משרד הכלכלה והתעשייה
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| תחום שיפוט |
 ישראל |
| תאריך הקמה | 1949 |
| ממשלה |
 ממשלת ישראל |
| שר | ניר ברקת |
| תאריך כניסה | 29 בדצמבר 2022 |
| מנכ"ל | אוהד כהן |
| שמות קודמים |
משרד התעשייה משרד התעשייה, המסחר והתיירות משרד התעשייה והמסחר (התמ"ס) משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (התמ"ת) |
| economy.gov.il | |
משרד הכלכלה והתעשייה הוא משרד של ממשלת ישראל שהוקם בשנת 1949, ומופקד על יישום מדיניות הממשלה לעידוד הצמיחה הכלכלית של ישראל בדגש על חדשנות ופריון, הפחתת יוקר המחיה, הגברת התחרות במשק, פיתוח ההון האנושי וקידום הסחר הבינלאומי.
שם המשרד
המשרד שינה את שמו פעמים אחדות, שינויים המשקפים שינויים בתחומי האחריות של המשרד, שנעשו משיקולים פוליטיים ומשיקולים פונקציונליים. עם הקמתו נקרא המשרד "משרד התעשייה", בהמשך וברוב שלושים שנותיו הראשונות נקרא המשרד בשם "משרד המסחר והתעשייה". בשנת 1978 שונה שמו ל"משרד התעשייה, המסחר והתיירות", וכעבור שלוש שנים הופרד ממנו משרד התיירות, והמשרד שינה שמו ל"משרד התעשייה והמסחר" (ובקיצור: "משרד התמ"ס"), שינוי הרומז למתן עדיפות לתעשייה על פני המסחר. בשנת 2003, עם מינויו של אהוד אולמרט לשר העומד בראש המשרד, הורחב המשרד באמצעות צירופו של משרד העבודה (שהיה קודם לכן חלק ממשרד העבודה והרווחה), ושם המשרד שונה ל"משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה" (ובקיצור רוֹוֵחַ: "משרד התמ"ת"). בשנת 2013, עם הקמת הממשלה ה-33 ומינויו של נפתלי בנט לשר העומד בראש המשרד, שונה שמו ל"משרד הכלכלה" ללא שינוי בסמכויותיו. בנובמבר 2015, עם מינויו לממלא מקום שר הכלכלה, יזם בנימין נתניהו את שינוי שם המשרד ל"משרד הכלכלה והתעשייה",[1] לשם הדגשת חלקה של התעשייה בפעילות הכלכלית (שהתעשייה היא חלק ממנה).
יעדי המשרד
יעדיו המרכזיים של המשרד:
- הגברת הצמיחה ויכולת ההתמודדות עם מצבים משתנים בכלכלה, באמצעות קידום המחקר והפיתוח התעשייתי ככלי לפיתוח תעשייה עתירת ידע בעלת ערך מוסף גבוה וכושר תחרות בעידן הכלכלה הגלובלית.
- שיפור כושר התחרות של המשק הישראלי וקידום הפעילות הכלכלית הבין-לאומית של ישראל תוך התמקדות בתחום סחר החוץ ומשיכת משקיעים זרים, זאת על מנת להבטיח צמיחה המבוססת על סחר חופשי ושיתוף פעולה כלכלי בין ישראל למדינות אחרות.
- הגברת רמת התחרות במשק לשם הגדלת רווחת הצרכן באמצעות הפחתת יוקר המחיה, תוך שימור רמת האיכות של המוצרים והשירותים הנצרכים. כמו כן, שמירה על זכויות הצרכנים ועידוד מודעות צרכנית לשם שמירה על כללי מסחר הוגנים. זאת בנוסף לטיוב הרגולציה הממשלתית, על ידי הפחתת נטל רגולטורי והסרת חסמים תהליכיים, בין היתר על ידי התאמת הדרישות החוקיות המוטלות על ייבוא או על ייצור למקובל בשווקים משמעותיים בעולם.
- יצירת התנאים להיווצרותם של מקומות עבודה שמקורם בצרכים כלכליים ועסקיים יציבים וארוכי טווח ומתן עדיפות לאזורי עדיפות לאומית וליישובים שבהם שיעור ההשתתפות בכוח העבודה האזרחי נמוך.
- הגדלת שיעורי התעסוקה וההשתתפות בכוח העבודה של כלל האוכלוסייה, תוך התמקדות בהגדלת שיעורי התעסוקה של אוכלוסיות ששיעור השתתפותן בתעסוקה נמוך, כגון: חרדים, אנשים עם מוגבלות, הורים יחידים, ערבים, דרוזים וצ'רקסים.
- חיזוק העסקים הקטנים והבינוניים כמנוע צמיחה למשק. בתוך כך נכללות פעולות להסרת חסמי נגישות להון, הקלת העומס הרגולטורי והפחתת הנטל הביורוקרטי על עסקים, סיוע במימוש פוטנציאל הפריון, החדשנות, היעילות וכושר התחרות של העסקים ויצירת תשתית תומכת להקמה של עסקים חדשים ולהתפתחותם.
מבנה ארגוני
יחידות מטה
- מינהל ומשאבי אנוש;
- אגף כספים וחשבות;
- אגף תקציבים, תמחיר ופיקוח מחירים;
- לשכה משפטית;
- אגף דוברות ופרסומים;
- אגף אסטרטגיה ותכנון מדיניות;
- אגף ביקורת פנים;
- אגף מערכות מידע.
יחידות המשרד
- הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה;
- לשכת המדען הראשי;
- הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים;
- הרשות לשת"פ תעשייתי וקידום השקעות זרות;
- מינהל סחר חוץ;
- מינהל התקינה;
- מינהל יבוא;
- מינהל חירום;
- אגף איגוד שיתופי;
- מינהל אזורי תעשייה;
- מינהל סביבה ופיתוח בר קיימא;
- מינהל תעשיות;
- מינהל יהלומים, תכשיטים ואבני חן;
- אגף משקולות ומידות;
- אגף אכיפה במסחר.
סוכנויות ביצוע הכפופות ישירות לשר הכלכלה והתעשייה:
- הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית;
- רשות התחרות;
- הרשות לסחר הוגן ולהגנת הצרכן;
- מכון התקנים הישראלי;
- מכון הייצוא ושת"פ בינלאומי;
- ביטוח סיכוני סחר חוץ (אשרא);
- הרשות להסמכת מעבדות.
- רשות התקשוב הממשלתי
- מטה המיזם הלאומי ישראל דיגיטלית
מחוזות המשרד
- מחוז באר שבע והדרום;
- מחוז חיפה והצפון;
- מחוז ירושלים;
- מחוז תל אביב והמרכז.
תעשייה
הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה
ערך מורחב – הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה
הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה פועלת מכוח החוק לעידוד השקעות הון, תשי"ט-1959. ביום 1.1.2017 שונה מעמדה של היחידה מ"מרכז ההשקעות" ל"רשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה". הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה מציעה מגוון מסלולי סיוע:
- מסלול מענקים מכוח החוק לעידוד השקעות הון, אשר כולל בין היתר 2 מתווים המיועדים למפעלים פורצי דרך בעלי חדשנות טכנולוגית גבוהה ובנוסף מסלול הטבות מס לבנייה להשכרה למגורים.
