עפיפון תבערה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עפיפון תבערה ששוגר מרצועת עזה במטרה לשרוף שדות במועצה האזורית אשכול. בקצה זנבו ניתן לראות את חוטי הברזל ששימשו לחיבור החומרים הבוערים.

עפיפון תבערה הוא עפיפון הנושא חומרי הצתה ובעירה, דוגמת בקבוק תבערה וחומרים דליקים או מטען חבלה[1], שמטרתו להצית שרפה ואף לגרום לנפגעים בנפש. זהו אמצעי לחימה מאולתר שנמצא בשימוש ארגוני טרור ומיליציות לא-סדירות. בהיותו כלי אווירי, יש לו יתרון על פני מחבלים הנעים קרקעית, שכן הוא יכול לעבור בקלות מעל גדרות, חומות, מחסומים ומכשולי גבול, המשמשים להגנה ואבטחת תשתיות ויישובים. אמצעי דומה באפקט ובשימוש שלו הוא בלון תבערה, בו מטען חבלה וחומרי תבערה נישאים על גבי בלון.

היסטוריה

בלוני תבערה ששוגרו משכונת אל-בורייג' נישאים על גבי הרוח לכיוון ישראל, ניתן לראות את מטען התבערה\נפץ תלוי.

הראשונים להשתמש בעפיפונים בלוחמה היו הסינים[2]. בשושלת סונג פותח "עורב האש", עפיפון נושא אבקת תבערה, נתיך ומקל בערה מקטורת, ככלי נשק[3]. במסה של ולטר דה מילמט "האצולה, חוכמה והבנה של מלכים" מ-1326 מתוארת קבוצה של אבירים מטיסה עפיפון תבערה ועליו אבק שרפה עם פצצת תבערה מעל החומה של העיר[4]. על פי הסמגוק סאגי (אנ'), המתאר את ההיסטוריה של שלוש הממלכות של קוריאה, במאה השביעית הגנרל גים יו-חין (אנ') שיגר עפיפון ועליו דחליל בוער במטרה להפחיד את הכוחות שמולו.

שימוש בעימות הישראלי-פלסטיני

שיבולים בשדה שרוף במועצה האזורית אשכול.
שדות שרופים ליד הקיבוץ בארי

שימוש בולט בעפיפוני תבערה נעשה ברצועת עזה במהלך העימותים בגבול ישראל-רצועת עזה ב-2018. בעימותים אלה, שילחו מחבלים פלסטינים עפיפוני תבערה[5], כ-250 עפיפונים (נכון למאי 2018), שעל חלקם ציירו הפלסטינים צלב קרס והצמידו כרזות[6], על מנת להצית שדות חקלאיים ותשתיות הסמוכות לגדר המערכת סביב רצועת עזה. השימוש הנרחב בעפיפוני תבערה לביצוע הצתות ופיגועי טרור זכה בתקשורת לשם "טרור העפיפונים" ו"טרור ההצתות", שהתקשר גם ל"טרור החקלאי" שעלה אף הוא בתקופה זו. עפיפוני התבערה היוו במידה רבה חלופה פשוטה אך אפקטיבית לרקטות, זאת מכיוון שמערכת "כיפת ברזל" איננה מסוגלת להגן מפני נשק כה פרימיטיבי מבחינה טכנולוגית. על אף שהיה ברשותם נשק מתקדם הרבה יותר, ארגוני הטרור מצאו כי לשימוש בנשק מאולתר יש דווקא יתרון[7].

השימוש בעפיפוני התבערה גבר לאחר שניסיונותיהם של הפלסטינים לפרוץ את הגדר ולחדור דרכה על מנת לבצע פיגועים ביישובי עוטף עזה נכשלו, כמו גם הניסיונות לפריצת המונים של הגדר ב-30 במרץ וב-6 באפריל במסגרת "צעדת השיבה הגדולה" שנהדפו בידי צלפי צה"ל ומשמר הגבול באמצעות ירי סלקטיבי ובאמצעים לפיזור הפגנות. בנוסף נחל צה"ל הצלחות בחשיפת מנהרות לחימה ברצועת עזה.

השימוש בעפיפוני תבערה גרם לשריפות רבות. על פי נתוני כבאות והצלה, מתחילת גל טרור העפיפונים של ערביי רצועת עזה, פרצו באזור עוטף עזה כ-270 שריפות, שכילו כ-250 אלף דונם[8]. לפי ישראל היום, במהלך שלושה חדשים של טרור העפיפונים הוצתו למעלה מ-1,000 שריפות שכילו יותר מ-30,000 דונם של שמורות טבע בישראל[9].

מקרים בולטים של שריפות גדולות וטרור הצתות באמצעות עפיפוני ובלוני תבערה ב-2018:

באמצע יוני וביולי פחת השימוש בעפיפוני תבערה וגבר השימוש בבלוני תבערה ונפץ.

