רן כהן
 | |||||||
| לידה |
20 ביוני 1937 (גיל: 87) בגדאד, עיראק | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 ישראל | ||||||
| תאריך עלייה | 16 באפריל 1950 | ||||||
| השכלה | אוניברסיטת תל אביב | ||||||
| סיעה | ר"צ, מרצ, יחד, מרצ-יחד | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
|
| |||||||
רן כהן (נולד ב-20 ביוני 1937) הוא אלוף-משנה בדימוס ופוליטיקאי ישראלי. כיהן כחבר הכנסת מטעם מפלגות רצ ומרצ, שר בממשלת ישראל וסגן שר הבינוי והשיכון. כיהן כיו"ר מכון התקנים הישראלי משנת 2011 עד מאי 2016.
ביוגרפיה
נולד בשם סעיד כהן ב-20 ביוני, אך לא ברור האם בשנת 1937 (על פי אתר הכנסת), 1938 (על פי האוטוביוגרפיה שלו) או 1939 (על פי ראיונות שנתן בשנות ה-80), בבגדאד שבעיראק למשפחה מסורתית ציונית (שני אחיו הגדולים, אליהו (איתן) ויעקב, היו מעורבים בפעילות הציונית במחתרת היהודית ויעקב ישב בכלא בשל כך[1]) והתחנך בבית הספר אליאנס[2]. אביו, יצחק אליהו כהן (נפטר בתמוז 1969), היה מהנדס ראשי בחברת הרכבות העיראקית[3] ולאחר הגעתו לארץ עבד ברכבת ישראל בחיפה והתגורר עם משפחתו בעכו.
בינואר 1950 עלה סעיד כהן לבדו לישראל דרך איראן במסע שנמשך ארבעה חודשים[4]. נקלט במחנה עולים שער העלייה עד שפגש את אחיו אליהו שלקח אותו לקיבוץ גן שמואל, שם נכנס למסגרת חינוכית ולימודית.
לקראת גיוסו לצה"ל, נכשל במבדקים לקורס טיס. התגייס באוגוסט 1957 וביקש להתנדב לחטיבת הצנחנים אך באותה עת נקבעה מכסה לגיוס לצנחנים מקיבוץ גן שמואל, וכהן שובץ בחיל התותחנים. שירת כלוחם ומפקד תומ"ת בגדוד 404. בינואר 1958 יצא לקורס קצינים. לאחר הקורס שובץ כמדריך בבית הספר לקצינים אולם לאחר שבועיים הועבר לבקשתו ושובץ כמפקד מחלקת סיוע (מרגמות 120 מ"מ) בפלוגה המסייעת של גדוד 890 בחטיבת הצנחנים[5].
בשנת 1960 השתחרר מצה"ל בדרגת סגן ולקח חצי שנה חופשה מהקיבוץ, תקופה בה עבד באספסת ובבניין, כדי להרוויח כסף למימון שיפוצים בבית הוריו בעכו. למד לתואר ראשון בכלכלה ובפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. במלחמת ששת הימים שימש מפקד סוללה בגדוד 332 וכקצין קישור ארטילרי במילואים, ולחם עם גדוד הצנחנים 890 ברצועת עזה וחצי האי סיני. במבצע תופת שימש קצין קישור בחטיבת הצנחנים. במלחמת יום הכיפורים לחם כסמג"ד מרגמות 332, שהיה גדוד מילואים בחטיבת הצנחנים הסדירה. לחם בקרבות בחזית הדרום[6], בין היתר בראס סודר כנגד כוחות הארמייה השלישית[7] ובקרב החווה הסינית[8].
בגן שמואל עבד כהן בנגריה, בפלחה, בהדברת מזיקים בגידולי הכותנה וכמזכיר הקיבוץ. ב-1973, זמן קצר לאחר שאודי אדיב נעצר באשמות בגידה וריגול, עזר כהן, שהיה מזכיר הקיבוץ באותה עת, להורי אודי אדיב (בנם עזב את הקיבוץ כמה שנים לפני כן), לשכנע את אספת הקיבוץ להקצות להם תקציב לייצוג בנם בבית המשפט[9].
