פורטל:יהדות/תמונה נבחרת/גלריה
הוספת תמונה לגלריה
יש ללכת ללשונית האחרונה בגלריה, ללחוץ על הקישור האדום הראשון ברשימה, לאחר מכן ליצור את הדף שיפתח. לסיום, כדי שהתבנית החדשה תתעדכן בתחלופה של עמוד פורטל היהדות יש לעדכן את שורת תבנית בחירת המידע בעמוד הפורטל במספר התמונות החדש בגלריה, וכדי לעדכן את התחלופה בעמוד הראשי יש לעדכן את התבנית {{עמוד ראשי/קודש/מספר תמונות}}.
לעריכת סדרות התמונות לחצו על המספר בכותרת ואחר כך "עריכה".
1
2
3
4
5
6
7 תחריט המתאר חליצה; כאשר מת יהודי ללא ילדים, שומה על אשתו להתייבם, דהיינו להינשא לאחיו, על מנת "להקים שם" לבעלה המת - שלא ייכרת זרעו. באם, מסיבה כלשהי, לא רוצה האח לייבם את אשת אחיו, על האישה לבצע חליצה באחי בעלה ובכך היא מותרת להינשא לכל אדם שתחפץ. מעמד החליצה כולל פרטים רבים המפורטים בגמרא אך עיקר הפעולה היא חליצת נעלו של היבם (אחי המת) על ידי היבמה (אשת המת). 89
10
11
12
13
14
15
16 שבעת המינים - שבעה מיני דגן ופירות שבהם, על פי מסורת התנ"ך, נשתבחה ארץ ישראל. 17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
|
27
28
29 משקה ניצוק מכלי אל כלי. ניצוק אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה הוא כלל הלכתי לפיו חיבור בין נוזלים באמצעות יציקה אינו נחשב חיבור לעניין טומאת משקין, בהשקה ובהלכות מקוואות. 30
31
32
33
34
35 מלאכת מעבד היא ביצוע כל הפעולות הקשורות בעור לשם הכשרתו לשמוש האדם, כגון מליחת העור, דריסת העור ברגלים עד שיתקשה, או ריכוך העור ביד ומשיכתו וישורו כדרך הרצעניין. 36
37
38
39
40
41
42
43
44
45 צילום משנת ה'תרפ"ה של זוג יהודים לומדים בחברותא - שיטת לימוד מקובלת בלימוד התלמוד וההלכה, בייחוד בישיבות, בה שני לומדים קוראים יחד את הטקסט המונח בפניהם, ודנים אודותיו. 46
47 קידוש החודש הוא מצווה דאורייתא על בית הדין שבארץ ישראל, לקבוע מדי חודש בחודשו את ראש החודש על פי עדות ראייה של מולד הלבנה. מצווה זו יסודית לקביעת לוח השנה העברי, שעל פיו נחגגים כל חגי ישראל. חלק משלים למצווה זו הוא עיבור השנה, השומר על מחזור שנת השמש לצד מחזור חודשי הירח. מערכת זו הופכת את לוח השנה העברי ללוח ירחי-שמשי. החודשים בלוח העברי הם באורך של 29 או 30 ימים, ועל כן ראש החודש הבא נקבע ביום השלושים או השלושים ואחד מראש החודש הקודם. 48
49 צילום של ישיבת וולוז'ין שכונתה אם הישיבות. הישיבה הוקמה בשנת 1802, והשפיעה בצורה דרמטית על כל עולם הישיבות שהתפתח מאותה התקופה, לסוגיו השונים. ראשי הישיבה היו מגדולי תלמידי החכמים שבאותה תקופה, ובוגרי הישיבה בעצמם הפכו לתלמידי חכמים נודעים, אישי ציבור, מנהיגים. 50
|
.jpg)
c.JPG)
51 עשרת הדיברות הם עשרה ציוויים מרכזיים שניתנו במעמד המכונן של עם ישראל – מעמד הר סיני. 52
53
54
55 החרבת בית המקדש בירושלים ציור המתאר את חורבן בית המקדש השני בידי חיילים רומאים 56
57
58
59
60 גולים מיהודה אשר הובאו לרומא לאחר המרד הגדול מובלטים בעמוד שער טיטוס 61
62
63
64
65
66
67
68
69
70 צילום מגילת רות 71
72
73
