אורי אורבך
 | |||||
| אורי אורבך, 2010 | |||||
| לידה |
28 במרץ 1960 כ"ט באדר ה'תש"ך פתח תקווה, ישראל | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
16 בפברואר 2015 (בגיל 54) כ"ז בשבט ה'תשע"ה המרכז הרפואי שערי צדק, ירושלים, ישראל | ||||
| שם מלא | אורי שרגא אורבך | ||||
| מדינה |
 ישראל | ||||
| מקום קבורה | בית העלמין, מודיעין | ||||
| סיעה | הבית היהודי | ||||
| |||||
| |||||
אורי שרגא אורבך (28 במרץ 1960, כ"ט באדר ה'תש"ך – 16 בפברואר 2015, כ"ז בשבט ה'תשע"ה) היה השר לאזרחים ותיקים וחבר הכנסת מטעם סיעת הבית היהודי. לפני כניסתו לחיים הפוליטיים התפרסם כסופר, עיתונאי, בעל טור, סאטיריקן, פובליציסט ומאנשי התקשורת הבולטים בציבור הדתי לאומי.
ביוגרפיה
אורבך נולד וגדל בפתח תקווה. בנם של פנינה ואהרון אורבך. בוגר ישיבת נחלים וישיבת ההסדר קריית שמונה. הוא התגייס לצה"ל ב-1979 ושירת כלוחם בגדוד 75 של חטיבה 7 בחיל השריון. בזמן פרוץ מלחמת לבנון הראשונה היה אורבך בתקופת שירות ללא תשלום. הוא הוצב בגדוד 71 של חטיבה 188 ובמסגרתו השתתף במלחמה[1].
היה נשוי למיכל ואב לארבעה ילדים. התגורר במודיעין.
עבודתו העיתונאית
אורבך היה ממקימי עיתון הילדים הדתי "אותיות" ועורכו הראשון. בין השאר עודד פרסום סיפורי קומיקס בעיתון. היה עורך ביטאון בני עקיבא - "זרעים". כמו כן ערך את המדור הסאטירי "פסיק" בשנות ה-80, ואת המדור "הלחי השנייה" בשנות ה-90 בעיתון "נקודה". היה ממקימי רדיו קול חי, ושידר בו. לאחר שמנהל התחנה מנע שידור של שיר ובו קול אישה, בתוכנית של אורבך ושל מנחם מיכלסון - עזבו השניים את התחנה[2].
ב-1987 כתב את המאמר "הטובים לתקשורת", שעודד את צעירי הציונות הדתית לפנות לקריירה תקשורתית[3].
כיהן כמנהל התוכניות של ערוץ המסורת הראשון בישראל, ערוץ התכלת. בהמשך עזב את הערוץ בשל חילוקי דעות עם מנכ"לית הערוץ איריס הוד סביב שאלת אופיו של הערוץ והתכנים שישודרו בו[4].
עד הצטרפותו לפוליטיקה נמנה עם מגישי תוכנית הרדיו "המילה האחרונה", בגלי צה"ל, בהגשה משותפת עם גידי גוב, עירית לינור ואחרים. יחד עם גוב זכה בפרס מפקד גלי צה"ל על הגשת התוכנית, שאף זכתה בשנת 2005 בתואר "תוכנית השנה ברדיו" ב"טקס אנשי השנה" של ערוץ 2.
היה בעל טור שבועי העוסק בעיקר בענייני פוליטיקה ואקטואליה במוסף לשבת של "ידיעות אחרונות", וכן כתב טורים נוספים בערוץ היהדות של האתר ynet ובעיתון "נקודה". שימש אחראי על גיוון חברתי ורב-תרבותיות בזכיינית ערוץ 2, "רשת".
כאיש תקשורת הציג אורבך קו ימני והתנגד למסירת שטחים. תוכניותיו העיתונאיות עסקו בביקורת על הממסד והתקשורת, ביחסי דתיים-חילונים ובסאטירה פוליטית. במאמריו הוא ביקר את החברה החילונית (ובמיוחד את מחנה השמאל-החילוני), על התנכרותה לשורשיה היהודיים. מאידך, ביקר את החברה הדתית והחרדית על היותה חברה שמרנית יתר על המידה.
יצירתו הספרותית
אורבך כתב מספר ספרים הומוריסטיים המיועדים לילדים. אחדים מהספרים עוסקים בעולמו של הילד הדתי. כמו כן כתב ספר בשם "סבא שלי היה רב", בהוצאת כתר, שזכה להצלחה גדולה. הספר הוא לקסיקון הומוריסטי למונחים מחייהם של שומרי מצוות. אורבך אחראי גם למספר סלוגנים וביטויים שהשתרשו בשפה ובהם: "דתי מחמד", "העם עם הגולן" ו"חברון מאז ולתמיד". את מרבית ספריו אייר המאייר והקריקטוריסט שי צ'רקה.
