המטה לביטחון לאומי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המונח "המועצה לביטחון לאומי" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו המועצה לביטחון לאומי (פירושונים).
המטה לביטחון לאומי
מידע כללי
מדינה ישראלישראל ישראל
משרד אחראי משרד ראש הממשלה
תאריך הקמה מרץ 1999
חוק חוק המטה לביטחון לאומי, התשס"ח-2008
תאריך כניסה 8 בינואר 2023
ראש צחי הנגבי
מטה מרכזי ירושלים
שמות קודמים המועצה לביטחון לאומי
https://www.gov.il/he/departments/national-security-council/govil-landing-page

המטה לביטחון לאומי (עד 2008: המועצה לביטחון לאומי; בראשי תיבות: מל"ל) הוא גוף שהוקם במשרד ראש הממשלה במרץ 1999, בשלהי תקופת כהונתו הראשונה של בנימין נתניהו כראש הממשלה. הקמת המועצה נעשתה בהתאם להמלצה שניתנה במסגרת הפקת לקחים ממלחמת יום הכיפורים.

עבודת המטה של המטה לביטחון לאומי נחשבת לחשאית ונעשית הרחק מעין הציבור. בין הנושאים שהמל"ל עסק בהם בעשור הראשון של המאה ה-21 והותרו לפרסום: תכנון גדר ההפרדה ובקרה על הקמתה, גיבוש תוכנית ההתנתקות כולל ההסכם עם מצרים לגבי ציר פילדלפי ויישום חוק טל.

היועץ לביטחון הלאומי וראש המל"ל הנוכחי הוא צחי הנגבי.

תפקידים

  • להציע לראש הממשלה סדר יום בענייני החוץ והביטחון;
  • לרכז את עבודת המטה של הממשלה בענייני החוץ והביטחון;
  • לעקוב אחר ביצוע החלטות הממשלה ולדווח על יישומן לראש הממשלה;
  • להיות אחראי על עבודת המטה הבין-ארגונית והבין-משרדית בענייני החוץ והביטחון;
  • לבצע כל תפקיד מטה אחר בענייני החוץ והביטחון ובתחום אחר שקבע ראש הממשלה.
  • להכין את דיוני הממשלה, להציג את החלופות לגבי נושאי הדיון, וכן את המלצתו המנומקת לחלופה הנבחרת;
  • להכין ולהגיש הערכה שנתית ורב-שנתית של המצב המדיני-ביטחוני, וכן הערכות מצב לגבי עניינים המשיקים להן, לרבות חוות דעת וניתוח בתחומי המודיעין השונים;
  • להכין את עבודת המטה בתקציבי הביטחון, החוץ והגופים הביטחוניים;
  • להפעיל את חדר המצב הלאומי 24/7 במשרד ראש הממשלה;
  • לבחון את תפיסת הביטחון של מדינת ישראל ולהציע לה עדכונים;
  • לבחון מיזמים ביטחוניים בעלי חשיבות בתחום המדיני-ביטחוני;
  • אחריות על פיתוח והפעלת המטה ללוחמה בטרור (מטה לוט"ר) על כלל תפקידיו.
  • אחריות על העמקת בסיס הידע של שרי הממשלה בנושאים מדיניים-ביטחוניים.
  • הכנת דיוני ועדת השרים לעניין מוכנות הזירה האזרחית למצבי חירום.
  • הכנת דיוני ועדת שרים לביטחון לאומי (מוכרת כקבינט הביטחוני-מדיני), הכשרת שרי קבינט חדשים, העברת מידע לשרים, הכנת השרים לקראת דיוני הקבינט - כמפורט במסגרת המלצות "הוועדה לעניין עבודת הקבינט המדיני-ביטחוני" ("ועדת עמידרור") שאושרו על ידי הממשלה.

