הרעב ההמוני ברצועת עזה
 |
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
| |
| ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך |
 | |
| מפת רצועת עזה ומגבלות הגישה שיש לתושביה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | רעב המוני |
הרעב ההמוני ברצועת עזה הוא החרפת המשבר ההומניטרי שפרץ במלחמת חרבות ברזל, לאחר מתקפת הפתע על ישראל. תקיפות אוויריות של תשתיות וצמצום הסיוע ההומניטרי הובילה לירידה באספקת המזון. לפי הערכות האו"ם, החל מיוני 2024, חלק ניכר מאוכלוסיית עזה מתמודדת כעת עם רעב קטסטרופלי.[1]
רקע
 |
ראו גם – משבר המים ברצועת עזה |
בשנת 2007, לאחר עליית ארגון הטרור חמאס לשלטון, ישראל, יחד עם מצרים, הטילה סגר על רצועת עזה, וכן סנקציות כלכליות והגבלות שמטרתן להחליש את שלטונו של חמאס. בשנת 2008 חיבר מתאם פעולות הממשלה בשטחים מסמך שכותרתו "קווים אדומים", שבו מחושבות קלוריות המינימום הנחוצות כדי שתושבי רצועת עזה לא יגיעו למצב של תת-תזונה, לאור מגבלות התנועה של אנשים וסחורות שהטילה ישראל, בהן הגבלת כמויות של מוצרי מזון וחומרי גלם.[2][3]
על פי סעיף 55 באמנת ז'נבה הרביעית, עליה חתומה ישראל, לספק מזון וצרכי רפואה לאוכלוסייה בשטח כבוש: ”שומה על המעצמה הכובשת להבטיח במלוא מידת האמצעים שברשותה את אספקת המזון והרפואות לאוכלוסייה; במיוחד שומה עליה למלא את מחסוריו של השטח הכבוש במזון, ברפואות ובשאר דברים, אם אין מקורותיו של השטח הכבוש מספיקים.”[4]
תחילת המשבר
ערך מורחב – המשבר ההומניטרי ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל
כתגובה למתקפת הפתע ב-7 באוקטובר 2023 פתחה ישראל במלחמת חרבות ברזל במטרה למוטט את שלטון החמאס ברצועת עזה, וצה"ל הורה לתושבי הרצועה להתפנות מבתיהם לאזורים שבהם לא נערכים קרבות. על מנת להפעיל לחץ על החמאס לשחרר את החטופים הידקה ישראל את הסגר על רצועת עזה, והחל מ-9 באוקטובר מנעה כניסת משאיות לעזה. באותו יום החל משבר המזון ברצועה, כיוון שחלק גדול מהסיוע ההומניטרי כלל מזון בסיסי שחולק לתושבים. ב-18 באוקטובר הצהיר עלי זכי, דובר תוכנית המזון העולמית, כי אוכלוסיית עזה נמצאת בסכנת רעב.[5] שלושה ימים לאחר מכן האו"ם פרסם הצהרה לפיה מלאי המזון אוזל. סינדי מקיין, מנכ"לית תוכנית המזון העולמית, הצהירה ב-23 באוקטובר שאנשים "ממש מתים ברעב בזמן שאנחנו מדברים".[6] באותה עת החלה ממשלת ישראל לאשר הכנסת משאיות סיוע לעזה, אך בכמות מינימלית. אושרה כניסתן של כ-20 משאיות ביום, עם מזון, מים וציוד רפואי, לעומת כ-500 שהיו נכנסות לעזה מדי יום לפני כן.[7]
ב-3 בנובמבר מסר האו"ם שהתזונה הממוצעת של תושבי עזה מורכבת משתי פרוסות לחם ליום בלבד,[8] וארגון ActionAid קבע כי מעל לחצי מיליון תושבים בעזה עומדים בפני מוות מרעב.[9] דיווחים דומים, שתיארו כיצד המצב הולך ומחמיר, נמשכו בחודשים שלאחר מכן.