- מסלולים מנהליים, לרבות: מסלולי תעסוקה, מסלול להטמעת ייצור מתקדם, מסלול להגדלת הפריון בתעשייה, מסלול למשיכת מפעלים תעשייתיים ליישובי הבדואים בנגב, מסלול למשיכת מפעלים תעשייתיים לדימונה, ערד וירוחם, מסלולי איכות הסביבה (כלכלה ירוקה), מסלולי תחרות/יוקר מחיה, מסלולי תיעוש הבנייה ועוד המסלולים המנהליים פועלים מכוח החלטות ממשלה וסיכומים בין-משרדיים במסגרת הוראות מנכ"ל.
הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה מאשרת מדי שנה מאות תוכניות ומפעילה מנגנון רחב אשר עוסק בהליכי הטיפול הנגזרים מן החוק וההוראות המנהליות, כדוגמת הבודקים המקצועיים אשר מספקים לרשות חוות דעת עבור הבקשות השונות, החברה הממשלתית ענבל המספקת לרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה שירותי חשבות ומיכון, והגופים המלווים הנוטלים חלק במסלול המענקים, רואי חשבון ושמאים.
מינהל אזורי תעשייה
המינהל לאזורי תעשייה מופקד על פיתוח ויצירת מקורות תעסוקה ביישובי הפריפריה. הפעילות העיקרית היא:
- פיתוח תשתיות לפארקי תעשייה ושיווקם ליזמים. זמינות המגרש והקצאתו ליזם בפטור ממכרז מעניקות לפריפריה יתרון יחסי במשיכת היזמים. המדיניות קובעת התמקדות בפיתוח פארקי תעשייה מרחביים המשותפים למספר רשויות מקומיות שכנות, כדי לנצל ביעילות את משאבי התקציב והקרקע. בהתאם למדיניות זו מופעלות 29 מינהלות לפארקי התעשייה, בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות.
- טיפול ממוקד במספר מוגדר של יישובים באזורי הפיתוח: זוהי תוכנית סיוע משלימה וחלופית למענקים שניתנו בעבר ליזמים על-פי החוק לעידוד השקעות הון. התוכנית הראשונה, "עידוד 99", התמקדה ב-21 יישובים ובמהלך שנת 2002 הצטרפו עוד 28 יישובים. במסגרתה בוצעו פרויקטים תשתיתיים בתחומים אלה: שיפור רמת השירותים והפיתוח הכלכלי, פיתוח תחומי המסחר והתיירות, קידום צורכי הקהילה והחברה והשבחת ההון האנושי.
מינהל היהלומים, אבני חן ותכשיטים
פעילות המינהל היא במימוש של הכלים העומדים לרשות המשרד לקידום ופיתוח התעשיות והסחר בענפי היהלומים, אבני חן ותכשיטים. המינהל מסייע להנהלת המשרד בגיבוש ותכנון המדיניות התעשייתית לענפים אלה תוך שימוש בידע המצוי והיכרות עם הצרכים והיעדים של ענפים אלה בתחומי ההשקעות, הטכנולוגיה, המחקר ופיתוח, התעסוקה ושיווק בחו"ל. במסגרת מינהל יהלומים אבני חן ותכשיטים פועלים משרדי המפקח על היהלומים, הפועל מתוקף "צו הפיקוח על היהלומים יבואם ויצואם 1979". בנוסף לסמכויותיו למתן רישיונות עיסוק ביהלומים ליצרנים, סוחרים וצורפים, מפעיל המפקח על היהלומים תחנת מכס בלעדית בארץ ליבוא ויצוא יהלומים ואבנים יקרות. המינהל בוחן וממליץ במסגרת החוק לעידוד השקעות הון על תוכניות השקעה להקמה והרחבה של מלטשות ושל מפעלי תכשיטים, ומעביר המלצותיו לרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה.
המינהל מסייע ליצרנים בארץ לחדור לשוקי חוץ וממליץ על סיוע כספי במסגרת הקרן לעידוד השיווק לחו"ל. כמו כן מעודד המינהל, בשיתוף עם מכון היהלומים ומכון היצוא, השתתפות של חברות ומפעלים בתערוכות וירידים מקצועיים בתחומי היהלומים והתכשיטים. המינהל בשיתוף עם מכון התקנים ממונה על תקינה של תכשיטי זהב וכסף. לשם ביצוע כל המטלות והיעדים מקיים המינהל קשר הדוק עם מוסדות וארגונים ענפיים בישראל ומחוצה לה. עובדי המינהל חברים בוועדות ציבוריות שמטרתן קידום ענף היהלומים וענף התכשיטים. כמו כן מייצגים את עמדת הממשלה בתהליך קימברלי שמטרתו למנוע סחר ביהלומי קונפליקט.
מינהל סביבה ופיתוח בר קיימא
מינהל סביבה ופיתוח בר קיימא הוקם בשנת 2009 על בסיס מינהל כימיה וסביבה. המינהל משמש גוף המקשר בין פעילויות המשרד לתעשייה בתחומי אחריותו, והוא מהווה כתובות לפניות התעשייה בכל נושא שבו עוסק משרד הכלכלה. התעשייה שבאחריות המינהל כוללת מגוון רב של עסקים, הן עתירי מו"פ והן מסורתיות, החל בכימיה בסיסית, חומרי ביניים, ייצור בשיטות ביוטכנולוגיות, מוצרים שונים ובהם תרופות, חומרי הדברה, דשנים, קוסמטיקה ועוד. תחומי תעשייה נוספים כוללים פלסטיק וגומי על מוצריהם השונים וכן מוצרי בנייה ותעשיית העץ, הנייר והדפוס.
המינהל מרכז את ההיבטים של איכות הסביבה בקשר לתעשייה, מטפל באמנות סביבתיות בינלאומיות, משתתף בחקיקה מקומית הנובעת מדרישות סביבתיות וכן מבטיח שזרועות הסיוע השונות של המשרד יתחשבו, בין השאר, בגורמי הסביבה.
פעילות המינהל כוללת חוות דעת והמלצות בנושאי הסיוע השונים של המשרד: השקעות, סיוע שיווקי, הקצאת קרקע, טיפול בנושאי מכסים והגנה על תוצרת הארץ. המינהל הוא כתובת למידע כללי לגבי התעשיות בתחום טיפולו ולמידע ספציפי לגבי מפעלים, חומרי גלם, יבוא ויצוא. ממוני המינהל הם הרשות המוסמכת ליבוא ויצוא, של מוצרים החייבים ברישוי.
