המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים (2010)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בנימין נתניהו ואבו מאזן בעת תחילת השיחות הישירות ב-2 בספטמבר 2010.

משא ומתן ישיר בין ישראל לבין הפלסטינים התנהל בשנת 2010 כדי להגיע להסכמה על הסדר סופי ורשמי לסכסוך הישראלי-פלסטיני על ידי יישום פתרון מסוג שתי מדינות לשני עמים עבור העם היהודי והעם הפלסטיני בשטחים של ארץ ישראל אשר ממערב לנהר הירדן. השיחות נערכו בהשתתפות נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, ויושב ראש הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס. זוהי הפעם הראשונה מאז כישלון שיחות אולמרט-אבו מאזן בה הידברו מדינת ישראל והפלסטינים במטרה להגיע לפתרון זה.

13 קבוצות מיליטנטיות פלסטיניות החלו סדרת מתקפות טרור נגד אזרחים ישראלים, אשר כללו סדרה של אירועי ירי על מכוניות ישראליות וירי רקטות על יישובים ישראליים, בניסיון לטרפד את השיחות. בסוף אותו חודש, הפלסטינים ביקשו להאריך את ההקפאה הבנייה הישראלית ביהודה ושומרון, אחרת יעזבו את המשא ומתן. ישראל קראה לפלסטינים להמשיך במשא ומתן, והציעה בהמשך אף לחדש את הקפאת הבנייה בתמורה לכך שהרשות הפלסטינית תכיר בישראל כמדינת הלאום של העם היהודי[1][2][3]. הצעה זו נדחתה על ידי ההנהגה הפלסטינית ובכך נקטע המשא ומתן.

רקע

ערך מורחב – סוגיות במחלוקת בסכסוך הישראלי-פלסטיני

לצד היותה בעלת ברית עיקרית של ישראל, ארצות הברית אימנה, ציידה, וממנה את כוחות הביטחון הפלסטינים, אשר משתפים פעולה עם צה"ל והשב"כ במטרה לסכל פעילות טרור איסלמיסטי, ובפרט את חמאס. נשיא ארצות הברית ברק אובמה, דחף את הקפאת הבנייה בהתנחלויות, פתיחת מעברי הגבול של עזה, וקיום משא ומתן על סיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני ולהקמת מדינה פלסטינית.

במרץ 2009 בקירה מזכירת המדינה האמריקאית הילרי קלינטון בישראל[4] וטענה כי ההתנחלויות הישראליות והריסת בתי ערבים במזרח ירושלים מזיקים לתהליך השלום[5]. קלינטון הביעה את תמיכתה בהקמת מדינה פלסטינית, בניגוד לעמדה שהחזיק בה אז ראש הממשלה המיועד, בנימין נתניהו[6]. עם הגעת השליח המיוחד למזרח התיכון,ג'ורג' מיטשל, נתניהו ציין כי התקדמות כלשהי לעבר משא ומתן עם הפלסטינים תהיה מותנית בכך שהפלסטינים יכירו במדינת ישראל כמדינה יהודית[7]. ב-19 במאי נתניהו נפגש עם נשיא ארצות הברית ברק אובמה בבית הלבן. אובמה ציין כי פתרון שתי המדינות עומד בראש סדר העדיפויות, אך נתניהו סירב לתמוך בהקמת מדינה פלסטינית.

ב-4 ביוני אובמה נשא נאום באוניברסיטת קהיר במצרים שנועד להציג את שינוי המדיניות של הממשל החדש כלפי העולם הערבי והמוסלמי. במהלך הנאום קרא אובמה להפסקת הבנייה בהתנחלויות הישראליות וקרא להשכנת שלום בין הישראלים לפלסטינים. בעקבות הנאום כינס נתניהו באופן מידי פגישה מיוחדת של הממשלה. עשרה ימים לאחר מכן נשא נתניהו את נאום בר-אילן, בו הביע הסכמה להקמת מדינה פלסטינית מפורזת ובהכרה של הפלסטינים בישראל כמדינת העם היהודי. נתניהו הדגיש בנאומו כי יהיה מוכן לקבל מדינה פלסטינית רק אם ירושלים תישאר בירתה המאוחדת של מדינת ישראל, אם לפלסטינים לא יהיה צבא, ואם הפלסטינים יוותרו על תביעותיהם לזכות השיבה של הפליטים הפלסטינים. כמו כן נתניהו הדגיש גם כן לישראל הזכות ל"צמיחה טבעית" בהתנחלויות היהודיות בגדה המערבית והסטטוס הסופי שלהם יקבע רק במהלך משא ומתן. באופן כללי, הנאום של נתניהו בבר-אילן היווה תפנית משמעותית לעמדות הניציות שהפגין לפני כן.