היסטוריה

כבר בתחילת 1956 העלה פנחס לבון תוכנית להקמת מועצה לביטחון לאומי, לה קרא "מועצת הגנה עליונה"[1]. אולם התוכנית נתקלה בהתנגדות ונזנחה. בימי ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים הועלתה שוב ההצעה להקים מועצה לביטחון לאומי, הפעם על ידי שמואל תמיר מהמרכז החופשי, שראה את המועצה כגוף של בכירים במערכת הביטחון כמו רמטכ"לים לשעבר ובוגרי המחתרות. בדבריו כתב תמיר: "היא צריכה לקום ליד שר הביטחון והרמטכ"ל וצריכים להשתתף בה אישים בעלי ידע וניסיון צבאי ובשטחים הקרובים להם"[2]. בשנת 1971 קרא מירון מדזיני להקמת מועצה לביטחון לאומי, שהוא ראה כחבר עוזרים שיסייע במידע לקבינט ביטחוני[3]. לאחר מלחמת יום הכיפורים, עלתה במלוא עוזה הדרישה להקמת מועצה לביטחון לאומי. לקראת הבחירות לכנסת השמינית, דרשה מפלגת ליברלים עצמאיים להקים מיד מועצה לביטחון לאומי[4]. הליברלים העצמאיים המשיכו בהעלאת הדרישה להקמת המועצה, שראו כמועצה של בכירים לשעבר במערכת הביטחון, במהלך השיחות להקמת קואליציה[5]. שמואל שורש, איש מפלגת העבודה, דרש הקמת מועצה לביטחון לאומי במתכונת של "5-7 אנשים, בעלי ניסיון צבאי, מודיעני ומדיני, שלרשותם יעמוד החומר המודיעיני ... מועצה זאת תהיה עצמאית ואחראית בפני ראש הממשלה או הממשלה, לא תהיה כפופה בהחלטותיה לפיקוד של הצבא."[6]. שמעון פרס דחה את הרעיון של מועצה לביטחון לאומי וטען שוועדת החוץ והביטחון של הכנסת מספקת[7]. פרופ' יחזקאל דרור הזהיר מהקמת גוף בירוקרטי נוסף ללא תכנון ברור של חלוקת סמכויות, שעלול לסרבל את קבלת ההחלטות[8]. ראש הממשלה, יצחק רבין, שלל הקמת מועצה לביטחון לאומי וטען שמועצה כזאת מתאימה רק למשטר נשיאותי[9].

לקראת הבחירות לכנסת השביעית דרש אריאל שרון הקמת מועצה לביטחון לאומי[10]. יהודה בן מאיר דרש הקמת המועצה במתכונת של מטה ליד הקבינט הביטחוני. על פי הצעתו, "המועצה לביטחון לאומי תהיה ועדת שרים לענייני ביטחון ולידה יכהן מטה מצומצם, מורכב מאנשי צה"ל, מומחים לענייני חוץ, אנשים ממערכת הביטחון ומשרותי הביטחון ואקדמאים."[11]

הדרישה להקים מועצה לביטחון לאומי קיבלה דחיפה לאחר מלחמת לבנון הראשונה. ועדת כהן המליצה על הקמת המועצה במתכונת של צוות מומחים ליד ועדת השרים לענייני ביטחון ושר הביטחון, משה ארנס, קרא להקמת המועצה[12]. אולם המועצה נתקלה בהתנגדות משרים שונים ומתוך הצבא[13].

הקמת המועצה

בשנת 1992 תוקן חוק יסוד: הממשלה, ונקבע בו כי "לממשלה יהיה צוות, שיקים ויפעיל ראש הממשלה, לייעוץ מקצועי קבוע בתחומי הביטחון הלאומי; ראש הממשלה רשאי להטיל על הצוות תחומי ייעוץ נוספים". ראש הצוות שבמקור נקרא צוב"ל (צוות ביטחון לאומי) היה יועצו לביטחון לאומי של ראש הממשלה יצחק רבין, דוקטור חיים אסא.

בסמכות זו לא נעשה שימוש של ממש עד החלטה 4889 של ממשלת ישראל העשרים ושבע ב-מרץ 1999. באותה החלטה הוקמה המועצה לביטחון לאומי, בראשותו של דוד עברי, שלקח את המושכות מידי חיים אסא ושינה את השם צוב"ל למל"ל, ונקבע כי היא זו שתהווה את הצוות שעל הממשלה היה להקים לפי חוק היסוד. בהחלטה נקבעו גם תפקידי המועצה כגוף המטה של ראש הממשלה והממשלה כולה לענייני הביטחון הלאומי. בין היתר, נקבע כי המועצה תכין את דיוני הממשלה והקבינט המדיני-ביטחוני בכל היבטי הביטחון הלאומי, תתכנן בראייה ארוכת-טווח את מרכיבי הביטחון הלאומי, תמליץ לממשלה על המדיניות, ותקיים קשרים עם גופים מקבילים בעולם[14].