מינהל תעשיות
מינהל תעשיות הוקם כתוצאה ממיזוג של "מינהל מוצרי צריכה והתעשיות", "מינהל הטקסטיל ותעשיות קלות" ו"מינהל תעשיות המזון". המינהל המאוחד המטפל במגוון רחב של מוצרים שהמאפיין אותם הוא ברובם מוצרים סופיים לשימוש צרכני. תחום המוצרים כולל את תעשיות המזון, מוצרים מן החי והצומח, משקאות, תשומות לטקסטיל, בדים ואשפרה, ביגוד ומוצרי טקסטיל מוגמרים אחרים, נעליים ומוצרי עור; תעשיות קלות כגון אופטיקה, צורכי משרד, צעצועים, מוצרי יודאיקה, תשמישי קדושה ועוד. המינהל מופקד על התחומים הבאים:
- תעשיות ההיי-טק בתחום הרכיבים האלקטרוניים, ההרכבות האלקטרוניות, מנועים חשמליים ואביזרים לחלוקת חשמל, ציוד חשמלי ומכשירי חשמל, מזגנים, ציוד התראה ואבטחה, מכונות דפוס, ציוד בקרה ובדיקה, ציוד בקרה צבאי. מערכות סולריות, וקבלנות משנה לענף האלקטרוניקה
- מערכות טלקומוניקציה וציוד אלקטרוני, מערכות מחשבים, תוכנה ותקשורת אינטרנט
- ציוד אלקטרו-אופטי, מוצרי אלקטרוניקה לשוק הביטחוני
- מכשור רפואי וקוסמטי מכני והאלקטרוני
- תעשיות המתכת הבסיסית וחומרי הגלם, מוצרי מתכת
- צינורות ומוצרי פח, פרופילים מפלדה ואלומיניום, תעשיות כבלים וחוטים
- כלי הובלה (ביבשה, בים, ובאוויר), מכונות וציוד תעשייתי וחקלאי, זיווד, עיבוד שבבי
המינהל מטפל בבקשות בתחומים הנ"ל לסיוע בהשקעות המופנות למרכז ההשקעות, בבקשות לסיוע בשיווק המופנות לקרן השיווק לחו"ל, בבקשות להקצאות קרקע, ובמדיניות רישוי היבוא.
המינהל מטפל בכל ההיבטים של ייצור, יצוא ויבוא, תקנים ביקורת איכות וצרכנות בתחומי מוצרים אלו. מילוי משימות אלו מחייב קיום קשר שוטף עם גורמים שונים נוסף ליצרנים וליבואנים, כגון: רשות המזון שליד משרד הבריאות, מכון התקנים, המכס, משרד החקלאות, משרד העבודה, מכון היצוא ומחלקת הכשרות ברבנות הראשית. תעשיות המזון והטקסטיל רגישות ביותר לסחר חוץ. ההתחייבות שקיבלה המדינה על עצמה במסגרת הסכמי גאט"ט, הקהילייה, הסכמי סחר חופשי עם ארצות הברית ועם ארצות אחרות מחד גיסא וההגנה המסורתית שממנה נהנות תעשיות אלו בארצות חוץ מאידך גיסא, מחייבות מאמץ ניכר וכולל על מנת להבטיח תחרות הוגנת ומניעת אפליה, פעולות אלו כוללות, בין היתר, בדיקות ומניעת היצף ויבוא מסובסד ומאבק בצעדים מפלים נגד יבוא מישראל בחו"ל.
המינהל מעורב גם ביישום טכנולוגיות חדשות, בבדיקה ובהערכה של תוכניות השקעה ומו"פ, בבקרה ובאכיפה של תקנות למניעת הגבלים עסקיים ובפיקוח מחירים במוצרים בסיסיים.
פעילות בינלאומית
מינהל סחר חוץ
מינהל סחר חוץ אמון על ניהול מדיניות הסחר הבינלאומית של מדינת ישראל. תחומי הפעילות העיקריים כוללים פעולות לקידום הסחר והיצוא, ייזום ותחזוקת הסכמי סחר לשיפור תנאי הסחר של ישראל, עידוד ומשיכת השקעות זרות ויצירת שיתופי פעולה אסטרטגיים עם חברות זרות. במקביל לפעילות בישראל, המינהל מפעיל מערך של נציגים כלכליים אשר מהווים את הזרוע הביצועית של המשרד בשוקי חו"ל.
המבנה הארגוני של המינהל לסחר חוץ והחלוקה התפקודית משקפים את ייחודו במסגרת המערכת המנהלית של המשרד. היחידה מהווה הגורם המרכזי בעיצוב מדיניות סחר החוץ של ישראל ובקידום ותחזוקה של מערך הסכמי הסחר של ישראל, והיא מפעילה מערכת של נציגים כלכליים בנציגויות ישראל בחו"ל ומהווה גוף ממונה מדריך ומסייע להם. מינהל סחר חוץ משמש נקודת קשר של המשרד ושל מערכת סחר החוץ הישראלי כולה עם הנציגים הזרים בארץ ועם אורחים רשמיים מחו"ל.
לשם קידום ותחזוקה של הסכמים בינלאומיים קיימת במינהל לסחר חוץ המחלקה למדיניות מסחרית והסכמים בינלאומיים הכוללת מספר יחידות:
- המחלקה להסכמים מולטילטראליים - מובילה את הפעילות מול הארגונים המעצבים את המדיניות וכללי הסחר בעולם, בהם ה-WTO.
- המחלקה להסכמים בילטרליים - מנהלת משא ומתן על הסכמי סחר חדשים של מדינת ישראל במטרה למנוע אפליה של התעשייה הישראלית בשווקים הבינלאומיים. בנוסף, עוסקת המחלקה בתחזוק הסכמים קיימים בין המדינות ובניהול מערכת הקשרים וההסכמים מול האיחוד האירופי.
- המחלקה למדיניות יבוא ו-OECD - עוסקת בגיבוש מדיניות היבוא לישראל ובפישוט תהליכי יבוא ויצוא. בנוסף, עוסקת המחלקה בפעילות מול ארגון ה-OECD.
העיסוק במגוון תחומי קידום היצוא נעשה באמצעות דסקים אזוריים ורשת נספחים מסחריים ברחבי העולם. במינהל לסחר חוץ קיימים הדסקים הגאוגרפיים הבאים: אירופה, אמריקה, אסיה-פסיפיק ואפריקה, הודו-סין ומזה"ת וצפון אפריקה. הדסקים הגאוגרפיים עוסקים בקביעת מדיניות, סיוע לקידום יחסי הכלכלה והסחר, הכוונת הנציגים הכלכליים תוך הגשת סיוע ייעוצי/מנהלי/טכני, תקציב ובקרת הפעילויות של הנציגים, ארגון וטיפול במשלחות נכנסות ויוצאות, ועדות מעורבות, טיפוח הקשרים עם השגרירויות הרלוונטיות בארץ ועם גורמים ישראלים, ממשלתיים ופרטיים, הפועלים באזורים עליהם ממונים הדסקים, הכנת סקירות כלכליות ומסחריות וארגון ביקורי שר ושל גורמים רשמיים אחרים באזורים בהם מטפל הדסק. פעילויות קידום היצוא כוללות בנוסף גם הפקת חומרי הסברה להצגת הפוטנציאל הכלכלי-תעשייתי של ישראל, סיוע ליצואנים בודדים בפעילותם בחו"ל ובחדירה לשווקים חדשים, אירוח עיתונאים זרים בארץ וליווי ביקורם בתעשייה, קידום השתתפות ישראלית בתערוכות מסחריות ענפיות בעולם וקידום השתתפות זרה בתערוכות ובביתנים ישראלים בישראל ומחוצה לה.
המשרד מחזיק 41 נספחויות מסחריות במרכזי הסחר העיקריים בעולם המשמשים כזרוע קדמית של כל הגופים העוסקים בקידום היצוא ובקשרים הכלכליים. המינהל לסחר חוץ אחראי על הכשרת וניהול מערך הנספחים, בישראל ומחוצה לה.