74 גולים מיהודה אשר הובאו לרומא לאחר המרד הגדול, תבליט על שער טיטוס - פרט 75
|
76
77
78
79 מחצית השקל. הוטבע בשנות המרד הגדול של היהודים באימפריה הרומאית בשנים 66-70 80
81
82
83
84
85 מצבות בבית הקברות היהודי בוורשה. נוסד בשנת 1806, והוא בית העלמין היהודי השני בגודלו בפולין ואחד מהגדולים בעולם. שטחו כ-336 דונם, ומצויים בו כ-200,000 קברים מסומנים, וכן קברי אחים של מתי גטו ורשה בתקופת השואה 86 מקווה עתיק בעיר שפייר שבגרמניה. "מקווה" כשמו כן הוא - מקווה מים (שנקוו בו המים, ולא שנשאבו אליו) שנועד בהלכה להיטהרות מסוגים מסוימים של טומאה. היישום המרכזי של המקווה בימינו הוא להיטהרות מטומאת הנידה. 87
88
89
90
91
92
93
94
95
96
97
98
99
100
|
101
102
103 מלאכת זורע היא אחת מל"ט מלאכות האסורות בשבת. האיסור כולל זריעה, נטיעה, השקיה וכל פעולה אחרת המביאה לגידול צמחים או מסייעת לכך. 104מקווה עתיק בעיר שפייר שבגרמניה. "מקווה" כשמו כן הוא - מקווה מים (שנקוו בו המים, ולא שנשאבו אליו) שנועד בהלכה להיטהרות מסוגים מסוימים של טומאה. היישום המרכזי של המקווה בימינו הוא להיטהרות מטומאת הנידה. 105 נרות שבת ויום טוב היא מצווה מדרבנן להדליק נר בבתים לצורך ליל שבת או יום טוב. הדלקת הנר הינה חובה על משפחה, ונעשית לרוב על ידי אם הבית בזמן כניסת השבת. 106 טיש (יידיש: שולחן) הוא אירוע הנערך בחצרות האדמו"רים החסידיים, ומשמעותו היא עריכת השולחן של האדמו"ר, אותו הוא עורך בפני קהל חסידיו. טקס הטיש נערך בעיקר בשבתות וחגים, אולם גם בנסיבות שונות, כגון: סעודת מלווה מלכה, וסעודות הילולה. 107 שְׁטרַיימְל (מיידיש; בעברית: מזנבת) הוא כובע פרווה שיהודים חרדים חסידיים יוצאי מזרח אירופה נוהגים לחבוש לאחר הנישואין בשבתות, חגים ובימי חול המועד. המנהג הוא גם נחלתם של קבוצה קטנה של "מתנגדים" בירושלים (ה"פרושים" מבני היישוב הישן). 108
109
110 111
112
113 מלאכת טוחן היא הפרדת החלקים של דבר מחובר, כך שנהפכים לפירורים קטנים או חתיכות קטנות, ההפך מלישה. 114 מלאכת זורה היא זריית דבר לרוח, ומהותה שנויה במחלוקת, לפי התלמוד ירושלמי - פעולה הנעשית על ידי פיזור גוף אחד לחתיכות קטנות ברוח (למשל רקיקה), ולפי התלמוד בבלי זו היא אחת מהאופנים הנוספים של מלאכת בורר, ונמנית בנפרד מסיבות צדדיות (כי במשכן הייתה פעולה זו בנפרד מפעולת ה"בורר" ולכן נמנית בנפרד). 115 מלאכת הוצאה מרשות לרשות היא מלאכה הנעשית על ידי הוצאה אובייקט מרשות היחיד לרשות הרבים, ומדברי חכמים - גם הוצאה לכרמלית. על האובייקט להיות בשיעור חשוב לפי מינו כך שיהא ראוי לדבר כל שהוא. מלאכת הוצאה היא חריגה ונחשבת ל"מלאכה גרועה", מכיוון שלא מתחדשת מציאות חדשה על ידה, ואינה אלא הזזת אובייקט ממקום למקום. 116117 מלאכת צד היא צידת בעל חיים שרגילים לצוד אותם לצורך בשרם או עורם או הנאה אחרת. פעולה זו נעשית על ידי הכנסת בעל החיים לשטח קטן שבו אין לו אפשרות להמלט, ושניתן לתופסו משם ללא כל מאמץ. 118119120121122123124125126 |
127128129130131132133134135136137138139140141142143144145146147148149150 |
