ג'נין
 | |
| מרכז ג'נין | |
| טריטוריה |
 הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | ג'נין |
| ראש העיר | האדם רידה |
| שטח | 37.30 קמ"ר |
| קואורדינטות | 32°27′23″N 35°17′45″E / 32.4563888888889°N 35.2958333333333°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
|
(למפת הכרמל רגילה)   ג'נין | |
.jpg)
גֶּ'נִין (בערבית: جنين) היא עיר ברשות הפלסטינית שנמצאת בגבול בין צפון השומרון לדרומו של עמק יזרעאל, הנמצאת בתחומי שטח A. מרבית תושביה מוסלמים ומיעוטם נוצרים. בעיר עצמה מתגוררים כ-48 אלף תושבים[דרוש מקור] ובנפת ג'נין כ-250 אלף נוספים. רבים מתושבי העיר מתפרנסים מחקלאות ומייצור פחם עץ.
במרכז העיר נמצא מחנה הפליטים ג'נין, המאכלס פליטים פלסטינים מתקופת מלחמת העצמאות וצאצאיהם.
היסטוריה
ג'נין מזוהה עם "כּני" (גיני) המוזכרת בתעודות מצריות מתקופת הממלכה התיכונה,[1] ועם עיר הלויים עין גנים בנחלת שבט יששכר, המוזכרת בספר יהושע.[2][3] יש המזהים את ג'נין עם בית הגן, המוזכרת בספר מלכים ב' כחלק ממסלול בריחתו של אחזיה מלך יהודה מיהוא.[4][3] ייתכן במהלך השנים הוסב שם העיר ל"גינת". חוקרי ארץ ישראל: הנוסע רבי אשתורי הפרחי והחוקר ישעיהו פרס זיהו את עין גנים עם ג'נין של ימינו.[5]
בספר יהודית מוזכרת "גיני" כיישוב יהודי אשר סמוך אליו חנה מחנה הוליפרנס.[6] יוסף בן מתתיהו מזכיר בספרו "מלחמת היהודים" את גנים כיישוב הממוקם בצפון השומרון.[7]
הצלבנים קראו לג'נין "גרין הגדולה" לעומת זרעין שנקראה "גרין הקטנה" (לה פטיט גרין). סמיכות השמות הייתה ככל הנראה משום שההולך משומרון צפונה עובר בג'נין ואחר כך בזרעין שבעמק יזרעאל.[8] ידוע כי יהודים התגוררו בעיר בתקופת ימי הביניים ועסקו במסחר וברפואה.
במחצית הראשונה של המאה ה-17 ביקר בארץ ישראל הכומר אבגניוס רוג'ה, ודיווח כי הנוצרים והיהודים העוברים במקום, נאלצים לשלם כופר כשברצונם להגיע מהגליל לירושלים.[9]
המאה ה-20
במלחמת העולם הראשונה שימשה ג'נין בסיס לכוחות של האימפריה העות'מאנית וגרמניה. בכניסה לעיר ממערב אנדרטה של חיל האוויר של הצבא הגרמני לנופליו במלחמה – קיר אבן ועליו מדחף של מטוס.
בראשית שנות ה-20 הייתה ג'נין מרכז המחוז שכלל את צפון הרי השומרון ודרום עמק יזרעאל. התגוררו בג'נין כ-1,500 ערבים מוסלמים. היה בה שוק, שני מסגדים, שני בתי ספר, בית דואר וטלגרף. בשנת 1922, הוקם מחנה צבא בריטי באתר אל-ח'רוּבֶה 3 ק"מ מצפון מזרח לגרעין העיר. המחנה הוקם בעבודת כפיים של חבורות חלוצים וחלוצות אנשי העלייה השלישית שאורגנו על ידי הסתדרות העובדים, ביניהם חבורה בשם: 'קבוצת וילנה'; שכרם שולם מתקציב 'העבודות הציבוריות' שיזם הממשל הבריטי בארץ ישראל.[10] על פי מפקד האוכלוסין הבריטי של 1922, באותה תקופה התגוררו בעיר 2,637 תושבים, מתוכם שבעה יהודים[11] שמרביתם שירתו במשטרת ג'נין, ובשנת 1931[12] התגוררו בעיר ארבעה יהודים בלבד.
בשנת 1943 הכינה מפקדת ההגנה בראשות משה סנה תוכנית התיישבות, שהציעה להקים בסביבות ג'נין כעשרה יישובים חדשים, וזאת במטרה להקיף את העיר ביישוב יהודי, אך תוכנית זו לא יצאה לפועל.
