ממשלת ישראל השלושים וחמש

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ממשלת ישראל השלושים וחמש
מידע כללי
תחום שיפוט ישראלישראל  ישראל
כנסות וממשלות ישראל
מועצת המדינה הזמנית
הממשלה הזמנית

הכנסת הראשונה

הממשלה הראשונה
הממשלה השנייה

הכנסת השנייה

הממשלה השלישית
הממשלה הרביעית
הממשלה החמישית
הממשלה השישית

הכנסת השלישית

הממשלה השביעית
הממשלה השמינית

הכנסת הרביעית

הממשלה התשיעית

הכנסת החמישית

הממשלה העשירית
הממשלה האחת עשרה
הממשלה השתים עשרה

הכנסת השישית

הממשלה השלוש עשרה
הממשלה הארבע עשרה

הכנסת השביעית

הממשלה החמש עשרה

הכנסת השמינית

הממשלה השש עשרה
הממשלה השבע עשרה

הכנסת התשיעית

הממשלה השמונה עשרה

הכנסת העשירית

הממשלה התשע עשרה
הממשלה העשרים

הכנסת האחת עשרה

הממשלה העשרים ואחת
הממשלה העשרים ושתיים

הכנסת השתים עשרה

הממשלה העשרים ושלוש
הממשלה העשרים וארבע

הכנסת השלוש עשרה

הממשלה העשרים וחמש
הממשלה העשרים ושש

הכנסת הארבע עשרה

הממשלה העשרים ושבע

הכנסת החמש עשרה

הממשלה העשרים ושמונה
הממשלה העשרים ותשע

הכנסת השש עשרה

הממשלה השלושים

הכנסת השבע עשרה

הממשלה השלושים ואחת

הכנסת השמונה עשרה

הממשלה השלושים ושתיים

הכנסת התשע עשרה

הממשלה השלושים ושלוש

הכנסת העשרים

הממשלה השלושים וארבע

הכנסת העשרים ואחת

הכנסת העשרים ושתיים

הממשלה השלושים וחמש
פורטל - הממשל בישראל

ממשלת ישראל השלושים וחמש תהיה ממשלת ישראל הבאה, שתחליף את ממשלת ישראל השלושים וארבע, ותחל את כהונתה לאחר קבלת אמונה של הכנסת.

ניסיון להקמת הממשלה

בכנסת ה־21

ב-15 וב-16 באפריל 2019 נפגש נשיא המדינה, ראובן ריבלין, עם נציגי הרשימות שחבריהן נבחרו לכנסת העשרים ואחת. נציגי סיעות שזכו יחד ב-65 מנדטים (מטעם המפלגות: הליכוד, ש"ס, יהדות התורה, ישראל ביתנו, איחוד מפלגות הימין וכולנו) המליצו לריבלין להטיל על חבר הכנסת ה־21 וראש הממשלה המכהן, בנימין נתניהו להרכיב את הממשלה הבאה; למחרת העניק הנשיא לנתניהו את המנדט להקים ממשלה בראשותו תוך 28 ימים.[1] ב-13 במאי האריך הנשיא תקופה זו ב-14 ימים, לפי סעיף 8 לחוק יסוד: הממשלה. ב-30 במאי, עם תום המנדט שניתן לנתניהו החליטה הכנסת על פיזורה באמצעות חקיקת חוק התפזרות הכנסת העשרים ואחת.[2] בעקבות זאת פסקו ההליכים להרכבת הממשלה, והם התחדשו לאחר הבחירות לכנסת העשרים ושתיים, שנערכו ב-17 בספטמבר 2019.

לראשונה בתולדות ישראל לא הושבעה ממשלה בתקופת כהונת הכנסת, וממשלת המעבר ממשיכה לכהן גם לאחר הבחירות לכנסת העשרים ושתיים.

בכנסת ה־22

ב-22 בספטמבר פתח הנשיא ריבלין בהתייעצויות עם נציגי המפלגות של הכנסת העשרים ושתיים בשאלה על מי להטיל את הרכבת הממשלה. בתום סבב ההתייעצויות 55 ח"כים המליצו על נתניהו ו-54 על בני גנץ.[3] 11 חברי כנסת, שלושת חברי בל"ד (חלק מהרשימה המשותפת) ושמונת חברי ישראל ביתנו, נמנעו מלהמליץ. יום לאחר הבחירות גוש הימין כרת ברית בין כל מפלגות הימין-חרדים, למעט ישראל ביתנו.[4]

בעקבות כישלון המגעים לאחדות שקידם הנשיא בשיחות בין שתי המפלגות הגדולות, עקב חוסר הסכמה על אופי הממשלה – ממשלה שתורכב מכל גוש הימין או רק משתי המפלגות הגדולות ובאשר למי יכהן קודם כראש הממשלה, ב-25 בספטמבר הוטלה הרכבת הממשלה על בנימין נתניהו. ב-21 באוקטובר הודיע נתניהו כי הוא החזיר את המנדט לנשיא המדינה לאחר שכשלו מאמציו להקים ממשלה.[5] ב-23 באוקטובר הטיל הנשיא ריבלין את מלאכת הרכבת הממשלה על בני גנץ.

בעת מתן המנדט בפעם הראשונה הנשיא הציג מתווה בנאומו בעת הענקת המנדט, שזכה לכינוי "מתווה הנשיא" בתקשורת, לפיו[6]:

  • תוקם ממשלה פריטטית: תיקי הממשלה יחולקו באופן שווה בין 2 הגושים, כלומר בין סיעת כחול לבן לבין שאר הסיעות.
  • הגברת סמכויות ממלא מקום ראש הממשלה, בשינוי בחוק.
  • ראש הממשלה יוכל לצאת לנבצרות ללא הגבלת זמן, אך זמן כהונתו ייחשב בעת נבצרותו, וסמכויותיו יעברו לממלא מקומו בזמן הנבצרות.

המנדט של גנץ פקע ב-20 בנובמבר 2019, לאחר שלא הצליח להרכיב ממשלה.

ציוני דרך ומדיניות

קווי יסוד

אירועים עיקריים

סיעות הקואליציה

הרכב הממשלה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


הקודמת:
ממשלת ישראל השלושים וארבע
2015 – מכהנת
ממשלת ישראל השלושים וחמש הבאה:
ממשלת ישראל השלושים ושש
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0