ערך מומלץ

דניאל גולדשמידט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דניאל גולדשמידט
תמונה זו מוצגת במכלול בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
תמונה זו מוצגת במכלול בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

ארנסט דניאל גולדשמידט (בלועזית: Ernst Daniel Goldschmidt;‏ (כ"ב בכסלו תרנ"ו, 9 בדצמבר 1895 – ו' בטבת תשל"ג, 10 בדצמבר 1972) היה חוקר ופרשן תפילה ופיוט; הגיה, ערך והוציא לאור מהדורות ביקורתיות ומדעיות של סידורים ומחזורי תפילה, לפי מנהגי הקהילות והעדות השונות. חיבר את הספר "הגדה של פסח, מקורותיה ותולדותיה במשך הדורות" והיה אחד המגיהים של תנ"ך קורן.

את לימודיו הגבוהים החל באוניברסיטת ברסלאו ובהמשך עבר לאוניברסיטת ברלין. במקביל ללימודיו באוניברסיטה, למד בבית המדרש לרבנים בברלין. בשנת 1925 הגיש את עבודת הדוקטורט, שעסקה בכתביו של המדינאי היווני, הרטוריקן, אייסכינס. הוא סיים את לימודיו, והתקבל לעבודה בספרייה המלכותית של ברלין. בנוסף, היה חבר מערכת ואחראי על כתיבת הערכים של האינקונבולים העבריים, ב"קטלוג הכללי של האינקונבולים", שיצא לאור ב-1925. הוא החל לגלות עניין גם בתחום חקר התפילה והפיוט, בעיקר לגבי נוסחיה השונים.

לאחר עליית הנאצים לשלטון וחקיקת החוק לשיקום שירות המדינה המקצועי, נפגעו תנאי העסקתו. עם ההחמרה במדיניות הנאצים כלפי היהודים, פוטרו, בשנת 1936, הוא וכל העובדים היהודים האחרים מהספרייה. באותה השנה (1936) עלה לארץ ישראל, והחל לעבוד בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי. מאוחר יותר, היה גם חבר המערכת של מפעל הביבליוגרפיה העברית. לאחר למעלה מ-25 שנים בהן עבד בבית הספרים הלאומי פרש לגמלאות, אך דווקא אז החל ביתר שאת במלאכת ההוצאה לאור של סידורים ומחזורי תפילה במהדורה מדעית, ובראשם "מחזור לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם". הוא נפטר בשנת 1972, בעודו עובד על "מחזור סוכות, שמיני עצרת ושמחת תורה, לפי מנהגי בני אשכנז".

חייו

באירופה

דניאל גולדשמידט נולד בקניגסהיטה, סמוך לקטוביץ, בשלזיה עילית, בשנת 1895. אביו, שלמה, שימש כרב העיר קֶנִיגסְהִיטֶה, ובתקופת ילדותו ונעוריו למד אצלו ואצל מלמדים אחרים תורה, ובנוסף למד בבית הספר המקומי[1]. בתקופת מלחמת העולם הראשונה שירת בצבא הקיסרות הגרמנית[2].

את לימודיו הגבוהים החל באוניברסיטת ברסלאו ובהמשך עבר לאוניברסיטת ברלין, שם למד לימודים קלאסיים אצל הפילולוג הנודע אולריך פון וילאמוביץ-מלנדורף (אנ') ואצל פרופסור ורנר יגר (אנ'), לימודים שלימים סייעו לו רבות, עת עסק במפעל חייו, שכלל ההדרה, קביעת הנוסח המקורי, פירוש והוצאה לאור של סידורים ומחזורי תפילה של הקהילות השונות[3]. במקביל ללימודיו באוניברסיטה, למד גם בבית המדרש לרבנים בברלין, שייסד הרב עזריאל הילדסהיימר[1].

בשנת 1925 הגיש את עבודת הדוקטורט, שעסקה בכתביו של המדינאי היווני, הרטוריקן, אייסכינס (Αἰσχίνης)[4][5], והיא מהווה גם כיום מקור חשוב למחקר עליו. בנוסף, היה בעל תעודת הוראה לבתי ספר תיכוניים, לאחר שעמד בהצלחה בבחינה למתן התעודה[6].

הוא סיים את לימודיו בהצטיינות, והתקבל לעבודה בספרייה המלכותית של ברלין, הודות להמלצתו של פרופסור וילאמוביץ-מלנדורף, אף שהתנה את קבלתו לעבודה בכך שלא יעבוד בשבת[2]. עיקר עבודתו בספרייה היה בכריכייה, במחלקת המוזיקה[7] ובמחלקת האינקונבולים[6]. בנוסף, היה חבר מערכת ואחראי על כתיבת הערכים של האינקונבולים העבריים, ב"קטלוג הכללי של האינקונבולים" (Gesamtkatalog der Wiegendrucke), שיצא לאור לראשונה בשנת 1925, בלייפציג[8]. לצורך עבודתו בקטלוג זה, ביקר ברבות מהספריות הציבוריות והפרטיות החשובות באירופה, ומעבר לידע הביבליוגרפי הרב שרכש בביקורים אלה, למד שפות אירופאיות שונות[6].

במהלך שנות עבודתו בספרייה בברלין ובנסיעותיו באירופה, החל לגלות עניין גם בתחום חקר התפילה והפיוט, בעיקר לגבי נוסחיה השונים[6]. בתקופה זו, בפרט בזמן שבתו בברלין, נהג, בין היתר, ללכת להתפלל בבתי הכנסת של יוצאי מזרח אירופה שהיגרו לברלין[9], ללמוד וללמד בבית המדרש של ר' חיים העליר (הלר), ותוך כדי מפגשיו עמם אף הצליח ללמוד יידיש, וכן לרכוש חלק מהידע על מנהגי התפילה של יהודי מזרח אירופה ורוסיה, אותו יישם מאוחר יותר במחקריו על המחזורים וספרי התפילה שההדיר והוציא לאור[4].

לאחר עליית הנאצים לשלטון וחקיקת החוק לשיקום שירות המדינה המקצועי, שאיפשר את פיטוריהם של עובדי מדינה שאינם בני הגזע הארי, נפגעו תנאי העסקתו. אומנם, בזכות התיקון שהתקבל לחוק (לפיו נאסר לפטר את מי ששירת בצבא בזמן מלחמת העולם הראשונה), יכול היה להמשיך לעבוד בספרייה, אך הוא נאלץ להגיע בימי שבת לספרייה[10]. ואכן מדי שבת הגיע לספרייה, אולם כדי לא לחלל את השבת היה הולך ברגל משכונת טירגארטן לספרייה, ובהגיעו נמנע מלעשות כל מלאכה. לאחר פנייה לשר התרבות הגרמני מצד מנהלו בספרייה, התיר השר לגולדשמידט (ולכל היהודים, שבדומה לגולדשמידט התאפשר המשך העסקתם במשרדים ממשלתיים, בהתאם לתיקון לחוק לשיקום שירות המדינה המקצועי הנ"ל), שלא לעבוד בשבתות ובחגים, הוראה שנודעה בקרב היהודים בשם "סעיף גולדשמידט". עם ההחמרה במדיניות הנאצים כלפי היהודים, פוטרו, בשנת 1936, הוא וכל העובדים היהודים האחרים מהספרייה[11].

בישראל

באותה השנה (1936) עלה לארץ ישראל[4], והחל לעבוד בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי. בבית הספרים ניהל מספר מחלקות, בהן הכריכייה ומחלקת המוזיקה. בנוסף, היה אחד מהאחראים בספרייה לרכישת כתבי יד וספרים יקרי מציאות[12]. במסגרת תפקיד זה נשלח בשנת 1947, יחד עם ספרן נוסף, חיים שלמה שפירא, לבדוק כתבים עבריים שהיו בידי הפטריארך האשורי-סורי בירושלים, אתנסיוס שמואל, ובכך היו שפירא והוא לישראלים הראשונים שבחנו את מגילות ים המלח[13]. משנוסד בית הספר לספרנות באוניברסיטה העברית, בשנת 1956, היה אחד ממוריו[14]. מאוחר יותר, היה גם חבר המערכת של מפעל הביבליוגרפיה העברית. כמו כן, היה חבר ועדת הספרייה של בית הכנסת ישורון ופרסם מספר מאמרים בכתב העת מטעמו, "טורי ישורון"[15].

