קראימית
| מדינות | אוקראינה, פולין, ליטא, |
|---|---|
| אזורים | קרים, מזרח אירופה |
| דוברים | כ־100 |
| כתב |
עד המאה ה-20 אלפבית עברי |
| משפחה |
אלטאית (במחלוקת)
|
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
קראימית היא שפה טורקית עם השפעה עברית בדומה ליידיש או ללאדינו, המדוברת במזרח אירופה על ידי קראי מזרח אירופה.
לשפה היו שלושה ניבים מרכזיים: ניב חצי האי קרים הנקרא על ידי הקראים בעברית "לשון טטר", ניב וילנה-טרקאי (הידועה גם בשם טרוקי) וניב לוצק-האליץ' הנקראים בעברית בפי מחברים קראים שונים בשם "לשון קדר" על שם קדר ,בנו של ישמעאל הנחשב לאב קדום של הנוודים באורדת הזהב ששם הייתה נפוצה שפה דומה.
ניב קרים זהה כמעט לשפה הטטרית הקרימית הספרותית וההבדלים הם בעיקר במילים השאולות מעברית. בימינו נכחד ניב זה.
הניב הליטאי מדובר בעיקר בערים טרקאי ווילנה בידי קהילת דוברים קטנה. טראקאי היא בירת ליטא לשעבר, ולפי מסורת קראית מקומית [1][2] הקראים המזרח-אירופים הובאו לשם מאזור חצי-האי קרים על ידי הדוכס ויטאוטס בשנים 1397–1398, כדי להגן על המצודה בעיר.
במשך מאות שנים שימשה כשפה מדוברת ובמאה ה-17 הפכה גם להיות כתובה. בכתיבתה נעשה שימוש באותיות עבריות. אולם בראשית המאה ה-20, בתקופת השלטון הסובייטי אומץ הכתב הקרילי ככתבה העיקרי. כיום, ניב טרקאי הנמצאת בליטא נכתב באותיות לטיניות, כליטאית עצמה.
מחברים קראים שונים תרגמו חיבורים שנכתבו בעברית כ"אגרת תשועת ישראל" לשפה זאת. וכמו כן, בסידורי תפילה קראים שהודפסו במזרח אירופה מופיעים תרגומי חלקים מהתפילה לשפה.
חרף מספר הדוברים המועט לשפה, ישנו סיכוי כי היא תשרוד הודות לתמיכה רשמית של השלטונות הליטאים ושל העניין שהשפה יוצרת ובעקבות המאמצים לשימורה ולהחייאתה.
החל מראשית המאה ה-20, טענו מספר בלשנים ששפה זאת התפתחה משפה שדוברה על ידי הכוזרים, והשתמשו בטענות אלה כדי לבסס את תאוריית המוצא הכוזרי של הקראים במזרח אירופה. למחקר השפה הייתה השפעה מכרעת על התנועה הלאומית של קראי מזרח אירופה, ואותם חוקרים קראים כשריה שפשל השתמשו בטענות בלשניות על מנת להראות את קשר קראי מזרח אירופה לשבטים הטורקיים ואת היותם קבוצה אתנית נפרדת מהיהודים ומשאר הקראים, אולם תאוריה זאת מעולם לא הוכחה.
הערות שוליים
- ^ במקור היה מדובר על שנת 1218: «…ובשנת 1218 תתקע"ח לאלף החמשי וויטולט דוכוס הגדול של ליטא ערך מלחמה על הסטארים והשיג באי קרים ונלחם וישב שבי ויקח עמו מקירים 483 משפחות קראים ויוליכם לליטא ויצו לבנות להם עיר ויקרא אותה טראק החדשה ויתן להם כתב חרות ושדות ואדמה ויושיבם בעיר ההיא 330 משפחות……"(מכיוון שויטולט נולד רק במאה 14, במאה 20 שנת הבאה תוקנה ל-1397) אבני זיכרון אשר אסף רשם הר״ר אברהם פירקאוויץ ירו׳ נר״ו.המאסף רשימות המצבות על קברי בני ישראל בחצי האי קירים) וילנה 1872//
- ^ לפי מסמכים היסטוריים קראים מעולם לא היו אנשי צבא והורשו להתיישב בליטא רק במאה ה-15 Акты Замка Луцкого
25824355קראימית