הצלב האדום

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הצלב האדום
Red Cross
תחום הצלת חיים
מקום פעילות כל העולם
מייסדים ז'אן אנרי דינן, גוסטב מוינייר
נשיא מיריאנה ספולאריק איגר

הצלב האדום (מכונה גם תנועת הצלב האדום והסהר האדום הבין-לאומי) הוא ארגון בינלאומי העוסק בסיוע הומניטרי. בראשיתו, עסק הארגון בהענקת סיוע רפואי לפצועי מלחמה והגנה על צוותים רפואיים באיזור מלחמה. כיום מאגד הצלב האדום ארגונים עצמאיים ברחבי העולם השותפים למטרותיו ומעניקים סיוע חירום רפואי.

ארגוני הצלב האדום כוללים את הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום, שמטרתו הגנה על חייהם ועל כבודם של קורבנות סכסוך מזוין; את ארגוני הצלב האדום והסהר האדום הלאומיים של המדינות השונות, כולל מגן דוד אדום הישראלי; ואת הפדרציה הבין-לאומית של ארגוני הצלב האדום והסהר האדום, העוסקת בתיאום וארגון שיתופי פעולה בין הארגונים הלאומיים.

המשרדים הראשיים של הצלב האדום נמצאים בז'נבה שבשווייץ. המשרדים הראשיים בישראל שוכנים בשכונת בית חנינא בירושלים.

היסטוריה

הצלב האדום והסהר האדום, שמהם נוצר שם הארגון

הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום הוקם על ידי ז'אן אנרי דינן לאחר שיצא ב-1859 לצפון איטליה וזועזע מהמראות של קרב סולפרינו שהתנהל בין הצרפתים והאיטלקים לבין האוסטרים. הוא ראה אלפי פצועים ואנשים גוססים מופקרים ללא עזרה, ופרסם ב-1862 ספר בשם "זכר סולפרינו", בו הציע להקים אגודות של מתנדבים לסיוע לנפגעים, וניסח אמנה בין-לאומית להגנה על פצועים, שבויי מלחמה, רופאים ואחיות. ארבעה מבני עירו הצטרפו ליוזמתו והקימו ב-1863 את הוועד הראשון של הצלב האדום. ב-1864 התכנסה בז'נבה ועידה בהשתתפות 12 מדינות שקיבלו את "אמנת ז'נבה הראשונה", שנתנה חסינות לצוותים רפואיים ולכל אזרח המושיט יד לצוות רפואי, טיפול רפואי וסימון אחיד של צוותי הצלה רפואיים[1].

עם השנים הוקמו במדינות שונות ארגונים לאומיים של הצלב האדום והסהר האדום. למרות שהתנועה היא בין-לאומית, כל ארגון לאומי של הצלב האדום או הסהר האדום הוא עצמאי[2]. בשנת 1919, לאחר תום מלחמת העולם הראשונה, הוקמה הפדרציה הבין-לאומית של ארגוני הצלב האדום והסהר האדום שנועדה לתאם בין הארגונים הלאומיים ולגייס סיוע בין-לאומי למקרי אסון.

בשנת 2023, לאחר מתקפת הפתע על ישראל, סירב הצלב האדום לקבל תרופות מצילות חיים מבניה של אלמה אברהם, ישראלית שנחטפה לעזה מקיבוץ נחל עוז, אף על פי שבניה נפגשו פעמיים עם הצלב האדום כשחבילת התרופות בידיהם. כתוצאה מכך פונתה אלמה לבית החולים סורוקה אחרי חמישים יום בשבי ארגון הטרור חמאס, כשחום הגוף שלה היה 28 מעלות צלזיוס עם דופק של 40.[3]

סמלי הארגון

המעוין האדום

הסמל שנבחר לארגון הוא צלב אדום על רקע לבן. ההסבר הרשמי לסמל הוא אימוץ דגל שווייץ בהיפוך צבעים כסמל הארגון, אולם נראה כי המסורת הנוצרית, שעל-פיה אסור לפגוע באנשים ובמבנים הנושאים את סמל הצלב, השפיעה על בחירת הסמל.

במלחמת רוסיה-טורקיה, בין 1876–1878, סימנה האימפריה העות'מאנית את צוותי העזרה הראשונה שלה בסהר אדום, זאת כדי להימנע משימוש בסמל נוצרי, וכיוון שסימלה הלאומי של האימפריה העות'מאנית (כמו גם של טורקיה המודרנית) הוא סהר לבן על רקע אדום. ב-1878 הוכר הסמל עקרונית על ידי ועד הצלב האדום, ובמהרה אומץ בארצות מוסלמיות אחרות. ב-1929 תוקן תקנון הארגון הבין-לאומי, כך שיוכרו רשמית שני סמלים נוספים: הסהר האדום, ו"האריה והשמש האדומים". הסמל האחרון שימש את איראן שביקשה להימנע מסמל מוסלמי מובהק בתקופת שלטון השאה. לאחר המהפכה האסלאמית שהתחוללה באיראן ב-1979 והדחת השאה, החליפה איראן את סמל האריה והשמש בסמל הסהר האדום, אם כי הוועד הבין-לאומי לא ביטל את הכרתו בסמל הישן.

