משכן נוב

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

משכן נוב היה מבנה מקודש שהוקם בעיר נוב, לאחר חורבן המשכן בשילה ומות עלי הכהן. המבנה בנוב התקיים 13 שנה[1] וחרב בתחילת ימי מלכות דוד, ואז הוקם המשכן בגבעון. בזמן קיום המבנה הותרה ההקרבה בבמות הפרטיות[2]. בזמן שהות המבנה בנוב ארון הברית היה בקריית יערים[3] משכן נוב עמד בין השנים ב'תתע"א - ב'תתפ"ד.

נוב המקראית

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נוב (עיר מקראית)

בתקופת שאול נוב הייתה עיר כהנים[4], ששכנה בנחלת שבט בנימין[5] בסביבות ירושלים; אף שיש המשערים שהייתה בסביבות עמק יזרעאל. בתקופת אחימלך הכהן, כנראה כוהני המקום היו מתומכי דוד בעת מאבקו עם שאול; בעקבות זאת השמיד דואג האדומי את כל תושבי נוב, בהוראת שאול המלך, בטענה שהם עזרו למורד במלכות. יש המזהים פעולה זו כחורבן משכן נוב, והעברתו לגבעון.

הקמת נוב

מסופר בתלמוד[6] ביום שבו מת עלי הכהן הגדול חרב משכן שילה. צאצאיו של עלי (ששימש כשופט וכמנהיג במשך ארבעים שנה) לא הלכו בדרכיו, ושושלתו של עלי איבדה את המנהיגות. אובדן זה התרחש לאחר הפסד משמעותי של עם ישראל לפלשתים, הפסד שגבה מחיר דמים כבד הכולל את בניו של עלי חפני ופנחס, ואף את ארון הברית. אירועים אלו הובילו לאובדן החשיבות והדומיננטיות של המרכז בשילה. נוב, היווה מקום חלופה לשילה, וקבוצה אחרת היוותה, מזמן זה, את שכבת האצולה של הכהונה הגדולה. המשכן בנוב היה קיים 13 שנה, ובו הקריבו את קרבנות הציבור. אולם מלבד נקודה זו חשיבותו הרוחנית הייתה פחותה מאשר המרכז בשילה, כך ארון הברית שהה מעתה בקרית יערים[7] שבנחלת שבט יהודה[8]; ובנוסף לכך הציבור הכללי כבר לא נמנע מהקרבת קרבנות אישיים בנחלתו[9], כאשר המבנה בנוב משמש רק כמבנה לצורך ציבורי.

המבנה בנוב

תיאור צורת המבנה בנוב אינו ברור, ותיאורו לוט בערפל. לחלק מהדעות נוב וגבעון נבנו לפי הדגם של משכן שילה. דברים אלו מבוססים על מקורות שונים המגדירים מבנים אלו בתואר אוהל מועד, במקרא[10], בתוספתא[11] ובתלמוד[12]. אך מתוך מקורות אחרים ניתן לראות שלעיתים המבנה בנוב מתואר בכינוי אחר, מה עוד שקיום התקרה במבנה נוב והעובדה שארון הברית לא היה בו, מעידים על שינויים ידועים; כך שניתן להעריך שהתקיימו שינויים נוספים.

סוג המבנה

אין בהירות האם המבנה בנוב מהווה משכן או מקדש. מלשון הרמב"ם[13] הבניין בנוב מכונה 'מקדש'; אולם לפי תפיסות שונות המבנה בנוב מהווה 'משכן'. ברור הדיון תלוי בהבדל בין המושג 'משכן' למושג 'מקדש'; כאשר רוב השיטות מזהות את המבנה בנוב כמשכן.

ההבדל בין משכן למקדש

למציאת ההבדלים בין משכן למקדש קיימות כמה שיטות:

