סיפוח יהודה ושומרון לישראל
סיפוח יהודה ושומרון לישראל הוצע פעמים רבות מאז שהאזור נכבש על ידי ישראל במלחמת ששת הימים בשנת 1967. לאורך השנים הועלו הצעות שונות לסיפוחם למדינת ישראל, באופן מלא או חלקי (שטח C, או חלקים ממנו). חלק מהתוכניות לספח את יהודה ושומרון למדינת ישראל קשורות בפתרון המדינה האחת וחלקן קשורות באידאולוגיה של ארץ ישראל השלמה.
מאז מלחמת ששת הימים סופחה רק מזרח ירושלים למדינת ישראל. שאר השטחים כפופים לממשל צבאי המנוהל באמצעות המנהל האזרחי ויחידת מתאם פעולות הממשלה בשטחים. במשך השנים, הוחלו חלקים מהחוק הישראלי דרך צווים צבאיים על ההתנחלויות ביהודה ושומרון[1].
רקע
על פי כתב המנדט של חבר הלאומים לארץ ישראל – הספר הלבן הראשון, שתוקף בחוקת האו"ם, נועדו חלק משטחי ארץ ישראל המערבית מנהר הירדן ועד לים התיכון, להתיישבות יהודית כחלק מבית לאומי לעם היהודי. בתוכנית החלוקה של 1947, רוב שטחי יהודה ושומרון היו מיועדים למדינה הערבית של ערביי ארץ ישראל. לאחר סיום המנדט הבריטי ירדן כבשה בכוח שטחים אלו, ומשנת 1948 עד 1967 היו נתונים לשלטון ירדן. נציגי ההנהגה הפלסטינית הביעו את תמיכתם במלך ירדן בקונגרס יריחו ב-1 בדצמבר 1948, ובכנסים נוספים שנערכו באותה שנה. בשנת 1950 סיפחה ירדן באופן רשמי את שטחי יהודה ושומרון והעניקה לתושביהם אזרחות ירדנית מלאה, לרבות הזכות לבחור ולהיבחר. אולם סיפוח זה לא זכה להכרה בינלאומית. תחת ירדן, תושבי יהודה ושומרון קיבלו כ-30 מושבים בפרלמנט, ייצוג המתאים באופן יחסי לגודל האוכלוסייה. השליטה הירדנית קצה עם כיבוש האזור על ידי ישראל במלחמת ששת הימים. לאחר המלחמה הקימה ישראל באזור ממשל צבאי. בשנת 1967 סיפחה ישראל את מזרח ירושלים, על ידי צו סדרי השלטון והמשפט (מס' 1) תשכ"ז–1967[2]. רוב המדינות והארגונים הבין-לאומיים אינם מכירים בסיפוח. עוד קודם לכן רוב המדינות לא הכירו דה יורה בירושלים כבירת ישראל.
לפי הפרשנות הנפוצה לחוק הבין-לאומי, מעמדם של יהודה ושומרון הוא כשטח כבוש מכיוון שהשטח נתפס בידי צבא, והוא הריבון בשטח. החוק החל על הפלסטינים באזורים אלה הוא החוק הירדני, שחל בהם טרם מעברם לשליטת ישראל, עם תוספות של החוק הצבאי הישראלי[3].
מערכות החוקים ביהודה ושומרון
 |
ראו גם – החקיקה ברשות הפלסטינית |
לפי הפרשנות המקובלת בחוק הבין-לאומי, שטחי יהודה ושומרון מוגדרים כשטח כבוש מכיוון שהשטח נתפס בידי צבא, והצבא הוא הריבון בשטח. החוק החל על הפלסטינים באזורים אלה הוא החוק הירדני, שחל בהם טרם מעברם לשליטת ישראל, שעליו נוספו צווים צבאיים של צה"ל[3]. חלק מחוקי מדינת ישראל הוחל על הישראלים המתגוררים בשטחים אלה באמצעות תקנות שעת חירום המכונים "תקנות יו"ש". לאחר הקמת ההתנחלויות הישראליות ביהודה ושומרון, חוקקה הכנסת תקנות המעניקות לבתי המשפט הישראלים סמכות שיפוטית על הפרות חוק שביצעו אזרחים ישראלים בשטחי יהודה ושומרון. כתוצאה מצעד זה פועלות ביהודה ושומרון שתי מערכות: לישראלים ולפלסטינים. כפילות זו משמשת את הטענות למדיניות אפרטהייד על ידי ישראל. חלק מן ההצעות להחיל ריבונות על שטחי יהודה ושומרון למדינת ישראל כוללות החלת החוק הישראלי, באופן מלא או חלקי, על התושבים הפלסטיניים.