בשנת 1962, לאחר למעלה מ-25 שנים בהן עבד בבית הספרים הלאומי פרש לגמלאות, אך דווקא אז החל ביתר שאת במלאכת ההוצאה לאור של סידורים ומחזורי תפילה במהדורה מדעית. ב-1970, הוציא לאור את הכרכים של ימים נוראים ממחזור לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם‎. הוא נפטר בשנת 1972[16], בעודו עובד על "מחזור סוכות, שמיני עצרת ושמחת תורה, לפי מנהגי בני אשכנז"[15][17]. חלק מהארכיון של גולדשמידט, הכולל רבות מעבודותיו, בכתב ידו ובדפוס, מצוי במכון ליאו בק, בניו יורק[18].

בתו של גולדשמידט, החוקרת חוה גולדשמידט-פרנקל, נישאה ליונה פרנקל[19], חתן פרס ישראל לחקר ספרות התלמוד לשנת תש"ס. היא נפטרה בשנת 1995[20]. חתנו זה המשיך את מפעלו המחקרי לאחר מותו.

אברהם פרנקל, נכדו, הפקיד את ארכיונו של גולדשמידט בספרייה הלאומית[21].

עבודתו ומחקריו

פרסומיו המוקדמים בלועזית

גולדשמידט נודע בעיקר במהדורות המדעיות של המחזורים וסידורי התפילה שהוציא לאור, אולם קודם התעניינותו בתחום זה, גילה עניין בלימודים קלאסיים, וכאמור בתחום זה כתב את עבודת הדוקטורט שלו (על כתביו של המדינאי היווני, הרטוריקן, אייסכינס). גם פרסומו הראשון (לאחר הגשת הדוקטורט) עסק באייסכינס[22], ואף לאחר שהחל להתמקד במחקריו בתחום התפילה והפיוט, לא זנח את נשוא מחקרו הראשון, ובשהותו בחו"ל בשנת שבתון מעבודתו בבית הספרים, הכין מהדורה מדעית לכתבי אייסכינס, אם כי לא הספיק לסיימה[23].

בתקופה זו הוא גם כתב, כאמור, את הערכים על האינקונבולים העבריים, במסגרת פעילותו ב"קטלוג הכללי של האינקונבולים" (Gesamtkatalog der Wiegendrucke)[8], ובמקביל כתב, לרוב בלועזית, מאמרי ביקורת על מחקרים אחרים, בתחומים שלא היו קשורים ליהדות[24].

ה'הגדה של פסח'

מהדורות ה'הגדה'

בשנת 1936, שנת עלייתו לארץ ישראל, הופיע בברלין, בהוצאת שוקן, חיבורו הראשון הקשור ליהדות. המדובר בספרו "סדר הגדה של פסח" אליו צרף מבוא, תרגום לגרמנית והערות[25]. בשנה שלאחר מכן (בשנת 1937) הופיעה מהדורה שנייה לספר. בשנת 1947 יצאה לאור המהדורה העברית של הספר, שנדפסה אף היא בשנית, בשנת 1948. מספר שנים אחר כך, בשנת 1953, יצאה לאור גם מהדורה אנגלית, המתבססת על הערותיו ופירושו של גולדשמידט. בשנת 1960 הוציא לאור מהדורה עברית חדשה, והיא כוללת את שכתב במהדורות הגרמנית והעברית וממצאים נוספים[26]. מהדורה זו זכתה להצלחה גדולה ונדפסה שמונה פעמים נוספות[25]. לאחר הופעת המהדורה העברית משנת 1960, יצאו לאור שלוש מהדורות נוספות באנגלית: מהדורה מתוקנת בשנת 1969, מהדורה מתוקנת (נוספת) בשנת 1979, ומהדורה מורחבת בשנת 1989, שאף זכתה להדפסות חוזרות[4].

הביקורת על ה'הגדה'

על ההוצאה הראשונה של ההגדה, משנת 1936, כתב החוקר אפרים אלימלך אורבך:

ההוצאה הראשונה של ההגדה... ראויה להיחשב כאחת ההוצאות והפירושים המעולים של יצירה עתיקה בספרותנו. דר' גולדשמידט לא ויתר מאומה על הדיוק הפילולוגי, האיר את כל השאלות ההיסטוריות, הסביר את ענייני ההלכה, ודייק בהשתלשלות הנוסחאות ובירורי המקורות. את חידושיו הצניע ונמנע מדברי פולמוס ולפיכך קריאת פירושו קלה היא גם לקורא המודרני שאינו מומחה.

— א"א אורבך, "דר' דניאל גולדשמידט ז"ל" (המאמר נכתב בשנת תשל"ד), מחקרי תפילה ופיוט, ירושלים: הוצאת מאגנס, תשל"ט (מהדורה שנייה מתוקנת: תש"ם-1980; הדפסה חוזרת: תשנ"ו-1996), עמ' 1 - 8, בעמ' 2.

ובהמשך הדברים, בהקשר למהדורה משנת 1960, הוסיף:

מתוך המבוא שהקדים להוצאה הנ"ל, צמח וגדל חיבורו 'הגדה של פסח, מקורותיה ותולדותיה במשך הדורות בצירוף הנוסח הבדוק'... דר' גודשמידט ביצע את משימתו בשיטה פילולוגית מובהקת ובדייקנות מופתית בפרטים. עיקר עיונו הוא בחומר המצוי הן בכתבי היד של ההגדה עצמה והן במקורות המקבילים ומגמתו הייתה להגיע לדורות הראשונים, מבעד לשינויים שחלו במשך הדורות בנוסח ההגדה ומבעד לעיבודים ולהוספות.

— שם, שם, בעמ' 2 - 3.
הגדה של פסח, מהדורת דניאל גולדשמידט, 1960

המהדורה העברית במתכונתה הנוכחית (הקיימת מאז שנת 1960), מורכבת משלושה פרקים: בפרק הראשון מנתח גולדשמידט את חלקי ההגדה, דן בסדר הבאתם ומשווה בין הנוסחים השונים, בעיקר על פי האמור בספרי הלכה, כתבי יד קדומים, תעודות מהגניזה הקהירית ומנהגי העדות השונות. בסוף הפרק דן גולדשמידט בסדר עריכתה של ההגדה; בפרק השני הוא עוסק בהגדה העתיקה ביותר שבידנו (מהגניזה הקהירית); בפרק השלישי מפרט את ההרחבות של ההגדה בימי הביניים; בסוף הספר, מלבד פרק מילואים, מובאת גם הגדה של פסח בהתאם לנוסח שתוקן על ידי גולדשמידט עצמו, וכן 40 צילומים מתוך הגדות שונות, כתובות ומודפסות, לרבות צילום כתב יד הגדה מן הגניזה[27]. הנוסח שקבע גולדשמידט בספר זה נחשב לנוסח מהמדויקים ביותר[6].

מחקרו של גולדשמידט הפריך מספר פירושים תאולוגיים שהיו קיימים טרם זמנו וכן סברות היסטוריות-מדיניות מפי חוקרים אחרים, וכל העוסק בתחום חקר ההגדה, לרבות מי שאינו מסכים לקביעותיו, נזקק לחיבור זה[3]. כך למשל, הפריך גולדשמידט את דעתו של פרופ' לואיס פינקלשטיין[28] כי המדרש לפסוקי התורה המתחילים במילים: "ארמי אובד אבי" הוא מדרש קדום שנתחבר בזמן שלטון התלמיים, בשנת 220 - 240 לפני הספירה, ומוכיח כי דווקא הדעה המקובלת, לפיה המדובר במדרש תנאים, היא הדעה הנכונה[29].

החוקר יוסף היינימן שיבח את החיבור וציין כי "כל הניגש לנושא מכאן ולהבא בעל כרחו יזקק למחקריו (של גולדשמידט)", וכן כי "לפנינו ספר נאה מכל הבחינות, שהמעיין בו יפיק ממנו תועלת והנאה כאחת". עם זאת הוא מבקר את ההחלטה לצרף לחיבור הן את נוסח ההגדה מן הגניזה הקהירית (אשר נועד לדעת היינימן לאנשי המדע) והן את הנוסח הרגיל ותצלומי הגדות מימי הביניים (אשר נועד לקהל הרחב) וקורא לכך "תערובת מין בשאינו מינו". בנוסף, הוא מצביע על שגיאות דפוס שונות שנפלו במהדורה זו[30].