לשכת המדען הראשי והרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית
- ערך מורחב – המדען הראשי במשרד הכלכלה
ב-1 בינואר 2016, מתוקף תיקון מס' 7 לחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, התשמ"ד-1984 הוקמה הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית (רשות החדשנות). רשות החדשנות מחליפה את פעילות מתן ההטבות/סיוע של לשכת המדען הראשי ואת פעילות עמותת מתימו"פ שהיא עמותה ממשלתית אשר העניקה שירותים שונים ללשכת המדען הראשי. המדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה ישמש כראש הרשות, יעמוד בראש מועצת הרשות ויכהן כיושב ראש ועדות המחקר האחראיות על מתן ההטבות השונות שמעניקה הרשות.
הרשות לשת"פ תעשייתי וקידום השקעות זרות
הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי (רשפ"ת) מופקדת על ניהול רכש הגומלין של מדינת ישראל, משיכה וטיפול בהשקעות זרות ישירות לישראל. בהתאם לכך פועלת רשפ"ת לייזום, מעקב, בקרה ותיאום פעילויות של שיתוף פעולה תעשייתי הנובעות מהתחייבויותיהן של חברות זרות לרכש גומלין בישראל. הרשפ"ת מוסמכת לדרוש מחברות זרות שזכו במכרזים ממשלתיים וציבוריים לבצע רכש גומלין בארץ בהיקף של 35% לפחות מערך העסקה (או 20% למדינות החברות בהסכם ה-GPA). מטרת פעילותה של רשפ"ת היא מינוף ההוצאה הממשלתית ליצירת הזדמנויות עסקיות ותעסוקתיות, להבאת טכנולוגיות חדישות מחו"ל, להגברת השקעות זרות במחקר ופיתוח, להגברת היצוא ולפתיחת שווקים חדשים. כמו כן, פועלת רשפ"ת באמצעות הכלים שבידיה לחיזוק תעשיות ועסקים בפריפריה ובאזורי עדיפות לאומית ול"פתיחת הדלת" לתעשיות בינוניות וקטנות ליהנות מרכש גומלין.
שיתוף הפעולה התעשייתי מבוצע באופנים שונים ובהם: יחד עם התאחדות התעשיינים בישראל המקדמת את קניית מוצרים ושירותים כחול-לבן, קבלנות משנה מקומית, שתוף פעולה במו"פ, השקעות וסיוע שיווקי של החברה המחויבת ליצואן הישראלי בחו"ל. הרשות קשורה בהסכמי שיתוף פעולה תעשייתי עם כ-200 חברות ותאגידים זרים, בתחומי הביטחון, תעופה, אנרגיה ואקולוגיה, חשמל ואלקטרוניקה, מחשבים, ציוד רפואי, רכב ותחבורה ועוד. לרשפ"ת קשר ישיר למקבלי ההחלטות ואנשי הרכש באותן החברות והתאגידים.
הרשות מקיימת באופן שוטף מפגשים בין התעשיות הזרות והישראליות, מקבלת דרישות טכניות והצעות לשיתוף פעולה מהחברות הזרות, מקשרת מפעלים ישראלים עם אנשי הקשר שמונו לצורך ביצוע רכש גומלין מטעם החברות הזרות ומקיימת מעקב ובקרה אחר ביצוע ההתחייבויות לרכש גומלין. הרכש מהמפעלים הישראלים מבוצע על בסיס תחרותי במחיר, בכושר הייצור והאספקה, ובאיכות בהתאם לדרישת החברות הזרות.
מינהל הייבוא
מינהל היבוא הוקם בשנת 2015 ומופקד על קידום פעילות הסברה, הכרה והטמעה של מדיניות היבוא מול הגורמים העסקיים במשק, הפחתת רגולציה בהליכי היבוא ובמתן אישורי יבוא, וכן על מניעת יבוא בהיצף על פי חוק היטלי סחר ואמצעי הגנה, תשנ״א-1991 להגנה מפני יבוא בהיצף, יבוא מסובסד וסחר לא הוגן.
החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ בע"מ
החברה לביטוח סיכוני סחר חוץ הוקמה על ידי הממשלה, כדי לתת ליצואן שירותי ביטוח וערובת חיוניים ולסייע לו לבצע באופן יעיל ותקין את עסקאות היצוא שלו. המטרה העיקרית של שירותים אלו היא אבטחת היצואן כנגד סיכון של אי-קבלת התמורה מהלקוחות בחו"ל. החברה מספקת ליצואן מידע מקצועי על אודות האשראי של לקוחותיו בחו"ל וסיוע בקבלת המימון הדרוש לביצוע עסקאותיו על ידי העברת זכויות הפוליסה לטובת הבנק המממן או על ידי מתן ערבויות ישירות לבנקים.
הסיכונים המכוסים על ידי החברה כוללים שישה סיכונים מסחריים הנובעים מפשיטת רגל של הקונה או מאי-תשלום התמורה בעד הסחורה תוך חודשים ממועד הפירעון המוסכם ולאחר שהקונה אישר את קבלת הסחורה ללא השגות. סיכונים מדיניים-כלכליים הנובעים ממלחמה, מלחמת אזרחים, מהפכה והתפרעויות בארצו של הקונה, מאיחור או מאי-העברתה של התמורה הנובעים ממחסור במטבע חוץ או מהגבלות אחרות בארצו של הקונה וביטול רישיון היבוא של הקונה או הטלת הגבלות יבוא אחרות לאחר משלוח הסחורה. נוסף לפוליסות ביטוח האשראי למיניהן מספקת החברה גם פוליסות לביטוח אספקת נכסי השקעה, שירותים, עבודות קבלניות, ציוד קבלני והשקעות בארצות חוץ.
המכון הישראלי לייצוא ולשיתוף פעולה בינלאומי (IEICI)
המכון הישראלי לייצוא ולשיתוף פעולה בינלאומי (IEICI) נוסד כארגון ללא כוונת רווח בשנת 1958, תוך יצירת שותפות של ממשלת ישראל והמגזר הפרטי. המכון מקדם את היצוא התעשייתי ויצוא השירותים של ישראל וכן מפתח יחסי סחר, שיתופי פעולה ושותפויות אסטרטגיות עם חברות מחו"ל. מכון היצוא מעניק שירותים לאלפי יצואנים ואנשי עסקים בישראל. מכון היצוא מקדם את היצוא על ידי יוזמות בינלאומיות ותוכניות ייחודיות במדינות רבות, באמצעות הנציגים הרשמיים של ישראל - נספחי מסחר וכלכלה ונציגי פיתוח עסקי מקומיים. המכון מקיים קשרי עבודה עם הנציגים הדיפלומטיים ונספחי המסחר הזרים המכהנים בישראל, ועם ארגוני סחר בינלאומיים ברחבי העולם. המכון מספק שירותי מידע וייעוץ, קשרים וסיוע מקיפים בקידום היצוא של חברות ישראליות וכן שירותים משלימים עבור קהיליית העסקים הבינלאומית. המכון יוזם ומארגן משלחות עסקיות יוצאות ונכנסות. יוזם, מקים ומנהל ביתנים לאומיים וביתני מידע בתערוכות ובירידי סחר בינלאומיים ברחבי העולם, בהם הוא מציג את יכולותיה של ישראל במגוון תחומים.