ב-1 בדצמבר פורסם דו"ח IPC, לפיו כמעט כלל האוכלוסייה ברצועת עזה מסווגת לפחות בשלב 3 במדד הביטחון התזונתי, שמשמעותו משבר תזונה ומחייה ממשי, מתוכם 40% בשלב 4 (מצב חירום הומניטרי) ו-15% (378,000 איש) בשלב 5 (רעב/קטסטרופה הומניטרית).[10] הדוח מזהיר כי הסיכון להרחבת רמת הרעב והעמקתו תגדל אם המלחמה לא תיפסק.[11] על פי הצפי של הדו"ח עד פברואר 25% מהאוכלוסייה (576,000 איש) יהיו בשלב 5 של המדד.[12][13] ב-22 בדצמבר הזהיר יוניסף כי הסיכון לרעב עולה מדי יום.[14] במרץ 2024, פורסמה הערכה נוספת של רמת חוסר הביטחון התזונתי בעזה. מתוך הדוח עולה, כי על פי מדד IPC, מעל 670,000 תושבים בעזה סובלים מרעב ומעל 870,000 נמצאים במצב חירום הומניטרי. מהדוח עולה שאם המצב לא ישתנה עד אמצע יולי 2024, מחצית תושבי עזה יסבלו מרעב.[15]
הגבלת כניסת מזון לעזה
על פי צה"ל, חמאס אחראי לרעב, מאחר שאנשיו גונבים סיוע הומניטרי,[16] הורגים אנשים המבקשים סיוע הומניטרי,[17] ושומרים לעצמם מזון במחסנים מוסתרים.[18] ארצות הברית והאו"ם הכחישו טענות אלה וציינו שלא סופקו ראיות התומכות בהן.[19] ב-1 במרץ 2024, נשיא ארצות הברית ביקר בחריפות את הגבלת כניסת המזון מהיבשה לרצועת עזה ואמר: ”בנוסף להרחבת המשלוחים דרך היבשה, כפי שאמרתי, אנחנו מתכוונים לעמוד על כך שישראל תאפשר ליותר משאיות ובעוד דרכים כדי להביא ליותר ויותר אנשים את העזרה שהם צריכים. בלי תירוצים.”[20][21]
על פי הוושינגטון פוסט, ישראל לא מאפשרת כניסה של כמות מספקת של מזון כפי שהיה לפני תחילת המלחמה. צמצום אספקת המזון בא לידי ביטוי במספר דרכים: כניסה של משאיות קטנות יותר שיכולות להוביל עד 15 טון, בעוד שבעבר הורשו להיכנס לעזה משאיות שהובילו 25 טון. אם לפני 7 באוקטובר, הועברו בכל ימי השבוע כ-7,500 טון של טובין כיום מועברים כ-1,500 טון ביום, כחמישית מהכמות שהועברה לפני המלחמה. רוב האספקה שכנסת לעזה מאז תחילת המלחמה היא מזון.[22]
פגיעה בתשתית
במהלך אוקטובר ונובמבר 2023 הפציצה ישראל את רוב המאפיות וטחנות הקמח ברצועת עזה.[23] במאפיות הבודדות שהמשיכו לפעול היו תורים ארוכים. כמו כן הותקפו סירות דייגים ורוב הנמלים ברצועת עזה.[דרוש מקור] בנוסף לכך, נהרסו בהפצצות ישראל מפעלי מזון, מחסני מזון ומשאיות להובלת מזון.[24] על פי ההערכות עד דצמבר 2023, כ-22% מהשטחים החקלאיים נהרסו.[25] הערכות מאוחרות יותר, אומדות את פגיעת המלחמה בתשתיות החקלאות ברצעה בין 80% ל־97%.[26] על פי הוושינגטון פוסט, עד אפריל 2024, נפגעו כל תשתיות החקלאות בתקיפות אוויריות ודחפורים ישראלים הרסו חוות ומטעים. על בסיס הוראות צה"ל, חקלאים עזבו את הגידולים והבקר ועברו דרומה ואלו נפגעו ומתו.[27]
ב-10 בדצמבר 2023 האו"ם, ארגוני סיוע בינלאומיים ועובדי סיוע בעזה הזהירו מפני רעב המוני.[28][29] ב-15 בדצמבר הצהיר סגן ראש תוכנית המזון העולמית כי להערכתו תשעה מתוך עשרה תושבים בעזה לא אכלו אוכל במשך כל אותו היום.[30]
החרפת משבר הרעב ב-2024
ב-3 בינואר 2024 אמר הכלכלן הראשי של תוכנית המזון העולמית, עריף חוסיין, ש-80% מכלל האנשים בעולם שחווים רעב קטסטרופלי נמצאים ברצועת עזה, בהתבסס על הנתונים שמדד ה-IPC.[31][32] לדבריו, "מעולם לא ראיתי משהו בקנה מידה דומה למה שקורה בעזה ובמהירות כזאת".[33] על פי פרופסור אלכס דה ואל (אנ'), מומחה למשברים הומניטריים, "החומרה, קנה המידה והמהירות של הרס המבנים הדרושים להישרדות, ואכיפת המצור, עולים על כל מקרה אחר של רעב מעשה ידי אדם ב-75 השנים האחרונות".[דרושה הבהרה] על פי מומחים, המצב בעזה ייחודי, בהשוואה למשברים אחרים, משום שהאנשים שחיים בה סגורים בשטח ללא אפשרות לחפש מזון במקומות אחרים.[34]
ב-21 בינואר 2024 דיווח האו"ם כי רק 15 מאפיות עדיין פועלות ברצועת עזה כולה.[35] ב-12 בפברואר קבע ארגון המזון והחקלאות כי "מעולם לא נרשמו רמות חריפות של רעב וחוסר ביטחון תזונתי כמו אלה שיש בעזה."[36]
במספר מקרים במהלך ינואר ופברואר ישראל תקפה דייגים ברפיח ובדיר אל-בלח שניסו לדוג דגים למאכל.[דרוש מקור]
ב-11 בפברואר דווח על תורים ארוכים בעמדות לחלוקת מזון ברפיח. ב-15 בפברואר מסר משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים שיש צורך דחוף להקים מרכז ייצוב ברפיח, לצורך טיפול בילדים הסובלים מתת-תזונה חמורה.
