מירב בן ארי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מירב בן ארי
לידה 13 בנובמבר 1975 (גיל: 48)
ט' בכסלו ה'תשל"ו
רעננה, ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה המרכז הבינתחומי הרצליה
סיעה כולנו, יש עתיד
חברת הכנסת
31 במרץ 201530 באפריל 2019
(4 שנים ו־4 שבועות)
6 באפריל 2021 – מכהנת
(3 שנים)
כנסות 20, 2425
חברת מועצת העיר תל אביב-יפו
20132015
(כשנתיים)
תפקידים בולטים

מירב בן ארי (נולדה ב-13 בנובמבר 1975) היא פוליטיקאית ישראלית, המכהנת כחברת הכנסת מטעם סיעת יש עתיד. בין השנים 2015–2019 הייתה חברת הכנסת העשרים מטעם מפלגת כולנו, ובבחירות לכנסת העשרים וארבע התמודדה ונבחרה פעם נוספת לכנסת כחברה במפלגת יש עתיד ואף כיהנה בכנסת זו כיו"ר ועדת ביטחון הפנים. בן ארי היא עורכת דין במקצועה.

ביוגרפיה

בן ארי נולדה ברעננה לרפאל בן אריה (במקור איובי), שעלה מאיראן ולאסתר לבית סעדון, שמשפחתה ממוצא טריפוליטאי. כשהייתה בת עשר, משפחתה עברה לגור בנתניה. שירתה בצה"ל בחיל החינוך והייתה מצטיינת אלוף פיקוד הצפון בשנת ה-50 למדינה. בתפקידה האחרון הייתה קצינת החינוך של חטיבת גולני.

היא בעלת תואר ראשון במשפטים וממשל ותואר שני במנהל עסקים והתמחות במנהיגות ציבורית, שניהם מהמרכז הבינתחומי הרצליה. את שני התארים סיימה בהצטיינות ובין השנים 20032004 כיהנה כיושבת ראש אגודת הסטודנטים במרכז הבינתחומי והייתה לאישה הראשונה בתפקיד זה.

בן ארי בוגרת קורס דירקטורים בתאגידים עירוניים ממשלתיים של להב - לימודי הכשרה בניהול.

קריירה מחוץ לפוליטיקה

בשנת 2005 השתתפה בתוכנית המציאות "דרוש מנהיג" בערוץ 2 של טלעד, וזכתה בה במקום הראשון.[1] את כספי הזכייה, חמישה מיליון ש"ח, השקיעה כחלק מתנאי התחרות בהקמת מרכזי ספורט אתגרי להעצמת נוער בסיכון - בשנת 2006 הקימה את מרכז "דרך אתגר" בנתניה. בשנת 2008 הקימה מרכז מקביל בהרצליה בשם "דרך הגלים", מטעם העמותה לתפנית בחינוך קרן רש"י וניהלה אותם במשך עשר שנים.

בשנים 2020–2021 הייתה מרצה לפוליטיקה במרכז הבינתחומי הרצליה ובמכללה האקדמית תל אביב-יפו.[2]

בשנים 2020–2021 שימשה כיועצת לקשרי ממשל ואסטרטגיה של המגזר השלישי בחברת השתדלנות (לובי) "הקבינט".[3][4]


פעילות פוליטית

בשנת 2008 התמודדה לראשות עיריית תל אביב מטעם רשימת רוב העיר, אולם לא הצליחה להיבחר. בשנת 2013 התמודדה שוב למועצת העיר תל אביב-יפו מטעם רשימת "רוב העיר", בה הוצבה במקום הרביעי. היא נבחרה למועצת העירייה והייתה מחזיקת תיק "אכפת" – קידום נוער וילדים בעירייה.

בשנת 2015, לקראת הבחירות לכנסת העשרים, הצטרפה למפלגת "כולנו" בראשות משה כחלון, שובצה במקום העשירי ברשימתה ונבחרה לכנסת. במהלך הקמפיין נאמה בן ארי את "נאום ההומלסים" בו התייחסה לבעיית הדיור בישראל.[5]


במהלך הקדנציה שלה, הייתה חברה בשבע ועדות הכנסת בהן ועדת חוץ וביטחון, הועדה לקידום מעמד האישה, הוועדה לביקורת המדינה, ועדת החינוך, התרבות והספורט, ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, ועדת העלייה והקליטה והתפוצות והוועדה לטיפול בנגע הסמים. בנוסף לכך הייתה יושבת הראש בשלוש ועדות משנה שונות, הוועדה לטיפול בצעירים חסרי בית, הוועדה לחינוך הבלתי פורמלי, והועדה לטיפול בחוק המזונות.[6]

