בנימין נתניהו
בִּנְיָמִין (בִּיבִּי) נְתַנְיָהוּ (; נולד ב-21 באוקטובר 1949, כ"ח בתשרי ה'תש"י) הוא פוליטיקאי ישראלי המכהן כראש ממשלת ישראל וכיושב ראש מפלגת "הליכוד". נתניהו הוא גם זקן חברי הכנסת ואחד מוותיקיה.
בשנים 1984–1988 כיהן כשגריר ישראל באו"ם, ולאחר מכן הצטרף למפלגת הליכוד והיה חבר הכנסת השתים עשרה וסגן שר החוץ. ב-1993 נבחר ליושב ראש הליכוד. כיהן שש כהונות כראש ממשלה, בשלוש תקופות לא רצופות: בין 1996–1999 בראשות ממשלת ישראל העשרים ושבע; בין 2009–2021 בראשות הממשלה השלושים ושתיים, השלושים ושלוש, השלושים וארבע והשלושים וחמש; ומאז דצמבר 2022 בראשות ממשלת ישראל השלושים ושבע. בנוסף כיהן כשר האוצר, שר הביטחון, שר החוץ, שר התקשורת ותפקידים נוספים, חלקם במקביל לכהונותיו כראש ממשלה. בתקופות בהן לא היה חלק מהממשלה כיהן כראש האופוזיציה, למעט השנים 1999–2002 בהן פרש מהפוליטיקה.
כראש ממשלה בסוף שנות התשעים חתם על הסכם חברון והסכם וואי עם הרשות הפלסטינית. כשר אוצר, בין השנים 2003–2005, הוביל נתניהו רפורמות בכלכלה הישראלית ובין היתר קידם הפרטה, הורדת מיסים, וקיצוץ בקצבאות הביטוח הלאומי, אותן העלה שנים לאחר מכן. במהלך כהונתו הרביעית כראש ממשלה, בשנת 2018, הועברה השגרירות האמריקאית לירושלים, ובכהונתו החמישית, בספטמבר 2020, נחתמו הסכמי אברהם. כהונה זו התארכה בעקבות המשבר הפוליטי בישראל. במהלך כהונותיו אירעו מבצע עמוד ענן, מבצע צוק איתן, מבצע שומר החומות ומתקפת הפתע של חמאס שהובילה לפרוץ מלחמת חרבות ברזל. אירועים בולטים נוספים במהלך כהונתו כללו את גלי ההסתנות מאפריקה לישראל בין 2005 ל-2013 ובניית מכשול המעבר בגבול ישראל-מצרים, המחאה החברתית ועסקת שליט בשנת 2011, התפרצות מגפת הקורונה בישראל בשנת 2020, קידום "הרפורמה המשפטית" בשנת 2023 והתמודדות במחאה עממית נרחבת בעקבותיה, המתקפות האיראניות על ישראל וחיסול חסן נסראללה במבצע סדר חדש בשנת 2024.[1]
ב-24 במאי 2020 הוגשו נגדו כתבי אישום בעבירות שוחד מרמה והפרת אמונים, ומאז מתנהל נגדו משפט פלילי בשלוש פרשיות שונות: תיק 1000, תיק 2000 ותיק 4000. נתניהו הוא ראש הממשלה הישראלי הראשון שמואשם ומנהל משפט פלילי בזמן כהונתו.[2]
ראשית חייו
בנימין נתניהו[3][4] הוא השני מבין שלושת בניהם של צילה (לבית סגל; 1912–2000)[5] ופרופסור בנציון נתניהו (1910–2012) ונקרא על שם אביה של אמו, הפרדסן בנימין סגל.[6] הוא נולד בתל אביב וגדל בירושלים, תחילה בשכונת תלפיות ומ-1955 בקטמון. מקור השם "ביבי" באחד מבני דודיו, בנימין רון. אחותו הייתה נוהגת לקרוא לו[א] חזור ושוב "בי" כקריאת חזרה הביתה. הכינוי דבק ראשית בבן הדוד, ולאחר מכן בנתניהו.[7] בסוף שנות ה-50 ותחילת ה-60 חייתה המשפחה לסירוגין בישראל ובארצות הברית. הוא החל ללמוד בבית הספר התיכון ליד האוניברסיטה, עד שמשפחתו עברה לארצות הברית בשנת 1963, בעקבות עבודתו של אביו.[8] המשפחה גרה בצ'לטנהם, פרוור של פילדלפיה שבפנסילבניה, שם למד נתניהו בבית הספר התיכון המקומי והיה פעיל במועדון הדיבייט.
בסיום לימודיו בתיכון, שב נתניהו לבדו לישראל ב-1967 כדי להתגייס לצה"ל, בעוד שמשפחתו נשארה בארצות הברית במשך שנתיים נוספות. הוא שירת בסיירת מטכ"ל, שבה שירת גם אחיו יונתן ובהמשך גם אחיו עדו. הוא עבר מסלול הכשרה כלוחם וכמפקד כיתה תחת פיקודו של עמירם לוין[9] והשתתף בפעולות מיוחדות בעומק קווי האויב. בין היתר, השתתף במבצע תשורה, במבצע תופת ובמבצע בולמוס 4 במהלך מלחמת ההתשה.[10] במהלך המבצע האחרון הוא כמעט טבע, לאחר שהצבא המצרי פתח באש על כוח של היחידה עם שייטת 13, בעת צליחת תעלת סואץ על גבי סירות גומי לעבר הגדה המערבית, שהייתה בשליטת כוחות מצריים.[11] בהמשך, סיים קורס קציני חי"ר בהצטיינות[12] ומונה למפקד צוות ביחידה.[13] כמפקד צוות השתתף נתניהו, בין היתר, במבצע ההשתלטות על מטוס "סבנה", שעליו פיקד מפקד היחידה, אהוד ברק. נתניהו נפצע בפעולה זו מפליטת כדור של חברו ליחידה. בפעם אחרת, בחזרה מפעולה סודית בסוריה, נתקע הצוות שעליו פיקד בדרך והלוחמים סבלו מתשישות ומקור. מפקד פלגתו, עוזי דיין, חש לעזרתם וחילץ אותם.[14] בקיץ 1972 השתחרר נתניהו מצה"ל בדרגת סרן.
לאחר שחרורו מצה"ל חזר נתניהו לארצות הברית והתחיל את לימודיו באוניברסיטת MIT שבמסצ'וסטס. עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים באוקטובר 1973, שב לישראל כדי להשתתף במלחמה.[15] הוא הצטרף לקבוצה מאולתרת של "חוזרים" מהיחידה, ששמרה על חניוני הקרב הליליים של הטנקים בחזית הדרום, ובשבוע השני לחזרתו הועבר למשימה דומה בחזית הצפון.[16][17] לפי דיווחים, נראה כי פיקד על מבצע של היחידה בצפון.[18] הוא הוסיף לשרת במילואים באותה יחידה לפחות עד 1981.[19][20] לאחר מלחמת יום כיפור, שב נתניהו ללימודיו בארצות הברית,[16] שם קיבל תואר ראשון באדריכלות (B.S.A.D) מאוניברסיטת MIT ב-1974,[21] ותואר שני במינהל עסקים מבית הספר לניהול MIT סלואן ב-1976.[22] עבודת המוסמך שלו בנושא מחשוב ענף העיתונות הכתובה נכתבה עם זאב צור, בהנחיית לסטר תורו.[23] בנוסף, למד ב־MIT ובאוניברסיטת הרווארד מקצועות במדעי המדינה.[24] במקביל ללימודיו, עבד כשנתיים בחברה לייעוץ עסקי, "בוסטון קונסלטינג גרופ". באותה עת כינה עצמו "בנג'מין ניתאי" או "בן ניתאי". ניתאי היה שם העט שבו אביו חתם לעיתים על מאמריו.[25] ב-1976 שכל את אחיו, יוני נתניהו, שנהרג במהלך מבצע אנטבה, בעת היותו מפקד סיירת מטכ"ל.
.jpg)
בסיום לימודיו בשנת 1977 שב נתניהו לישראל. מסוף 1976 ועד 1980 עמד בראש מכון יונתן לחקר הטרור, שערך מספר כנסים בין-לאומיים בנושא הטרור.[26] ב-1980 זכה עם אחיו עדו בפרס ז'בוטינסקי לספרות ולמחקר, בעבור הוצאת מכתבי יוני.[27][28] בין 1980–1982 עבד כמנהל השיווק של חברת הרהיטים "רים תעשיות".[29] במסגרת פעילותו במכון יונתן לחקר הטרור, הכיר נתניהו מספר פוליטיקאים, בהם השר משה ארנס, שהכניסוֹ לפוליטיקה והמליץ למנותו כציר ישראל בוושינגטון די. סי., תפקיד שמילא בין 1982–1984.[30] לאחר סיום כהונתו של ארנס כשגריר, מילא נתניהו את מקומו, עד למינויו של מאיר רוזן לתפקיד.[31] בין 1984–1988 כיהן נתניהו כשגריר ישראל באו"ם, ובלט בהופעותיו בתקשורת העולמית. אחרי שהקונגרס היהודי העולמי חשף את עברו של מזכ"ל האו"ם, קורט ולדהיים, ששירת כקצין בוורמאכט במלחמת העולם השנייה,[32] תבע נתניהו מהאו"ם[דרוש מקור], במידה רבה של הצלחה, לחשוף מסמכים הקשורים לעברו של ולדהיים ושל פושעי מלחמה נאצים נוספים.[33][34] ב-1988 הוענק לנתניהו תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן.[35]
קריירה פוליטית
ראשית הקריירה הפוליטית (1988–1996)
.jpg)
לקראת הבחירות לכנסת השתים עשרה ב-1988, שב נתניהו לישראל והצטרף למפלגת "הליכוד". הוא זכה במקום החמישי בבחירות המקדימות במרכז תנועת החרות, והוצב במקום התשיעי ברשימת הליכוד, שכללה גם את המפלגה הליברלית הישראלית ואת יגאל הורוביץ. הוא נבחר לחבר הכנסת ה-12, והתמנה לסגנו של שר החוץ משה ארנס, ולאחר מכן של השר דוד לוי. בין לוי ונתניהו לא נוצר שיתוף פעולה, וצצו ניצני יריבות שהתעצמו לאחר מכן. כמו בתפקידו באו"ם, גם בתפקיד זה התבלט בהופעותיו התקשורתיות. ב-1991 נמנה נתניהו עם חברי המשלחת הישראלית לוועידת השלום במדריד, בראשות ראש הממשלה יצחק שמיר. לאחר הוועידה, עקב המתח בינו ובין לוי, עבר נתניהו מתפקיד סגן שר החוץ לסגן שר במשרד ראש הממשלה.
לקראת הבחירות לכנסת השלוש עשרה, שנערכו ב-1992, הוצב נתניהו במקום השישי ברשימת הליכוד. לאחר מפלת המפלגה בבחירות ופרישתו של שמיר, התמודד ב-1993 בבחירות הפנימיות לראשות המפלגה. במהלך מסע הבחירות הפנימיות, התפרסמה "פרשת הקלטת הלוהטת". בהופעה טלוויזיונית במהדורת מבט לחדשות, טען נתניהו כי "בכיר בליכוד המוקף חבורת פושעים" ניסה לסחוט אותו באמצעות קלטת המכילה ראיות לבגידתו כביכול באשתו.[36] הרמיזה כלפי דוד לוי ואנשיו על היותם אחראים לפרשה, העמיקה את הקרע בין השניים. הקלטת לא הוצגה מעולם, ולימים התנצל נתניהו על דבריו כלפי לוי.[37] נתניהו גבר בבחירות אלה על דוד לוי, בני בגין ומשה קצב, וזכה ל-52.1% מהקולות (72,705 מתוך 139,522 קולות כשרים).[38] כראש האופוזיציה וכמנהיג הימין, ביקר נתניהו בחריפות את הסכמי אוסלו מ-1993, והזהיר שההסכם יביא לגל טרור כלפי אזרחי מדינת ישראל. הוא ביקר בזירות פיגועי טרור[39], והשתתף בהפגנות ימין, קטנות וגדולות, נגד מדיניות ממשלת רבין. בין הבולטות בהפגנות אלה הייתה הפגנת הימין בכיכר ציון נגד יצחק רבין והסכם אוסלו ב', שנערכה באוקטובר 1995. השתתפותו בהפגנה בצומת רעננה שבה הוצג חבל תלייה, ונישא ארון קבורה שעליו הכיתוב "רבין קובר את הציונות", זכתה לפרסום רב.[40] נתניהו טען לאחר מכן שלא ראה את הארון.
ב-29 במאי 1996 נערכו הבחירות לכנסת הארבע-עשרה, לפי שיטת הבחירה הישירה. בהתמודדות על תפקיד ראש הממשלה גבר נתניהו על ראש הממשלה המכהן, שמעון פרס, שהחליף את יצחק רבין לאחר הירצחו, ברוב דחוק של כ-29,000 קולות. ניצחונו התקבל בהפתעה על ידי הפרשנים הפוליטיים, לאחר שרוב הסקרים ניבאו ניצחון לפרס, חלקם בהפרש של יותר מחמישה אחוזים. גם במדגם הטלוויזיה של הערוץ הראשון ניצח פרס את נתניהו בהפרש של 1.4%, וכך גם במניין החלקי של תוצאות האמת במהלך הלילה. לפנות בוקר התהפכו התוצאות לטובת נתניהו.[41][42] ניצחון נתניהו בבחירות הפך אותו בגיל 47 לראש הממשלה הצעיר ביותר שנבחר בישראל, ולראשון שנולד בישראל לאחר קום המדינה. פרשנים מציינים כמה גורמים שתרמו לניצחונו:[דרוש מקור]
- אוזלת ידה של הממשלה במניעת סדרת פיגועי התאבדות. ההתלקחות בלבנון עקב מבצע ענבי זעם וההפגזה על כפר קאנא בו נהרגו 102 אזרחים, הביאה רבים מהבוחרים הערבים להימנע מהצבעה עבור פרס.
- מועד הבחירות המוקדמות שנקבע במשא ומתן בין סיעות הכנסת פעל לרעת פרס. אילו היו הבחירות נערכות מוקדם יותר, לא היה למפלגות היריבות זמן מספק להתארגנות, וגם ההשפעה הרגשית של רצח רבין הייתה חזקה יותר.
- הצלחתו של נתניהו לאחד מאחוריו ברשימת הליכוד-גשר-צומת גם את סיעת "גשר", בראשות יריבו משכבר הימים, דוד לוי, ואת "צומת", בראשות רפאל איתן. אמנם האיחוד לא הביא לתוספת מנדטים לסיעת הליכוד בכנסת.
- העימות הטלוויזיוני, שאליו הופיע פרס אחרי לילה נטול-שינה, נרגז ומרושל. לפי סקרי דעת קהל הפסיד פרס בעימות לנתניהו.
- השימוש בשירותיו של יועץ הבחירות האמריקאי ארתור פינקלשטיין, שטבע סיסמאות כגון: "פרס יחלק את ירושלים" ו"אין שלום, אין ביטחון, אין סיבה להצביע פרס", ועמד מאחורי תשדירי הבחירות של נתניהו, שהיו קצרים, קליטים וחוזרים על עצמם.
- הבטחותיו של נתניהו לכבד את הסכמי אוסלו שעליהם חתמה הממשלה, למרות התנגדותו העקרונית להם.
- הניכור שחשו קבוצות מסוימות בחברה הישראלית כלפי השמאל. לניצחונו של נתניהו חברו קבוצות שונות שנמצאו מחוץ לזרם המרכזי והשליט בישראל – חרדים, עולים חדשים ומזרחים. המפסיד מול נתניהו, שמעון פרס, השיב לשאלה עיתונאית לאחר הבחירות: "מי הפסיד?" באומרו כי "הישראלים" הפסידו ו"היהודים" ניצחו.[43] הקמפיין של צעירי אגודת חב"ד בישראל, במימונו של המיליארדר היהודי-אוסטרלי, חסיד חב"ד יוסף גוטניק, ימים ספורים לפני הבחירות בסיסמה: "נתניהו. זה טוב ליהודים".[44] הוראתו של מנהיג הפלג הליטאי הרב הרב שך יומיים לפני הבחירות, לציבור החרדי בכלל ולמצביעי יהדות התורה בפרט – להצביע לנתניהו.[45]
קדנציה ראשונה כראש הממשלה (1996–1999)
ערך מורחב – ממשלת ישראל העשרים ושבע
נתניהו כיהן לראשונה כראש ממשלת ישראל מ־18 ביוני 1996 עד ל־6 ביולי 1999.
התחום המדיני-ביטחוני
בכהונתו הראשונה כראש ממשלה עסק נתניהו בסכסוך הישראלי-פלסטיני. הוא שמר על הסכמי אוסלו לצד קידום "עקרון ההדדיות", וקיים התחייבויות לנסיגות רק במקביל לקיום הרשות הפלסטינית את התחייבויותיה. בהתאם לכך, המשיך את התמהמהות קודמו שמעון פרס במסירת חברון לשליטה פלסטינית, העיר היחידה שטרם נמסרה לפלסטינים בהתאם להסכמי אוסלו ב'.
בתחילת ספטמבר 1996 נפגש נתניהו עם יאסר ערפאת במעבר ארז, אולם לא הושגו בפגישה הסכמות. ב-24 בספטמבר 1996 החליט נתניהו על פתיחת מנהרות הכותל בירושלים. בעקבות זאת פרצו מהומות מנהרת הכותל בכל רחבי יהודה ושומרון ובצפון רצועת עזה, ובמהלכן נהרגו 17 חיילי צה"ל וכמאה שוטרים ואזרחים פלסטינים.[46] לטענת הפלסטינים, המהומות התפתחו בעקבות פתיחת הפתח הצפוני של מנהרת הכותל בוויה דולורוזה שבמרכז הרובע המוסלמי בירושלים, בתואנה שישראל חופרת תחת מסגדי הר הבית במטרה לערער אותם. נתניהו הצדיק את האישור שנתן לפתיחת פתח המנהרה בהתאם לחוות דעת של מערכת הביטחון, ואמר שהיא מאפשרת "נגיעה בסלע קיומנו". מדובר היה באירוע ביטחוני משמעותי בתקופת כהונתו של נתניהו, הן בשל מספר ההרוגים הגבוה בצד הישראלי והפלסטיני והן בשל המחאות החריפות של ערביי ישראל, כולל שביתה כללית והפרות סדר בערים הערביות ובערים המעורבות, שנפסקו תוך ימים ספורים. בעקבות מהומות מנהרת הכותל מיהר נשיא ארצות הברית ביל קלינטון לקרוא לנתניהו ולערפאת לפסגה בוושינגטון, בהשתתפות חוסיין מלך ירדן. הפסגה סללה את הדרך לחתימת "הסכם חברון" בינואר 1997. בהסכם התחייבה ממשלת נתניהו לסגת מרוב שטחה של העיר חברון, למעט אזור מערת המכפלה ואזורים סמוכים שבהם קיימים בתים המאוכלסים בישראלים. כמו כן התחייבה ישראל לקיים שתי נסיגות נוספות שביחד עם הנסיגה מחברון נקראו "שלוש הפעימות". הנסיגה מחברון בוצעה באותו חודש.
בקיץ 1997 התרחשו שני פיגועי התאבדות בירושלים, בעקבותיהם הורה נתניהו על התנקשות בח'אלד משעל, ראש הלשכה המדינית של חמאס בירדן. הפעולה לא עלתה יפה, וסוכני "המוסד" שביצעו אותה נתפסו. בתמורה לשחרורם שלחה ישראל תרופת נגד שהצילה את חייו של משעל, ושחררה עשרות אסירים פלסטינים, בראשם שייח' אחמד יאסין. קודם לכן החליט נתניהו שלא לדרוש את הסגרתו של מוסא אבו מרזוק, ראש הלשכה המדינית בחמאס שגורש מירדן ונעצר בנחיתתו ארצות הברית, מחשש שמשפטו יעורר את הארגון לחדש את הפיגועים. מספר הפיגועים בתקופת כהונתו של נתניהו היה נמוך משמעותית בהשוואה לשני ראשי הממשלות שלפניו, יצחק רבין ושמעון פרס, ולשניים שלאחריו, אהוד ברק ואריאל שרון. בשנת 1999, שנת כהונתו האחרונה של נתניהו, נרצחו 4 אנשים בפיגועים, המספר הנמוך ביותר מאז ראשית האינתיפדה הראשונה ועד 2008. בשלהי כהונתו הקים את המועצה לביטחון לאומי והעמיד בראשותה את האלוף דוד עברי. הקמת המועצה נעשתה בהתאם להמלצה שניתנה במסגרת הפקת לקחים ממלחמת יום הכיפורים ולא הוצאה לפועל על ידי ראשי הממשלות שקדמו לו.
_-_P.M._BENJAMIN_NETANYAHU_SHAKING_HANDS_WITH_PALESTINIAN_AUTHORITY_CHAIRMAN_YASSER_ARAFAT.jpg)
לאחר תקופה ארוכה של קיפאון, שבמהלכה דרשו הפלסטינים כי נתניהו יקיים את ההתחייבויות שניתנו בהסכמי אוסלו ובהסכם חברון לנסיגות נוספות, כינס הנשיא קלינטון את ועידת ואי באוקטובר 1998. בוועידה הסכים נתניהו, מלווה באריאל שרון, שהתמנה לשר החוץ שלו במקום דוד לוי שהתפטר, לנסיגה נוספת, שכללה 13% משטחי C שבגדה שהועברו לשטחי A ו-B, 1% ו-12% בהתאמה, ולפתיחת נמל תעופה בין-לאומי ברצועת עזה. בתמורה הבטיחו הפלסטינים לבטל אחת ולתמיד את סעיפי האמנה הפלסטינית הקוראים לחיסול מדינת ישראל. לשם כך התכנסה המועצה הלאומית הפלסטינית בעזה בנוכחות הנשיא קלינטון, אולם לא פורסם נוסח חדש של האמנה שאינו כולל את הסעיפים הקוראים לחיסול ישראל. בטרם הוקדמו הבחירות ביצעה ממשלת נתניהו רק חלק קטן מהנסיגה שלה התחייבה, ונתניהו הציג את מדיניותו באומרו: ”יתנו – יקבלו, לא יתנו – לא יקבלו.” תקופה זו התאפיינה בהתמקחויות ארוכות, ונסיגות ב"פעימות" של אחוזים בודדים מהשטח בכל פעם.
במהלך תקופת כהונתו, חל קיפאון במגעים עם סוריה, אף על פי שידידו רון לאודר, נשלח מטעמו לסוריה. לטענת דניס רוס ומרטין אינדיק, טיוטה שהציג לאודר בשמו של נתניהו לסורים, וזכתה להסכמתם, כללה נסיגה מרמת הגולן לקו על בסיס גבולות 1967, תוך שתוואי הקו המדויק ייקבע לאחר משא ומתן בין הצדדים.[47] לטענת נתניהו, הוא התעקש על כך שקו הגבול יעבור קילומטרים מזרחה יותר.[48]
שהיית צה"ל בדרום לבנון המשיכה לגבות קורבנות רבים, בהם: אסון המסוקים (4 בפברואר 1997), מות שלושה קצינים מסיירת צנחנים בהיתקלות באזור הביטחון (23 בפברואר 1997), ואסון השייטת (5 בספטמבר 1997) שבו נהרגו 12 לוחמי שייטת 13 במארב של חזבאללה בלבנון. אסון המסוקים החזיר לסדר היום הציבורי את הפקפוק שבשהיית צה"ל בדרום לבנון והיה הזרז להקמת ארגון ארבע אמהות שפעלו לנסיגה מדרום לבנון. בעקבות נפילת הקצינים הודיע יו"ר מפלגת העבודה, אהוד ברק, על התחייבותו לצאת מלבנון תוך שנה מהיבחרו, עדיף תוך משא ומתן עם סוריה. תגובתו של נתניהו הייתה האשמת ממשלת לבנון באי מוכנות לשאת ולתת על הנסיגה.[דרוש מקור]
במהלך שנות כהונתו כראש ממשלה, ואחר כך כשר החוץ, קידם נתניהו את היחסים עם הימין הנוצרי השמרני האמריקני.[49][50][51] פעילות זו, שלוותה בידידות אישית חמה בין נתניהו לבין ג'רי פאלוול (אנ') ומנהיגים אחרים מהימין הנוצרי, עוררה ביקורת בישראל ובקרב יהדות ארצות הברית.[52]
התחום הכלכלי
_-_Rabbi_Eliyahu_Shapira.jpg)
במהלך תקופת ממשלתו הראשונה של נתניהו, כיהנו שלושה שרי אוצר: דן מרידור, יעקב נאמן ומאיר שטרית – כל אחד למשך פרק זמן של כשנה. הגיבוי שלא נתן לשר האוצר, דן מרידור, בנושא "רצועת האלכסון" הוביל להתפטרות האחרון כעבור שנה מכניסתו לתפקיד.[53] שר החוץ דוד לוי פרש בגלל התנגדותו לצעדים הכלכליים[דרושה הבהרה] שנקט נתניהו בראשית 1998, אך גם בגלל יחסים אישיים רעועים עמו. נתניהו, הדוגל באסכולת שוק חופשי, העלה על נס את ערכי הכלכלה החופשית ואת ההפרטה, וחתר לממש תפיסה זו כראש ממשלה. לממשלתו הראשונה היו מספר הישגים כלכליים כמו הורדת האינפלציה[54] והפחתת הגרעון התקציבי. ממשלתו ביצעה הפרטה של חברות ממשלתיות וליברליזציה במטבע החוץ, כולל ביטול "רצועת האלכסון", מהלך שגרם להתפטרותו של דן מרידור מתפקידו כשר האוצר. בנוסף זכורה רפורמה בפנסיה שכללה מעבר מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת למרבית העובדים החדשים בשירות הציבורי. כמו כן הוספת מפעיל סלולרי שלישי, תחילת שירותי הטלוויזיה בלוויין של חברת "Yes" והוספת חברות לשוק שיחות הטלפון הבין-לאומיות.