בשנים 1974 עד 1977 פיקד על גדוד מילואים 332. במבצע שלום הגליל היה סגן מפקד אגד בעוצבת האש ופיקד על שמונה גדודי ארטילריה שכיתרו את ביירות. בספטמבר 1983 שב, לבקשת הרמטכ"ל, משה לוי, לשירות קבע בדרגת אלוף-משנה למשך חצי שנה וארגן את עוצבת כדור האש כאגד תותחנים מוצנח מלא בעוצבת האש[5].
קריירה פוליטית
לאחר הקמת המערך כרשימה משותפת של מפ"ם ומפלגת העבודה בסוף שנות ה-60, היה חלק מקבוצת הפורשים ממפ"ם במאי 1968, אשר הקימו את תנועת שמאל ישראלי חדש, והיה מהפעילים הבולטים בסניף התל אביבי שלה, שמאוחר יותר היווה את הגרעין לתנועת תכלת-אדום בראשות מאיר פעיל. ב-31 באוקטובר 1970 נבחר למזכיר קיבוץ גן שמואל[10]. יחד עם מאיר פעיל היה שותף להקמת רשימת מוקד, תוך איחוד כוחות בין תכלת-אדום לבין מק"י בראשות שמואל מיקוניס. הרשימה המשותפת התמודדה בבחירות לכנסת השמינית בשנת 1973, כאשר מאיר פעיל נבחר כח"כ יחיד מטעמה. שיתוף הפעולה בין רן כהן ומאיר פעיל המשיך גם אחרי פירוק מוקד בשנת 1975, ולקראת הבחירות לכנסת התשיעית חברה תנועתם, תכלת-אדום, למהלך שהוביל להקמת של"י בראשות לובה אליאב. כהן שימש כראש סיעת של"י בהסתדרות[11] וכיו"ר של"י עד פירוקה לאחר כישלונה בבחירות לכנסת העשירית, אז הצטרפו הוא ותומכיו לתנועת רצ של שולמית אלוני.
בשנת 1984 נבחר כהן לראשונה לכנסת ה-11 מטעם רצ. בהמשך שנות השמונים הפכה רצ לכוח מרכזי בשמאל הישראלי, לאחר שחברו אליה הח"כים יוסי שריד ממפלגת העבודה ומרדכי וירשובסקי מ"שינוי". כח"כ וכראש סיעת רצ בהסתדרות הוביל כהן קו סוציאליסטי ברור, תוך שיתוף פעולה הדוק עם מפ"ם, שחזרה לא מכבר לתפקד כרשימה עצמאית לאחר שפרשה מהמערך. כהן התמיד במגמה זו גם כחבר בכנסת השתים-עשרה מטעם רצ, ולפועלו היה משקל מרכזי בטישטוש הגבולות בין רצ ומפ"ם, מה שהוביל להקמת מרצ כאיחוד של רצ, מפ"ם ושינוי בבחירות לכנסת השלוש עשרה. כהן כיהן מטעם מרצ (כולל מרצ-יחד) ברציפות עד לכנסת השבע-עשרה.
במהלך הכנסת השלוש-עשרה כיהן בממשלתו השנייה של יצחק רבין כסגן שר הבינוי והשיכון בנימין בן-אליעזר מ-4 באוגוסט עד 31 בדצמבר 1992. בראשית ימי הכנסת החמש עשרה כיהן בממשלתו של אהוד ברק כשר התעשייה והמסחר (עד 24 ביוני 2000).
בכנסת כיהן כיו"ר סיעת מרצ, יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, חבר ועדת החוץ והביטחון, יו"ר ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא הפערים החברתיים בישראל, יו"ר הוועדה לזכויות הילד ויו"ר ועדת המשנה למודיעין ולשירותים החשאיים.
בכנסת ה-17 היה יושב-ראש ועדה מיוחדת לבעיית העובדים הזרים, חבר בוועדה לזכויות הילד ובוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. כהן נחשב לאחד הח"כים החברתיים הבולטים במשכן ויו"ר השדולה לאנשים עם מגבלויות. הוא התמודד ב-18 במרץ 2008 על ראשות מרצ, אך הפסיד לחיים אורון כתוצאה מהצבעה מסיבית לטובת אורון של מתפקדי התנועה הקיבוצית. לאחר כישלונו ביקר את מרצ על מה שהוא רואה כנטישה של דרכה החברתית והתמקדות בלעדית בנושא המדיני.