אשר לתוכן הספר, כותב היינימן כי "על אף היקפו המצומצם, הרי הוא מועט המחזיק את המרובה. נידונים בו לא רק הבעיות הנוגעות בהגדה של פסח במישרין אלא הרבה נושאים מכל תחומי הליטורגיה היהודית", אך הוא גם חולק על כמה מחידושיו. בין היתר, הוא אינו מקבל את קביעתו של גולדשמידט כי סדר השאלות ב"מה נשתנה" הוחלף במספר נוסחאות ("במקום להתחיל בטיבול לפי מהלך הסעודה, התחילו בחמץ ומצה"), וטוען כי "אין שאלת הטיבול מוסבת אלא על הטיבול השני לשם קיום מצות אכילת מרור, ואין שם אסמכתא להנחה שאכן הקדימו את אכילת מרור לאכילת (פסח ו)מצה". טענה אחרת של גולדשמידט אותה הוא דוחה, היא קביעתו שהפיוט "אתה גאלת" הוא "מהפיוטים העתיקים ביותר", מימי הגאונים הראשונים. במקרה זה נסתמך גולדשמידט על צונץ, והיינימן מציין כי כיום לא מסתמכים על צונץ בנושא זה ונוטים להקדים פיוטים אלה במאות שנים לתקופת הגאונים הראשונים. לבסוף, ובקשר לניסיונותיו של גולדשמידט למצוא את הנוסח המקורי של כל ברכה, מזכיר היינימן כי לא תמיד אכן קיים לברכה נוסח מקורי אחד[30].

פרסומים נוספים בנושא

בנוסף לספריו הגדולים על ההגדה של פסח, פרסם גולדשמידט גם מספר מאמרים בנושא[31], השתתף בהוצאה המחודשת של "הגדת ראשי הציפורים"[32][33], וכן כתב את הערך על ה"הגדה" באנציקלופדיה העברית[34] ובאנציקלופדיה יודאיקה[35].

תנ"ך, מהדורת קורן

בשנת תשכ"ב-1962 יצאה לאור, בהוצאת קורן ובגופן מיוחד, מהדורה חדשה של ספר התנ"ך[36]. לדברי אליהו קורן, מייסד בית ההוצאה לאור ומעצב הגופן החדש, המטרה בהפקת מהדורה זו הייתה הוצאה לאור של "התנ"ך הראשון, שנערך, עוצב, יוצר ונכרך בידי יהודים בארץ ישראל"[37], ולשנות בכך את המצב, הקיים מזה מאות שנים, שבו נדפס התנ"ך בבתי דפוס של נוצרים, בעיקר באירופה, והם שקבעו את נוסחו וצורתו (למשל החלוקה לפרקים במקום החלוקה היהודית לפרשיות, לסדרים או לפרשות השבוע, ופיצול חלק מהספרים). עם צאתה לאור, זכתה מהדורת קורן להצלחה רבה ומאז היא מודפסת מדי שנה בשנה. במשך השנים היא יצאה במספר גדלים ועם תוספות שונות[38].

גולדשמידט, הברמן ומי שהיה מזכיר האקדמיה ללשון העברית, מאיר מדן, היו אחראים על קביעת הנוסח והגהתו, ואף כי הם לא כתבו מבוא המפרט את המקורות עליהם הסתמכו בקביעת הנוסח, ידוע כי בקביעת נוסח התורה הם התבססו על החומש של רוו"ה (ר' ווֹלף (בנימין) בן שמשון היידנהיים), ובקביעת נוסח נביאים וכתובים הלכו בעיקר על פי נוסח הדפוס הראשון של מקראות גדולות (ונציה רפ"ד-רפ"ו), בתיקוניהם של מנחת שי ואור תורה[39].

מחזורים וסידורי תפילה

מידע כללי

בשנת תש"א החל לפרסם רשימות ומחקרים בתחום התפילה והפיוט, ובפרט בקשר למחזורים ולסידורי התפילה של העדות השונות. לצד רשימות ביקורת, כתב מחקרים רבים העוסקים במספר נושאים בתחום, ובין היתר, תיאר מנהגי תפילה ונוסחי ברכות, כתב השלמות למחזורים ולסדרי תפילה שונים ועוד[24]. בנוסף, כתב ערכים שונים באנציקלופדיה העברית ואנציקלופדיה יודאיקה בתחום זה[24]. לאחר מותו כונסו מרבית מאמריו בנושא, בכרך שיצא לזכרו, "מחקרי תפילה ופיוט"[40].

נראה כי מאמריו אלו שימשו מעין הכנה לקראת מפעלו הגדול, של הוצאה מדעית של ספרי תפילה ומחזורים של כל עדות ישראל, והוא לא עשה כן עד שלא ביקר בספריות בעלות אוספים של כתבים עבריים בארצות הברית, באנגליה ובצרפת, והקפיד לבדוק את כתבי היד הקשורים לנושא התפילה, הנמצאים בהן[14]. בעת הכנת מהדורותיו המדעיות, ביקש גולדשמידט לקבוע נוסח אחד, שהוא הקרוב ביותר לנוסח המקורי, ובמקביל רשם את כל השינויים המצויים במקורות (אותם החשיב כמקורות רלוונטיים למהדורה בה עסק אותה העת)[41]. לתפילות הוא הוסיף ביאורים, ציוני מקורות ושינויי נוסחאות לפי כתבי היד, מבלי להיכנס לפלפול יתר, ובכך שמר על פירוש בהיר, המובן גם למי שאיננו מומחה בתחום[3]. גם את הפיוטים הוא ליווה בביאור קצר, אך גם דאג להשיב להם חלקים שנמחקו על ידי הצנזורה הנוצרית, בימי הביניים. בנוסף, החזיר למחזורים השמטות של רבנים, שנעשו מתוך צרכים קהילתיים פנימיים[42]. בתחילת הסידורים והמחזורים נהג להקדים פרק מבוא, בו תיאר את צורתם ותוכנם של התפילות, הפיוטים, הסליחות והקינות שבהם, וכן את סדר התהוותם ומגמתם. בנוסף, הוא דן בדרכי התהוות המנהגים והנוסחים השונים ופירט בקשר לכל הבעיות הקשורות בהם[3].

המחזורים והסידורים שהוציא לאור

סידור התפילה הראשון שהוציא לאור, בשנת תשי"ח, היה "סדר התפלה של הרמב"ם"[43], בו הראה שדברי הרמב"ם, בסדר התפילה שכתב, משקפים את שהיה נהוג במצרים באותה העת ולא נוסח משלו[23][44]. סידור דומה שהוציא לאור היה סידורו של רב עמרם גאון, אותו הספיק להוציא לאור לפני שנפטר, בשנת תשל"ב[45]. עם זאת, שלא כבסידורו של הרמב"ם, התקשה גולדשמידט לקבוע כאן נוסח אחד[46], והוכיח כי כל כתבי היד נובעים ממקורות משניים, עם תוספות ושינויים, ולא מוסרים נוסח מהימן[19][47].

בשונה משני הסידורים הנ"ל, שהיו למעשה סידורים היסטוריים, וקהל קוראיהם כלל את אלו המתעניינים בתולדות התפילה[48], החל גולדשמידט, משנת תשכ"ה ואילך, להוציא לאור גם מחזורים וסידורי תפילה, בצורה המאפשרת למתפללים כיום להשתמש בהם באופן שוטף, בעת תפילתם בבית הכנסת[49]. תחילה הוציא לאור שני סידורים: הסידור הראשון, לפי נוסח האשכנזים, והשני לפי מנהג קהלות החסידים (שניהם הוגהו על ידי ישעיהו גבריאלי), ובהם הקפיד על הבאת נוסח מדויק ומנוקד. לסידור לפי מנהג קהילות החסידים צרף "ראשית דבר", שלדעת אורבך, הוא "ללא ספק המאמר החשוב ביותר על התהוותו של נוסח זה ועל השתבשותו בדפוסים השנים"[23]. באותה שנה (תשכ"ה) הוציא לאור גם שני סדרי סליחות, הסדר הראשון כמנהג יהדות ליטא וקהילות הפרושים בארץ ישראל, והשני כמנהג פולין ורוב הקהילות בארץ ישראל[50]. שנה אחר כך, בשנת תשכ"ו, הוציא לאור, במהדורה חדשה, את ספרו של שמואל דוד לוצאטו, "מבוא למחזור בני רומא"[51], וכלל בה את מחקרו על "מנהג בני רומא", וכן רשימת "פיוטים שהושמטו במנהג בני רומא המאוחר"[14]. בשנת תשכ"ח הוציא לאור את "סדר הקינות לתשעה באב", כמנהג פולין וקהילות האשכנזים בארץ ישראל[52].

