מכון יונתן לחקר הטרור

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מכון יונתן לחקר הטרור היה מכון מחקר, שהוקם בשנת 1976 על ידי בנימין נתניהו, לימים ראש ממשלת ישראל, לזכר אחיו יונתן נתניהו שנפל במבצע אנטבה. המכון פעל בישראל ובארצות הברית.

רקע ומטרות

ביולי 1976 נפל סא"ל יונתן נתניהו במבצע אנטבה לשחרור חטופי מטוס אייר פראנס. כחלק מהנצחתו, יזמה משפחתו ובפרט אחיו בנימין נתניהו, הקמת מכון מחקר שנושאי עיסוקו יהיו "קרובים לליבו של יוני"[1], והמכון הוקם בספטמבר 1976. מטרותיו העיקריות של המכון, כפי שהוצהר עליהן באותה התקופה, היו:

הנהלת המכון

בחלק מתקופת פעילותו, שימש דוד בר-אילן נציג המכון בארצות הברית.

הוועד הציבורי

עם הקמתו של המכון, הוקם לצדו גם ועד מנהל ציבורי[1] שתמך בפעולתו ואשר הורכב מדמויות בעלות שיעור קומה.

חברי הוועד:

פעילות המכון

המכון עסק בחשיבה ובגיבוש מדיניות נגד טרור, ועיקר פרסומו בא לו מקיום כנסים בינלאומיים בנושא זה:

הכנס הראשון

התקיים ב-2 עד 5 ביולי 1979 במלון הילטון בירושלים. נושא הכנס היה "טרור כנשק בפוליטיקה הבינלאומית". הכנס הורכב משבעה מושבים, ובין הדוברים בכנס היו ראש הממשלה מנחם בגין וראש הממשלה לשעבר יצחק רבין, חברי פרלמנטים ממדינות מערביות כגון ארצות הברית, בריטניה, הולנד ואירלנד, ואנשי אקדמיה מהארץ ומהעולם. הנאומים בכנס אוגדו על ידי בנימין נתניהו לכדי ספר ששמו Internation Terrorism: Challenge and Response, ואשר לא ראה אור בעברית.

הכנס השני

התקיים ב-24 עד 26 ביוני 1984 במלון "ארבע העונות" בוושינגטון די.סי.. בין הדוברים בכנס היו ראש הממשלה לשעבר יצחק רבין, מזכיר המדינה האמריקאי ג'ורג' שולץ ושגרירת ארצות הברית באו"ם ז'אן קירקפטריק. כשנתיים לאחר הכנס, הוציא נתניהו את ספרו "הטרור: כיצד יוכל המערב לנצח" (שראה אור לראשונה באנגלית), והכנסותיו הוקדשו אף הן לפעילות המכון.

בשלב מסוים עבר כלל פעילות המכון לוושינגטון הבירה, והוא פעל ככל הנראה עד לשנת 1993[2]. פעילותו מומנה בעיקרה מתרומותיהם של פילנתרופים יהודים-אמריקאיים. בשנת 1996 הוקם המכון למדיניות נגד טרור במרכז הבינתחומי הרצליה, אשר תחומי עיסוקו חופפים לאלה של מכון יונתן.

השפעות

מספר עיתונאים ובהם בן כספית (בספרו נתניהו: ביוגרפיה) ויונתן שם-אור[3] טוענים כי מכון יונתן היווה פלטפורמה לקידומו של בנימין נתניהו כ"מיועד" החדש של משפחת נתניהו להנהגת מדינת ישראל לאחר מותו של האח הבכור יוני, בדומה לייעודו של ג'ון קנדי לנשיאות ארצות הברית לאחר מות אחיו ג'ו במלחמת העולם השנייה. עוד טוען שם-אור כי מדובר היה ב"מכון של איש אחד". אכן במסגרת פעילות המכון קשר נתניהו קשרים הדוקים עם משה ארנס, ובשנת 1982 מינה האחרון את נתניהו לציר ישראל בוושינגטון ובהמשך לשגריר ישראל באו"ם. בשנת 1988 נבחר נתניהו לכנסת, ובשנת 1996 היה לראש ממשלת ישראל.