בין יתר פעילויותיו, מילא גם את התפקיד של יו"ר עמותת "בית אור-אביבה" המפעילה מוסדות לגמילה מסמים ויו"ר בית נבחרי ההסתדרות, באוגוסט 2011 מונה ליו"ר מכון התקנים הישראלי[12].
ב-1 בנובמבר 2008, הודיע כי אינו מתכוון להתמודד בבחירות לכנסת השמונה עשרה ולמעשה, על פרישתו מהחיים הפוליטיים[13]. לפיכך, הוצב במקום ה-117 והסמלי ברשימת מרצ לכנסת. הוא הוצב במקום זה גם בבחירות לכנסת התשע עשרה (2013) ובמקום ה-114 בבחירות לכנסת העשרים (2015).
חוקים בולטים שהציע
- חוק הדיור הציבורי, עליו כתב את הספר "המלחמה על הבית - מהלכיו של חוק הדיור הציבורי"
- חוק שכר מינימום
- חוק איסור הקמת מצבות זיכרון לזכר מבצעי מעשי טרור, תשנ"ח-1998, שבא לאפשר הריסת האנדרטה של ברוך גולדשטיין.
לאחר עזיבת הכנסת
ב-2009 מונה לנשיא לשכת המסחר ישראל-אסיה. ב-2011 מונה לראש מכון התקנים הישראלי.
ב-2016 יצא לאור ספרו האוטוביוגרפי "סעיד"[14].
חיים אישיים
בת זוגו הראשונה הייתה דליה אמוץ מגן שמואל, אשר נפרדה ממנו מספר שנים אחרי הצבא.
ב-1966 נישא לחנה בגן שמואל, נולדו להם שתי בנות. ב-1974 התגרשו.
ב-1978 נישא לאורית, הם הורים לבת ולבן, גרו במבשרת ציון. ב 2018 נפרדו
בתחילת 2018 עבר לגור בגן יבנה, אצל ניצה, שהייתה בת זוגו מ-2014, נפרדו ב-2021
ב-2022 עבר לגור אצל בת זוג חדשה.
לקריאה נוספת
- רן כהן, סעיד, הוצאת הקיבוץ המאוחד - ספרית פועלים, 2016 - אוטוביוגרפיה (הספר בקטלוג ULI).
קישורים חיצוניים
רן כהן, באתר הכנסת - רן כהן, באתר כנסת פתוחה
- יעל פז-מלמד, לצרות נולד, מעריב, 13 בנובמבר 1987
- יובל קרני, מרצ טעתה. והיא תשלם, 4.4.2008 - ריאיון עם רן כהן מתוך השבועון "ידיעות הקיבוץ", באתר הקיבוצים
- קרני עם-עד, "ילד החוץ" של השמאל, 4.1.2008 - ריאיון עם רן כהן מתוך השבועון "ידיעות הקיבוץ", באתר הקיבוצים
דליה קרפל, רן כהן פונה לסכם חיים של ניצחונות ואיומים - מהפרעות בבגדד ועד מירי רגב, באתר הארץ, 11 באוגוסט 2016
אהרן ברנע מראיין את רן כהן בתוכנית "היו ימים" של ערוץ הכנסת, באתר YouTube, 7 בספטמבר 2016 - חלק א'- אהרן ברנע מראיין את רן כהן בתוכנית "היו ימים" של ערוץ הכנסת, באתר YouTube, 14 בספטמבר 2016 - חלק ב'
- עופרה עופר אורן, "סעיד": עיראקי ומזרחי ובכל זאת קיבוצניק, בבלוג "סופרת ספרים", 27 בדצמבר 2016
- רפי רשף, בתכנית ראיונות אחד על אחד עם רן כהן, אינטימי: "הייתי חייב להתגבר על הפער כדי להיות ישראלי" , באתר של "רשת 13", 01 ביוני 2017 (במקור, מאתר "nana10")
הערות שוליים
- ^ רן כהן, סעיד, הוצאת הקיבוץ המאוחד - ספרית פועלים, 2016, עמ' 8-12
- ^ "רן כהן פונה לסכם חיים של ניצחונות ואיומים - מהפרעות בבגדד ועד מירי רגב". הארץ. נבדק ב-2022-08-13.
