שלום שמחון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שלום שמחון
לידה 7 בדצמבר 1956 (גיל: 68)
כפר סבא, ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה אוניברסיטת חיפה
עיסוק פוליטיקאי, עובד סוציאלי
מפלגה מפלגת העבודה הישראלית, העבודה-מימד, מפלגת העצמאות
שר החקלאות ופיתוח הכפר ה־24
7 במרץ 20012 באוקטובר 2002
(שנה ו־29 שבועות)
תחת ראש הממשלה אריאל שרון
שר החקלאות ופיתוח הכפר
4 במאי 200619 בינואר 2011
(4 שנים ו־37 שבועות)
תחת ראשי הממשלות אהוד אולמרט, בנימין נתניהו
שר לאיכות הסביבה ה־12
10 בינואר 200523 בנובמבר 2005
(45 שבועות ו־3 ימים)
תחת ראש הממשלה אריאל שרון
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה ה־24
19 בינואר 201118 במרץ 2013
(שנתיים ו־8 שבועות)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
חבר הכנסת
17 ביוני 19965 בפברואר 2013
(16 שנים)
כנסות 14 - 18

שלום שמחון (נולד ב-7 בדצמבר 1956) הוא פוליטיקאי ואיש ציבור ישראלי. בעבר כיהן כשר בממשלות ישראל וכחבר הכנסת מטעם מפלגת העבודה וסיעת העצמאות.

קריירה מוקדמת וחיים אישיים

שמחון נולד למסעוד וסוזאן שמחון ובנעוריו למד בפנימייה. בצה"ל הוא שירת בחיל השריון כמפקד טנק והשתחרר בדרגת רס"ל.

לאחר שחרורו עבר להתגורר בנהריה ועבד כמדריך ורכז נוער במועצה האזורית מעלה יוסף עד 1982. לאחר מכן, שימש משך שלוש שנים מנחה מטעם משרד החינוך בגלבוע ובבקעת הירדן. בשנים 1985-1991 כיהן שמחון, כמרכז חטיבת בני המושבים בנוער העובד והלומד וכחבר מזכירות התנועה, כיו"ר עמותת "יד אליעזר", כחבר בוועד הפועל וכמזכיר המשמרת הצעירה במושבים.

ב-1993 שב לאבן מנחם, שם הוא מתגורר עד היום. בשנה זו נבחר למזכ"ל תנועת המושבים והמרכז החקלאי. כמו כן כיהן כיו"ר הוועדה הבין-מושבית, כיו"ר הנהלת "תנובה", כחבר במועצת המשביר המרכזי וכיו"ר הנהלת "תגמולים".

את השכלתו רכש בבית הספר לעבודה סוציאלית של האוניברסיטה העברית, הוא חקלאי ועובד סוציאלי במקצועו. הוא נשוי לד"ר אורנה שמחון, מנהלת מחוז צפון במשרד החינוך ומנכ"לית זמנית ב"חינוכית",[1] ואב לשניים. לשמחון יקב בוטיק בשם "יקב שמחון", בשיתוף פעולה עם היינן והכורם ברוך לגזיאל[2].

קריירה בכנסת ובממשלות ישראל

טרם הבחירות לכנסת הארבע עשרה ולראשות הממשלה, שמחון זקף לזכותו הישג פוליטי ראשון: בשלהי כהונת הממשלה בראשות שמעון פרס מקורבו, התקבלה החלטה להעניק סיוע נרחב ליישובי קו העימות בעקבות מבצע ענבי זעם.

ב-1996, שמחון נבחר לכנסת מטעם מפלגת העבודה.

ב-1999 נבחר בשנית. בכנסת זו, ה-15 במספר, כיהן כיושב ראש ועדת הכספים. ב-2001, דווקא לאחר נפילת ממשלת ברק והבחירות המיוחדות לראשות הממשלה בהן נבחר אריאל שרון, מונה שמחון לראשונה לשר בממשלה. הוא כיהן כשר החקלאות עד לפרישת מפלגת העבודה מהקואליציה בשלהי שנת 2002.