בשנת תש"ל יצאה לאור אחת מעבודותיו החשובות ביותר, "המחזור לימים הנוראים", לפי מנהג בני אשכנז, שכלל שני כרכים, הראשון לראש השנה והשני ליום כיפור[53]. בהקדמה לכרך הראשון, כתב גולדשמידט:

מהדורה זו מציגה לפני הקורא את המחזור היסטורי של מנהג אשכנז לענפיו. היא כוללת כל מה שהוא כלול במנהגי צרפת, אשכנז (המערבי) ופולין. רובו של החומר נהוג עד היום בבתי הכנסת, ומטרתנו היתה להביאו לפני הקוראים בנוסח בדוק ומנופה, כשהוא ערוך לנוחיות המעיין בו. מיעוטו של החומר נקטע ונעלם במשך מאות שנים, וכאן היתה מטרתנו להעלותו מכתבי יד לנגד עינינו ולהצילו בדרך זו מן השכחה והאבדון. הפיוטים נדפסו לפי צורתן הפיוטית.

— מחזור לימים הנוראים, לפי מנהג בני אשכנז לכל ענפיהם כולל מנהג אשכנז, מנהג פולין ומנהג צרפת לשעבר, מוגה, מעובד ומבואר בידי דניאל בהר"ר שלמה גולדשמידט, ירושלים: ח. קורן, תש"ל, כרך א': ראש השנה, בעמ' נ"ז - נ"ח[14].

לאחר פטירתו

גולדשמידט נפטר בירושלים בשנת 1972, ולא הספיק להשלים את מפעלו, אך בארכיונו נותרו מחקרים רבים עליהם עבד בזמן פטירתו. לאחר מותו יצא לאור, בשנת תשמ"א, ספרו "מחזור סוכות, שמיני עצרת ושמחת תורה", לפי מנהגי בני אשכנז, שהושלם בידי חתנו, יונה פרנקל; ובשנת תש"ן, יצא לאור, "מחזור ירושלים", נוסח אשכנז. למחזור שני כרכים, הראשון לראש השנה והשני ליום כיפור, והוא כולל הגהה וביאור של גולדשמידט ועריכה של פרנקל; כמו כן, יצא לאור, בשנת תשנ"ג, "לקט פיוטי סליחות", מאת פייטני אשכנז וצרפת, שאסף גולדשמידט מכתבי יד, בהגהה, עיבוד וביאור מאת אברהם פרנקל (נכדו של גולדשמידט)[54].

החל משנת תשנ"ב הוציא לאור חתנו, יונה פרנקל, מחזורים שהם "על-פי שיטתו של דר’ דניאל גולדשמידט". ביניהם יצאו לאור מחזור פסח[55], מחזור לשלוש רגלים[56] ומחזור שבועות[57], שלושתם לפי נוסח אשכנז.

מאמריו האחרים

מחוץ למאמריו המוקדמים ומאמריו בתחום התפילה והפיוט, פרסם גולדשמידט במשך השנים מאמרים בנושאים נוספים. חלק מהמאמרים היו מתחום הלימודים הקלאסיים, בעיקר מאמרי ביקורת על מחקרים וספרים חדשים. מאמרים נוספים הוא כתב בנושאים הקשורים לחגי ישראל השונים, מוזיקה יהודית, וכן מאמרים לזכרם של חוקרים אחרים או עמיתים למקצוע[24].

גולדשמידט ועגנון

בשנת 1965 פרסם הסופר ש"י עגנון מעשה ששמע מגולדשמידט על ר' יעקב לוי, והנסיבות שאפפו את חיבור ספרו "אוצר לשון התלמודים והמדרשים"[58]. לפי הסיפור, לאחר דין ודברים שהיה ללוי עם אביו, וויתר הלוי על משרת הרבנות שהחזיק בעיר רוזנברג שבשלזיה התחתונה ועבר לברסלוי, כדי לכתוב את חיבוריו על התרגום[59] ועל התלמוד והמדרשים[60]. את הסיפור פתח עגנון במילים אלה: "מחיבת הספר אספר מעשה הספר ששמעתי מפי ר' דניאל גולדשמידט"[61].

פרסומים

ספריו

בחייו

  • Studia Aeschinea, Berlin: 1925. Dissertation.
  • Die Pessach Haggada, herausgegeben und erklärt von E. D. Goldschmidt, Berlin: Schocken Verlag, 1936 (Bücherei des Schocken Verlag, 54) (Second edition: Berlin, 1937). סדר הגדה של פסח, עם מבוא מדעי, ותרגום לגרמנית.
  • The Passover Haggadah, with English translation, introd., and commentary based on the commentaries of E. D. Goldschmidt; with English translation by Jacob Sloan; edited by Nahum Norbert Glatzer, New York: Schocken Books and Farrar, Straus and Young, 1953 (Second revised edition: New York: Schocken Books, 1969; Third revised edition (including readings on the Holocaust), 1979; New (Fourth) expanded edition: 1989).
  • סדר הגדה של פסח, על פי מנהג אשכנז וספרד, מוגה ומבואר על ידי דניאל גולדשמידט, ירושלים ותל אביב: הוצאת שוקן, תש"ז (הדפסה נוספת: תש"ח).
  • הגדה של פסח, מקורותיה ותולדותיה במשך הדורות בצירוף הנוסח הבדוק ותצלום ההגדה העתיקה ביותר מן הגניזה הקהירית עם דפי־דוגמה מתוך הגדות כתובות ומודפסות יקרות־המציאות, ירושלים: מוסד ביאליק, תש"ך-1960 (הדפסות נוספות: מהדורת "הארץ", תש"ך-1960; תשכ"א-1961; תשכ"ג-1963; תשכ"ד-1964; תשכ"ט-1969; תשל"ז-1977; תשמ"ב-1981; תשמ"ח-1988)[26].
  • תורה, נביאים, כתובים, הוגהו בעיון נמרץ על ידי ד’ גולדשמידט, א"מ הברמן, מ’ מדן..., ירושלים: הוצאת קורן, תשכ"ב-1962 (הדפסות נוספות בגדלים שונים ועם תוספות שונות: מדי שנה, מאז שנת ההוצאה לאור של המהדורה הראשונה).
  • חמישה חומשי תורה: ההפטרות, סדר התפילה לשבת, הוגהו על ידי ד’ גולדשמידט, א"מ הברמן, מ’ מדן, ירושלים: הוצאת קורן, תשכ"ג-1963 (הדפסות נוספות: תשכ"ז-1966; תשנ"ו-1996; תש"ס-2000; תשס"ג-2002)[62].
  • סדור תפלת ישראל, והוא סדר התפלה לפי נוסח האשכנזים בישראל ומחוצה לה, בצירוף תוספות שהושמטו בידי הצנזור ותפילות הנהוגות במדינת ישראל, סודר ונערך ע"י דניאל גולדשמידט, הוגה ע"י ישעיהו גבריאלי, תל אביב: הוצאת מסדה, תשכ"ה (הדפסה נוספת: תשכ"ט).
  • סדור תפלת ישראל, והוא סדר התפלה לפי מנהג קהלות החסידים (לרבות חסידי חב"ד), והוא נוסח האר"י הנקרא בפי העם נוסח ספרד, בצירוף תוספות שהושמטו בידי הצנזור ותפילות הנהוגות במדינת ישראל, סודר ונערך ע"י דניאל גולדשמידט, הוגה ע"י ישעיהו גבריאלי, תל אביב: הוצאת מסדה, תשכ"ה.
  • סדר הסליחות, כמנהג ליטא וקהילות הפרושים בארץ ישראל, מוגה ומבואר בידי דניאל בהר"ר שלמה גולדשמידט, ירושלים: הוצאת מוסד הרב קוק, תשכ"ה (הדפסה נוספת: תש"ל).
  • סדר הסליחות, כמנהג פולין ורוב הקהילות בארץ ישראל, מוגה ומבואר בידי דניאל בהר"ר שלמה גולדשמידט, ירושלים: הוצאת מוסד הרב קוק, תשכ"ה (הדפסות נוספות: תש"ל; תשל"ז; תשמ"ד-1984)[50].
  • The Birds head Haggada of the Bezalel National Art Museum in Jerusalem, Jerusalem: published for Beth David Salomons by Tarshish Books, 1965-1967, 2 volumes: Volume 1: Facsimile volume, 1965; Volume 2: Introductory volume, edited by M. Spitzer, with contributions by E.D. Goldschmidt, H.L.C. Jaffé, and B. Narkiss, 1967[33].‏
  • שמואל דוד לוצאטו, מבוא למחזור בני רומא, בצירוף ביאורים וסקירה על המנהג מאת דניאל גולדשמידט, וביבליוגרפיה של מחזורים וסידורי תפילה איטליאני מאת י’ יוסף כהן, תל אביב: הוצאת דביר, תשכ"ו-1966.
  • סדר הקינות לתשעה באב, כמנהג פולין וקהילות האשכנזים בארץ ישראל, מוגה ומבואר בידי דניאל בהר"ר גולדשמידט, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשכ"ח (הדפסה נוספת: תשל"ב)[52].
  • מחזור לימים הנוראים, לפי מנהג בני אשכנז לכל ענפיהם כולל מנהג אשכנז (המערבי), מנהג פולין ומנהג צרפת לשעבר, מוגה, מעובד ומבואר בידי דניאל בהר"ר שלמה גולדשמידט, 2 כרכים, ירושלים: ח. קורן, תש"ל (הדפסה נוספת: תשמ"ט-1989)[53]:
    • כרך א': ראש השנה (ס"ב + 328 עמ').
    • כרך ב': יום כיפור (נ"ד + 797 + 2 עמ').
  • סדר רב עמרם גאון, ערוך ומוגה על פי כתבי יד ודפוסים, עם השלמות, שנויי נוסחאות ומבוא בידי דניאל בהר"ר שלמה גולדשמידט, ירושלים: הוצאת מוסד הרב קוק, תשל"ב-1971 (הדפסה נוספת: תשס"ה-2004)[45].