חידוש שיחות השלום

שיחות בין ישראל לרשות הפלסטינית, שרם א-שייח', 14 בספטמבר 2010

ב-23 באוגוסט 2009 הודיע נתניהו כי המשא ומתן עם הפלסטינים מתוכנן לחול בספטמבר 2009. באותו היום, דובר הרשות הפלסטינית ציין כי לא יתקיים שום משא ומתן עם ישראל כל עוד לא הבנייה בהתנחלויות תימשך. בעידוד הממשל האמריקאי, אישר הקבינט המדיני ביטחוני את הצעת נתניהו להקפאת הבנייה בהתנחלויות ל-10 חודשים[8]. פעולה זו ספגה ביקורת מהימין ומשמאל. ראשי הרשות הפלסטינית הודיעו בתגובה, שהחלטת הממשלה איננה ממלאת אחרי "מפת הדרכים" של הנשיא בוש, שמועצת הביטחון נסמכה עליה בהחלטותיה. במקביל, נתניהו קרא לפלסטינים להגיב למהלך ולהיכנס לשיחות. עם זאת, הפלסטינים דחו את הקריאה להיכנס לשיחות מיידית. באוגוסט 2010 ברק אובמה והילרי קלינטון הצהירו כי ניתן יהיה להקים מדינה פלסטינית בתוך שנה[9].

ב-2 בספטמבר 2010, השיקה ארצות הברית את המשא ומתן בין ישראל לבין הרשות הפלסטינית בוושינגטון. ב-14 בספטמבר החל סבב השיחות השני של המשא ומתן בין ישראל לבין הרשות הפלסטינית בשארם א-שייח' שבמצרים[10]. במהלך תהליך זה, נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס ציין כי הפלסטינים וישראל הסכימו על עיקרון של חילופי שטחים תמורת שמירה על גושי ההתנחלויות, אך קיימת מחלוקת על היחס[11].

דרישה להכרה במדינת ישראל כמדינת העם היהודי

ישראל דחתה כל הסכם אפשרי כל עוד הצד הפלסטיני מסרב להכיר בישראל בתור מדינה יהודית. באופן היסטורי סירבו הפלסטינים לתביעה זו. היא נתפסת כוויתור על זכות השיבה של הפליטים הפלסטינים לתחומי מדינת ישראל.

ב-21 ספטמבר 2010 התפוצצה ועידת המדינות התורמות והסתיימה ללא הצהרת סיכום. זאת בשל מחלוקת שהתפתחה בין סגן שר החוץ הישראלי דני אילון לראש הממשלה הפלסטיני סלאם פיאד, אשר סירב להזכיר את הרעיון "שתי מדינות לשני עמים", והסכים ל"שתי מדינות" בלבד[12][13]. ב-13 באוקטובר 2010, הצהיר מזכ״ל הוועד הפועל באש״ף, יאסר עבד רבו, כי אש"ף תכיר בישראל כ"מדינה יהודית" תמורת ריבונות פלסטינית בגבולות 1967 הכוללת את מזרח ירושלים[14]. הצהרותיו של עבד רבו זכו לגינויים בפוליטיקה הפנים-פלסטינית. תנועת הפת"ח קראה להתפטרותו המידית של עבד רבו[דרוש מקור]. חבר הפת"ח נביל שעת' גינה את הצהרותיו וקבע כי אינן מייצגות את אש"ף, פת"ח או את אבו מאזן[15]. הממשלה הפלסטינית בעזה קראה להתפטרות עבד רבו[16].

ב-11 באוקטובר 2010, הצהיר נתניהו כי יהיה מוכן לחדש את הקפאת הבניה אם הרשות הפלסטינית תכיר במדינת ישראל בתור המולדת של העם היהודי. הרשות הפלסטינית דחתה את הצעתו.

מתקפות טרור פלסטיניות

חמאס וחזבאללה איימו לטרפד את שיחות השלום אם הצדדים יתקדמו לעבר הסכם. 13 קבוצות מיליטנטיות פלסטיניות, בהן הג'יהאד האסלאמי, ועדות ההתנגדות העממית ופלג של הפת"ח[17], איחדו כוחות בהובלת חמאס, ופתחו בסדרת מתקפות טרור נגד אזרחים ישראלים, במטרה לשבש את שיחות השלום. ההתקפות על האזרחים הישראלים גברו והחמירו במהלך השיחות הישירות, וכלל מספר אירועי ירי על מכוניות ישראליות כמו גם ירי רקטות ופצצות מרגמה, כולל ירי של פצצת זרחן, על יישובים ישראליים. ממשלת ישראל הצהירה כי שלום לא יתקיים כל עוד הנוכחות של חמאס חזבאללה מאיימת על ההתקדמות של הסדר השלום באזור. בסדרת פיגועי הטרור נהרגו ונפצעו שמונה ישראלים.