אורבך זכה על ספרו "ילדה כמוני" בציון לשבח במסגרת פרס זאב בשנת 2000. ספר אחר שלו, "מתקן החלומות", נבחר לרשימת הספרים האהובים ב"מצעד הספרים הארצי" של ילדי ישראל לשנת 2010, מטעם משרד החינוך והתאחדות המו"לים[5].
ספרו "מה מברכים על גלידה? - מושגים ביהדות לילדים וגם להורים" תורגם לרוסית, ובתחרות שנערכה במוסקבה זכה בפרס הראשון בקטגוריית ספרים לילדים בנושאי דת[6].
פעילותו הציבורית
.jpg)
ב-17 בדצמבר 2008, סמוך לבחירות לכנסת השמונה עשרה הצטרף אורבך, המזוהה עם עמדות המפד"ל, למפלגת הבית היהודי, רשימה חדשה שנועדה לאחד את מרכיבי האיחוד הלאומי-מפד"ל, במטרה להתמודד מטעמה לכנסת. למחרת, ב-18 בדצמבר, נבחר על ידי המועצה הציבורית של המפלגה למקום החמישי ברשימתה לכנסת. זמן קצר לאחר מכן חל פילוג במפלגה החדשה. חלק מהמועמדים, בעיקר אלו המזוהים עם האיחוד הלאומי, פרשו ממנה. כתוצאה מכך מוקם אורבך במקום הרביעי, ולפי דרישתו שודרג למקום השלישי. הרשימה זכתה בשלושה מנדטים ואורבך נבחר לכהן כחבר הכנסת.
כיהן כיושב-ראש השדולה לקשרי דתיים-חילונים וכיושב ראש השדולה החברתית. במהלך כהונתו בכנסת יזם מספר חוקים: חוק סימון סוכרים על מוצרי מזון (יחד עם יעקב כץ), חוק המאפשר לרוב דיירי בניין משותף שבו מעלית אחת להפעיל מעלית שבת בשעות מסוימות, חוק הפוטר את האקדמיה ללשון העברית מתשלומי ארנונה, חוק הקובע הגבלת גיל לאימון במטווח (יחד עם דני דנון), ועוד. אורבך יזם את פרויקט "תרגישו בבית", המנסה לפתוח את בתי הכנסת לכלל האוכלוסייה, מתוך רצון לקדם הבנה בין דתיים לחילונים.
בבחירות המקדימות לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה (2013) תמך אורבך בנפתלי בנט לראשות המפלגה, והוא עצמו נבחר למקום הרביעי. לפי דבריו של בנט, אורבך היה זה שגרם לו להצטרף לבית היהודי והיה בעל החזון של מפלגה ציונית-דתית גדולה[7]. עם הקמת הממשלה השלושים ושלוש, מונה אורבך לשר לאזרחים ותיקים ולחבר בוועדת השרים לענייני חקיקה.
אורבך יזם את הקמתו של "קיר התהילה", שנחנך בפתיחת מושב החורף של שנת 2013 של הכנסת. הקיר מציג את כל חברי הכנסת שזכו בפרס ישראל (נכון לינואר 2014: מספרם 33)[8][9].
ב-15 בדצמבר 2013 עברה מינהלת השירות הלאומי-אזרחי ממשרד הכלכלה לאחריות המשרד לאזרחים ותיקים, ובכך הפך אורבך לשר האחראי עליה[10].
בבחירות המקדימות שנערכו במפלגה לקראת הבחירות לכנסת ה-20 דורג רביעי ברשימת המועמדים ושובץ במקום השישי ברשימת המפלגה לכנסת.
פטירתו
בשנת 2012 אובחנה בגופו מחלה המטולוגית[11]. בראשית 2015, במהלך התמודדותו מחדש בפריימריז לרשימת המפלגה[12], אושפז אורבך בעקבות התדרדרות במצבו הבריאותי. אורבך נפטר ב-16 בפברואר 2015, כ"ז בשבט ה'תשע"ה.
כשר מכהן, נקבר בהלוויה ממלכתית, בבית הקברות במודיעין. הספידוהו, בין היתר, נשיא המדינה ראובן ריבלין וראש הממשלה בנימין נתניהו.
למחרת פטירתו שידרו ארבעה מחבריו לתוכנית הרדיו "המילה האחרונה" תוכנית מיוחדת לזכרו[13].