לאחר מותו

  • תיקון קוראים, לבעל קריאה, לגבאי ביהכנ"ס, לבר-מצווה: חמישה חומשי תורה ומגילת אסתר, הוגהו על ידי ד’ גולדשמידט, א"מ הברמן, מ’ מדן, ירושלים: הוצאת קורן, תשל"ו-1976.
  • מחקרי תפילה ופיוט, ירושלים: הוצאת מאגנס, תשל"ט (מהדורה שנייה מתוקנת: תש"ם-1980; הדפסה חוזרת: תשנ"ו-1996). מאמריו של גולדשמידט על תפילה ופיוט, שנדפסו בכתבי עת שונים[63].
  • מחזור סוכות, שמיני עצרת ושמחת תורה, לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם, כולל מנהג אשכנז, מנהג פולין ומנהג צרפת לשעבר, מוגה, מעובד ומבואר בידי דניאל גולדשמידט (הושלם בידי יונה פרנקל), ירושלים: הוצאת קורן, תשמ"א.
  • מחזור ירושלים, נוסח אשכנז, מוגה ומבואר בידי דניאל גולדשמידט, בעריכת יונה פרנקל, ירושלים: הוצאת קורן, 2 כרכים, תש"ן-1990:
    • כרך א': ראש השנה (414 עמ') (הדפסה נוספת: תשנ"ג-1993).
    • כרך ב': יום כיפור (592 עמ') (הדפסה נוספת: תשנ"ו-1996).
  • לקט פיוטי סליחות, מאת פיטני אשכנז וצרפת, אסף מכתבי יד דניאל גולדשמידט, הגיה, עיבד ובאר אברהם פרנקל, 2 כרכים, ירושלים: הוצאת מקיצי נרדמים, תשנ"ג.
  • Daniel Goldschmidt and Yona Frankel, The Koren Classic Three Festivals Machzor: A Hebrew Prayerbook for Pesach, Shavuot and Sukkot, Ashkenaz, Koren Publishing, 2009.

ממאמריו שיצאו בתדפיס נפרד

  • "סדר תענית ציבור במחזור רומא", תדפיס מתוך: ספר זיכרון לשלמה ס’ מאיר (תרל"ה-תשי"ג), ירושלים: תשט"ז, עמ' 77 - 89.
  • Studies on Jewish liturgy by German-Jewish scholars, reprinted from: Year book of the Leo Baeck Institute of Jews from Germany, vol.2, London: 1957, pp. 119 - 135[64].‏
  • "סדר התפילה של הרמב'ם ע'פ כ'י אוקספורד", תדפיס מתוך: ידיעות המכון לחקר השירה העברית, כרך שביעי, ירושלים ותל אביב: הוצאת שוקן, תשי"ח-1958, עמ' 183 - 213[44].
  • "תרגומי המקרא ליוונית מאת יהודים בני המאה הט"ז", תדפיס מתוך: קריית ספר ל"ג, ירושלים: תשי"ח, עמ' 131 - 134.
  • Drei hebräische Frühdrucke, Haggada sel Pesah, Schema für Berechnung des jüdischen Kalenders, Megillat Antiochos, reprinted from: Beiträge zur Inkunabelkunde, 3. Folge, Nr. 4, Berlin: Akademie-Verlag, 1969, pp. 152 - 154.
  • Bonetto de Latis e i suoi scritti latini e italiani, reprinted from: Scritti in memoria di Enzo Sereni, Jerusalem: 1970, pp. 88 - 94.
  • Die hebräischen Inkunabeln im Gesamtkatalog der Wiegendrucke (H-Z), Beschreibungen und Referenzen, reproductions compiled and prepared by Brad Sabin Hill, 2 volumes, Berlin and London: 1992[65].‏

לקריאה נוספת

  • יוסף היינימן, "הגדה של פסח ותולדותיה לד' גולדשמידט", תרביץ ל' (תשכ"א), עמ' 405 - 410; פורסם שוב בתוך: יוסף היינימן, "הגדה של פסח ותולדותיה לד' גולדשמידט", עיוני תפילה, קיבץ וערך אביגדור שנאן, ירושלים: הוצאת מאגנס, תשמ"א-1981, עמ' 184 - 189.
  • גצל קרסל, לכסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים, שני כרכים, מרחביה: ספרית פועלים, תשכ"ה - תשכ"ז, כרך א', בעמ' 431 - 432.
  • יששכר יואל, "ד"ר דניאל גולדשמידט ז"ל", קריית ספר מ"ח (תשל"ג), עמ' 145.
  • נפתלי בן מנחם, "חיבורי ד"ר דניאל גולדשמידט ז"ל, רשימה ביבליוגרפית, תרפ"ה - תשל"ג", קריית ספר מ"ח, תשל"ג, עמ' 146 - 151 (נדפס עם שינויים והשלמות, בשם: "רשימת חיבוריו של דר' דניאל גולדשמידט, רשימה ביבליוגרפית", בתוך: דניאל גולדשמידט, מחקרי תפילה ופיוט, ירושלים: הוצאת מאגנס, תשל"ט, עמ' 445 - 451) (84 כותרים)[66].
  • א"א אורבך, "דר' דניאל גולדשמידט ז"ל" (המאמר נכתב בשנת תשל"ד), מחקרי תפילה ופיוט, ירושלים: הוצאת מאגנס, תשל"ט (מהדורה שנייה מתוקנת: תש"ם-1980; הדפסה חוזרת: תשנ"ו-1996), עמ' 1 - 8[67].
  • א. מ. הברמן, "החוקר א' דניאל גולדשמידט", מסכת סופרים וספרות, ירושלים: הוצאת ראובן מס, תשל"ז, עמ' 83 - 88.

קישורים חיצוניים

שונות

רשימות עליו

מאמרי ביקורת על ספריו

ממחזורי התפילה שהוציא לאור

ממאמריו

ערכים אנציקלופדיים שכתב

  • Ernst Daniel Goldschmidt, Addir Hu, Encyclopaedia Judaica, Jewish Virtual Library website.
  • Ernst Daniel Goldschmidt, Akdamut Millin, Encyclopaedia Judaica, Jewish Virtual Library website.
  • Ernst Daniel Goldschmidt, Bakkashah, Encyclopaedia Judaica, Jewish Virtual Library website.
  • Ernst Daniel Goldschmidt, Haggadah, Passover, Encyclopaedia Judaica, Jewish Virtual Library website.
  • Ernst Daniel Goldschmidt, Maḥzor Vitry, Encyclopaedia Judaica, Jewish Virtual Library website.
  • Ernst Daniel Goldschmidt, Zemirot, Encyclopaedia Judaica, Jewish Virtual Library website.