פיגועי הירי

  • 31 באוגוסט 2010: חמושים פלסטינים ירו למוות בארבעה אזרחים ישראלים, תושבי בית חגי, ברכבם. חמאס נטל אחריות לירי והכריז כי הוא חלק מסדרת פיגועים מתוכננת[18][19][20][21].
  • 1 בספטמבר 2010: חמושים פלסטינים ירו בשני ישראלים ברכבם סמוך לרימונים, אחד מהם נפצע אנושות[22]. חמאס נטל אחריות לירי, וציין כי הפיגוע היה מסר לאלו אשר התחייבו בפני "האויב הציוני" שלא יהיו יותר מתקפות טרור[23].
  • 26 בספטמבר 2010: חמושים פלסטינים ירו לעבר אישה בהיריון ובעלה ברכבם סמוך לטנא עומרים, ופצעו את שניהם. החמושים ירו גם לעבר מכונית אחרת, שהתחמקה ללא פגע[24][25][26][27][28]. הפת"ח והג'יהאד האסלאמי נטלו אחריות לפיגוע[29].

חידוש הבנייה בהתנחלויות

ערך מורחב – הקפאת הבנייה ביהודה ושומרון

לקראת סיום עשרת חודשי הקפאת הבנייה בהתנחלויות, דרש אבו מאזן להאריכה, אחרת ינטוש את המשא ומתן[30]. ב-25 בספטמבר הוא הצהיר בעצרת הכללית של האו"ם כי ההתנחלויות הישראליות בגדה המערבית הן סוגיה מרכזית. וקבע כי "על ישראל לבחור בין שלום לבין המשך ההתנחלויות". במקביל, ארצות הברית החלה ללחוץ על ישראל להאריך את ההקפאה של הבנייה בהתנחלויות. למחרת פגו עשרת החודשים, כאשר ישראל דחתה את הדרישות הבינלאומיות להאריכה[31]. החלטה זו גררה ביקורת מצד ארצות הברית, מדינות אירופה והאו"ם[32]. חידוש הבנייה בהתנחלויות גרמה להפסקת שיחות השלום[33]. ב-4 באוקטובר 2010, נתניהו ציין כי ישראל פועלת מול ארצות הברית כדי לחדש את השיחות, אך הן לא חודשו.

ב-8 באוקטובר 2010 הצהירו נציגי הליגה הערבית כי הם תומכים בהחלטת יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס להפסיק את שיחות השלום עם ישראל בשל הפסקת הקפאת הבנייה בהתנחלויות. הם הציבו לארצות הברית אולטימטום בן חודש, בו עליה ללחוץ על ישראל לעצור את הבנייה ולחזור למשא ומתן[34].

תגובות

תגובות בינלאומיות

  • איראןאיראן איראן - ב-3 בספטמבר נשיא איראן מחמוד אחמדינז'אד קרא לפלסטינים להמשיך את המאבק המזוין בישראל והביע ביקורת על מנהיגי המדינות המוסלמיות אשר אינם תומכים במאבק של הפלסטינים בישראל[35].
  • לבנוןלבנון לבנון - ב-26 בספטמבר נשיא לבנון מישל סולימאן, הזהיר בנאומו בעצרת הכללית של האו"ם, כי לבנון לא תקבל כל הסכם ישראלי-פלסטיני שנוגד את האינטרסים שלה. הוא דרש כי כל הסכם עתידי יכלול את הפליטים הפלסטינים שבמדינות ערב[36].
  • מצריםמצרים מצרים - ב-1 באוקטובר, שר החוץ המצרי אחמד אבו אל-רייט מתח ביקורת על ההתעקשות הפלסטינית להארכת הקפאת הבנייה בהתנחלויות, וציין כי הסוגיה החשובה ביותר היא הסדרי הגבול[37].

תגובות מקומיות

  • ב-28 בספטמבר, שר החוץ הישראלי אביגדור ליברמן, הציג בפני העצרת הכללית של האו"ם תוכנית שלום לפיה חלקים מסוימים משטחה של ישראל המאוכלסים בערבים יועברו לידי המדינה הפלסטינית לכשתוקם, בתמורה לסיפוח של ההתנחלויות הישראליות בגדה המערבית או חילופי אוכלוסייה[38].