עימותים והקדמת הבחירות
תקופתו של נתניהו כראש ממשלה לוותה בחילוקי דעות חריפים בציבור, וגם יחסיו עם בעלי בריתו הפוליטיים לֻוּוּ לעיתים בחריקות וצרימות. אנשי השמאל ייחסו לו חלק ביצירת האווירה שאפשרה את רצח יצחק רבין. הסכם ואי גרם לאכזבה מצד חלק מאנשי הימין בקואליציה, בעוד שמפלגות השמאל נמנעו מלספק לו רשת ביטחון, בנימוק שהוא מתמהמה ביישום מלא של ההסכם, ובעקבות מתקפה שלו עליהן עם שובו מהוועידה. יש הטוענים כי יחס השמאל כלפיו היה המשך טבעי של האיבה ההיסטורית כלפי מנהיגי הימין, ויש הטוענים[דרושה הבהרה] כי התנגדותם אליו גברה בעקבות התרסותיו כלפי השמאל או חלקים ממנו.[ב] עם זאת, זכה נתניהו לאהדה בחוגי החרדים והימין המסורתי. הופעתו התקשורתית המלוטשת הביאה לו תומכים, אך היחסים בינו לבין כלי התקשורת היו עכורים, והוא האשים אותה בהתנכלות לו. ההתמרמרות על התנהלותו האישית הובילה לאובדן תמיכת גורמי מרכז בו. מתחים אלה הובילו להקדמת הבחירות לכנסת החמש עשרה ולראשות הממשלה.[דרוש מקור]
ב-21 בדצמבר 1998 הצביעה הכנסת בקריאה שלישית על פיזורה ועריכת בחירות טרם סיום תאריך כהונתה המקורי, כמחווה של הבעת אי-אמון בנתניהו, על אף ניסיונותיו למנוע את ההצבעה ולגרום לדחייתה. בבחירות לראשות הממשלה התמודדו נגד נתניהו אהוד ברק, מועמד מפלגת העבודה; יצחק מרדכי, שאותו פיטר נתניהו מתפקיד שר הביטחון, כשגילה כי הוא מתכוון להצטרף למפלגת המרכז ולרוץ נגדו; בני בגין, שעזב את הליכוד והועמד בראש האיחוד הלאומי, ועזמי בשארה. בסופו של דבר פרשו מרדכי, בגין ובשארה מהמרוץ, בגין תמך במועמדותו של נתניהו, ואילו מרדכי ובשארה תמכו במועמדותו של ברק, שניצח בסופו של דבר במאי 1999, כשזכה ברוב של 56% מקולות הבוחרים. נתניהו הודה בתבוסתו עוד לפני פרסום התוצאות הסופיות, והודיע על נטילת פסק זמן מהפוליטיקה, כשלצידו עומד אריאל שרון, שהוצג כמחליפו בראש הליכוד. לימים תלה נתניהו את כישלונו בקדנציה הראשונה בכך שלא הקים ממשלת אחדות עם בחירתו, ושלא שיער עד כמה עמוקים הקרע בעם והטינה שרחש לו השמאל.[דרוש מקור]
הפרישה מהפוליטיקה והחזרה (1999–2003)
לאחר שהפסיד בבחירות 1999, פרש נתניהו מהנהגת הליכוד ומחברותו בכנסת. באוגוסט 1999 מונה ליועץ לחברת באטמ תקשורת מתקדמת[55][56] ולחברת "אלקטריק פיול".[57]
עם נפילת ממשלת ברק בסוף שנת 2000, ביטא נתניהו שאיפה לחזור לפוליטיקה. על פי חוק, התפטרות ברק אמורה הייתה להוביל לבחירות לראשות הממשלה בלבד. נתניהו דרש שיתקיימו גם בחירות לכנסת, בנימוק שאחרת לא תתאפשר הקמת ממשלה יציבה. מפלגת ש"ס, שלא רצתה להסתכן בירידת כוחה, סירבה לתמוך בפיזור הכנסת, אך סייעה להעברת חוק שאיפשר לנתניהו להתמודד בבחירות המיוחדות לראשות הממשלה.[58] נתניהו החליט שלא להתמודד, החלטה שהובילה לעלייתו המפתיעה לשלטון של אריאל שרון, שנחשב באותה עת ל"בלתי בחיר" ולפופולרי פחות מנתניהו.[59] בטרם מבצע "חומת מגן", תקף נתניהו את הבלגתו של שרון מול הפיגועים וקרא לכניסת צה"ל לערים הפלסטיניות. הוא קרא גם ליצירת הפרדה בין השטחים הפלסטיניים לישראל, אם כי שמר על עמימות לגבי האופן שבו לדעתו צריכה להתבצע הפרדה כזאת. מאוחר יותר, עם פירוק ממשלת האחדות, היה מתומכיה של גדר ההפרדה.
בספטמבר 2002 דן הממשל האמריקאי בשאלה האם לפלוש לעיראק. נתניהו הוזמן להעיד בשבועה לגבי הפלישה מול ועדת הפיקוח והרפורמה של בית הנבחרים של ארצות הברית. בעדותו העריך נתניהו כי "אין שאלה לגבי כוונותיו, פעולותיו והתקדמותו של סדאם חוסיין לפיתוח נשק גרעיני"[60] והוסיף אם תמוטטו את שלטונו של סדאם, אני מבטיח כי תהיינה לכך השלכות חיוביות עצומות על האזור כולו
.[61] כחצי שנה לאחר עדותו פלשה ארצות הברית לעיראק ופתחה במלחמה בת שמונה שנים שגבתה כ-4,800 הרוגים אמריקאים ומעל ל-100 אלף הרוגים עיראקיים. במהלך המלחמה, שהביאה להתחזקות איראן ודאעש, התגלה כי בידי עיראק לא היה כל נשק להשמדה המונית.[62]
בסוף שנת 2002 הצטרף נתניהו לממשלת שרון כשר החוץ.[63] הוא התמודד מול שרון על הנהגת הליכוד, אך הפסיד בבחירות הפנימיות בנובמבר בהפרש של 24%.[64]
שר האוצר בממשלת שרון (2003–2005)
משרד האוצר
עם כינון ממשלת שרון השנייה בתחילת 2003, הוצע לנתניהו תפקיד שר האוצר. נתניהו, שחפץ בתיק החוץ, סירב תחילה, אך לבסוף קיבל את התפקיד, לאחר שהובטחה לו יד חופשית וגיבוי מצד ראש הממשלה, הבטחה שאכן קוימה במהלך הקדנציה. נתניהו גרס כי עידוד כלכלת שוק יביא לצמיחה כלכלית. במהלך כשנתיים וחצי שבהן כיהן כשר אוצר, ערך רפורמות מרחיקות לכת בתחומים שונים, בעיקר בתחום המיסוי ושוק ההון. הוא הוביל מדיניות קפיטליסטית תקיפה, וקידם יוזמות להפחתת הוצאות הממשלה, קיצוצים נרחבים בתקציבי הרווחה והפרטת חברות ממשלתיות. הוא דיבר רבות על הצורך לקצץ במגזר הציבורי, והמשיל את המשק ל"איש הרזה (המגזר הפרטי) הסוחב על גבו את האיש השמן (המגזר הציבורי)".
בתחילת כהונתו, האיץ את הרפורמה שהחל בה קודמו, סילבן שלום, להפחתת שיעורי מס ההכנסה. במקביל הרחיב את בסיס המס וביטל פטורים, כולל ביטול הקלות המס לתושבי התנחלויות. באמצע 2004 הוביל מהלך להפחתה הדרגתית בנטל מס ההכנסה ומס החברות (25% לעומת 36%) עד שנת 2010, והפחתת המס השולי המרבי על יחידים (44% לעומת 50%). (מגמה זאת השתנתה בעת כהונתו של נתניהו כראש הממשלה בשנת 2012 – שיעור המס השולי המרבי עלה ל-48% ול-50% בשנת 2013, אולם שיעורי המס להכנסה עד כ-40,000 ש"ח לחודש ירדו במידה ניכרת.) הרפורמה כללה הפחתה של דמי ביטוח לאומי לבעלי שכר נמוך, אך יתר שלביה היטיבו ישירות רק עם בעלי הכנסה בינונית ומעלה. ערכן של נקודות הזיכוי ממס הכנסה הוקפא למשך שנים אחדות.[65] במסגרת תיקון 147 לפקודת מס הכנסה, הועלה שיעור המס מ-15% ל-20% על רווחים ראליים בשוק ההון, לרבות מניות בבורסה וריביות על פיקדונות, והחל משנת 2007 גם על שבח מקרקעין. בתחילת 2004 הוביל קיצוץ במיסים על קשת רחבה של מוצרי צריכה, והקדים בחודשים אחדים את החזרת המע"מ לשיעור של 17%.
נתניהו שינה את הקריטריונים לקבלת קצבאות רווחה ("תשלומי העברה") והביא לקיצוץ בקצבאות המוסד לביטוח לאומי. מטרתה של מדיניות זו נועדה, לדבריו, לעודד אנשים החיים מקצבאות לצאת לעבודה.[66] הקיצוץ בקצבת הילדים היה חריף במיוחד, והוא התאפשר לנוכח העובדה שהמפלגות החרדיות, שבאופן מסורתי פעלו להגדלת קצבה זו (לדוגמה חוק הלפרט), לא היו חלק מהקואליציה. הקיצוצים בקצבת הילדים פגעו בעיקר במגזרים החרדי והערבי, שבהם שיעור הילודה גבוה יחסית. קיצוצים נוספים בקצבאות פגעו באמהות החד-הוריות, במובטלים ובקשישים, ועוררו גל של שביתות במגזר הציבורי ומחאות, כדוגמת זו של ויקי קנפו.
במהלך כהונתו, הועברו חברות רבות שהיו בשליטת הממשלה לשליטת גופים פרטיים. ב-2003 הונפקו בבורסה מניות "אל על", ולימים זכתה קבוצת "כנפיים" של האחים דדי ואיזי בורוביץ בשליטה בחברה. בתחילת 2004 מכרה המדינה את מניותיה בחברת הספנות "צים" (50% מהחברה) לחברה לישראל שבשליטת האחים יולי וסמי עופר תמורת כחצי מיליארד ש"ח. המהלך, שכונה על ידי העיתונאי מיקי רוזנטל "עסקת השקשוקה", עורר ביקורת ציבורית רבה,[67][68][69] ונכתבה עליו הערה בדו"ח מבקר המדינה.[70] גרעין השליטה בבנק דיסקונט נמכר לקבוצת משקיעים בראשות מתיו ברונפמן, תמורת 1.3 מיליארד ש"ח, כ-80% משווי השוק, על פי מחיר המניות שנסחרו באותה העת בבורסה. חברת התקשורת "בזק" נמכרה לקבוצה בראשות חיים סבן ואייפקס, במחיר הקרוב לשוויה הבורסאי. נתניהו המשיך בניסיונות קודמיו ומחליפיו בתפקיד למכור את גרעין השליטה בבנק לאומי, אך גם בשנת 2008 לא היה הבנק בידיים פרטיות.
נתניהו הוביל תוכנית להפיכת נמלי ישראל לתאגידים, במטרה מוצהרת ליצור תחרות ביניהם ולייעלם. הדבר לווה בהסכם שכר עם העובדים, שבו תוגמלו בסכומים גבוהים,[71] ונוסדה חברה ממשלתית עבור כל נמל בישראל. בשנת 2009, כחמש שנים לאחר שהחל נתניהו לפעול להנהגת הרפורמה, וכשלוש שנים לאחר פרישתו מתפקיד שר האוצר, קבע מבקר המדינה כי הרפורמה נכשלה.[72]
הוא יזם פתרון למשבר קרנות הפנסיה הגרעוניות, שכלל את הלאמת קרנות הפנסיה ומכירת הקרנות המאוזנות, בעיקר לחברות הביטוח. תוכנית הסיוע אפשרה לקרן פועלי הבניין, שכבר הייתה חדלת פרעון, את תשלום הפנסיה לחבריה. צעד זה לווה בהעלאה ניכרת של הפרשות העמיתים בקרנות הגרעוניות ומעבידיהם, וצמצום בזכויות העמיתים.
לקראת סוף כהונתו קידם נתניהו רפורמה בשוק ההון באמצעות "ועדת בכר". בהתאם להמלצותיה, שמומשו לאחר כהונתו של נתניהו, נאלצו הבנקים למכור את קופות הגמל ואת קרנות הנאמנות שהיו בבעלותם.
נתניהו ספג ביקורת מארגונים חברתיים בשל עלייה גדולה בשיעור העוני וגידול משמעותי במדד האי-שוויון במשק. על-פי דוחות של המוסד לביטוח לאומי, שיעור העוני בין 2002 ל-2004 עלה בכ-10%, ומספר הילדים החיים במשפחות עניות עלה ל-12%. ארגוני רווחה דיווחו על עלייה בדרישת הנזקקים למזון ולתרופות, גם בקרב אזרחים שהשתייכו בעבר למעמד הביניים,[73] בקרב אזרחים עובדים או פנסיונרים. העוני התרחב בעיקר כתוצאה מהקיצוצים בתשלומי הרווחה והקצבאות. לצד הביקורת, בתקופת כהונתו השתפרו באופן משמעותי מדדים כלכליים חשובים של המשק בישראל:
- התוצר המקומי לנפש (לפי שווי כוח הקנייה) עלה ב-16% משנת 2002, השנה שקדמה לזו שבראשיתה החל נתניהו את כהונתו כשר האוצר, לשנת 2005, שנת פרישתו מהמשרד.[74]
- המדדים העיקריים בבורסה עלו ב-140%.[75]
- מספר המועסקים עלה מ-2.3 מיליון ל-2.5 מיליון ושיעור האבטלה ירד מ-10.5% ל-8.9%.[76]
- בסוף כהונתו עמד שיעור הצמיחה בישראל על 4.1%, הגבוה מבין המדינות המפותחות. בנוסף, גם האינפלציה בישראל (0.3%) הייתה נמוכה יותר משל כל המדינות המפותחות, פרט ליפן ולסינגפור.[77]
- בעוד שאת 2002 סיימה הממשלה עם גירעון (אמיתי) של 4.5% מהתוצר, את 2005 היא סיימה עם גירעון אמיתי של אפס.[76]
בסוף 2002 התקשתה מדינת ישראל לגייס כסף במדינות זרות, מאחר שהחוב הממשלתי גדל באופן ניכר. בדו"ח היציבות הפיננסית של בנק ישראל לשנת 2003 צוין כי שיפור מעמדה של ישראל בשווקים הפיננסיים נבע, בין השאר, מהקמת ממשלה חדשה, יציבה ובעלת תוכנית כלכלית, ומהקיצוצים בתקציב (אף שעוד לא באו לידי ביטוי בגירעון של אותה שנה), זאת בנוסף לגורמים כמו השיפור במצב השווקים בעולם, קבלת הערבויות האמריקאיות והשיפור במצב הביטחוני.[78] בשנת 2007 פרסמה מחלקת המחקר של בנק ישראל מאמר שבו נאמר כי מדיניותה המקרו-כלכלית של הממשלה בתקופתם של נתניהו, של אהוד אולמרט ושל אברהם הירשזון שהחליפו, גרמה לשליש מהצמיחה במשק, ואילו גורמים חיצוניים, כמו השיפור במצב הביטחוני וצמיחת הסחר העולמי גרמו לשני שלישים מהצמיחה.[79]
תוכנית ההתנתקות
נתניהו הציג יחס אמביוולנטי לתוכנית ההתנתקות. הוא תמך בתוכנית והצביע בעדה בממשלה ומספר פעמים בכנסת. עם זאת בתקשורת הביע הסתייגויות, בפרט לנסיגה מציר פילדלפי[80], והציע עריכת משאל עם.[81] כשעלתה התוכנית בכנסת, הצביע נתניהו בעדה, אך הציב אולטימטום לראש הממשלה שלפיו יתפטר אם לא יבוצע משאל עם. בהמשך נסוג בו מהאולטימטום ותמך בתוכנית על אף שלא התקיים משאל עם. את התנערותו מהאולטימטום שהציב, ייחס להחרפת מצבו הרפואי של יאסר ערפאת.[82] בהמשך שב ותבע קיומו של משאל עם, אך המשיך להצביע יחד עם הממשלה בעד התוכנית בהצבעות שנערכו בנושא בכנסת.[83] ב-7 באוגוסט 2005, ערב ביצוע הפינוי, במהלך ישיבת ממשלה שבה הוחלט על פינוי שלושת היישובים הראשונים, הודיע נתניהו על התפטרותו.[84][85] הוא נימק את החלטתו להתפטר בחששו שבעזה צפוי לקום "בסיס טרור שיסכן את ביטחון ישראל" ובאומרו ש"רפורמת בכר" בבנקים השלימה את הרפורמות שביקש לערוך במסגרת תפקידו.[86]
ראש האופוזיציה לממשלת אולמרט (2009-2005)
ב-30 באוגוסט 2005 הודיע נתניהו על כוונתו להגיש את מועמדותו לראשות הליכוד ולראשות הממשלה. אחדים מחברי הכנסת של הליכוד הצהירו על תמיכתם בנתניהו. ימים ספורים לאחר מכן הכריז גם חבר הכנסת עוזי לנדאו על מועמדותו לתפקיד. נתניהו החל לתקוף את אריאל שרון, וטען כי הוא מוביל את הליכוד בדרך שהיא "שמאלה ממרצ". בספטמבר פעל נתניהו, יחד עם לנדאו ונציגי מרכז הליכוד שהתנגדו לדרכו של שרון, להקדמת הבחירות המקדימות לבחירת יושב ראש המפלגה, במטרה להדיח את שרון מתפקידו. ההצעה נדחתה על ידי מרכז הליכוד בהפרש קולות קטן, ונתניהו הצהיר כי ימשיך להתמודד על תפקיד יושב ראש התנועה.
בתחילת דצמבר 2005, בעקבות פרישתו של אריאל שרון למפלגה עצמאית בשם "קדימה", הפך נתניהו למועמד המוביל להנהגת הליכוד בבחירות לכנסת השבע עשרה. מולו התמודדו בפריימריז סילבן שלום, ישראל כץ ומשה פייגלין. עוזי לנדאו, שהתמודד בתחילה, הסיר את מועמדותו והודיע על תמיכה בנתניהו,[87] ואילו שאול מופז, שהתמודד בתחילה גם הוא, עבר למפלגת "קדימה". הבחירות הפנימיות נערכו ב-19 בדצמבר 2005, ונתניהו נבחר לראשות המפלגה עם 44% מן הקולות (מול 33% לשלום, 12% לפייגלין ו-9% לכץ).
ב-2 במרץ 2006 הצליח נתניהו לאשר במרכז הליכוד כי מעתה המועמדים לכנסת מטעם המפלגה יבחרו בפריימריז פתוחים בין כל חברי התנועה.[88] בכך ניטל למעשה כוחו הפוליטי של מרכז התנועה, שנחשב כשנוא בציבור וכמקור לשחיתות בתנועה[דרוש מקור]. התגובות לצעד זה בעיתונות היו מעורבות, מחד זכה לתשבחות על שנלחם למען טוהר המידות במפלגה, מאידך היו שטענו כי מדובר בתיקון קוסמטי בלבד, בהצביעם על העובדה כי הצעד ננקט לאחר שכבר נבחרה רשימת הליכוד לכנסת ה-17, וכי ניתן יהיה להחזיר את המצב לקדמותו לאחר הבחירות.
הבחירות לכנסת ה-17 הביאו עמן מפלה לליכוד בראשות נתניהו, שזכה ב-12 מנדטים, זאת אף על פי שהמועמד שכנגד היה אהוד אולמרט ולא אריאל שרון, ועל אף עליית חמאס ברשות הפלסטינית ונטילת כוחם של חברי המרכז, שנראו כולם כעומדים לחזק את המפלגה. בנאום התבוסה, קשר נתניהו בין מדיניותו הכלכלית, שפגעה בשכבות החלשות, לבין הכישלון בבחירות, אך קבע כי זו הייתה הכרחית למען הצלת המדינה, והודיע שימשיך לעמוד בראש התנועה. בכנסת ה-17 כיהן נתניהו כראש האופוזיציה. בנאומים שנשא כראש האופוזיציה ובעקבות מלחמת לבנון השנייה הדגיש את הסכנה הנשקפת מאיראן המתחמשת בפצצת אטום והשווה אותה לגרמניה הנאצית. בשנת 2008 אישרה הכנסת הצעת חוק פרטית של נתניהו שעסקה באיסור השקעה בתאגידים המקיימים קשר עם איראן.[89]
ב-14 באוגוסט 2007 נערכו בחירות לראשות הליכוד.[90] יריבו העיקרי של נתניהו במפלגה, סילבן שלום, פרש בהפגנתיות מהמרוץ לראשות המפלגה בשל הקדמת הפריימריז, תוך שהוא משאיר את נתניהו כמועמד עיקרי יחיד מול פעילים עם כוח מועט במפלגה, משה פייגלין ודני דנון. נתניהו זכה ברוב של 72.8%[91] וביסס את מעמדו כמנהיג הליכוד וכמועמד המפלגה לראשות הממשלה בבחירות הבאות. מאוחר יותר פעל נתניהו, באמצעות מקורבו, אופיר אקוניס, לדחיקתו של פייגלין אחורה ברשימת המועמדים למקום ה-36, לאחר שזה נבחר למקום ה-20.
ממשלת אולמרט נחלשה לאחר מלחמת לבנון השנייה שנתפסה בציבור ככישלון. אולמרט נחשד בפלילים והחלו בקיעים בקואליציה שבסופם התפטר. מחליפתו, ציפי ליבני, כשלה בהקמת ממשלה, ופוזרה הכנסת. אחד מהנושאים המרכזיים במערכת הבחירות לכנסת השמונה עשרה היה ירי הקסאמים מרצועת עזה על ידי החמאס ובמהלכה היה מבצע עופרת יצוקה. נתניהו הביע את עמדתו שבטווח הרחוק יש להפיל את שלטון חמאס ברצועה[92] ותמך בהמשך המבצע.[93] הקמפיין עצמו כלל ביקורת כלפי לבני[94] וסיסמאות כמו "חזק בביטחון, חזק בכלכלה".[95] ב-3 בפברואר, כשבועיים אחרי תום מבצע "עופרת יצוקה", נפלה באשקלון רקטה. נתניהו בא לבקר בעיר, הבטיח שממשלתו תפעל למוטט את שלטון חמאס ברצועה, ותקף את ממשלת קדימה על כך שלא עשתה זאת.[96][97] ישראל בכר, שהיה היועץ האסטרטגי של הקמפיין, סיפר בראיון שנתן ב-2020 שהיוזמה להצהרה הייתה שלו, עקב סקרים פנימיים שהראו על התחזקות של ישראל ביתנו, ושבתחילה נתניהו לא רצה לומר את הדברים כי הוא לא חשב שהוא יעשה דבר כזה, אולם לבסוף השתכנע.[98]
בבחירות לכנסת ה-18 זכה הליכוד בראשותו ב-27 מושבים, והיה לסיעה השנייה בגודלה בכנסת אחרי קדימה בראשות ציפי לבני בהפרש של מנדט אחד בלבד. כיוון שלגוש הימני-דתי, שהמליץ להטיל על נתניהו את הרכבת הממשלה, היה רוב בכנסת (65 ח"כים), הנשיא שמעון פרס הטיל עליו להרכיב את הממשלה הבאה.[99] נתניהו הרכיב קואליציה שמורכבת מהליכוד, ישראל ביתנו, מפלגת העבודה, ש"ס, הבית היהודי ויהדות התורה.
קדנציה שנייה כראש הממשלה (2009–2013)
- ערך מורחב – ממשלת ישראל השלושים ושתיים
ב-31 במרץ 2009 החל נתניהו לכהן כראש ממשלת ישראל. הממשלה שהקים כללה 30 שרים ו-9 סגני שרים.[100]
יחסי חוץ וביטחון
ב-14 ביוני 2009, עשרה ימים לאחר נאומו של הנשיא אובמה בקהיר, נשא נתניהו את "נאום בר-אילן", שבמרכזו הביע לראשונה הסכמה עקרונית להקמת מדינה פלסטינית המותנית בפירוזה ובהכרה של הפלסטינים בישראל כמדינת העם היהודי. נתניהו הדגיש בנאומו כי יהיה מוכן לקבל מדינה פלסטינית מפורזת רק אם ירושלים תישאר בירתה המאוחדת, אם לפלסטינים לא יהיה צבא, ואם הפלסטינים יוותרו על "זכות השיבה". כמו כן הדגיש כי לישראל הזכות ל"צמיחה טבעית" בהתנחלויות ביהודה ושומרון והסטטוס הסופי שלהן ייקבע רק במשא ומתן. באופן כללי, הנאום של נתניהו בבר-אילן נתפס בציבור כתפנית משמעותית ביחס לעמדותיו הקודמות כלפי תהליך השלום.
בספטמבר 2010 הסכים נתניהו להיכנס לשיחות ישירות עם הפלסטינים, בתיווכו של ממשל אובמה. המטרה האולטימטיבית של השיחות הישירות הייתה להגיע להסדר סופי ורשמי לסכסוך הישראלי-פלסטיני על ידי יישום פתרון מסוג שתי מדינות לשני עמים עבור העם היהודי והעם הפלסטיני בשטחי ארץ ישראל. עם זאת, ממשלת ישראל הצהירה בפומבי כי שלום בר-קיימא לא ייכנס לתוקף באופן מיידי בשל נוכחות ארגון חמאס וארגון חזבאללה, המאיימים על התקדמותו של תהליך השלום. בנוסף, ממשלת ישראל דחתה באופן ברור כל הסכם אפשרי עם הצד הפלסטיני כל עוד הצד הפלסטיני מסרב להכיר בישראל כמדינה יהודית. עם תום תקופת ההקפאה הראשונה דרשו הפלסטינים תקופת הקפאה נוספת, אך ישראל דחתה דרישה זו, מה שהביא להקפאה עמוקה של המשא ומתן בין הצדדים.