המכון פועל באמצעות שתי חטיבות פיתוח עסקי - "חטיבת ענפים טכנולוגיים" ו"חטיבת מוצרי צריכה":
- "חטיבת ענפים טכנולוגיים" מכוונת את פעילותה להרחבת ההזדמנויות העסקיות עבור היצואנים הישראליים בתחומים הטכנולוגיים, עם דגש על יצירת קשרים עסקיים איכותיים. הפעילות השוטפת כוללת ייזום מפגשים עסקיים אפקטיביים, הסכמים לשיתופי פעולה והעברת ידע, פעילות שיווקית בתערוכות, מפגשים עסקיים וחיבור בלתי אמצעי בין חברות ישראליות לגורמים עסקיים ומוסדיים בעולם, פתיחת דלתות בפני אינטגרטורים, הבאת קניינים, עיתונאים זרים, כנסים וסמינרים ברחבי העולם. הענפים המיוצגים בחטיבה הם: אלקטרוניקה, תקשורת, תוכנה, ניו מדיה, קולנוע וטלוויזיה, תעופה וחלל, ביטחון המולדת, מכשור ומחשוב רפואי, ביוטכנולוגיה, ביו-פארמה, אגרוטכנולוגיה, טכנולוגיות מים וסביבה, בנייה, רכב, ופרויקטים בינלאומיים. בחטיבה פועלת "היחידה למדינות היעד", המרכזת את פעילות מכון היצוא בסין, הודו ובברזיל. בחטיבה פותחו שירותים ייחודיים לסיוע ליצואנים אל מול השווקים הללו הכוללים שירותי ייעוץ, הכנה לפגישות וסיוע במעקב לאחר הפגישות, הבנת התרבות העסקית ועוד.
- "חטיבת מוצרי הצריכה" מהווה צומת של מידע עסקי רב-חשיבות ליצואן. החטיבה ממוקדת ביצירה והרחבת הזדמנויות עסקיות ליצואנים הישראליים, תוך יצירת קשרים עם הנהלות של רשתות קמעונאיות מובילות וחיבור לקניינים מובילים בתחום, מפגשים עסקיים בתערוכות בינלאומיות, קישור לסוכנים ומפיצים, חשיפה במדיה תקשורתית ובקרב לקוחות פוטנציאלים. החטיבה יוזמת ומציעה ליצואנים ליטול חלק בפעולות שיווק כגון ביקורי קניינים ועיתונאים ומפגשים עם לקוחות באתרים שונים בחו"ל. הענפים המיוצגים בחטיבה הם: אריזה, פלסטיקה, טקסטיל ואופנה, תכשיטים, יודאיקה וחפצי-חן, מזון, יין ומשקאות, קוסמטיקה וטואלטיקה ומוצרים לבית ולמשפחה.
מסחר וצרכנות
הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים
הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים נועדה לרכז את פעילות הממשלה בתחום עסקים קטנים ובינוניים, לגבש מדיניות ולתאם את פעולתם של הגופים השונים העוסקים בתחום זה. הסוכנות מציעה מגוון כלי סיוע, ומייצגת את העסקים הקטנים בפני הממשלה והכנסת. המטרה העיקרית של הסוכנות היא לסייע ליזם ולבעל העסק להתגבר על מכלול החסמים והקשיים העומדים בדרכו.
הסוכנות פועלת בכמה מישורים שבאים לתת מענה לשלושה כשלי שוק שמאפיינים מגזר זה: רמת נגישות נמוכה למימון, ידע חסר ונטל ביורוקרטי. בתחום המימון מפעילה הסוכנות כלים כמו הקרן לעסקים קטנים ובינוניים בערבות מדינה, שמופעלת בשיתוף עם החשב הכללי במשרד האוצר; קרן לעידוד השיווק לחו"ל, קרן לנשים ממגזר המיעוטים בשיתוף משרד ראש הממשלה וקרנות קורת; קרן לפיתוח מוצרים עתירי עיצוב ועוד. על מנת להתגבר על מחסור בידע עסקי בקרב עסקים קטנים, מפעילה הסוכנות תוכנית ייעוץ עסקי לעסקים וליזמים, וכן מספקת מדריכים מקצועיים באתר האינטרנט שלה. תוכניות נוספות של הסוכנות מתקיימות ברמה האזורית באמצעות מוקדי שטח, שהם עמותות שמהוות זרוע מבצעת של הסוכנות וממומנות על ידה. מגוון הכלים המוצעים במוקדי השטח כוללים: קורסים והדרכות, ליווי יזמים בצעדיהם הראשונים, סיוע בהכנת תוכנית עסקית ובמציאת מקורות מימון. וכן תוכניות מיוחדות כמו סיוע בכניסה למעגל התעסוקה באמצעות יזמות, העמדת חממות עסקיות לעסקים צעירים, סיוע בהרחבת מעגלי השיווק וההפצה של עסקים בפריפריה.
לצד כלי הסיוע פועלת הסוכנות גם בתחום המדיניות, ומסייעת לעסקים קטנים ובינוניים להתגבר על הנטל הביורוקרטי. הסוכנות מבצעת ניטור של חקיקה ורגולציה, ובוחנת את השפעתה על מגזר העסקים הקטנים. הסוכנות נותנת המלצות להתאמת המדיניות או החקיקה ליכולותיהם של עסקים קטנים, ומציגה את עמדה בוועדות הכנסת. הסוכנות מקדמת נושאי מדיניות גם באופן יזום, ועמדה מאחורי תיקון חוק מס ערך מוסף שהרחיב את מעגל העסקים הזכאים לדווח מע"מ על בסיס מזומן, והפך אותו לחובה.
האגף לאיגוד שיתופי
האגף לאיגוד שיתופי מופקד על כל האגודות השיתופיות הרשומות בישראל מכוח פקודת האגודות השיתופיות ותקנות שהותקנו על פיה. האגודה השיתופית היא אחת מבין חמשת התאגידים מתחום המשפט הפרטי. השקפת היסוד הקיימת בבסיס התאגדות האגודה השיתופית היא הרצון לניהול עצמי, בדרך דמוקרטית, לרווחת כל החברים על פי עקרונות הקואופרציה.
עיקר תפקודי האגף לאיגוד שיתופי:
- רישום אגודות
- אישור תיקון תקנוני אגודות, לרבות תיקון שם האגודה
- סיווג אגודות שיתופיות
- פיקוח על אגודות שיתופיות
- עריכת חקירה ובדיקה באגודות
- עדכון פנקס החברים
- מינוי ועד ממונה
- הטלת עיקול זמני על נכסים
- הקפדה על עריכת ביקורת חשבונות באגודה
- בדיקת פנקסי האגודה
- טיפול בהפיכת אגודה לחברה
- אישור מיזוג אגודות שיתופיות
- פירוק אגודות
- הגשת תביעות נגד אגודות שאינן מקיימות את הוראות הדין
- יישוב סכסוכים בין חברי האגודות לאגודת ובין חברים בינם לבין עצמם (בהתאם לתקנון כל אגודה)
- רישום שיעבודים
- ביטול רישום האגודה
האגף מקיים משימות חינוכיות והסברתיות לרבות השתתפות בעריכת מחקרים ופרסומים בנושא הקואופרציה, השתתפות בכנסים בינלאומיים בנושא הקואופרציה וייצוג המדינה בכנסים אלו.
