עמרם מצנע
עמרם מִצְנָע (נולד ב-20 בפברואר 1945, ז' באדר ה'תש"ה) הוא איש ציבור ישראלי. כיהן כאלוף בצה"ל, כראש עיריית חיפה (1993 – 2003), כחבר הכנסת, כיושב-ראש מפלגת העבודה וכראש הוועדה הקרואה בירוחם.
ביוגרפיה
מצנע נולד כ"עמרם מצנר" בקיבוץ דברת, להורים שעלו מגרמניה במסגרת העלייה החמישית. כשהיה בן 6, עברה המשפחה לכפר הנוער הדסה נעורים, שם עבדו הוריו. ב-1954 עברו לקריית חיים ולאחר מכן, לחיפה.
מצנע הוא בוגר מחזור ט' של הפנימייה הצבאית לפיקוד ומחזור מ"ד של בית הספר הריאלי העברי בחיפה, והחל משנת 1963 היה לאיש צבא. במהלך שירותו הצבאי, סיים תואר ראשון בגאוגרפיה מאוניברסיטת חיפה (1977). מצנע הוא בוגר "המכללה למלחמה" של צבא ארצות הברית בפנסילבניה (1979), בוגר התוכנית לאנשי ציבור בכירים במרכז ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית (1989), ובעל תואר שני במדע המדינה מאוניברסיטת חיפה (1990).
תקופת שירותו בצבא
בשנת 1963, התגייס מצנע לצה"ל, שובץ בחיל השריון ושם עבר הכשרה כלוחם ומפקד טנקים. בהמשך השלים קורס קציני שריון ומילא בחיל זה את רוב תפקידיו הצבאיים, עד מפקד אוגדה סדירה, בחיל השריון.
בין התפקידים שמילא בצבא: מג"ד 82 בחטיבה 7, מג"ד 196 (מפקד קורס קציני שריון) בחטיבה 460, קצין אג"ם של גייסות השריון, מפקד עוצבת ראם, מפקד חטיבה 188, מפקד חטיבה 460, מפקד עוצבת געש, מפקד המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה בצה"ל, ראש מחלקת מבצעים במטכ"ל, ראש אגף התכנון ומפקד פיקוד המרכז בזמן האינתיפאדה הראשונה.
באמצע שנות השישים השתתף במשלחת קצינים שנסעה ללמוד את טנק הפטון, והכשירה את קליטת הטנק בצה"ל, בגדוד 79 (גדוד המגח הראשון בצה"ל). במלחמת ששת הימים שירת כקצין מבצעים בדרגת סגן בגדוד 79. הוא נפצע שלוש פעמים, אך המשיך בלחימה. על מעשה זה הוענק לו עיטור המופת[1]. לאחר מלחמת ההתשה שירת כמג"ד 82 בחטיבה 7. באוקטובר 1973 מונה למפקד קורס קציני שריון (מג"ד 196). עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים, בחטיבה 460 אורגנו 6 פלוגות טנקי מגח, שכללו את פלוגת הקק"ש מגח, 2 פלוגות קמ"ט מגח, ושלוש פלוגות נוספות שאויישו במדריכים, אנשי תח"ש, וצוערים מבה"ד 1. ארבע מהפלוגות הועברו לתגבור כוחות אחרים בסיני. גדוד 196 נותר עם שתי פלוגות הקמ"ט מגח, וככזה נשלח לגזרה המרכזית של סיני, ועבר לפיקודה של חטיבה 14. הגדוד נשחק קשות בקרבות הבלימה ובתום ה 7 באוקטובר נותר עם פלוגה מצומצמת וחפ"ק מג"ד בלבד. במקביל גם גדוד 79 ספג אבדות כבדות ואיבד את כל שדרת הפיקוד שלו. ב 8 באוקטובר מח"ט 14 אמנון רשף, ארגן את הכוחות הנותרים מגדודים 79 ו - 196 לגדוד אחד, שנקרא גדוד 79, בפיקודו של מצנע[2]. הגדוד המאוחד לחם בקרב החווה הסינית[3], ומצנע המשיך לפקד עליו אף שנפצע. רק לאחר התארגנות והעברת פיקוד מסודרת, פונה לבית החולים איכילוב. על מעשה זה הוענק לו צל"ש הרמטכ"ל[4][5].