בספטמבר 2011 ניסתה הרשות הפלסטינית לפנות לעצרת האו"ם על מנת לקבל הכרה בה כמדינה בגבולות 1967. בעקבות לחץ דיפלומטי, בעיקר מצד ארצות הברית, לא ביקשה הרשות בסופו של דבר לקבל הכרה זו. ב-23 בספטמבר 2011 נאם נתניהו באו"ם כנגד כוונתו של אבו מאזן לדרוש מהאו"ם הכרה במדינה פלסטינית ללא משא ומתן עם ישראל, ובו קרא נתניהו לאבו מאזן למשא ומתן מיידי, והדגיש את צורכי הביטחון של ישראל.[101] במקביל, פעל נתניהו מאחורי הקלעים כדי להשיג רוב במועצת הביטחון של האומות המאוחדות כנגד הכרה במדינה פלסטינית, והבטיח וטו מצד ארצות הברית אחרי נאום של ברק אובמה. חרף התנגדות ישראל, ב-29 בנובמבר 2012 אישרה העצרת הכללית של האומות המאוחדות ברוב גדול (בהחלטה 67/19 שלה) את ההכרה ברשות הפלסטינית כמדינה משקיפה שאינה חברה מלאה באו"ם.[102]
אחד השינויים המרכזיים שהוביל נתניהו מאז שנבחר היה יישום מדיניות הבידול בין הגדה לרצועת עזה, במגמה הפוכה לממשלה הקודמת בראשות אולמרט. למרות שנתניהו הבטיח בקמפיין הבחירות למוטט את שלטון חמאס, בפועל בחר להחליש את הרשות הפלסטינית ולחזק אותו. לדידו, הבידול מונע משא ומתן מדיני על הסדר קבע. אף על פי כן יזם נתניהו הקפאת הבנייה ביהודה ושומרון לתקופה של 10 חודשים.[103] ראשי הרשות הפלסטינית הודיעו בתגובה שהחלטת הממשלה איננה ממלאת אחרי "מפת הדרכים" של הנשיא בוש, שמועצת הביטחון נסמכה עליה בהחלטותיה. פעולה זו ספגה ביקורת מהימין, בשל ההקפאה, ומהשמאל, על כך שההקפאה אינה מספקת. ב-11 באוקטובר 2011 הביא נתניהו לאישור הממשלה את ההסכם בין ישראל לארגון הטרור חמאס, שבמסגרתו שוחרר גלעד שליט תמורת 1,027 אסירים פלסטינים, בהם מאות מחבלים שנידונו למאסרי עולם בגין מעורבותם בתכנון ובהוצאה לפועל של פיגועים שבהם נרצחו מאות אנשים בישראל.[104] "עסקת שליט" אושרה ברוב גדול, וב-18 באוקטובר שב שליט לישראל. ראש הממשלה נתניהו קיבל את פניו עם ירידתו מהמסוק בבסיס תל נוף.[105] ב-14 בנובמבר 2012 החליט נתניהו, בעקבות ירי בלתי פוסק על הדרום מרצועת עזה, על חיסולו של אחמד ג'עברי, ראש הזרוע הצבאית של ארגון הטרור חמאס.[106] זה היה האות לפתיחת מבצע עמוד ענן, שנועד למנוע ירי רקטות באזור הדרום. לאחר המבצע, אפשר נתניהו את כניסתו של ח'אלד משעל לרצועת עזה.[107]
בינואר 2010 החליט נתניהו לאמץ את תוכניתו של השר לביטחון פנים למלחמה במסתננים מהגבול הדרומי, ולהקים מכשול לאורך הגבול עם מצרים בעלות של כמיליארד וחצי ש"ח, על ההחלטה אמר נתניהו "קיבלתי את ההחלטה לסגור את גבולה הדרומי של ישראל למסתננים ולמחבלים... מדובר בהחלטה אסטרטגית כדי להבטיח את אופייה היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל".[108] בעקבות צעד זה פסקה ההסתננות כמעט לגמרי.
לדברי עוזי ארד, שהיה ראש המטה לביטחון לאומי עד 2011, נתניהו הציע לסוריה, בתיווך אמריקאי, הסכם הכולל נסיגה חלקית מרמת הגולן, ושלפיו במקביל ירדן תמסור לסוריה שטח זהה בגודלו לשטח רמת הגולן שיוותר בידי ישראל ושיכלול את רוב היישובים הישראליים ברמה, וירדן תבצע חילופי שטחים גם עם סעודיה. ההצעה זכתה לברכת ירדן אך נדחתה בידי סוריה על הסף.[109]
ביחסי החוץ של ישראל בלטו נושאים שונים, ובהם:
- משבר מתמשך ביחסים עם טורקיה, משבר שהחל בעת כהונת ממשלת אולמרט, לאחר מבצע עופרת יצוקה, והחריף בתקופת כהונתו של נתניהו, בעיקר בעקבות המשט לעזה בסוף מאי 2010.
- באוגוסט 2011 התמודד נתניהו עם הסלמה בדרום הארץ שהחלה מפיגוע קטלני באזור אילת על ידי מחבלים שבאו מעזה דרך סיני, והמשכה במתקפת רקטות מרצועת עזה אל עבר יישובי הדרום.
- סוגיה מרכזית שבה עסק נתניהו בכהונה זו היא סוגיית תקיפתם של מתקני הגרעין באיראן. בפתיחת מושב החורף של הכנסת, ב-31 באוקטובר 2011, אמר נתניהו כי ”איראן גרעינית תהווה איום כבד על המזרח התיכון ועל העולם כולו, וכמובן היא מהווה גם איום ישיר וכבד עלינו”.[110] במהלך כהונתו אירעו חבלות במתקנים ובאישים הקשורים לתוכנית הגרעין האיראנית ולתוכנית טילי השיהאב 3, חלקן יוחסו ל"מוסד", שיחד עם ארגוני הביון של ארצות הברית ובריטניה, החל לפעול באופן חשאי כנגד תוכנית הגרעין האיראנית. ב-27 בספטמבר 2012 נאם נתניהו בפני העצרת הכללית של האו"ם. בנאומו אמר שכאשר איראן תגיע לאורניום מועשר ברמה של 90% תהיה זו נקודת האל-חזור, ולכן זהו קו אדום שאין לאפשר לאיראן להגיע אליו.[111]
כלכלה
בנוסף לתפקידו כראש הממשלה, נתניהו היה השר לאסטרטגיה כלכלית, והיה מעורב בנושאים כלכליים. כהונתה של הממשלה החלה בצל המשבר הכלכלי העולמי, שבין השאר גרם לירידה בהכנסות ממסים. עקב כך, כמו גם עקב התחייבויותיו הרבות לשותפיו בקואליציה, החלה הממשלה את כהונתה בגל של העלאות מיסים,[112] ששיאן העלאת שיעור המע"מ מ-15.5% ל-16.5%. צעדים אלה היו בניגוד לדברים שאמר נתניהו ערב הבחירות.[113] כמה חודשים לאחר מכן, בתחילת 2010, צומצמה העלאת המע"מ, והוא נקבע על 16%. ביולי 2010, החל מהלך נוסף של העלאת מיסים, בהעלאה נוספת של המס על סיגריות. שלא כמו בתקופת כהונתו כשר אוצר, נתניהו נמנע מלהתעמת עם ההסתדרות, והגיע להבנות עם יו"ר ההסתדרות עופר עיני בנוגע לעסקת חבילה במשק.
במהלך כהונתו, קידם נתניהו רפורמה משמעותית בחוק התכנון והבנייה, במטרה להקל על קבלת אישורי בנייה וכדי להגדיל את מספר יחידות הדיור בישראל ולהוריד את מחירי הדיור לצרכן. הרפורמה אושרה בממשלה במרץ 2010 למרות הביקורת שנמתחה עליה מכיוונים שונים. בעקבות חשיפת "פרשת הולילנד" הועלו חשדות כבדים בנוגע לאופן האישור של תוכניות בנייה בוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה. בתגובה לביקורת ולממצאי הביניים של המשטרה בפרשת הולילינד, הודיע נתניהו על הקפאת הרפורמה ועל בחינת שינויים בה.[114]
במאי 2010 הצטרפה מדינת ישראל לארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD).[115] במרץ 2011 ארגן ג'פרי אפשטיין פגישה בין נתניהו לראשי הבנק ג'יי פי מורגן צ'ייס.[116][117]
ביולי-אוגוסט 2011 התמודד נתניהו עם גל מחאת האוהלים שפקד את הארץ סביב משבר הדיור ויוקר המחיה. נתניהו הקים צוות מומחים בראשותו של פרופסור מנואל טרכטנברג, לגיבוש תוכנית לטיפול בכלל הבעיות שהועלו במחאה זו ואימץ את רוב ההמלצות של ועדת זו. אימוץ ההמלצות כמו חינוך חינם מגיל 3, הביא לסבב נוסף של העלאת מיסים החל ביולי 2012, ובמסגרתו הועלה מס קנייה על סיגריות ובירה, המע"מ הועלה ל-17% (החל מ-1 בספטמבר 2012) והועלו שיעורי מס הכנסה ודמי ביטוח לאומי (החל מינואר 2013).[118] בשנת 2012 הגיע הגירעון בתקציב המדינה ל-39 מיליארד ש"ח, כפליים מהמתוכנן.[119] גירעון זה הוביל בשנה שלאחר מכן לצורך בהעלאות מיסים נוספות.
נושאים נוספים
בהתאם להסכם הקואליציוני, נתניהו לא מינה שר בריאות בממשלתו והעניק את הסמכויות במשרד לסגן השר יעקב ליצמן מיהדות התורה. עתירה של ההסתדרות הרפואית לבג"ץ נגד הסדר זה נדחתה.[120] בתקופה זו היה על הממשלה להתמודד עם הבהלה שגרמה מגפת שפעת החזירים, ונתניהו הורה לרכוש חיסונים נגד שפעת החזירים לכל תושבי המדינה.[121] בסופו של דבר התחסנו רק כ-700,000 ישראלים (כ-10%) והמדינה נותרה עם עודף של כ-4.5 מיליון מנות חיסון.[122]
בשנת 2010 פרצה השרפה בכרמל בה נספו 44 בני אדם, כ-17,000 איש פונו מבתיהם, וקרוב ל-25 קמ"ר (25,000 דונם) ובהם כמה מיליוני עצים עלו באש. שרפה זו הייתה האסון האזרחי הכבד ביותר שהתרחש בישראל עד אותו זמן.
בשנת 2011 ביטל נתניהו את ועדת השרים לענייני ביקורת המדינה, שעסקה בין היתר בהחלטות על הקמת ועדות חקירה ממלכתיות, והעביר את סמכויותיה לאגף במשרד ראש הממשלה.[123]
בינואר 2012 הוקם מטה הסייבר הלאומי במשרד ראש הממשלה, במטרה להפוך את ישראל למובילה עולמית בתחום הסייבר, בהתאם להמלצות ועדה שעמד בראשה האלוף במיל' יצחק בן ישראל. נתניהו הצהיר כי בחזונו באר שבע תהפוך לבירת הסייבר של מדינת ישראל, ובהתאם לכך תוקצבו באוניברסיטת באר שבע תוכניות לימודים בתחום, והוזמנו חברות בין-לאומיות להקים מרכזי מו"פ סייבר בבאר שבע.[124]
הבחירות לכנסת התשע עשרה
בסוף ינואר 2012 נבחר נתניהו ברוב גדול לעמוד פעם נוספת בראש הליכוד, מולו התמודד רק משה פייגלין.[125]
ב-9 באוקטובר 2012 הודיע נתניהו בהודעה מיוחדת על תמיכתו בהקדמת הבחירות לתחילת 2013. ב-25 באוקטובר הודיע נתניהו על רשימה משותפת של "הליכוד" ו"ישראל ביתנו", שכונתה "הליכוד ביתנו", לבחירות לכנסת התשע עשרה.[126] כחודש לפני הבחירות התפטר ליברמן מהממשלה ותיק החוץ הועבר לנתניהו.[127] בבחירות עצמן זכתה הרשימה ב-31 מנדטים, ונשיא המדינה שמעון פרס הטיל על נתניהו את מלאכת הרכבת הממשלה.[128]
קדנציה שלישית כראש הממשלה (2013–2015)
- ערך מורחב – ממשלת ישראל השלושים ושלוש
לאחר הבחירות לכנסת ה-19 הקים נתניהו את ממשלתו השלישית. זו הושבעה ב-18 במרץ 2013 (ח' בניסן ה'תשע"ג).[129] בממשלה זו שימש נתניהו גם כשר החוץ עד לנובמבר 2013.[130]
יחסי חוץ וביטחון
ב-22 במרץ 2013 התנצל נתניהו בפני ראש ממשלת טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, על תוצאות אירועי המשט לעזה ב-2010 בתיווך של נשיא ארצות הברית ברק אובמה.[131] השניים סיכמו על השבת היחסים בין המדינות לתיקונם.[132] בתחילת 2014 הגיעו להסכמות לפיוס ובסוף אפריל 2014 ארדואן אף הודיע שהסכם קרוב להיחתם, אך בעת מבצע צוק איתן, היחסים הדרדרו שוב לאחר שורת התבטאויות קשות במיוחד של ארדואן כנגד ישראל.[133] התבטאויות אלו עודדו הפגנות אלימות כנגד ישראל, ששיאן היה מתקפה כנגד בית השגרירות, שהביאה להחלטה להחזרת משפחות השגרירות לישראל, ופרסום אזהרת מסע לטורקיה.[134]
כחלק מיחסי גרמניה–ישראל ויחסי ישראל–מצרים הסכים נתניהו למכירת צוללות מתקדמות מגרמניה למצרים שבשליטת א-סיסי. במרץ 2019 אמר נתניהו שהחליט כך בשל סוד ביטחוני שלא יכול היה לגלות למערכת הביטחון, מלבד ראשי המועצה לביטחון לאומי.[135]
בעקבות חטיפת ורצח שלושה נערים יהודים ב-12 ביוני 2014 בידי אנשי חמאס, הורו נתניהו ושר הביטחון משה יעלון לצה"ל לפתוח במבצע שובו אחים לאיתור החטופים ולפגיעה בתשתיות חמאס ביהודה ושומרון. במסגרת המבצע נעצרו למעלה מ-400 פלסטינים, מרביתם אנשי חמאס, לרבות כ-50 אסירים ששוחררו במהלך עסקת שליט. כמו כן, נחשפו עשרות סליקים תת-קרקעיים באזור חברון, ומעבדות חבלה שבהן יוצרו עשרות רימונים ומטענים.[136]
ב-8 ביולי 2014 הורה נתניהו על פתיחת מבצע צוק איתן בתגובה לתקיפות החמאס מרצועת עזה. תחילת המבצע הייתה בתקיפות אוויריות ברצועת עזה, והמשכו בכניסה קרקעית לרצועה ברוחב כ-3 קילומטרים לתוך רצועת עזה כדי להשמיד את המנהרות ההתקפיות שנחפרו לכיוון שטח ישראל. במהלך המבצע ירו מחבלי חמאס אלפי רקטות ופצצות מרגמה מרצועת עזה לישראל. ב-7 באוגוסט נפגש נתניהו עם נשיא הצלב האדום וביקש ממנו לסייע בהשבת גופותיהם של סמל ראשון אורון שאול ושל סגן הדר גולדין שנהרגו במהלך המבצע וגופותיהם נחטפו. נתניהו הוביל את המבצע במתינות, והסכים פעמים רבות להפסקות אש שהוצעו על ידי מצרים וארצות הברית, כאשר כחצי מהשרים בקבינט תמכו בהחרפת המערכה. במהלך המבצע ניכרה מתיחות בין נתניהו לנשיא ארצות הברית, ברק אובמה.[137] בתקשורת דווח כי אובמה דרש מישראל להסכים להפסקת אש ולקבל את טורקיה וקטר כמתווכות בסכסוך ונתניהו סירב, אך אובמה ונתניהו הכחישו את הדיווח.[138] המבצע הסתיים לאחר כשבעה שבועות של לחימה ב-26 באוגוסט, כשאת ההחלטה על הפסקת האש בסיום המבצע קיבל נתניהו עם שר הביטחון, משה יעלון ללא הצבעה בקבינט המדיני-ביטחוני, שבו כנראה לא היה לו רוב. בעקבות המבצע, נתניהו ספג ביקורת ממבקר המדינה על אי הצגה מספקת לקבינט של איום מנהרות התקיפה לפני המבצע.[139]
ביולי 2014 חלה עלייה משמעותית במהומות אלימות ופיגועי טרור מצד פלסטינים בירושלים. באוקטובר ונובמבר ביצעו מחבלים פלסטינים פיגועים ששיאם היה הפיגוע בבית הכנסת קהילת בני תורה ובהם נרצחו 6 ישראלים.[140]
ב-3 במרץ 2015 נאם נתניהו בפני הקונגרס של ארצות הברית, והתריע מפני ההסכם המתגבש בין המעצמות ואיראן, להסדר תוכנית הגרעין האיראנית. בעצם נשיאת הנאום ובתוכן הנאום נכנס נתניהו לעימות גלוי עם נשיא ארצות הברית, ברק אובמה. היה זה נאומו השלישי של נתניהו בפני הקונגרס.
התחום הכלכלי
על רקע גירעון של 40 מיליארד ש"ח בתקציב המדינה שנוצר בשנת 2012, במהלך כהונתה של הממשלה הקודמת, וצפי לגירעון תקציבי חריג של 4.9% בשנת 2013, הביאה הממשלה לאישור הכנסת תקציב שכלל העלאת מיסים, חלקה ב-2013 וחלקה ב-2014.
באפריל 2013 אושרה רפורמת השמים הפתוחים שהוזילה את מחירי הטיסות והגדילה את מספר היעדים. בדצמבר של אותה אושר חוק הריכוזיות לפי מסקנות הוועדה להגברת התחרותיות במשק.
במאי 2014 הקים נתניהו את הוועדה לבחינת תקציב הביטחון בראשותה של האלוף במילואים יוחנן לוקר, לשם בחינת תקציב הביטחון של מדינת ישראל. הוועדה הגישה את המלצותיה בחודש יוני 2015, בהן שקיפות, צמצום חיילי הקבע ורפורמה בפנסיות, ואלה נתקלו בהתנגדות חריפה של מערכת הביטחון בראשותם של שר הביטחון משה יעלון והרמטכ"ל גדי איזנקוט.
הבחירות לכנסת ה-20
ב-2 בדצמבר 2014 פיטר נתניהו את השרים יאיר לפיד וציפי לבני, ובעקבות זאת פרשו מהממשלה יתר שרי "יש עתיד", והכנסת החליטה על הקדמת הבחירות ל-17 במרץ 2015.[141] נתניהו אמר שהוא עשה זאת משום שלפיד ולבני תכננו "פוטש" שנועד להדיח אותו ולהקים ממשלה חלופית.[142] מאוחר יותר אמר כי עשה זאת בעקבות תמיכתם בחוק "ישראל היום".[143][144] לימים בספרו "ביבי: סיפור חיי" הביע נתניהו חרטה על שפיטר לשווא את לפיד ולבני "על סמך שמועה קונספירטיבית שמסרו לו זאב אלקין ויעקב ליצמן לפיה השניים מתכננים נגדו פוטש".[145]
בבחירות לכנסת העשרים הוביל נתניהו את מפלגתו לניצחון וזכייה ב-30 מנדטים. בראיון שנתן במהלך מערכת הבחירות, אמר שהמציאות שנוצרה בשנים הקודמות אינה מאפשרת את הקמתה של מדינה פלסטינית.[146] בפוסט שפרסם בדף הפייסבוק שלו כתב נתניהו כי לאחר הבחירות יקים ממשלה עם השותפות הטבעיות של הליכוד, ובראשן הבית היהודי, וכי לא ילך לממשלת אחדות עם יצחק הרצוג ולבני, שבניגוד אליו מתנגדים לשמירה על ירושלים מאוחדת ותומכים בוויתור על שטחי יהודה ושומרון ובכניעה ללחצים בין-לאומיים לוויתור על אינטרסים ביטחוניים.[147] ביום הבחירות, כחלק מקמפיין המרצת ההצבעה שאותו הוביל, פרסם סרטון וידאו, שספג ביקורת בישראל ובעולם, ובו אמר: ”שלטון הימין בסכנה. המצביעים הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפי. עמותות השמאל מביאות אותם באוטובוסים. רבותיי לנו אין V15, יש לנו "צו 8", יש לנו רק אתכם, צאו לקלפי”.[148] לאחר מכן הביע צער על שדבריו פגעו בערביי ישראל, והוסיף שמעשיו כראש ממשלה, "כולל ההשקעות האדירות במגזרי המיעוטים", מוכיחים שלא התכוון לכך.[149]
קדנציה רביעית כראש הממשלה (2015–2020)
- ערך מורחב – ממשלת ישראל השלושים וארבע
.jpg)
ב-14 במאי 2015, הושבעה ממשלת ישראל ה-34 בראשותו, ממשלה צרה שנשענה על 61 ח"כים. כעבור כשנה, ב-26 במאי 2016, הצטרפה ישראל ביתנו לקואליציה,[150] ומניין חבריה עלה ל-66.
בממשלה זו כיהן נתניהו גם כשר החוץ וכשר התקשורת, והוחלף בפברואר 2017 באופן זמני על ידי צחי הנגבי (ראו להלן). עד סוף 2016 היה השר לשיתוף פעולה אזורי, אז הוחלף על ידי צחי הנגבי.[151]
בשנת 2019 נבחר על ידי השבועון "טיים" לאחד ממאה האנשים המשפיעים בעולם.[152]
התחום הביטחוני
החל מאוקטובר 2015 חלה הסלמה בהיקף הפיגועים שביצעו מחבלים פלסטינים, שכללו פיגועי דקירה, פיגועי דריסה ופיגועי ירי. הפיגועים בוצעו על רקע טענה שלפיה ישראל מתכוונת לפגוע במסגד אל-אקצא. לצורך בלימת גל הטרור נקטה הממשלה צעדים שכללו פריסה מוגברת של כוחות הביטחון, פעילות אינטנסיבית של השב"כ, החמרת הענישה על מחבלים ומיידי אבנים וניטור ההסתה ברשתות החברתיות המקוונות. גל הטרור דעך בהדרגה עד חודש מרץ. בסוף חודש יוני עלה שוב מספר הפיגועים, במהלך חודש הרמדאן.
בנאום שנשא בוועידת הקונגרס הציוני העולמי ה-37, ב-20 באוקטובר 2015, הזכיר נתניהו פרעות שערביי ארץ ישראל ביצעו ביהודיה החל מ-1920, בעקבות דברי הסתה דומים של המופתי חג' אמין אל-חוסייני. הוא אמר שמלכתחילה היטלר לא תכנן להשמיד את היהודים אלא רק לגרש אותם, אך המופתי אמר לו שאז הם יגיעו לארץ ישראל, וייעץ לו לשרוף אותם.[153] דברי נתניהו עוררו ביקורת בישראל ובעולם, בנימוק שיש בהם שכתוב של ההיסטוריה והסתה.[154] נתניהו הבהיר שמטרתו הייתה להציג את תמיכתו של אל-חוסייני בהשמדת היהודים, ולא לטהר את היטלר.[155] ב-30 באוקטובר פרסם הבהרה נוספת בדף הפייסבוק שלו, ובה הטיל אחריות מלאה לשואה על היטלר והנאצים, אך גם גינה את המופתי על החלק שנטל בשואה, ועל ההסתה האנטישמית שלו ושל ממשיכי דרכו.[156]
על רקע המשך מלחמת האזרחים בסוריה התבצעו מאות תקיפות של צה"ל במדינה, במטרה למנוע העברת נשק לחזבאללה ולשבש את ההיאחזות האיראנית בסוריה. המעורבות הרוסית במלחמת האזרחים בסוריה חייבה תיאום בין ישראל לרוסיה, ובפרט בין חילות האוויר של שתי המדינות. לשם כך, נפגש נתניהו פעמים אחדות, החל מספטמבר 2015, עם נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין.[157]
במאי 2016 הודיע נתניהו שבכוונתו למנות את אביגדור ליברמן לשר הביטחון ולהעביר לצורך כך את משה יעלון לתפקיד שר החוץ. בעקבות זאת התפטר יעלון מהממשלה ומהכנסת ומתח ביקורת על נתניהו וההנהגה שהפכה "נגררת ומתלהמת".[158] במחאה על הדחת יעלון והשינויים בממשלה התפטר גם השר להגנת הסביבה אבי גבאי.[159]
ב-2018 הסכסוך האיראני-ישראלי הפך לעימות ישיר עם החדרת מל"ט מתאבד איראני לתוך ישראל בפברואר וכנגדן תקיפת שדה התעופה T-4 ותקיפת מחסני התחמושת האיראניים בסוריה בידי ישראל בחודש אפריל, מתקפות שבהן נהרגו עשרות חיילים איראניים ממשמרות המהפכה האסלאמית ומיליציות שיעיות. ב-30 באפריל 2018 נשא נתניהו נאום בקריה ובו חשף מידע מארכיון תוכנית הגרעין האיראנית, לפי עשרות אלפי מסמכים וקבצים שהוציא "המוסד" מטהראן, ובהם הוכחות שאיראן ניסתה להסתיר את תוכניותיה לפיתוח נשק גרעיני. מטרתו הייתה בין היתר לגרום לביטול הסכם הגרעין עם איראן.[160] במאי ירו מיליציות איראניות 20 טילים לעבר מוצבי צה"ל בחרמון. רובם נפלו בשטח סוריה וארבעה מהם יורטו בידי כיפת ברזל. בתגובה תקף חיל האוויר הישראלי עשרות יעדים איראניים בסוריה.
