יגאל סרנה
 | |
| לידה | 15 במאי 1952 (גיל: 72) |
|---|---|
יגאל סַרְנָה (נולד ב-15 במאי 1952 בתל אביב) הוא סופר, עיתונאי ופובליציסט ישראלי. זוכה פרס סוקולוב לשנת 2011.[1] זוכה פרס היצירה לסופרים עבריים ע"ש לוי אשכול לשנת 2015.
ביוגרפיה
סרנה נולד בתל אביב לזוג הורים יוצאי פולין. אביו היה מורה ואמו פקידה במלון. בוגר תיכון עירוני ה' בתל אביב. בשנים 1970–1973 שירת בגדוד 46 של חיל השריון. השתחרר כחודשיים לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים, במהלכה גויס למילואים ושירת כמפקד טנק בגזרת רמת הגולן. לאחר שחרורו למד מדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1978 נמנה עם מייסדי שלום עכשיו.
קריירה
בשנת 1980 החל לכתוב במקומון "כל העיר", משם עבר בשנת 1983 לעיתון "חדשות" שהוקם באותם ימים.
בשנת 1984 הוא חשף את פרשת הנוסע הסמוי.
בשנת 1986 החל לעבוד ככתב ב"ידיעות אחרונות". עד יולי 2017 כתב יגאל סרנה בעיקר למוסף "שבעה ימים". עבודתו בעיתון הופסקה בעקבות הפסדו בתביעת הדיבה שהגישו בני הזוג נתניהו (ראו להלן).
כתיבתו של סרנה היא דוקומנטרית. הוא מסקר את היום-יום הישראלי מנקודת המבט של הפריפריה ושל אנשים הנמצאים בשוליים.
בשנת 2011 זכה בפרס סוקולוב לעיתונות כתובה. בנימוקי חבר השופטים נאמר:
סרנה בולט בעיתונות הישראלית באיכות כתיבתו. הוא עיתונאי המצויד בעט של סופר, וסופר המצויד ביכולת איסוף של עיתונאי. הוא משלב עבודת שטח שקדנית בכתיבה רגישה, המעניקה אמפתיה וכבוד אנושי לגיבורי כתבותיו באשר הם. הוא מכבד בעבודתו תחום עיתונאי חשוב, שהידלדל בשנים האחרונות - הרפורטז'ה. התחקיר לכתבותיו יסודי, הכתיבה רב-גונית, והעמדה אנושית ומוסרית.
— ידיעות אחרונות, 26 בדצמבר 2011.
בשנות ה-90 החל לכתוב ספרים. בשנת 2015 זכה בפרס היצירה לסופרים עבריים על-שם ראש הממשלה לוי אשכול.
חיוב בתביעות דיבה
במרץ 2016 פרסם סרנה סטטוס בפייסבוק שבו טען כי שיירת ראש הממשלה נעצרה בכביש 1, וראש הממשלה בנימין נתניהו יצא ממכוניתו בהוראת אשתו שרה. בתגובה הגישו בני הזוג נתניהו תביעת דיבה על סך 279 אלף ש"ח.[2] ב-11 ביוני 2017 קבע בית המשפט שאמיתות הסיפור שהפיץ סרנה לא הוכחה ולכן מדובר בלשון הרע שפורסם במטרה לפגוע, וחייב את סרנה לשלם לבני הזוג נתניהו מאה אלף ש"ח כפיצויים, ועוד 15 אלף ש"ח הוצאות משפט.[3][4] סרנה גייס בתוך 36 שעות את מלוא הסכום באמצעות קמפיין מימון המונים באינטרנט.[5] בעקבות תוצאות המשפט פוטר[6] סרנה מידיעות אחרונות.[7][8] ב-11 באוגוסט 2017 פרסם סרנה את טורו האחרון ב"ידיעות אחרונות".[9] בספטמבר 2017 הגיש סרנה ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בתל אביב.[10][6] בית המשפט דחה את ערעורו וחייב אותו בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 20 אלף ש"ח.[11] בקשת רשות ערעור שהגיש סרנה לבית המשפט העליון נדחתה.[12]
ביולי 2018 חייב בית משפט השלום בירושלים את סרנה לפצות את קמב"ץ היישוב היהודי בחברון, אשי הורוביץ, ב-20 אלף ש"ח והוצאות משפט בסך 5,000 ש"ח, על כך שפרסם צילום של הורוביץ בסמוך לגופת מחבל שנורה בחברון, וכתב: "מישהו יודע מי החלאה החייכנית מימין, מין קוזאק פוגרומצ'יק יהודי שמתעד בחיוך גופת אדם שזה עתה נורה?" כשבהמשך השתמש במילים: "בין חלאה לנאצי". בפסק הדין נקבע גם שהיה על סרנה לציין שמדובר בגופה של מי שניסה זה עתה לרצוח יהודים.[13] סרנה ערער על הפסיקה לבית משפט המחוזי, כשמנגד הורוביץ תבע להגדיל את סכום הפיצוי. בפברואר 2019 דחה בית המשפט המחוזי את שני הערעורים והותיר את הפיצוי המקורי.[14] בפסק הדין תקפו השופטים את סרנה על שהשתמש במילה "נאצי".[15]
חיים אישיים
סרנה גרוש ואב לבן ובת. מתגורר בתל אביב.