מעמד אדמות המדינה בשטח C
על פי כללי המשפט הבין-לאומי ועל פי דיני המקרקעין העותמאנים, סתם קרקע מוחזקת על ידי הריבון, גם כשהריבון הוא כובש. המשמעות היא שנטל ההוכחה רובץ על מי שטוען כי הקרקע שייכת לו[4]. לאחר שמדינת ישראל מאתרת אדמות שאינן מעובדות ביהודה ושומרון, ואינן רשומות כשייכות למאן-דהוא, היא מכריזה עליהן כאדמות מדינה. ההכרזה מבוצעת באמצעות "צו בדבר רכוש ממשלתי" המונפק על ידי המנהל האזרחי, שבו ניתנת הודעה לתושבי האזור שהקרקע הופכת לאדמת מדינה. הצו נותן למי שמעוניין לערער בטענה שהקרקע היא שלו אפשרות לערעור בתוך 45 יום בפני ועדת ערר. רוב הערעורים נדחים[5].
על פי הסכמי אוסלו, שטחי A ו-B נתונים לשליטה אזרחית פלסטינית, כך שהרשות הפלסטינית רשאית להחליט על מדיניות הכרזת האדמות שברשותה כאדמות מדינה בהתאם לשיקוליה. לפי נתוני המנהל האזרחי, כפי שסוכמו על ידי תנועת שלום עכשיו, כ-600 אלף דונם מאדמות המדינה בשטחי C, הנתונים על פי הסכמי אוסלו לשליטה ישראלית אזרחית, הוקצו להתיישבות ישראלית, 1,624 דונם הוקצו לפלסטינים, מתוכם כ-630 דונם לקיבוע שבטים בדואים, ו-669 דונם פיצוי לפלסטינים שהועברו. סך הכל לצורך התיישבות פלסטינית וצרכים פלסטיניים אחרים הוקצו כ-326 דונם, שהם כ-0.25% מכלל הקרקעות שהוקצו[6][7][8]. כ-3,500 דונם נוספים הוקצו למשרד הביטחון לשימוש על ידי צה"ל, ושטחים נוספים הוקצו לטובת חקלאים ישראלים, לאזורי תעשייה בניהול ישראלי ולתחנות דלק ישראליות[9]. על אדמות המדינה נבנו במהלך השנים גם מבנים בלתי חוקיים של פלסטינים בהיקפים גדולים, וכן מספר מאחזים בלתי חוקיים של יהודים.
יש הטוענים לאמצעי נוסף לסיפוח קרקעות נעשה באמצעות הכרזה על שטחים כ"שטחי אש". כך למשל, בשטחי אש 918, 912 ו-904, ההכרזה על שטחי אש נעשית באופן מלאכותי, על-מנת לאפשר את פינוי היושבים בקרקע, ובהמשך להכריז עליה כ"אדמת מדינה" הניתנת להקצאה על-פי שיקולי הריבון (המפקד הצבאי).[דרוש מקור]
בעוד הרשות הפלסטינית היא בעלת ריבונות על בנייה בשטחי A ו־B, המהווים 40% משטח הגדה, מתאפשרת אכיפה על בנייה סמוכה לכבישים והתנחלויות, וגם הריסת בתים משיקולי ביטחון[10].