בשנת ה'תשע"ח חלה הסלמה גם בחזית הדרומית, מול רצועת עזה שבשליטת החמאס. באותה שנה איתר צה"ל שורת מנהרות טרור. החל מחודש מרץ 2018 התמודדה ישראל עם הפרות סדר המוניות על גדר המערכת סביב רצועת עזה בהובלת חמאס. במהומות נהרגו כ-220 פלסטינים, רובם פעילי טרור. במהלך המהומות הועלו באש אלפי דונמים של שדות וחורש בעוטף עזה, באמצעות מאות עפיפוני תבערה, בלוני תבערה ונפץ ורקטות ששיגרו פלסטינים מן הרצועה. אחרי ההסלמה בנובמבר 2018 הגיעה ישראל להפסקת אש עם החמאס והתירה העברת כסף מקטר לחמאס. במחאה על כך התפטר שר הביטחון אביגדור ליברמן ומפלגת "ישראל ביתנו" בראשותו פרשה מהקואליציה. בשל כך שימש נתניהו ממלא מקום שר הביטחון וממילא מקום שר העלייה והקליטה החל מ-18 בנובמבר 2018, וב־17 בדצמבר 2018 מונה לשר הביטחון אך התפטר מתפקיד זה ב-10 בנובמבר 2019 לשם מינויו של נפתלי בנט.
בדצמבר 2018 פתח צה"ל בהובלת פיקוד הצפון, חיל ההנדסה הקרבית ואגף המודיעין במבצע מגן צפוני לאיתור וניטרול מנהרות טרור התקפיות שחפר "חזבאללה" לשטח ישראל בגבול ישראל-לבנון. בנובמבר 2019 חיסל צה"ל, במבצע חגורה שחורה, את בהאא אבו אל-עטא, מפקד הגזרה הצפונית של "פלוגות אל-קודס", הזרוע הצבאית של "הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני". בתגובה ירה הארגון מאות רקטות לעבר ישראל, וחיל האוויר הפציץ מטרות ברצועת עזה.
למרות התחייבותו בעבר להפיל את שלטון החמאס, בפועל נתניהו דאג לשמור אותו בשלטון בחבל עזה, מתוך תפיסה כי הפילוג הפנים פלסטיני מונע אפשרות להסכם שלום והסדר מדיני עם הפלסטינים,[161][162][163][164] ובראשית 2019 הסביר בישיבת ממשלה את מדיניותו כלפי ארגון חמאס: "מי שרוצה לסכל הקמה של מדינה פלסטינית צריך לתמוך בחיזוק החמאס ובהעברת כסף לחמאס. זה חלק מהאסטרטגיה שלנו – לבדל בין הפלסטינים בעזה לבין הפלסטינים ביהודה ושומרון".[165]
יחסי חוץ
.jpg)
בממשלה זו כיהן נתניהו כשר החוץ עד פברואר 2019. בשלהי כהונת אובמה כנשיא ארצות הברית ובתמיכת ממשלו, התקבלה החלטה 2334 של מועצת הביטחון של האו"ם, הדורשת בעיקר הפסקת בניית התנחלויות "בשטחים הפלסטיניים הכבושים, כולל מזרח ירושלים". בעקבות ההחלטה ננקטו צעדים נגד סנגל, ניו זילנד ואוקראינה[166] והופסקה העברת מימון לחמישה מוסדות של האו"ם, שלדברי נתניהו עוינים במיוחד את מדינת ישראל.[167]
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הודיע על הכרה דיפלומטית של ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל, והורה על העברת שגרירות ארצות הברית בישראל, מתל אביב לירושלים.[168] בעקבות זאת הודיעו מספר מדינות נוספות על העברת שגרירותן לירושלים. ב-14 במאי 2018 נערך טקס פתיחת שגרירות ארצות הברית בישראל בירושלים. טראמפ פרש מהסכם הגרעין עם איראן[169] והפעיל עליה סנקציות כלכליות, הפסיק מימון מוסדות פלסטיניים כגון אונר"א, פרש מאונסק"ו ומועצת זכויות האדם של האו"ם, וסגר את הקונסוליה האמריקנית בירושלים. נתניהו הציג את פרישת ארצות הברית מההסכם עם איראן כהישג מדיני, אך יש הרואים בפרישה פגיעה באינטרסים הביטחוניים של ישראל.[170][171][172] במרץ 2019 חתם הנשיא טראמפ על צו להכרה אמריקאית בריבונות ישראלית על רמת הגולן. מדינות רבות הביעו התנגדות לצעד זה.[173] בינואר 2020 הציג הנשיא טראמפ תוכנית השלום שלו ("עסקת המאה"). נתניהו קיבל את התוכנית.[174] בשלהי כהונתו התקררו היחסים בין טראמפ ונתניהו.[175]
ב-4 ביולי 2017 ביקר בישראל ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, ודן עם נתניהו על הידוק הקשרים בין הודו לישראל, סיוע ישראלי לחקלאות בהודו והגדלת המסחר בין המדינות.[176] באותו חודש ביקר במספר מדינות באירופה. הוא נפגש בפריז עם נשיא צרפת עמנואל מקרון והמשיך לבודפשט, כראש הממשלה הישראלי הראשון המבקר בהונגריה. הוא חתם על שורה של הסכמים לשיתוף פעולה כלכלי-טכנולוגי והשתתף בוועידת מדינות וישגראד.
במהלך הקדנציה נתניהו קיים מספר ביקורים במדינות אפריקה: ביולי 2016 ערך סבב ביקורים שכלל ביקור באוגנדה לרגל 40 שנה למבצע אנטבה, לצד פסגה משותפת של נתניהו ומספר מנהיגי מדינות אפריקאיות, ביקור בקניה עם משלחת כלכלית, ביקור ברואנדה ובאתיופיה. ביוני 2017 נאם בפני הוועידה הכלכלית של מדינות מערב אפריקה (אנ') וכן נפגש עם נשיא מאלי. בביקורו בקניה בנובמבר 2017 היה המנהיג המערבי היחיד בהשבעת הנשיא אוהורו קניאטה.[177]
בספטמבר 2017 יצא נתניהו לביקור ראשון של ראש ממשלה ישראלי באמריקה הלטינית ונפגש עם מנהיגי ארגנטינה, קולומביה ומקסיקו.[178] משם הוא טס לארצות הברית להיפגש עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בנוגע למצב הגאופוליטי במזרח התיכון והאיום האיראני, וכן לנאום בעצרת הכללית של האומות המאוחדות.
הטיפול במסתננים מאפריקה
בסוף 2017 אישרה הממשלה את תוכניתו של נתניהו לסגור את מתקן חולות ולגרש למדינות שלישיות את המסתננים מאריתריאה ומסודאן שישראל נמנעת מלהחזירם למולדתם[179] ומתן מענק למגורשים ולמדינה הקולטת. ב-2 באפריל 2018 חזרה רואנדה מהסכמתה לקלוט את המגורשים.[180] נתניהו האשים את הקרן החדשה לישראל שהפעילה "לחץ אירופי על ממשלת רואנדה" לסגת מההסכם,[181] אך הקרן הגיבה שלא ניהלה כל קשר מול ממשלת רואנדה.[182] במקום זאת, הודיע נתניהו שהוא גיבש עם שר הפנים, אריה דרעי, מול נציבות האו"ם לפליטים מתווה להוצאת כמחצית מן המסתננים למדינות במערב אירופה ועוד, ובמקביל לפזר את המחצית השנייה ברחבי ישראל. בעקבות התנגדות רחבה בימין הודיע נתניהו על ביטול המתווה.[183] הוא הצהיר כי יחזור למתווה כליאת המסתננים במתקן חולות, אך המתקן לא שב לפעילות.
תחום התקשורת
עם הקמת הממשלה כיהן נתניהו גם כשר התקשורת. נתניהו מינה את ראש מטה הבחירות שלו שלמה פילבר למנכ"ל משרד התקשורת.[184]בהסכמים הקואליציוניים חויבו סיעות הקואליציה לתמוך ברפורמות בשוק התקשורת שהממשלה תקדם, ונאסר עליהן לתמוך בחוקים בנושא ששר התקשורת יתנגד אליהם.[185][186] בשל ניגוד עניינים של נתניהו עקב קשריו עם שאול אלוביץ' מבעלי בזק, הוחלט באוגוסט 2016 להסמיך את צחי הנגבי לטפל בענייני בזק, ובפברואר 2017 הפך הנגבי לממלא מקום שר התקשורת בעקבות עתירות לבג"ץ בנושא.[187] במאי מונה איוב קרא כשר תקשורת קבוע.[188]
במהלך 2015 פעל נתניהו לרפורמה ברשות השידור: ביטול אגרת הטלוויזיה והקמת תאגיד השידור הישראלי במקומו. אולם בתחילת 2017 פעל לסגירת התאגיד בנימוקים של בזבוז כספים והטיה פוליטית. למהלך התנגד בתוקף שר האוצר, משה כחלון. לאחר משבר הוסכם ביניהם שהתאגיד יקום ללא חטיבת החדשות, וזו תוקם כגוף נפרד.[189] תיקון החקיקה עבר בכנסת ערב הקמת התאגיד, אך הוקפא בידי בג"ץ (וב-2018 אף בוטל בידי הכנסת), כך שהתאגיד הוקם עם חטיבת החדשות.
תחום הבריאות
עם הקמת הממשלה המשיך נתניהו לכהן כשר הבריאות, אך בפועל הסמכויות במשרד ניתנו לסגן השר יעקב ליצמן מיהדות התורה. באוגוסט 2015, בעקבות עתירה שהגישה סיעת "יש עתיד", קבע בג"ץ כי ליצמן לא יוכל לכהן כסגן שר במעמד של שר ועליו להתמנות לשר. בעקבות כך, מועצת גדולי התורה של "אגודת ישראל"התירה לליצמן להתמנות לשר הבריאות[190]. בתחילת 2020 נדרשה הממשלה להתמודד עם מגפת הקורונה. תחילה טיפל משרד הבריאות בהכנת מערכת הבריאות לטיפול בחולים והוצאת הנחיות לבידוד רפואי של עשרות אלפי ישראלים לשם מניעת התפשטות המחלה ואף הוטל סגר ארצי. נתניהו הופיע תדיר בתקשורת ונתן הודעות לציבור על צעדי הממשלה ועל כללי ההתנהגות הנדרשים. בהמשך צמצם את הופעותיו.[191]
נושאים נוספים
_(cropped).jpg)
במהלך כהונתה של ממשלת נתניהו הרביעית גדל הגירעון התקציבי מ-29.9 מיליארד ש"ח בסוף שנת 2014,[192] ל-54 מיליארד ביוני 2019, חריגה של 14 מיליארד ש"ח לעומת היעד בתקציב.[193]
נתניהו קידם את אישור מתווה הגז, שנועד להסדיר את אופן ניהול שדות הגז הטבעי בישראל, ובפרט סוגיות הנוגעות למונופול וזכויות על המאגרים, ייצוא, מיסוי הגז ומחירו. כחלק מפעולותיו לאישור המתווה מונה נתניהו לממלא מקום שר הכלכלה.[194] ב-27 במרץ 2016, פסל בג"ץ את סעיף היציבות במתווה, אך נתן לממשלה ארכה של שנה לתיקונו.[195] במאי אותה שנה עברה בממשלה ההחלטה שוב, עם שינויים בסעיף זה.
בשנת 2016, חתמה ישראל על הסכם פריז. בשנת 2019, פורסמה החלטת ממשלה בנושא משבר האקלים אך בישראל לא נוצרה תוכנית היערכות מתוקצבת להתמודדות עם סכנות המשבר.[196]
בסוף ינואר 2016 אושר בממשלה "מתווה הכותל" לפיו הייתה אמורה להתרחב עזרת ישראל המיועדת לתפילה מעורבת, בניהול מועצה ציבורית בהשתתפות מגוון זרמים ביהדות וארגון נשות הכותל.[197] המתווה הוביל לאיום המפלגות החרדיות לפרוש מהקואליציה, ומשכך הוקמה ועדה לבחינה מחודשת של המתווה[198], עד שהוקפא ביוני 2017.[199]
בתיקון לפקודת מס הכנסה[200] נקבע שראש הממשלה ושאיריו יזכו לפטור ממס הכנסה לתשלומים והטבות מהמדינה, שאינם משכורת או קצבה, בדומה לפטור הניתן לנשיא המדינה. בעקבות דרישה של רשות המיסים שראש הממשלה נתניהו ישלם מס על הטבות בסך 600,000 ש"ח שניתנו לו מהמדינה לשם תחזוקת ביתו הפרטי בקיסריה,[201] החליטה ועדת הכספים שהמדינה תגלם רטרואקטיבית את מס ההכנסה החל על ראש הממשלה גם קודם לתחולת התיקון הקודם.[202] ראש הממשלה היחיד שנהנה מהחלטה זו הוא נתניהו.
המשבר הפוליטי
- ערך מורחב – המשבר הפוליטי בישראל (2019–2021)
.jpg)
בסוף דצמבר 2015 לבקשת נתניהו הקדים מרכז הליכוד את הפריימריז לראשות המפלגה, על אף שמועד הבחירות היה רחוק באותה העת. לאחר שלא נרשמו מתמודדים מלבד נתניהו החליט בית הדין של הליכוד בינואר 2016 לבטל את הפריימריז, והודיע כי בנימין נתניהו נבחר פעם נוספת לתפקיד יושב ראש הליכוד.[203] ב-24 בדצמבר 2018, לאחר פרישת "ישראל ביתנו" מהקואליציה, עקב ביקורת על תגובתה המאופקת של ישראל לטרור מרצועת עזה, הוקדמו הבחירות לכנסת ה-21.[204] ב-26 בדצמבר אישרה הכנסת את פיזורה וקבעה כי הבחירות ייערכו ב-9 באפריל 2019.[205]
בקמפיין הבחירות לכנסת העשרים ואחת, עודד את ריצתן המשותפת של הבית היהודי, האיחוד הלאומי ועוצמה יהודית ברשימת איחוד מפלגות הימין. הוא אף שריין את המקום ה-28 ברשימת הליכוד למועמד מטעם הבית היהודי.[206] בבחירות שהתקיימו ב-9 באפריל 2019, "הליכוד" זכה ל-35 מנדטים וקיבל מנשיא המדינה ראובן ריבלין את כתב המינוי לנסות ולהקים את הממשלה, אך לא הצליח להקים ממשלה. סמוך לפקיעת פרק הזמן שנקצב לנתניהו להקמת הממשלה, יזם את פיזור הכנסת ובשל כך, עמד בראש ממשלת המעבר.
.jpg)
בבחירות לכנסת העשרים ושתיים צירף נתניהו לרשימת הליכוד את מפלגת "כולנו". בנוסף, שכנע את מפלגת "זהות" לפרוש מהבחירות, בתמורה להבטחת תפקיד שר למשה פייגלין והקלות בתחום הלגליזציה של קנאביס רפואי. בבחירות אלו ירידה מפלגה הליכוד ל-32 מנדטים, לעומת 38 המנדטים שהיו לה יחד עם מפלגת "כולנו" וללא חבר הכנסת אלי בן-דהן, שחזר למפלגת "הבית היהודי". ב-25 בספטמבר 2019 הטיל הנשיא ריבלין על נתניהו את המנדט להרכיב ממשלה, לאחר שנתמך בידי 55 חברי כנסת, לעומת 54 שתמכו ביריבו בני גנץ. נתניהו כשל בהקמת ממשלה, והמנדט עבר ליריבו בני גנץ, אשר לא עלה אף בידו להקים ממשלה. משכך התפזרה הכנסת מבלי שהביעה אמון בממשלה חדשה.
בדצמבר 2019 נערכו פריימריז לראשות "הליכוד", בהן זכה נתניהו ל-72.5% מהקולות, כשהתמודד מול גדעון סער.[207] בבחירות אלה, שנערכו ב-2 במרץ 2020 הגדילה רשימת הליכוד את כוחה ל-36 מנדטים, אך לאחר שגנץ זכה להמלצתם של 61 מחברי הכנסת, הטיל עליו נשיא המדינה את הרכבת הממשלה. אחרי סוף תקופת המנדט של גנץ, ועל רקע התפרצות הקורונה, נחתם הסכם קואליציוני בין הליכוד לכחול לבן. ב-7 במאי, הוגשו לנשיא חתימותיהם של 72 חברי הכנסת המבקשים להטיל על נתניהו את מלאכת הרכבת הממשלה, ובהם חברי הכנסת של כחול לבן והעבודה, ובעקבות כך הנשיא הטיל עליו את המנדט. לפני כן נדחתה עתירה לבג"ץ נגד הטלת המנדט על נתניהו, בנימוק שהוא נאשם בפלילים.[208] בעקבות כך פורסם הסדר למניעת ניגוד עניינים שבו נאסר עליו לעסוק בנושאים הקשורים למצבו המשפטי.[209]
קדנציה חמישית כראש ממשלה (2020–2021)
- ערך מורחב – ממשלת ישראל השלושים וחמש
ב-17 במאי 2020 הושבע לקדנציה חמישית כראש ממשלת ישראל השלושים וחמש. באותו מעמד הושבע בני גנץ כראש ממשלה חלופי, והיה מיועד להתמנות לראש הממשלה כעבור שנה וחצי, ב-17 בנובמבר 2021, אך חילופי ראש הממשלה לא התממשו.
ממשלה זו המשיכה במאבק במגפת הקורונה בישראל ובהשלכותיה הכלכליות, וקידמה תוכניות סיוע ומענקים לאזרחים.[210] אחרי דיכוי גל התחלואה הראשון, ומימוש אסטרטגיית היציאה החלה עלייה מחודשת בתחלואה, שהובילה לסגר שני בחגי תשרי.[211] במקביל התקיימו מחאות נגד נתניהו וממשלתו על רקע ניהול המשבר ובשל המשך כהונתו של נתניהו כנאשם.[212][213][214] בעקבות עלייה נוספת בתחלואה, החליטה הממשלה על סגר שלישי בסוף דצמבר. במקביל נתניהו סיכם עם אלברט בורלא, מנכ"ל פייזר, על רכישת חיסונים. מרבית אזרחי ישראל נענו לקריאות להתחסן ולפרק זמן קצר ישראל הובילה במספר המתחסנים לנפש.[215]
בעקבות הבטחת הבחירות בוצעו צעדים לסיפוח יהודה ושומרון לישראל, ואימוץ תוכנית השלום של הנשיא טראמפ שכונתה "תוכנית המאה". אולם תוכניות אלה ירדו מהפרק עם חתימת "הסכמי אברהם" מול איחוד האמירויות הערביות ובחריין. לאחר מכן להסכמים גם מרוקו וסודן, אך ההסכם עם סודן לא התממש.
ב-13 באוגוסט 2020 הציגו הנשיא טראמפ, נתניהו, ושייח' מוחמד בן זאיד אאל נהיאן, את הסכם איחוד האמירויות-ישראל לנרמול היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות.[216] לפי הפרסומים, ההסכם כלל דחייה של הסיפוח.[217] ב-11 בספטמבר 2020 דווח כי בחריין החליטה לנרמל את יחסיה עם ישראל ולכונן איתה יחסים דיפלומטים.[218] הסכמים אלו נקראו "הסכמי אברהם". ההסכם נחתם ב-15 בספטמבר 2020 בבית הלבן על ידי ארצות הברית (כמתווכת) איחוד האמירויות הערביות בחריין וישראל. ב-10 בדצמבר 2020 הוכרז חידוש יחסים עם מרוקו, והצטרפותם להסכמי אברהם. ב-22 בדצמבר 2020 נחתם ברבאט הסכם בין ארצות הברית ישראל ומרוקו.[219] הסכמים אלו והסכמים נלווים[220] יצרו לישראל מסדרונות אוויריים למזרח דרך ערב הסעודית[221] ולדרום אמריקה דרך סודאן.[222] ב-24 באוקטובר 2020 (שעון ישראל) הודיע הנשיא טראמפ במסיבת עיתונאים טלפונית שנערכה במשותף עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, ראש מועצת הריבונות הזמנית בסודאן עבד אל-פתאח אל-בורהאן וראש ממשלת סודאן עבדאללה חמדוכ באופן רשמי כי ישראל וסודאן יכוננו יחסים דיפלומטיים מלאים. ב-6 בינואר 2021 חתמה ממשלת סודאן על הצהרת "הסכמי אברהם".[223]
ב-2 במרץ 2021 הודיעה התובעת בבית הדין הבין-לאומי לצדק על חקירת אירועים שהתרחשו ברצועת עזה וביהודה ושומרון החל מ-13 ביוני 2014.[224]
בליל ל"ג בעומר, י"ח באייר ה'תשפ"א, 30 באפריל 2021 התרחש אסון מירון, בו נספו 45 גברים וילדים, ונפצעו 102 בני אדם, והיה האסון האזרחי הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל. ב-6 במרץ 2024 פרסמה ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון את מסקנותיה, שבהן הטילה על נתניהו אחריות אישית, כיון שידע או לכל הפחות היה עליו לדעת על ליקויי בטיחות באתר ההילולא במירון,[225] ולא ציינה המלצה אופרטיבית בשל תפקידו כראש ממשלה.
עקב העימותים בגבול ישראל–רצועת עזה ושיגור רקטות פלסטיניות לעבר ישראל, פתחה ישראל במבצע שומר החומות.[226] במקביל למבצע פרצו מהומות ברחבי ישראל.
ראש האופוזיציה (2021–2022)
ב-23 במרץ 2021 התקיימו הבחירות לכנסת העשרים וארבע, שבהן התמודד נתניהו כיו"ר הליכוד. בבחירות אלה ירד מספר המנדטים של הליכוד מ-36 ל-30, אך המפלגה המשיכה להיות הגדולה בכנסת. המפלגה השנייה בגודלה הייתה יש עתיד בראשות יאיר לפיד עם 17 מנדטים. הנשיא ראובן ריבלין העניק תחילה את המנדט להקמת ממשלה לנתניהו, אולם הוא לא הצליח להרכיב ממשלה, והמנדט עבר ללפיד, שהצליח להקים ממשלת חילופים יחד עם נפתלי בנט. ב-13 ביוני הושבעה ממשלת ישראל השלושים ושש, ממשלת חילופים בראשות נפתלי בנט כראש הממשלה ויאיר לפיד כראש הממשלה החלופי, ובכך הסתיימו יותר מ-12 שנות כהונה רצופות של נתניהו בתפקיד ראש ממשלת ישראל.
נתניהו עבר לשמש כראש האופוזיציה, אשר תחת הנהגתו נמנעה חלקית מהשתתפות בוועדות הכנסת בטענה לקיפוח בייצוג. בנוסף, דרש מכל חברי הכנסת של הליכוד להשתתף בפיליבסטרים רבים. חברי כנסת מהליכוד שנעדרו, גונו על ידי המפלגה ברשתות החברתיות.[227] בנוסף לכך, האופוזיציה הצביעה גם נגד חוקים שהיא תומכת בהם כמו תקנות שעת חירום לשיפוט על יהודה ושומרון בטענה שהם לא רוצים לעזור לממשלה ושהמטרה של הפלת הממשלה חשובה יותר מאשר חוקים ספציפיים שיקודמו.[228] נתניהו עצמו נמנע מלהגיע לעדכונים ביטחוניים אצל ראש הממשלה נפתלי בנט. על רקע מבצע עלות השחר, נתניהו הגיע לראשונה מאז כינון הממשלה לעדכון ביטחוני אצל ראש הממשלה יאיר לפיד.[229]
הממשלה שאפה לעודד לימודי ליבה באמצעות תוכנית תמריצים כלכליים ואף חסידות בעלז הסכימה להשתתף. נתניהו סיכל זאת באמצעות השוואת תקציב החינוך גם ללא לימודי ליבה.[230]
במהלך מערכת הבחירות לכנסת העשרים וחמש, ביקר את הסכם הגבול הימי בין ישראל ללבנון עוד לפני פרסומו.[231] הוא אף השמיע התבטאויות בדמות אי-כיבוד ההסכם, אבל בהמשך הוא ריכך את התבטאויותיו ואמר שהוא ידאג למזער את נזקיו כמו שנהג בהסכמים אחרים שהוא מתנגד אליהם כגון הסכם אוסלו.[232]
קדנציה שישית כראש ממשלה (2022–הווה)
- ערך מורחב – ממשלת ישראל השלושים ושבע
קטע זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך. הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים..jpg)
ב-29 בדצמבר 2022, הושבעה ממשלת ישראל השלושים ושבע.[233] זמן קצר לאחר הרכבת הממשלה פסק בג"ץ כי מינויו של אריה דרעי לשר לוקה בחוסר סבירות קיצוני, על רקע עברו הפלילי ובשל מצג שווא שהציג בפני בית משפט השלום שגזר את דינו בעבירות מס. בעקבות זאת פיטר נתניהו את דרעי משלושת התפקידים שייעד לו: המשנה לראש הממשלה, שר הפנים ושר הבריאות.
ב־4 בינואר 2023 הכריז שר המשפטים יריב לוין על כוונתו לקדם רפורמה במערכת המשפט בישראל ובה הסדרת פסילת חוקים ופסקת התגברות של הכנסת ברוב רגיל, ביטול עילת הסבירות, הגדרת תפקיד הייעוץ המשפטי כמייעץ לא מחייב ושינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים כך שלקואליציה יהיה רוב מוחלט.[234][235] לאחר פרסום הרפורמה, קבעה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, כי נתניהו מנוע מלהתערב בניהול החקיקה ברמה העקרונית עקב ניגוד עניינים, בהיותו נתון למשפט פלילי. בעקבות זאת קידמה הקואליציה את "חוק הנבצרות", בכדי למנוע ממיארה להוציא את נתניהו לנבצרות עקב התערבות בחקיקה המשפטית בזמן העמדתו לדין פלילי[236].
