רונן בר
_(cropped).jpg) | |||||||||
| בר, אוקטובר 2021 | |||||||||
| לידה | 25 בדצמבר 1965 (גיל: 59) | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 ישראל | ||||||||
| |||||||||
| |||||||||
רונן אברהם בר (בֶּרֶזוֹבְסְקִי; נולד ב-25 בדצמבר 1965) הוא ראש שירות הביטחון הכללי (השב"כ) המכהן. נכנס לתפקיד באוקטובר 2021 כשהחליף את קודמו, נדב ארגמן, תחתיו כיהן כסגן ראש השב"כ החל מ-2018. בר צמח בשורות הארגון ושירת בו בתפקידים שונים. למבצעים שהוביל וליחידות שעמד בראשן הוענקו מספר פרסי ביטחון.[1]
ראשית חייו
רונן בר נולד וגדל בעיר רחובות בשם רונן בֶּרֶזוֹבְסְקִי.[2] הוא התגייס לצה"ל בשנת 1984, ושירת כלוחם וכקצין בסיירת מטכ"ל.[3] בין השאר, השתתף כאיש מילואים ב"מבצע עלם חמודות".[4] לאחר שהשתחרר מצה"ל בשנת 1988,[3] פתח בתל אביב בית קפה בשם "קפה בגדד". ב-1993 התגייס לשב"כ.[5]
בר הוא בעל תואר ראשון במדע המדינה ופילוסופיה בהצטיינות מאוניברסיטת תל אביב,[6] ותואר שני במנהל ציבורי מאוניברסיטת הרווארד (במלגה של קרן וקסנר).[7][8] הוא דובר גם ערבית.[9][10]
בשירות הביטחון הכללי
בר החל את שירותו בשב"כ בשנת 1993 כלוחם ביחידה מבצעית, ובמהלך שירותו לחם ופיקד על מבצעים רבים ברצועת עזה, ביהודה ושומרון ובלבנון.[5] הוא שימש כמפקד שטח, והוביל את מבצע הריגתם של האחים עאדל ועימאד עוודאללה, מראשי הזרוע הצבאית של חמאס, בחברון בשנת 1998 בידי כוח ימ"מ.[4]
ב-2001 מונה לסגן-ראש יחידת המבצעים המיוחדים.[3] בתפקיד זה הוביל ב-2003 מטעם השב"כ את המבצע לחילוצו של נהג המונית החטוף אליהו גוראל ומעצר המעורבים בחטיפתו.[4][11] ב-2005 מונה למפקד היחידה.[3] ב-2010 שימש מדריך במכללה לביטחון לאומי.[12]
בשנת 2011 מונה לראש אגף המבצעים בשב"כ.[13] הוא שירת בתפקיד זה בתקופת מבצע עמוד ענן והוביל את המבצע להריגתו של אחמד ג'עברי, המפקד בפועל של הזרוע הצבאית של חמאס.[4] ב-2014 הוביל את מבצע החיפוש אחר שלושת הנערים החטופים ולאחר מכן איתור רוצחיהם.[4] בהמשך שירותו הושאל ל"מוסד".[5]
בשנת 2016 מונה לראש אגף המטה האחראי על בניין הכוח של שירות הביטחון הכללי[14] ובשנת 2018 מונה לסגנו של ראש השירות, נדב ארגמן.[15][9]
ראשות שירות הביטחון הכללי
ב-13 באוקטובר 2021 החל בר לכהן כראש השב"כ.[16]
סיכול איומים חיצוניים