בין יוני 1975 ליולי 1976 שימש מפקד חטיבה 188.
בשנים 1980–1981 פיקד על אוגדה 36 בדרגת תת-אלוף.
באוקטובר 1981 מונה למפקד המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה[6]. במלחמת לבנון הראשונה כיהן גם כראש מטה הגיס הצפוני בפיקודו של יאנוש בן-גל. לאחר אירועי סברה ושתילה מתח ביקורת על שר הביטחון, אריאל שרון, בנוגע למטרות המלחמה. הוא הודיע על פרישתו משירות הקבע והבהיר למפקדיו כי מדובר במחאה פוליטית[7], שהוא איבד את האמון בדרג האחראי על הצבא וכי יוכל לחזור לצבא רק אחרי ששר הביטחון יתפטר[8]. לאחר שיחות עם הרמטכ"ל וראש הממשלה, יצא לחופשה קצרה וחזר לפקד על המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה. לטענת הרמטכ"ל, רפאל איתן, הורשה מצנע לחזור לתפקידו לאחר שחזר בו בכתב מדבריו[9]. דוד מגן אמר שמצנע חזר בו בעצתו של עזר ויצמן שיעץ לו לא לתת לרמטכ"ל הזדמנות להדיחו[10].
בהמשך כיהן כראש מחלקת מבצעים, וכיהן בראש ועדת חקירה לבדיקת שרפה בה נספו שמונה חיילים[11]. בינואר 1986 הועלה לדרגת אלוף ומונה לעוזר ראש אג"ם, כיהן כמפקד פיקוד המרכז בין השנים 1987 ל-1989, בתקופת האינתיפדה הראשונה. תפקידו האחרון בצה"ל היה ראש אגף התכנון, בשנים 1989 - 1993. לכבוד פרישתו של מצנע משירות צבאי[12], נכתב השיר "עומד על קו רקיע" (מילים: רמי קידר, לחן: נורית הירש) שבוצע על-ידי צוות הווי פיקוד המרכז[12].
ראש עיריית חיפה
בשנת 1993, מיד לאחר שחרורו מצה"ל, החליט לרוץ לראשות העיר חיפה בהשפעת ראש הממשלה, יצחק רבין, והתמודד בפריימריז של מפלגת העבודה[13]. הוא רץ נגד ראש העיר המכהן, אריה גוראל, וזכה. לאחר מכן זכה לרוב גדול בבחירות לראשות העיר וגם במועצת העיר, אז סיעתו זכתה ב-13 מושבים במועצת עיריית חיפה. יונה יהב, לימים - מחליפו, מונה לסגנו.
בתקופתו כראש העיר חיפה, פעל בין היתר לקידום מערכת החינוך והשלמת התקנת מחשבים בכל רובדי המערכת. הוא ניסה ליצור אקלים עסקי ותנופת פיתוח של מרכזים מסחריים במטרה למשוך משקיעים פרטיים וציבוריים. הוא אחראי לבניית תשתית תחבורה הכוללת כבישים, מחלפים, גשרים, יזם הוספת תחנות רכבת ובניית מסוף תעופה לטיסות קצרות טווח. בתקופת כהונתו של מצנע קודמו פרויקטים ארכיטקטוניים רבים בעיר, אשר לגבי טיבם של חלקם קיימת מחלוקת. בתקופתו אושרו רבי קומות על הרכס ובמורדות הכרמל וקודמו יציאות נוספות ממנהרות הכרמל[14].
בנובמבר 1998 נבחר לקדנציה שנייה ברוב של 65% מקולות הבוחרים. בנוסף כיהן כיו"ר אגד ערים חיפה לאיכות הסביבה, ויו"ר הנהלת רשות נחל הקישון.