הצעות לסיפוח יהודה ושומרון למדינת ישראל
במהלך השנים הועלו מספר רעיונות והצעות להחלת חוקי מדינת ישראל על שטחי יהודה ושומרון.
הצעות להחלת ריבונות בשטח יישובים יהודיים
בכנסת החמש עשרה הגישו חברי הכנסת ישראל כץ, יאיר פרץ, יולי אדלשטיין ואמנון כהן הצעת חוק להחלת ריבונות ישראל על יישובים יהודיים ביהודה ושומרון וחבל עזה[11].
החלת ריבונות באופן חד צדדי וסיפוח גושי ההתיישבות
בשטח C קיימת שליטה ישראלית מלאה, ביטחונית ואזרחית. נפתלי בנט הציע בשנת 2012 להחיל ריבונות פורמלית על שטח זה לישראל ולתת חיזוק חוקי למצב ששורר בפועל, במסגרת "תוכנית ההרגעה"[12]. ב-2014 הוא שיגר מכתב לבנימין נתניהו ובו דרישה לספח לישראל את גושי ההתנחלויות סביב אריאל, מעלה אדומים, אלפי מנשה וגוש עציון[13]. בשנת 2016 אמר: "בנושא ארץ ישראל אנחנו צריכים לעבור מבלימה להכרעה. אנחנו צריכים לסמן את החלום והחלום הוא שיהודה ושומרון יהיו חלק מארץ ישראל הריבונית"[14]. לאחר קמפיין של מועצת יש"ע ושדולת ארץ ישראל שהחל בשנת 2016[15], הגישו יואב קיש ובצלאל סמוטריץ' הצעת חוק לסיפוח מעלה אדומים[16]. בהקשר זה הודיעה הרשות הפלסטינית: "סיפוח מעלה אדומים יביא לסיום תהליך השלום. זה מסוכן ולא מקובל"[17].
סיפוח מלא
חברות הכנסת ציפי חוטובלי ומירי רגב הביעו תמיכה בסיפוח מלא של שטחי יהודה ושומרון למדינת ישראל. חוטובלי אמרה: "הפרדיגמה של הסכמי אוסלו התרסקה. הגיעה העת לזנוח את פתרון שתי המדינות לטובת פתרון מדיני אחר והוא סיפוח אזרוח – החלת הריבונות באיו"ש ומתן אזרחות ישראלית לפלסטינים"[18].
רגב הקימה בכנסת את "השדולה להחלת החוק הישראלי ביהודה ושומרון", ואמרה: "כפי שהחלנו את החוק הישראלי ברמת הגולן ובמזרח ירושלים, שום דבר לא אמור למנוע מאיתנו את החלת החוק הישראלי גם על היישובים היהודיים ביהודה ושומרון"[19].
נפתלי בנט התייחס לעניין במאמרו "תוכנית ההרגעה" מפברואר 2012 ואמר שלדעתו סיפוח מלא של יהודה ושומרון על שני מיליון הערבים שבתוכם אינו ישים[20].
היו שהציעו החלת ריבונות מלאה, ללא זכות הצבעה לפלסטינים. כך למשל אמר מיקי זוהר בריאיון[21]. על הצעה זו הגיב שר הביטחון אביגדור ליברמן, ואמר שסיפוח ללא זכות הצבעה לפלסטינים יגרור משבר עם הממשל האמריקאי והקהילה הבין-לאומית. עוד אמר: "החלת הריבונות על יהודה ושומרון תביא לקליטת 2.7 מיליון פלסטינים בישראל [...] בהתאם לחוק הישראלי הם חייבים לקבל מינימום מעמד של תושבים. זה אומר מהיום הראשון 20 מיליארד שקל רק מביטוח לאומי לדמי אבטלה ודמי לידה ותשלומים נוספים. אני לא מדבר על תקציבי משרדי פנים שיכון ומשרדים נוספים שגם הם ילכו לשם[22]".
חוק הנורמות
בשנת 2014 הוצע "חוק הנורמות" בוועדת השרים לענייני חקיקה, שבו מוצע להחיל באופן ישיר את חוקי הכנסת על התושבים הישראליים ביהודה ושומרון[23].