בתחקיר של עינת ברקוביץ׳ ובירנית גורן שפורסם בעיתון "כל העיר" בשנת 1996 מתוארות שתי פניות של המכון לרשם העמותות במטרה לקבל פטור ממסים מבלי להסביר את מקור ההכנסות. שתי הבקשות נדחו. המכון, בניגוד לחוק, לא טרח מעולם להגיש דו"חות כספיים לרשם העמותות. באופן דומה, לא מונתה ועדת ביקורת שתפקח על תנועת הכספים.[דרוש מקור]

במרץ 1988 פנה רשם העמותות במכתב לעו"ד שייצג את המכון והודיע לו שהמכון מפר את חובתו באי הגשת הדו"חות הכספיים כאמור. מכתבו לא נענה מעולם: לא נשלחו דו"חות, לא מונתה ועדת ביקורת.[דרוש מקור]

במסגרת פעילותו של המכון נחשף הציבור הישראלי כמו גם זה האמריקאי לדמותו של נתניהו, שהיה בעל כישורי נאום ורטוריקה מרשימים, והוא שטח במסגרת כינוסי המכון את משנתו באשר למדיניות נגד טרור. לאורך כל שנות פעילותו הציבורית, נתניהו הפך לדובר מרכזי בערוצי הטלוויזיה האמריקאיים בנושאים אלה.

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 ראשי המדינה - בוועד הציבורי של "מכון יונתן", באתר מעריב, ‏10 באוקטובר 1976
  2. ^ ראובן הכט, פרסומים של מכון יונתן, באתר מכון ז'בוטינסקי
  3. ^ להיות בנימין נתניהו: מה מניע את הפוליטיקה והשלטון של המנהיג השורד מכולם? // יונתן שם־אור, באתר מגזין ליברל, ‏10 במאי 2016
בנימין נתניהו
אירועים במהלך כהונותיו
כראש ממשלת ישראל
הממשלה ה-27 מהומות מנהרת הכותל (1996) • הסכם חברון (1997) • ניסיון ההתנקשות בח'אלד משעל (1997) • הסכם ואי (1998) • הקמת המועצה לביטחון לאומי (1999)
הממשלה ה-32 הקפאת הבנייה ביהודה ושומרון (2009) • המשט לעזה (2010) • השרפה בכרמל (2010) • המחאה החברתית (2011) • עסקת שליט (2011) • מבצע עמוד ענן (2012) • הסכסוך האיראני-ישראלי במהלך מלחמת האזרחים בסוריה (2011–2020)
הממשלה ה-33 רצח שלושת הנערים (2014) • מבצע צוק איתן (2014) • הנאום בפני הקונגרס האמריקני (2015) • הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית (2015)
הממשלה ה-34 גל הטרור הפלסטיני (2015) • גל השרפות (2016) • הכרת ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל (2017) • הכרת ארצות הברית בריבונות ישראל על רמת הגולן (2019) • המשבר הפוליטי (2019–2020) • התפרצות נגיף הקורונה בישראל (2020)
הממשלה ה-35 המשבר הפוליטי (2020–2021) • מגפת הקורונה בישראל (2020–2021) • הסכמי אברהם (2020) • אסון הר מירון (2021) • המהומות בישראל (2021) • מבצע שומר החומות (2021)
הממשלה ה-37 הרפורמה המשפטית בישראל (ערכים נוספים) (2023) • מבצע מגן וחץ (2023) • מתקפת הפתע על ישראל (2023) ומלחמת חרבות ברזל (2023–הווה) • מבצע סדר חדש (2024)
משפחתו נתן מיליקובסקי (סבא) • בנציון נתניהו (אבא) • עדו נתניהו (אח) • יוני נתניהו (אח) • יאיר נתניהו (בן) • שמואל בן ארצי (חותן)
בנות זוג מיקי הרן (1972–1978) • פלור קייטס (1981–1989) • שרה נתניהו (1991–הווה)
ספריו הטרור: כיצד יוכל המערב לנצח (1987) • מקום תחת השמש (1995) • מלחמה בטרור (1996) • ביבי: סיפור חיי (2022)
ספרים אודותיו נתניהו: הדרך אל הכוח (1997) • נתניהו: ביוגרפיה (2018) • הנתניהוז (2021) • מר הפקרה (2024)
חשדות לפלילים פרשת בר-און חברון (1997) • פרשת עמדי (1999) • פרשת ביביטורס • תיק 1000 • תיק 2000 • פרשת הצוללות • תיק 4000 • המחאה • משפטו (2020)
שונות פרשת הקלטת הלוהטת (1993) • מסמך שטאובר (1995) • נאום בר-אילן (2009) • מכון יונתן לחקר הטרור • המצביעים הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפי • לא יהיה כלום, כי אין כלום • ניצחון מוחלט • רק לא ביבי • ביביסטים • קאיה (כלבה) • The Bibi Files
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34890963מכון יונתן לחקר הטרור

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=מכון_יונתן_לחקר_הטרור&oldid=2156183"