בפוליטיקה
בשנת 2002 רץ לראשות מפלגת העבודה ומולו התמודדו היו"ר, בנימין בן אליעזר, וחבר הכנסת חיים רמון. מצנע זכה ברוב גדול בבחירות המקדימות, והוביל את מפלגתו בבחירות לכנסת ה-16, בהתמודדות מול אריאל שרון. בבחירות אלה נקט קו מדיני שמאלי מובהק, וקרא לפירוק התנחלויות בעזה. כוחה של מפלגת העבודה הצטמצם בבחירות אלה מ-26 ל-19 מנדטים. מצנע שימש כראש האופוזיציה במשך פחות מארבעה חודשים, עד מאי 2003, אז התפטר מראשות מפלגת העבודה[15]. כחבר הכנסת, שימש חבר ועדת החוץ והביטחון וועדת הפנים והגנת הסביבה. מצנע היה מיוזמי הסכם ז'נבה.
אף שהתנגד לכך בעבר[16][17][18], לקראת סיום שנת 2004 החליט לצדד בכניסת מפלגתו לממשלת אחדות לאומית עם הליכוד, על מנת לאפשר לשרון ליישם את תוכנית ההתנתקות מעזה, תוכנית שלדעת מצנע הרחיקה לכת אף מעבר למצע הבחירות שלו שנתיים לפני כן.
ראשות ועדה קרואה בירוחם
ב-13 בנובמבר 2005 הודיע מצנע על פרישתו מהכנסת, על מנת לכהן כיו"ר הוועדה הקרואה בירוחם, לאחר המשבר הקשה בעירייה והדחת ראש העיר[19]. בנאום הפרישה מהכנסת אמר: ”אני מאמין שבלכתי לירוחם אתרום מניסיוני לשיקום המקום, ויחד עם זאת אשמש כדוגמה וחיזוק לרוח ההתנדבות במדינת ישראל. אני תקווה שעשייה זו תוכיח שגנרלים במילואים, חברי כנסת וראשי ערים לשעבר יכולים וצריכים להמשיך ולתרום לא רק בממשלה ובמסדרונות השלטון, אלא גם בחזית העשייה, בשטח, בהתמודדות עם הבעיות”.
כיו"ר הוועדה הקרואה בירוחם פעל מצנע לשיפור מערכת החינוך ואיכות הסביבה וקידם פרויקטים לפיתוח תשתיות, ביניהם הקמת עיר הבה"דים (בסיסי הדרכה של צה"ל) באזור ירוחם. בירוחם היו אמורות להתקיים בחירות בנובמבר 2008, אלא ששר הפנים, מאיר שטרית, החליט להאריך את כהונתו של מצנע בשנתיים נוספות בטענה כי לא הושגה בירוחם יציבות שלטונית מספקת על מנת לקיים מערכת בחירות. קבוצה מתושבי ירוחם עתרה לבג"ץ כנגד החלטה זו, בטענה שנמנעת מתושבי ירוחם הזכות הדמוקרטית לבחירות. לעתירה צורפה עצומה בחתימת 700 מתושבי ירוחם. מן העבר השני, תושבים אחרים הביעו את שביעות רצונם מפועלו של מצנע ובירכו על המשך כהונתו. מעל אלף בני אדם חתמו על עצומת תמיכה שהוגשה לשר הפנים. בג"ץ פסק כי יש להשאיר את החלטת שר הפנים במקומה ואישר את החלטת שטרית להארכת הכהונה[20].
בבחירות לכנסת השמונה עשרה הוצב במקום ה-112 הסמלי ברשימת העבודה לכנסת.
בנובמבר 2010, התקיימו בחירות בירוחם. מצנע סיים את תפקידו והעביר את ניהול המועצה המקומית למנצח בבחירות, מיכאל ביטון, בדצמבר 2010.