במרץ 2024, פורסמה הערכה נוספת של רמת חוסר הביטחון התזונתי בעזה. מתוך הדוח עולה, כי על פי מדד IPC, מעל 670,000 תושבים בעזה סובלים מרעב ומעל 870,000 נמצאים במצב חירום הומניטרי. מהדוח עולה שאם המצב לא ישתנה עד אמצע יולי 2024, מחצית תושבי עזה יסבלו מרעב.[37]
ב-4 במאי 2024 אמרה סינדי מקיין, מנכ"לית תוכנית המזון העולמית, כי ״יש רעב מלא בצפון הרצועה, והתופעה עושה דרכה דרומה".[38] ב-13 ביוני 2024, ארגון הבריאות העולמי העריך כי כ-8,000 ילדים אובחנו בתת-תזונה על רקע הפגזות מתמשכות. דווח על 32 מקרים של מוות מתת תזונה, ומתוכם 28 ילדים מתחת לגיל חמש.[1] לפי סוכנות הידיעות של הרשות הפלסטינית "וואפא", נכון ל-14 ביוני 2024, כ-40 פלסטינים מתו כתוצאה מהרעב ההמוני ברצועת עזה.[39][40] בעיתון הפלסטיני "אל-קודס" דווח כי מקורות רפואיים ברצועת עזה טענו כי המספרים של מניין ההרוגים מתת-תזונה והתייבשות משקפים רק את מה שמגיע לבתי החולים, כאשר עשרות פלסטינים נוספים מתים כתוצאה מרעב ללא יכולת להגיע לבתי חולים.[41]
ב-8 ביוני 2024 פורסם דו"ח מטעם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, לפיו אינם יכולים לאשר או לדחות את הנתונים של רשת מערכות התרעה מוקדמת על רעב (FEWS NET) (אנ') של הסוכנות האמריקנית לפיתוח בין-לאומי.[42] הארגון הדגיש כי חוסר היכולת לאשש את הניתוח של FEWS NET נגרם מהיעדר נתונים עדכניים הכרחיים על המצב בצפון עזה, ובעזה בכללותה, וקרא בתוקף מכל הצדדים לאפשר גישה הומניטרית לאזור.
ב-6 בספטמבר 2024, הזהיר האו"ם שהמצב בעזה הוא "יותר מקטסטרופלי". מעל למיליון תושבים בממזרח ומרכז עזה לא קיבלו מזון מארגוני הסיוע.[43] בעקבות הוראות הפינוי של צה"ל שאילץ 70 מטבחים המספקים מזון להפסיק לפעול ולעבור למקום אחר. ארגוני האו"ם לא יכולים לתת את הסיוע הנדרש לתושבי עזה.[44]
ב-15 באוקטובר 2024 פורסם כי המשבר ההומניטרי בצפון הרצועה מחריף, ותושבים רבים מעידים על רעב ועל מחסור חמור במצרכים בסיסיים כיוון שלא מוכנס לאזור סיוע. בקרב התושבים גבר החשש כי מדובר במדיניות מכוונת שמטרתה לאלץ אותם להתפנות פן ימותו מרעב או מירי. על פי משרד ההסברה של חמאס: "מה שקורה בצפון הוא השמדה וטיהור אתני לכל דבר".[45] מתיו מילר, דובר מחלקת המדינה הצהיר במסיבת עיתונאים שמספר משלוחי הסיוע שנכנסו לעזה בחודש ספמבר היה מהנמוכים ביותר מאז פרוץ המלחמה.[46] לפי במכתב חריף שנשלח מהממשל בארצות הברית לישראל, הזהירו שר ההגנה ושר החוץ האמריקאיים כי ארצות הברית תפסיק להעביר נשק אם זו לא תפסיק למנוע כניסת סיוע הומניטרי אמריקאי לרצועת עזה בתוך 30 יום.[47][46]
ביקורת על מסקנת ועדת הבדיקה של האו"ם
ביחידת מתאם פעולות הממשלה בשטחים הפיקו דוח נגד, הטוען לקשיים מתודולוגיים של IPC.[48]
לפי ד"ר תמי קנר מהמכון למחקרי ביטחון לאומי,[49] הנתונים העומדים בבסיס קביעות האו"ם מסתמכים על נתונים מספריים חסרים המגיעים ממקורות עזתים, תוך הצגה חלקית של העובדות והאירועים, וזאת ללא התייחסות למגבלות הנתונים וללא התייחסות לנתונים ולעובדות הנמסרים על-ידי ישראל. מסיבה זו האו"ם כבר נאלץ לערוך תיקונים ולעדכן את נתוני ההרוגים ונתוני מספר משאיות הסיוע הנכנסות, ואת אופן הצגתם בדיווחיו.