באותן שנים, עמדה בראש שדולות למען ההשכלה הגבוהה, החיילים הבודדים, צליאק, ילדים ונוער בסיכון, תעשייה כחול לבן ועוד. בן-ארי קידמה תוכניות רבות למען אוכלוסיות מוחלשות, נבחרה חמש פעמים ברציפות לח"כית הכי חברתית בקואליציה, הח"כית הכי סטודנטיאלית בכנסת וזכתה באות מטעם המדד המגדרי.[7][8]

לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת הוצבה במקום השישי ברשימת כולנו. אך המפלגה זכתה ב-4 מנדטים בלבד והיא לא נבחרה לכנסת.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע בשנת 2021 הודיעה בן ארי כי היא מתמודדת מטעם מפלגת "יש עתיד", בהמשך שובצה במקום התשיעי ברשימה.[9] לאחר שהמפלגה קיבלה בבחירות 17 מנדטים נכנסה בן ארי לכנסת בשנית.

בהכנסת העשרים וארבע כיהנה כיו"ר ועדת ביטחון הפנים, והייתה חברה בוועדת הכנסת.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים וחמש שובצה בשנית במקום התשיעי ברשימת יש עתיד לכנסת ונבחרה לכנסת.

חיים אישיים

בן ארי מתגוררת בתל אביב ואם לבת.{{הערהאתר למנויים בלבד מירי בן־דוד ליוי, "אני לא האישה הראשונה בכנסת שלוקחת את הבת שלה לעבודה", באתר "ידיעות אחרונות", 29 במאי 2017}}