הקשיים במילוי תפקיד המועצה

חרף עיגון תפקידיה ב-1999, לא הצליחה המועצה בתחילת דרכה להתקבע כגוף משפיע על החלטות הממשלה. סמכויות תפקידיה היו מעורפלות, וראש הממשלה לא היה מחויב לקבלן, כמו במקרה של היועץ המשפטי לממשלה. בעיות אמון בין ראשי ממשלה לבין ראשי מועצה שונים גרמו לכך שכמה מהם, לרבות שלושת הראשונים, סיימו את תקופת כהונתם בטרם עת. בעדותו בפני ועדת וינוגרד בנובמבר 2006 אמר ראש אמ"ן לשעבר, האלוף עמוס מלכא על המועצה "לדעתי היא לא קיימת, אפקטיבית היא לא קיימת עד היום... אין מועצה לביטחון לאומי, הלוואי והייתה".

אף מבקר המדינה, שבחן את פעילות המועצה בדו"ח שפרסם ספטמבר 2006, קבע כי "מן הראוי, לעגן את קיומו של גוף המטה של ראש הממשלה והממשלה על בסיס נורמטיבי מוצק, בין בהחלטת ממשלה ובין בחקיקה, אשר יגדיר ברורות את תפקידיו, סמכויותיו ויחסי הגומלין שבינו לבין הגופים האחרים, על מנת לחזק את יציבותו ותפקודו. בכך תהיה תרומה ניכרת לקידום עבודת המטה ותהליכי קבלת ההחלטות בנושאי הביטחון הלאומי עבור הממשלה ועבור העומד בראשה".

גם דו"ח הביניים של ועדת וינוגרד קרא לחיזוק המועצה, כדי לשפר את תהליך קבלת ההחלטות של הממשלה. באוקטובר 2007, כלקח מההתנהלות במלחמת לבנון השנייה, ובעקבות הדו"ח החלקי של ועדת וינוגרד והמלצות הוועדה ליישום הדו"ח בראשות אמנון ליפקין-שחק, קיבלה הממשלה החלטה שנועדה לחזק את מעמדה של המועצה[15]. בין היתר הוחלט כי ראש המל"ל יהיה היועץ לביטחון לאומי של ראש הממשלה, והמועצה תכין את עבודת המטה כהכנה לדיונים על תקציב גופי הביטחון השונים.

חוק המטה לביטחון לאומי, התשס"ח-2008

זמן קצר לאחר קבלת החלטת הממשלה הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק ממשלתית שנועדה ליישם את החלטות הממשלה[16]. עוד קודם לכן, יזמו גם מספר חברי כנסת, ובראשם עמירה דותן וצחי הנגבי, הצעת חוק שנועדה לחזק את מעמדה של המועצה[17]. הצעות החוק נדונו במשולב, וביולי 2008 אישרה אותן הכנסת.

חוק המטה לביטחון לאומי, התשס"ח-2008[18] שינה את שמה של המועצה למטה לביטחון לאומי. הוא מפרט את תפקידי המטה בדומה להחלטת הממשלה, אך מרחיב וקובע תפקידים נוספים, ובהם ריכוז עבודת המטה של הממשלה, של ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט) ושל כל ועדת שרים אחרת בענייני החוץ והביטחון של מדינת ישראל, מעקב אחר ביצוע החלטות הממשלה וועדותיה בענייני החוץ והביטחון ודיווח על יישומן לראש הממשלה, הכנת הערכות מצב שנתיות ורב-שנתיות של המצב הביטחוני ומדיני של מדינת ישראל, הכנת עבודת המטה בעבור ראש הממשלה לקראת הדיונים בתקציב הביטחון, וכן כל סעיף תקציב אחר ששר הביטחון ממונה עליו, תקציב ששר החוץ ממונה עליו ותקציב הגופים הביטחוניים שראש הממשלה ממונה עליהם, הפעלת המרכז לניהול משברים לאומיים (המנ"ל), בחינת תפיסת הביטחון של מדינת ישראל והצעת עדכונים לה ובחינת מיזמים ביטחוניים.

לשם מילוי תפקידיו, רשאי ראש המטה לביטחון לאומי לקיים דיונים שאליהם יוזמנו נציגי הגופים הביטחוניים שראש הממשלה ממונה עליהם (המוסד, השב"כ, הוועדה לאנרגיה אטומית, וכו'), צה"ל, משטרת ישראל ומשרדי הממשלה הנוגעים בדבר, וכל אלה בדרג שעליו יחליט ראש המטה לביטחון לאומי. מי שהוזמן כאמור, חייב להתייצב לדיון, אלא אם שוכנע ראש המטה לביטחון לאומי כי הדבר אינו אפשרי בנסיבות העניין.