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ פנחס וולף וניר יהב‏, רה"מ: המשך ההקפאה תמורת הכרה במדינה יהודית, באתר וואלה!‏, 11 באוקטובר 2010
  2. ^ Palestinians quash PM's offer for renewed building freeze, Jerusalem Post 11-10-2010
  3. ^ Netanyahu offers settlement freeze in return for recognition as Jewish state, Palestinians say no. Haaretz. 11 October 2010.
  4. ^ Luis Ramirez (2009-03-02). "Hillary Clinton Begins First Foray Into Israel-Palestinian Conflict". VOA. ארכיון מ-2009-03-04. נבדק ב-2009-03-03.
  5. ^ Ravid, Barak (3 במרץ 2009). "Clinton: Israel's demolition of East Jerusalem homes harms peace efforts". Haaretz. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ "Clinton pledges to press for Palestinian state". The Daily Times. 4 במרץ 2009. ארכיון מ-2012-12-09. נבדק ב-2020-05-29. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ Rabinovitch, Ari (2009-04-16). "Israel demands Palestinians recognize "Jewish state"". Reuters. נבדק ב-2009-04-16.
  8. ^ ברק רביד ונטשה מוזגוביה, תוכנית השלום של נשיא ארצות הברית, ברק אובמה: הקפאת התנחלויות תמורת נורמליזציה, באתר הארץ, 22 באפריל 2009.
  9. ^ Marlowe, Lara (2009-11-25). "Palestinian state possible within year, says Obama". irishtimes.com. נבדק ב-2010-10-11.
  10. ^ Keinon, Herb. "Second round of peace talks wraps up in Sharm e-Sheikh". Jerusalem Post. Israel. נבדק ב-28 בספטמבר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ Abu Toameh, Khaled. "Abbas: Land swap principle reached". Jerusalem Post.
  12. ^ http://www.americanthinker.com/2010/09/the_arabs_are_still_stuck_on_r.html The Arabs Are Still Stuck on Rejection
  13. ^ יצחק בן-חורין, ניו-יורק, סלאם פיאד עזב בזעם מפגש עם דני אילון, באתר ynet, 21 בספטמבר 2010
  14. ^ יאסר עבד רבו: נכיר במדינת ישראל בכל צורה שהיא תמורת גבולות 67' - מדיני-ביטחוני - הארץ
  15. ^ Palestinian negotiator denies official request for border map of Israel
  16. ^ [1]
  17. ^ Gaza militants vow wave of attacks against Israel, Reuters 02-09-2010
  18. ^ PA detains dozens of Hamas men after deadly shooting attack, ynet News 01-09-2010
  19. ^ "[http://www.nytimes.com/2010/09/01/world/middleeast/01settlers.html 4 Israeli Settlers Killed in West Bank," New York Times, August 31, 2010.
  20. ^ Abbas condemns Hamas attack; 4 Israelis shot dead
  21. ^ BBC News - US says Hebron attack must not derail Middle East talks
  22. ^ "Palestinian Authority arrests 2 in connection with West Bank shooting attack; Two West Bank Hamas operatives arrested for September 1st attack in which two Israelis were wounded at Rimonim Junction," Avi Issacharoff, September 8, 2010, Haaretz.
  23. ^ "Hamas Ratchets Up Attacks Amid Peace Talks," Tzippe Barrow, September 2, 2010, Christian Broadcasting Network.
  24. ^ West Bank shooting attack injures Israeli woman, Associated Press 26-09-2010
  25. ^ Woman injured in shooting attack has son via C-section, ynet News 26-09-2010
  26. ^ "Arab Terror Groups Claim Responsibility for Shooting Attack," Gil Ronen and Elad Benari, September 27, 2010, Israel National News.
  27. ^ ."Una israelí da a luz horas después de ser tiroteada en Cisjordania," September 26, 2010, Europa press.
  28. ^ "Colona ferita da Miliziano Si Salva e Partorisce," September 27, 2010, La Republica.
  29. ^ Al-Aqsa Martyrs' Brigades claim responsibility for shooting attack, ynet News 27-09-2010
  30. ^ Israeli settlement freeze ends, peace talks in balance | Reuters
  31. ^ "BBC". BBC. 3 בספטמבר 2010. נבדק ב-28 בספטמבר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  32. ^ EU's Ashton: Settlement freeze can urge Palestinians to resume talks. Haaretz.
  33. ^ Direct negotiations suspended
  34. ^ Arabs give US 'one month' to save peace talks
  35. ^ UPDATE 2-Iran's Ahmadinejad calls on Palestinians to fight on
  36. ^ President Suleiman to U.N.: Lebanon’s interests must be part of any solution
  37. ^ PM supports continued talks: 'We have a mission for peace'
  38. ^ Lieberman presents plans for population exchange at UN
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37549187המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים (2010)

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=המשא_ומתן_בין_ישראל_לפלסטינים_(2010)&oldid=2649809"