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 א. מ. הברמן, "החוקר א' דניאל גולדשמידט", מסכת סופרים וספרות, ירושלים: הוצאת ראובן מס, תשל"ז, עמ' 83 - 88, בעמ' 84.
  2. ^ 2.0 2.1 א. מ. הברמן, "החוקר א' דניאל גולדשמידט", מסכת סופרים וספרות, ירושלים: הוצאת ראובן מס, תשל"ז, עמ' 83 - 88, בעמ' 84 - 85.
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 א"א אורבך, "דר' דניאל גולדשמידט ז"ל" (המאמר נכתב בשנת תשל"ד), מחקרי תפילה ופיוט, ירושלים: הוצאת מאגנס, תשל"ט (מהדורה שנייה מתוקנת: תש"ם-1980; הדפסה חוזרת: תשנ"ו-1996), עמ' 1 - 8, בעמ' 3.
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 א. מ. הברמן, "החוקר א' דניאל גולדשמידט", מסכת סופרים וספרות, ירושלים: הוצאת ראובן מס, תשל"ז, עמ' 83 - 88, בעמ' 86.
  5. ^ גולדשמידט היה ידוע בכתב היד הנאה שלו ואף את עבודת הדוקטורט שלו הגיש בכתב ידו. ראו א. מ. הברמן, "החוקר א' דניאל גולדשמידט", מסכת סופרים וספרות, ירושלים: הוצאת ראובן מס, תשל"ז, עמ' 83 - 88, בעמ' 83. לדוגמה של כתב ידו ראו עמ' 1, עמ' 2 ועמ' 3 למכתב תשובה שכתב לד"ר מ. י. פרמסלא, תושב שכונת בית הכרם, בירושלים, אור לכ"ה ניסן תש"ז (הלילה שבין ה-14 וה-15 באפריל 1947). צילומי המכתב הופיעו אצל גבריאל יצחק רוונה, "ב. מאוצרות ספריית ארן, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר שבע", גיליון י"ב, מיום 20 ביוני 2011, אתר Safranim's Blog, של איגוד ספרני יהדות.
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 6.4 א"א אורבך, "דר' דניאל גולדשמידט ז"ל" (המאמר נכתב בשנת תשל"ד), מחקרי תפילה ופיוט, ירושלים: הוצאת מאגנס, תשל"ט (מהדורה שנייה מתוקנת: תש"ם-1980; הדפסה חוזרת: תשנ"ו-1996), עמ' 1 - 8, בעמ' 2.
  7. ^ א. מ. הברמן, "החוקר א' דניאל גולדשמידט", מסכת סופרים וספרות, ירושלים: הוצאת ראובן מס, תשל"ז, עמ' 83 - 88, בעמ' 83.
  8. ^ 8.0 8.1 גולדשמידט היה שותף לכתיבת שבעה כרכים של הקטלוג, שהאחרון בהם פורסם בשנת 1938, ושיצאו לאור בלייפציג. ראו נפתלי בן מנחם, ד"ר דניאל גולדשמידט ז"ל, טורי ישורון ל"ו, אדר ב' - ניסן, תשל"ג, עמ' 19, באתר היברובוקס. ראו גם פריט 5 אצל נפתלי בן מנחם, "חיבורי ד"ר דניאל גולדשמידט ז"ל, רשימה ביבליוגרפית, תרפ"ה - תשל"ג", קריית ספר מ"ח, תשל"ג, עמ' 146 - 151 (נדפס עם שינויים והשלמות, בשם: "רשימת חיבוריו של דר' דניאל גולדשמידט, רשימה ביבליוגרפית", בתוך: דניאל גולדשמידט, מחקרי תפילה ופיוט, ירושלים: הוצאת מאגנס, תשל"ט, עמ' 445 - 451). בשנת 1978 יצא לאור הכרך השמיני בשטוטגרט, גרמניה, ומאז ועד היום, שנת 2012, פורסמו 3 כרכים נוספים של הקטלוג שם, והעבודה על עדכונו והרחבתו נמשכת. לפני מספר שנים הוא הועלה לאינטרנט. לפרטים נוספים על הקטלוג, ראו באתר הבית של הקטלוג. בשנת 1992 רוכזו מחקריו של גולדשמידט (ואחרים) בנושא, ויצאו לאור בספר בן שני כרכים,
    Die hebräischen Inkunabeln im Gesamtkatalog der Wiegendrucke (H-Z), Beschreibungen und Referenzen, reproductions compiled and prepared by Brad Sabin Hill, 2 volumes, Berlin and London: 1992.
  9. ^ לדעת אורבך, משיכתו של גולדשמידט ליהודי מזרח אירופה ולבתי תפילתם נבעה מהעובדה שנותר בנפשו יהודי מסורתי, איש הדור הקודם, בטרם היווצרותה של היהדות האורתודוקסית. ראו א"א אורבך, "דר' דניאל גולדשמידט ז"ל" (המאמר נכתב בשנת תשל"ד), בתוך: מחקרי תפילה ופיוט, ירושלים: הוצאת מאגנס, תשל"ט (מהדורה שנייה מתוקנת: תש"ם-1980; הדפסה חוזרת: תשנ"ו-1996), עמ' 1 - 8, בעמ' 1.
  10. ^ א. מ. הברמן, "החוקר א' דניאל גולדשמידט", מסכת סופרים וספרות, ירושלים: הוצאת ראובן מס, תשל"ז, עמ' 83 - 88, בעמ' 85.
  11. ^ א. מ. הברמן, "החוקר א' דניאל גולדשמידט", מסכת סופרים וספרות, ירושלים: הוצאת ראובן מס, תשל"ז, עמ' 83 - 88, בעמ' 85 - 86.
  12. ^ א"א אורבך, "דר' דניאל גולדשמידט ז"ל" (המאמר נכתב בשנת תשל"ד), מחקרי תפילה ופיוט, ירושלים: הוצאת מאגנס, תשל"ט (מהדורה שנייה מתוקנת: תש"ם-1980; הדפסה חוזרת: תשנ"ו-1996), עמ' 1 - 8, בעמ' 5.
  13. ^ כך לפי דוד שפירא, בנו של חיים שלמה שפירא. ראו שלמה שבא, "דרמה גדולה ודרמה קטנה", עת־מול: עיתון לתולדות ארץ ישראל ועם ישראל, גיליון כ"ב 6 (134), ירושלים: יד יצחק בן-צבי, ספטמבר 1997, באתר של מט"ח.
  14. ^ 14.0 14.1 14.2 14.3 א. מ. הברמן, "החוקר א' דניאל גולדשמידט", מסכת סופרים וספרות, ירושלים: הוצאת ראובן מס, תשל"ז, עמ' 83 - 88, בעמ' 87.
  15. ^ 15.0 15.1 נפתלי בן מנחם, ד"ר דניאל גולדשמידט ז"ל, טורי ישורון ל"ו, אדר ב' - ניסן, תשל"ג, עמ' 19, באתר היברובוקס.
  16. ^ הברמן כותב (בעמ' 88 למאמרו) כי נפטר ביום ה' בטבת תשל"ג, ואילו בן מנחם כותב ביום ו' בטבת תשל"ג.
  17. ^ המחזור יצא לאור בסופו של דבר בשנת תשמ"א, על ידי חתנו, פרופ' יונה פרנקל. ראו גם להלן, בפרק: "מחזורים וסידורי תפילה".
  18. ^ ראו אוסף דניאל גולדשמידט, AR 3919, במכון ליאו בק בניו יורק, באתר CJH. (באנגלית). מכון ליאו בק הוא שהזמין מגולדשמידט את הכנת מחזורי המועדים, לפי מנהגי אשכנז, פולין וצרפת. ראו בקורות החיים של פרופ' פרנקל, באתר פרס ישראל.
  19. ^ 19.0 19.1 א. מ. הברמן, "החוקר א' דניאל גולדשמידט", מסכת סופרים וספרות, ירושלים: הוצאת ראובן מס, תשל"ז, עמ' 83 - 88, בעמ' 88.
  20. ^ ראו בקורות החיים של פרופ' פרנקל, באתר פרס ישראל. ספרה של חוה גולדשמידט-פרנקל, ר' יוסף מרוסהיים, כתבים היסטוריים, יצא לאור בהוצאת מאגנס, לאחר מותה, בשנת תשנ"ו.
  21. ^ ארכיון דניאל גולדשמיט (ARC. 4* 1953), באתר הספרייה הלאומית
  22. ^ בשנת 1928 הוא כתב מאמר ביקורת על התרגום לצרפתית של דברי אייסכינס נגד טימרכוס:
    Discours d'Eschine, Tome I: Contre Timarque - Sur l'ambassade infidèle. Texte établi et traduit par Victor Martin et Guy de Budé, Paris: 1927, Gnomon 4, 1928, pp. 212 - 217.
    התרגום לצרפתית הפך לקלאסיקה וזכה לעשרות מהדורות, מאז שיצא לאור לראשונה בשנת 1927.
  23. ^ 23.0 23.1 23.2 א"א אורבך, "דר' דניאל גולדשמידט ז"ל" (המאמר נכתב בשנת תשל"ד), מחקרי תפילה ופיוט, ירושלים: הוצאת מאגנס, תשל"ט (מהדורה שנייה מתוקנת: תש"ם-1980; הדפסה חוזרת: תשנ"ו-1996), עמ' 1 - 8, בעמ' 6.
  24. ^ 24.0 24.1 24.2 24.3 לרשימת המאמרים בנושא ראו נפתלי בן מנחם, "חיבורי ד"ר דניאל גולדשמידט ז"ל, רשימה ביבליוגרפית, תרפ"ה - תשל"ג", קריית ספר מ"ח, תשל"ג, עמ' 146 - 151 (נדפס עם שינויים והשלמות, בשם: "רשימת חיבוריו של דר' דניאל גולדשמידט, רשימה ביבליוגרפית", בתוך: דניאל גולדשמידט, מחקרי תפילה ופיוט, ירושלים: הוצאת מאגנס, תשל"ט, עמ' 445 - 451).
  25. ^ 25.0 25.1 לפרטים נוספים ראו בפרק: "פרסומים, ספריו, בחייו".
  26. ^ 26.0 26.1 לביקורת על מהדורה זו ראו אפרים אלימלך אורבך, "דניאל גולדשמידט - הגדה של פסח, מקורותיה ותולדותיה", קריית ספר ל"ו (תשכ"א). פורסם שוב בתוך: א. אלימלך אורבך, מחקרים במדעי היהדות, עורכים משה דוד הר, יונה פרנקל, 2 כרכים, ירושלים: הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשנ"ח, בכרך ב', עמ' 758 - 767. ראו גם יוסף היינימן, "הגדה של פסח ותולדותיה לד' גולדשמידט", עיוני תפילה, קיבץ וערך אביגדור שנאן, ירושלים: הוצאת מאגנס, תשמ"א-1981, עמ' 184 - 189.
  27. ^ ראו הגדה של פסח, מקורותיה ותולדותיה במשך הדורות בצירוף הנוסח הבדוק ותצלום ההגדה העתיקה ביותר מן הגניזה הקהירית עם דפי־דוגמה מתוך הגדות כתובות ומודפסות יקרות־המציאות, ירושלים: מוסד ביאליק, תש"ך-1960.
  28. ^ Louis Finkelstein, The oldest Midrash: pre-rabbinic ideals and teachings in the Passover Haggadah, The Harvard Theological Review Vol. 31, No. 4 (Oct., 1938), pp. 291-317.
  29. ^ ראו הדיון של גולדשמידט בספרו, מעמוד 30 ואילך. לפי חיים לשם, מקור חדש בהגדת פסח, דבר, 6 במאי 1960.
  30. ^ 30.0 30.1 יוסף היינימן, "הגדה של פסח ותולדותיה לד' גולדשמידט", עיוני תפילה, קיבץ וערך אביגדור שנאן, ירושלים: הוצאת מאגנס, תשמ"א-1981, עמ' 184 - 189.
  31. ^ ראו למשל מאמריו "ההגדה בתולדות עמנו", מחניים, מסכת לחייל לחג הפסח, ל"ב (תשי"ז), עמ' 103 - 106; "(ביקורת על) הגדה שלמה... עם חילופי נוסחאות... בצירוף מבוא... מאת הרב מנחם מ. כשר, ירושלים תשט"ו", קריית ספר ל"ב (תשי"ז), עמ' 8 - 12; "בעבור זה... לבירור ההגדה", מחניים, מסכת לחייל לחג הפסח, ל"ח (תשי"ט), עמ' 167 - 168; וגם מה שכתב על ההגדה במאמר
    Drei hebräische Frühdrucke (Haggada šel Pesaḥ, Schema für Berechnung des jüdischen Kalenders, Megillat Antiochos), Beiträge zur Inkunabelkunde, 3 Folge, No. 4, 1969, pp. 152 - 154.
  32. ^ The Birds head Haggada of the Bezalel National Art Museum in Jerusalem, Jerusalem: published for Beth David Salomons by Tarshish Books, 1965-1967, 2 volumes: Volume 1: Facsimile volume, 1965; Volume 2: Introductory volume, edited by M. Spitzer, with contributions by E.D. Goldschmidt, H.L.C. Jaffé, and B. Narkiss, 1967
  33. ^ 33.0 33.1 להגדה זו ישנו גם שער בעברית: הגדת ראשי הצפורים, של בית הנכות הלאומי לאמנות בצלאל, ירושלים, בהשתתפות משה שפיצר, דניאל גולדשמידט, ה. יפה ובצלאל נרקיס, 2 כרכים, ירושלים: ספרי תרשיש, תשכ"ו.
  34. ^ "הגדה של פסח", האנציקלופדיה העברית, כרך י"ג, תשכ"א, עמ' 338 - 347.
  35. ^ ראו
    Haggadah, Passover, Encyclopaedia Judaica, 1971, vol. 7, columns 1079 - 1095.
    לקריאת ערכים נוספים שכתב באנציקלופדיה יודאיקה, ראו בפרק: "קישורים חיצוניים, ערכים אנציקלופדיים".
  36. ^ במאמר של נפתלי בן מנחם, "רשימת חיבוריו של דר' דניאל גולדשמידט, רשימה ביבליוגרפית", בתוך: דניאל גולדשמידט, מחקרי תפילה ופיוט, ירושלים: הוצאת מאגנס, תשל"ט, עמ' 445 - 451, בעמ' 448 - 449 (פריט 49), נכתב כי המהדורה הראשונה יצאה לאור בשנת תשכ"ג, אולם מקטלוג הספרייה הלאומית, מאתר הבית של הוצאת קורן וממקורות נוספים, עולה כי שנת ההוצאה לאור של המהדורה הראשונה היא תשכ"ב-1962.
  37. ^ לציטוט ראו באתר הבית של הוצאת קורן, בדף "אודות".
  38. ^ ראו בערך: "תנ"ך קורן, התקבלותו של התנ"ך".
  39. ^ הכתוב בפרק זה מתבסס על הערך: "תנ"ך קורן".
  40. ^ דניאל גולדשמידט, מחקרי תפילה ופיוט, ירושלים: הוצאת מאגנס, תשל"ט.
  41. ^ ראו דבריו של פרנקל, בעמ' ז' ב"ראשית הדבר" למחזור סוכות, שמיני עצרת ושמחת תורה, לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם, כולל מנהג אשכנז, מנהג פולין ומנהג צרפת לשעבר, מוגה, מעובד ומבואר בידי דניאל גולדשמידט (הושלם בידי יונה פרנקל), ירושלים: הוצאת קורן, תשמ"א.
  42. ^ ראו האמור באתר של הוצאת קורן, בדף על התפילה - מחזורים.
  43. ^ דניאל גולדשמידט, סדר התפילה של הרמב'ם ע'פ כ'י אוקספורד, ידיעות המכון לחקר השירה העברית, כרך שביעי, ירושלים ותל אביב: הוצאת שוקן, תשי"ח-1958, עמ' 183 - 213, באתר היברובוקס.
  44. ^ 44.0 44.1 לביקורת על הספר ראו
    Jacob I. Dienstag, The prayer book of Maimonides, The Leo Jung Jubilee Volume; essays in His Honor on the Occasion of His Seventieth Birthday. Ed. by Menahem M. Kasher, Norman Lamm, Leonard Rosenfeld, New York: 1962, pp. 53 - 63.
  45. ^ 45.0 45.1 לביקורת על הספר ראו: גוסטב יעקב אורמן, "סדר רב עמרם גאון, מהדורת דניאל גולדשמידט (תשל"ב)", קריית ספר כרך מ"ז (תשל"ב), עמ’ 376 - 381.