ספריו
- "יונה וולך", ביוגרפיה, 1993; הוצאה מחודשת ומעודכנת, 2009
- "צייד הזיכרון", רומן, 1997. הספר חושף סיפור רצח במשפחתה של הציירת יהודית לוין.
- "מקום של אושר" (תעודה, 2000), אסופה ממאמריו
- "מוזונגו", תעודה, הוצאת ידיעות אחרונות, ספרי חמד 2003. סיפורו של ניצול ישראלי מהתרסקות מטוס באפריקה.[16]
- "שיטפון", רומן, הוצאת הקיבוץ המאוחד 2005. הספר עוסק בצלם עיתונות שמסתובב בשטחים וחווה משבר בנישואיו[17]
- "עד מדינה", תעודה, חרגול הוצאה לאור 2007. סיכום של 25 שנות עבודתו העיתונאית בשטחים[18]
- "יד ענוגה", נובלה, הוצאת כתר, 2008. הספר עוסק באמו, שהייתה לה משפחה אחרת לפני שנישאה לאביו.[19]
- "סוכן מפוקפק", רומן היסטורי דוקומנטרי על סמי הוכברג, 2010.[20]
- "2023" רומן דיסטופי, הוצאת קיפוד, 2014.[21] הספר פורסם בעזרת מימון המונים.[22]
- "פשוטעור", ידיעות ספרים, 2016.[23]
- "השנה האחרונה", על מאי 1966 – מאי 1967, הוצאת ידיעות ספרים, 2017.[24]
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של יגאל סרנה- רשימת הפרסומים של יגאל סרנה, בקטלוג הספרייה הלאומית
יגאל סרנה, במיזם "סופרים קוראים" של מרכז הספר והספריות בישראל- הספרים של יגאל סרנה, באתר "סימניה"
- יגאל סרנה, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- יגאל סרנה, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
- מנחם בן, קו המשווה: אלוקים בנעלי לכה, באתר nrg, 6 במרץ 2010
- יגאל סרנה, המוות הוא מסכל ביוגרפיות ידוע, באתר ynet, 5 במרץ 2010
- סיני גז, השאלון עם יגאל סרנה, באתר "השאלון"
- יותם שווימר, הקומבינטור העברי הראשון, ynet, 25 בנובמבר 2010
- אורן מאיירס, לא ארץ לעיתונאים זקנים, באתר העין השביעית, 24 בפברואר 2011
- 10 שאלות עם יגאל סרנה, ראיון באתר אפוק טיימס, 3 באפריל 2014
קובי מידן, "אנשים בלילה" עם יגאל סרנה, באתר iCast, 27 במאי 2014- עופרה עופר אורן, "יונה וולך": כיצד נכרכים החיים בהיסטוריה?, בבלוג "סופרת ספרים", 25 בנובמבר 2015
גילי איזיקוביץ, יגאל סרנה מודה שהוא אובססיבי ומוכן להפסיד לנתניהו, באתר הארץ, 24 בנובמבר 2016- איריס לעאל, יגאל סרנה: מתנגד משטר מהסוג הישן והיפה, באתר הארץ, 17 במרץ 2017
הערות שוליים
- ^ יגאל סרנה וורדי כהנא הם זוכי פרס סוקולוב, באתר ynet, 13 ביוני 2011.