- ^ רן כהן, סעיד, הוצאת הקיבוץ המאוחד - ספרית פועלים, 2016, עמוד 8
- ^ ""סעיד": רן כהן מביט אחורה בלי זעם". הארץ. נבדק ב-2022-08-13.
- ^ 5.0 5.1 טל אלמליח, לוחם לשלום, באתר "הזמן הירוק", 14 בפברואר 2008, "הוא נכשל במבדקים לטיס, וגויס לתותחנים. אז החלה נחישותו להתבלט. הוא נאבק בביורוקרטיה הצבאית והצליח לבסוף לממש את רצונו ולהצטרף לצנחנים כקצין סיוע ארטילרי, ביחידת תותחנים מוצנחת".
- ^ משה דיין, אבני דרך; אוטוביוגרפיה, הוצאת עידנים, ירושלים, 1976, עמוד 630.
- ^ מעוזיה סגל, עדויות מגובה החול – קרב הצנחנים בחווה הסינית, הוצאת מודן, 2007, עמוד 296, רן כהן: "נע לפנינו ים של צבא מצרי, ולא הייתה לי ברירה אלא לפתח שיטת ירי ייחודית למקום, שיטה של 'גשם נסוג' ו'גשם מתקדם'. בכל מקום שאיתרנו מצרים טיווחנו אותם. לא כיוונו מחדש, אלא העלינו בחמש אלפיות את הכוונת של המרגמה וירינו. כשהמצרים ברחו רדפנו אחריהם באש, גלים של ירי קדימה ואחורה".
- ^ מעוזיה סגל, עדויות מגובה החול – קרב הצנחנים בחווה הסינית, הוצאת מודן, 2007, עמודים 294–297.
- ^ רן כהן, סעיד, הוצאת הקיבוץ המאוחד-ספריית הפועלים, 2016, עמודים 230–233
- ^ רן כהן, סעיד, הוצאת הקיבוץ המאוחד-ספריית הפועלים, 2016, עמוד 218
- ^ מפגשים מן הסוג האישי | מעריב | 15 יוני 1979 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ טל ליטמן, רן כהן ימונה ליו"ר מכון התקנים הבא, באתר כלכליסט, 20 ביולי 2011
- ^ מרב דוד, ח"כ רן כהן הכריז: פורש מהחיים הפוליטיים, באתר nrg, 1 בנובמבר 2008
- ^ דליה קרפל, רן כהן פונה לסכם חיים של ניצחונות ואיומים - מהפרעות בבגדד ועד מירי רגב, באתר הארץ, 11 באוגוסט 2016
35086606רן כהן
- רשימת חברי הכנסת
- שרי הכלכלה בממשלות ישראל
- שרי ממשלת ישראל
- סגני שרי הבינוי והשיכון
- סגני שרים בממשלת ישראל
- בוגרי השומר הצעיר
- פעילי ההסתדרות הכללית
- חברי הכנסת מטעם מרצ
- חברי הכנסת מטעם רצ
- עולים לאחר קום המדינה: 1948–1950
- חברי הכנסת האחת עשרה
- חברי הכנסת השתים עשרה
- חברי הכנסת השלוש עשרה
- חברי הכנסת הארבע עשרה
- חברי הכנסת החמש עשרה
- חברי הכנסת השש עשרה
- חברי הכנסת השבע עשרה
- מזכירי קיבוצים
- מפקדי עוצבת כדור האש
- מבשרת ציון: אישים
- ישראלים ילידי עיראק
- גן שמואל: אישים
- בוגרי המוסד החינוכי גן שמואל
- בוגרי אוניברסיטת תל אביב
- יושבי ראש הוועדה לזכויות הילד
- יושבי ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה
- יושבי ראש הוועדה המיוחדת לבעיית העובדים הזרים
- אלופי-משנה בצה"ל
- קציני צה"ל בכירים שכיהנו כשרים בממשלת ישראל
- ישראלים שנולדו ב-1937