חזרה לפוליטיקה הארצית
במאי 2011 הודיע מצנע על כך שיתמודד בשנית על ראשות מפלגת העבודה, בהודעה שפרסם על התמודדותו כתב מצנע: ”לאחר עזיבתי את הכנסת ב-2005 הקדשתי את חמש השנים האחרונות לפעילות בחזית החברתית ובפריפריה. היום אני שב ומבקש את אמון חברי מפלגת העבודה. אני עושה זאת, כי המציאות במדינת ישראל ובחברה הישראלית לא מאפשרת לשבת ולהתבונן מהצד. כל מי שמאמין במדינה, חייב להתגייס לפעולה ואני החלטתי להתגייס”[21][22]. בפריימריז שנערכו בספטמבר אותה שנה, סיים במקום הרביעי והאחרון עם כ-12 אחוזים מקולות הבוחרים. לאחר הדחתו מהמרוץ לראשות מפלגת העבודה, הביע את תמיכתו בעמיר פרץ[23].
ב-2 בדצמבר 2012 הודיע מצנע על הצטרפותו למפלגת "התנועה" בראשות ציפי לבני[24]. הוא הוצב במקום השני ברשימתה לבחירות לכנסת ה-19 ונבחר לכנסת[25].
בכנסת ה-19 מונה לשמש יושב ראש ועדת החינוך אחרי שאיבד את התיק להגנת הסביבה לעמיר פרץ.
ב-5 במרץ 2014 קיבל מצנע את פרס "אות הפרלמנטר" למושב החורף של הכנסת ה-19, של המכון הישראלי לדמוקרטיה יחד עם חברת הכנסת מיכל רוזין[26].
בשלהי דצמבר 2014 והכנסת התשע עשרה, הודיע מצנע על פרישה מהחיים הפוליטיים[27].
בבחירות לכנסת העשרים וחמש הוצב במקום ה-115 הסמלי ברשימת מפלגת העבודה לכנסת.
תפקידים נוספים
בשנים 2008–2011 כיהן כחבר בדירקטוריון התעשייה האווירית.
עד היבחרו בשנית לכנסת, בשנת 2013, שימש מצנע מרצה במכללה החברתית-כלכלית.
משפחתו
מצנע נשוי לעליזה, מורה בגמלאות. לזוג שלושה ילדים.
עד 2013 התגוררו מצנע ורעייתו בחיפה. באוגוסט 2013 עבר הזוג להתגורר בתל אביב. בראיון עמו סיפר מצנע כי החליט לעבור לתל אביב לאחר צאתה של אשתו לגמלאות כדי שיהיו קרובים יותר לנכדיהם[28].
אותות הוקרה בהם זכה
- על תרומתו הייחודית לחיזוק איכות השלטון ולקידום המשק והחברה בישראל הוענק למצנע "אות אביר איכות השלטון" לשנת 2007.
- על התנדבותו והיחלצותו כיושב ראש הוועדה הקרואה ירוחם, על תרומתו הייחודית לקידום המשק והחברה בישראל הוענק למצנע פרס "ממשיך דרכו של בן-גוריון", תש"ע-2009.
- בשנת 2010 זכה בפרס יגאל אלון למעשה מופת חלוצי.
- בשנת 2010 הוענקו לו תואר דוקטור לשם כבוד מהטכניון[29] וכן תואר "דוקטור לפילוסופיה לאות כבוד" מטעם אוניברסיטת בן-גוריון.