מפגעים בראשות עז א-דין אל-קסאם יצאו מן העיר בתקופת המנדט הבריטי ופגעו באוכלוסייה היהודית. בתקופת מאורעות 1936–1939 שימשה העיר בסיס לכנופיות. ב-24 באוגוסט 1938, נרצח בג'נין פקיד בכיר של הממשל הבריטי – סגן מושל אחד המחוזות. כתוצאה מזה, נהג השלטון הבריטי בהענשה קולקטיבית כלפי תושבי ג'נין. כמו כן, נדרש אדריכל הערים של המנדט, הנרי קנדל, לתכנן כביש עוקף לעיר, שימנע חיכוך מיותר בין פקידי הממשל לפורעים.[13]
ערך מורחב – הקרב על ג'נין (1948)
במלחמת העצמאות כבש כוח צה"ל, שכלל את גדוד 21 של חטיבת כרמלי, את ג'נין לזמן קצר אך נסוג בשל מתקפת נגד של הכוחות העיראקים בסיוע כוחות מקומיים, תוך שהוא סופג אבדות כבדות. בקרב שהתקיים ב-3 ביוני 1948 נהרגו 45 לוחמים מגדוד 21. לוחם האצ"ל ברוך מזרחי, גר, מוסלמי במקור, נשלח לג'נין ונתפס. הוא נהרג וגופתו הוחבאה במערה ליד ג'בע בצפון השומרון. בסיום המלחמה נכללה העיר בשטחי יהודה ושומרון שבשליטת ירדן.
בתקופת פעולות התגמול חדרו כוחות צה"ל לעיר ושבו שבויים, במטרה להחליפם ביצחק ג'יבלי, לוחם 101 שנפל בשבי בפעולה בעזון.
במלחמת ששת הימים כבשה ישראל את יהודה ושומרון מהירדנים, ובכלל זה את העיר ג'נין. במסגרת הסכמי אוסלו נמסרה העיר בשנת 1996 לשליטת הרשות הפלסטינית והיא הוגדרה כשטח A.
המאה ה-21
במהלך האינתיפאדה השנייה הייתה העיר מעוז של תנועת הג'יהאד האיסלאמי, ונודעה במספר הרב של מחבלים מתאבדים שיצאו ממנה לשטח ישראל. בשל כך היא אף זכתה לכינוי "בירת המתאבדים". באפריל 2002 יצא צה"ל למבצע חומת מגן, על מנת לבלום את סדרת הפיגועים, ובפרט פיגועי ההתאבדות, שיצאו מיהודה ושומרון. אחת הפעולות המרכזיות במבצע הייתה הקרב במחנה הפליטים ג'נין. גם לאחר תום מבצע חומת מגן המשיכו מחבלים לפעול בעיר, שנקלעה לתוהו ובוהו מנהלי, ופעילי הג'יהאד האיסלאמי וגדודי חללי אל אקצא (בראשות זכריא זביידי) המשיכו בניסיונות להוציא פיגועים לשטח ישראל, ובעיקר לערים חדרה, עפולה ונתניה.
השלמת בניית גדר ההפרדה בצפון השומרון, הפעילות הנרחבת של צה"ל והשב"כ בעיר ובכפרים הסמוכים לה והתחזקות מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית בעיר בסיוע ארצות הברית, הובילו לירידה דרסטית בכמות הפיגועים היוצאים מג'נין, אף שחוליות טרור המשיכו לנסות להוציא לפועל פיגועים בשומרון ובשטח מדינת ישראל. במקביל לכך חל שיפור במצבה הכלכלי והמנהלי של העיר ובחופש התנועה שמאפשר צה"ל באזור.[14]
בשנת 2020 ארגון פת"ח חנכו בעיר אנדרטה לזכרם של 52 חללי העיר שנפלו במלחמתם למען שחרור פלסטין, ולזכר יאסר ערפאת, שנרצח בידי הציונים לדבריהם.[15]
מאז 2020 שימשה ג'נין כמעוז טרור - פיגועים רבים יצאו מגבולות העיר, ומערכת הביטחון הישראלית פעלה פעמים רבות בעיר לסיכול פעולות כאלה.[16]
מחנה הפליטים ג'נין
- ערך מורחב – מחנה הפליטים ג'נין
מחנה הפליטים ג'נין הוקם בשטח העיר ג'נין בשנת 1953, למגוריהם של פליטים פלסטינים שנמלטו במהלך מלחמת העצמאות, בעיקר מהכרמל ומאזור חיפה. שטחו הנוכחי של המחנה הוא כ-0.42 קמ"ר, ורשומים בו למעלה מ-16,000 פליטים.