הרפורמה שהוצעה יצרה התנגדות ציבורית נרחבת והובילה למחאה רחבת היקף. המוחים טענו שמהלכי החקיקה מהווים פגיעה בעצמאות מערכת המשפט, והאשימו את נתניהו שהוא מנסה להוביל הפיכה משטרית שתאיין את הדמוקרטיה הישראלית, עד כדי הפיכתה לדמוקרטיה חלולה.[237][238][239] נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות הוקיעה את הרפורמה וטענה שתפגע ברשות השופטת. על אף זאת, הממשלה ונציגיה בכנסת המשיכו לקדם את חוקי הרפורמה, תוך התעלמות וגינוי ההפגנות ההמוניות של מתנגדי הרפורמה, מה שהוביל לפילוג קשה בעם. חלק ממתנגדי הרפורמה איימו לרדת מהארץ וקבוצת קצינים בצה"ל בעבר ובהווה התארגנה לכדי "מחאת אנשי המילואים" שאיימו להפסיק את התנדבותם למילואים. ב-25 במרץ קרא שר הביטחון יואב גלנט, לעצור את חקיקת הרפורמה, והזהיר מסכנה לביטחון המדינה.[240] בתגובה לדברי גלנט הודיע נתניהו על פיטוריו, עובדה שהביאה להעצמת המחאה ולהפגנות המונים ספונטניות ברחבי הארץ שכונו "ליל גלנט". ההסתדרות וראשי המגזר הפרטי הודיעו על הצטרפות למחאה, והורו על שביתה כללית של המשק.[241] בעקבות זאת, הודיע נתניהו על השהיית הרפורמה וכניסה לשיחות משא ומתן בבית הנשיא עם האופוזיציה.[242] בינתיים פיטורי גלנט הושהו[243], ובהמשך בוטלו.[244]
במקביל לשיחות, קידמה הקואליציה "תרגיל" לדחיית בחירת נציגי הכנסת לוועדה לבחירת שופטים, על ידי הצבעה נגד כל המועמדים. האופוזיציה דרשה שתובטח בחירת נציגת האופוזיציה בוועדה, בהתאם לנוהג. לבסוף נבחרה נציגת האופוזיציה קרין אלהרר, בתמיכה של מספר חברי קואליציה,[245] אך הזעם על התרגיל הביא להקפאת השיחות בבית הנשיא.[246] בתגובה חוקקה הקואליציה את ביטול עילת הסבירות, עובדה שהובילה עשרת אלפים מתנדבי מילואים להודיע על הפסקת התנדבותם כאות מחאה.[247][248]
בנוסף לכך התמודדה הממשלה עם גל פיגועי ירי ודריסה בירושלים וביהודה ושומרון.[249][250] מבצע שובר גלים נמשך והממשלה נקטה בצעדים שונים נגד המפגעים. ב־9–13 במאי, לאחר עלייה בגלי הטרור ושיגורי רקטות לעבר עוטף עזה, יזם צה"ל את מבצע מגן וחץ לסיכול בכירי פלוגות אל-קודס. בסופו נתניהו הצהיר כי המבצע "שינה את משוואת ההרתעה".[251] ביולי 2023 לאחר עליה במספר הפיגועים בצפון השומרון יצא צה"ל למבצע בית וגן בעיר ג'נין ובמחנה הפליטים שבה. בספטמבר 2023 השתתף בעצרת הכללית של האומות המאוחדות, במהלכה בלטו ההצהרות גלויות ביחס לקידום הנורמליזציה עם סעודיה, מצד נתניהו, ביידן ואף מצד יורש העצר של ערב הסעודית, מוחמד בן סלמאן אאל סעוד.[252] את ביקורו ליוו מחאות נגד הרפורמה המשפטית.[253][254]
ב-26 בדצמבר 2023 דיווחה הסוכנות לאנרגיה אטומית כי איראן האיצה את העשרת האורניום שלה לדרגות של 60%. ישראל התמקדה, לפי פרסומים זרים, במשך שנים בהאטה ובבלימה של העשרת האורניום. בתחילת 2024 פורסם כי איראן פעלה או גיששה להשגת כמה רכיבים הנדרשים לפצצה גרעינית.[255]
בספטמבר 2023 נשא נתניהו נאום בעצרת האו"ם, בו הכריז שישראל נמצאת "על סיפה של פריצת דרך - הסכם היסטורי בין ישראל לסעודיה" - הסכם שהמגעים לו היו בעיצומם.
ביוני 2024 שלחה ועדת גרוניס לחקר פרשיות כלי השיט מכתבי אזהרה לנתניהו ולארבעה אישים נוספים שהיו מעורבים ברכש הצוללות וכלי השיט. ביחס לנתניהו נכתב בהודעת הוועדה: "מהתמונה המצטיירת בפני הוועדה בשלב זה עולה, כי בנושאים הנחקרים חל שיבוש עמוק בתהליכי עבודה ובמנגנוני קבלת החלטות בשורה של סוגיות רגישות. זאת, תוך יצירת סיכון לביטחון המדינה ותוך פגיעה ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל".[256].
במהלך 2024 שלוש חברות דירוג האשראי הגדולות (מודי'ס, פיץ' וסטנדרד אנד פורס) הורידו את דירוגי האשראי של ישראל, לראשונה מאז תחילת הדירוג בשנת 1988. כמו כן, הדירוג החדש של S&P לווה בתחזית שלילית בשל הסיכונים הגיאופוליטיים ובשל עיכובים בגיבוש תקציב מדינה לשנת 2025.[257] בספטמבר 2024 הורידה מודי'ס את הדירוג של ישראל בפעם השנייה באותה השנה, ובאופן חריג במיוחד בשתי דרגות. בדוח חריף שצירפה להחלטה ציינה מודי'ס את ההוצאות העצומות של המלחמה בשתי חזיתות ואת היעדרם של צעדים משמעותיים ומספקים מצד הממשלה כדי לטפל בגירעון. בדו"ח גם מציינים את המתחים בין המערכת הפוליטית לשירותי הביטחון, את העיכוב בגיוס חרדים, וההימנעות ממינוי נשיא לבית המשפט העליון כגורמי סיכון[258][259].
מלחמת חרבות ברזל
קטע זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך. הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.- ערך מורחב – מלחמת חרבות ברזל
בשבתו כראש ממשלה, נתניהו פעל לשמר יציבות מול שלטון חמאס ברצועת עזה, מבלי לפתור את בעיות היסוד מול חמאס, ועל חשבון מעמדה המדיני של הרשות הפלסטינית. החל ב-2018 קידם העברה דרך ישראל של מזוודות דולרים במזומן, וללא רישום בנקאי, מקטאר לידי חמאס. בין היתר שידל את מנהיגי קטאר לקדם את העברת הכספים באופן סדיר, מתוך אמונה שכך ניתן יהיה למנוע הסלמה.[260] בישיבת סיעת ליכוד במרץ 2019 טען: "מי שרוצה לסכל הקמה של מדינה פלסטינית צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס."[261][262] במבצע שומר החומות התברר שהתפיסה כשלה.[263] בתום המבצע, נתינהו העריך שיתקיים שקט ארוך טווח בגזרת עזה, והתנגד להצעת ראש השב"כ, נדב ארגמן, לחסל את מנהיגי חמאס בעזה.[264] כאשר נבחר מחדש לראשות הממשלה, השיב נתניהו את ההסדרה הכספית במסגרת "הוועדה הקטרית".[265] בחגי תשרי 2023 חלה הסלמה בגדר המערכת מול חמאס. נתניהו החליט להעמיק את ההסדרה, והגדיל את מכסת הפועלים מעזה לישראל, ואת הזכויות הכלכליות של תושבי הרצועה. נתניהו קידם מדיניות זאת על אף חילוקי דעות בדרג הביטחוני. ראש השב"כ רונן בר המליץ לו ב-1 באוקטובר להוציא לפועל את תוכנית "העריפה" ולהרוג באחת את מנהיגי חמאס.[266] עוד קודם לכן, ראשי השב"כ קידמו את ההצעה בפני נתניהו והוא סירב לאשר אותה.[267]
בבוקר שבת שמחת תורה ה'תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במתקפת פתע על ישראל. בחסות שיגור אלפי רקטות, חדרו כ־3,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ופגיעה בנשים, רצחו והרגו 1,150 בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[268] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ־251[269] אנשים, ובהם נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל כשהם בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ־1,609[270] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 301 חיילים, 55[271] שוטרים ו־10[272] אנשי שירות הביטחון הכללי. בעקבות זאת פתח צה"ל במלחמת חרבות ברזל. ישראל פינתה מיושביהם 29 יישובים בעוטף עזה ו-22 יישובים בצפונה. במלחמה נהרגו רבבות פלסטינים, בהם אלפי מחבלים, נגרם הרס נרחב ביותר למבנים ולתשתיות,[273] ומאות אלפים מתושבי הרצועה נאלצו לעזוב את בתיהם ולהתגורר במחנות אוהלים.
נתניהו ספג ביקורת על כך שאיפשר את התעצמות החמאס,[262] ארגון הטרור השולט בעזה, ועל כך שסירב לקחת על עצמו אחריות למחדל[274]. נתניהו מצידו השיב שהוא לא חיזק את חמאס אלא עשה שלוש מערכות מולו שהיו משמעותיות והחלישו אותו וכן חיסל חלק מבכיריו.[275] בראשית המלחמה חל דיון ציבורי ב"שאלת האחריות" לפריצתה, ונתניהו סירב להשיב בהודאה ולקיחת אחריות, אך במספר הזדמנויות שדיבר לציבור בישראל אמר שהכל ייחקר בתום המלחמה וגם הוא יצטרך לתת תשובות על כך.[274][276] עם זאת בנובמבר, השיב בראיון לרשת NBC האמריקנית ואמר: "כמובן שיש לי אחריות [...] האחריות שלי היא להגן על אזרחי ישראל וזה לא קרה".[277][278]
באפריל 2024 התקבל בלשכת ראש הממשלה מסר מבית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג, שבית הדין עשוי להוציא בקרוב צווי מעצר לנתניהו ולמספר פוליטיקאים ואנשי צבא, בגין הפרת החוק הבינלאומי בעזה.[279]
ביולי 2024 טס נתניהו לביקור מדיני בארצות הברית. במהלך הביקור נאם בפני שני בתי הקונגרס של ארצות הברית[280], וקיים פגישות עם נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן,[281], סגנית נשיא ארצות הברית קמלה האריס,[282] והנשיא לשעבר דונלד טראמפ.[283]
חשדות לפלילים
לאורך שנות פעילותו הפוליטית של נתניהו, הועלו כנגדו מספר פעמים טענות לפלילים: שש פרשיות הגיעו לכדי חקירה פלילית של המשטרה, מתוכן שלושה תיקים נסגרו, ובשלושה אחרים הודיע היועץ המשפטי לממשלה כי בכוונתו להעמיד לדין את נתניהו, באחד בחשד לשוחד ומרמה והפרת אמונים, ובשניים נוספים בחשד למרמה והפרת אמונים.
פרשת בר-און חברון
בעקבות פרשת בר-און חברון בינואר 1997, במהלכה הועלו חשדות כי היה מעורב בקנוניה למינוי היועץ המשפטי לממשלה, נפתחה חקירה פלילית נגד נתניהו, ובעקבותיה המליצה המשטרה להגיש נגדו כתב אישום. לבסוף, היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, שמונה על ידי הממשלה לאחר הפרשה, החליט לא להעמידו לדין בנימוק של חוסר ראיות, אך ציין כי "מהתנהגות ראש הממשלה עלו תמיהות".[284]
פרשת עמדי ופרשת המתנות
בפרשת עמדי, שהחלה בספטמבר 1999, הועלה חשד כי נתניהו ניצל את מעמדו להשגת טובות הנאה מקבלן ההובלות אבנר עמדי, בדמות עבודות שביצע. בספטמבר 2000 המליצה המשטרה להעמיד את נתניהו לדין בגין עבירות שוחד, מרמה הפרת אמונים ושיבוש הליכי חקירה.[285] בעקבות חקירת פרשת עמדי, עלה חשד שהזוג נתניהו העבירו לחזקתם האישית מתנות שאותן קיבל נתניהו ממנהיגים בעולם בעודו ראש ממשלה, ולכן הן רכוש מדינת ישראל. היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין החליט שלא להגיש כתב אישום בשתי הפרשות, בנימוק של חוסר ראיות, אך מתח ביקורת על התנהלותו של נתניהו.[286][287]
פרשת ביביטורס
- ערך מורחב – פרשת ביביטורס
במרץ 2011 פרסם העיתונאי רביב דרוקר תחקיר בתוכנית "המקור" שבו טען כי בשנים 1999–2008 נסעו נתניהו ובני משפחתו מחוץ לישראל על חשבון גופים פרטיים, גם אחרי חזרתו של נתניהו לפוליטיקה ב-2002. התחקיר, שנודע כ"פרשת ביביטורס" הביא לבדיקה של מבקר המדינה ולבדיקה משטרתית. בינואר 2017 קיבל היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט את המלצות המשטרה והפרקליטות והחליט על סגירת הבדיקה.[288]
תיקי האלפים
תיק 1000 ותיק 2000
קטע זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך. הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.החל מינואר 2017 נחקר נתניהו באזהרה בידי משטרת ישראל בשני נושאים: "תיק 1000", הכולל חשד לקבלת טובות הנאה מארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר;[289] ו"תיק 2000" העוסק בשיחות בינו לבין מו"ל "ידיעות אחרונות", נוני מוזס, שבהן – על פי החשד – הציע מוזס לנתניהו שינוי קו הסיקור והוספת כתבים מטעמו בתמורה לשינויים במתכונת הפצת "ישראל היום".[290] על החשדות כלפיו אמר נתניהו פעמים רבות "לא יהיה כלום, כי אין כלום".[291]
במהלך החקירות העלו חברי כנסת מ"הליכוד" הצעות חוק הנוגעות לחקירות משטרה, ובהן הצעה, שנודעה בשם "חוק ההמלצות", שלפיה תוצאותיה של חקירת משטרה יועברו לפרקליטות המדינה ללא שהמשטרה תציין עמדתה בעניין הגשת כתב אישום.[292] ההצעות עוררו ביקורת ונטען כלפיהן כי נועדו להגן על נתניהו. בדצמבר 2017 הודיע נתניהו כי הנחה את יו"ר ועדת הפנים של הכנסת, דודי אמסלם, ממובילי "חוק ההמלצות", לדאוג לכך שהצעת החוק לא תחול על חקירותיו של נתניהו.[293]
בפברואר 2018, לאחר כשנה וחצי של חקירות, הגיעה המשטרה למסקנה כי נמצאה תשתית ראייתית להגשת כתב אישום בשני התיקים. ב"תיק 1000" יוחסו לנתניהו עבירות של לקיחת שוחד ומרמה והפרת אמונים. ב"תיק 2000" יוחסו לנתניהו עבירות של בקשת שוחד ומרמה והפרת אמונים.[294][295]
לאחר הודעת המשטרה מסר נתניהו הודעה מפורטת שבה הבהיר שאין בכוונתו להתפטר. נתניהו הכחיש את טענות המשטרה וערער על הלגיטימיות והאובייקטיביות של ההמלצות משום שלדבריו "אי אפשר להשתחרר מהרושם שהן הושפעו מתחושות חסרות בסיס של גורמי חקירה שמאמינים שאני פעלתי נגדם"[296][299] רוב חברי הקואליציה ובפרט ראשי המפלגות בה התייצבו לימינו של נתניהו והדגישו את חזקת החפות העומדת לזכותו,[300] ואחרים גיבו את מערכת אכיפת החוק[301][303]
תיק 4000
- ערך מורחב – תיק 4000
"תיק 4000" הוא חקירה פלילית שניהלה יחידת להב 433 של משטרת ישראל, בשיתוף עם רשות ניירות ערך, החל מיוני 2017. בין החשודים בפרשה זו: בעל השליטה בחברת "בזק" שאול אלוביץ', מנכ"לית "בזק" סטלה הנדלר, מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר ויועץ התקשורת ניר חפץ. ב-2 במרץ 2018 לראשונה נחקרו באזהרה במקביל בפרשה זו גם בנימין ושרה נתניהו, בחשד לקבלת שוחד.[304] שניים מהחשודים, פילבר וחפץ, חתמו על הסכם עד מדינה. נתניהו טען שהסכימו לכך רק בגלל איומי המשטרה.[305]
ב-2 בדצמבר 2018 פרסמה משטרת ישראל את עמדתה כי נמצאה תשתית ראייתית להעמיד לדין את נתניהו באשמת לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.[306] נתניהו הכחיש וטען שהחלטותיו התקבלו בהמלצת גורמי המקצוע במשרד התקשורת,[307] והוא אף קיבל החלטות שהסבו הפסדים כבדים לאלוביץ', ואילו אתר 'וואלה' סיקר אותו באופן שלילי לכל אורך התקופה המדוברת.[308] בנוסף טען שהחקירה לא התנהלה בצורה הוגנת עקב סירוב החוקרים לעמת אותו פנים מול פנים עם עדי המדינה.[309]
היערכות להגשת כתב אישום
עם התקדמות הדיון בתיקים 1000, 2000 ו-4000 אצל היועץ המשפטי לממשלה, דרש נתניהו שהחלטה של היועץ להגיש נגדו כתב אישום בכפוף לשימוע לא תפורסם לפני הבחירות, משום שלא ניתן יהיה לסיים את השימוע לפני הבחירות.[310][311]
הוועדה למתן היתרים במשרד מבקר המדינה דחתה את בקשתו של נתניהו לקבל מימון להגנתו המשפטית מבן דודו נתן מיליקובסקי ומאיש העסקים ספנסר פרטרידג'. הוועדה קבעה גם כי עליו להחזיר 300 אלף דולר שקיבל ללא היתר.[312] נתניהו עתר לבג"ץ נגד החלטות אלו,[313] ונפסק שהוועדה תקיים דיון נוסף שבו יציג בפניה נתניהו פרטים נוספים, לשם קבלת החלטה חדשה בעניינו.[314]
בפברואר 2019 הודיע היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, כי החליט לשקול העמדה לדין של נתניהו, בכפוף לשימוע, בשלושת התיקים: בתיק 1000 ו-2000 באשמת מרמה והפרת אמונים, ובתיק 4000 באשמת שוחד ומרמה והפרת אמונים.[315] בתגובה האשים נתניהו את השמאל במסע ציד נגדו ובהפעלת לחץ פסול על היועץ המשפטי לממשלה ומתח ביקורת על פרקליט המדינה שי ניצן ועל הפרקליטה ליאת בן ארי, שלדבריו תמכו בעמדה קיצונית בעניין העמדתו לדין.[316][317] השימוע התקיים במשך ארבעה ימים באוקטובר אותה שנה.[318]
העמדה לדין
- ערך מורחב – משפט נתניהו
ב-21 בנובמבר 2019 הודיע מנדלבליט כי החליט להגיש כתב אישום נגד נתניהו בעבירות שוחד ומרמה והפרת אמונים בתיק 4000, ובעבירות מרמה והפרת אמונים בתיקי 1000 ו-2000.[2] בתגובה יצא נתניהו בהודעה שבה מתח ביקורת חריפה על מערכת אכיפת החוק (המשטרה, פרקליטות המדינה והיועץ המשפטי לממשלה).[319]
נתניהו הוא ראש הממשלה הראשון בישראל שהיועץ המשפטי החליט להגיש נגדו כתב אישום בגין עבירות שביצע לכאורה במהלך כהונתו כראש ממשלה, וכן ראש הממשלה הראשון בישראל העומד למשפט תוך כדי כהונתו.[2]
בעקבות עתירה לבג"ץ שדרשה שנתניהו יחדל מלכהן כשר בעקבות הגשת כתב אישום נגדו, בהתאם להלכת דרעי-פנחסי, ב-2 בינואר 2020 התפטר נתניהו מתיקי השרים שבהם החזיק – שר העבודה והרווחה, שר החקלאות, שר התפוצות ושר הבריאות.[320]
ב-1 בינואר 2020 הגיש נתניהו בקשה ליו"ר הכנסת לקבלת חסינות מהעמדתו לדין פלילי.[321] ב-28 בינואר 2020 לאחר שרשימת כחול לבן הבטיחה רוב בוועדה נגד מתן החסינות[322] משך נתניהו את הבקשה.[323] ולאחר כמה שעות הגיש היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט את כתב האישום לבית המשפט המחוזי בירושלים.[324]
ב-24 במאי 2020, מלווה בהד תקשורתי וציבורי גדול, החל משפטו של נתניהו.[325]
בית הדין הפלילי הבין-לאומי
במאי 2024 התובע הראשי בבית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג הגיש בקשה לצו מעצר נגד נתניהו בגין חשדות לשורת פשעים נגד האנושות ובהם הרעבת אוכלוסייה כאמצעי מלחמה, הריגה מכוונת ורצח, תקיפות מכוונות נגד אוכלוסייה אזרחית וכן השמדה או רצח לרבות בהקשר של הרעבה. הבקשה הוגשה גם כלפי שר הביטחון, יואב גלנט, ובמקביל הוגשה בקשה לצווי מעצר גם עבור בכירי החמאס - יחיא סנוואר, אסמעיל הנייה ומוחמד דף.[326]
ב-21 בנובמבר 2024 בית הדין הפלילי הבין-לאומי הודיע כי הוציא צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט בגין פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות ברצועת עזה. על פי בית הדין, נתניהו וגלנט אחראיים לפשעים של הרעבה כשיטת לחימה, רצח, רדיפה והכוונת תקיפות לאוכלוסייה אזרחית בכוונה תחילה. משמעות הוצאת צווי המעצר היא ש-124 המדינות החברות בבית הדין הפלילי יהיו מחויבות לעצור ולהסגיר את נתניהו וגלנט להאג אם ייכנסו לתחומן. הצווים ממקמים את ישראל בקבוצת מדינות שנתפסות כמפירות של החוק הבין-לאומי.[327]
תפקידיו העיקריים
| הכנסת | הממשלה | התפקיד | סיעה | כהונה |
|---|---|---|---|---|
| הכנסת השתים עשרה | הממשלה העשרים ושלוש | סגן שר החוץ | הליכוד | 1988–1991 |
| הכנסת השלוש עשרה | לא כיהן בממשלה | ראש האופוזיציה | 1992–1996 | |
| הכנסת הארבע עשרה | הממשלה העשרים ושבע | ראש ממשלת ישראל | הליכוד-גשר-צומת | 1996–1999 |
| הכנסת החמש עשרה | הממשלה העשרים ותשע | שר החוץ | לא היה ח"כ, כיהן מטעם הליכוד | 2002–2003 |
| הכנסת השש עשרה | הממשלה השלושים | שר האוצר | הליכוד | 2003–2005 |
| הכנסת השבע עשרה | לא כיהן בממשלה | ראש האופוזיציה | 2006–2009 | |
| הכנסת השמונה עשרה | הממשלה השלושים ושתיים | ראש ממשלת ישראל | 2009–2013 | |
| הכנסת התשע עשרה | הממשלה השלושים ושלוש | הליכוד ביתנו | 2013–2015 | |
| הכנסת העשרים | הממשלה השלושים וארבע | ראש ממשלת ישראל, שר החוץ, שר הביטחון | הליכוד | 2015–2019 |
| הכנסת העשרים ואחת | ראש ממשלת ישראל, שר הביטחון | 2019 | ||
| הכנסת העשרים ושתיים | ראש ממשלת ישראל | 2019–2020 | ||
| הכנסת העשרים ושלוש | הממשלה השלושים וחמש | 2020–2021 | ||
| הכנסת העשרים וארבע | לא כיהן בממשלה | ראש האופוזיציה | 2021–2022 | |
| הכנסת העשרים וחמש | הממשלה השלושים ושבע | ראש ממשלת ישראל | 2022–מכהן |
חיים אישיים
נתניהו הוא בנם השני של צילה ופרופסור להיסטוריה בנציון נתניהו. אחיו הבכור יוני היה מפקד סיירת מטכ"ל שנהרג במבצע אנטבה, ואחיו הצעיר עדו הוא רופא וסופר. דודו של נתניהו, אלישע, היה פרופסור למתמטיקה, בעלה של שופטת בית המשפט העליון, שושנה נתניהו.
נישואיו הראשונים של נתניהו היו למרים וייסמן (לאחר מכן, הרן) בשנת 1972.[328] בשנת 1979 התגרשו השניים. זמן קצר לפני הגירושים נולדה לזוג בת, נעה, שלימים חזרה בתשובה, ונישאה לדניאל רוט, איש עסקים חסיד ברסלב; מהם יש לנתניהו חמישה נכדים[329] (אחד מהם נקרא בשם נתן, על שם סבו של נתניהו).
ב-1981[330] נישא לפלור קייטס, נוצריה בריטית שעברה גיור קונסרבטיבי לצורך הנישואים.[331][332] לאחר מינויו של נתניהו לשגריר באו"ם, עברה גם גיור אורתודוקסי.[333] השניים התגרשו ב-1989.[334]
במרץ 1991 נישא בשלישית לשרה בן ארצי,[335] שהייתה באותה עת דיילת אוויר ב"אל על". שרה היא בתו של הסופר, המשורר והמחנך שמואל בן ארצי, שימשה כפסיכולוגית חינוכית בעיריית ירושלים.[336] לזוג שני בנים, יאיר ואבנר.