בתקופת מרץ–מאי 2022 התמודד השב"כ עם גל טרור שכלל את הפיגוע המשולב בבאר שבע, פיגוע הירי בחדרה, פיגוע הירי בבני ברק, פיגוע הירי בדיזנגוף והפיגוע באלעד. באפריל 2022 הסכים השב"כ, בלחץ הדרג המדיני בראשות ראש הממשלה נפתלי בנט ושר הביטחון בני גנץ, להכנסת אלפי פועלים מרצועת עזה.[17] ההסכמה הותנתה בבדיקות רקע ביטחוני קפדניות, והתבססה על שינוי גישה בישראל, ששם דגש על עידוד הכלכלה בעזה, שיתוף פעולה עם מצרים למניעת הברחות, והחלפת מזוודות המזומנים באמצעים אחרים.[18]
לפי פרסום של שירית אביטן כהן בישראל היום בו נחשפו חלקים ממסמך שכתב לעובדי הארגון בראשית 2022 - המליץ הארגון בראשותו על חיזוק הרשות הפלסטינית, על שימור הבידול בין יהודה ושומרון ורצועת עזה ועל ייצוב כלכלי ברצועה, על מנת לכרסם בכוחו של חמאס.[19]
השב"כ השתתף בפעולות מנע שכללו את "מבצע עלות השחר" באוגוסט 2022, "מבצע מגן וחץ" במאי 2023 ו"מבצע בית וגן" ביולי 2023. בר שמר על עמדת קודמו, נדב ארגמן, שהמליץ לראש הממשלה נתניהו על הריגת יחיא סינוואר – גם במחיר סבב נוסף בלחימה עם חמאס.[20] לאחר השלב הראשון ב"מגן וחץ", תמך בר בסיום מהיר של המבצע והמליץ להימנע מתקיפה בעזה פרט לסיכול ירי רקטות.[21] נציג השב"כ בדיונים אמר: "חמאס דוחק בג'יהאד להפסיק את הלחימה כי הוא לא רוצה להיכנס למערכה".[22] כמה חודשים לאחר מכן, בספטמבר 2023, אמר נציג השב"כ בדיוני הקבינט כי "סינוואר רוצה להרגיע. הוא רוצה לאכוף את ההפגנות על הגדר, ללא הצלחה."[22] בישיבה ב-1 באוקטובר הציג בר לפני נתניהו תוכנית להריגת צמרת חמאס והזהיר: "סינוואר מרגיש יותר ויותר חופש פעולה", אולם תכניתו לא עלתה לדיון[23].
בליל 6–7 באוקטובר 2023 הגיע בר למטה השב"כ לאחר שקיבל ידיעה על כוונת חמאס להוציא לפועל "משהו גדול".[24] בעקבות זאת הקפיץ לגבול צוות טקילה[25] מהיחידה המבצעית של השב"כ. היחידה נלחמה בחזית מול מחבלי חמאס ואיבדה כעשרה לוחמים.[25] ב-16 באוקטובר שיגר בר איגרת לעובדי הארגון, שבה הודה בחלקו באחריות לטבח שבעה באוקטובר, והוסיף: "למרות שורה של פעולות שביצענו, לצערי, בשבת לא הצלחנו לייצר התראה מספקת שתאפשר לסכל את המתקפה".[26] כמה ימים לאחר מכן דווח על הקמת חפ"ק ניל"י, יחידת שב"כ ייעודית להריגת מחבלים שהשתתפו בטבח.[27][28]
ב-30 באוקטובר 2023 חילצה היחידה המבצעית של השב"כ את טוראית אורי מגידיש במבצע "ראשית האור", תוך מתן מעטפת מצד צה"ל. מגידיש נחטפה על-ידי חמאס לרצועת עזה במהלך הטבח, כשלושה שבועות לפני כן.[29][30] ב-11 בפברואר 2024 השתתפה היחידה המבצעית של השב"כ במבצע "יד הזהב" לחילוץ פרננדו מרמן ולואיס הר משבי חמאס.