הוועדה לחקר רעב וביטחון תזונתי של האו"ם (FRC) פרסמה דוח שסתר לכאורה את המסקנות שפרסם ה-IPC בדוח ממרץ 2024. בדוח של FRC נכתב כי בניגוד לטענות לא היו הוכחות כלשהן לקיום של רעב ברצועת עזה, וכי ה"ראיות" שנמסרו מגופי סיוע בינלאומיים ומקומיים לא ניתנות לאימות.[50][51]
סיוע הומניטרי
.jpg)
- ערך מורחב – הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה במלחמת חרבות ברזל
ב-21 באוקטובר 2023 נפתח מעבר רפיח לכניסת 20 משאיות עם סיוע הומניטרי לרצועה, לראשונה מאז פרוץ המלחמה.[52][53]
ב-13 בפברואר 2024 עצר שר האוצר בצלאל סמוטריץ' משלוח של קמח שנשלח מארצות הברית עבור ארגון אונר"א, והצהיר שעשה זאת "בתאום עם ראש הממשלה" מאחר שלטענתו הוכח שעובדי אונר"א היו מעורבים במתקפת הפתע.[54] היועץ לביטחון לאומי של הבית הלבן, ג'ייק סאליבן, אישר שישראל חוסמת העברת קמח לעזה. ב-14 בפברואר דיווח פייננשל טיימס כי משלוחי מזון גדולים שיועדו לעזה מאוחסנים בנמל אשדוד, וממשלת ישראל מסרבת לשחרר אותם.[55]
ב-20 בפברואר הודיעה תוכנית המזון העולמית כי תפסיק את משלוחי הסיוע לצפון עזה. בתגובה להודעה הצהיר משרד התקשורת בעזה כי מדובר ב"גזר דין מוות לשלושת רבעי מיליון בני אדם".[56] ב-24 בפברואר הודיעה אונר"א שהיא מפסיקה את השירותים ההומניטריים בצפון עזה.[57]
ב-29 בפברואר, חיילים ישראלים ירו על המוני פלסטינים התאספו לאסוף קמח בדרום-מערב העיר עזה והרגו לפחות 112 בני אדם ופצעו כ-760. אירוע שידוע בעולם כ'טבח הקמח'.[58]
ישראל אמרה שרבים מההרוגים נרמסו בבהלה כאוטית לקבלת סיוע במזון, וכי חייליה ירו רק כשהרגישו מאוימים מההמון. סא"ל בדימוס פיטר לרנר, הודה כי הכוחות פתחו באש לעבר קבוצה קטנה יותר של אנשים שלדבריה מהווה "איום מיידי". כאשר לחצו כיצד הוגדר איום זה, והאם מישהו מהפלסטינים ירה לעבר החיילים הישראלים, אמר לרנר כי כל מי שמתקרב לכוחות נחשב לאיום.[59]
בעקבות אירועים אלו וקריאות לישראל לאפשר סיוע נוסף לעזה, ב-2 במרץ פתחה ארצות הברית במבצע להכנסת מזון לרצועת עזה. ארצות הברית בשיתוף הכוחות הירדניים החלה להשתמש במטוסי תובלה C-130 כדי להפיל יותר מ-38,000 ארוחות לאורך קו החוף של הים התיכון של עזה ליד העיר אל-מאוואסי. אף על פי שגם ירדן וגם צרפת הטילו מזון לעזה בעבר, זו הייתה הפעם הראשונה עבור ארצות הברית.[60]
ב-16 במרץ הגיע משלוח הסיוע הראשון לעזה דרך הים, מזה כמעט שני עשורים. הסיוע, שכלל 200 טון מזון יבש, אורגן ונשלח מטעם World Central Kitchen.[61]
בסוף אוגוסט 2024, בעקבות ירי של צה"ל ברכב של האו"ם, תוכנית המזון העולמית הודיעה על הפסקת פעילותה ברצועת עזה.[62] הרכב היה חלק משיירה ששינעה סיוע הומניטרי. לפי הארגון, הוא נפגע מעשרה קליעים בעת שהתקרב לעמדת ביקורת של צה"ל,[62] אף על פי שהיה מסומן בבירור וקיבל את האישורים הנדרשים מהרשויות הישראליות להתקרב.[63]