הנצחה
במלאת שנה לפטירתו החליט מפקד גלי צה"ל ירון דקל לקרוא על שמו של אורבך את אולפן השידור המרכזי (אולפן ה') של התחנה[14]. על שמו נקראו גם גני משחקים לילדים - "גן מתקן החלומות" ביקיר[15] ו"הגן של אורי" בשכונת רמת אלישיב בלוד,[16] כיכר תנועה בשם "כיכר מתקן החלומות" נחנכה ברעננה[17] ובישיבת נחלים בה למד הוכרזה תחרות לכתיבת סיפורים קצרים על שמו[18]. בתי ספר נקראו על שמו בפתח תקווה[19], במבשרת ציון ובלשם[20]. מ-2016 נקרא על שמו פרס שר החינוך לתרבות יהודית. בשנת 2017 החליט מפעל הפיס להנציחו בתחרות החיבורים התורניים המיועדת למגזר הדתי לאומי. בספטמבר 2017 יצא אלבום שנקרא אולי בשבת יזרקו סוכריות שהכיל שירי ילדים שכתב אורבך בביצוע אמנים שונים[21]
ספריו
|
|
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: אורי אורבך |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אורי אורבך |
מידע כללי
- ח"כ אורי אורבך - אתר הבית של אורבך
- ערוץ היוטיוב הרישמי של אורי אורבך כחבר כנסת.
- דף הפייסבוק של אורי אורבך
אורי אורבך, באתר הכנסת - אורי אורבך, באתר כנסת פתוחה
כרטיס ביקור – אורי אורבך, בערוץ כנסת באתר יוטיוב- אורי אורבך, בלקסיקון "העין השביעית" לתקשורת ועיתונות
- אורי אורבך, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- הספרים של אורי אורבך, באתר "סימניה"
יצירתו הספרותית
- רשימת הפרסומים של אורי אורבך, בקטלוג הספרייה הלאומית
- אסף כרמל, דני חלוץ בשטח, אף אחד לא במתח, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2006 - על ספרו של אורבך, "הבטיחו יונה"
- אבישי עברי, תיאטרון חובבים, 1 בינואר 2007, באתר העין השביעית - על ספרו של אורבך, "הבטיחו יונה"
- אבישי בן חיים, ביטאון שס נגד אורי אורבך, באתר nrg, 28 ביוני 2007
- לקט מתוך "אולי בשבת יזרקו סוכריות", באתר "דעת"
- לקט מתוך "הצלצול נועד למורים", באתר "דעת"
- רשימות המתויגות עם אורי אורבך, באתר "הפנקס"
ממאמריו
- מאמרים של אורי אורבך באתר ynet: במדור "יהדות" ובמדור "דעות"
- הטובים לתקשורת, באתר nrg, פורסם במקור בשנת 1987 - מאמר של אורבך שפורסם במקור בכתב העת "נקודה", בו קרא לבני הציונות הדתית להצטרף לתקשורת הישראלית הכללית
- דתי נורמלי, לקט מאמרים, הוצאת ידיעות ספרים, 2018
ראיונות
קובי מידן, "אנשים בלילה" עם אורי אורבך, באתר iCast, 4 בדצמבר 2012- אורי אורבך: "חששתי שאני איעלם", בערוץ "אורות – טלוויזיה יהודית", 3 במרץ 2011
- מיכאל טוכפלד, ציני כאן - ראיון, באתר News1 מחלקה ראשונה, 14 בספטמבר 2011, פורסם במקור ראשון
- מתי טוכפלד, "לפני הכל יש לנו מחויבות לניצולי השואה", באתר ישראל היום, 25 באפריל 2014
- יהודה שלזינגר, "הרבנים שלנו מספיק חכמים כדי לא להנחית פקודות", באתר ישראל היום, 8 בינואר 2015
נאומים
עם פטירתו
- השר אורי אורבך הלך לעולמו בגיל 54, רשת ב' של קול ישראל, 16 בפברואר 2015
- "נמשיך בדרכו של אורי, היא תהיה קשה ועצובה בלעדיו", באתר וואלה!, 16 בפברואר 2015
- אורבך נפטר: "קסם אישי שלא פג לעולם", באתר ynet, 16 בפברואר 2015
- רפי מן, המלה האחרונה של אורי אורבך, באתר העין השביעית, 16 בפברואר 2015
אריאל הורוביץ, המהפכן המחויך: אורי אורבך ז"ל צלח את מבחן הזמן, בעיתון מקור ראשון, 19 ביוני 2018
הערות שוליים
- ^ טל זגרבה, הח"כ שבטנק ינצח: אורי אורבך חזר לצה"ל, באתר nrg, 7 במאי 2010
- ^ רדיו קול חי יפצה את אורבך ומיכלסון, באתר ערוץ 7, 5 בספטמבר 2004.