סיכול איומים פנימיים
כלקח מהמהומות בישראל במאי 2021, הקים בר אגף חדש בשב"כ, "אגף ישראל", שיטפל בכלל האיומים הביטחוניים הנובעים מתושבי ישראל, ערבים ויהודים.[31] הוא התנגד לשילוב השב"כ במאבק בפשיעה במגזר הערבי בישראל וטען כי "זה יבוא על חשבון סיכול טרור".[32]
בר העריך כי התגברות הטרור היהודי מלבה את הטרור הפלסטיני במעגל דמים.[33] בפברואר 2023 התריע בפני השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, כי פעילות המשטרה במזרח ירושלים גורמת לתחושת התנכלות וענישה קולקטיבית.[34] במרץ 2023, בעקבות הרפורמה המשפטית שהוכרזה בינואר של אותה שנה, הזהיר בר בשיחה עם נתניהו כי "ישנה התלכדות בין האיומים הביטחוניים למצב החברתי בישראל".[35] על רקע המחאה הנרחבת נגד הרפורמה המשפטית, ביקש בר מהשר יריב לוין להרגיע את השטח בגלל הערכות מצב שלפיהן הפוטנציאל לאלימות מתגבר נוכח קידום הרפורמה.[36]
בתחילת אוקטובר 2023 ביקש מהשר בן גביר שלא לעלות להר הבית בחג הסוכות.[37] במהלך מלחמת חרבות ברזל הזהיר בר כי הביקורת על מפקד פיקוד המרכז, יהודה פוקס, מצד הימין הקיצוני עלולה ליצור איום קונקרטי על חייו.[38]
באוגוסט 2024 פנה במכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו ולאחדים משרי הממשלה ובו קבע כי "תופעת 'נוער הגבעות' הפכה מזמן לכר נרחב של פעילות אלימה נגד פלסטינים". הוא הזהיר לגבי הפרת הסטטוס קוו בהר הבית: "התקדמות בכיוון תוביל לשפיכות דמים רבה ותשנה ללא היכר את פניה של מדינת ישראל."[39]
.jpg)
ניסיון הדחה
ערך מורחב – פרשת ניסיון ההדחה של רונן בר
ב-16 במרץ 2025 הודיע ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו על כוונתו להגיש לממשלה הצעה לסיום תפקידו של בר כראש השב"כ בשל "חוסר אמון מתמשך".[40] בתגובה הודיעה היועצת המשפטית לממשלה לנתניהו כי אינו יכול לפטר באורח שרירותי את ראש השב"כ רונן בר. "זאת עד להשלמת בירור התשתית העובדתית והמשפטית שעומדת ביסוד החלטתך ואפשרותך לעסוק בנושא בעת הזו".[41] גם רונן בר הגיב להודעת נתניהו ואמר: "חובת האמון שחב ראש השב"כ היא בראש ובראשונה לאזרחי ישראל. הציפייה של ראש הממשלה לחובת אמון אישית היא פסולה".[42]
ב-21 במרץ 2025 החליטה הממשלה כי בר יסיים את תפקידו לכל המאוחר ב-10 באפריל. במכתב ששלח בר לשרי הממשלה קודם לדיון, הוא התנגד להחלטה בנימוק שהדיון בישיבה שכונסה בבהילות אינו הולם את הוראות החוק והכללים בנושא, וכי מדובר בהחלטה תקדימית ומשמעותית שחייבת להתבסס על טענות מפורטות ומבוססות אליהן יוכל להתייחס.[43] [44]