הממונה על התקינה
מינהל הממונה על התקינה אחראי על ביצוע מדיניות תקינה לאומית להבטחת ייצור ושווק מוצרים בריאותיים ואיכותיים, להגברת כושר התחרות של התעשייה המקומית והבטחת עמידתה של מדינת ישראל בהתחייבויותיה הבינלאומיות, כולל פרק TBT בהסכמי GATT. נוסף לכך, אחראי המינהל על הסיוע ובקרה על פעולות התקינה במכון התקנים ועל פעולות ההסמכה ברשות הסמכת המעבדות, וכמו כן על גיבוש ויישום מדיניות התקינה של המשרד. הממונה על התקינה מונה על ידי המנכ"ל כאחראי לעדכון השוטף של התוספת השנייה לצו ייבוא חופשי. במסגרת העדכון השוטף משמש הממונה על התקינה מתאם בין-משרדי להכללת דרישות תקינה רשמית ודרישות טכניות אחרות בתוספת השנייה, ואחראי על הפעילות המשרדית בנושא זה.
בתחומי אחריותו נמצאים, בין היתר: ייזום וביצוע שינויים במעמד סטטוטורי של התקנים: הכרזת הרשמיות או הסרת הרשמיות של התקנים. אישור רוויזיות בתקנים רשמיים, קבלת פניות בנושא הנ"ל מגורמים בתעשייה, בממשלה, מהצרכנים, מהיבואנים וכו'. ביצוע התייעצויות טרם השינוי של המעמד הסטטוטורי של התקן. הכנת פטורים זמניים מדרישות התקן - לחתימת השר. מתן המלצות למינהלים המקצועיים במשרד לגבי מתן פטור - 2ד' מדרישות העמידה בבדיקות ההתאמה לתקנים. אכיפת תקנים רשמיים וביצוע נטילות המוצרים לצורך כך. מתן כתבי הסמכה לאנשי המשרד ומחוצה לו. מתן אישורים למעבדות - על פי חוק התקנים. רשות מינהלת תו תקן.
מכון התקנים הישראלי
- ערך מורחב – מכון התקנים הישראלי
מכון התקנים הישראלי (מת"י) הוא תאגיד ממלכתי הפועל על פי חוק התקנים תשי"ג - 1953.[2] המכון אחראי להכנת תקנים לאבטחת איכותם ובטיחותם של מוצרים. עצמאותו של המכון נשמרת עקב היותו נושא את עצמו מבחינה תקציבית, ורוב פעילויותיו ממומנות מכספים המתקבלים בתמורה לשירותים שהוא מעניק ללקוחותיו. על קביעת מדיניות המכון אחראים גופים ציבוריים שבהם מיוצגים המגזר היצרני, המגזר העסקי, רשויות המדינה, גופי מדע ומחקר, לשכת המהנדסים.
פעילות מכון התקנים כוללת שלושה תחומים עיקריים: תקינה, בדיקות (בתחום התעשייה ובתחום הבניין) ואישור מוצרים ותהליכים ומערכות איכות.
עיקרי השירותים שנותן מכון התקנים הישראלי: הכנת תקנים ומפרטים ישראליים. פורסמו כ-3,000 תקנים.
- בדיקת התאמתם של מוצרים לתקנים (ישראליים ובינלאומיים). בדיקות אלה מבוצעות במעבדות הפועלות במכון בתחומים: בנייה, חומרי בניין, קרקע ודרכים, הידראוליקה ואנרגיה, תקשוב, כימיה מזון וטקסטיל, חשמל ואלקטרוניקה, מכניקה, כיול.
- הענקת תווי תקן (תווי איכות ותווי בטיחות) ותווים ירוקים למוצרים שונים המעידים שהמוצרים מתאימים לתקנים המתייחסים אליהם. למעלה מ-1,500 מוצרים מסומנים בתווים אלה.
- אישור מערכות איכות במפעלי תעשייה ובארגוני שירות בהתאם לדרישות המופיעות בסדרת התקנים ת"י ISO-900. כ-6,000 ארגונים קיבלו אישור ממכון התקנים.
- סיוע ליצואנים במידע לגבי הדרישות הקיימות בארצות היעד וכן בהשגת האישורים הנדרשים בחו"ל.
- הדרכה - ימי עיון, סמינרים - בנושאים הקשורים לאיכות ולפעילות מכון התקנים.
המכון פעיל במישור הבינלאומי במטרה להביא להתאמה של התקנים הישראלים לתקנים הנהוגים באירופה ובארצות-הברית ולהכרה של גורמי תקינה בעולם במערכות ההסמכה של מכון התקנים הישראלי. המכון חבר בארגוני התקינה הבינלאומיים ISO ו-IEC ושותף פעיל בוועדות התקינה הבינלאומיות של ארגונים אלו. עד היום חתם המכון למעלה מ-60 הסכמי הכרה הדדיים עם גופים שונים בעולם.
הממונה על הגנת הצרכן
הממונה על הגנת הצרכן מפקח על ביצוע הוראות חוק הגנת הצרכן התשמ"א - 1981 ומטפל בתלונות שראה בהן ממש על הפרת הוראות חוק זה או על פגיעה אחרת בצרכן. הממונה על הגנת הצרכן עומדת בראשות ה"רשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן".
הנושאים העיקריים בחוק הגנת הצרכן:
- איסור הטעיית הצרכנים
- איסור ניצול מצוקתם
- איסור פרסומת מטעה
- כללים בנוגע למכירות באשראי
- חובות גילוי ומידע לצרכן
- כללים בדבר פרסומת המכוונת לקטינים
- חובות וכללים בדבר סימון טובין
- חובות וכללים בדבר הצגת מחירי מוצרים ושירותים
- חובות בדבר מתן מידע לצרכנים והגנות בסוגי עסקאות מיוחדות:
- עסקאות ברוכלות (מכירות מדלת אל דלת)
- עסקאות בדירות נופש
- עסקאות מכר מרחוק (עסקאות שאין בהן קשר ישיר בין מוכר לקונה המתבצעות בעקבות פנייה של עוסקים לצרכנים באמצעי פרסום שונים, וההתקשרות נעשית בטלפון או בכל אמצעי אלקטרוני אחר, ללא נוכחות משותפת של הצדדים).
- מידע בדבר קרינה בלתי מייננת מטלפון נייד.
בסמכות הממונה על הגנת הצרכן לקבוע מדיניות, ליזום חקיקה, לבצע סקרים בענייני צרכנות ולטפל בכל תחום הקשור להגנת הצרכן ואשר לא הוטל בדין על רשות אחרת. הוראות חוק הגנת הצרכן חלות על כל מגזרי המשק למעט בנקאות וביטוח. לממונה סמכויות אדמיניסטרטיביות למניעת כשלים ביישום החוק. אל יחידת הממונה על הגנת הצרכן מגיעות תלונות ופניות מציבור הצרכנים. תלונה המגלה עבירות על החוק מועברת לבדיקה במחוזות במשרד הכפופים למינהל סחר פנים. בסיום החקירות, מועבר התיק ללשכה המשפטית, לשם קבלת החלטה, האם להגיש כתב אישום בגין הפרת הוראות חוק הגנת הצרכן, או לנקוט צעדים אחרים בהתאם להוראות החוק.
המועצה הישראלית לצרכנות
המועצה הישראלית לצרכנות, היא חברה ממשלתית הפועלת שלא למטרות רווח מאז 1970, ומתוקצבת על ידי המדינה מתקציב משרד הכלכלה. המועצה הישראלית לצרכנות היא הגוף הצרכני הגדול והמשמעותי ביותר בישראל. המועצה מטפלת בתלונות ציבור, כשהטיפול מתרכז בהיבט האזרחי שנועד לפצות את הצרכנים על הנזק שנגרם להם ומאפשר יצירת בסיס מידע על פגיעות בצרכנים, עוולות צרכניות ופערים בחקיקה שפוגעים בציבור.
