק "בריכת אברהם". בשנת תרי"ח הדפיס רבי ישראל מסלנט את הספר בקניגסברג בתוספת "אגרת המוסר" שלו המכילה את עיקרי משנתו המוסרית. בשנת תרפ"ח הודפסה בירושלים מהדורה עם תוספות ובהם מראי מקומות וחידושים מאת הרב זאב וולף אשכנזי. בנוסף למהדורות אלו נדפסו במשך השנים מהדורות רבות של הספר. בשנים האחרונות יצא לאור הספר עם פירוש "ויאמר משה" מאת הרב מרדכי שיינברגר.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: תומר דבורה |
מהדורות הספר
- תומר דבורה, וינציה שמ"ט, באתר היברובוקס
- תומר דבורה, קעניגסבערג תרי"ח, באתר היברובוקס
- תומר דבורה, ורשה תרל"ב, באתר היברובוקס
- תומר דבורה, ירושלים תרפ"ח, באתר היברובוקס
- תומר דבורה, ניו יורק תש"כ, באתר היברובוקס
- תומר דבורה על ידי אהרן שמחה בלומנטל, איש ירושלים. "הוגה בשפור מדויק בציוני מראה מקומות להמקראות ומאמרי חז"ל המובאים בו". מו"ל א' זימל ניו-יורק תשט"ו 1955
- תומר דבורה פרק א כמורה דרך בחינוך ילדינו
- תומר דבורה פרק א עם ביאור ופירוש כוכב מיעקב
קישורים נוספים
- שיעורי הרב אביגדר נבנצל על "תומר דבורה", אתר קול הלשון
- שיעורים (לצפייה) בספר תומר דבורה מפי הרב שלמה עופר
הערות שוליים
- ^ ספר שופטים, פרק ד', פסוק ה'
- ^ מיכה, ז, יח-כ
- ^ שנת "אנכי אשמ"ח בה'" כנדפס בסוף הספר
- ^ שני לוחות הברית, קונטרס עשרה הילולים (סוף הספר), ד"ה מעט שינות וכו'
28844062תומר דבורה