האר"י

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף אר"י)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האר"י (רבי יצחק לוריא)
-
קבר האר"י בבית העלמין העתיק בצפת. סמוכים לו רבותיו, משפחתו וחבריו
קבר האר"י בבית העלמין העתיק בצפת. סמוכים לו רבותיו, משפחתו וחבריו
לידה ה'רצ"ד
ירושלים
פטירה 15 ביולי 1572[1] (בגיל 38 בערך)
ה' באב ה'של"ב
צפת
כינוי האר"י הקדוש, האר"י החי, האריז"ל
מקום קבורה צפת
מדינה האימפריה העות'מאנית
מקום פעילות צפת
השתייכות מקובלים, רבני ארץ ישראל
תחומי עיסוק מייסד שיטת הקבלה הלוריאנית
רבותיו רבי בצלאל אשכנזי
רבי משה קורדובירו (הרמ"ק)
תלמידיו הגדולים: רבי חיים ויטל ורבי יוסף אבן טבול
חיבוריו מרבית תורתו הובאה בכתבי תלמידו רבי חיים ויטל, הוא עצמו כתב את אתקינו סעודתא ופיוטים נוספים לשבת

רבי יצחק בן שלמה לוריא (ה'רצ"ד, 1534 - ה' באב ה'של"ב, 15 ביולי[1] 1572) מכונה האר"י הקדוש[2] היה גדול מקובלי צפת במאה ה־16, והוגה שיטה חדשה בקבלה הנקראת על שמו, קבלת האר"י, שאומצה על ידי בתי מדרש רבים העוסקים בתורת הסוד. תלמידיו מכונים גורי האר"י.

קורות חייו

נולד בירושלים לרבי שלמה לוריא, בן למשפחת הרבנים האשכנזית לוריא המיוחסת לרש"י ולדוד המלך, ולאם ספרדייה, בת למשפחת פראנסיס. אביו נפטר בהיותו כבן שמונה, ולאחר תקופה שבה ניסתה אמו להסתדר בלי לקבל צדקה, נאלצה לרדת עם בנה למצרים ולהתגורר אצל אחיה האמיד מרדכי פראנסיס. במצרים למד מפי רבי בצלאל אשכנזי ואחר כך בצוותא עם רבו זה מפי הרדב"ז.

נישא לבת דודו מרדכי. שנתיים לאחר מכן גילה ספר קבלי והחל לעסוק בתורה זו, הוא התבודד במשך תקופה שלגבי אורכה חלוקות המסורות. רבי חיים ויטאל כתב עליו שזכה לרוח הקודש ברמה שלא זכו רבים לפניו ואחריו ולגילוי אליהו וכן למד וקיבל מפי אליהו. נאמר לו מן השמים לעלות לארץ ישראל ולהתיישב בצפת וללמד שם את רבי חיים ויטאל. ייתכן שבדרכו לצפת שהה זמן מה בירושלים[3]. בתקופה זו עסק כנראה גם בהוראה בלי משכורת (לא רצה להשתמש בתורה כמקור פרנסה) ולפי תעודות מגניזת קהיר התפרנס גם ממסחר בתבלינים ובתבואה[4].

בשנת ה'ש"ל, 1570, הגיע לצפת עם אשתו ושתי בנותיו וחי שם במשך שנתיים. בשנתו הראשונה התוודע לכמה מחכמי צפת ומסר להם מגילוייו בתורת הקבלה. לאחר מכן פגש ברבי חיים ויטאל, העמיד אותו כבכיר תלמידיו וממשיך מורשתו, ומסר לו דברי תורה רבים ביחידות. דברים אלו שימשו בהמשך כתשתית לסדרת כתבי האר"י שכתב וערך הרב ויטאל.

האר"י נפטר בה' באב ה'של"ב, 1572, במגפה הגדולה שפקדה אז את הגליל, והוא בן 38. הוא נקבר בבית העלמין העתיק בצפת, בסמוך לקברי רבותיו ומשפחתו. הסמוכים לו, בנו רבי משה, רבי משה קורדובירו, רבי שלמה אלקבץ, רבי אלעזר אזכרי, רבי יוסף מטראני ועוד.