- ^ דנה ויס, חדשות 2, יגאל סרנה: "אני נלחם בנתניהו כי הוא אסון", באתר רשת, 18 במרץ 2017
- ^ ירון דורון, יגאל סרנה יפצה את בני הזוג נתניהו ב-100 אלף ש"ח, באתר nrg, 11 ביוני 2017
- ^ ת"א (ת"א) 56211-03-16 בנימין נתניהו ושרה נתניהו נגד יגאל סרנה, ניתן ב-11 ביוני 2017
- ^ נתי טוקר, בתוך יממה וחצי: יגאל סרנה גייס מתומכיו את מלוא הפיצויים לנתניהו, באתר TheMarker, 20 ביוני 2017
- ^ 6.0 6.1 אורן פרסיקו, מה שקורה בפייסבוק נשאר בפייסבוק, באתר העין השביעית, 9 בספטמבר 2017
- ^ nrg חדשות, יגאל סרנה הושעה מ"ידיעות אחרונות", באתר nrg, 5 ביולי 2017
- ^ 103FM, "שרה יכולה להרים שמפניות": יגאל סרנה מגיב על ההשעייה שספג, באתר מעריב אונליין, 6 ביולי 2017.
- ^ יגאל סרנה, המילה האחרונה: טור פרידה, באתר "ידיעות אחרונות", 10 באוגוסט 2017
- ^ יונתן כיתאין, סרנה מערער על ההפסד לבני הזוג נתניהו: "תביעת השתקה", באתר גלובס, 7 בספטמבר 2017
- ^ לא תשא פני דל, באתר העין השביעית, 28 בינואר 2018;
גלעד מורג, נדחה הערעור: יגאל סרנה ישלם למשפחת נתניהו, באתר ynet, 28 בינואר 2018 - ^ ברקת שמאי, בקשת הערעור של סרנה נדחתה, ישלם לזוג נתניהו 100 אלף ש', באתר גלובס, 15 באפריל 2018
רע"א 1688/18 יגאל סרנה נ' בנימין ושרה נתניהו, ניתן ב־15 באפריל 2018 - ^ שלמה פיוטרקובסקי, סרנה יפצה את קמב"צ הישוב בחברון, באתר ערוץ 7, 30 ביולי 2018
- ^ "ערעורו של סרנה נדחה. יפצה תושב חברון"
- ^ ערעורו של יגאל סרנה נדחה; יפצה את קמב"ץ חברון שקרא לו "נאצי", באתר www.israelhayom.co.il
ע"א (י-ם) 28952-09-18 יגאל סרנה נגד אשר אהרן חי (אשי) הורוביץ, ניתן ב-24 בפברואר 2019 - ^ סקירה: ערן בר-גיל, והרחוב תמיד אפל, באתר הארץ, 16 במרץ 2003
- ^ סקירה: סיגל השילוני-אריאלי, מה שעצוב כל כך בסיפור הזה, הוא מה שלא קרה בו, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2005
הגר ינאי, גבר מזדקן, מה יש לו בחייו?, באתר גלובס, 21 בנובמבר 2005 - ^ סקירה: עמיה ליבליך, סימן אזהרה לחברה שדעתה משתבשת, באתר הארץ, 26 ביוני 2007
אסתי סגל , השיר המטורף של הארץ, באתר גלובס, 6 באוגוסט 2007 - ^ אביבה לורי, יגאל סרנה וחדר הסודות, באתר הארץ, 25 במרץ 2008; שירה סתיו, הנכות שכרוכה בחיים נטולי אהבה, באתר הארץ, 22 באפריל 2008
ירון פריד, שפת אם - פרוזה עילאית מצמררת, שתיגע בכל מי שהייתה לו אמא, באתר גלובס, 31 במרץ 2008 - ^ סוכן מפוקפק
- ^ סקירה: אברהם בלבן, השנה: 2023. המקום: ישראל הנטושה, באתר הארץ, 30 באפריל 2014
- ^ ג'וני זילבר, ספרו החדש של יגאל סרנה - במימון הגולשים, באתר הארץ, 25 באוגוסט 2013
- ^ סקירה: ארנה קזין, "פְּשוּטעוֹר": יגאל סרנה, המספר העזוב, באתר הארץ, 6 בדצמבר 2016
- ^ נדב פרץ, "השנה האחרונה" של יגאל סרנה: אומרים שהיה פה שמח לפני שכבשנו, באתר הארץ, 15 בספטמבר 2017
26657740יגאל סרנה