השפעת הרעב על ילדים
ב-14 בינואר דיווח פיליפ לזאריני: "בכל פעם שאתה הולך לבית ספר בעזה, הילדים מסתכלים לך בעיניים ומתחננים ללגימת מים או פרוסת לחם." ב-16 בינואר דיווחו גורמים רשמיים על תמותת תינוקות שנולדו לאימהות שסבלו מתת-תזונה, ועל ילדים שנחלשו מהרעב ומתו מהיפותרמיה. ב-10 בפברואר 2024 אמר דובר קרן החירום הבין-לאומית של האו"ם לילדים שבעזה יש את השיעור הגבוה בעולם של ילדים הסובלים מתת-תזונה. ב-17 בפברואר דווח על מקרה של ילדה בת 8 שמתה מרעב והתייבשות. לאחר מכן דווח על מקרים נוספים של תמותת תינוקות וילדים מתת-תזונה.[64]
במרץ 2024 דווח כי לפחות 15 ילדים שטופלו בבית החולים כמאל עדוואן מתו עקב תת-תזונה והתייבשות.[65][66]
בהודעה לעיתונות שפרסם UNICEF ב-15 במרץ, דווח כי לפחות 23 ילדים מתו בעזה מתת תזונה והתייבשות בשבועות האחרונים. עוד נמסר כי אחד מכל שלושה ילדים מתחת לגיל שנתיים בצפון רצועת עזה סובל מתת תזונה חריפה. ברפיח, המובלעת בעלת הנגישות הגבוהה ביותר לעזרה, הוכפל שיעור הילדים מתחת לגיל שנתיים מ-5% בינואר ל-10% בפברואר, כאשר בזבוז חמור גדל פי ארבעה מ-1% ליותר מ-4% במהלך אותו חודש.[67][68]
ביוני 2024 דווח כי לפחות 30 ילדים מתו בעזה כתוצאה מתת-תזונה או התייבשות.[69] לפי חמאס, נכון ל-19 ביוני, יותר מ-40 ילדים מתו מרעב בעזה עקב המלחמה.[70]
האשמת ישראל בפשע מלחמה
ב-18 בדצמבר 2023 האשים ארגון Human Rights Watch את ישראל ב"הרעבה מכוונת של אזרחים כשיטת לוחמה ברצועת עזה."[71]
ב-16 בינואר 2024 האשימו מומחי זכויות אדם של האו"ם את ישראל ב"הרס מערכת המזון של עזה ושימוש במזון כנשק נגד העם הפלסטיני."[72]
טענות בדבר הרעבה מכוונת נאמרו על ידי הסנאטור האמריקאי כריס ואן הולן,[73] כמו גם הנציג העליון של האיחוד האירופי לענייני חוץ ומדיניות ביטחון ז'וזפ בורל,[74][75] ומנהלת אמנסטי אינטרנשיונל, אנייס קלמאר.[76] ב-27 בפברואר אמר מייקל פח'רי, הדווח המיוחד של האו"ם לזכות למזון, כי ההרעבה המכוונת בעזה מהווה מצב של רצח עם.[77]
ב-11 במאי 2024 פורסם דו"ח שהעביר הממשל האמריקאי לקונגרס בו טען כי נראה שישראל הפרה את החוק הבינלאומי בעזה. על פי הדו"ח ישראל לא עושה מספיק להבטיח את העברת הסיוע ההומנטרי ומעכבת הנפקת ויזות לצוותי סיוע הומניטרי. למרות זאת, לא נמצאו ראיות שישראל מנעה בכוונת מכוון סיוע הומניטרי לרצועה.[78][79]
תגובות
ב-11 בינואר 2024 אמר אל"ם משה טטרו, ראש מנהלת תיאום וקישור לרצועת עזה, שאין רעב בעזה.[80]
ב-18 בפברואר פורסמה הצהרה משותפת של אוקספם ושבעה ארגונים הומניטריים נוספים, שבה נאמר: "אם המצב יימשך, הוא יהפוך לאחד האסונות הגדולים ביותר שעמדו בפנינו כהומניטרים... המשבר הזה יגיע בקרוב לנקודת מפנה, שבה סיוע חירום למזון לא יספיק. מניעת מוות המוני תהיה קשה יותר ככל שהרעב יגבר."