בנוסף, קובע חוק המטה לביטחון לאומי את הליכי המינוי לראש המטה לביטחון לאומי (על ידי הממשלה לפי המלצת ראש הממשלה) ולמשנה שלו, ותנאי כשירות למינויָם, וכן מחייב את זימונו של ראש המטה לכל ישיבה של הממשלה, ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט) ושל ועדת שרים אחרת או הרכב שרים אחר בענייני החוץ והביטחון של מדינת ישראל, ודיוני ועדת ראשי השירותים החשאיים (ור"ש). עוד קובע החוק כי כל מידע בענייני החוץ והביטחון המועבר לעיונו של ראש הממשלה יועבר על ידי הגורם שהעביר את המידע גם לעיונו של ראש המטה לביטחון לאומי. בנוסף, מסדיר החוק את מסירת המידע גם לעובדי המטה לביטחון לאומי, ומעגנו כיחידת סמך במשרד ראש הממשלה. כן קובע החוק כי תקציב המטה ייקבע בסעיף תקציב נפרד בתקציב המדינה.

החוק אינו קוצב תקופת כהונה לראש המטה.

לאחר חקיקת החוק

עם תחילת כהונתו השנייה של נתניהו כראש הממשלה, מונה איש אמונו, ד"ר עוזי ארד, לראש המטה לביטחון לאומי. הן האמון בין האישים והן חקיקת החוק החדש הביאו לכך שהמטה הפך מעורב במידה רבה יותר בהליך קבלת ההחלטות בממשלה. אנשי המטה מכינים כיום את דיוני הקבינט המדיני-ביטחוני, שותפים לכל הדיונים הביטחוניים, מכינים את ראש הממשלה לפגישות מדיניות ואף משתתפים בחלק מהן.

צוק איתן

יוסי כהן, שכיהן כראש המל"ל במהלך מבצע צוק איתן, הסביר בפברואר 2015 כי "תפקידיו העיקריים של המל"ל הם לבצע עבודת מטה איכותית בשגרה, כדי לוודא שהמדינה והגופים ערוכים לתרחישי חירום. בעת חירום תפקידו העיקרי של המל"ל מתמקד בקיום הערכות מצב, הכנת וניהול דיוני ראה"מ והקבינט"[19].

בדו"ח ביקורת המדינה למבצע צוק איתן שפורסם במרץ 2017, נכתב על המל"ל כי "הציג רק בחלק מהמקרים חלופות להצעות שהעלו נציגי מערכת הביטחון בכל הנוגע לתוכניות אופרטיביות ולהערכות מודיעין. זאת, אף על פי שאחד מתפקידיו של המל"ל הקבועים בחוק המל"ל הוא להציג חלופות, נוסף על הצגתן על ידי הגופים הנוגעים בדבר. כמו כן, נמצא שהמל"ל לא הציע לקיים דיונים בנושאים שבהם ראוי היה למקד את תשומת לבם של שרי הקבינט, דוגמת פערים בבנק המטרות והמצב ההומניטארי ברצועת עזה, השלכותיו האפשריות ודרכי הפעולה שניתן לנקוט בקשר לכך, על אף שהמידע היה מצוי בידיו.... ראוי, כי המל"ל יתמקד בעיסוק בנושאים ברובד האסטרטגי ובכאלה שעשויה להיות להם השלכה על יחסי החוץ של מדינת ישראל"[19].

בנוסף המבקר שיבח את הארגון ואת אג"ת על הכנת תוכנית "100 הימים", ש"כללה פרטי מידע חשובים לצורך הרחבת בסיס הידע של שרי הקבינט בתחומים שהם בליבת העשייה הביטחונית הלאומית".

מבנה המטה

אגפים ותפקידם:

