מבצע יונתן

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פירוש נוסף ערך זה עוסק במבצע צה"לי באוגנדה בשנת 1976. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו מבצע יונתן (פירושונים).
מגדל הפיקוח בשדה התעופה הישן של אנטבה

מבצע יונתן או מבצע אנטבה (כינויו הצבאי של המבצע היה כדור הרעם) היה פעולה צבאית שביצע צבא הגנה לישראל באוגנדה ביום ראשון ה-4 ביולי 1976 (ו' בתמוז ה'תשל"ו), במטרה להציל 105 נוסעים יהודים, ישראלים ואנשי צוות מטוס אייר פראנס, שנחטפו על ידי טרוריסטים במהלך טיסתם מישראל לצרפת. למרות התבצרותם של החוטפים במדינה עוינת, כמעט כל החטופים חולצו בשלום. במהלך המבצע נהרגו שלושה בני ערובה וכן מפקד סיירת מטכ"ל, יונתן נתניהו, ובעקבות זאת נקרא המבצע על שמו.

חטיפת המטוס

אנטבה בדרום אוגנדה שוכנת לחופי אגם ויקטוריה. בתוכניות המוקדמות עלה הרעיון להגיע לאנטבה דרך האגם.

ביום ראשון ה-27 ביוני 1976 (כ"ט בסיוון ה'תשל"ו) נחטף מטוס איירבוס A300 של חברת התעופה הצרפתית אייר פראנס, בטיסה 139 מנתב"ג לפריז. המטוס נחטף לאחר שערך חניית ביניים בנמל התעופה של אתונה. במטוס שהו באותה עת 248 נוסעים ו-12 אנשי צוות.

החוטפים היו שני מחבלים גרמנים, חברי "תאי המהפכה", ושני מחבלים פלסטינים, חברי החזית העממית לשחרור פלסטין:

  • וילפריד בזה – גרמני, מפקד חוליית חוטפי המטוס. בעל עבר עשיר בפעילות בארגוני השמאל הקיצוני בגרמניה המערבית וברשת הטרוריסט קרלוס באירופה. הצטרף לארגון של ודיע חדאד והתנדב לביצוע הפעולה.
  • בריגיטה קוהלמן – גרמנייה, ידידה של בזה. מתנדבת וחברה בארגונו של חדאד. בעלת עבר עשיר כאנרכיסטית וחברה פעילה בחוליית חוטפי המטוס.
  • ג'איל אל-ערג'ה – ממוצא ערבי, מפקד הפעילות הפוליטית של החזית באמריקה הלטינית. שולב מדי פעם במבצעים ובפיגועים של ארגונו של חדאד.
  • עבד אל-לטיף עבד אל-ראזק אל-סמראי – ממוצא עיראקי. בעל עבר עשיר בפעילות מבצעית חבלנית בחו"ל ובמיוחד באירופה, מטעם ארגונו של ודיע חדאד[1].

החוטפים אילצו את הטייסים להנחית את המטוס בבנגאזי שבלוב, שם המטוס חנה במשך שבע שעות, תודלק ושם הצטרפו אל החוטפים עוד 3 מחבלים פלסטינים. נוסעת בשם פטרישיה היימן, אחות במקצועה, הייתה בדרכה ללווית אמה בלונדון והתחזתה לאישה הרה העוברת הפלה כדי להשתחרר מהמטוס החטוף. פטרישיה, בעלת אזרחות ישראלית ואזרחות בריטית, עשתה שימוש בדרכון הבריטי שלה וכך יצאה מהמטוס החטוף בעצירת התדלוק. המחבלים הורו לטייס לטוס לאנטבה שבאוגנדה, מרחק של כ-3,800 קילומטרים מישראל. המחבלים השתייכו לפלג של הטרוריסט ודיע חדאד (מפקד הזרוע המבצעית של "החזית העממית לשחרור פלסטין").