החוק הוגש פעמיים אך לא קודם, ובשנת 2016 הודיעה שרת המשפטים איילת שקד כי היא פועלת לגבש מתווה חלופי להחלת החקיקה הישראלית ביהודה ושומרון[24]. על פי המתווה, שתוכנן ביחד עם השר יריב לוין בוועדת השרים לענייני חקיקה, תגובש הנחיה לפיה כל הצעת חוק ממשלתית תעבור באופן אוטומטי גם בצו אלוף ותחול על שטחי יהודה ושומרון[25].
תוכנית הריבונות של נתניהו
בכנסת ה-20 בלם ראש הממשלה בנימין נתניהו מספר יוזמות שעלו מימין להחלת ריבונות ביהודה ושומרון, מעלה אדומים ואזורים נוספים[26]. באפריל 2019, יומיים לפני הבחירות לכנסת העשרים ואחת, הבטיח נתניהו כי יקדם ריבונות ישראלית בשטחי יהודה ושומרון[27]. במהלך הבחירות לכנסת העשרים ושתיים ועם פרסום תוכנית השלום של הנשיא טראמפ, הודיע נתניהו על כוונתו להחיל את הריבונות הישראלית על בקעת הירדן וצפון ים המלח[28]. יו"ר מועצת יש"ע דוד אלחייני, שנסע עם נתניהו לוושינגטון, הכריז כי הוא מתנגד לתוכנית, מכיוון שהיא מכירה בהקמת מדינה פלסטינית[29]. עם זאת, הצבעה בממשלה על החלת ריבונות שאמורה הייתה להתקיים ב-2 בפברואר 2020[30] בוטלה על רקע התנגדות הממשל האמריקאי[31][32].
עם הקמת הממשלה ה-35 סוכם כי החלת הריבונות לא תתבצע לפני 1 ביולי 2020, בכפוף להסכמות[33]. הממשל האמריקאי מחד ריכך את עמדתו ביחס להתנחלויות[34] ומאידך הקונגרס קיבל הצעה המתנגדת לסיפוח[35]. המתמודדים הדמוקרטים לנשיאות ארצות הברית מתחו ביקורת על החד צדדיות שבתוכנית המאה[36]. כמו כן סיפוח הבקעה מנוגד לעמדת רוב הקהילה הבין-לאומית[37][38][39][40][41]. בני גנץ, ראש הממשלה החלופי ושר הביטחון, פנה לאלופי צה"ל לשעבר אבי מזרחי, רוני נומה ויעקב אייש, והציע להם לעמוד בראש גוף שייקרא "מנהלת הסיפוח", שמטרתו להכין את צה"ל לקראת מהלך החלת הריבונות בשטחי יהודה ושומרון ולבצע עבודת מטה, אך שלושתם סירבו[42][43]. באוגוסט המהלך בוטל, בהתאם להסכם איחוד האמירויות הערביות–ישראל המנרמל את היחסים בין המדינות[44].
ב-11 בנובמבר 2024 שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הודיע על כוונתו להוביל מהלך של ריבונות בשטחי יהודה ושומרון.[45][46] בראיון לגל"צ ב-13 בנובמבר אמר מייק האקבי המיועד לכהן כשגריר ארצות הברית בישראל בתקופת ממשל טראמפ כי "הכהונה הבאה תביא איתה סיפוח ביו"ש"[47].