  • האגף למדיניות ביטחונית
    • ריכוז והובלת עבודת המטה בתחומי מדיניות הביטחון, תקציב הביטחון ומיזמים ביטחוניים גדולים.
    • גיבוש ניירות עמדה בנושאי תפיסת הביטחון ומדיניות הביטחון.
    • ריכוז עבודת המטה לקראת דיוני הקבינט הביטחוני.
  • האגף למדיניות חוץ
    • זיהוי ומעקב אחר התפתחויות אזוריות וגלובליות המחייבות תשומות הדרג המדיני
    • ריכוז מסמכי מדיניות ניתוח מיפוי חלופות והמלצות בסוגיות הנוגעות ליחסי ישראל עם המערכת הגלובלית
    • הובלת עבודות מטה בין משרדיות לבקשות מיוחדות ו/או על פי החלטה פנימית בנושאים שבאחריותו
    • הכנת דיוני ועדת השרים לביטחון לאומי קבינט בנושאים אלה
    • הכנת המסמכים לפגישות ושיחות רה"מ ור' המל"ל עם גורמים אזוריים ובינ"ל בישראל ומחוצה לה
    • סיוע בטיפול בקשרי החוץ של רה"מ וטיפול בקשרי החוץ של ר' המל"ל מול גורמים מקבילים
    • קשרים שוטפים ותדרוכים לדיפלומטיים ואורחים זרים
    • השתתפות בפרויקטים חוצי אגפים במל"ל
  • האגף למדיניות פנים
    • מעקב אחר המגמות והתהליכים הנוגעים לסוגיות פנים בעלות ממשק לביטחון הלאומי של מדינת ישראל.
    • הובלת עבודות מטה ברמה הלאומית והאסטרטגית - מערכתית בסוגיות בעלות השלכות על הביטחון הלאומי.
    • ריכוז הטיפול בהיבטים ביטחוניים - מדיניים הנוגעים למיעוטים בישראל.
    • גיבוש המלצות למדיניות עבור הדרג המדיני לקראת מועדים רגישים ובעקבות אירועים חריגים.
    • הכנת דיוני ועדת השרים לביטחון לאומי ("הקבינט") בסוגיות הנוגעות לפעילות האגף כולל מיפוי החלופות וגיבוש ההמלצות לחברי הקבינט.
    • קשרים שוטפים מול גורמי הביטחון, משרדי הממשלה, סוכנויות מודיעין וגורמים אזרחיים רלוונטיים אחרים לתחומי העיסוק של האגף.
    • מעקב אחר מימוש ויישום החלטות ועדת השרים לענייני הביטחון הלאומי בנושאי האגף.
    • הכנת הערכת מצב שנתית עבור הדרג המדיני בסוגיות הנוגעות למדיניות הפנים.
    • השתתפות בפרויקטים חוצי אגפים במל"ל
    • סיוע ליועץ לביטחון לאומי וראש המל"ל בכלל סוגיות מדיניות הפנים.
  • האגף למזה"ת, אפריקה וקש"מ
    • מרכז את התכנון המדיני-אסטרטגי במל"ל הנוגע לזירות המזרח התיכון ואפריקה וקשרים מיוחדים.
    • זיהוי ומעקב אחר התפתחויות אזוריות המחייבות תשומות הדרג המדיני
    • ריכוז מסמכי מדיניות, ניתוח, מיפוי חלופות והמלצות בסוגיות הנוגעות ליחסי ישראל עם סביבתה האזורית ומדינות אפריקה
    • הובלת עבודות מטה בין משרדיות לבקשות מיוחדות ו/או על פי החלטה פנימית בנושאים שבאחריותו
    • הכנת דיוני ועדת השרים לביטחון לאומי קבינט בנושאים אלה
    • תמיכה וסיוע לראש המל"ל במסגרת תפקידו כשליח רה"מ לעניינים מדיניים
    • קשרים שוטפים ותדרוכים לדיפלומטיים ואורחים זרים
    • פיתוח וכינון קשרים דיפלומטים עם מדינות שלישראל אין קשרים רשמיים מולם
    • הובלת הקשרים הדיפלומטיים הלא רשמיים של המל"ל
  • האגף למודיעין, אינטגרציה וועדות שרים
    • גיבוש וריכוז הצעות שוטפות בנוגע לסדר היום של ישיבות הקבינט המדיני - ביטחוני, ועדות שרים ודיונים ביטחוניים המתקיימים בראשות ראש הממשלה.
    • גיבוש תמונת מצב לאומית רציפה ואינגרטיבית יומית, לשימוש המל"ל ולשימוש שרי הקבינט בשגרה ובחרום (במסגרת האגף פועל (24/7) חדר המצב הלאומי האחראי על עיצוב תמונת המצב).
    • ביצוע הערכות מצב אינטגרטיביות שנתיות, עיתיות ושוטפות ולנוכח אירועים מרכזיים ומתפתחים לשימוש הדרג המדיני.
    • הכנת וביצוע ישיבות ה"קבינט המדיני - ביטחוני" וועדות שרים רלוונטיות, בהתאם לסדר היום הלאומי, ומעקב אחר מימוש החלטות המתקבלות בהן.
    • הובלה שוטפת בשגרה ובחרום של פעילות הכשרת שרי הקבינט המדיני - ביטחוני לתפקידם, העמקת הידע שלהם ותדרוכם המקצועי השוטף ולקראת ישיבות הקבינט המדיני - ביטחוני.
    • בניית תמונת מצב מודיעין אינטגרטיבית (איומי טרור ואיומים על העורף) ובכללם טיפול באיומי טרור על ישראלים בחו"ל, גיבוש אזהרות מסע לישראלים בחו"ל, הגדרת תרחישי איומי הטרור כבסיס לקביעת איום הייחוס לטרור ולאיומים על העורף, בניית יכולות להתמודדות לאומית מול טרור הג'יהאד העולמי ושיפורן באופן שוטף.
  • האגף לפיתוח אסטרטגי וארגון
    • פיתוח מתודולוגיות ושיטות לחשיבה ולעבודה הייחודיות למל"ל, הנדרשות לעבודת המטה המדינית-ביטחונית שלו, מול גורמי פנים וחוץ, ומול ראש הממשלה והממשלה
    • פיתוח ומימוש של מנגנון איתור, גיוס והשמת עובדי התוכן ועובדי המנהלה של הארגון
    • אפיון, רכישת והתקנת תשתיות טכנולוגיות וטכניות הנדרשות למילוי משימות המל"ל
    • אפיון וניהול שוטף של מערכות לתיעוד וניהול הידע של הארגון
    • אפיון, גיוס וניהול כלל התקציבים והמשאבים הנדרשים למל"ל למילוי ייעודו ותפקידיו
    • תמיכה בפיתוח שוטף של ההון האנושי בקרב אגפי המל"ל ובהעצמתו המקצועית
    • ייזום וביצוע של פעילויות ארגוניות מגוונות המעצימות ותומכות במרקם האנושי הארגוני
    • תמיכה וניהול שוטפים של שרותי רווחה אישיים הנדרשים לעובד בארגון
  • האגף המשפטי
    • בעבודות המטה, הכנת ניירות עמדה ומסמכי המדיניות המוגשים לראש הממשלה והממשלה בענייני החוץ והביטחון של מדינת ישראל, בהתאם לחוק המטה לביטחון לאומי – התשס"ח-2008.
  • האגף לביקורים וקשרי חוץ
    • האחריות על הביקורים בארץ. כולל טיפול בנושאים לוגיסטיים, מנהליים וטקסיים של הביקורים הממלכתיים והבינלאומיים של אישים מחו"ל אשר נפגשים עם ראש הממשלה, החל מגורמים מדיניים (נשיאים, ראשי ממשלות, שרי חוץ, משלחות, חברי פרלמנט ועוד), וכלה בארגונים כלכליים, וגורמים ביטחוניים ודתיים. **האחריות על ביקורי ראש הממשלה בחו"ל, כוללת בין היתר תכנון, גיבוש לוח זמני הביקור, קביעת בתי מלון, טיפול בנושא כלי רכב ושיירות. ראש האגף יוצא בראש משלחת מקדימה למדינת היעד ומקיים ישיבות הכנה מול שגרירויות, פגישות עם בכירי משרדי רה"מ והחוץ, ראשי פרוטוקול, אנשי אבטחת אישים, ראשי ארגונים.