ב-2002 רכשו בני הזוג נתניהו וילה בקיסריה בסכום של 1.8 מיליון דולר.[337]
ב-2007 רכש נתניהו 1.7% ממניות חברת NMDM, השייכת לבני דודיו, דן ונתן מיליקובסקי,[338] תמורת 600 אלף דולר. ב-2010 מכר אותן תמורת 4.3 מיליון דולר, המשקפים רווח של 13.2 מיליון ש"ח.[339] על פי "פורבס ישראל", הונו של נתניהו בשנת 2019 נאמד ב-50 מיליון ש"ח,[340] וכולל דירה בת שתי קומות[341] ברחוב דרך עזה בירושלים ווילה בקיסריה, שערכן כ-25 מיליון ש"ח.[342]
מ־2003 בקירוב, נתניהו סובל מחסם צרור הולכה ימני בלב.[343] ב-22 ביולי 2023 הושתל בגופו קוצב לב.[344] ב-1 באפריל 2024 עבר ניתוח בהרדמה מלאה לטיפול בבקע.[345][346]
ב-17 ביולי 2024 נחשף כי עלות האבטחה של נתניהו ומשפחתו, בין השנים 2018 - 2023, עמדה על 30 מיליון שקלים.[347]
תביעות דיבה
במרץ 2016 פרסם העיתונאי יגאל סרנה סטטוס בפייסבוק שבו טען כי שיירת ראש הממשלה נעצרה בלילה בכביש 1, וראש הממשלה בנימין נתניהו סולק ממכוניתו בהוראת אשתו שרה. בתגובה הגישו בני הזוג נתניהו תביעת דיבה על סך 279 אלף ש"ח.[348] ב-11 ביוני 2017 קבע בית המשפט שמדובר בלשון הרע שפורסם במטרה לפגוע, וחייב את סרנה לשלם לבני הזוג נתניהו מאה אלף ש"ח כפיצויים, ועוד 15 אלף ש"ח הוצאות משפט.[349][350] בעקבות תוצאות המשפט פוטר סרנה מידיעות אחרונות.[351][352] ערעור שהגיש סרנה על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בתל אביב נדחה[353][354] בקשת רשות ערעור שהגיש סרנה לבית המשפט העליון נדחתה אף היא.[355]
בדצמבר 2018 הגיש נתניהו תביעת דיבה על סך 200 אלף שקל נגד העיתונאי בן כספית,[356] שפרסם כי היועץ המשפטי איל ינון קיבל הטבות כספיות בפנסיה, בתמורה לכך שבת זוגו עמית מררי המשנה ליועמ"ש לעניינים כלכליים, תפעל לטובתו בתיקיו.[357] במאי 2023 הושגה פשרה שבמסגרתה נתניהו משך את תביעתו וכספית יפרסם הבהרה שבה ייכתב כי לא התכוון לייחס לנתניהו כוונה לשחד את מררי או את ינון.[358][359]
בינואר 2022 החלה להתברר בבית משפט השלום בתל אביב תביעת דיבה שהגישו בני הזוג נתניהו ובנם יאיר נגד ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט,[360] על שטען בתוכניות טלוויזיה שהם "חולי נפש הזקוקים לטיפול פסיכיאטרי".[361] ב-21 בנובמבר 2022 פסק השופט עמית יריב כי אולמרט אמר לשון הרע וחייב אותו לשלם למשפחת נתניהו 62,500 ש"ח פיצויים בתוספת 35,000 ש"ח שכר טרחה והוצאות משפט.[362]
ב-16 בנובמבר 2023 בית משפט השלום ברמלה חייב את דוד ארצי בתשלום פיצויים בסך למעלה מחצי מיליון ש"ח לדוד שימרון, לאחר שארצי טען כי יש הסכם סודי בין בני הזוג נתניהו שלפיו הוא חייב לשתפה בכל החלטה. בית המשפט פסק בנוסף 50 אלף שקלים לטובת המדינה.[363]
| אילן יוחסין משפחת נתניהו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| עץ משפחת בן ארצי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ספריו
- מלחמה בטרור: כיצד יביסו המשטרים הדמוקרטיים את הטרור המקומי ואת הטרור הבינלאומי (תרגום: ברוך קורות), משכל (הוצאת ידיעות אחרונות), 1996. (הספר בקטלוג ULI)
- מקום תחת השמש: מאבקו של עם ישראל לעצמאות, לביטחון ולשלום, הוצאת ידיעות אחרונות, 1995; (הספר בקטלוג ULI) מהדורה מעודכנת 2001. (הספר בקטלוג ULI)
- ביבי: סיפור חיי, סלע מאיר, 2022.
ספרים בעריכתו:
- מכתבי יוני[364](כונסו והובאו לדפוס על ידי אחיו של יוני נתניהו, בנימין ועדו נתניהו), הוצאת מעריב והוצאת כתר, 1978. (הספר בקטלוג ULI)
- הטרור: כיצד יוכל המערב לנצח, מכון יונתן, ספרית מעריב 1987. (הספר בקטלוג ULI)
בעקבות כהונתו כשר האוצר עסק נתניהו בכתיבת ספר נוסף, שנקרא תחילה "השמן והרזה" ובהמשך נקרא "הנמר הישראלי", ואף קיבל מקדמה על פרסומו מהמו"ל, הוצאת ידיעות אחרונות, אך עם כניסתו לתפקיד ראש הממשלה בשנית, גנז נתניהו את הספר.[365][366]
לקריאה נוספת
- רונית ורדי, ביבי – מי אתה אדוני ראש הממשלה?, כתר, 1997 (הספר בקטלוג ULI)
- בן כספית ואילן כפיר, נתניהו – הדרך אל הכוח, אלפא תקשורת, 1997 (הספר בקטלוג ULI)
- אריה אלדד, דברים שרואים מכאן - מה קורה למנהיגי הימין כשהם מגיעים לשלטון?, פרק 5: בנימין נתניהו או: סיפור שלא נגמר, כנרת זמורה-ביתן דביר, תשע"ו - 2016, עמ' 417–493
- ברוך לשם, נתניהו – בית ספר לשיווק פוליטי, הוצאת מטר, 2017 (הספר בקטלוג ULI)
- בן כספית, נתניהו – ביוגרפיה, הוצאת ידיעות ספרים, 2018 (הספר בקטלוג ULI)
- עקיבא ביגמן, כיצד הפך נתניהו את ישראל לאימפריה, סלע מאיר, 2019 (הספר בקטלוג ULI)
- קווה שפרן, סודות נתניהו, הוצאת כנרת זמורה ביתן דביר, 2020 (הספר בקטלוג ULI)
- ג'ושוע כהן, הנתניהוז, הוצאת הבה לאור, 2021 (הספר בקטלוג ULI)
- מזל מועלם, צופן נתניהו - ביוגרפיה, כנרת זמורה דביר, 2022[367][368] (הספר בקטלוג ULI)
- יפה מוטיל בן זקרי, ביבי ואני, דיאלוג-הפצה, 2022.[369]
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: בנימין נתניהו |
 טקסט בוויקיטקסט: נאומים של בנימין נתניהו |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בנימין נתניהו |
אתר האינטרנט הרשמי של בנימין נתניהו
בנימין נתניהו, באתר הכנסת - בנימין נתניהו, באתר כנסת פתוחה
- בנימין נתניהו, באתר של משרד ראש הממשלה
- הספרים של בנימין נתניהו, באתר "סימניה"
בנימין נתניהו, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- בנימין נתניהו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
כתבות
ההתחלה של נתניהו: מהרצאות הסברה ב-25 דולר - למטאור פוליטי, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 13:32)- יעקב ארז, דיוקן: כל כך צעיר וכבר שגריר, מעריב, 5 באוקטובר 1984
- תלמה אדמון, מחכים לביבי, מעריב, 24 באפריל 1987
- אורן פרסיקו ודן שדור, הו הא! מי זה בא?, באתר גלובס, 25 באוקטובר 2001
- תני גולדשטיין ועידו אפרתי, בנימין נתניהו: רפורמטור והמפריט הלאומי, באתר ynet, 7 באוגוסט 2005
- סיקור נאום נתניהו, באתר הארץ, 15 ביוני 2009
גיא רולניק, ראיון Markerweek | נתניהו: בנקים בישראל נתנו הלוואות על בסיס השתייכות ל"מועדון" ופגעו בצמיחה, באתר TheMarker, 20 במרץ 2014- זמן ישראל, בנימין נתניהו, התחקיר הראשון, באתר "זמן ישראל", 21 ביוני 2019
- עמית סגל, "ימי בנימין", פרק ראשון: 5 החוקים של נתניהו – והדרך להישאר בבלפור, פרק שני: מ"שלום בטוח" ל"אף שעל" - האסטרטגיה המדינית של נתניהו
- מיכל שמיר וגדעון רהט (עורכים), הבחירות בישראל 2019-2021. המכון הישראלי לדמוקרטיה. כולל מספר מאמרים על ההתנהגות הפוליטית של נתניהו.
- אילן לוקאץ', הנסיגה מהסכם הגרעין וקריסת האסטרטגיה של ישראל, באתר מאקו, 11 באוגוסט 2024
ביאורים
- ^ כלומר, לרון
- ^ כגון התבטאותו "השמאל שכח מה זה להיות יהודי; הם חושבים שהם יתנו נשק לערבים, והערבים ישמרו עלינו", שאותה לחש בשיחה פרטית לרב יצחק כדורי, או הביטוי "הם מפחדים", שעליו חזר מספר פעמים במהלך הופעתו בפני תומכיו, והתייחס למבקריו ולאנשי התקשורת, שפחדו שינצח בבחירות.
הערות שוליים
- ^ THE LARGEST PROTEST MOVEMENT IN ISRAEL'S History, באתר מכון המחקר CNA (אנ')
- ^ 2.0 2.1 2.2 היועמ"ש הכריע: נתניהו יואשם בשוחד, באתר ynet, 21 בנובמבר 2019
- ^ יוני נתניהו - קורות חיים
- ^ חיים לוינסון ואורי בלאו, מיליונר המקורב לנתניהו קנה מחצית מבית הוריו בירושלים, באתר הארץ, 21 בדצמבר 2016
- ^ מאחורי אשת הצללים: סיפור חייה של אם ראש הממשלה, באתר וואלה!, 16 בספטמבר 2012
- ^ טל שלו, מאחורי אשת הצללים: סיפור חייה של אם ראש הממשלה, באתר וואלה!, 16 בספטמבר 2012
- ^ נתניהו אצל אילנה דיין, באתר יוטיוב, 7 בינואר 2009
- ^ יוני נתניהו, בנימין ועידו נתניהו (ע), מכתבי יוני, ספריית מעריב, 1978
- ^ רונית ורדי, ביבי – מי אתה, אדוני ראש הממשלה?, הוצאת כתר, 1997, עמ' 100–101
- ^ זאב אלמוג, "עטלפים בים האדום – פעולות מיוחדות של הקומנדו הימי במלחמות ההתשה ויום הכיפורים". משרד הביטחון – ההוצאה לאור ו"מכון גלילי לחקר כוח המגן", 2007, עמ' 27.
- ^ אמיר בוחבוט, סיירת מטכ"ל בת 50, באתר nrg, 24 במרץ 2007
- ^ רונית ורדי, ביבי – מי אתה, אדוני ראש הממשלה?, הוצאת כתר, 1997, עמ' 109
- ^ משה זונדר, "סיירת מטכ"ל", כתר ספרים, 2000, עמ' 74: אהוד ברק: "ביבי היה מפקד צוות טוב, ממש טוב".
- ^ חן קוטס-בר, ביבי החדש: מועמד דיגיטלי בעידן אנלוגי, באתר nrg, 13 בדצמבר 2008
- ^ ילד, נערה, קצין. השרים נזכרים ביום כיפור, באתר ynet, 2 בספטמבר 2013
- ^ 16.0 16.1 רונית ורדי, ביבי – מי אתה, אדוני ראש הממשלה?, הוצאת כתר, 1997, עמ' 125.
בנימין נתניהו: "כשהגעתי ליחידתי, נתברר לי שזו פוזרה בין שתי החזיתות. הקמנו איפוא כוח מאולתר של 'חוזרים', הצטיידנו בנגמ"שים ובג'יפים - ויצאנו לחזית הדרום". - ^ יעקב ארז, כל כך צעיר וכבר שגריר, מעריב, 5 באוקטובר 1984
- ^ מה עשה מר בנימין נתניהו במלחמת יום הכיפורים? בבלוג "המולטי יקום של אלי אשד, 7 באוקטובר 2020
- ^ נעם תיבון, אלוף (מיל') נעם תיבון על נתניהו: "לאן נעלם המפקד מימי הסיירת מאז שהפך לרה"מ?", באתר מגזין ליברל, 9 במאי 2016
- ^ אורי משגב, ימי המילואים של נתניהו במלחמת יום הכיפורים ובמלחמת לבנון הראשונה, באתר הארץ, 20 ביולי 2023
- ^ The MIT 150, Boston.com, #118: Benjamin Netanyahu, prime minister of Israel, May 15, 2011 (באנגלית)
- ^ בנימין נתניהו, באתר של משרד ראש הממשלה
By JERUSALEM POST STAFF, Who Is Benjamin Netanyahu?, The Jerusalem Post, 5 בינואר 2019
"Benjamin Netanyahu, Israel's unseated long-term leader". BBC News (באנגלית בריטית). 2021-06-13. נבדק ב-2022-09-06.
Oliver Holmes, Benjamin Netanyahu: the former commando who became King Bibi, The Guardian, במאי 2021 - ^ Nitay, Benjamin, and Zeev Zurr., Computerization in the newspaper industry, Diss., Massachusetts Institute of Technology, 1976
- ^ MIT Tech Talk on June 5, 1996
Professor recalls Netanyahu's intense studies in three fields, MIT News | Massachusetts Institute of Technology (באנגלית) - ^ אורי בלאו, חשיפה: מסמכים מהימים שבהם בנימין נתניהו היה בנג'מין ניתאי, באתר TheMarker, 3 במרץ 2015
- ^ "מיסטר אנטי טירור", מעריב, 26 ביולי 1985;
אישים מן המערב מתכנסים בירושלים לדיון: איך להילחם בטרור?, מעריב, 26 ביוני 1979 - ^ פרס ז'בוטינסקי לספרות ולמחקר, באתר מסדר ע"ש זאב ז'בוטיסקי
- ^ מכתבי אבשלום חביב הופיעו בקטלוג המכון, מעריב, 26 ביולי 1985
- ^ יעקב הכהן, "רים" מתכננת רכישת מתחרים הנמצאים בקשיים, מעריב, 5 במרץ 1980
- ^ יעקב ארז, כל כך צעיר וכבר שגריר, מעריב, 5 באוקטובר 1984, המשך
- ^ יוסף פריאל, לא בוער, דבר, 13 באפריל 1983
- ^ Dinah A. Spritzer / JTA, Exposing Waldheim's Nazi past awakened Austrians, ג'רוזלם פוסט, Jun 17, 2007
- ^ U.N. to open Waldheim secret file, The Spokesman-Review, April 8, 1986
- ^ U.S. U.N. NY Confidential Message: Nazi War Crimes Disclosure Act 2000: UN Archives on War Crimes - April 10 Update on Waldheim and Related Cases, August 30, 2001.
- ^ מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן
- ^ אורי כהן-אהרונוב ז"ל ופרשת הקלטת של נתניהו - מתוך "כך היה" עם יגאל רביד | כאן 11 לשעבר רשות השידור, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 3:32)
- ^ שחר אילן, לא מפסיקים להתנצל, באתר הארץ, 28 בספטמבר 2006
- ^ גדעון סער, נתניהו: צריך להפיל את הממשלה בהקדם האפשרי, חדשות, 26 במרץ 1993
- ^ כגון באתר הפיגוע בקו 5 ב-19 באוקטובר 1994
- ^ ההפגנה נגד רבין בצומת רעננה
צומת רעננה. זמן קצר לפני רצח רבין, ציוץ של אהוד ברק בטוויטר - ^ ערוץ 1: מדגמי הטלוויזיה הישראלית לאורך השנים, סרטון באתר יוטיוב
- ^ חדשות 2, בחירות 1996: "הלכתם לישון עם פרס, התעוררתם עם ביבי", באתר מאקו, 18 בינואר 2013
- ^ מוטי קרפל, אכן, אין ימין ואין שמאל, בעיתון מקור ראשון, 28 באפריל 2019
- ^ יעקב ריבלין, כך הביאה חב"ד לניצחון נתניהו ב-96', באתר "שטורעם.נט", 19 ביוני 2016
- ^ שחר אילן, ראשון, חרדים בע"מ, ישראל: כתר, 2000
- ^ שלמה אנגל, מנהרת הכותל וההתנתקות (מהמציאות), באתר ynet, 9 באוקטובר 2007
- ^ Dennis Ross, The Missing Peace: The Inside Story of the Fight for Middle East Peace, Farrar, 2004, p. 528. Also: Martin Indyk, Innocent Abroad: An Intimate Account of American Peace Diplomacy in the Middle East. Simon & Schuster, 2009, p. 250.
- ^ יצחק בן-חורין, קלינטון: נתניהו ויתר על הגולן, ברק דחה הסכם, באתר ynet, 22 ביוני 2004
- ^ James D. Besser (Bulletin Correspondent), News Analysis: Netanyahu cozies up to Falwell, Gingrich, j. the Jewish news weekly of Northern California, January 23, 1998.
- ^ David Cohen, Liberty U. to Send 3,000 Students on a Study Tour of Israel, The Chronicle of Higher Education, September 25, 1998.
- ^ Sam Sloan, Falwell.(הקישור אינו פעיל, 3 בינואר 2017)
- ^ Laurie Goodstein, Falwell to Mobilize Support for Israel, New York Times, January 21, 1998
- ^ סבר פלוצקר, היתה רצועה?, באתר ynet, 17 ביוני 2005
- ^ מ-10.59% בשנת 1996 ל-1.34% בשנת 1999
- ^ "עם ביבי, הכל קל יותר", באתר גלובס, 14 בנובמבר 1999
- ^ איי אונליין, מנכ'ל באטמ: סאן תרכוש נתח מהחברה; נתניהו סייע לנו רבות במו'מ עם 3M ודויטשה טלקום, באתר TheMarker, 13 באפריל 2000
- ^ ערן הילדסהיים, עשה לביתו מבלפור: כיצד הגדיל נתניהו את הונו אחרי עשור בראשות הממשלה, באתר "זמן ישראל", 5 בנובמבר 2019
- ^ ש"ס תצביע נגד פיזור הכנסת; נתניהו: אני מתמודד על ראשות הליכוד ומאמין שהכנסת תתפזר, באתר גלובס, 18 בדצמבר 2000
- ^ נתניהו פורש, ברק צוהל, פרס שוקל, באתר וואלה!, 19 בדצמבר 2000
- ^ "Iraq 2002, Iran 2012: Compare and contrast Netanyahu's speeches", Haaretz. Retrieved 18 November 2013
- ^ Archived from the original on 27 February 2015. Retrieved 9 May 2018 The New York Times. 25 February 2015. ISSN 0362-4331
- ^ השפעת ארצות הברית דעכה, איראן התחזקה: 20 שנה לפלישה לעיראק, באתר וואלה!, 20 במרץ 2023
- ^ גדעון אלון, אלוף בן, שר החוץ החדש התקבל בקריאות "ביבי, ביבי", באתר הארץ, 6 בנובמבר 2002
- ^ "ביבי, אתה ראש הממשלה הגדול ביותר ביצירת אשליות". מאבקי שרון-נתניהו, באתר ynet, 12 בינואר 2014
Double attaque anti-israélienne au Kenya, באתר Les Échos, 29 בנובמבר 2002 - ^ חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), התשס"ד-2004 (עמ' 109), באתר הכנסת, ספר החוקים חוברת 1920 סעיף 68, מיום 18 בינואר 2004
- ^ סבר פלוצקר וגד ליאור, נתניהו: אישה שצועדת 200 ק"מ, יכולה לעבוד באריזה, באתר ynet, 18 ביולי 2003
- ^ גבי קסלר, המנצחים והמפסידים של השנה [תשס"ד], באתר ynet, 15 בספטמבר 2004
- ^ גיא רולניק, ד"ר שקשוקה, באתר הארץ, 16 בינואר 2004
- ^ גיא רולניק, שיטת השקשוקה, מודל 2009, באתר TheMarker, 26 בפברואר 2009
- ^ מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, דוח שנתי 55ב לשנת 2004 ולחשבונות שנת הכספים 2003 (עמ' 1075, 1081), הליך מכירתן של מניות צים שבידי המדינה, 8 במאי 2005
- ^ גבי קסלר, נחתם ההסכם בין האוצר לעובדי הנמלים, באתר ynet, 24 בפברואר 2005
- ^ גיא מי-טל, מבקר המדינה: הרפורמה בנמלים נכשלה, באתר כלכליסט, 6 במאי 2009
- ^ מירי חסון, אחד מכל שלושה ישראלים חושש להידרדר לעוני, באתר ynet, 6 בדצמבר 2005
- ^ הדו"ח מ-2007 של קרן המטבע הבינלאומית
- ^ תני גולדשטיין ועידו אפרתי, בנימין נתניהו: רפורמטור והמפריט הלאומי, באתר ynet, 7 באוגוסט 2005
- ^ 76.0 76.1 סבר פלוצקר, נתניהו והמשק: וואלה, הלך לא רע, באתר ynet, 25 בדצמבר 2005
- ^ יוסי גירנשטיין, הצמיחה בישראל - הגבוהה במערב בשנה האחרונה, באתר nrg, 14 באוגוסט 2005
- ^ דוח יציבות פיננסית לשנת 2003, באתר בנק ישראל, 4 ביולי 2004
- ^ Karnit Flug and Michel Strawczynski, Persistent Growth Episodes and Macroeconomic Policy Performance in Israel, July 2007.