בעקבות עתירות נגד החלטת הממשלה, נתן בג"ץ צו ארעי להשעיית החלטת הממשלה.[45] ארגוני עובדים, גופים עסקיים ומוסדות אקדמיים הצהירו שישבתו אם הממשלה תפטר את בר תוך הפרת החלטת בג"ץ.[46][47] לאחר דיון שהתקיים ב-8 באפריל, הוציא בג"צ החלטה לפיה רונן בר ממשיך בתפקידו עד להחלטה אחרת, אפשר לראיין מועמדים אך אסור להודיע על מחליף או להדיר את בר מהתייעצויות ובנוסף שראש הממשלה בנימין נתניהו ורונן בר יגישו תצהירים עם הטענות זה נגד זה, כאשר הממשלה והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה יכולות להגיע לפשרה עד 20 באפריל.[48] בהתאם להחלטה הגיש בר ב-21 באפריל תצהיר בשבועה לבית המשפט, ובו ציין כי נתניהו קיים איתו מספר שיחות מחוץ לפרוטוקול, בהן ניסה לכפות נוסח של חוות דעת מקצועית אותה ביקש נתניהו מבר להציג כעמדת השב"כ, כדי למנוע את עדותו במשפט, ביקש ממנו לפעול באמצעות השב"כ נגד אזרחים המעורבים במחאה והפגנות נגד הממשלה ולעמוד לצידו במקרה של משבר חוקתי בהקשר של הרפורמה המשפטית. לדבריו הדחתו החלה מיד לאחר פתיחת חקירת פרשת קטארגייט אשר בה נתברר כי קטר העסיקה עובדים בתוך לשכת ראש הממשלה.[49]
חיים אישיים
בר נשוי לדפנה אגסי, המכהנת כסמנכ"לית שיווק בחברת סלקום, אחותו של היזם שי אגסי.[6] בעבר הייתה סמנכ"לית שיווק בחברות גולן טלקום[50] ו"בטר פלייס".[51] השניים הורים לשלושה ילדים.
קישורים חיצוניים
- עידו סולומון, מי אתה רונן בר?, 9 במרץ 2024, באתר N12
הערות שוליים
- ↑ גילי כהן, איתי בלומנטל ומיכאל שמש, הממשלה אישרה: רונן בר הוא ראש השב"כ הבא, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 11 באוקטובר 2021
- ↑ רונן בר, באתר רשת 13
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 אנה רייבה ברסקי, בוגר הרווארד וסיירת מטכ"ל: רונן בר מונה לראש השב"כ, באתר מעריב אונליין, 11 באוקטובר 2021
- ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4
איתי אילנאי ואתי אברמוב, "אשתו קוראת לו קצין פולני": הכירו את ר', ראש השב"כ הבא, באתר ynet, 8 באוקטובר 2021
- ^ 5.0 5.1 5.2 איתמר אייכנר, יואב זיתון, רועי רובינשטיין, כבר לא ר': אושר מינויו של רונן בר לראש השב"כ, באתר ynet, 11 באוקטובר 2021
- ^ 6.0 6.1 ניר דבורי, הותר לפרסום: רונן בר הוא ראש השב"כ החדש, באתר מאקו, 11 באוקטובר 2021
- ↑ מחזור 16, הבוגרים שלנו, באתר קרן וקסנר
- ↑ איתי בלומנטל, "מבוקש": שמו וכתובתו של ראש השב"כ המיועד פורסמו בתקשורת הפלסטינית, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 26 בספטמבר 2021
- ^ 9.0 9.1 יואב לימור, הסדר החדש של ראש השב"כ נדב ארגמן, באתר ישראל היום, 21 באוקטובר 2018
- ↑ אריאל כהנא, הממשלה אישרה: רונן בר - ראש השב"כ הבא, באתר ישראל היום, 11 באוקטובר 2021
- ↑ ניצן אלון צריך להתפטר. תגובת השרשרת שיחולל עשויה להגיע לנתניהו | דעה, באתר Haaretz הארץ