  46. ^ ראו גם מה שכתב על כך במאמרו: "(ביקורת על)
    Seder R. Amram Gaon; Hebrew text with critical apparatus, translation with notes and introduction, by Davud Hedegård, 1, Lund 1951",
    קריית ספר כ"ט (תשי"ג - תשי"ד), עמ' 71 - 75; פורסם שוב בשם: "סדר רב עמרם גאון, מהדורת דוד הדגרד, לינדשטט 1951", מחקרי תפילה ופיוט, ירושלים: הוצאת מאגנס, תשל"ט (מהדורה שנייה מתוקנת: תש"ם-1980; הדפסה חוזרת: תשנ"ו-1996), עמ' 407 - 412, בפרט בעמ' 409.
  47. ^ ראו דברי גולדשמידט בעמ' 20 בפרק המבוא לסדר רב עמרם גאון, ירושלים: הוצאת מוסד הרב קוק, תשל"ב-1971.
  48. ^ ראו דברי גולדשמידט בעמ' 21 בפרק המבוא לסדר רב עמרם גאון, ירושלים: הוצאת מוסד הרב קוק, תשל"ב-1971.
  49. ^ ראו למשל דבריו של גולדשמידט, בעמ' 23 בפרק המבוא לסדר הסליחות, כמנהג פולין ורוב הקהילות בארץ ישראל, ירושלים: הוצאת מוסד הרב קוק, תשכ"ה; וכן בעמ' ט"ז בפרק המבוא לסדר הקינות לתשעה באב, כמנהג פולין וקהילות האשכנזים בארץ ישראל, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשכ"ח; ראו גם דבריו של פרנקל, בעמ' ז' ב"ראשית הדבר" למחזור סוכות, שמיני עצרת ושמחת תורה, לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם, כולל מנהג אשכנז, מנהג פולין ומנהג צרפת לשעבר, מוגה, מעובד ומבואר בידי דניאל גולדשמידט (הושלם בידי יונה פרנקל), ירושלים: הוצאת קורן, תשמ"א.
  50. ^ 50.0 50.1 לביקורת על הספר ראו: א. מ. הברמן, "סדר הסליחות, מהדורת ד' גולדשמידט", מסכת סופרים וספרות, ירושלים: הוצאת ראובן מס, תשל"ז, עמ' 147 - 153.
  51. ^ דניאל גולדשמידט, שמואל דוד לוצאטו, מבוא למחזור בני רומא, תל אביב: הוצאת דביר, תשכ"ו-1966, באתר היברובוקס.
  52. ^ 52.0 52.1 לביקורת על הספר ראו: א. מ. הברמן, "סדר הקינות לתשעה באב, מהדורת ד. גולדשמידט", קריית ספר מ"ד, תשכ"ט, עמ' 175 - 178. נדפס בשוב בתוך: א. מ. הברמן, מסכת סופרים וספרות, ירושלים: הוצאת ראובן מס, תשל"ז, עמ' 154 - 159.
  53. ^ 53.0 53.1 לביקורת על הספר ראו: א. מ. הברמן, "מחזור לימים הנוראים, מהדורת דניאל גולדשמידט", קריית ספר מ"ו, תשל"א, עמ' 200 - 205. נדפס בשוב בתוך: א. מ. הברמן, מסכת סופרים וספרות, ירושלים: הוצאת ראובן מס, תשל"ז, עמ' 160 - 169.
  54. ^ לפרטים נוספים ראו בפרק: "פרסומים, ספריו, לאחר מותו".
  55. ^ מחזור לרגלים - פסח, לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם, מוגה, מעובד ומבואר בידי יונה פרנקל, ירושלים : קורן, תשנ"ג
  56. ^ מחזור ירושלים, מחזור לשלוש רגלים: פסח, שבועות, סוכות, נוסח אשכנז, בעריכת יונה פרנקל, ירושלים : קורן, תשנ"ב-1992 (הדפסה שנייה: תשנ"ו-1996).
  57. ^ מחזור לרגלים - שבועות, לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם, מוגה, מעובד ומבואר בידי יונה פרנקל, ירושלים : קורן, תש"ס-2000.
  58. ^ המידע בפרק זה לפי א. מ. הברמן, "החוקר א' דניאל גולדשמידט", מסכת סופרים וספרות, ירושלים: הוצאת ראובן מס, תשל"ז, עמ' 83 - 88, בעמ' 83.
  59. ^ Chaldäisches Wörterbuch über die Targumim, und einen grossen Theil des rabbinischen Schriftthums, 2 volumes, Leipzig: Baumgärtner, 1867-1868.
  60. ^ מהדורה ראשונה:
    Neuhebräisches und chaldäisches Wörterbuch über die Talmudim und Midrashim, von Jacob Levy, nebst Beiträgen von Heinrich Leberecht Fleischer, 4 volumes, Leipzig: F.A. Brockhaus, 1875-1889.
    מהדורה שנייה: אוצר לשון התלמודים והמדרשים,
    Wörterbuch über die Talmudim und Midraschim
    , מאת יעקב לוי, עם הוספות והערות מאת היינריך לברכט פליישר, עם תקונים והוספות מאת אליעזר גולדשמידט, 4 כרכים, ברלין: ב’ הרץ, תרפ"ד 1924.
  61. ^ הסיפור הופיע לראשונה בעיתון "הארץ", מיום 22.4.1965. הוא פורסם שוב בספרו של עגנון ספר, סופר וסיפור, ירושלים ותל אביב: הוצאת שוקן, תשל"ח, עמ' קמ"ה, שם נכתב בסופו: "שמעתי מר' דניאל גולדשמידט". במהדורה משנת תש"ס-2000, מופיע הסיפור בעמ' 150 - 151.
  62. ^ סדר התפילה לשבת הוא תדפיס מסידור היידנהיים, נוסח אשכנז, עם תיקונים קלים, מותאמים לארץ ישראל.
  63. ^ למידע נוסף על הספר ראו מחקרי תפילה ופיוט, באתר הוצאת מאגנס.
  64. ^ המאמר תורגם לעברית, בשם: "מחקר הליטורגיה היהודית בגרמניה", מחקרי תפילה ופיוט, ירושלים: הוצאת מאגנס, תשל"ט (מהדורה שנייה מתוקנת: תש"ם-1980; הדפסה חוזרת: תשנ"ו-1996), עמ' 429 - 444.
  65. ^ הוצאה לאור מחדש, בצורת ספר בן שני כרכים, של הערכים שכתב גולדשמידט (ואחרים) על האינקונבולים העבריים, במסגרת פעילותו ב"קטלוג הכללי של האינקונבולים" (Gesamtkatalog der Wiegendrucke), בעת שעבד בספרייה המלכותית של ברלין.
  66. ^ לרשימה המקורית הוספו חמשת הכותרים הלועזיים, המופיעים במאמרו של הברמן, "החוקר א' דניאל גולדשמידט", מסכת סופרים וספרות, ירושלים: הוצאת ראובן מס, תשל"ז, עמ' 83 - 88, בעמ' 88; עתה יש להוסיף לרשימה גם את הספרים שיצאו לאחר מותו (כמפורט לעיל).
  67. ^ המאמר נכתב בשנת תשל"ד ונדפס גם באנגלית, בשם:
    Daniel Goldschmidt: A Tribute to a German-Jewish Scholar, Leo Baeck Institute Yearbook 19 (1) (1974), 175-180).
    הגרסה העברית פורסמה שוב בתוך: א. אלימלך אורבך, מחקרים במדעי היהדות, עורכים משה דוד הר, יונה פרנקל, 2 כרכים, ירושלים: הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשנ"ח, בכרך ב', עמ' 902 - 909.


ערך מומלץ

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33222365דניאל גולדשמידט

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=דניאל_גולדשמידט&oldid=2044137"