שתי בנותיו נישאו בצפת. האחת, עכסה, לרבי שלמה סאגיס, ראש ישיבה בצפת ורבו של המהרי"ט, והשנייה לבנו של רבי יוסף קארו. על פי המסורת בנו נפטר לאחר שהאר"י גילה סודות קבליים עמוקים לתלמידיו, ובגין זה נענש משמיים. נקבר ליד אביו[5]

לפי המסופר, הרמ"ק הורה לתלמידיו לפני פטירתו, שממשיכו יתגלה בהלווייתו, בתור מי שיראה עמוד של אש ההולך אחר מיטתו. אותו אחד היה האר"י שבא באותה תקופה לצפת וטרם נודע בציבור[דרוש מקור].

שנים לאחר שפורסמו מכתבים ומסמכים שהיו שמורים בגניזת קהיר, נחשף בשנת 2022 על ידי הספרייה הלאומית חלק ממכתב שנשלח לאר"י בתקופה שבה חי במצרים[6].

דמותו והשפעתו על לימוד הקבלה

מכתב שנשלח אל האר"י בעת שהותו במצרים. את המכתב שלח יהודי מצפת בשם דוד, ונדון בה סיוע כלכלי לקהילות בארץ ישראל. המכתב שמור באוספי הספרייה הלאומית, אליהם נתרם בשנת 1989 בידי עזרא גורודוצקי
מכתב שנשלח אל האר"י בעת שהותו במצרים. את המכתב שלח יהודי מצפת בשם דוד, ונדון בה סיוע כלכלי לקהילות בארץ ישראל[7]. המכתב שמור באוספי הספרייה הלאומית, אליהם נתרם בשנת 1989 בידי עזרא גורודוצקי
קבר האר"י בשנת 1962
קבר האר"י בשנת 1962
קבר האר"י
מקווה האר"י, סמוך לקברו בבית העלמין העתיק של צפת

באחת ההקדמות בספר עץ החיים מתאר רבי חיים ויטאל את האר"י כך:

לא היה מי שישיג חכמה זו על אמתתה כמוהו, כי היה יודע במשנה ותלמוד ואגדות ומדרשות על כל דבר ודבר כמה פנים בפרד"ס, ומעשה בראשית ומעשה מרכבה, בשיחות עופות ובשיחות דקלים ואילנות ועשבים, בסוד כי אבן מקיר תזעק ושלהובי פחמים ובשיחת מלאכים.

והיה מדבר ברוחות מהגלגולים רוח טוב ורוח רע. והיה מכיר בריח הבגדים כמו אותו ינוקא דפרשת דברים, ובעופות אלמים. ומביא נשמת אדם בעודו חי ומדבר עמו כל צורכו וחפצו, ואחר כך מסירהו. והיה רואה נשמות בעת צאתם מהגוף, ובבתי הקברות, ובעלותן בכל ערב שבת לגן עדן. והיה מדבר עם נשמת הצדיקים שהם בעולם הבא, והיו מגלין לו רזי תורה.

וגם היה יודע חכמת הפרצוף, ושרטוטי הידיים, ופתרון חלומות על אמיתתם, ובגלגולים ישנים וגם חדשים. והיה מכיר במצח אדם מה מחשב ומה שחלם, ומה פסוק קרא בעליית נשמתו לגן עדן בלילה, והיה מלמד פירוש שורש נשמתו. והיה קוראו במצחו זכיות ועבירות שחישב. והיה נותן לכל אחד ואחד תיקון כפי הבחירה המיוחדת, או לשורש נשמתו האחוזה בשורש של אדה"ר.

והיה יודע כמה טעיות נפלו בספרים. והיה יודע להכות בסנורים. והיה יודע כל מה ששנו החברים. והיה מלא חסידות ודרך ארץ וענוה, ויראת ה' ואהבת ה', ויראת חטאו, וכל מדות טובות ומעשים טובים היה בו.

