יוסף ספיר

יוסף ספיר
לידה	27 בינואר 1902; יפו, ארץ ישראל, האימפריה העות'מאנית
פטירה	26 בפברואר 1972 (בגיל 70); סידני, אוסטרליה
מדינה	ישראל
מקום קבורה	בית הקברות סגולה, פתח תקווה
סיעה	הציונים הכלליים, המפלגה הליברלית, גח"ל
	24 בדצמבר 1952 – 29 בדצמבר 1952; (6 ימים)
	→ יוסף בורג יוסף סרלין ←
	29 בדצמבר 1952 – 29 ביוני 1955; (שנתיים ו־26 שבועות)
	→ יוסף סרלין זלמן ארן ←
	15 בדצמבר 1969 – 6 באוגוסט 1970; (33 שבועות ו־4 ימים)
	→ זאב שרף פנחס ספיר ←
	5 ביוני 1967 – 15 בדצמבר 1969; (שנתיים ו־27 שבועות)
	5 ביוני 1967 – 15 בדצמבר 1969; (שנתיים ו־27 שבועות)
	14 בפברואר 1949 – 26 בפברואר 1972; (23 שנים)
כנסות	1 - 7
	1 בנובמבר 1950 – 1952
	→ בנימין מינץ נחום חת ←
	1940–1951; (כ־11 שנים)
	→ שלמה שטמפפר מרדכי קראוסמן ←
	1947–1948
	→ אברהם קרן דוד ברמן ←

ערך זה עוסק בשר בממשלות ישראל. אם התכוונתם לרופא, ראו יוסף ספיר (רופא).

יוסף ספיר (27 בינואר 1902 – 26 בפברואר 1972) היה שר בממשלות ישראל, מראשי מפלגת הציונים הכלליים, ממקימי המפלגה הליברלית וגוש חרות ליברלים (גח"ל).

ביוגרפיה

ספיר הוא יליד הארץ, נצר למשפחת פרדסנים, בנו של העסקן הציוני אליהו ספיר ונינו של הרב החוקר יעקב ספיר. לספיר היה פרדס בפתח תקווה, והוא חבר הוועד החקלאי בשנות ה-20 של המאה ה-20. בימי המאבק למען עבודה עברית, הביע עמדה תומכת בהשתדלות למען עבודה עברית, אך ספג ביקורת מצד הפועלים העברים בטענה שהוא עצמו מעסיק רק ערבים בפרדסיו וכי הנתונים שהוא מציג, כאילו רוב העובדים המועסקים בפרדסים הם יהודים, שגויים^[1]^[2]. בשנות ה-30 היה פעיל בהתאחדות האיכרים. בשנת 1936 נדרש לשלם קנס, לאחר שנמצא מחזיק אקדח ללא רישיון^[3].

בבחירות למועצת עיריית פתח תקווה שהתקיימו ביולי 1940 זכתה ההסתדרות ב-6 מתוך 15 מנדטים, הדתיים ב-4 מנדטים (רשימת המזרחי והפועל המזרחי זכתה ב-2 מנדטים וסיעת החרדים ופועלי אגודת ישראל ב-2 מנדטים) והגוש האזרחי ב-5 מנדטים (רשימתו של יוסף ספיר, הגוש האזרחי, זכתה ב-2 מנדטים, ויצו - מנדט 1, צעירים - מנדט 1 והמרכז - מנדט 1)^[4]. בכינוס המועצה שלושה שבועות לאחר הבחירות התמודד ספיר נגד נציג סיעת הפועלים, גרבובסקי, על ראשות העירייה, לאחר ששלמה יצחק שטמפפר הודיע שבגלל השלטונות לא יתמודד. שני המתמודדים קיבלו 7 קולות כל אחד,^[5] ולבסוף זכה ספיר בתפקיד.^[6] ספיר החזיק בתפקיד ראש עיריית פתח תקווה עד שנת 1951. ספיר היה שנים רבות מראשי המחנה האזרחי ומפלגת הציונים הכלליים בתקופת היישוב.

באפריל 1947 חתם עם ראשי מועצות אחרות על עצומה המגנה את פעולות האצ"ל ולח"י נגד הבריטים^[7]. בשנים 1947–1948 שימש כיו"ר מרכז השלטון המקומי.

ספיר שימש מספר פעמים בתפקידי שר בממשלות ישראל:

בממשלת ישראל הרביעית, בראשות דוד בן-גוריון, כיהן ימים אחדים כשר הבריאות, ומ-29 בדצמבר 1952 עד יוני 1955 כשר התחבורה בממשלות בן-גוריון ומשה שרת (ממשלת ישראל החמישית).
בממשלת האחדות הלאומית, שהוקמה ערב מלחמת ששת הימים, בראשותו של לוי אשכול (ממשלת ישראל השלוש עשרה), כיהן כשר בלי תיק, ולאחר פטירת אשכול המשיך לכהן בתפקיד גם תחת גולדה מאיר עד הבחירות לכנסת השביעית. לאחר הבחירות לכנסת השביעית, כיהן כשר התעשייה והמסחר בממשלתה של גולדה מאיר (ממשלת ישראל הארבע עשרה), עד פרישת גח"ל מהממשלה ב-6 באוגוסט 1970.