המידע העולה מפניות הציבור וממגוון מקורות נוספים משמש את המועצה בניתוב פעילויותיה בתחום המאקרו: ייזום שינוי חקיקה; שינוי מדיניות עסקים; קידום העניין הצרכני מול משרדי הממשלה והפעלת האכיפה הפלילית; קידום תקינה צרכנית במכון התקנים; הגשת תביעות משפטיות, תביעות ייצוגיות ועתירות לבג"ץ; ייצוג האינטרסים הצרכניים בבית הדין לחוזים אחידים; הגברת המודעות הצרכנית ועוד. המחוקק מייחס חשיבות לפן האזרחי של הגנת הצרכן והעניק למועצה לצרכנות, באמצעות חוקים שונים, מעמד המאפשר לה להגיש תביעות ייצוגיות, להביע עמדות בבית הדין לחוזים אחידים ולערער על החלטות הממונה על ההגבלים העסקיים. בפעולתה, שמה המועצה דגש על איתור כשלי שוק, שמחדל הרשויות בהם הוא בעל פוטנציאל פגיעה רב בציבור, מבחינה כלכלית ולעיתים אף בטיחותית, ומפעילה לחץ על הרגולטורים לתיקון המחדלים, למשל עתירת המועצה בעניין מרווח השיווק בדלק, הפיקוח על מחירי ספרי הלימוד ותחום הגז.
כדי לקדם את הגנת הצרכן פועלת ותפעל המועצה לצרכנות בין היתר בדרכים הבאות:
- הקמת מועדון צרכנים, שבאמצעותו יצטרף ציבור הצרכנים למאבקים עקרוניים שהמועצה יוזמת לקידום האינטרס הצרכני. המועצה גם תפיץ לחברי המועדון מידע על תחקירים ובדיקות שהיא עורכת. נכון להיום חברים במועדון הצרכנים עשרות אלפי חברים.
- ביצוע תחקירים ובדיקות.
- טיפול פרטני בפניות צרכנים ואיתור בעיות עקרוניות בתחומים השונים.
- פעילות הסברה ומידע לציבור בתחומים שונים.
- פעילות ענפה בתחום המשפטי.
הרשות להגבלים עסקיים
- ערך מורחב – רשות התחרות
הרשות להגבלים עסקיים היא גוף עצמאי הפועל על פי דין, ובראשה עומד מנהל הרשות, שהוא הממונה על הגבלים עסקיים, שר הכלכלה הוא השר האחראי על ביצועו של חוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח-1988. הרשות מופקדת על אכיפת החוק בתחום של התערבות המדינה לשימורה של התחרות במשק. הרשות עוסקת בפעילות שמבצעים עסקים במשק ועניינה במניעת השתלטות על שווקים. במסגרת פעולה זו מתייחסת לשלושה סוגים של הגבלים עסקיים: הסדר כובל, מונופולין (לרבות קבוצת ריכוז) ומיזוגים.
הרשות הלאומית להסמכת מעבדות
- ערך מורחב – הרשות הלאומית להסמכת מעבדות
הרשות הלאומית להסמכת מעבדות פועלת מתוקף חוק שחוקקה הכנסת. שר התעשייה והמסחר אחראי להפעלת החוק. הרשות הלאומית להסמכת מעבדות היא תאגיד סטטוטורי המנוהל על ידי מועצה בת שבעה חברים. הרשות בוחנת ומסמיכה מעבדות. ההסמכה מהווה כלי להערכת היכולת הטכנית של המעבדה לבצע סוגי בדיקות, מדידות וכיולים מסוימים. תעודת הסמכה של הרשות מספקת הכרה רשמית ביכולתה המקצועית של המעבדה.
מעבדות יכולות לקבל הסמכה לכל הבדיקות והכיולים שהן מבצעות או לחלק מהם בהתאם לשיקול דעתן. מעבדה המבקשת הסמכה מציגה בפני הרשות את נתוניה ומפרטת את כל הבדיקות או את הכיולים שברצונה לכלול במסגרת ההסמכה. תהליך ההסמכה כולל מבדק יסודי של כל האלמנטים במעבדה המשפיעים על דיוק תוצאות הבדיקות שהיא מבצעת. אלמנטים אלו כוללים, בין היתר, כוח אדם, הכשרה מקצועית, פיקוח מקצועי, בקרת איכות, ציוד, תיעוד ודיווח תוצאות הבדיקות ובנוסף בחינת תנאי הסביבה אשר במסגרתם פועלת המעבדה. מבדק ההסמכה כולל: בחינת מערכת האיכות המתועדת של המעבדה והנהלים המקצועיים שהיא פועלת לפיהם ומבדק במעבדה לבחינת יכולתם של עובדי המעבדה לבצע את הבדיקות או את המדידות שעבורן התבקשה הסמכה. לאחר שהוכחה היכולת של המעבדה על פי אמות המידה הבינלאומיות, ניתנת לה הסמכה.
מעבדה מוסמכת עובדת הסמכה חוזרת כעבור שלוש שנים. בין שני מבדקי הסמכה נמצאת המעבדה בפיקוח הרשות הלאומית להסמכת מעבדות. הפיקוח מקנה לרשות אמון שהמעבדה ממשיכה לעמוד בדרישות שלפיהן הוסמכה. הפיקוח מבוסס על מבדקים יזומים ועל מבדקי פתע של הרשות במעבדה, על עריכת בדיקות או כיולים לפריטים הניתנים למעבדה על ידי הרשות וכן על ניתוח סטטיסטי של התוצאות המתקבלות על ידי המעבדה. הרשות מהווה גורם אובייקטיבי שאליו יכולים לפנות לקוחות המעבדות, אם יש להם טרוניה או תלונה באשר לתפקודה המקצועי של המעבדה. הרשות הלאומית להסמכת מעבדות מפקחת על מתקני מחקר המבצעים עבודה פרה-קלינית לצורך רישום תרופות, מוצרי קוסמטיקה, חומרי הדברה, תוספי מזון ורעלים. הרשות מייצגת בכך את מדינת ישראל וחתומה על הסכם הכרה הדדית עם השוק האירופי. משמעות ההכרה ההדדית היא הכרה אם תוצאות המיוצרות במתקני המחקר בארץ עומדות בכללי ה-Good Laboratory Practice (GLP). לרשות הסכם הבנות דומה עם משרד איכות הסביבה האמריקאי (ה-EPA).
הרשות הוזמנה להיות משקיפה בארגון המדינות המפותחות (OECD) ובעתיד תהיה חברה מן המניין בוועדת הארגון העוסקת ב-GLP. הרשות משמשת נציגתה הבלעדית של המדינה להכרה הדדית ברשויות הסמכה של מדינות אחרות או של ארגונים בינלאומיים. בדרך זו משמשת הרשות מנוף בידי המדינה לקידום הסחר הבינלאומי של ישראל.
פעילות תעשייה ואכיפה במסחר במחוזות משרד הכלכלה והתעשייה
- מזון ומשכ"ל - הכנת מערך המפעלים החיוניים למזון ומשק כללי לשעת חירום, מעקב אחר המלאים במשק והכנת הרשויות המקומיות והאזוריות בתחומים האלה והבטחת אספקת מוצרים חיוניים בשעת חירום.