בכנסת ה-16 כיהן כיושב ראש ועדת הכלכלה ועסק בעיקר בקידום תחום הצרכנות בישראל. גולת הכותרת של פעילות זו- גיבוש עסקת חבילה שתוזיל את עמלות הבנקים לטובת הלקוחות. שמחון נבחר כאיש השנה של ynet בתחום הצרכנות. ועדת הכלכלה בראשות שמחון זכתה בפרס ראש הממשלה למצוינות על תרומתה לעידוד הצמיחה במשק. ב-10 בינואר 2005, עם הצטרפות מפלגתו לממשלה, מונה לשר לאיכות הסביבה. במסגרת תפקידו יזם את פרויקט "הולכים על נקי זו הארץ שלנו" שמטרתו שיפור הניקיון ברשות הרבים, קידם את חוק הקרינה הבלתי מייננת, שמטרתו הסדרת כל נושא הקרינה, והביא לאישור תוכנית פארק איילון בממשלה. שמחון פעל נחרצות, כחבר ועדת השרים להתנתקות נגד כוונת הממשלה להקים יישובים למפוני גוש קטיף בשמורת החולות. מאבקם של שמחון והארגונים הירוקים סיכל את כוונת הממשלה. שמחון התפטר מתפקידו עם פרישת סיעתו מן הקואליציה ב-23 בנובמבר 2005.

ב-4 במאי 2006, עם כינון ממשלת אולמרט שב שלום שמחון לכהן בתפקיד שר החקלאות. במהלך כהונתו התמקד שמחון בהובלת שינויים מבניים במועצות הייצור החקלאיות ובהסדרת ענפי חקלאות מרכזיים והתאמתם לפעילות בשנים הבאות. בנוסף, פעל לחיזוק ופיתוח המגזר הכפרי ולביסוס תעסוקות חלופיות לחקלאות. שמחון קידם מדיניות של חקלאות ירוקה (חקלאות בשירות הסביבה), שעיקרה עידוד השימוש בשיטות עיבוד ידידותיות לסביבה, הפחתת שימוש בחומרי הדברה, שמירת שטחים ירוקים וריאות ירוקות, שימוש במי קולחין ובפסולת עירונית לצרכים חקלאיים. בנוסף, הציב שמחון את תחום רווחת בעלי חיים ושמירת היערות במקום גבוה מאד בסדר העדיפויות של משרד החקלאות. לצד הדאגה לחקלאים ולסביבה פעל שמחון למען הצרכן הישראלי, בהסדרת תקני איכות לפירות וירקות, בהשלמת התקנות לחקלאות אורגנית ובשמירה על רמת מחירים סבירה לצרכן.

בבחירות לכנסת ה-18 הוצב במקום ה-12 ברשימת העבודה לכנסת. שמחון תמך בכניסת מפלגת העבודה לקואלציה, לאחר שהתברר כי מפלגת קדימה בחרה להשאר באופוזיציה. בממשלת נתניהו מונה שמחון לשר חקלאות, זו הפעם השלישית.

ב-17 ביוני 2010 נבחר כמועמד המוביל לתפקיד יו"ר קק"ל, מטעם הסיעה המשותפת של העבודה-מרץ-זו ארצנו בקונגרס הציוני הל"ו, אך בעקבות צו מניעה שנתן בית המשפט המחוזי מחוז מרכז, לבקשת היו"ר הנוכחי אפי שטנצלר עוכב מינויו.

ב-17 בינואר 2011 פרש ממפלגת העבודה יחד עם ארבעה חברי כנסת נוספים בראשותו של שר הביטחון, אהוד ברק, והקים אתם את סיעת העצמאות. בעקבות המהלך מונה שמחון לשר התעשייה, המסחר והתעסוקה וכאחראי על ענייני המיעוטים.

רפורמת הביצים

ב-2008, כשר החקלאות, הוביל שמחון את "רפורמת הביצים". לפי הרפורמה, לולים במושבים יועברו ללולים תעשייתיים בגליל, שייבנו על חשבון שטחים פתוחים. מתנגדי הרפורמה, לאה יוגב ויוסי אדוני ממושבי הצפון, טענו כי המשמעות היא חיסול המשק המשפחתי והעברת ייצור הביצים ל"אוליגרכים בחקלאות". מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס חקר את הפרשה וקבע כי שמחון פעל בניגוד עניינים, משום שהוא ובני משפחתו עתידים ליהנות אישית מהרפורמה.[3]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שלום שמחון בוויקישיתוף

הערות שוליים


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

28921855שלום שמחון