קצבה
קצבה היא תשלום המשולם לאדם כאנונה (סכום כסף המשולם בתדירות קבועה, בדרך כלל מדי חודש), על ידי גוף ממשלתי (ובהכללה גם על ידי אחרים, כגון קרנות פנסיה ומעסיקים שונים) לזכאים לפי קריטריונים שונים. חלק מהקצבאות נרכשות על ידי מקבליהן, למשל באמצעות תשלום פרמיה, ואחרות הן תשלומי העברה, כלומר ניתנות עקב צורך של מקבלן, בהתאם למבחן אמצעים, ללא שרכש זכאות להן.
קצבאות המשולמות על ידי המדינה
קצבאות משמשות לקיום מדיניות רווחה. לרוב מטרתן המוצהרת היא לסייע או לפצות אוכלוסיות מסוימות או לעודד סוגי פעילויות מסוימים.
בישראל קצבאות משולמות על ידי המוסד לביטוח לאומי.
קצבאות פנסיה
ערך מורחב – פנסיה
הקצבאות הנפוצות ביותר הן קצבאות פנסיה שמטרתן העיקרית היא לאפשר המשך זרם ההכנסות לאדם העובד ולתלויים בו, גם כאשר נפגע זרם זה במקרי נכות, זקנה ומוות. לפיכך, סוגי הפנסיה העיקריים הם: פנסיית זקנה, פנסיית נכות ופנסיית שאירים.
הפנסיות יכולות להיות משולמות באמצעות קרן פנסיה או ישירות על ידי המעביד (בדרך כלל, המדינה לעובדיה, אך קיימים גם מעבידים אחרים המשלמים פנסיות ישירות לעובדיהם). מימון הפנסיה יכול לבוא מכספי המעביד בלבד, מכספי העובד והמעביד או על חשבון העובד בלבד (בעיקר עובדים עצמאיים). הפנסיה יכולה להיות ממומנת על ידי צבירת כסף והשקעתו במשך תקופת העבודה עוד לפני התחלת התשלומים לפנסיונר ("פנסיה צוברת") או שהפנסיה מכוסה על ידי תשלומים הנעשים רק בעת תשלום הפנסיה לזכאים, ללא צבירה של כספים מוקדמת (פנסיה תקציבית).
בישראל נהוגות שתי שיטות עיקריות: פנסיה צוברת במסגרת קרנות פנסיה, הממומנת על ידי המעביד והעובד ופנסיה תקציבית הממומנת על ידי המעביד (בדרך כלל המדינה) בשיטת pay as you go. מתחילת המאה ה-21, נדרשת גם השתתפות של עובדים במימון הפנסיות התקציביות שלהם.
סוגי קצבאות
הקצבאות ניתנות לאורך זמן מסוים, אך קיימת הפרדה בין קצבאות המוענקות ללא הגבלת זמן, ובין כאלה הניתנות באורח זמני בלבד.
קצבאות תמידיות
- קצבת זקנה: מוענקת לרוב בהגיע האדם לגיל הפרישה הקבוע בחוק, עד ליום מותו.
- קצבת שאירים (לבן זוג): מוענקת לאלמן או לאלמנה לכל החיים. קיימות גם קצבאות המוגבלות בתקופה מסוימת או נפסקות במקרה נישואים מחדש.
- קצבת נכות תמידית: קצבה המוענקת לנכה, וגובהה נקבע על פי דרגת הנכות.
כמו כן, קיימות קצבאות ייחודיות הניתנות לקבוצות מיוחדות, כגון ניצולי השואה או נפגעי מלחמה ואחרים.
- הכנסה בסיסית לכל - מודל כלכלי המציע מתן קצבה קבועה ובלתי מותנת לכל אדם, המאפשרת חיים בכבוד.
קצבאות זמניות
קצבאות מסוג זה מניתנות לפרק זמן מוגבל, כדי לסייע לאדם בתקופה בה הוא פגיע במיוחד, תקופה שללא סיוע שיקבל, עלולה להוות עבורו נקודת מעבר אל מתחת לקו העוני או הרבה מתחת לרמת החיים אליה הורגל.
- קצבת נכות זמנית: קצבה המוענקת לנכה, וגובהה נקבע על פי דרגת הנכות ואשר נפסקת לאחר תקופה מסוימת או לאחר שיפור מצבו או לאחר שהוא מקבל הכנסה אחרת מעל גובה מסוים.
- דמי אבטלה - מיועדים לאנשים שאיבדו את עבודתם, קצבה זו נועדה לכלכל את אלו שאיבדו את עבודתם בזמן שבו הם מחפשים עבודה. לרוב משך תקופת קבלת הקצבה מוגבל למספר חודשים.
- אי כשירות זמנית לעבודה: אדם שנבצר ממנו מלעבוד, בשל בעיה רפואית. גם כאן משך קבלת הקצבה הוא זמני, ותלוי במקרה.
- קצבת ילדים: מוענקת על בסיס קבוע, לפי מספר הילדים, וניתנת עד הגעת הילד לבגרות (לרוב, וכך גם בישראל, עד הגעת הנער לגיל 18).
- קצבת שאירים (ליתומים): מוענקת ליתומים עד הגיעם לגיל מסוים או אף לכל החיים במקרה של יתום שאינו מסוגל לכלכל את עצמו.
ראו גם
לקריאה נוספת
- אהרן יורן, "מיסוי קיצבה, מלוג ואנונה", משפטים י (תש"מ).