- משקלות ומידות – הבטחת דיוקם והתאמתם למסחר של כלל מכשירי המדידה בעסקים השונים הפרוסים ברחבי המחוז, סימון מכשירים תקינים בתו אימות דיוק, פסילת שימוש במכשירים שאינם מדויקים.
- תעשייה רישוי ויבוא –מתן שירות ליבואנים ועמילי מכס כגון: היתרי יבוא לפי סעיף 2ג'2, פטור מאישור תקן ופטור מחובת סימון בעברית, מתן רישיונות יבוא לנשק, תחמושת וחלקי חילוף לנשק.
זרוע העבודה
- ערך מורחב – זרוע העבודה
בשנת 2003 הועברו לסמכות המשרד נושאי התעסוקה, שהיו במסגרת משרד העבודה והרווחה. בעקבות החלטת הממשלה מ-31 ביולי 2016 הועברו הסמכויות בנושאי התעסוקה למשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. באוגוסט 2021, במסגרת ממשלת ישראל השלושים ושש, שבה זרוע העבודה למשרד הכלכלה והתעשייה.[3]
שרי המשרד לדורותיהם וסגניהם
.jpg)
.jpg)
_(cropped).jpg)
סגני שר במשרד
.jpeg)
.jpg)
מנכ"לי המשרד לדורותיהם
| מספר | שם | תחילת כהונה | סיום כהונה | הערות |
|---|---|---|---|---|
| 1 | היינץ גרינבאום[4] | 1948 | 1949 | |
| 2 | גרשון מירון[5] | 1950 | 1950 | |
| 3 | הרמן הולנדר[6] | 1951 | 1951 | איש המזרחי |
| 4 | יעקב פיקר | 1952 | 1952 | מונה בידי דב יוסף, כיהן פחות משלושה חודשים |
| 5 | שאול ליפשיץ[7] | 1953 | 1954 | |
| 6 | יוסף גליקמן[8] | 1954 | 1958 | |
| 7 | מיכאל צור | 1958 | 1966 | |
| 8 | דוד גולן[9] | 1966 | 1969 | |
| 9 | גדעון להב[10] | 1970 | 1973 | |
| 10 | משה מנדלבאום | 1974 | 1977 | |
| 11 | עמוס מר-חיים | 1977 | 1979 | |
| 12 | יורם זיו | 1979 | 1981 | |
| 13 | אברהם אשרי | 1981 | 1983 | |
| 14 | שוקי פורר | 1983 | 1986 | |
| 15 | יורם בליזובסקי | 1986 | 1989 | |
| 16 | דני דרך | 1989 | 1990 | |
| 17 | נתן שרוני | 1992 | 1994 | |
| 18 | יוסי שניר | 1994 | 1996 | |
| 19 | שוקי גלייטמן | 1996 | 1997 | |
| 20 | דב מישור | 1997 | 1999 | |
| 21 | ראובן חורש | 1999 | 2001 | |
| 22 | אמיר חייק | 2001 | 2003 | |
| 23 | רענן דינור | 2003 | 2006 | |
| 24 | גבריאל מימון | 2006 | 2009 | |
| 25 | שרון קדמי | 2009 | 2013 | |
| 26 | עמית לנג | 2013 | 2017 | |
| 27 | שי רינסקי | 2017 | 2020 | |
| 28 | דוד לפלר | 2020 | 2021 | |
| 29 | רון מלכא | 2021 | 2022 | |
| מ"מ | אוהד כהן | 2022 | מכהן |
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
אתר האינטרנט הרשמי של משרד הכלכלה והתעשייה
משרד הכלכלה והתעשייה, ברשת החברתית פייסבוק
משרד הכלכלה והתעשייה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
משרד הכלכלה והתעשייה, ברשת החברתית אינסטגרם
משרד הכלכלה והתעשייה, חברה ברשת החברתית LinkedIn
משרד הכלכלה והתעשייה, סרטונים בערוץ היוטיוב- אתרי יחידות המשרד
- המטה לקידום השקעות זרות
טלי חרותי-סובר ואורה קורן, "דברים זזים כשהם הופכים לבייבי של השר. כשהם לא, זה קשה יותר", באתר TheMarker, 31 בינואר 2018- ישי הולנדר, "בישראל מנפחים את החרם יותר ממה שהוא", בעיתון מקור ראשון, 20 בספטמבר 2018
- תקציב משרד הכלכלה והתעשייה במפתח התקציב של הסדנא לידע ציבורי
.svg){kind=icon}
.jpg){kind=link}
.png){kind=link}
הערות שוליים
- ^ יובל אזולאי, שינוי השם של משרד הכלכלה יעלה למדינה 1.5 מיליון שקל, באתר גלובס, 29 בנובמבר 2015
- ^ חוק התקנים תשי"ג - 1953 באתר משרד הכלכלה
- ^ ניצן צבי כהן, רשמית: הממשלה אישרה את מעבר זרוע העבודה למשרד הכלכלה, באתר דבר, 19.7.21
- ^ ארגון המיניסטריון למסחר ותעשייה, הצופה, 2 ביוני 1948
בעית הייצוא התעשייתי, הצופה, 22 ביוני 1949 - ^ המשלחת לבודפשט, מעריב, 1 בינואר 1950
- ^ א. אבן יבוא לסיור בישראל, דבר, 10 ביולי 1949
שבוע התעשייה נסתיים בסיור בנתניה, דבר, 20 בספטמבר 1951 - ^ ישיבת הממשלה, דבר, 5 בינואר 1953
- ^ ישיבת הממשלה, הצופה, 1 בפברואר 1954
- ^ ד. גולן מנכ"ל משרד, דבר, 24 בינואר 1966
ד. גולן יתמנה מנכ"ל, דבר, 5 בדצמבר 1969 - ^ המנכ"ל ש"צמח מבפנים", מעריב, 27 בינואר 1970
| שרי הכלכלה והתעשייה בממשלות ישראל | ||
|---|---|---|
| שרי התעשייה והמסחר (1948–2003): |
פרץ ברנשטיין • אליעזר קפלן • יעקב גרי • דב יוסף • פרץ נפתלי • פנחס ספיר • חיים יוסף צדוק • זאב שרף • יוסף ספיר • חיים בר-לב • יגאל הורביץ • גדעון פת • אריאל שרון • משה נסים • מיכה חריש • נתן שרנסקי • רן כהן • אהוד ברק • דליה איציק • דני נוה | 
|
| שרי התעשייה, המסחר והתעסוקה (2003–2013): |
אהוד אולמרט • אלי ישי • בנימין בן אליעזר • שלום שמחון | |
| שרי הכלכלה (2013–2016): |
נפתלי בנט • אריה דרעי • בנימין נתניהו | |
| שרי הכלכלה והתעשייה (2016 ואילך): |
בנימין נתניהו • משה כחלון • אלי כהן • עמיר פרץ • אורנה ברביבאי • ניר ברקת | |
| סגני שרי הכלכלה והתעשייה בממשלות ישראל | ||
|---|---|---|
| סגני שרי התעשייה והמסחר (1948–2003): |
זלמן סוזאיב • אריה אליאב • יצחק פרץ • מאשה לובלסקי • אלי בן-מנחם |
|
| סגני שרי התעשייה, המסחר והתעסוקה (2003–2013): |
מיכאל רצון • אלי אפללו • אורית נוקד | |
| סגני שרי הכלכלה והתעשייה (2021–2022): |
יאיר גולן | |
35361670משרד הכלכלה והתעשייה