במהלך מבצע חומת מגן, בשנת 2002, נערך במחנה קרב קשה בין כוחות צה"ל ובין מחבלים. המאמץ להכריע את המחבלים שהתרכזו במרכז מחנה הפליטים הביא לאבדות רבות בקרב הפלסטינים, ולהרס רב במחנה הפליטים ג'נין, לאחרי שהוחלט להרוס כל בית שבו יש חשש להסתתרות מחבלים וכן עקב ריבוי מטעני החבלה שהוטמנו ברחבי המחנה ואף בעיר ג'נין עצמה. נוהל הריסת הבית כלל כריזת אזהרה לפינוי הבניין ומתן הזדמנות למבוקשים להסגיר את עצמם לפני שהדחפור החל לטלטל את הבית עם ה"סכין" שלו. בישראל העריכו כי נהרסו כ־80 בתים בשטח שגודלו כעשרה דונם.[17] עם זאת, הארגון Human Rights Watch טען כי ישראל הרסה 140–170 בתים לחלוטין וגרמה נזק חלקי למספר רב יותר של מבנים, ושתוך כדי הריסת הבתים פגעו גם באזרחים לא חמושים רבים. שיא ההרס נגרם בשכונת חאוואשין, שנהרסה ושוטחה כליל באמצעות הדחפורים המשוריינים, בעקבות הערכות ששם מצויים רוב המחבלים ורוב מלכודות הנפץ שהכינו הפלסטינים. הקרב הסתיים עם 23 חיילים ישראלים הרוגים ו-52 פלסטינים הרוגים, רובם מחבלים. הקרב זכה לתהודה בינלאומית עקב ההרס הרב וההאשמות שהעלו הפלסטינים על טבח שביצע צה"ל במחנה שהופרכו בסופו של דבר.
בשנים 2022–2023 יצאו פיגועים רבים ממחנה הפליטים ג'נין, ועקב כך נהרסו בתי מחבלים במחנה, ונערכו, במסגרת מבצע שובר גלים, פשיטות אחדות של צה"ל על המחנה, שבהן נהרגו פלסטינים, מרביתם מחבלים, שפתחו באש על כוחות צה"ל. פעילות זו הגיעה לשיא ב-26 בינואר 2023, בקרב במחנה הפליטים ג'נין, פשיטה של צה"ל והימ"מ שבה נהרגו 11 פלסטינים (10 מהם מחבלים[18]) ונעצרו מבוקשים אחדים, וסוכל פיגוע שהוגדר כפצצה מתקתקת.[19] ב-26 ביוני 2023 שוגרו שתי רקטות מג'נין לכיוון היישוב רם און אשר נפלו בשטח הרשות הפלסטינית.[20]
ב-3 ביולי 2023 פתח צה"ל במבצע בית וגן במטרה לסכל את תשתיות הטרור בעיר.[21]
ב-12 בדצמבר 2023 במקביל למלחמת חרבות ברזל, פתח צה"ל במבצע נוסף בעיר ובו סיכל תשתיות טרור ומחבלים על ידי כלי טיס וכוחות חי"ר.[22] המבצע הגיע לסיומו ב-14 בדצמבר.
קישורים חיצוניים
- אבי יששכרוף וזיו קורן, בג'נין יורים, אבל רק כדורי צבע, באתר וואלה!, 22 באפריל 2015
- מחנה הפליטים ג'נין, באתר אונר"א
- אהרן אורבך, עמיחי מרחביה ואוריאל שרעבי, עין גנים: ההיסטוריה היהודית בג'נין (הספר השלם מופיע גם כאן), ירושלים תשס"ה
- יואל אליצור, עין גנים, בית הגן וג'נין, על אתר - ביטאון לענייני ארץ ישראל במקורות
- רפאל ישראלי, על תסמונת ג'נין - 1983, "ג'רוזלם פוסט", 5 במרץ 2002 (באנגלית)
- Raphael Israeli, Poison - modern manifestations of blood libel, Lexington Books, 2002
גדעון לוי, מחנה ג'נין הניף דגל לבן, באתר הארץ, 19 ביוני 2016- מידע על אתר 9470 ג'נין, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
- מפה מפורטת של ג'נין בחמישה גליונות, 1930 1:1250, (באנגלית) - אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית
- תצלום אוויר של ג'נין, 1945, עם כיתוב המתייחס לאתרים מסומנים (באנגלית) - אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית
ג'נין (יהודה ושומרון), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ שמואל ייבין, תחומי שליטתה של מצרים בקדמת אסיה בימי הממלכה התיכונה, ארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה ד, 1956, עמ' 37–40
- ^ ספר יהושע, פרק י"ט, פסוק כ"א, וכן פרק כ"א, פסוק כ"ט
- ^ 3.0 3.1 Tzori, Nehemia (1972-07-01). "New Light on En-Gannim". Palestine Exploration Quarterly. 104 (2): 134–138. doi:10.1179/peq.1972.104.2.134. ISSN 0031-0328.