  • האגף ללוט"ר ולביטחון פנים ועורף משמש כגוף המטה של ראש הממשלה, הממשלה וועדותיה לנושאי הלוחמה בטרור ומוכנות העורף למצבי החירום. מהווה גורם מסדיר ומתאם בין כלל הגופים והגורמים הפועלים בתחום, לצורך שיפור מתמיד במענה הלאומי לאיומי הטרור השונים ולמוכנות זירת העורף למצבי חירום. תחילתו במטה לוט"ר שהוקם באפריל 1996, קודם להקמת המועצה לביטחון לאומי, בעקבות גל פיגועי טרור. תפקידו המוגדר של המטה היה "לייעל את דרכי המלחמה בטרור על ידי גיבוש המלצות, קביעת יעדים וייזום תוכניות פעולה; להגביר את התיאום ושיתוף הפעולה בנושא המלחמה בטרור בין הגופים הביטחוניים, המודיעיניים והאחרים; לחזק ולמצות את היכולות והמשאבים המוקדשים למלחמה בטרור; לקבוע סדרי עדיפויות ולקיים מעקב אחר ביצוען של החלטות"[20]. ראש המטה הראשון היה האלוף במילואים עמי אילון, במקביל לתפקידו כראש השב"כ. אחריו מילא תפקיד זה האלוף מאיר דגן[21]. בשנים 2002–1999 עמד בראש המטה תא"ל במילואים יחיעם ששון[22]. בשנים 2007-2002 עמד בראש המטה תא"ל דני ארדיטי. בשנים 2012-2007 עמד בראש המטה תא"ל ניצן נוריאל[23]. בשנים 2012–2017 עמד בראש המטה איתן בן דוד, אשר שימש קודם לכן בתפקיד בכיר בשב"כ[24]. בסוף 2017 אוחד המטה ללוט"ר עם האגף לביטחון פנים ועורף לאגף אחד, אגף לוט"ר ביטחון פנים ועורף.