- ↑ ניסים לוי (עורך), עיונים בביטחון לאומי, גיליון 10, מרץ 2010, הוצאת המכללה לביטחון לאומי, עמ' 3
- ↑ איתמר אייכנר, יואב זיתון, בנט בחר לראש השב"כ הבא ב-ר', הסגן המכהן ויוצא סיירת מטכ"ל, באתר ynet, 1 בספטמבר 2021
- ↑ עמי רוחקס דומבה, ראש השב״כ החדש: רונן בר, באתר "IsraelDefense", 11 באוקטובר 2021
- ↑ עמי רוחקס דומבה, חילופי משמרת בסגנות ראש השב"כ, באתר "IsraelDefense", 7 בינואר 2018
- ↑ ברק רביד ואמיר בוחבוט, רונן בר נכנס לתפקידו כראש שב"כ: "האלימות הגוברת בחברה הערבית - משימה לאומית", באתר וואלה!, 13 באוקטובר 2021
- ↑ יואב זיתון, מחיר השקט: הטרמינל החדשני להכנסת 10,000 פועלים מעזה תוך שעות, באתר ynet, 12 באפריל 2022
- ↑ עמוס הראל, ישראל שינתה גישה בעזה והשיפור הכלכלי ניכר – אך זה לא מבטיח שקט לטווח ארוך, באתר הארץ, 2 באוגוסט 2022
אייל עופר, בנט צודק, "גלובס" טועה, באתר העין השביעית, 14 במאי 2022 - ↑ שירית אביטן כהן, נחשפים לראשונה: מסמכי האסטרטגיה של רונן בר בשנים שקדמו לטבח 7 באוקטובר, באתר ישראל היום, 25 במרץ 2025
- ↑ יואב לימור, ההמלצה הדרמטית של ראש השב"כ לשעבר שלא התקבלה, באתר ישראל היום, 19 באוקטובר 2023
- ↑ אור הלר, ראשי מערכת הביטחון לנתניהו: "נכון לחתור לסיום המבצע", באתר חדשות 13, 12 במאי 2023
- ^ 22.0 22.1 מוריה אסרף וולברג, הערכות הבכירים לפני השבת השחורה: "חמאס לא רוצה מערכה", באתר חדשות 13, 26 באוקטובר 2023
- ↑ תחקיר: כך התעלם נתניהו מאזהרות מערכת הביטחון לפני 7 באוקטובר, באתר מעריב אונליין, 23 בנובמבר 2024
- ↑ המחדל בשב"כ: מה ידע רונן בר לפני 7 באוקטובר?, באתר ynet, 28 בדצמבר 2023
- ^ 25.0 25.1 יואב זיתון, ההקפצה של צוות "טקילה" והאובדן של שב"כ, באתר ynet, 12 באוקטובר 2023
- ↑ יואב זיתון, ראש השב"כ בהתייחסות ראשונה: "האחריות עליי, לא הצלחנו לייצר התרעה מספקת", באתר ynet, 16 באוקטובר 2023
- ↑ אמיר בוחבוט, חפ"ק ניל"י: יחידת השב"כ החדשה לחיסול המשתתפים במתקפת הטרור, באתר וואלה!, 21 באוקטובר 2023
- ↑ אבי יששכרוף, חפ"ק ניל"י: זה הגוף ששב"כ הקים כדי לסגור חשבון עם פעילי כוח נוחבה, באתר ynet, 21 באוקטובר 2023
- ↑ אור הלר, אלון בן דוד, סיון אלקלק, צבי יחזקאלי, בפעולה קרקעית: שב"כ חילץ חיילת שנחטפה ע"י חמאס בשבת השחורה, באתר חדשות 13, 30 באוקטובר 2023
- ↑ יואב זיתון, מתן צורי, איתמר אייכנר, לירן לוי, יעל צ'כנובר, חיילת שנחטפה שוחררה במבצע דרמטי בתוך רצועת עזה, באתר ynet, 30 באוקטובר 2023
- ↑ עמוס הראל, שב"כ יאחד את האגפים לסיכול טרור בתחומי הקו הירוק, באתר הארץ, 29 במרץ 2022;