- ^ נתניהו: ציר פילדלפי צריך להשאר בידינו, באתר וואלה!, 11 באוקטובר 2004
- ^ אטילה שומפלבי ודיאנה בחור-ניר, נתניהו רוצה משאל עם; מקורבי שרון: שלא ימתח את החבל, באתר ynet, 13 בספטמבר 2004
- ^ אטילה שומפלבי, "התקפלות" נתניהו: כמה תירוצים וסיבה אחת, באתר ynet, 9 בנובמבר 2004
- ^ מי תמך בתוכנית ההתנתקות ומי התנגד?, באתר גלובס, 16 בפברואר 2019
- ^ מכתב ההתפטרות של בנימין נתניהו, באתר News1 מחלקה ראשונה, 7 באוגוסט 2005
- ^ דיאנה בחור-ניר ואטילה שומפלבי, שר האוצר נתניהו התפטר: "בגלל ההתנתקות", באתר ynet, 7 באוגוסט 2005
- ^ מזל מועלם,, נתניהו: ההתנתקות מנוגדת למנדט שקיבל הליכוד, מסכנת הביטחון ומפלגת את העם, באתר הארץ, 6 באוגוסט 2005
- ^ לנדאו שפרש מהמירוץ: תומך בנתניהו, באתר גלובס, 5 בדצמבר 2005
- ^ אבישי זוהר, ניצחון לביבי: מרכז הליכוד ויתר על כוחו, באתר nrg, 2 במרץ 2006
- ^ חזקי ברוך, מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק של ח"כ בנימין נתניהו לאיסור השקעה בתאגידים המקיימים קשר עסקי עם איראן., באתר ערוץ 7, 2 באפריל 2008
- ^ אטילה שומפלבי, הפריימריז בליכוד: רק 11 אחוזים הצביעו, באתר ynet, 14 באוגוסט 2007
- ^ סיכום פריימריס 2007 לפי אתר הצבעה, אתר הליכוד
- ^ יוסי זילברמן, נתניהו בשדרות: צריך לפעול בעזה, באתר מאקו, 21 בדצמבר 2008
- ^ נתניהו ב-2009: אנחנו לא נעצור את צה"ל בעזה, באתר ynet, 20 בנובמבר 2012
- ^ בחירות 2009: תשדירי התעמולה, באתר וואלה!, 3 בנובמבר 2012
- ^ יוסי זילברמן, הליכוד: תמו ימי האחריות הלאומית, באתר מאקו, 19 בינואר 2009
- ^ רמי שני ויהושע בריינר, "ממשלה בראשותי תסיר את האיום מאשקלון", באתר וואלה!, 3 בפברואר 2009
- ^ המסר היומי של נתניהו, 3.2.09, סרטון בערוץ "LikudNetanyahu", באתר יוטיוב
- ^ ירון אברהם, "אני אמוטט את שלטון החמאס" - מה שהבטיח נתניהו ב-2008 לא רלוונטי גם ב-2021, באתר מאקו, 20 במאי 2021
- ^ אביעד גליקמן, ynet, פרס הטיל על נתניהו את משימת הרכבת הממשלה, באתר כלכליסט, 20 בפברואר 2009
- ^ אמנון מרנדה, הכנסת אישרה: ממשלת נתניהו יצאה לדרך, באתר ynet, 1 באפריל 2009
- ^ "אבו מאזן, בוא ניפגש עכשיו. בוא נדבר דוגרי", באתר nrg, 23 בספטמבר 2011
- ^ יצחק בן-חורין, האו"ם אישר ברוב עצום: פלסטין - מדינה משקיפה, באתר ynet, 30 בנובמבר 2012
- ^ ברק רביד ונטשה מוזגוביה, תוכנית השלום של נשיא ארצות הברית, ברק אובמה: הקפאת התנחלויות תמורת נורמליזציה, באתר הארץ, 22 באפריל 2009
- ^ גלובס, גלעד שליט חוזר הביתה: ממשלת ישראל אישרה הלילה העסקה שנחתמה עם החמאס לשחרורו, באתר גלובס, 12 באוקטובר 2011
- ^ כתבי ynet, גלעד שליט שב לישראל: דקה אחר דקה, באתר ynet, 18 באוקטובר 2011
- ^ יואב זיתון ואליאור לוי, רמטכ"ל חמאס אחמד ג'עברי חוסל בעזה לצד בנו, באתר ynet, 14 בנובמבר 2012
- ^ אליאור לוי, לראשונה בחייו: משעל הגיע לעזה ונישק האדמה, באתר ynet, 7 בדצמבר 2012
- ^ נתניהו אישר: תוקם גדר גבול עם מצרים, באתר וואלה!, 10 בינואר 2010
- ^ יהונתן ליס, עוזי ארד: נתניהו הציע לסוריה חילופי שטחים הכוללים חלקים מרמת הגולן ב-2009, באתר הארץ, 6 ביוני 2018
- ^ נתניהו: "אירן גרעינית - איום ישיר וכבד", באתר מאקו, 31 באוקטובר 2011
- ^ יצחק בן חורין, הקו האדום של נתניהו: לעצור את איראן עד הקיץ, באתר ynet, 27 בספטמבר 2012
- ^ צבי זרחיה, נתניהו עולה לנו ביוקר: ההוצאות על לחם, דלק, מים, פירות וירקות צפויות לעלות, באתר TheMarker, 3 ביולי 2009
- ^ גיא רולניק, בנימין נתניהו: "הפחתת מסים תאיץ המשק כמו דלק סילוני", באתר TheMarker, 1 בפברואר 2009
- ^ צפריר רינת, למרות בג"ץ: חוק התכנון והבנייה אושר בממשלה, באתר הארץ, 15 במרץ 2010
- ^ מוטי בסוק, לאחר 15 שנות מאמץ: ישראל התקבלה ל-OECD; שטייניץ: "תעודת כבוד למשק הישראלי", באתר TheMarker, 10 במאי 2010
- ^ Kate Briquelet, Epstein Connected JPMorgan Exec to Netanyahu, Prince Andrew, the Daily Beast, יוני 2023
- ^ ynet ורויטרס, אפשטיין תיווך בין נתניהו לבנק אמריקני? המייל, הפגישה ודבר המיליארדר, באתר ynet, 21 ביוני 2023
- ^ אביטל להב, הגזירות הכלכליות נמשכות: מס הכנסה יגדל ב-1%, באתר ynet, 27 ביולי 2012
- ^ אדריאן פילוט, הבור שהממשלה הבאה תצטרך לסתום: הגירעון התנפח ב-2012 פי 2 מהצפוי - 39 מיליארד שקל, באתר גלובס, 13 בינואר 2013
- ^ בג"ץ 3002/09 ההסתדרות הרפואית בישראל נ' בנימין נתניהו ואחרים, ניתן ב־9 ביוני 2009
- ^ מיה בנגל, "שפעת החזירים: ישראל תרכוש חיסון לכל האזרחים", באתר nrg, 29 ביולי 2009
- ^ מיטל יסעור בית-אור, סופה של מגפה? ישראל מחזירה 2 מיליון חיסונים, באתר ynet, 9 בפברואר 2010
- ^ כך שותקה הביקורת על הממשלה בעשור האחרון, באתר שקוף - גוף התקשורת של הציבור
- ^ אבי וייס, Telecom News - תכנית הסייבר הלאומית של ישראל, באר-שבע נחשפה כבירת הסייבר, באתר טלקום ניוז, 16 באוגוסט 2013
- ^ הפריימריז בליכוד: נתניהו ניצח בפער גדול, באתר וואלה!, 1 בפברואר 2012
- ^ לילך ויסמן, הליכוד וישראל ביתנו חוברים למפלגה משותפת: נתניהו וליברמן סיכמו על ריצה משותפת בבחירות, באתר גלובס, 25 באוקטובר 2012
- ^ אטילה שומפלבי ויובל קרני, כתבי ynet ו"ידיעות אחרונות", בגלל האישום: ליברמן התפטר מתפקיד שר החוץ, באתר ynet, 14 בדצמבר 2012
- ^ מערכת ישראל היום, פרס הטיל על נתניהו להרכיב ממשלה, באתר ישראל היום, 2 בפברואר 2013
- ^ מורן אזולאי, ynet, אושרה והושבעה: הממשלה ה-33 יוצאת לדרך, באתר כלכליסט, 18 במרץ 2013
- ^ ליברמן חזר למשרד החוץ: "להרגיע הרוחות עם ארצות הברית", באתר וואלה!, 12 בנובמבר 2013
מורן אזולאי, ליברמן שר החוץ, גלאון: "מטען חבלה לשלום", באתר ynet, 11 בנובמבר 2013
כתבי ישראל היום, ליברמן חוזר למשרד החוץ, באתר ישראל היום, 7 בנובמבר 2013 - ^ ערד ניר, ישראל התנצלה בפני טורקיה; היחסים ישובו לסדרם, באתר מאקו, 22 במרץ 2013
- ^ ברק רביד, בתיווך אובמה: נתניהו התקשר לארדואן והתנצל על הרג האזרחים הטורקים במשט לעזה, באתר הארץ, 22 במרץ 2013
- ^ גליה לינדשטראוס, מ"צוק איתן" לתהום עמוקה ביחסי ישראל—טורקיה, המכון למחקרי ביטחון לאומי
- ^ אריאל כהנא, נתניהו: לדבריו של ארדואן יש נימה אנטישמית, באתר nrg, 20 ביולי 2014
- ^ אסף אוני, משולש היחסים גרמניה-ישראל-מצרים: מה בכל זאת אפשר לספר על "הסוד הביטחוני" שנתניהו לא גילה, באתר גלובס, 24 במרץ 2019
- ^ אור הלר, "שובו אחים": עשרות מנהרות תת קרקעיות נחשפו ביהודה ושומרון, באתר של "רשת 13", 22 ביוני 2014 (במקור, מאתר "nana10")
- ^ אינדיק: המבצע בעזה פגע מאוד ביחסי אובמה נתניהו, באתר nrg, 27 באוגוסט 2014
- ^ נתניהו: קטאר עם חמאס; אובמה: היא תתווך, באתר nrg, 29 ביולי 2014
- ^ יוסף חיים שפירא, תהליכי קבלת החלטות בקבינט בנוגע לרצועת עזה לפני מבצע "צוק איתן" ובתחילתו, 28 בפברואר 2017
- ^ ראו את הערך 2014 בישראל#הסכסוך הישראלי-פלסטיני מ־22 באוקטובר ועד 19 בנובמבר 2014.
- ^ אטילה שומפלבי, נתניהו פיטר את לפיד ולבני: "לא אסבול שרים שתוקפים מתוך הממשלה", באתר ynet, 2 בדצמבר 2014
- ^ עמרי נחמיאס, נתניהו הודיע על בחירות: "לפיד ניסה לעשות פוטש", באתר וואלה!, 2 בדצמבר 2014
- ^ Benjamin Netanyahu - בנימין נתניהו, באתר www.facebook.com
- ^ נתניהו: לא קידמתי את חוק ישראל היום, פירקתי את הממשלה בגללו, באתר הארץ, 16 בינואר 2017
- ^ נתניהו מתחרט על פיטורי לפיד וליבני: "ליצמן ואלקין מסרו שמועה קונספירטיבית", באתר JDN
- ^ אריאל כהנא, ראש הממשלה: אם אבחר, לא תקום מדינה פלסטינית, באתר nrg, 16 במרץ 2015
- ^ לילך ויסמן, נתניהו: לא תוקם ממשלת אחדות עם בוזי' וציפי, זה לא יקרה, באתר גלובס, 25 בפברואר 2015
- ^ אריק בנדר, נתניהו בתגובה לאחוזי ההצבעה הגבוהים במגזר הערבי: "שלטון הימין בסכנה", באתר מעריב אונליין, 17 במרץ 2015
- ^ מורן אזולאי, נתניהו מצטער: "לא הייתה לי כוונה לפגוע בערביי ישראל", באתר ynet, 23 במרץ 2015
- ^ חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס מישראל ביתנו נותרה באופוזיציה
- ^ מזכירות הממשלה, החלטה מספר 2181 של הממשלה מיום 20.12.2016, באתר משרד ראש הממשלה, 20 דצמבר 2016
- ^ David French, BENJAMIN NETANYAHU, TIME, April 2019
- ^ אחיה ראב"ד, נתניהו: היטלר לא רצה להשמיד בשעתו יהודים, חוסייני שכנע; היסטוריונים: לא נכון, באתר ynet, 21 באוקטובר 2015
- ^ בעולם: "בן ההיסטוריון עיוות את ההיסטוריה", באתר ynet, 21 באוקטובר 2015
- ^ אסור להתעלם מכך שהמופתי חאג' אמין אל חוסייני היה בין אלה שעודדו את היטלר לאמץ את "הפתרון הסופי", בעמוד הפייסבוק של בנימין נתניהו, 21 באוקטובר 2015
- ^ "היטלר וההנהגה הנאצית הם האחראים לרצח ששת המיליונים", בעמוד הפייסבוק של בנימין נתניהו, 30 באוקטובר 2015
- ^ אמיר תיבון ואמיר בוחבוט, נתניהו: סיכמתי עם פוטין על הקמת מנגנון למניעת תקריות בסוריה, באתר וואלה!, 21 בספטמבר 2015;
אמיר תיבון, נתניהו לפוטין: הגולן הוא קו אדום - וחייב להישאר בשליטתנו, באתר וואלה!, 21 באפריל 2016;
טל שלו, נתניהו לאחר הפגישה עם פוטין: "להוציא את איראן מסוריה כדי למנוע מלחמה", באתר וואלה!, 23 באוגוסט 2017 - ^ ברק רביד, יעלון: נתניהו מפחיד את האזרחים; אתמודד על ההנהגה בישראל בבחירות הבאות, באתר הארץ, 16 ביוני 2016
- ^ אבי בר-אלי, השר גבאי מתפטר ותוקף: חייבים לעצור את התהליך שמוביל לחורבן הבית ה-3. נתניהו - תתעשת", באתר TheMarker, 27 במאי 2016
- ^ נדב איל, תיק א', באתר "ידיעות אחרונות", 3 במרץ 2021
- ^ אלכס סלסקי, מיטוט שלטון החמאס בעזה יסייע לסיום הסכסוך, באתר מידה, 16 במאי 2019
- ^ אמנון לורד, ראש הממשלה נתניהו בראיון מיוחד: "ב-9 באפריל הבוטים ינהרו לקלפיות", באתר ישראל היום, 2 באפריל 2019
- ^ אמיר לוי, "מה שקורה בעזה היום מלמד אותנו מה יקרה אם ניסוג גם מיו"ש", באתר מידה, 5 במאי 2019
- ^ איתמר ב"ז, נתניהו: "מי שרוצה לסכל הקמת מדינה פלסטינית צריך לתמוך בחיזוק חמאס", באתר העין השביעית, 10 באוקטובר 2023
- ^ אלכס סלסקי, מיטוט שלטון החמאס בעזה יסייע לסיום הסכסוך, באתר מידה, 16 במאי 2019
- ^ איתמר אייכנר וטובה צימוקי, נתניהו הורה לבטל את ביקור ר"מ אוקראינה בארץ, באתר ynet, 25 בדצמבר 2016
- ^ איתמר אייכנר, נתניהו: "נעריך מחדש את כל ההתקשרויות עם האו"ם", באתר ynet, 24 בדצמבר 2016
- ^ ברק רביד, נאום י-ם של טראמפ: נתניהו - "יום היסטורי ואבן דרך חשובה", באתר של "רשת 13", 6 בדצמבר 2017 (במקור, מאתר "nana10")
- ^ בשנת 2021, טען טראמפ: "הייתי פורש מהסכם הגרעין גם אם ביבי לא היה קיים", לפי הספר השלום של טראמפ, עמ' 151.
- ^ עמוס הראל, תא"ל אורן סתר: זמן הפריצה של איראן לגרעין התקצר משנה לשבועיים, באתר הארץ, 16 ביוני 2023
- ^ כל רגע - ראש אמ"ן לשעבר: הטעות האסטרטגית של טראמפ ונתניהו, באתר kore.co.il
- ^ בכיר אמריקני: "איראן יכולה לייצר חומר לפצצה תוך 12 יום"; סבא"א אישרה: "מצאנו אורניום שהועשר ל-84%", באתר ynet, 1 במרץ 2023
- ^ טל שלו, 28 מדינות האיחוד האירופי: לא מכירות בריבונות ישראל ברמת הגולן, באתר וואלה!, 27 במרץ 2019;
דניאל סלאמה, מנהיגי ערב ואירופה מיישרים קו: "הגולן כבוש, ירושלים - בירת שתי המדינות", באתר ynet, 31 במרץ 2019 - ^ טל שלו, עסקת המאה נחשפה: ארצות הברית תכיר בהתנחלויות, מדינה פלסטינית תוקם תחת מגבלות, באתר וואלה!, 28 בינואר 2020
- ^ ירון אברהם, ההקלטות המלאות של טראמפ נגד נתניהו נחשפות: "בגידה אישית איומה, FUCK HIM", באתר מאקו, 11 בדצמבר 2021
- ^ הרב קיינון, ג'רוזלם פוסט,אריק בנדר, ביקור היסטורי: ראש ממשלת הודו הגיע לראשונה לישראל, באתר מעריב אונליין, 4 ביולי 2017
- ^ שי ניר, שגרירות חדשה ברואנדה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 29 בנובמבר 2017
- ^ איתמר אייכנר, נתניהו באמריקה הלטינית: "מלחמה בטרור - אינטרס של כל המדינות", באתר ynet, 14 בספטמבר 2017
- ^ מורן אזולאי, אמיר אלון וישי פורת, הממשלה אישרה: מתקן "חולות" ייסגר תוך 4 חודשים, באתר ynet, 19 בנובמבר 2017
- ^ אמיר אלון ועדי רוזנברג, נתניהו על ביטול הגירוש: "נכנסנו למלכודת, אופציית המדינה השלישית לא הייתה קיימת", באתר ynet, 2 באפריל 2018
- ^ הקרן החדשה לישראל, בעמוד הפייסבוק של בנימין נתניהו, 3 באפריל 2018
- ^ אמיר אלון, מנכ"ל הקרן החדשה: "שוקלים תביעת דיבה נגד נתניהו", באתר ynet, 4 באפריל 2018
- ^ שחר חי, מורן אזולאי ואמיר אלון, הלחצים מימין הכריעו את נתניהו: "מבטל את ההסכם לקליטת המסתננים", באתר ynet, 3 באפריל 2018
- ^ אופיר דור, ביום הראשון לעבודת הממשלה: נתניהו פיטר את מנכ"ל משרד התקשורת, באתר כלכליסט, 17 במאי 2015
- ^ הסכמים קואליציוניים לכינון הממשלה ה-34 למדינת ישראל, בין סיעת הליכוד לבין סיעת כולנו (עמ' 11), באתר הכנסת, הנהגת רפורמות בשוק התקשורת סעיף 63, 29 באפריל 2015
- ^ לילך ויסמן, נתניהו דורש זכות וטו לכל שינוי במפת התקשורת בישראל, באתר גלובס, 28 באפריל 2015
- ^ איתמר אייכנר, הנגבי ימונה לממלא מקום שר התקשורת ל-3 חודשים, באתר ynet, 17 בפברואר 2017
- ^ אביב גוטר, שר התקשורת החדש: מינוי בלית ברירה, באתר כלכליסט, 28 במאי 2017
- ^ עמרי מילמן, נתניהו וכחלון הודיעו רשמית: נאמץ את מתווה הפשרה - תוקם חברת חדשות נפרדת לתאגיד, באתר כלכליסט, 30 במרץ 2017
- ^ יהודה שלזינגר, ליצמן מונה לשר הבריאות בפועל, באתר ישראל היום, 29 בדצמבר 2019
- ^ איציק אלרוב, "בגל השני - המטרות התקשורתיות של נתניהו השתנו לחלוטין", באתר אייס, 5 בספטמבר 2020
- ^ אביטל להב, 2014: גירעון של 29.9 מיליארד שקל, באתר ynet, 13 בינואר 2015
- ^ אדריאן פילוט, הגירעון הממשלתי ירד מעט ביולי - הבור נותר עמוק מאוד, באתר כלכליסט, 6 באוגוסט 2019
- ^ הכנסת אישרה: נתניהו גם שר הכלכלה, באתר מאקו, 1 בפברואר 2016
- ^ ליאור גוטמן, דרמה בבג"ץ: השופטים פסלו את מתווה הגז, באתר כלכליסט, 27 במרץ 2016
- ^ לי ירון, מבקר המדינה משרטט כישלון נרחב בהיערכות למשבר האקלים ומתריע: האזרחים בסכנה, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2021
- ^ קובי נחשוני ואיתמר אייכנר, הסדר היסטורי בכותל: רחבה שוויונית לזרמים הפלורליסטים, באתר ynet, 31 בינואר 2016
- ^ איתמר אייכנר וקובי נחשוני, נכנע לחרדים? נתניהו בוחן את מתווה הכותל מחדש, באתר ynet, 27 במרץ 2016
- ^ קובי נחשוני, 30 שנות מאבק: כל מה שרציתם לדעת על מתווה הכותל, באתר ynet, 25 ביוני 2017
- ^ חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 248), התשע"ח-2018, באתר הכנסת
- ^ צבי זרחיה, באמצע המשבר הכלכלי: ועדת הכספים אישרה לנתניהו הטבות מס של כמעט מיליון שקל, באתר כלכליסט, 23 ביוני 2020
- ^ החלטת שכר שרים וסגני שרים (תיקון), התש"ף-2020, קובץ התקנות 8631, 1 ביולי 2020, עמ' 1702
- ^ מורן אזולאי, בוטלו הבחירות בליכוד - נתניהו יישאר יו"ר המפלגה, באתר ynet, 13 בינואר 2016
- ^ יקי אדמקר וטל שלו, הולכים לבחירות באפריל: ראשי הקואליציה החליטו לפזר את הכנסת, באתר וואלה!, 24 בדצמבר 2018
- ^ מורן אזולאי, בדרך לבחירות: הכנסת אישרה סופית את פיזורה, באתר ynet, 26 בדצמבר 2018
- ^ מורן אזולאי, נתניהו והבית היהודי סיכמו: איחוד בימין תמורת שני תפקידי שר ושריון בליכוד, באתר ynet, 20 בפברואר 2019
- ^ הליכוד שלו: נתניהו הביס את סער בפריימריז, באתר ynet, 27 בדצמבר 2019
- ^ בג"ץ 2592/20 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' היועץ המשפטי לממשלה ואחרים, ניתן ב־6 במאי 2020
בג"ץ 2592/20 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' היועץ המשפטי לממשלה ואחרים, ניתן ב־27 במאי 2020 - ^ דניאל דולב, הסדר ניגוד העניינים של נתניהו: מנוע ממעורבות במינוי בכירים במערכת החוק, באתר וואלה!, 2 בנובמבר 2020
- ^ התוכניות באתר משרד האוצר
- ^ יעל פרידסון, איתמר אייכנר, נתניהו לקראת הסגר: "מערכת הבריאות הניפה דגל אדום", באתר ynet, 13 בספטמבר 2020
- ^ בועז אפרת ויניר יגנה, אלפים מפגינים מול בית ראש הממשלה ובת"א: "העתיד שלנו נהרס", באתר וואלה!, 18 ביולי 2020
- ^ בן כספית, מהחווה הסינית לבלפור: רמי מתן הוא האנרכיסט שמנסה להפיל את נתניהו, באתר מעריב אונליין, 31 ביולי 2020
- ^
מאיה הורודניצאנו ויניר יגנה, אלפי מפגינים צעדו אל הכנסת, באתר וואלה!, 21 ביולי 2020
- ^ דנה ויס, ישראל מקום ראשון בעולם במספר המתחסנים לנפש, באתר מאקו, 25 בדצמבר 2020
- ^ גיל תמרי, יוסף ישראל ושי שחף, ישראל ואיחוד האמירויות הסכימו על נרמול היחסים; הסיפוח יידחה, באתר חדשות 13, 13 באוגוסט 2020
- ^ בתמורה לעצירת הסיפוח: ישראל ואיחוד האמירויות חתמו על הסכם לנירמול היחסים, באתר וואלה!, 13 באוגוסט 2020
- ^ ברק רביד, גיא אלסטר, ישראל ובחריין הכריזו על כינון יחסים דיפלומטיים רשמיים, באתר וואלה!, 11 בספטמבר 2020
- ^ נחתם ההסכם עם מרוקו: הנציגויות ייפתחו בעוד שבועיים, באתר ynet, 22 בדצמבר 2020
- ^ "בן סלמאן התקשר לנתניהו - וסעודיה קיבלה אישור להשתמש בתוכנה של NSO", באתר ynet, 28 בינואר 2022
- ^ טל שניידר, רשמית: מטוסים ישראליים יוכלו לטוס במרחב האווירי של סעודיה, באתר גלובס, 2 בספטמבר 2020
- ^ המסדרון האווירי מעל סודן שיקצר את הטיסות לדרום אמריקה, באתר ynet, 25 באוקטובר 2020
- ^ Acrobat Accessibility Report, www.state.gov (באנגלית אמריקאית)
- ^ איתמר אייכנר, ישראל ביקשה מארה"ב עזרה מול בית הדין בהאג, באתר ynet, 3 במרץ 2021
- ^ נטעאל בנדל, נתניהו, אוחנה ושבתאי נושאים באחריות אישית: דוח ועדת מירון פורסם, באתר ישראל היום, 6 במרץ 2024
- ^ שירית אביטן כהן, על רקע הירי לעבר ירושלים: הדיונים בכנסת הופסקו, באי המשכן פונו לחדרים ממוגנים, באתר גלובס, 10 במאי 2021
- ^ רפאל כהן, השיימינג נמשך: הליכוד תוקפת ח"כים שנעדרו מהמליאה, באתר כיכר השבת, 29 ביוני 2021
- ^ מורן אזולאי, ראשי בלוק נתניהו החליטו: "התנגדות גורפת לכל חוק של הקואליציה", באתר ynet, 30 במאי 2022
- ^ איתמר אייכנר, נתניהו הגיע לעדכון ביטחוני אצל לפיד: "נותן גיבוי מלא, נתתי כמה עצות", באתר ynet, 7 באוגוסט 2022
- ^ ליאור דטל, ניצחון נוסף לנתניהו: רק 14 בתי ספר הגישו בקשה ללמד לימודי ליבה, באתר TheMarker, 3 בנובמבר 2022
- ^ בן כספית, לפיד נכנע לנסראללה? מאחורי הקלעים של נאומי נתניהו | בן כספית, באתר מעריב אונליין, 7 באוקטובר 2022
- ^ איתמר אייכנר, הלגיטימציה לבן גביר, אוקראינה והקשר עם ביידן: האתגרים שמחכים לנתניהו בזירה המדינית, באתר ynet, 2 בנובמבר 2022
- ^ טל שלו, יקי אדמקר, ההצבעות והנאומים: הממשלה ה-37 יצאה לדרך, באתר וואלה!, 29 בדצמבר 2022
- ^ לי נעים, לוין הציג את הרפורמה במערכת המשפט: פסקת התגברות ברוב של 61 ושינוי בוועדה לבחירת שופטים, באתר מאקו, 4 בינואר 2023
- ^ פרסום עיקרי רפורמת המשילות, בערוץ הטלגרם של יריב לוין, 4 בינואר 2023
- ^ חוק־יסוד: הממשלה (תיקון מס' 12), ס"ח 3031 מ-27 במרץ 2023
- ^ גיא רולניק, מדינת ישראל נגד בנימין נתניהו. האישום: ניסיון הפיכה משטרית, באתר TheMarker, 22 ביולי 2023
- ^ מנדלבליט: "ביטול עילת הסבירות – הפיכה משטרית", באתר "סרוגים", 20 ביולי 2023
- ^ מה זה אומר הפיכה משטרית, מה כבר ידוע, מה השלבים, מה התוכניות, מי עומד מאחוריה ועוד, באתר ריסטארט - ישראל, 2023-03-21
- ^ טל שלו ואמיר בוחבוט, גלנט קרא לעצירת החקיקה: "ישנה סכנה מידית לביטחון המדינה", באתר וואלה!, 25 במרץ 2023
- ^ אדם קוטב, אדיר ינקו, גד ליאור, יו"ר ההסתדרות הודיע: "שביתה כללית במשק מעכשיו", באתר ynet, 27 במרץ 2023
- ^ נתניהו בהצהרה: "משהה את החקיקה, ננסה להשיג הסכמה רחבה", באתר מאקו, 27 במרץ 2023