בביקור תמיכה בישראל של קנצלר גרמניה, אולף שולץ, הוא אמר גם: "איננו יכולים לעמוד מנגד ולצפות בתושבי עזה בסכנת רעב. אלו לא הערכים שלנו".[81]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- Samy Magdy and Joseph Krauss, Hunger experts say the risk of famine in Gaza remains high, Associated Press, October 17, 2024
- Some 345,000 Gazans face 'catastrophic' hunger this winter: UN, Agence France-Presse, October 17, 2024
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Gaza: 8,000 children diagnosed with malnutrition amid ongoing shelling | UN News, news.un.org, 2024-06-13 (באנגלית)
- ^ אורי בלאו, יותם פלדמן, תחקיר מוסף הארץ: המצור על עזה הוא שעתם היפה של הספסרים והמאכערים שהשתלטו על מעברי הגבול, באתר הארץ, 13 ביוני 2009
- ^ עמירה הס, כך חישבה ישראל כיצד לא להרעיב את רצועת עזה, באתר הארץ, 17 באוקטובר 2012
- ^ אמנת ג'נבה בדבר הגנת אזרחים בימי מלחמה, באתר www.btselem.org, ינואר 2011
- ^ Aid is trickling in, but Gaza still grows hungrier, באתר וושינגטון פוסט, 30 בנובמבר 2023 (באנגלית)
- ^ Small aid convoy reaches Gaza after Hamas releases two hostages, פייננשל טיימס, 30 בנובמבר 2023 (באנגלית)
- ^
ג'קי חורי, ישראל אפשרה לראשונה הכנסת סיוע הומניטרי לעזה, אך לפי האו"ם הוא רחוק מלהספיק, באתר הארץ, 21 באוקטובר 2023
- ^ The average Palestinian in Gaza is living on 2 pieces of bread a day, UN official says, AP News, 2023-11-04 (באנגלית)
- ^ Tucker Reals, Israel-Hamas war leaves thousands of Palestinians in Gaza facing "death by starvation," aid group warns - CBS News, www.cbsnews.com, 2023-11-08 (באנגלית אמריקאית)
- ^ GAZA STRIP: Hostilities leave the entire population highly food insecure and at risk of Famine, IPC - Integrated Food Security Phase Classification
- ^ Gupta, Gaya (2024-03-03). "U.N. Experts Say Gaza Is Close to Famine. What Does That Mean?". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2024-03-08.
- ^ Gaza grapples with catastrophic hunger as new report predicts famine if conflict continues, World Food Programme, 2023-12-21 (באנגלית)
- ^ GAZA STRIP : IPC Acute Food Insecurity | November 2023 - February 2024, IPC - Integrated Food Security Phase Classification, 12.12.23
- ^ Statement by UNICEF on the risk of famine in the Gaza Strip, יוניסף, 22.12.23 (באנגלית)
- ^ GAZA STRIP: Famine is imminent as 1.1 million people, half of Gaza, experience catastrophic food insecurity | IPC - Integrated Food Security Phase Classification, www.ipcinfo.org
- ^ IDF releases video of Hamas stealing aid from Gazans, ynetnews, 2023-12-09 (באנגלית)
- ^ Gazans to IDF: Hamas steals UNRWA food, kills civilians who ask for aid, The Jerusalem Post | JPost.com, 2024-01-08 (באנגלית)
- ^ Rosenberg, Matthew; Abi-Habib, Maria (2023-10-27). "As Gazans Scrounge for Food and Water, Hamas Sits on a Rich Trove of Supplies". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2024-03-06.
- ^ Karen DeYoung, John Hudson, Despite U.S. pressure on Israel, casualty count in Gaza remains high, וושינגטון פוסט, 14.01.24
- ^ Claire Parker, How Israel’s restrictions on aid put Gaza on the brink of famine, .washingtonpost.com, March 3, 2024
- ^ Jacob Magid, ‘No excuses’: Biden raps Israel for lack of aid entering Gaza, timesofisrael.com, 1 March 2024
- ^ Adam Taylor and Manuel Canales, Visualizing Gaza’s aid shortage as ‘man-made’ famine looms, Washington Post, March 28, 2024 (באנגלית)
- ^ שירין פלאח סעב, רעב חמור מתפשט במהירות ברחבי רצועת עזה. ארבעה מונולוגים מהקטסטרופה, באתר הארץ, 2 בינואר 2024
- ^ Just how bad is it in Gaza?, האקונומיסט, 2024-01-11
- ^ In Gaza, 'an estimated 22% of agricultural land' has been destroyed since the start of the conflict, The Observers - France 24, 2023-12-12 (באנגלית)
- ^ Saad, Hwaida; Bengali, Shashank (2024-02-28). "Middle East Crisis: Parties to Cease-Fire Talks Offer Mixed Signals". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2024-03-08.
- ^ Nilo Tabrizy, Imogen Piper and Miriam Berger, Israel’s offensive is destroying Gaza’s ability to grow its own food, The Washington Post, May 3, 2024
- ^ Hazem Balousha, Ellen Francis, John Hudson, Kareem Fahim, Aid groups warn of starvation in Gaza after U.S. vetoes cease-fire call, וושינגטון פוסט, 09.12.23
- ^ צבי בראל, מותר להרעיב את האויב, אך כמה קלוריות דרושות לפשע מלחמה?, באתר הארץ, 29 בדצמבר 2023
- ^ Kelsey Abels, A hunger Gazans have ‘never, ever’ experienced grows in the territory, וושינגטון פוסט, 15.12.23
- ^ IPC-CH Dashboard, IPC - Integrated Food Security Phase Classification, 2024-03-10 (ארכיון)
- ^ "Just how bad is it in Gaza?". The Economist. 2024-01-10. ISSN 0013-0613. נבדק ב-2024-03-11.
