נצחיות התורה
נצחיות התורה הוא אחד מיסודות היהדות המורה כי התורה היא על-זמנית ורלוונטית לכל דור ודור ועד סוף כל הדורות.
הרמב"ם מונה את האמונה בנצחיות התורה כאחד מי"ג עיקרי היהדות. בנוסח האני מאמין: ”שזאת התורה לא תהא מוחלפת ולא תהא תורה אחרת”.
מקורות בתורה
בתורה קיימים כמה פסוקים המדגישים, כי התורה ניתנה לדורות ולא לזמן מסוים; ”וְכִי תִשְׁגּוּ וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל הַמִּצְוֹת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה.מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר צִוָּה ה' וָהָלְאָה לְדֹרֹתֵיכֶם.” (במדבר טו כב). במעמד הברית בערבות מואב נאמר:”הַנִּסְתָּרֹת לַייָ אֱ-לֹהֵינוּ וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת” ( דברים כט כח)
במדרש
על הכתוב "לא בשמים היא" נאמר במדרש:”אמר להן משה שלא תאמרו משה אחר עומד ומביא לנו תורה אחרת מן השמים כבר אני מודיע אתכם לא בשמים היא שלא נשתייר הימנה בשמים” (דברים רבה, פרשה ח', פסקה ו') המהרז"ו מפרש: "היא נצחית עומדת לעד ולדור דור והיא משלמת את כל הדורות.. לא ימצא עוד דוגמתה בשמים".
בפרשנות
על הפסוק "ה' אֱלֹקֵינוּ כָּרַת עִמָּנוּ בְּרִית בְּחֹרֵב. לֹא אֶת אֲבֹתֵינוּ כָּרַת ה' אֶת הַבְּרִית הַזֹּאת כִּי אִתָּנוּ אֲנַחְנוּ אֵלֶּה פֹה הַיּוֹם כֻּלָּנוּ חַיִּים"[1], מבארים המפרשים, שהברית שנכרתה עם האבות מכוונת גם לדור הבנים, כי כשם שהבונה טחנת מים, וודאי שאינו מסתמך על המים החולפים כעת בנהר, אלא על המים העתידיים, כך הברית שכרת ה' עם ישראל היא לא רק לשם אותו דור שעתיד לחלוף, אלא גם עבור הדורות הבאים[2].
על הפסוק ”קֶדֶם יָדַעְתִּי מֵעֵדֹתֶיךָ כִּי לְעוֹלָם יְסַדְתָּם.” (תהלים קיט קנב) ביארו המפרשים, שאין לטעות לומר שתורת משה הייתה שייכת רק בימי האבות ושוב התבטלה, אלא כשם שנוסדה מקדם כן תהיה לעולם[3]
רבי יהושע וולק כ"ץ לומד זאת מן הפסוק "וגם בך יאמינו לעולם (שמות יט ט)" שנאמר קודם מתן תורה, פסוק שהוא לכאורה כפול, שכן נאמר עוד לפני כן שבני ישראל האמינו בה' ובמשה (שמות יד לא), אלא הפסוק בא להורות שהאמונה בתורת משה תהיה עולמית ונצחית[4]
בהגות
יש שהסבירו כי כשם שהקדוש ברוך הוא הוא א-ל נצחי, כן תורתו שנתן על ידי משה היא נצחית כמוהו.[5]
הרב דוד צבי הופמן מראה כי יוסף בן מתתיהו בספרו נגד אפיון[6] גילה את אמונתו שלא חל כל שינוי בתורה במהלך הדורות ממשה ועד זמנו[7]. בספר זה הוסיף על תקופתו (לאחר חורבן בית שני): "כי גם בהלקח ממנו יקרנו וערינו וכל יתר מחמדינו, הנה תישאר לנו תורתנו לנצח נצחים"[8].
מצוות לשעה
על אף היסוד הכללי כי התורה היא נצחית, הוסבר במפרשים כי יש מצוות שניתנו מתחילה לשעה, לדור המדבר או לדור באי הארץ בלבד. ביניהם איסור הסבת נחלה, האוסר על נישואי בת יורשת נחלה לבן שבט אחר, שנהג רק בדור הכניסה לארץ.
מצוות אלו לא נמנות לשיטת הרמב"ם במנין המצוות, אך מצוות שניתנו ללא הגבלת זמן כמו מחיית עמלק ומחיית שבעה עממים, אף שהפכו במשך הזמן ללא מעשיות, מוגדרות כמצוות לדורות[9].
פולמוס העקרים
לפי המובא בספר העקרים[10] יש שהבינו כי דעתו של המחבר הייתה כי התורה איננה נצחית. כנגדו יצא הרב יעקב בן חביב להקים העצה שאין לשלול שהתורה שייכת לכל הדורות[11].
יש שהסבירו כי כשם שהקדוש ברוך הוא הוא נצחי כן תורתו שנתן על ידי משה היא נצחית כמוהו[12].
קישורים חיצוניים
- הוראת תורה שבעל פה, מאמר על הגישה לגבי נצחיות התורה בחינוך, על מסלוליו השונים
הערות שוליים
- ^ ספר דברים, פרק ה', פסוק ג'
- ^ ספר העקידה והאברבנאל דברים פרק ה
- ^ מלבי"ם תהלים קיט קנב
- ^ הקדמה לפירוש "פרישה ודרישה" לטור
- ^ מורה נבוכים ב לט. גם את סמכות הכרעת ההלכה שנמסרה לחכמים על פי הכתוב "אחרי רבים להטות", אין לבטל על סמך בת קול או נביא. מהר"צ חיות לבבא מציעה דף נט, ב
- ^ יוסף בן מתתיהו, נגד אפיון, מאמר שני, פרקים כ-כא
- ^ הרב דוד הופמן לספר דברים דף שכו
- ^ יוסף בן מתתיהו, נגד אפיון, מאמר שני, פרק לח.
- ^ ספר המצוות לרמב"ם מצוטט בספר החינוך, מצווה תכ"ה
- ^ ג טז
- ^ עין יעקב לתחילת מסכת מגילה. פירוש כתר כהונה לספרי, פיסקא סה
- ^ מורה נבוכים ב לט. וכן התורה ניתנה לבני ישראל מסירה חלוטית עד כי על סמך הכתוב "אחרי רבים להטות" אין לשמוע לשום קול מלאך או נביא לבטל את דבריה -מהר"צ חיות לבבא מציעא דף נט, ב