- ^ ZeviP, נתניהו דחה את ההחלטה בעניין פיטורי גלנט, באתר מקור ראשון, 3 באפריל 2023
- ^ טל שלו וברק רביד, בצל המתיחות: נתניהו חזר בו מפיטורי גלנט, והאשים את הממשלה הקודמת בהסלמה הביטחונית, באתר וואלה!, 10 באפריל 2023
- ^ קארין אלהרר נבחרה לוועדה לבחירת שופטים, טלי גוטליב בחוץ, באתר ynet
- ^ מורן אזולאי, גנץ ולפיד: בלי ועדה - אין שיחות בבית הנשיא; נתניהו: "חיפשו כל דרך לפוצץ", באתר ynet, 14 ביוני 2023
- ^ אדם קוטב, נתניהו נגד הטייסים שמזהירים שלא יתייצבו: "מבינים מה זה עושה לכוח ההרתעה?", באתר ynet, 12 ביולי 2023
- ^ נועם (דבול) דביר, אבי כהן, לילך שובל, "תהליך החקיקה ימיט חורבן על כולנו": 10,000 אנשי מילואים מצטרפים למחאת הטייסים והודיעו על הפסקת התייצבות, באתר ישראל היום, 22 ביולי 2023
- ^ חשד לפיגוע בצומת תפוח: שני לוחמים נפצעו בינוני וקל, הדורס הסגיר עצמו, באתר ynet, 31 בינואר 2023
- ^ ינון שלום יתח, שלומי הלר, פיגוע דריסה בירושלים: שניים נרצחו וארבעה נפצעו, המחבל נורה למוות, באתר וואלה!, 10 בפברואר 2023
- ^ ציוץ ברשת X(טוויטר) מהחשבון של נתניהו
[https://103fm.maariv.co.il/programs/media.aspx?ZrqvnVq=JEKEGI&c41t4nzVQ=EG מבצע מגן וחץ? "שינה את משוואת ההרתעה" שיחה עם דידי הררי ברדיו 103, 17 במאי 2023
הודעה של לשכת העיתונות הממשלתית על דבריו של נתניהו בביקור באשקלון, 16 במאי 2023
בנצי רובין, נתניהו מסכם את מבצע מגן וחץ: "הביצוע היה מושלם", באתר "סרוגים", 14 במאי 2023 - ^ בן סלמאן: "בכל יום שעובר - אנחנו מתקרבים לנורמליזציה עם ישראל", באתר מעריב אונליין, 21 בספטמבר 2023
- ^ מיצג מחאה הוקרן על בניין האו"ם לקראת ביקור נתניהו: "אל תאמינו לו", באתר כלכליסט, 11 בספטמבר 2023
- ^ דניאל אדלסון, 2,000 הפגינו ליד מטה האו"ם: "שמעתי שנתניהו השווה לאיראן, ועליתי על טיסה", באתר ynet, 22 בספטמבר 2023
- ^ נדב איל, רוכבת לפצצה, באתר ynet, 7 במרץ 2024
- ^ טובה צימוקי, ועדת הצוללות שלחה מכתבי אזהרה - גם לנתניהו: "סיכן את ביטחון המדינה ואת יחסי החוץ", באתר ynet, 24 ביוני 2024
- ^ רינת אשכנזי, כלכלנית ראשית, הפניקס בית השקעות, הורדת דירוג אשראי נוספת בצל הסיכונים הביטחוניים, באתר TheMarker, 14 באוגוסט 2024
- ^ גד ליאור, מכה קשה למשק: מודי'ס הורידה שוב את דירוג האשראי של ישראל - בשתי דרגות, באתר ynet, 27 בספטמבר 2024
- ^ גד ליאור, מה בדיוק אמרו במודי'ס על ישראל ומה משמעות הורדת הדירוג | שאלות ותשובות, באתר ynet, 28 בספטמבר 2024
- ^ ירון אברהם, כסף תמורת שקט: מכתבי הבקשה של ראש המוסד לשעבר יוסי כהן והצמרת המדינית לבכירי קטאר, באתר מאקו, 2 במאי 2024
- ^ אלכס סלסקי, מיטוט שלטון החמאס בעזה יסייע לסיום הסכסוך, באתר מידה, 16 במאי 2019
- ^ 262.0 262.1 איתמר ב"ז, נתניהו: "מי שרוצה לסכל הקמת מדינה פלסטינית צריך לתמוך בחיזוק חמאס", באתר העין השביעית, 10 באוקטובר 2023
- ^ ראש המוסד היוצא יוסי כהן כפי שמעולם לא ראיתם. צפו, באתר "סרוגים", 11 ביוני 2021
- ^ יואב לימור, ההמלצה הדרמטית של ראש השב"כ לשעבר שלא התקבלה, באתר ישראל היום, 19 באוקטובר 2023
- ^ מיכאל מילשטיין, רוצה או לא? הסתירה הפנימית שמסבכת את הממשלה, באתר מאקו, 15 בספטמבר 2023
- ^ עמית סגל, פרסום ראשון: מסמכי השב"כ שנשלחו בשבוע לפני טבח 7 באוקטובר, באתר מאקו, 29 באוגוסט 2024
- ^ בן כספית, בלשכת נתניהו מתחילים להריח את הסוף, באתר מעריב אונליין, 17 בנובמבר 2023
- ^ ※ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
- ^ ※ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
- ^ ※ עמית סגל, הבקשה של פיקוד הדרום בלילה שלפני הטבח - והסירוב, באתר מאקו, 26 בפברואר 2024
- ^ ※ אלון חכמון, הותרו לפרסום שמותיהם של 55 שוטרים שנרצחו במתקפת הטרור, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023
- ^ ※ ראיון של ראש השב"כ רונן בר לדני קושמרו, חדשות 12 – makoVOD (וידאו)
- ^ 70% מהבתים בעזה נפגעו במלחמה: "מימדי הרס שמזכירים את דרזדן", באתר ynet, 30 בדצמבר 2023
- ^ 274.0 274.1 נתניהו נשאל מפורשות - וסירב לקחת אחריות: "כולנו נצטרך להשיב לשאלות", באתר כלכליסט, 28 באוקטובר 2023
- ^ נתניהו: אני הובלתי שלוש מערכות שחילשו את חמאס, באתר ערוץ 7, 28.10.23
- ^ אנה ברסקי, למרות שנשאל מספר פעמים, נתניהו מסרב לקחת אחריות: "רק אחרי הלחימה", באתר מעריב אונליין, 28 באוקטובר 2023
- ^ נתניהו בראיון ל-ABC: "כמובן שיש לי אחריות - זו לא שאלה", באתר ישראל היום, 6 בנובמבר 2023
- ^ דודי סגל, נתניהו: "האחריות שלי היא להגן על ישראל וזה לא קרה", באתר המחדש, 7 בנובמבר 2023
- ^ Netanyahu’s office hosts emergency talks on feared ICC warrants for PM, ministers
- ^ הודיה כריש חזוני, הנאום המלא מתורגם לעברית, באתר מקור ראשון
כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי (2024-07-24), נאומו המלא של רה"מ נתניהו בקונגרס האמריקני, נבדק ב-2024-07-26 - ^ קובי עוזיאלי, נתניהו וביידן נפגשו במשך כשעה וחצי | וגם עם משפחות חטופים, באתר בחדרי חרדים, 25 ביולי 2024
- ^ יוני קמפינסקי, וושינגטון, סגנית נשיא ארה"ב: "יש עסקה על השולחן, הגיע הזמן לסיים את המלחמה", באתר ערוץ 7, 26 ביולי 2024
- ^ יוסי נכטיגל, תמונתו של אריאל ביבס - וכובע "הניצחון המוחלט": נתניהו נפגש עם טראמפ בפלורידה, באתר כיכר השבת, 27 ביולי 2024
- ^ פרשת בראון-חברון, בלקסיקון "העין השביעית" לתקשורת ועיתונות
- ^ המלצת המשטרה: להעמיד לדין את נתניהו, באתר ynet, 25 בספטמבר 2000
- ^ ynet, דו"ח נתניהו: הנוסח המלא, באתר ynet, 27 בספטמבר 2000
- ^ היועץ המשפטי לממשלה החליט לסגור את תיק החקירה נגד בנימין נתניהו, באתר גלובס, 27 בספטמבר 2000
- ^ כתבי ישראל היום, יש חקירה, אין "ביביטורס", באתר ישראל היום, 3 בינואר 2017
- ^ ראש הממשלה נתניהו נחקר במעונו בירושלים, באתר ynet, 2 בינואר 2017
- ^ גיא פלג, חשיפה: נוני מוזס במרכז פרשת רה"מ, באתר מאקו, 8 בינואר 2017
- ^ עקיבא לם, נתניהו: "לא יהיה כלום – כי אין כלום", באתר ערוץ 20, 30 בדצמבר 2016
- ^ חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 81), התשע"ח-2018, באתר מאגר החקיקה הלאומי, אתר הכנסת
- ^ חוק ההמלצות, בעמוד הפייסבוק של בנימין נתניהו, 3 בדצמבר 2017
- ^ סיום חקירות "תיק 1000" ו"תיק 2000", באתר משטרת ישראל, 13 בפברואר 2018
- ^ עמית סגל, גיא פלג, משה נוסבאום וקרן מרציאנו, המשטרה ממליצה: שוחד בשני תיקי נתניהו, באתר מאקו, 13 בפברואר 2018
- ^ נתניהו: צל כבד מעל ההמלצות, זה ייגמר בלא כלום ואמשיך להנהיג, באתר ynet, 13 בפברואר 2018
- ^ רועי ינובסקי, ארדן ליועמ"ש: פעל לבדיקת טענות המפכ"ל בדבר מעקבים אחר חוקרים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 14 בפברואר 2018
- ^ חידת סוריאנו: מי האיש ששמו נקשר בסכסוך בין המפכ"ל לרה"מ, באתר גלובס, 12 בפברואר 2018
- ^ נתניהו התייחס לדברי מפכ"ל המשטרה אלשיך בתוכנית עובדה מוקדם יותר באותו חודש.[297][298]
- ^ ערוץ 7, "לנתניהו מגיעה חזקת החפות", באתר ערוץ 7, 14 בפברואר 2018
- ^ לירן לוי, ארדן: "המשטרה לא קובעת, אלא אך ורק היועמ"ש", באתר ערוץ 20, 14 בפברואר 2018
- ^ מורן אזולאי, כחלון: רק היועמ"ש יקבע אם יוגש כתב אישום, באתר ynet, 15 בפברואר 2018
- ^ אור רביד ויקי אדמקר, בנט על ההמלצות נגד נתניהו: היקף המתנות לא עומד בציפייה של אזרחי ישראל, באתר וואלה!, 14 בפברואר 2018.[302]
- ^ אלי סניור, יום חקירות: העדויות החדשות, העימות וגרסת נתניהו ורעייתו, באתר ynet, 3 במרץ 2018
- ^ סרטון, בעמוד הפייסבוק של בנימין נתניהו, 7 במרץ 2018 (אורך: 1:47)
- ^ הסתיימה חקירת תיק 4000, אתר משטרת ישראל, 2 בדצמבר 2018
- ^ יניר קוזין, אלון חכמון, אריק בנדר, נתניהו על ההמלצות נגדו: "נקבעו והודלפו עוד לפני שבכלל החלו החקירות", באתר מעריב אונליין, 2 בדצמבר 2018
- ^ טל שניידר, נתניהו מגיב להמלצות המשטרה: "בתקופתי כשר תקשורת בזק ואלוביץ הפסידו הון-עתק", באתר גלובס, 2 בדצמבר 2018
- ^ יניר קוזין, אלון חכמון, אריק בנדר, נתניהו: "דורש עימות עם עדי המדינה, מצדי שיהיה בשידור חי", באתר מעריב אונליין, 7 בינואר 2019
- ^ מורן אזולאי, נתניהו מעלה הילוך: "לא מתחילים שימוע לפני הבחירות", באתר ynet, 5 בינואר 2019
- ^ טל שלו ושלומי גבאי, "הזוי ומופרך": מתקפה בליכוד על פגישת היועמ"ש עם בכירי המשפט, באתר וואלה!, 2 בינואר 2019
- ^ רויטל חובל, ועדת ההיתרים דחתה שוב את בקשת נתניהו למימון הגנה משפטית: "הוא אדם אמיד", באתר הארץ, 24 בפברואר 2019
החלטת הוועדה, קובץ PDF - ^ גלעד מורג, נתניהו עתר לבג"ץ נגד ההחלטה שלא לאשר לו תרומות ממקורבים, באתר ynet, 11 במרץ 2019
- ^ בג"ץ 1820/19 ראש הממשלה נגד הוועדה למתן היתרים, ניתן ב-18 במרץ 2019
- ^ טובה צימוקי, גלעד מורג, אלי סניור ומורן אזולאי, תיקי נתניהו: שוחד והפרת אמונים. הכרעת היועמ"ש, באתר ynet, 28 בפברואר 2019
- ^ נתניהו: "מסיתים את הציבור נגדי; שי ניצן וליאת בן ארי דחפו לקו הקיצוני", באתר כלכליסט, 28 בפברואר 2019
- ^ משרד המשפטים נגד נתניהו: "צר לנו על מתקפות חסרות יסוד", באתר מאקו, 28 בפברואר 2019
- ^ דניאל דולב, תם היום האחרון לשימוע: סנגורי נתניהו ישלימו את טיעוניהם בכתב, באתר וואלה!, 7 באוקטובר 2019
- ^ אביעד גליקמן, נתניהו: "ניסיון להפיכה שלטונית בעלילות שווא וחקירה מגמתית", באתר חדשות 13, 21 בנובמבר 2019
- ^ מורן אזולאי, נתניהו התפטר ממשרדי הממשלה בראשותו - וימנה מחליפים בתחילת השבוע הבא, באתר ynet, 2 בינואר 2020
- ^ מורן אזולאי וגלעד מורג, נתניהו הגיש את בקשת החסינות: "כתב האישום הוגש בחוסר תום לב", באתר ynet, 2 בינואר 2020
- ^ צבי זרחיה, אושרה הקמת ועדת הכנסת שתדון בהסרת החסינות של נתניהו וחיים כץ, באתר כלכליסט, 13 בינואר 2020
- ^ מורן אזולאי וטובה צימוקי, נתניהו מושך את בקשת החסינות: "לא אתן להפריע למהלך היסטורי", באתר ynet, 28 בינואר 2020
- ^ טל שניידר וחן מענית, מדינת ישראל נ' בנימין נתניהו: כתב האישום הוגש לבית המשפט, באתר גלובס, 28 בינואר 2020
- ^ יאיר אלטמן, נתניהו ויתר הנאשמים ענו לשופטים: "קראנו והבנו את כתב האישום נגדנו", באתר ישראל היום, 24 במאי 2020
- ^ התובע הראשי בבית הדין הפלילי בהאג הגיש בקשה להוצאת צווי מעצר לנתניהו, לגלנט ולסינוואר חן מענית ורויטרס, באתר הארץ, 20 במאי 2024
הצהרת התובע הראשי בבית הדין הפלילי הבין לאומי (באנגלית) - ^ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם:1 - ^ מודעה על נישואיהם, מעריב, 28 באוגוסט 1972
- ^ איציק אוחנה, הפעם יגיע לברית? נכד חרדי חמישי לבנימין נתניהו, באתר כיכר השבת, 19 ביולי 2022
- ^ רונית ורדי, ביבי, עמ' 165: "פלייר קייטס ובנג'מין ניתאי נרשמו לנישואין ב-17 באפריל 1981. הם התחתנו ב-2 במאי בטקס אזרחי אצל שופט שלום בבוסטון".
- ^ כיכר השבת, "אשתו השנייה של נתניהו התגיירה ב"גיור" קונסרבטיבי", באתר כיכר השבת, 26 בפברואר 2016
- ^ Esor Ben-Sorek, The Case of the Hidden Daughter, blogs.timesofisrael.com, 25 בספטמבר 2020 (באנגלית)
- ^ בן כספית, אילן כפיר, נתניהו: הדרך אל הכוח, עמ' 87: "במאי 81', נישאו השניים בטקס אזרחי בפני שופט שלום בניו-יורק. מאוחר יותר התגיירה פלייר גיור קונסרבטיבי. רק לאחר שהתמנה ביבי לשגריר באו"ם, עברה פלייר גיור נוסף - אורתודוקסי."
- ^ בן כספית, אילן כפיר, נתניהו: הדרך אל הכוח, עמ' 156: "בתחילת 1989 היא הודיעה על כוונתה לעזוב... במארס 1989 עזבה פלייר את הארץ; עמ' 158: "השניים התגרשו, כשהם מגיעים להסדר שקט";
David Margolick, Star of Zion, Vanity Fair, June 5, 1996;
ביבי נפרד מפלייר, מעריב, 14 במרץ 1989 - ^ תיק אישי, פוליטיקה | שרה נתניהו, באתר ynet
- ^ טלי חרותי-סובר, הגיע הזמן לדבר על התואר השני של שרה נתניהו, באתר הארץ, 21 במרץ 2018
- ^ מאת אבי שמול, מחיר הווילה שקנה בנימין נתניהו בקיסריה - 1.8 מ' ד'; הוסרו העיקולים על חלק מהסכום, באתר הארץ, 4 באוגוסט 2002
- ^ תומר גנון ורן אברמסון, מיליקובסקי: "המצב בגראפטק עולה לנו 15 מיליון דולר בשנה", באתר כלכליסט, 23 במרץ 2019
- ^ מורן אזולאי, נתניהו על המניות שרכש: "זיהיתי שיש כאן השקעה נכונה", באתר כלכליסט, 22 במרץ 2019
- ^ כמה הם שווים? הפוליטיקאים העשירים בישראל 2019 באתר פורבס ישראל, 24 בפברואר 2019
- ^ אמיתי גזית, בחסות נציב שירות המדינה: מספר העובדים במעונות נתניהו זינק ל-14, באתר כלכליסט, 2 ביולי 2024
- ^ צבי זרחיה, נתניהו יותר עשיר מאובמה - ומי הפוליטקאי הכי עשיר בישראל?, באתר TheMarker, 16 ביוני 2015
- ^ מיטל יסעור בית-אור, 15 שניות של חסימה בלב: היממה הדרמטית של נתניהו, באתר ישראל היום, 23 ביולי 2023
- ^ איתמר אייכנר, מורן אזולאי, אדיר ינקו, רגע לפני ההצבעה: קוצב לב הושתל הלילה לנתניהו, לוין מילא את מקומו, באתר ynet, 23 ביולי 2023;
מיטל יסעור בית-אור, קוצב הלב שהושתל לנתניהו מיועד ל"מדוכאי חיסון" - והוא איננו בסל הבריאות, באתר ישראל היום, 23 ביולי 2023 - ^ איתמר אייכנר, אדיר ינקו, נתניהו יעבור הלילה ניתוח בהרדמה מלאה: "התגלה לו בקע", באתר ynet, 31 במרץ 2024
- ^ אדיר ינקו, רוני גרין שאולוב, הסתיים הניתוח של נתניהו, ביה"ח הדסה: "ראש הממשלה ער ומשוחח עם משפחתו", באתר ynet, 31 במרץ 2024
- ^ ליאור באקאלו, הנתונים חושפים: כמה באמת עולה לנו אבטחת משפחת ראש הממשלה?, באתר מאקו, 17 ביולי 2024
- ^ דנה ויס, חדשות 2, יגאל סרנה: "אני נלחם בנתניהו כי הוא אסון", באתר רשת, 18 במרץ 2017
- ^ ירון דורון, יגאל סרנה יפצה את בני הזוג נתניהו ב-100 אלף ש"ח, באתר nrg, 11 ביוני 2017
- ^ ת"א (ת"א) 56211-03-16 בנימין נתניהו ושרה נתניהו נגד יגאל סרנה, ניתן ב-11 ביוני 2017
- ^ nrg חדשות, יגאל סרנה הושעה מ"ידיעות אחרונות", באתר nrg, 5 ביולי 2017
- ^ 103FM, "שרה יכולה להרים שמפניות": יגאל סרנה מגיב על ההשעייה שספג, באתר מעריב אונליין, 6 ביולי 2017
- ^ יונתן כיתאין, סרנה מערער על ההפסד לבני הזוג נתניהו: "תביעת השתקה", באתר גלובס, 7 בספטמבר 2017
- ^ לא תשא פני דל, באתר העין השביעית, 28 בינואר 2018;
גלעד מורג, נדחה הערעור: יגאל סרנה ישלם למשפחת נתניהו, באתר ynet, 28 בינואר 2018 - ^ ברקת שמאי, בקשת הערעור של סרנה נדחתה, ישלם לזוג נתניהו 100 אלף ש', באתר גלובס, 15 באפריל 2018
רע"א 1688/18 יגאל סרנה נ' בנימין ושרה נתניהו, ניתן ב־15 באפריל 2018 - ^ ת"א (ת"א) 51715-12-18 בנימין נתניהו נ' בן כספית
- ^ רה"מ תובע 200 אלף ש"ח דיבה מבן כספית, באתר מאקו, 23 בדצמבר 2018
- ^ הגיעו להסכמות: תימחק התביעה של ראש הממשלה נתניהו נגד בן כספית, באתר מעריב אונליין, 8 במאי 2023
- ^ אורן פרסיקו, רגע לפני פסק דין: נתניהו התפשר עם כספית, באתר העין השביעית, 8 במאי 2023
- ^ תא (ת"א) 13429-05-21 בנימין נתניהו ואחרים נ' אהוד אולמרט
- ^ מתן וסרמן, "התנהגויות מוטרפות": ההסבר של אולמרט לכך שכינה את נתניהו "חולה נפש", באתר מעריב אונליין, 10 בינואר 2022
- ^ אבי כהן, השופט קיבל את תביעת משפחת נתניהו - אולמרט חויב בתשלום של יותר מ-60 אלף שקלים, באתר ישראל היום, 21 בנובמבר 2022
- ^ מתן וסרמן, טען שיש "הסכם סודי" בין בני הזוג נתניהו - וזה סכום העתק שישלם כפיצוי, באתר מעריב אונליין, 16 בנובמבר 2023
- ^ שירלי אברמי, בדידותו של הנתניהו שכן חילץ חטופים, באתר הארץ, 18 באפריל 2024
- ^ גידי וייץ, נתניהו, מוזס, החוב הישן - והמגעים לפרסום האוטוביוגרפיה של רה"מ לשעבר, באתר הארץ, 3 בינואר 2022
- ^ גידי וייץ, הצצה לספר שנתניהו כתב - והחליט לגנוז, באתר הארץ, 14 בינואר 2022
- ^ תום שגב, נתניהו מצטייר בביוגרפיה כמנהיג מודאג ודרוך לפעולה, החדור בהכרה שאסור לו לנטוש את המצפן האידיאולוגי שלו, באתר הארץ, 11 באוקטובר 2022
- ^ אביעד פוהורילס, בראש של ביבי: העיתונאית מזל מועלם על שבע שנות כתיבת הספר "צופן נתניהו", באתר מעריב אונליין, 11 בינואר 2023
- ^ מאיה בואנוס, "חשבתי שהגיע אלינו מנהיג שיציל אותנו מעצמנו", באתר מעריב אונליין, 21 בנובמבר 2022
| בנימין נתניהו | ||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| אירועים במהלך כהונותיו כראש ממשלת ישראל |
|
| ||||||||||||
| משפחתו | נתן מיליקובסקי (סבא) • בנציון נתניהו (אבא) • עדו נתניהו (אח) • יוני נתניהו (אח) • יאיר נתניהו (בן) • שמואל בן ארצי (חותן) | |||||||||||||
| בנות זוג | מיקי הרן (1972–1978) • פלור קייטס (1981–1989) • שרה נתניהו (1991–הווה) | |||||||||||||
| ספריו | הטרור: כיצד יוכל המערב לנצח (1987) • מקום תחת השמש (1995) • מלחמה בטרור (1996) • ביבי: סיפור חיי (2022) | |||||||||||||
| ספרים אודותיו | נתניהו: הדרך אל הכוח (1997) • נתניהו: ביוגרפיה (2018) • הנתניהוז (2021) • מר הפקרה (2024) | |||||||||||||
| חשדות לפלילים | פרשת בר-און חברון (1997) • פרשת עמדי (1999) • פרשת ביביטורס • תיק 1000 • תיק 2000 • פרשת הצוללות • תיק 4000 • המחאה • משפטו (2020) | |||||||||||||
| שונות | פרשת הקלטת הלוהטת (1993) • מסמך שטאובר (1995) • נאום בר-אילן (2009) • מכון יונתן לחקר הטרור • המצביעים הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפי • לא יהיה כלום, כי אין כלום • ניצחון מוחלט • רק לא ביבי • ביביסטים • קאיה (כלבה) • The Bibi Files | |||||||||||||
| בנימין נתניהו – תבניות ניווט | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
בנימין נתניהו39707393Q43723
- רשימת חברי הכנסת
- המכלול: ערכים הדורשים הבהרה
- המכלול: אקטואליה
- שרי ממשלת ישראל
- שרי הביטחון בממשלות ישראל
- שרי החוץ בממשלות ישראל
- שרי האוצר בממשלות ישראל
- שרי המשפטים בממשלות ישראל
- שרי הבינוי והשיכון בממשלות ישראל
- שרי החדשנות, המדע והטכנולוגיה
- שרי הבריאות בממשלות ישראל
- השרים לשירותי הדת בממשלות ישראל
- שרי התקשורת בממשלות ישראל
- שרי החינוך בממשלות ישראל
- שרי הגנת הסביבה בממשלות ישראל
- שרי הרווחה והביטחון החברתי בממשלות ישראל
- שרי הכלכלה בממשלות ישראל
- סגני שרי החוץ
- סגני שרים בממשלת ישראל
- בנימין נתניהו
- ראשי ממשלת ישראל
- שרי העלייה והקליטה בממשלות ישראל
- שרים שכיהנו בעת שלא היו חברי כנסת
- שרי ממשלת ישראל השלושים וארבע
- השרים לענייני ירושלים
- חברי הכנסת השתים עשרה
- חברי הכנסת השלוש עשרה
- חברי הכנסת הארבע עשרה
- חברי הכנסת החמש עשרה
- חברי הכנסת השש עשרה
- חברי הכנסת השבע עשרה
- חברי הכנסת השמונה עשרה
- חברי הכנסת התשע עשרה
- חברי הכנסת העשרים
- חברי הכנסת העשרים ואחת
- חברי הכנסת העשרים ושתיים
- חברי הכנסת העשרים ושלוש
- חברי הכנסת העשרים וארבע
- חברי הכנסת העשרים וחמש
- חברי הכנסת מטעם הליכוד
- חברי הכנסת מטעם הליכוד-צומת
- חברי הכנסת מטעם הליכוד-גשר-צומת
- חברי הכנסת מטעם הליכוד-ישראל ביתנו
- ראשי האופוזיציה בכנסת
- בוגרי התיכון ליד האוניברסיטה
- בוגרי המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס
- בוגרי תנועת הצופים בישראל
- זוכי הגלובוס השחור
- זוכי פרס צלטנר
- ישראלים שהופיעו ברשימת טיים 100
- מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן
- אזרחי כבוד של נתיבות
- מחברי ספרי עיון ישראלים
- כותבי זיכרונות ישראלים
- רטוריקנים ונואמים ישראלים
- לוחמי סיירת מטכ"ל
- חיילי צה"ל במלחמת ההתשה
- חיילי חיל הרגלים במלחמת יום הכיפורים
- ראשי מפלגת הליכוד
- שגרירי ישראל באו"ם
- משפחת בן ארצי
- משפחת נתניהו
- קיסריה: אישים
- משפט נתניהו: אישים
- הרפורמה המשפטית בישראל
- נושאי תפקיד רשמי במלחמת חרבות ברזל
- כותבי אוטוביוגרפיה ישראלים
- ישראלים שנולדו ב-1949
- אנשים המבוקשים או שנשפטו בית הדין הפלילי הבין-לאומי