ראו גם
קישורים חיצוניים
הסיפוח – למה זה טוב, והאם זה בכלל יקרה?, בביצוע שחר גבע, סרטון בערוץ "כאן דיגיטל", באתר יוטיוב (אורך: 5:01), 23 ביוני 2023
הערות שוליים
- ^ באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
- ^ הצו הוצא על ידי ממשלת ישראל בתאריך 28.6.1967 על פי סעיף 11ב' לפקודת סדרי השלטון והמשפט ופורסם בקובץ התקנות 2064 http://www.nevo.co.il/Law_word/law06/tak-2064.pdf
- ^ 3.0 3.1
החקיקה ביהודה והשומרון, באתר צה"ל, 10 באפריל 2018
- ^ אייל זמיר, אדמות המדינה ביהודה ושומרון – סקירה משפטית, מכון ירושלים לחקר ישראל, 1985
- ^ במקום, התחום האסור: מדיניות התכנון הישראלית בכפרים הפלסטיניים בשטח C, יוני 2008, עמ' 23
- ^
פלסטינים קיבלו רק כ-0.25% מאדמות המדינה שהוקצו בגדה מאז 1967, באתר הארץ, 18 ביולי 2018
- ^ [https://fs.knesset.gov.il/24/Committees/24_cs_bg_616988.pdf המערכה הפלסטינית על שטחי C – עיצוב מציאות ביטחונית בשטח, תיאור ומשמעויות], באתר משרד המודיעין, אגף המחקר
- ^ אדמות המדינה בשטחים מוקצות ליהודים בלבד, באתר שלום עכשיו, 18 ביולי 2018, עמ' 44.
- ^ בג"ץ 1308/17 מספר עותרים נ' הכנסת ואחרים, ניתן ב־9 ביוני 2020
- ^ עו"ד רוני פלי, בזמן שמחיתם, סמוטריץ' הכריז על סיפוח, באתר ynet, 23 ביולי 2023
- ^ הצעת חוק הישובים היהודיים ביהודה, שומרון, חבל עזה ובקעת הירדן, התש"ס–2000, באתר הכנסת
- ^ מורן אזולאי, יוזמת בנט: סיפוח 60% מהשטח, 2% מהפלסטינים, באתר ynet, 23 בפברואר 2012.
- ^ ברק רביד, בנט קורא לנתניהו לספח גושי התנחלויות: "נציע לפלסטינים אזרחות מלאה", באתר הארץ, 9 באפריל 2014
- ^ ברק רביד, בנט: צריך לפעול עכשיו ולמסור את הנפש למען סיפוח הגדה, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2016
- ^ אלירן אהרון, מעלה אדומים דורשת ריבונות – צפו, באתר ערוץ 7, 31 באוקטובר 2016
- ^ מתי טוכפלד, החוק לסיפוח מעלה אדומים – לדיון בוועדת השרים לחקיקה, באתר ישראל היום, 14 במרץ 2017
- ^ הרשות הפלסטינית: סיפוח מעלה אדומים יביא לסיום תהליך השלום, באתר רוטר.נט, 20 בינואר 2017
- ^ תומר ניר, חוטובלי: להעניק אזרחות לערביי יו"ש, באתר "סרוגים", 20 ביוני 2013
- ^ יעקב בר-און, סופהשבוע, מירי רגב נגד הביקורות: אני לא קיצונית, ואין לי עור של פיל, באתר מעריב השבוע, 23 ביולי 2013
- ^ תוכנית ההרגעה, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי, פברואר 2012(הקישור אינו פעיל)
- ^ ח"כ זוהר: במדינה האחת ערבים יזכו לזכויות מלאות – למעט הצבעה, באתר וואלה!, 6 במרץ 2017.