השימוש היחיד של דגל הצלב האדום מחוץ לארגון הוא בתור דגל הקוד הרוסי (אנ') "Х" (או בשמו Ха) המסמל: "סיום תרגיל".

מגן דוד אדום והצלב האדום

ב-1950 ביקש ארגון "מגן דוד אדום" להתקבל לתנועת הצלב האדום והסהר האדום העולמית, אולם נדרש ממנו להחליף את סמלו לאחד משלושת הסמלים המוכרים. דרישת ישראל להכיר בסמל מגן דוד אדום כסמל רביעי נדחתה, בין היתר בשל לחץ ארצות ערב. "מגן דוד אדום" הצטרף לוועד הבין-לאומי כמשקיף, אך לא כחבר מלא. יש מדינות נוספות שביקשו להכיר בסמלים באופן שונה מהמקובל. למשל ב-1936 התנגד הוועד הבינל' של הצלב האדום להצעה האפגנית לאימוץ מסגד אדום על רקע לבן כסימון הבחנה. כך גם להצעות שעלו בהמשך מזימבבואה, בורמה ומדינות נוספות.

ב-2002 חתם מגן דוד אדום על הסכם לשיתוף פעולה עם הצלב האדום האמריקאי, וב-2012 עם הצלב האדום הצרפתי[4].

בשנת 2005, בלחץ ישראל וארצות הברית, ובעקבות היחלשות ההתנגדות של ארצות ערב לצירוף מגן דוד אדום, החליט "הוועד הבין-לאומי" לאמץ סמל נוסף, נטול הקשרים דתיים או לאומיים. הסמל שהתקבל הוא ריבוע אדום חלול העומד על קודקודו, על רקע לבן. הסמל החדש מכונה "הקריסטל האדום" (וכן "המעוין האדום" או "היהלום האדום")[5]. לפי הנחיות הארגון שנוסחו במה שמכונה "הפרוטוקול השלישי", מותר לארגון מקומי לשלב סמל מקומי בתוך הקריסטל האדום, ובלבד שהודיע על כך מראש לארגון בז'נבה. לפיכך, סמל מגן דוד אדום יושם בתוך הקריסטל האדום בשימוש רשמי. כמו כן, התירו ההנחיות להשתמש בצלב האדום ובסהר האדום זה בצד זה, כפי שביקשו כמה מחברות חבר המדינות, שבהן אוכלוסייה נוצרית ומוסלמית מעורבת. לצורך סימון צוותי הצלה נייטרליים בעת מלחמה מותר השימוש רק בצלב האדום, בסהר האדום או בקריסטל האדום בלא כל תוספת[6].

זמן קצר לפני צירוף מגן דוד אדום ל"וועד הבין-לאומי" נחתם הסכם לשיתוף פעולה בינו לבין ארגון "הסהר האדום הפלסטיני" הפועל ביהודה ושומרון וברצועת עזה, הסכם שהקל על תהליך ההצטרפות. ההסכם מאפשר לסהר האדום הפלסטיני להיעזר בשירותי מגן דוד אדום, שציודו הרפואי טוב יותר, ומסדיר טוב יותר את סוגיית המעבר של אמבולנסים פלסטיניים בתקופות של מתח ביטחוני. באופן חריג התקבל הסהר האדום הפלסטיני כחבר ב"וועד הבין-לאומי", אף על פי שהוא אינו כפוף לשום מדינה מוכרת, אלא רק לרשות הפלסטינית ולאש"ף.

מוזיאון הצלב האדום

מוזיאון הצלב האדום
International Red Cross and Red Crescent Museum
חזית המוזיאון
חזית המוזיאון
מידע כללי
סוג מוזיאון
על שם הצלב האדום
כתובת Avenue de la Paix 17
מיקום ז'נבה
מדינה שווייץ
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה 1988–הווה (כ־36 שנים)
אתר מוזיאון הצלב האדום
קנטון ז'נבה

מוזיאון הצלב האדום הוקם בשנת 1988 וממוקם בז'נבה, שווייץ. כולל תערוכות העוסקות בתחום ההיסטוריה של הפעילות הומניטרית של הצלב האדום, משמעות הפעילות ההומינטרית, עדויות של אוכלוסיות שנפגעו, ויצירות אומנות שנוצרו על ידי אוכלוסיות אסירים ושבויים שנתמכו על ידי הצלב האדום.[7]