לקריאה נוספת
 |
ראו גם פורטל חיפה |
- משה גבעתי, הישרדות בספטמבר - לקחים מבצעיים ממלחמות ישראל, חולון: הוצאת "רעות", תשע"ג–2013, עמ' 295, 398–400, 407, 410–414, 423–425, 427, 431, 334–335
- שי חורב, עמרם מצנע, בלקסיקון החיפאים אישים ודמויות בחיפה, דוכיפת הוצאה לאור, עמ' 243, 2018
- תומר לויסמן, בשדה הקרב של הזיכרון, כנרת זמורה-ביתן דביר, נובמבר 2020, עמוד 549
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: עמרם מצנע |
עמרם מצנע, באתר הכנסת - עמרם מצנע, באתר כנסת פתוחה
- עיטור המופת שהוענק לעמרם מצנע, באתר "בעוז רוחם" של אגף כוח האדם בצה"ל
- צל"ש הרמטכ"ל שהוענק לעמרם מצנע, באתר "בעוז רוחם" של אגף כוח האדם בצה"ל
- עפרה לקס, צפוני בדרום, באתר בשבע - ערוץ 7, 8 בנובמבר 2005
- שי גל, עמרם מצנע מחייה את הנגב, באתר מאקו, 9 באוקטובר 2009
- אורנה נירנפלד, עמרם מצנע: העשור הזה היה החמצה אחת גדולה, באתר nrg, 4 בינואר 2010
- נעמה לנסקי, "השריפות בכרמל הן עניין ידוע - ולא עשו דבר", באתר ישראל היום, 10 בדצמבר 2010
- עמרי מניב, "לא מחפש שררה, כבוד או שכר": עמרם מצנע מחפש עמדת השפעה, באתר nrg, 28 בפברואר 2011
- גידי וייץ, עמרם מצנע מתעקש לחזור להנהגת מפלגת העבודה ויורה לכל הכיוונים, באתר הארץ, 2 ביולי 2011
- שרי מקובר-בלייקוב, מצנע: "לא אני הפסדתי, אתם הפסדתם אותי", באתר nrg, 12 בנובמבר 2011
- דרור פויר, מצנע: "איך השמאל התרסק? הכל בגלל אהוד ברק", באתר גלובס, 27 בדצמבר 2012
- מתן שירם, עמרם מצנע: "להכתיב לחילונים בעיר הרגלי בילוי זו כפייה", באתר גלובס, 22 במרץ 2014
- יורם יובל, שיחת נפש עם עמרם מצנע, הטלוויזיה החינוכית, 10 באפריל 2017
- רינה מצליח, פגוש את העיתונות - התכנית המלאה - 28.6.2014, באתר מאקו, 28 ביוני 2014
- יעקב בר-און, עמרם מצנע לא מסתכל אחורה בזעם: "יכולתי להיות ראש הממשלה", באתר מעריב אונליין, 14 ביולי 2018
- שרה ליבוביץ-דר, דין התנועה, באתר מעריב, 10 בינואר 2015
הערות שוליים
- ^ סרן מצנע עמרם, דבר, 8 בנובמבר 1967
- ^ גל פרל, "אקפולקו", הבלוג על הכוונת, 29 בדצמבר 2012
- ^ אביחי בקר, האיש והאגדה, באתר הארץ, 12 בנובמבר 2002.
- ^ טל זגרבה, גדוד שלם הקשיב לי. ידעתי שאני צריך לשמור על פאסון, באתר הגבורה; במקור, מתוך "במחנה", 7 באוקטובר 2008
- ^ צל"שי רמטכ"ל, דבר, 24 בספטמבר 1975
- ^ עמרם מצנע יחליף את דב תמרי, מעריב, 6 באוקטובר 1981
- ^ אברהם דיסקין, מאלטלנה עד הנה, הוצאת כרמל 2011, עמ' 238
- ^ אמנון לורד, האהבה שאינה מעזה לקרוא לעצמה בשם, נתיב, 2004
- ^ רפול: לא היה אף רגע, מעריב, 10 באוקטובר 1982
רפול: 3 הקצינים שביקרו את שרון כבר חזרו בהם מדבריהם, מעריב, 22 באוקטובר 1982 - ^ יוסף וקסמן, בגין: נצטרך לכבוש המדינה הפלשתינית אם תוקם, מעריב, 19 באוקטובר 1982
- ^ יוסף ולטר, לא ידוע למה פרצה השרפה שגרמה למותם של 8 חיילים בשומרון, מעריב, 16 בדצמבר 1985
- ^ 12.0 12.1 עומד על קו רקיע, באתר של נורית הירש
