הפרד ומשול
הפרד ומשול הוא מונח בפוליטיקה ובסוציולוגיה שמקורו בלטינית "divide et impera". משמעותו צירוף של פסיכולוגיה מדינית, אַסְטְרָטֶגְיָה צבאית ואסטרטגיה כלכלית שלפיהן ניתן להשיג ולשמור על עוצמתו של השולט על ידי פיצול העוצמה המצויה בידי האחרים לנתחים קטנים. כל נתח שייווצר כתוצאה מהפיצול יהיה בעל עוצמה נמוכה מאשר הגוף שהיה קיים בעבר. השימוש במונח מקובל גם לכינוי השיטה, שלפיה מונעים מגופים קטנים להתאחד ולהשיג עוצמה רבה יותר, מאשר בהיותם במצבם העכשווי. כך נמנעים ממצב שבו יש לפרק גופים גדולים, תהליך שהוא קשה לביצוע.
בעת העתיקה
השיטה של השגת מרב היתרונות בדרך של הפרד ומשול או הפרד וכבוש (Maxims "Divide et impera" או "Divide ut regnes") היה עיקרון המקובל על הסנאט ברומא העתיקה. השיטה לא הייתה עקבית עם שיטה מדינית אחרת שהייתה מקובלת ברומא העתיקה, שלפיה ביקשו לאחד את המדינות הכבושות - מדינית, כלכלית ואפילו חברתית - לקיסרות אחת וחזקה.
שיטת "הפרד ומשול" מתוארת אצל יוסף בן מתתיהו (אף שאינו קורא לה בשם זה). תיאורה מופיע בהקשר להחלטת המושל הרומי אולוס גביניוס לחלק את העם "לחמישה בתי-דינים", כפי שהוא כותב בספרו מלחמות היהודים.[1] היה זה לאחר ניצחונו בארץ ישראל על אלכסנדרוס בן אריסטובולוס. הוא ממנה את הורקנוס על "משמרת בית המקדש ואת יתר השלטון "מסר לטובי העם". וכך, על הבסיס הרעיון של "הפרד ומשול" ועל המודל של הכיבוש הרומאי במוקדון, הוא ממנה את חמשת בתי-הדין: הראשון - בירושלים, השני - בגדר, את "בני הפלך השלישי תחת בית הדין" בצפון הארץ, בחמתא ליד טבריה, הפלך הרביעי - חבל יריחו ו"בראש החבל החמישי ציפורי אשר בגליל. ומסיים יוסף בן מתתיהו: "והיהודים שמחו, כי נפדו משלטון היחיד, ומהיום והלאה ינהלו אותם טובי אחיהם."
ד"ר יעקב נפתלי שמחוני מוסיף בהערות לספר, לפסקה זו : "גבינוס מלא את רצון טובי העם לייסד שלטון אריסטוקרטי בארץ יהודה, ולהשאיר להורקנוס רק את הכהונה הגדולה; וכנראה, כך נמשך המצב עד יוליוס קיסר ומסר להורקנוס שוב את השלטון המדיני בעם "אתנרכיה".
לפי אברהם שליט, גביניוס הגיע למסקנה שכדי להכפיף את יהודה למרותה של רומא הוא יצטרך לנקוט צעדים קיצוניים יותר. על בסיס רעיון "הפרד ומשול" ועל המודל של הכיבוש הרומאי במוקדון, גביניוס פירק את ממלכת יהודה וחילק אותה לחמישה מחוזות נפרדים: ירושלים, יריחו, ציפורי, חמתן ואדורים. מטרת גביניוס בחלוקה זו הייתה לפורר את האחדות הלאומית היהודית שהייתה מקור כוחו של רוח המרד כנגד שלטון רומא.[2]
גם ההיסטוריון הרומאי סטרבו מתייחס לשיטה שמטרתה הייתה לפצל את הליגה האכאית במוקדון שביוון, כך שניתן יהיה לנהל עם כל מדינה מפוצלת משא ומתן שונה: עם אחדות - במטרה לשמור על כוחן, ועם אחרות - במטרה להרוס אותן.
בעידן המודרני
המושג "הפרד ומשול" מוגדר כשיטה לפצל שליטה, אוכלוסייה ומוקדי עוצמה, אשר במשותף עלולים להקשות על השליט. מקיאבלי הציע ליישם אסטרטגיה צבאית זו בספרו "אמנות המלחמה" (Dell'arte della guerra). על המנהיג לעשות כל מאמץ על מנת לפצל את כוחותיו של האויב, בין אם יעשה זאת על ידי שיעורר חשד בקרב המצביא לגבי נאמנות של חלק מהכוחות לבין אם יספק לו מניע לפזר את הכוחות. שיטה זו תביא להחלשת האויב.
דוגמאות לשימוש במדיניות זו:
פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו למכלול ועזרו לשכתב אותו. הסיבה היא דוגמאות לא מפורטות, ובחלקן לא ברור אין הן מתאימות למושג הפרד ומשול.- באירופה - בזמן מהפכת אוקטובר ברוסיה מפלגת הבולשביקים ניסתה לסכסך בין הסוציאליסטים הימניים, האנרכיסטים והרוסים הלבנים כך שהם ה"אדומים" יהיו לגוף החזק בברית המועצות, אשר יקבל על עצמו את השליטה על המדינה. דוגמאות נוספות יש מהונגריה של מתיאש ראקושי ובגרמניה הנאצית.
- בקפריסין, האימפריה הבריטית רצתה לשמור על השליטה על האי שהגן אסטרטגית על תעלת סואץ על ידי כך שמנעה איחוד בין הרוב היווני לבין המיעוט הטורקי.
- במזרח התיכון, הסכם סייקס-פיקו הביא לפיצול כוחות באזור.
דוגמאות נוספות יש באפריקה, באסיה ואף בניסיונות למנוע שוויון זכויות ממיעוטים לאומיים, דתיים או גזעיים.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: הפרד ומשל |
הערות שוליים
- ^ ספר א' פרק 8 ה'
- ^ אברהם שליט, המשטר הרומאי בארץ ישראל, עמ' 34
22958705הפרד ומשול