ראו גם

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הצלב האדום

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מתוך אנציקלופדיה אביב, כרך 14, 1978, עמ' 3164.
  2. ^ Shai M. Dromi, For good and country: nationalism and the diffusion of humanitarianism in the late nineteenth century, The Sociological Review Monographs 64, 2016-03-01, עמ' 79–97 doi: 10.1002/2059-7932.12003
  3. ^ חדשות הבוקר, ‏"אלמה לא קיבלה תרופות שמחזיקות אותה בחיים, היא לא יציבה" , באתר ‏מאקו‏‏, ‏27 בנובמבר 2023‏
    אילנה קוריאל ואדיר ינקו, אלמה עדיין במצב קשה אחרי השבי, בתה: "הצלב האדום סירב לקחת לה תרופות", באתר ynet, 27 בנובמבר 2023
  4. ^ הסכם שיתוף פעולה נחתם בין מד"א לבין הצלב האדום הצרפתי, באתר ynet, 30 באוגוסט 2004
  5. ^ מד"א
  6. ^ פרנסואה בניון, לקראת פתרון כולל לסוגיית הסמל
  7. ^ אתר מוזיאון הצלב האדום


זוכי פרס נובל לשלום
1901–1925 דינן, פאסי (1901) • דוקומון, גובאט (1902) • קרמר (1903) • המוסד לחוק בינלאומי (1904) • פון זוטנר (1905) • רוזוולט (1906) • מונטה, רנו (1907) • ארנולדסון, באייר (1908) • ברנארט, דה קונסטן (1909) • לשכת השלום הבינלאומית בשווייץ (1910) • אסר, פריד (1911) • רוט (1912) • לה פונטן (1913) • לא הוענק (1914–1916) • הצלב האדום (1917) • לא הוענק (1918) • וילסון (1919) • בורז'ואה (1920) • ברנטין, לאנגה (1921) • ננסן (1922) • לא הוענק (1923-1924) • צ'מברלין, דוז (1925)
1926–1950 בריאן, שטרזמן (1926) • ביוסון, קווידה (1927) • לא הוענק (1928) • קלוג (1929) • סודרבלום (1930) • אדמס, באטלר (1931) • לא הוענק (1932) • אנג'ל (1933) • הנדרסון (1934) • פון אוסייצקי (1935) • לאמאס (1936) • ססיל (1937) • משרד ננסן הבין-לאומי לפליטים (1938) • לא הוענק (1939–1943) • הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (1944) • הול (1945) • באלץ', מוט (1946) • מועצת שירות הידידים הבריטית, אגודה אמריקאית לשירותי הידידים (1947) • לא הוענק (1948) • אור (1949) • באנץ' (1950)
1951–1975 ז'ואו (1951) • שווייצר (1952) • מרשל (1953) • נציבות האו"ם לפליטים (1954) • לא הוענק (1955–1956) • פירסון (1957) • פיר (1958) • נואל-בייקר (1959) • לוטולי (1960) • המרשלד (1961) • פאולינג (1962) • הצלב האדום (1963) • לותר קינג (1964) • UNICEF‏ (1965) • לא הוענק (1966–1967) • קאסן (1968) • ארגון העבודה הבין-לאומי (1969) • בורלוג (1970) • ברנדט (1971) • לא הוענק (1972) • קיסינג'ר, לה דק טהו (סירב לקבל) (1973) • מקברייד, סאטו (1974) • סחרוב (1975)
1976–2000 ויליאמס, מגווייר (1976) • אמנסטי אינטרנשיונל (1977) • בגין, סאדאת (1978) • תרזה (1979) • אסקיבל (1980) • נציבות האו"ם לפליטים (1981) • מירדאל, רובלס (1982) • ואלנסה (1983) • טוטו (1984) • האגודה הבין-לאומית של רופאים למניעת מלחמה גרעינית (1985) • ויזל (1986) • אריאס (1987) • כוחות שמירת השלום של האומות המאוחדות (1988) • גיאטסו (1989) • גורבצ'וב (1990) • סו צ'י (1991) • מנצ'ו (1992) • מנדלה, דה קלרק (1993) • רבין, פרס, ערפאת (1994) • רוטבלט, ועידות פגוואש בנושא מדע ועניינים בין-לאומיים (1995) • בלו, הורטה (1996) • המאמץ העולמי לאיסור על השימוש במוקשים, ויליאמס (1997) • יום, טרימבל (1998) • רופאים ללא גבולות (1999) • קים (2000)
2001 ואילך האומות המאוחדות, אנאן (2001) • קרטר (2002) • עבאדי (2003) • מאטאיי (2004) • הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, אל-בראדעי (2005) • יונוס, גרמין (2006) • גור, הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (2007) • אהטיסארי (2008) • אובמה (2009) • שיאובו (2010) • ג'ונסון-סירליף, בואי, כרמאן (2011) • האיחוד האירופי (2012) • הארגון למניעת הפצת נשק כימי (2013) • יוספזאי, סאטיארת'י (2014) • קוורטט הדיאלוג הלאומי בתוניסיה (2015) • סנטוס (2016) • התנועה הבינלאומית להשמדת נשק גרעיני (2017) • מוראד, מקווגי (2018) • אבי אחמד​ (2019) • תוכנית המזון העולמית​ (2020) • מוראטוב, רסה​ (2021) • ביאליצקי, ממוריאל, המרכז לחירויות אזרחיות (2022) • נרגוס מוחמדי (2023) •ניהון הידאנקיו (2024)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37560409הצלב האדום

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=הצלב_האדום&oldid=2419370"