ראש המטה לביטחון לאומי

ראש המטה לביטחון לאומי משמש גם כיועץ לביטחון לאומי של ראש הממשלה וכפוף לו.

ראש המל"ל מוזמן קבוע[25], לכל ישיבה של הממשלה, של ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי של ועדת שרים אחרת או הרכב שרים אחר בענייני החוץ והביטחון, לכל דיון של ועדת ראשי השירותים החשאיים.

חוק המל"ל קובע כי כל מידע בענייני החוץ והביטחון המועבר לעיונו של ראש הממשלה יועבר על ידי הגורם שהעביר את המידע גם לעיונו של ראש המטה לביטחון לאומי.

עוד קובע החוק כי ראש המל"ל רשאי לדרוש ממשרדי הממשלה ומיחידות הסמך שלהם, מצבא הגנה לישראל, מהגופים הביטחוניים שראש הממשלה ממונה עליהם וממשטרת ישראל, מידע, מסמכים ודוחות, שבתחום סמכותו של אותו משרד או גוף.

ראש המטה לביטחון לאומי עובד בשיתוף פעולה הדוק עם המזכיר הצבאי לראש הממשלה.

ראשי המטה לביטחון לאומי לדורותיהם

מניין דיוקן שם תחילת כהונה סיום כהונה תחת ראש הממשלה
1 דוד עברי מרץ 1999 ינואר 2000 בנימין נתניהו
מ"מ גדעון שפר ינואר 2000 ספטמבר 2000 אהוד ברק
2 עוזי דיין ספטמבר 2000 ספטמבר 2002 אריאל שרון
3 אפרים הלוי ספטמבר 2002 אוגוסט 2003
מ"מ ישראל מיכאלי ספטמבר 2003 ינואר 2004
4 גיורא איילנד ינואר 2004 יוני 2006[26]
5 אילן מזרחי יוני 2006[27] ספטמבר 2007[28] אהוד אולמרט
6 עוזי ארד אפריל 2009 מרץ 2011[29] בנימין נתניהו
7 יעקב עמידרור מרץ 2011[30] נובמבר 2013
8 יוסי כהן נובמבר 2013[31] דצמבר 2015
מ"מ יעקב נגל ינואר 2016[32] מרץ 2017
מ"מ איתן בן-דוד אפריל 2017[33] אוגוסט 2017
9 מאיר בן שבת אוגוסט 2017[34] אוגוסט 2021
10 איל חולתא אוגוסט 2021 ינואר 2023 נפתלי בנט