חקיקה

בין החוקים שנחקקו ביוזמת בן ארי לאורך שנות כהונתה כחברת כנסת,

  • תיקון לחוק הביטוח הלאומי (מס' 169) אושר ונכנס לתוקף בפברואר 2016 המרחיב את מעגל הזכאים למענק לימודים כך שהוא יינתן בעד ילדים שגילם עד 18, ולא עד 14, ובשיעור אחיד של 11.6% מהסכום הבסיסי, במקום בשיעורים משתנים. כמו כן, קובע כי המועד לקביעת גיל הילדים יהיה ב-31 בדצמבר של שנת הלימודים שבעדה משולם המענק, כך שיותאם לחוק לימוד חובה, במקום לפי התאריך העברי כפי שקבוע היום. החוק הוחל משנת הלימודים תשע"ז ואילך.[10]
  • תיקון לחוק הגנת הצרכן (מס' 44) אושר ונכנס לתוקף במרץ 2016 (וחוקקה אותו יחד עם חברת הכנסת מרב מיכאלי), המרחיב את חובות העוסק להודיע לצרכן על מועד סיום העסקה, בשתי דרכים: ראשית, התיקון קובע כי ציון מועד סיום העסקה בחשבונית, בקבלה או בהודעת תשלום הנשלחת לצרכן, יהיה בהבלטה מיוחדת ובאותיות ברורות וקריאות. שנית, התיקון מוסיף לדרכי ההודעה הקבועות בחוק, ומחייב את העוסק להודיע לצרכן על מועד סיום העסקה גם בהודעת מסרון, למספר הטלפון הנייד של הצרכן, 21 ימים לפני מועד סיום העסקה, למעט אם מדובר בשבת או חג, שאז תישלח הודעת המסרון ביום שלאחר השבת או החג.[11]
  • תיקון לחוק תובענות ייצוגית – הסדרי פשרה והסתלקות (מס' 10) עבר ונכנס לתוקף ביולי 2015, אשר קובע כי התובע המייצג ובא כוחו לא יקבלו כל גמול, שכר טרחה או טובת הנאה במסגרת הסתלקותם מהתביעה, אלא אם מדובר בבקשת אישור או בתובענה ייצוגית שהביאו תועלת לחברי הקבוצה.[12][13]
  • תיקון לחוק הבטחת הכנסה (מס' 46) אושר ונכנס לתוקף ביולי 2016, אשר מחליף בחקיקה את המונח "ילד נטוש" במונח "ילד הזכאי לגמלה מיוחדת".[14]
  • חוק להחלפת המונח מפגר (תיקוני חקיקה) אושר ונכנס לתוקף בינואר 2017, מחליף בדברי החקיקה השונים את המונחים "מפגר" ו-"פיגור" על הטיותיהם, במונחים "אדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית" ו-"מוגבלות שכלית התפתחותית" בהתאמה.[15][16]
  • חוק הארכת תקופת זכות יוצרים בתקליט וזכויות מבצעים (תיקוני חקיקה) אושר ונכנס לתוקף במרץ 2017, הקובע כי תקופת ההגנה של זכות היוצרים בתקליט תוארך מ-50 שנים ל-70 שנים ואם התקליט פורסם בתוך שנתיים ממועד יצירתו, תוארך תקופת ההגנה ל-70 שנים ממועד פרסומו, בכפוף למספר תנאים.[17]
  • תיקון לחוק שירותי רווחה (מענק הסתגלות לנשים ששהו במקלט לנשים מוכות) אושר ונכנס לתוקף ביולי 2017 (עם זהבה גלאון) הקובע כי אישה ששהתה במקלט לנשים מוכות 60 ימים לפחות, או שהתה בדירת מעבר שישה חודשים לפחות, תהיה זכאית, בסמוך לאחר יציאתה מהמקלט, לסל שירותים שיותאם לה על ידי עובד סוציאלי ויכלול, בין היתר, ליווי על ידי עובד סוציאלי ומלווה משפחתי וסיוע במיצוי זכויות, וכן ליווי תעסוקתי.[18] עוד קובע כי מי ששהתה במקלט לנשים מוכות תהיה זכאית שתבחן התאמתה לטיפול ולשיקום במסגרת חוץ ביתית, ובכלל זה בדירת מעבר. כמו כן הגנה על כספי מענק ההסתגלות ששולמו לאישה, כך שיהיו מוגנים מפני העברה, ערבות, שיעבוד או עיקול.[19]
  • חוק עידוד מעורבות סטודנטים בפעילות חברתית וקהילתית אושר ונכנס לתוקף ביולי 2018, הקובע כי מוסד להשכלה גבוהה יקבע, לאחר התייעצות עם ארגוני סטודנטים, תוכנית להכרה בפעילות חברתית וקהילתית בהתנדבות המזכה בנקודות זכות.[20] בנוסף, קובע כי מוסד כאמור יכיר בשירות מילואים בהיקף של 14 ימים בשנת לימודים כמזכה בשתי נקודות זכות. סטודנט יהיה זכאי לשתי נקודות זכות עבור אחד מהאמורים, פעם אחת במהלך לימודיו לתואר ראשון.[21]
  • תיקון לחוק הדיור המוגן, אושר ונכנס לתוקף ביולי 2017, הקובע כי הבטוחה העיקרית להבטחת כספי הפיקדון תהיה משכנתה ראשונה לטובת הדייר או לטובת נאמן שימנו הדיירים. בעל בית דיור מוגן שירצה, יוכל לתת חלף המשכנתא ערבות בנקאית או להפקיד 40% מכספי הפיקדון בנאמנות. כמו כן, נקבעו הוראות לעניין מתן בטוחות בתקופת ההקמה של בית הדיור המוגן והוראות שונות לעניין דרך מחיקת המשכנתה.[22]
  • תיקון לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) (מס' 30) אושר ונכנס לתוקף בדצמבר 2018, הקובע כי טרם כריתת הסכם הלוואה לדיור לרכישת דירה יחידה, על נותן ההלוואה להודיע ללקוח שבאפשרותו לבחור במסלול שמאפשר לו לדחות את מועד הפירעון החודשי של ההלוואה במקרים הבאים: הלקוח אינו עובד; הלקוח חלה או נפצע והוא אינו כשיר לעבוד במשך יותר מ-3 חודשים רצופים; הלקוחה ילדה, אינה עובדת וטרם חלפו 6 חודשים מיום הלידה. זאת, כדי להקל על הלקוח כאשר הוא נקלע למצוקה כלכלית זמנית במצבים האמורים בתיקון. לקוח שיבחר במסלול האמור, יוכל לדחות את מועד פירעון ההלוואה עד ל-3 חודשים, פעם אחת בשנה ולא יותר מ-3 פעמים בתקופת ההלוואה.[23]
  • תיקון לחוק הספורט (מס' 10) אושר ונכנס לאוגוסט 2018 (יחד עם יואל רזבוזוב ואיתן כבל), המונע כפל תשלומי ביטוח בכך שהוא פוטר את גופי הספורט המחויבים לפי החוק לבטח ספורטאים המשתתפים בתחרויות מטעמם, מלבטח מספר קבוצות של ספורטאים שמבוטחים באופן אחר. הספורטאים שלגביהם יהיו פטור מחובת ביטוח כאמור הם ספורטאים המקבלים מעל שכר מינימום, וספורטאים המשתתפים בפעילות ספורט במסגרת פעילות הנלווית לעבודה, לרבות בליגה למקומות עבודה, המבוטחים לפי חוק הביטוח הלאומי, וכן תלמידים המבוטחים באמצעות רשות החינוך המקומית בביטוח תאונות אישיות לפי חוק לימוד חובה.[24]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ רועי הולר, מירב בן-ארי זכתה ב"דרוש מנהיג", באתר ynet, 24 במאי 2005
  2. ^ חברת הכנסת מירב בן-ארי - פעילות ציבורית, באתר main.knesset.gov.il
  3. ^ חברת הכנסת לשעבר מירב בן ארי הפכה ללוביסטית וכבר מנצלת את קשריה בכנסת, באתר שקוף, ‏2020-06-25
  4. ^ דעה: איומי הלוביסטים מבהירים לי מטעם מי אנחנו פועלים, באתר שקוף, ‏2021-05-03
  5. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:יוטיוב