- ^ Chotiner, Isaac (2024-01-03). "Gaza Is Starving". The New Yorker (באנגלית אמריקאית). ISSN 0028-792X. נבדק ב-2024-03-10.
- ^ Stephanie Nolen, Looming Starvation in Gaza Shows Resurgence of Civilian Sieges in Warfare -, The New York Times, 2024-01-13
- ^ United Nations Office for the Coordination of Humanitarian Affairs - occupied Palestinian territory | Hostilities in the Gaza Strip and Israel | Flash Update #98, United Nations Office for the Coordination of Humanitarian Affairs - occupied Palestinian territory, 2024-01-21 (באנגלית)
- ^ M.I, Gaza: Every day, more and more people are on the brink of famine-like conditions - FAO - Interview, Question of Palestine (באנגלית אמריקאית)
- ^ GAZA STRIP: Famine is imminent as 1.1 million people, half of Gaza, experience catastrophic food insecurity | IPC - Integrated Food Security Phase Classification, www.ipcinfo.org
- ^ Senior UN official says northern Gaza is now in 'full-blown famine', NPR, 4 במאי 2024
- ^ 12-year-old child dies of malnutrition and dehydration amid Israeli siege in Gaza, וואפא, 14 ביוני 2024
- ^ Continued closure of Gaza border crossings threatens imminent humanitarian and health disaster in the Gaza Strip, וואפא, 15 ביוני 2024
- ^ ילד מת מרעב ברצועת עזה, באתר אל-קודס, 1 ביוני 2024
- ^ Famine Review Committee: Review of the Famine Early Warning Systems Network (FEWS NET) IPC-Compatible Analysis for the Northern Governorates of the Gaza Strip
- ^ UN: The situation in the Gaza Strip is "more than catastrophic, Слободен печат, 6/9/2024
- ^ הפלסטינים: פעילה אמריקאית נורתה למוות ליד שכם, בת 13 נהרגה מאש הצבא במרכז הגדה, באתר הארץ, 6 בספטמבר 2024
- ^ ג'קי חורי, הסיוע ההומניטרי אינו מועבר לצפון עזה והרעב רק הולך ומחריף, באתר הארץ, 15 באוקטובר 2024
- ^ 46.0 46.1 Michael Crowley and David E. Sanger, U.S. Warns Israel to Increase Aid to Gaza or Face Consequences, NY Times, Oct. 15, 2024
- ^ בן סמואלס ויהונתן ליס, ארה"ב מתנה את אספקת הנשק לישראל בשורת צעדים בדבר המצב ההומניטרי בעזה, באתר הארץ, 15 באוקטובר 2024
- ^ איתמר אייכנר, רעב בעזה? הדוח שמפריך את טענות האו"ם וארגוני הסיוע, באתר ynet, 31 במרץ 2024
- ^ תמי קנר, הסוגייה ההומניטרית: כיצד מטעה האו"ם לגבי הרעב בעזה, פרסום מיוחד, 4 ביולי 2024, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
- ^ איתמר אייכנר, רויטרס, באו"ם האשימו: "ישראל לא מבחינה בין אזרח לאויב"; דוח חדש מטיל ספק בטענות לרעב, באתר ynet, 19 ביוני 2024
- ^ יאיר אמר, האו"ם הסתיר: ועדה רשמית קבעה כי אין רעב בעזה, באתר "סרוגים", 17 ביוני 2024
- ^ Barak Ravid, Israel to allow entry of humanitarian aid to Gaza from Egypt after U.S. pressure, axios.com, Oct 18, 2023
- ^ ליאור בן ארי, עינב חלבי, לראשונה מפרוץ המלחמה: מעבר רפיח נפתח להכנסת סיוע הומניטרי לעזה, באתר ynet, 21 באוקטובר 2023
- ^ מורן אזולאי, ישראל מעכבת העברת קמח לרצועת עזה, באתר ynet, 13 בפברואר 2024
- ^ ברק רביד, סמוטריץ' מעכב משלוח קמח אמריקני לעזה כיוון שהוא מיועד לאונר"א, באתר וואלה!, 13 בפברואר 2024
- ^ תוכנית המזון העולמית של האו"ם: מפסיקים את העברת משלוחי המזון לצפון הרצועה, באתר ynet, 20 בפברואר 2024
- ^ ג'קי חורי, יהונתן ליס, הרעב הכבד בעזה גובר, תוכנית המזון של האו"ם עצרה את הסיוע לצפון הרצועה, באתר הארץ, 20 בפברואר 2024
- ^ מומחי האו"ם מגנים את "טבח הקמח" וקוראים לישראל להפסיק את מסע הרעב בעזה, באתר OHCHR, 5 במרץ 2024
- ^ Israel faces mounting condemnation over killing of Palestinians in Gaza City aid distribution melee - CBS News, www.cbsnews.com, 2024-03-01 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Phil Stewart, Idrees Ali and Jeff Mason, ארה"ב מבצעת סיוע ראשון באוויר לעזה, באתר Routers, 3 במרץ 2024
- ^ Pronczuk, Monika (2024-03-16). "First Aid Shipment to Arrive by Sea Is Set to Be Delivered Across Gaza". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2024-03-17.