- ^ פנחס וולף, מהפכן וג'נטלמן, פרידה מאורי אורבך, באתר וואלה!, 17 בפברואר 2015
עמית סגל, תודה שהיית שם, אורי. כולנו בניך, באתר מאקו, 16 בפברואר 2015. - ^ מערכת וואלה! NEWS, אורי אורבך עזב את ערוץ התכלת, באתר וואלה!, 09 בדצמבר 2003.
- ^ מצעד הספרים האהובים
- ^ חגי הוברמן, גם ברוסיה יודעים מה מברכים על גלידה, באתר ערוץ 7, 7 במרץ 2013.
- ^ חגי גולן ורינה מצליח, השר נפתלי בנט על אורי אורבך ז"ל: "הוא היה איש חזק ואמיץ בדעותיו", משעל על הבוקר, באתר רדיו ללא הפסקה
- ^ אריק בנדר, "קיר תהילה" לזוכי פרס ישראל במשכן הכנסת, באתר nrg, 12 בספטמבר 2013
- ^ ידיעה על האירוע באתר הכנסת
- ^ יונתן אוריך, השירות הלאומי יועבר לאחריותו של השר אורי אורבך, באתר כיפה, 15 בדצמבר 2013
- ^ ריבלין בהלוויית אורי אורבך: "איפה אורי שיגיע עם הבדיחה הטובה והחיוך שובה הלב", באתר כלכליסט, 16 בפברואר 2015
- ^
שבתי בנדט ועמרי נחמיאס, "שמע ישראל" מהחבר ממרצ: השעות האחרונות של אורבך, באתר וואלה!, 17 בפברואר 2015
- ^ תוכנית מיוחדת של "המילה האחרונה" לזכרו, באתר גלי צה"ל, 17 בפברואר 2015
- ^ ללא מיון מחבר, אולפן גלצ המרכזי ייקרא מהיום על שם אורי אורבך ז"ל, באתר גלי צה"ל, 4 בפברואר 2016
- ^ עדו בן פורת, גן ילדים על שם אורי אורבך ז"ל, באתר ערוץ 7, 30 במרץ 2016
- ^ עמיעד טאוב, מנציחים את השר אורבך-“הגן של אורי” נחנך בשכונת רמת אלישיב בלוד, 8 בדצמבר 2016, באתר מקומונט לוד.
- ^ עדו בן פורת, כיכר על-שם אורי אורבך ברעננה, באתר ערוץ 7, 30 באפריל 2016
- ^ ערוץ 7, כותבים לזכר בוגר הישיבה אורי אורבך, באתר ערוץ 7, 20 באפריל 2016
- ^ Ģ שם חדש לחמ"ד כפר גנים: חמ"ד אורי אורבך ז"ל, 6 ביוני 2016, באתר פתח תקוואי.
- ^ ערוץ 7, לבקשת התלמידים: בי"ס לזכר אורי אורבך, באתר ערוץ 7, 1 בנובמבר 2016
- ^ אולי בשבת יזרקו סוכריות - אלבום שירי הילדים של אורי אורבך באתר בנדקמפ.
| השרים לשוויון חברתי בממשלות ישראל | ||
|---|---|---|
| השרים לענייני גמלאים (2007–2010) ולאזרחים ותיקים (2010–2015) | רפי איתן • בנימין נתניהו • אורי אורבך • נפתלי בנט (ממלא מקום) | 
|
| השרים לשוויון חברתי (2015 ואילך) | גילה גמליאל • מירב כהן • איציק שמולי (ממלא מקום) • מיכאל ביטון • מירב כהן • עמיחי שיקלי | |
24562290אורי אורבך
- רשימת חברי הכנסת
- ילידי 1960
- חברי הכנסת מטעם הבית היהודי
- סופרים ישראלים
- עיתונאים ישראלים
- עיתונאי ילדים ונוער ישראלים
- עורכי עיתונים ישראלים
- סגל גלי צה"ל
- סגל ידיעות אחרונות
- פובליציסטים ישראלים
- בעלי טור ישראלים
- בוגרי ישיבת נחלים
- חברי הכנסת השמונה עשרה
- חברי הכנסת התשע עשרה
- סגל מקור ראשון
- משפחת צבי בנימין אוירבך
- אישים הקבורים בבית העלמין מודיעין
- ציונות דתית: חברי כנסת
- פתח תקווה: אישים
- ישראלים שנפטרו ב-2015