- ^ יהונתן ליס, ליברמן: קיבלנו מסר ישיר מארה"ב שסיפוח פירושו משבר מיידי עם הממשל החדש, באתר הארץ, 6 במרץ 2017
- ^ מורן אזולאי, השרים אישרו: חוקי הכנסת תקפים גם ביו"ש, באתר ynet, 9 בנובמבר 2014
- ^ יהונתן ליס, שקד: אקדם מתווה להחלת החוק הישראלי בהתנחלויות, באתר הארץ, 2 במאי 2016
- ^ ערוץ 7, בקרוב כל החוקים יחולו גם ביהודה ושומרון, באתר ערוץ 7, 5 במאי 2017
- ^ יהונתן ליס, נתניהו בלם את קידום הצעת החוק להחלת ריבונות על ההתנחלויות, באתר הארץ, 11 בפברואר 2018
- ^ יקי אדמקר, נתניהו הצהיר שיחיל ריבונות – אבל בלם כל הצעה שעלתה בנושא, באתר וואלה!, 7 באפריל 2019
- ^ טל שניידר, ראש הממשלה נתניהו: "שעת כושר חד-פעמית להחיל ריבונות ישראלית על יישובינו ביו"ש", באתר גלובס, 10 בספטמבר 2019
- ^ כרמל דנגור, מועצת יש"ע נגד תוכנית טראמפ: "לא למדינה פלסטינית", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 28 בינואר 2020
- ^ טל שלו, נתניהו: נעלה בראשון הצבעה בממשלה על החלת ריבונות בשטחים, באתר וואלה!, 28 בינואר 2020
- ^ דנה ירקצי, גורם מדיני: לא נוכל להחיל את החוק על אזור מסוים ללא בחינה אמריקנית, באתר וואלה!, 30 בינואר 2020
- ^ מורן אזולאי ואלישע בן קימון, בליכוד מאשרים: ההצבעה בממשלה על הריבונות תידחה, באתר ynet, 29 בינואר 2020
- ^ נעה לנדאו, נתניהו: תאריך היעד לתחילת הסיפוח הוא 1 ביולי ואין לנו כוונה לשנות זאת, באתר הארץ, 25 במאי 2020
- ^ נעה לנדאוו אמיר תיבון ואי-פי, ארה"ב מרככת את עמדתה על ההתנחלויות: "אינן מפרות את החוק הבין-לאומי", באתר הארץ, 18 בנובמבר 2019
- ^ אמיר תיבון, לראשונה בתולדותיו, בית הנבחרים בארה"ב קיבל הצעת החלטה המתנגדת לסיפוח הגדה, באתר הארץ, 6 בדצמבר 2019
- ^ רן דגוני, "לא זו הדרך": כל המתמודדים הדמוקרטים המובילים מותחים ביקורת על תוכנית המאה, באתר גלובס, 30 בינואר 2020
- ^ איתמר אייכנר, דיון במועצת הביטחון: "סיפוח – ההפרה החמורה ביותר של הדין הבין-לאומי", באתר ynet, 20 במאי 2020
- ^ עמוס הראל, במערכת הביטחון סבורים כי סיפוח עלול להביא לביטול הסכם השלום עם ירדן, באתר הארץ, 17 במאי 2020
- ^ יפעת רוזנברג ואמיר בוחבוט, דיווח: הרשות הפלסטינית הודיעה לישראל על הפסקת התיאום הביטחוני, באתר וואלה!, 21 במאי 2020
- ^ יוני אבוטבול-ישראלי, מזכ"ל האו"ם: הסיפוח הוא הפרה חמורה של החוק הבין-לאומי, באתר חדשות 20, 24 ביוני 2020 (ארכיון)
- ^ ברק רביד, השלום של טראמפ, 2021, עמ' 214
- ^ האלוף במיל' אבי מזרחי: "תהליך הסיפוח – הזוי", באתר מאקו, 18 ביוני 2020
- ^ מעריב אונליין, שלושה אלופים לשעבר סירבו להצעת גנץ לעמוד בראש "מנהלת הסיפוח", באתר מעריב אונליין, 17 ביוני 2020
- ^ אריה יואלי, איחוד האמירויות: מנענו סיפוח והבטחנו מדינה פלסטינית, באתר "סרוגים", 13 באוגוסט 2020
- ^ N12 - ההנחיה של סמוטריץ': "שנת 2025 היא שנת ריבונות ביו"ש", באתר N12, 2024-11-11
- ^ סמוטריץ הכריז: שנת 2025 - ריבונות ביהודה ושומרון, באתר סרוגים (בעברית)
- ^ שגריר ארה"ב המיועד: הכהונה הבאה תביא איתה סיפוח ביו"ש, באתר JDN
39958468סיפוח יהודה ושומרון לישראל