פתרונות נגד עפיפוני ובלוני התבערה

משרד הביטחון, צה"ל, התעשיות הביטחוניות וגורמים פרטיים[16] מפתחים אמצעים טכנולוגיים ותרגולות צבאיות נגד עפיפוני התבערה ובלוני הנפץ. הפתרונות מתמקדים באיתור ואיכון, יירוט באוויר ותגובה מהירה של חבלנים ומכבי אש לשריפות המוצתות על ידם. למרות זאת, טרם נמצאה שיטה יעילה למגר את טרור העפיפונים.

צה"ל פיתח שיטה של שימוש ברחפני מרוצים על מנת ליירט עפיפוני תבערה[17]. ב-11 במאי הפיל הרחפן המיירט כ-40 עפיפוני תבערה בגבול רצועת עזה במהלך עימותי "צעדה השיבה הגדולה"[18]. ביוני 2018 פרש צה"ל מערכת של רפאל - מערכות לחימה מתקדמות לאיתור ואיכון עפיפוני ובלוני התבערה[19]. החל מאמצע יוני 2018 החל צה"ל לבצע ירי אזהרה אל עבר חוליות טרור המשלחות עפיפוני תבערה ובלוני נפץ, תוך הימנעות מפגיעה בהן.

ב-9 ביולי 2018, בעקבות המשך טרור עפיפוני ובלוני התבערה, החליטה ישראל על סגירת מעבר כרם שלום[20]. ב-16 ביולי הפסיקה ישראל גם את הספקת הגז והדלק דרך מעבר כרם שלום, והתירה רק מעבר של מזון ותרופות דרכו[14].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אור הלר, המתיחות בדרום: עפיפון עם מטען חבלה חדר לשטח ישראל - ונוטרל, באתר חדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 03 ביוני 2018.
  2. ^ Paul R. Wonning, A Short History of Kites: History of Flying – The Kites Role in Aviation and the Airplane, Mossy Feet Books. (באנגלית)
  3. ^ China Reconstructs, China Reconstructs, 1984. (באנגלית)
  4. ^ Richard Hallion, Taking Flight: Inventing the Aerial Age, from Antiquity Through the First World War, Oxford University Press, USA, 2003-05-08. (באנגלית)
  5. ^ מתן צורי, אליאור לוי ויואב זיתון, טרור העפיפונים נמשך: שדה חיטה בעוטף עזה עלה באש, באתר ynet, 16 באפריל 2018.
  6. ^ ידיעה ותמונות בחדשות 0404, 20 באפריל 2018.
  7. ^ אביתר מתניה וארז סרי-לוי, בקלע ובאבן: אסטרטגיה של רדוקציה טכנולוגית, עדכן אסטרטגי 24(2), אפריל 2021
  8. ^ "היו לנו שריפות שסיכנו חלק מהישובים"
  9. ^ ניקי גוטמן, ‏המציאות הבלתי נסבלת של טרור ההצתות: שלושה חודשים, כאלף שריפות, באתר ישראל היום, 11 ביולי 2018 23:37.
  10. ^ מתן צורי, עפיפוני התבערה: מאות דונמים ביער בארי עולים באש, באתר ynet, 2 במאי 2018.
  11. ^ רשת 13, תיעוד: פעיל ימין העיף עפיפון תבערה - וגרם לשריפה בנחל עוז, באתר רשת 13, ‏11 במאי 2018
  12. ^ מערכת ערוץ 20, טרור העפיפונים: 9 שריפות ברחבי עוטף עזה, באתר ערוץ 20, 5 ביוני 2018.
  13. ^ אלמוג בוקר, בלון תבערה נחת על גג חממה בעוטף עזה; אין נפגעים, באתר חדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 11 ביוני 2018.
  14. ^ 14.0 14.1 אמיר בוחבוט, אבי יששכרוף ואבי אשכנזי‏, בתגובה להצתות: ישראל סוגרת את כרם שלום גם למעבר גז ודלק, באתר וואלה!‏, 16 ביולי 2018.
  15. ^ יוסי אלי, חשד: בלוני תבערה הופרחו מבית ג'אלא לעבר ירושלים, באתר חדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 20 ביולי 2018
  16. ^ שגיא כהן, 250 אנשי היי-טק נגד עפיפוני התבערה מעזה, באתר ynet, 21 ביוני 2018.
  17. ^ ידיעה, וידאו ותמונות בחדשות 0404, 11 במאי 2018.
  18. ^ אמיר בוחבוט‏, כלי טיס זעיר של צה"ל הפיל 40 עפיפונים בגבול רצועת עזה, באתר וואלה!‏, 12 במאי 2018.
  19. ^ ניר דבורי, ‏האם נמצא פתרון לטרור העפיפונים?, באתר ‏מאקו‏‏, ‏21 ביוני 2018‏,
    אמיר בוחבוט‏, פרסום ראשון: זה הפתרון של צה"ל לזיהוי עפיפוני התבערה, באתר וואלה!‏, 21 ביוני 2018.
  20. ^ בתגובה להתמשכות טרור ההצתות: מעבר כרם שלום נסגר, באתר כיפה, 09 ביולי, 2018,
    מעריב אונליין, ‏נתניהו: נסגור את מעבר כרם שלום בגלל טרור העפיפונים, באתר מעריב אונליין, 9 ביולי 2018.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34224273עפיפון תבערה