וכל זה היה יודע בכל עת ובכל שעה ורגע. וכל החכמות האלו תמיד היו מונחים בחיקו. ועיני ראו ולא זר. וכל זה השיג מרוב חסידותו ופרישותו, אחר התעסקו ימים רבים בספרים ישנים גם חדשים בחכמה זו. ועליהן הוסיף חסידות ופרישות וטהרה וקדושה, וזהו הביאו לידי רוח הקודש, והיה אליהו נגלה לו תמיד.

האר"י השפיע בצורה כה ניכרת על עולם הקבלה עד שמחלקים את תורת הקבלה לשנים - לפני האר"י (ובכלל זה קבלת הרמ"ק שהיה מרבותיו), ואחרי תקופת האר"י (ובכלל זה תורת החסידות). ההבדל העיקרי שבין התפיסות הקבליות שקדמו לאר"י לאלה שבאו לאחריו נובע מתפיסת המציאות של העולם ומשמעותה של הבריאה. בעוד התפיסה הקבלית שקדמה לאר"י הייתה שמעשה הבריאה היה אקט של שלמות אלוקית והגאולה הארצית היא זו שתחזיר את המציאות לאותה שלמות אלוקית הרי שתורת האר"י הורתה שמעשה הבריאה תחילתו דווקא במעין קלקול בתוכנית האלוקית שהוא מכנה "שבירת הכלים". תורת הקבלה על פי האר"י נקראת קבלת האר"י או קבלה לוריאנית. הגר"א, כפי שמסר בשמו תלמידו רבי חיים מוולוז'ין, ראה בקבלת הרמ"ק מעין הקדמה לקבלת האר"י אותה ראה כשלב מתקדם יותר. לדבריו, "במקום שמסתיימת הפילוסופיה מתחילה חכמת הקבלה, ובמקום שמסתיימת קבלת הרמ"ק, מתחילה קבלת האריז"ל".

בתקופת המאה ה־17, היה לימוד הקבלה של האר"י בשיא תפוצתו. אבל, לאחר האכזבה מתקוות הגאולה שנקשרו בדמותו של שבתי צבי שהאמונה במשיחיותו התבססה רבות על לימוד הקבלה של האר"י כפי שהבינו אותה המקובלים השבתאים, לימוד הקבלה הוגבל על ידי רבנים.

תלמידיו "גורי האר"י"

עיקר תורתו ידועה לנו מכתבי תלמידיו, המכונים בשפה מליצית גורי הארי. בין תלמידיו הבולטים רבי שמואל אוזידא, רבי יונתן סאגיס, רבי יוסף אבן טבול, רבי יהודה משען[8], רבי ישראל סרוק, רבי אברהם גבריאל[9], ורבי משה יונה, אך מקובל לראות ברבי חיים ויטל את גדול תלמידיו. בין הספרים שבהם פרסם רבי חיים ויטל את תורת רבו יש למנות את "ספר עץ חיים", את אוצרות חיים, אדם ישר ומבוא שערים.

כתבי האר"י

ערך מורחב – כתבי האר"י

האר"י כתב מעט דברים בקבלה, בעיקר פירושים על ספר הזוהר (נדפסו בספר שער מאמרי רשב"י). עיקר תורתו של האר"י הופצה דרך תלמידיו, כיוון שרבי חיים ויטל (רח"ו) לא הפיץ את כתביו. המפיץ הראשון של תורתו (אם כי בשינוי מהרח"ו) היה רבי ישראל סרוק, שהפיץ את רעיונותיו באיטליה. בין כתבי התלמידים השונים קיימים הבדלים רבים בסוגיות מרכזיות. עקב כך, מקובלי ירושלים, ובעיקר הרש"ש, אסרו (בעקבות הוראת הרח"ו) על עצמם ועל אחרים ללמוד מכתבי "חברים", אלא רק מכתביו המקוריים של הרב ויטל. המגמה אצל המקובלים היא לימוד שיטת הרב חיים ויטל, והרחבת העניינים אצל השאר.