יאיר לפיד

11 צחי הנגבי ינואר 2023 מכהן בנימין נתניהו

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: המטה לביטחון לאומי

הערות שוליים

  1. ^ מ. שמריהו, מועצת הגנה עליונה - צו השעה, מעריב, 20 בינואר 1956
  2. ^ מ. מייזלס, המרכזי החופש תובע להקים מועצה לאומית לביטחון המדינה, מעריב, 22 במאי 1967
  3. ^ מירון מדזיני, מועצה לבטחון לאומי - בישראל, דבר, 23 במאי 1971
  4. ^ יש להכין מפה לועידת ג'נבה, מעריב, 6 בדצמבר 1973
  5. ^ דן פתיר, מגעים ראשונים בין המערך ול"ע, דבר, 6 בינואר 1974
  6. ^ שמואל שורש, מכתבים למערכת, דבר, 8 בינואר 1974
  7. ^ מ. מייזלס, פרס נגד הצעות ל"ע, מעריב, 13 בינואר 1974
  8. ^ יחזקאל דרור, האם דרושה מועצה לבטחון לאומי, דבר, 14 בינואר 1974
  9. ^ רבין: התעצמותנו הצבאית - בסים מוצק למאבק המדיני, דבר, 17 בפברואר 1975
  10. ^ שרון תובע הקמת ועדה לבדיקת "המחדלים בצה"ל", דבר, 4 במאי 1977
  11. ^ ממשלה זו אינה יכולה להתקיים יותר, מעריב, 10 באוגוסט 1979
  12. ^ כדור נכון לכתובת מוטעית, דבר, 21 באוגוסט 1983
  13. ^ שמואל שגב, רבין יתקשה להקים מועצה לבטחון, מעריב, 14 בספטמבר 1984
  14. ^ החלטת ממשלה מס' 4889 (הקישור אינו פעיל, 5.03.2018)
  15. ^ החלטת ממשלה מס' 2438 בדבר המועצה לביטחון לאומי - יעודה, תפקידיה ודרכי פעולתה.(הקישור אינו פעיל, 5.03.2018)
  16. ^ הצעת חוק הממשלה (תיקון מס' 5) (המועצה לביטחון לאומי), התשס"ז-2007(הקישור אינו פעיל, 5.03.2018)
  17. ^ הצעת חוק הממשלה (תיקון - המטה לביטחון לאומי), התשס"ז-2007 (הקישור אינו פעיל, 5.03.2018)
  18. ^ חוק המטה לביטחון לאומי, התשס"ח-2008, ס"ח 2178 מ-7 באוגוסט 2008
  19. ^ 19.0 19.1 דו"ח צוק איתן, אתר מבקר המדינה
  20. ^ בג"ץ 4668/01 ח"כ יוסי שריד, יו"ר האופוזיציה וח"כ מוסי רז נ' ראש הממשלה, אריאל שרון ואהוד יתום, ניתן ב־27 בדצמבר 2001
  21. ^ רונית ורדי, ‏למה דווקא אהוד יתום?, באתר גלובס, 13.6.2001
  22. ^ בני טוקר, "אם הם לא זונחים את הטרור, אין מה לדבר", באתר ערוץ 7, 25 במאי 2011.
  23. ^ חיים איסרוביץ', "עלינו להיערך לטרור בלתי קונבנציונלי", באתר nrg‏, 13 בספטמבר 2010.
  24. ^ [ ;ArticleID=1938&SearchParam=ניצן+נוריאל ראש חדש למטה ללוט"ר], מתוך "ישראל דיפנס", ‏ 01.03.2012.
  25. ^ חוק המטה לביטחון לאומי, תשס"ח-2008
  26. ^ אמיר אורן, ראש המועצה לביטחון לאומי גיורא איילנד פורש, באתר הארץ, 29 באוגוסט 2005
  27. ^ אלוף בן,יוסי מלמן, אילן מזרחי יכהן כראש המועצה לביטחון לאומי במקום איילנד, באתר הארץ, 7 במאי 2006
  28. ^ ברק רביד, ראש מל"ל יעזוב את תפקידו בשל אי שביעות רצון ממעמד המועצה, באתר הארץ, 10 בספטמבר 2007
  29. ^ תומר זרחין, עמוס הראל והשתתף בהכנת הכתבה:, עוזי ארד הודח מתפקיד היועץ לביטחון לאומי בגלל הדלפה ביטחונית, באתר הארץ, 18 במאי 2011
  30. ^ מסתמן: נתניהו ימנה את יעקב עמידרור לראש המל"ל, באתר וואלה!‏, 22 בפברואר 2011
  31. ^ זאב קם, יוסי כהן מונה ליועץ לביטחון לאומי, באתר nrg‏, 25 באוגוסט 2013
  32. ^ יעקב נגל מונה לממלא מקום ראש המל"ל במקום ראש המוסד הנכנס, באתר ynet, 6 בינואר 2016
  33. ^ אריאל כהנא, איתן בן דוד מונה לתפקיד ראש המטה לביטחון לאומי, באתר nrg‏, 29 במרץ 2017
  34. ^ יעל פרידסון ומורן אזולאי, נתניהו חשף את זהותו של ראש המל"ל הבא, באתר ynet, 13 באוגוסט 2017


דגל ישראל
דגל ישראל
ראשי המועצה והמטה לביטחון לאומי
דוד עברי • עוזי דיין • אפרים הלוי • גיורא איילנד • אילן מזרחי • דני ארדיטי • עוזי ארד • יעקב עמידרור • יוסי כהן • מאיר בן שבת • איל חולתא • צחי הנגבי
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36225845המטה לביטחון לאומי

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=המטה_לביטחון_לאומי&oldid=2264115"