    'סוג: נאום' אינו ערך חוקי
    YouTube full-color icon (2017).svg ”נאום ההומלסים”, נאום באתר יוטיוב
  6. ^ חברת הכנסת מירב בן-ארי - תפקידים בכנסת ה-20, באתר main.knesset.gov.il
  7. ^ ח"כ מירב בן ארי: "גאה להיות שוב הח"כית החברתית ביותר בממשלה", באתר www.maariv.co.il
  8. ^ שחר אילן, המדד החברתי: אורלי לוי-אבקסיס – בתחתית דירוג הח"כים החברתיים, באתר כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2019-01-02
  9. ^ מורן אזולאי, ח"כ לשעבר מירב בן ארי הצטרפה למפלגתו של יאיר לפיד, באתר ynet, ‏1 בפברואר 2021
  10. ^ חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 169), התשע"ו-2016, באתר main.knesset.gov.il
  11. ^ חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 44), התשע"ו-2016, באתר main.knesset.gov.il
  12. ^ חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 10), התשע"ו-2016, באתר main.knesset.gov.il
  13. ^ אפרת נוימן, אושר תיקון לחוק תובענות ייצוגיות שנועד לשפר את הטיפול בתביעות סרק, באתר TheMarker‏, 20 ביולי 2016
  14. ^ חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 46), התשע"ו-2016, באתר main.knesset.gov.il
  15. ^ חוק להחלפת המונח מפגר (תיקוני חקיקה), התשע"ז-2017, באתר main.knesset.gov.il
  16. ^ אריק בנדר, ‏פה אחד: הצעת חוק להחלפת המונח "מפגר" אושרה בקריאה שלישית, באתר מעריב אונליין, 3 בינואר 2017
  17. ^ חוק הארכת תקופת זכות יוצרים בתקליט וזכויות מבצעים (תיקוני חקיקה), התשע"ז-2017, באתר main.knesset.gov.il
  18. ^ מורן אזולאי, אושר סופית: מענק וסל שירותים לנשים מוכות, באתר ynet, 26 ביוני 2017
  19. ^ חוק שירותי רווחה (מענק הסתגלות לנשים ששהו במקלט לנשים מוכות) (תיקון מס' 2), התשע"ז-2017, באתר main.knesset.gov.il
  20. ^ זאב קליין, ‏מילואים והתנדבות יזכו בשתי נקודות זכות אקדמיות, באתר ישראל היום, 9 ביולי 2018
  21. ^ חוק עידוד מעורבות סטודנטים בפעילות חברתית וקהילתית, התשע"ח-2018, באתר main.knesset.gov.il
  22. ^ חוק הדיור המוגן (תיקון), התשע"ח–2018, באתר main.knesset.gov.il
  23. ^ חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 30), התשע"ט-2018, באתר main.knesset.gov.il
  24. ^ חוק הספורט (תיקון מס' 10), התשע"ו-2016, באתר main.knesset.gov.il


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0