תורתו של האר"י מובאת בעיקרה בספר עץ חיים וכמו כן לוקטו דברי תורתו של האר"י על ידי בנו של רח"ו - רבי שמואל ויטל בסדרה של שמונה ספרים הידועה בשם "שמונה שערים" המסודרים כהסבר על תורת הגלגולים ופירוש על התורה ומאמרי חז"ל וכמו כן פירוש על התפילות ועל הכוונות שיש בכל מצווה.

הספר הראשון שנדפס והמתאר את כל שרשרת האצילות, היה "עמק המלך" לרבי נפתלי בכרך, המבוסס על קבלת סרוק. במשך הדורות נכתבו ספרים נוספים שמשקפים את תורתו ומסכמים אותה, בהם קל"ח פתחי חכמה לרמח"ל ולשם שבו ואחלמה לרבי שלמה אלישיב.

מובא בדברי ר' שמשון מאוסטרופולי שקיים קונטרס של כתבי האר"י בשם "פלאות רבות"[10].

שיריו

מכתבי האר"י בעצמו נשארו בידינו שלושה שירים שכתב כזמירות שבת לסעודות השבת, שלושתם בארמית: אזמר בשבחין לליל שבת, אסדר לסעודתא לשבת בבוקר ובני היכלא לסעודה שלישית, בשלושת הפיוטים רמוז שמו של האר"י באקרוסטיכון.

ישנו גם זמר אחד בעברית - "יום זה לישראל אורה ושמחה", שבראשי מחרוזותיו מופיע האקרוסטיכון "יצחק לוריא חזק" (נדפס ברוב הסידורים). אך לגביו נחלקו החוקרים אם אכן האר"י כתבו כפי שמופיע בסידורים, או שהייחוס לאר"י מוטעה, ולמעשה חברו פייטן אחר. לדעת רבי ראובן מרגליות מדובר בסבו של האר"י ששמו זהה גם כן רבי יצחק לוריא בן שלמה. חוקר הספרות ושירת ימי הביניים שמעון ברנשטיין טען שמחבר הפיוט הוא המשורר יצחק חנדלי שחי במאה ה־15 בחצי האי קרים, לדעת פרופ' טובה בארי[11] מחבר הפיוט הוא יצחק סלמה.

סידור האר"י

ערך מורחב – נוסח האר"י

האר"י לא ערך סידור, אבל חיבר כוונות ויחודים לתפילה ורשם על המחזור בו התפלל בבית הכנסת בצפת שינויי נוסח אחדים. תלמידיו ותלמידי תלמידיו ערכו סידורים עם הכוונות שמסר והתאימו את נוסח התפלה לכוונות. תלמידו רבי חיים ויטל רשם בספרו שער הכוונות את כוונות התפלה שמסר לו האר"י. ישנם כמה וכמה סידורים בכתבי יד ובדפוס הנקראים בשם "סידור האר"יז"ל", נוסח התפלה בסדורים אלו יש ונערך על ידי מקובלים או בני סמכא ויש שנערך על ידי סופרים ומדפיסים שונים לפעמים בנוסח שאינו תואם את הכוונות כלל. כמו כן חלק מההדפסות מלא בשיבושים.

בין הסידורים המפורסמים הקרויים נוסח האר"י[12]:

  1. סידור אור הישר - רבי מאיר הכהן פופרש, נדפס לראשונה באמסטרדם בשנת תס"ט.
  2. סידור הרמ"ז - סדור החכם משה זכות, שקיבל מהר"ר יעקב צמח, שקיבל ישירות מהר"ר חיים ויטאל.
  3. סידור שער השמים מהשל"ה - בכוונות מביא את הרמ"'ק. השל"ה ציווה להדפיס את נוסח אשכנז אך בכמה מקומות ציין לשנות לנוסח ספרדי. נדפס לראשונה באמסטרדם בשנת תק"ב.
  4. סידור משנת חסידים - רבי עמנואל חי ריקי חיבר ספר קבלה על ביאורים כוונות התפלה בשם משנת חסידים, ומדפיסים הוסיפו נוסח תפלה לספר והדפיסו אותו כסידור לראשונה בזאלקווא בשנת תק"ד. אך נוסח התפלה בסידור לא תואם את הביאורים והכוונות.
  5. סידור חמדת ישראל - להרב שמואל ויטאל, בנו של מוה"ר חיים ויטאל. יצא לאור לראשונה על ידי האדמו"ר בעל המנחת אליעזר, ממונקץ'. בהוצאה שנייה, על ידי מכון "אהבת שלום" ע"פ שבעה כתבי יד.
  6. סידור האריז"ל - העתקות שונות של תלמידי האר"י היו בנמצא, וגרסה אחת שלו נדפסה לראשונה בזאלקווא בשנת תקמ"א. הכוונות התחברו לפי נוסח ספרד. אך נוסח התפלה שונה בכמה מקומות מנוסח ספרד.
  7. סידור רבי אשר - רבי אשר בן שלמה זלמן מרגליות, סדר תפלה לכל השנה עם כוונות האר"י, נדפס בלבוב בשנת תקמ"ח. בהקדמת העורך ("התנצלות המביא לדפוס"), רבי אשר מרגליות הכותב שהגהותיו על פי הספרים עץ החיים, מחברת הקודש ופרי עץ חיים מאת ר’ חיים וויטל, ספר הייחודים לאר"י וסידור של רבי שבתי מרשקוב[13].
  8. סידור רבי שבתי - רבי שבתי מרשקוב[14] מתלמידיו של הבעש"ט וסופרו, הרכיב את סידורו מהסידור קול יעקב אך השמיט את המקומות בהם שינה הקול יעקב מכוונות האריז"ל ומצטט רבות מסידור האריז"ל. סידורו נשאר בכתב יד. בשנת תקנ"ד[15] נדפס בקוריץ "סדר תפלה מכל השנה עם כוונות האר"י". הנוסח הוא כמנהג ספרד (אשכנז חסידי) ובנוי על סידור כת"י רבי שבתי מרשקוב וסידור רבי אשר מרגליות בתוספת ייחודים מהבעש"ט.
  9. סידור קול יעקב, או סידור רבי יעקב קאפיל - חיברו רבי יעקב קאפיל ליפשיץ ממזריטש, מחבר הספר שערי גן עדן, שהיה חי מעט לפני תקופת הבעש"ט, היה מונח בכתב יד, עד שנדפס לראשונה בסלויטה בשנת תקס"ד. נוסח התפלה ברובו הוא נוסח אשכנז. בכמה מקומות הוא מציין שהוא נוטה מקבלת האר"י לקבלת הרמ"ק.
  10. סידור רבי שניאור זלמן מליאדי, על פי נוסח האריז"ל, שוה לכל נפש ללא כוונות. נדפס לראשונה בשקלוב בשנת תקס"ג.
  11. כיום רוב המקובלים הלומדים בתורת הארי ובשמונה שערים מכוונים על פי סידור הרש"ש אשר הם רואים בו הממשיך והמבאר את דרכו של הארי בעם ישראל.