- ^ ספר מלכים ב', פרק ט', פסוק י"ז
- ^ ישעיהו פרס, ארץ-ישראל: ספר-המסעות, ירושלים תרפ"א, עמ' 286.
- ^ ספר יהודית, ג', י'.
- ^ יוסף בן מתתיהו, מלחמת היהודים, ספר ג', ג', ד'.
- ^ צבי אילן, הערך: "יזרעאל הקדומה", 78 טיולים ברחבי ישראל, 1975.
- ^ מיכאל איש-שלום, מסעי נוצרים בארץ-ישראל, עמ' 334.
- ^ יעל ויילר (ישראל), עבודתה של 'קבוצת וילנה' במחנה הצבא הבריטי, בגבעת ח'רוּבּה ליד ג'נין, ועלייתה להתיישבות בכנרת (תרפ"ב, 1922-1921, מחקרי יהודה ושומרון, קובץ יד, אריאל תשס"ה-2005, עמ' 232-223.
- ^ Palestine Census ( 1922), archive.org
- ^ מפת ג'נין, 1930, באתר מאת מחלקת המדידות של ממשלת המנדט. אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית, 1930
- ^ ארץ־ישראל, החברה לחקירת ארץ־ישראל ועתיקותיה, ספר שנתון 1984, עמוד 70-71.
- ^ עמוס הראל ואבי יששכרוף, ג'נין? ג'נין!, באתר הארץ, 19 בספטמבר 2008
- ^ ג'נין: פתח מדליק את הלפיד וחושף אנדרטה לזכר חללי ג'בה, באתר wafa.ps, 01/01/2020
- ^ עמית דוידוב, מערכת את"צ, מחנה הפליטים בג'נין שהפך למעוז טרור, באתר דובר צה"ל פיקוד מרכז, 3 ביולי 2023.
- ^ אתר משרד החוץ
- ^ קובי רוזן, עשרה מחוסלים: נקבע מות מחבל נוסף.., באתר כיכר השבת, 2023-01-29
- ^ כתבי ישראל היום, "נמנע פיגוע גדול": חילופי אש בג'נין, תשעה מחבלים נהרגו - בישראל נערכים להסלמה, באתר ישראל היום, 26 בינואר 2023
- ^ "צה"ל מאשר: רקטה שוגרה מאזור ג'נין", באתר ערוץ 7, 26 ביוני 2023
- ^ שי לוי, סיכום מבצע בית וגן בג'נין: מה הושג ומה צפוי בהמשך?, באתר מאקו, 5 ביולי 2023
- ^ אלישע בן קימון, עינב חלבי, לוחמי צה"ל נכנסו למחנה הפליטים בג'נין, כלי טיס תקף מחבלים: "לפחות 4 נהרגו", באתר ynet, 12 בדצמבר 2023
 | ||
|---|---|---|
| ערים | ג'נין • קבאטיה | 
|
| מועצות מקומיות | עג'ה • עראבה • בורקין • דאחיית סבאח אל-ח'ייר • דיר אבו דעיף • ג'בע • כפר דאן • כפר ראעי • מיית'לון • סילת אל-חארית'יה • סילת א-ד'אהר • יעבד • אל-יאמון • א-זבאבדה | |
| כפרים | עאנין • ענזה • ערקה • עראנה • עטארה • ברטעה • בית קאד • ביר אל-באשא • דיר ע'זאלה • פחמה • פנדקומיה • פקועה • ג'למה • ג'לבון • ג'לקמוס • ג'ודידה • כופיראת • מִרְכָּה • מיסיליה • אל-מוע'ייר • נזלת זייד • ראמה • רומאנה • סנור • מת'לת' א-שוהדא • סיר • סיריס • ח'ירבת א-טייבה • תיעניכ • טורה אל-ע'רביה • אום א-ריחאן • אום אל תות • זובובא • יעבד | |
| מחנות פליטים | מחנה הפליטים ג'נין | |
| נפות הרשות הפלסטינית | ||
39392872ג'נין