  1. יש שנוקטים שההבדל הנו שמשכן הכוונה למבנה עצים (עצי שיטים), ומקדש הוא מבנה אבנים. אך מלשון הרמב"ם[14] שמכנה את שילה כמשכן, אף שהייתה בנויה מאבנים, מסתבר שהסבר זה אינו נכון.
  2. קיימת טענה המבוססת על התוספתא[15] והתלמוד[16] שבמשכן ארון הברית לא היה, אך במקדש ארון הברית היה. יש שצידדו בטענה זו מלשון דברי דוד המלך "רְאֵה נָא אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּבֵית אֲרָזִים וַאֲרוֹן הָאלוקים יֹשֵׁב בְּתוֹךְ הַיְרִיעָה"[17]. אך יש שדוחים גישה זו לפי הטענה שגם אחרי שהארון נגנז בימי בית ראשון ושני, המקומות נקראו מקדש[18]; וכן גם מכך שהארון לעיתים היה במקומות שבוודאי אינם 'מקדש', כגון בגבעת קריית יערים[19] בבית עובד אדום הגיתי[20], וכמובן במשכן משה במהלך שנות הנדודים במדבר.
  3. הסבר אחר המבוסס על לשון התלמוד[21] טוען שההבדל הנו במציאות של תקרה מלמעלה, ובשילה שלא הייתה תקרה הוא מכונה 'משכן' ונוב וגבעון מכונים 'מקדש'. אולם לרוב הדעות[22] אין להוכיח מקיום התקרה.
  4. הפסוקים המתארים את הציווי לבנות את המקדש: "וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ.. וְהֵנִיחַ לָכֶם מִכָּל אֹיְבֵיכֶם מִסָּבִיב וִישַׁבְתֶּם בֶּטַח. וְהָיָה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אלוקיכֶם בּוֹ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם שָׁמָּה תָבִיאוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מצווה אֶתְכֶם.."[23]. יש המתבסס עליהם וטוענים שהציווי לבניית 'מקדש' (ולא 'משכן') קיים רק 'לאחר שיניח לך מכל אויבך' ורק אז מתקיימת 'המצווה להקים המקדש על מקום קבוע'
  5. הדעה המקובלת מבדילה בין כל מבנה שלא היה בירושלים, ולא נבנה מתוך שאיפה עולמית. כך רק מקדש ראשון ושני שהיו בירושלים מהווים 'מקדש' לעומת שאר המבנים המהווים 'משכן'. המשך גישה זו נעוץ בטענה על 'צו האל' שניתן רק למקום בו האל בוחר "כִּי אִם בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' בְּאַחַד שְׁבָטֶיךָ שָׁם תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ וְשָׁם תַּעֲשֶׂה כֹּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָּ"[24]; כאשר המקום שהאל בחר בו היה ירושלים, והמקומות האחרים נבחרו בידי בשר ודם לתקופה זמנית.

היחס בין שילה לנוב

יש שכותבים[25] שהיחס בין נוב למשכן שילה, מקביל ליחס בין בית המקדש השני לבית המקדש הראשון. כלומר קיימת ירידה ברמת השראת השכינה, בין המשכן בשילה לבין המשכן בנוב; ירידה המתבטאת בכך שארון הברית לא היה בנוב במקומו, ובעקבות זאת אף היתר הבמות שהיה בזמן משכן נוב. אולם ירידה רוחנית זו משולבת בעלייה חומרית, כאשר רמת הבנייה בנוב הייתה טובה יותר יחסית למשכן שילה (כך מבחינה חיצונית התקיימה עלייה מתמדת, ממשכן נודד במדבר, למשכן קבוע בגלגל, ומשם לבניין ללא תקרה בשילה וממנו לבניין שלם בנוב). זאת בהתאם לבית מקדש שני שהיה גדול יותר וחזק יותר מאשר בית מקדש ראשון[26] אך היה בו ירידה רוחנית ביחס לבית מקדש ראשון[27].

הערות שוליים

  1. סדר עולם רבה פרק יג; תלמוד ירושלמי מסכת מגילה א,יב.
  2. משנה, זבחים יד,ז
  3. שמ"א ז,2
  4. שמ"א כב,19
  5. (נחמיה פרק יא)
  6. בבלי, זבחים קיח ע"ב
  7. שמ"א ז,2
  8. שופטים יח,12
  9. משנה, זבחים יד,ז
  10. דה"ב א,3
  11. זבחים יג,ו
  12. בבלי, זבחים קיח ע"ב
  13. בית הבחירה א,ב
  14. בית הבחירה א,ב
  15. זבחים יג,יח
  16. ירושלמי, מגילה פ"א ה"יב, דף עב טור ד
  17. שמ"ב ז,1-2
  18. עמוד הימיני סימן א ס"ק ג
  19. שמ"א ז, 1
  20. שמ"ב ו, 11
  21. בבלי, זבחים קיח ע"א
  22. ראה עמוד הימיני סימן א ס"ק ג
  23. דברים יב,6-13
  24. דברים, יב, יד
  25. ישראל יהודה שניידר, מעלין בקודש ג – סיון תשס"א, עמ' 43 ואילך, בייחוד הערה 8
  26. ספר חגי, פרק ב', פסוק ט'; בבלי, בבא בתרא דף ג
  27. בבלי, יומא כא ע"ב
בית המקדש הראשוןבית המקדש השנימשכן שילהבית המקדש השלישייציאת מצריםקבלת התורהגלגלאוהל מועדגירוש ספרד ופורטוגליהושע בן נוןמשה רבינותקופת השופטיםנביאיםאנשי כנסת הגדולהתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםשעבוד מצריםהגויים הנשאריםמלכות אשורמלכות בית דודגלות בבלמלכות פרסמלכות יוןגלות אדוםהשואהעקבתא דמשיחאגאולה העתידהאלף השלישיאלף הרביעיאלף החמישיאלף השישיסנהדרין במקומהבית המקדשגלותגאולה העתידההיסטוריה של עם ישראל
ב'תתע"א-ב'תתפ"ד - משכן נוב


clear
both; margin: 0.5em auto; margin-top: 0.5em; margin-bottom: 0.5em; padding: 0.2em; text-align: right;"


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0