ראו גם

לקריאה נוספת

תולדותיו

משנתו

  • מאיר בניהו, האר"י בשירת המקובלים ותיקון חמשה באב ליום פטירתו, בתוך: טמירין ב, ירושלים: מוסד הרב קוק תשמ"ה, עמ' קצ"ו-קפ"א.
  • יוסף אביב"י, בנין אריאל, ירושלים תשמ"ז.
  • יוסף אביב"י, קבלת האר"י, כרך ראשון: כתיבות האר"י ותלמידיו, עריכות עד שנת ש"פ; כרך שני: עריכות משנת ש"פ ואילך, החיבורים היסודיים; כרך שלישי: חטיבות, סוגות, בחינות, האצלות, משמעויות; מכון בן צבי, ירושלים תשס"ח[16].
  • טוני לביא / עקיבא אורצל, אלוקים הרב והפילוסוף - סודות הבריאה בספר הזהר ובתורת האר"י, זמורה ביתן 2004.
  • רחל אליאור ויהודה ליבס, קבלת האר"י, דברי הכנס הבינלאומי הרביעי לחקר תולדות המיסטיקה היהודית לזכר גרשם שלום (מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, כרך י), ירושלים תשנ"ב
  • רחל אליאור, "הזיקה המטאפורית בין האל לאדם ורציפותה של הממשות החזיונית בקבלת האר"י", קבלת האר"י (בעריכת אליאור ויהודה ליבס), מחקרי ירושלים במחשבת ישראל כרך י, תשנ"ב, עמ' 47–57
  • ישעיה תשבי, תורת הרע והקליפה בקבלת האר"י, ירושלים: מאגנס, 1984.
  • שרון שתיל, האר"י, סיפורה והגותה של מהפכת הקבלה בצפת, תל אביב: ידיעות ספרים ה'תשס"ה 2005
  • רפאל אפיללו, אריז"ל : נשיא המקובלים: חייו ויצירותיו של רבי יצחק לוריא אשכנזי. [ישראל] : [מוציא לאור לא ידוע], [תשפ"א].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 לפי הלוח היוליאני שהיה נהוג באותה עת
  2. ^ ראשי התיבות פורשו בצורות שונות. ביניהן: אשכנזי רבי יצחק, האלקי רבי יצחק, האדון רבי יצחק, אדוננו רבי יצחק
  3. ^ על אפשרות זו ראו: רונית מרוז, מליקוטי אפרים פאנציירי, דרשת האר"י בירושלים וכוונות האכילה, בתוך: מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, י, תשנב.
  4. ^ אליאב שוחטמן, מקורות חדשים מן הגניזה לפעילותו המסחרית של האר"י במצרים, פעמים, 16, תשמ"ג 1983, עמ' 64-56
  5. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    {{{מחבר}}}, "בית נאמן" הרב מאיר מאזוז, גיליון מס' 320 מדור "למען תספר"
  6. ^ הספרייה הלאומית חשפה עדות חדשה מחיי האר"י הקדוש, באתר ערוץ 7, 23 בינואר 2022
  7. ^ אברהם דוד, על במותי ארץ הצבי, ירושלים: ראובן מס, 2013, עמ' 241-242
  8. ^ ראו אודותיו נפתלי יעקב הכהן, אוצר הגדולים אלופי יעקב - חלק ד, באתר היברובוקס עמו' עג, אות קסח
  9. ^ ראו אודותיו נפתלי יעקב הכהן, אוצר הגדולים אלופי יעקב - חלק ב, באתר היברובוקס עמו' מב, אות קמה
  10. ^ מובא בפתיח אגרת רבי שמעון מאוסטרופולי המפורסם
  11. ^ טובה בארי, ר' יצחק לוריא אשכנזי ובחינת מכלול השירים המיוחסים לו, פעמים 128, - עמודים 26-28 על מחבר הפיוט יום זה לישראל
  12. ^ על פי הרב אברהם דוד לבוט, בהקדמתו לספרו שער הכולל, מהדורת קה"ת תשס"ה (מהדורה ראשונה נדפסה בווילנא תרנ"ו)
  13. ^ על פי ההערות במפעל הביבליוגרפיה העברית
  14. ^ אין להתבלבל עם רבי שבתי בן יצחק סופר מפרמישלה שחיבר סידור על פי דקדוק שגם נקרא סידור רבי שבתי.
  15. ^ בשנת תקמ"ח נדפסה מכתביו של ר' שבתי חוברת של 12 עמודים של כוונות לתפילות בשם: סדר כללות תיקון ועליות העולמות מכל השנה בקיצור מכתבי האר"י. שם מופיעות כוונות הודו לפני ברוך שאמר.
  16. ^ ראו: ראשית דבר ותיאור תוכן הספר


תקופת חייו של האר"י על ציר הזמן
ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36447839האר"י