השינוי הדרמטי בחטיבה היהודית בשב"כ, באתר ערוץ 7, 28 באפריל 2022 - ↑ סולימאן מסוודה, גילי כהן ומשה שטיינמץ, ראש השב"כ: שילוב הארגון במאבק בפשיעה הערבית יבוא על חשבון סיכול טרור, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 11 ביוני 2023
- ↑ יוסי יהושע, ראש השב"כ הזהיר את נתניהו: טרור יהודי מלבה טרור פלסטיני, באתר ynet, 6 באוגוסט 2023
- ↑ ספי עובדיה, אזהרת ראש השב"כ לבן גביר: "עלול לגרום להתלקחות רחבה", באתר חדשות 13, 15 בפברואר 2023
- ↑ דנה וייס, ראש השב"כ לראש הממשלה: ישראל מתקרבת לאזור מסוכן, באתר מאקו, 23 במרץ 2023
- ↑ דנה ויס, פרסום ראשון: שיחת האזהרה של ראש השב"כ עם יריב לוין, באתר מאקו, 20 בפברואר 2023
- ↑ מוריה אסרף וולברג, ראש שב"כ לבן גביר: "הימנע מעלייה להר הבית, זה זמן לא טוב", באתר חדשות 13, 4 באוקטובר 2023
- ↑ ניר דבורי, אזהרת ראש השב"כ מפני פגיעה במפקד הפיקוד: "איום קונקרטי על חייו", באתר מאקו, 26 בדצמבר 2023
- ↑ גיא פלג, יאיר שרקי, ראש השב"כ ביקר את התנהלות בן גביר במכתב לנתניהו וגלנט, השר דרש לפטר אותו, באתר מאקו, 22 באוגוסט 2024
- ↑ יואב זיתון, לשכת רה"מ: נתניהו הודיע לרונן בר כי יביא לממשלה הצעה לסיום תפקידו, באתר ynet, 16 במרץ 2025
- ↑ צימוקי, טובה; אזולאי, מורן (2025-03-16). "היועמ"שית לנתניהו: אינך יכול לפטר את ראש השב"כ". Ynet. נבדק ב-2025-04-21.
- ↑ אמיר בוחבוט, "הציפייה של נתניהו לחובת אמון אישית פסולה מעיקרה": רונן בר פרסם תגובה חריפה להדחתו, באתר וואלה!, 16 במרץ 2025
- ↑ מורן אזולאי, הממשלה אישרה את הדחת ראש השב"כ, שלא הגיע לדיון: "אין בו אמון מאז 7/10", באתר ynet, 21 במרץ 2025
- ↑ יואב זיתון, האיסור לפגוש שרים, העקיצה על החטופים: המכתב המלא של ראש השב"כ רונן בר, באתר ynet, 20 במרץ 2025
- ↑ בג"ץ 54321/25 התנועה למען איכות השלטון בישראל ואחרים נ' ממשלת ישראל ואחרים, ניתן ב־21 במרץ 2025
- ↑ ירדן בן גל הירשהורן ואפרת נוימן, ארגוני עסקים ועובדים: נשבית את המשק אם החלטת בג"ץ לא תכובד, באתר TheMarker, 21 במרץ 2025
- ↑ בג"ץ 54321/25 התנועה למען איכות השלטון בישראל ואחרים נ' ממשלת ישראל ואחרים, ניתן ב־8 באפריל 2025;
תמי קנר, תובנות מצו הביניים שהוציא בג"ץ בעתירות נגד פטורי ראש השב"כ, באתר INSS, 9 באפריל 2025 - ↑ בג"ץ הוציא צו ביניים והקפיא את הדחת ראש השב"כ - עד החלטה אחרת, באתר ערוץ 7
- ↑ בנדל, נטעאל (2025-04-21). "ראש השב"כ: "נתניהו אמר שאציית לו ולא לבג"ץ, וביקש פרטים על פעילי מחאה"". Ynet. נבדק ב-2025-04-21.
- ↑ יניב ביטון מגלם כוכבת רשת בקמפיין חדש של גולן טלקום, באתר Allmarketing, 25 ביולי 2019
- ↑ דניאל שמיל, עזיבות נוספות בבטר פלייס: דפנה אגסי ודנה סומברג פורשות, באתר TheMarker, 15 בנובמבר 2012
 | ||
|---|---|---|
|
רונן בר40904923Q108367051