- ^ יגאל קוצר, מצנע יתמודד מול גוראל, חדשות, 15 במרץ 1993
- ^ אבי שמול, דוד רטנר, האיש שהלביש את חיפה שלמת בטון ואספלט, באתר הארץ, 15 באוגוסט 2002
- ^ מצנע פורש מראשות מפלגת העבודה, באתר ערוץ 7, 4 במאי 2003
- ^ אמנון ברזילי,מאת יוסי, רטר, העבודה מתחייבת: לא נלך לאחדות; הליכוד: נקים אחדות בלי מצנע, באתר הארץ, 13 בינואר 2003
- ^ סמדר שמואלי ושרון רופא, מצנע: לא אלך לממשלת אחדות בהנהגת שרון, באתר ynet, 18 בדצמבר 2002
- ^ מצנע נזף בסנה, שלא שלל ממשלת אחדות; פרס: אין סיכוי לאחדות, באתר הארץ, 15 בינואר 2003
- ^ מצנע הודיע: פורש לנגב, באתר nrg, 13 בנובמבר 2005
- ^ פסק הדין בעניין הארכת כהונתו של מצנע, באתר פסקדין
- ^ לילך ויסמן, מצנע מבקש הזדמנות נוספת: מתמודד על ראשות העבודה, באתר גלובס, 4 במאי 2011
- ^ רינה מצליח, רשמית: עמרם מצנע רץ לראשות העבודה, באתר מאקו, 4 במאי 2011
- ^ עמרם מצנע: תומך בעמיר פרץ לראשות מפלגת העבודה, באתר ynet, 17 בספטמבר 2011
- ^ יובל קרני ומורן אזולאי, עמרם מצנע מצטרף ללבני ברשימת "התנועה", באתר ynet, 1 בדצמבר 2012
- ^ סופית: מצנע במקום ה-2 ברשימת "התנועה" של לבני, באתר וואלה!, 1 בדצמבר 2012
- ^ חזקי עזרא, פרס "אות הפרלמנטר" לח"כ רוזין ומצנע, באתר ערוץ 7, 5 במרץ 2014
- ^ ח"כ עמרם מצנע הודיע על פרישתו מהפוליטיקה, באתר ynet, 24 בדצמבר 2014
- ^ בתוכנית "חיידק פוליטי" עם נחמה דואק, ערוץ הכנסת, 22 באוגוסט 2013
- ^ אלוף (מיל.) עמרם מצנע לראשי הטכניון שביקרו בירוחם: "הבסיס הוא חינוך ושם המשחק – מורים טובים", באתר הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
| עמרם מצנע - תבניות ניווט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
36947880עמרם מצנע
- רשימת חברי הכנסת
- אלופי צה"ל בוגרי הפנימייה הצבאית לפיקוד חיפה
- בוגרי אוניברסיטת חיפה
- זוכי אות אביר איכות השלטון
- זוכי פרס בן-גוריון
- זוכי פרס יגאל אלון
- חיילי צה"ל במלחמת יום הכיפורים
- מעוטרי עיטור המופת במלחמת ששת הימים
- מעוטרי צל"ש הרמטכ"ל במלחמת יום הכיפורים
- מפקדי המכללה לפיקוד ולמטה
- ראשי חטיבת המבצעים
- מפקדי חטיבה 188
- מפקדי חטיבה 460
- מפקדי עוצבת געש
- מפקדי עוצבת ראם
- מפקדי פיקוד המרכז
- אלופי צה"ל
- ראשי אג"ת
- מפקדי גדודים בחטיבה 7
- מפקדי גדודים בחטיבה 460
- קציני צה"ל בכירים בראשות רשויות מקומיות בישראל
- מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב
- מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד מהטכניון
- ראשי האופוזיציה בכנסת
- ראשי ועדות קרואות
- ראשי מועצת ירוחם
- חברי הכנסת השש עשרה
- חברי הכנסת התשע עשרה
- חברי הכנסת מטעם העבודה-מימד-עם אחד
- חברי הכנסת מטעם התנועה
- חברי הכנסת מטעם עבודה-מימד
- ראשי עיריית חיפה מטעם מפלגת העבודה
- יושבי ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט
- אזרחי כבוד של חיפה
- ראשי מפלגת העבודה
- חברי הכנסת בוגרי הפנימייה הצבאית לפיקוד
- ישראלים שנולדו ב-1945
- חברי הכנסת: אנשי צבא