- ^ 62.0 62.1 דניאל אדלסון, ניו יורק, בעקבות הירי ברכב של האו"ם: תוכנית המזון העולמית עצרה את פעילותה בעזה, באתר ynet, 28 באוגוסט 2024
- ^ תוכנית המזון העולמית משהה את פעילותה בעזה; זאת הסיבה, באתר JDN
- ^ עינב חלבי, רויטרס, הרעב בעזה גובר, ובאו"ם חוששים מפגיעה בהתפתחות ילדים | תמונת מצב מהרצועה, באתר ynet, 25 בינואר 2024
- ^ בעזה טוענים, בצל מצוקת הרעב: "15 ילדים מתו בימים האחרונים מתת-תזונה", באתר ynet, 3 במרץ 2024
- ^ ynet ורויטרס, זעזוע בעולם מהרעב של ילדי עזה: "מ-12 ק"ג הוא ירד ל-6, יש אימהות שלא מניקות", באתר ynet, 5 במרץ 2024
- ^ Acute malnutrition has doubled in one month in the north of Gaza strip: UNICEF, www.unicef.org, 15 MARCH 2024 (באנגלית)
- ^ Pronczuk, Monika (2024-03-16). "Alarming number of children suffer from most severe form of malnutrition, U.N. agency says". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2024-03-17.
- ^ Children die of malnutrition as Rafah operation heightens threat of famine in Gaza, The Guardian, 2 ביוני 2024 (באנגלית)
- ^ חמאס: יותר מ-40 ילדים נהרגו מרעב בעזה עקב המלחמה, באתר אל-קודס, 19 ביוני 2024
- ^ ישראל משתמשת בהרעבה כשיטת לחימה בעזה, באתר Human Rights Watch, 18 בדצמבר 2023
- ^ Over one hundred days into the war, Israel destroying Gaza’s food system and weaponizing food, say UN human rights experts, משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם, 2024-01-16
- ^ US senator accuses Israel of ‘textbook war crime’ in Gaza Strip, The Times of Israel, 13.2.24
- ^ EU top diplomat: 'Israel responded disproportionately to Hamas attack', Middle East Monitor, 26.2.24
- ^ סוכנויות הידיעות ועינב חלבי, האיחוד האירופי: ישראל מרעיבה את עזה בכוונה, ומשתמשת ברעב כנשק, באתר ynet, 18 במרץ 2024
- ^ פרסום של קלמאר ברשת X, 3.3.24
- ^ Lakhani, Nina (2024-02-27). "Israel is deliberately starving Palestinians, UN rights expert says". The Guardian (באנגלית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-03-06.
- ^ בן סמואלס, ארה"ב: סביר שישראל הפרה את החוק הבינלאומי, אך לא נמנע ממנה סיוע צבאי, באתר הארץ, 11 במאי 2024
- ^ נתן גוטמן, ארה"ב: סביר שישראל הפרה את החוק הבינלאומי בעזה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 11 במאי 2024
- ^ ‘No food shortage in Gaza,’ says IDF official, dismissing UN claims to the contrary, באתר זמן ישראל, 11 בינואר 2024 (באנגלית)
- ^ איתמר אייכנר, קנצלר גרמניה, לצד נתניהו: לא נעמוד מנגד כשבעזה גוועים מרעב, באתר ynet, 17 במרץ 2024
| זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הזירה העזתית | טבח שבעה באוקטובר • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה • קרב עזה • הפסקת אש • קרב שג'אעייה • תוכנית אטלנטיס • הלחימה בח'אן יונס • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב ג'באליה השני • כביש 749 • בסיס נצרים • המשבר ההומניטרי (הרעב ההמוני • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה • התקיפה בבית לאהיא (29 באוקטובר 2024)) • הסיוע ההומניטרי • ההתנקשות באסמאעיל הנייה | ||||||
| החזית הצפונית | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • התקיפה בנמל התעופה חלב • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • הפשיטה הישראלית במסיאף • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע חיצי הצפון • מבצע סדר חדש • התמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל • קרב אל-עדייסה • קרב כפר כילא • קרב מארון א-ראס (2024) • קרב מיס אל-ג'בל • קרב עייתא א-שעב (2024) • פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני | ||||||
| החזית המזרחית | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה (2024) | ||||||
| מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||
| זירות נוספות | זירת יהודה ושומרון • מעורבות החות'ים (מבצע שומר השגשוג • המשבר בים סוף • מבצע יד ארוכה • התקיפה הישראלית בתימן (ספטמבר 2024)) • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית בעיראק, ירדן וסוריה במהלך מלחמת חרבות ברזל | ||||||
39857763הרעב ההמוני ברצועת עזה