ספיר נפטר בעת ששהה בשליחות הכנסת באוסטרליה. חבר המשלחת ראובן ברקת ליווה את ארונו בחזרה לארץ.

בשנת 1946 מונה לחבר כבוד במסדר האימפריה הבריטית^[8]. על שמו נקרא היישוב כרמי יוסף ושכונת רמות ספיר בחיפה.

לקידום משנתו הכלכלית הליברלית הוקם המכון לחקר החברה והכלכלה ע"ש יוסף ספיר, בראשות אוריאל לין. בשנת 2015 פורסם על ידי המכון הספר "מערכת המיסים של מדינת ישראל", שנכתב על ידי יורם גבאי, לשעבר הממונה על הכנסות המדינה.

כתביו

דרכה של מפלגה ליברלית בישראל, תל אביב: מחלקת ההסברה המרכזית של הסתדרות הציונים הכלליים, תשי"ז-1957.
מבחר מאמרים ונאומים, תל אביב: המכון לחקר החברה והכלכלה בישראל ע"ש יוסף ספיר, תשל"ז.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יוסף ספיר בוויקישיתוף

יוסף ספיר, באתר הכנסת
יוסף ספיר, באתר כנסת פתוחה

הערות שוליים

^ המלחמה על הקטיף בפתח תקווה, דבר, 16 בדצמבר 1927
^ ד. בדר, טעה בחשבון, דבר, 4 בדצמבר 1927
^ בבתי המשפט - דינו של י. ספיר, דבר, 9 ביולי 1936
^ תוצאות הבחירות לעירית פתח תקווה, דבר, 5 ביולי 1940
^ דעות שקולות בבחירות ראש עיריית פתח תקווה מ. גרבובסקי וי. ספיר קיבלו 7 קולות כל אחד, דבר, 25 ביולי 1940
^ דבר היום, דבר, 18 באוגוסט 1940
^ קול התנועה והיישוב, דבר, 27 באפריל 1947
^ אותות הצטיינות, דבר, 1 בינואר 1946

ראשי עיריית פתח תקווה

שלמה שטמפפר	יוסף ספיר	מרדכי קראוסמן	פנחס רשיש	ישראל פיינברג	דב תבורי	גיורא לב	יצחק אוחיון	אורי אהד	איציק ברוורמן	רמי גרינברג
1937–1940	1940–1951	1951	1951–1966	1966–1978	1978–1989	1989–1998	1998–2013	2013	2013–2018	2018 ואילך

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

28833761יוסף ספיר

[1] המלחמה על הקטיף בפתח תקווה, דבר, 16 בדצמבר 1927

[2] ד. בדר, טעה בחשבון, דבר, 4 בדצמבר 1927

[3] בבתי המשפט - דינו של י. ספיר, דבר, 9 ביולי 1936

[4] תוצאות הבחירות לעירית פתח תקווה, דבר, 5 ביולי 1940

[5] דעות שקולות בבחירות ראש עיריית פתח תקווה מ. גרבובסקי וי. ספיר קיבלו 7 קולות כל אחד, דבר, 25 ביולי 1940

[6] דבר היום, דבר, 18 באוגוסט 1940

[7] קול התנועה והיישוב, דבר, 27 באפריל 1947

[8] אותות הצטיינות, דבר, 1 בינואר 1946

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

שרי הכלכלה והתעשייה בממשלות ישראל
שרי התעשייה והמסחר (1948–2003):	פרץ ברנשטיין • אליעזר קפלן • יעקב גרי • דב יוסף • פרץ נפתלי • פנחס ספיר • חיים יוסף צדוק • זאב שרף • יוסף ספיר • חיים בר-לב • יגאל הורביץ • גדעון פת • אריאל שרון • משה נסים • מיכה חריש • נתן שרנסקי • רן כהן • אהוד ברק • דליה איציק • דני נוה
שרי התעשייה, המסחר והתעסוקה (2003–2013):	אהוד אולמרט • אלי ישי • בנימין בן אליעזר • שלום שמחון
שרי הכלכלה (2013–2016):	נפתלי בנט • אריה דרעי • בנימין נתניהו
שרי הכלכלה והתעשייה (2016 ואילך):	בנימין נתניהו • משה כחלון • אלי כהן • עמיר פרץ • אורנה ברביבאי • ניר ברקת

יושבי ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת
יושבי ראש ועדת הפנים (1949–1974):	בנימין מינץ • יוסף ספיר • נחום חת • יעקב ריפתין • מרדכי סורקיס
יושבי ראש ועדת הפנים ואיכות הסביבה (1974–2006):	יוסף תמיר • יורם ארידור • שלמה הלל • שושנה ארבלי-אלמוזלינו • דב שילנסקי • יהושע מצא • סאלח טריף • מיכה גולדמן • דוד אזולאי • משה גפני • יורי שטרן • ראלב מג'אדלה
יושבי ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה (מ־2006):	ראלב מג'אדלה • אופיר פינס-פז • דוד אזולאי • אמנון כהן • מירי רגב • דודי אמסלם • יואב קיש • מיקי חיימוביץ' • סעיד אלחרומי • וליד טאהא • יעקב אשר

יוסף ספיר

תוכן עניינים

ביוגרפיה

כתביו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

תפריט ניווט

יוסף ספיר

ביוגרפיה

כתביו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

תפריט ניווט

חיפוש