ביום השלישי לחטיפה, 29 ביוני, ריכזו החוטפים את הישראלים והיהודים שבין הנוסעים באולם הנוסעים של הטרמינל הישן בשדה התעופה של אנטבה ושיחררו את יתר הנוסעים. חטופים יהודים רבים מספרים על תחושות אי הנוחות עקב הסיטואציה בה הופרדו מהשאר לקולן של פקודות בגרמנית. קברניט המטוס הצרפתי, מישל בקוס, התעקש להישאר עם נוסעיו החטופים, מתוך אחריותו לשלומם. יחד איתו נשאר כל צוות המטוס. בעקבות מעשהו זה קיבל הקברניט אות הוקרה מראש הממשלה דאז, יצחק רבין.

את המגעים בשם ממשלת ישראל מול ממשלת צרפת ניהלו שגריר ישראל בצרפת בזמן הפעולה, מרדכי גזית, והיועץ הביטחוני סמי דוגן.

דרישות החוטפים

מדינת ישראל ניהלה מגעים עם שליט אוגנדה אידי אמין, ששיתף פעולה עם החוטפים.

החוטפים דרשו את שחרורם של 53 טרוריסטים, ביניהם 40 מחבלים הכלואים בישראל, 5 מחבלים הכלואים בקניה, 6 אנרכיסטים הכלואים בגרמניה, אנרכיסטית הכלואה בשווייץ ואנרכיסטית הכלואה בצרפת. בנוסף לכך הם דרשו כופר כספי תמורת בני הערובה.

הם קבעו כאולטימטום שאם לא יענו דרישותיהם עד יום חמישי, 1 ביולי, יוצאו להורג שני חטופים בכל שעה, עד שדרישותיהם יענו, או עד שכל בני הערובה ימותו. תוך כדי משא ומתן הסכימו המחבלים להאריך את משך האולטימטום עד 4 ביולי.

מבצע ההצלה

תכנון המבצע

במקביל למשא ומתן לשחרור החטופים, ולמרות התנגדות הרמטכ"ל, בדרגים הנמוכים יותר התכוננו והוצעו תוכניות שונות של תקיפה, ביניהן: הנחתת כוח משייטת 13 באגם ויקטוריה הסמוך לאנטבה או כיבוש אנטבה כולה. צה"ל תכנן מבצע חילוץ על סמך נתוני המודיעין על שדה התעופה באנטבה, וכן בהתבסס על מידע מודיעיני שהתקבל מחטופים נתינים זרים ששוחררו ובהם גם נינט מורנו (סבתו של עמנואל מורנו)[2]. עם שחרורה מסרה מורנו לאנשי "המוסד" ולנציג סיירת מטכ"ל, רס"ן עמירם לוין מפקדה לעתיד של הסיירת, מידע מפורט, אותו תיעדה במהלך החטיפה, בנוגע למבנה הטרמינל, מיקום החטופים והחוטפים וזמני החלפת המשמרות ביניהם. על בסיס המידע שמסרה שירטטו אנשי הביטחון מפה, ששימשה לתכנון פעולת החילוץ. צייר צרפתי, ששוחרר יחד עם שאר הנוסעים הזרים, נפגש עם אנשי "המוסד" באירופה ושירטט להם את מפת בית הנתיבות הישן והחדש, וכן את דיוקנם של המחבלים, דבר שהקל מאוד על החיילים בזיהוי המחבלים בשעת הפעולה.‏‎

כמפקד המבצע מונה תא"ל דן שומרון, אז קצין צנחנים וחי"ר ראשי (קצח"ר). לצדו בצוות המתכננים היו סגן מפקד סיירת מטכ"ל רס"ן מוקי בצר, אל"ם אהוד ברק, אל"ם שי תמרי ,סא"ל חיים אורן וסא"ל רן בג[3]. אנשי המוסד, ובהם שלמה גל, השתתפו בצוות בדיקת ההתכנות לקראת מבצע אפשרי; הם הפיקו צילום אוויר של נמל התעופה באוגנדה, ומידע על סימון המסלולים שהיה חיוני לצוותי מטוסי התובלה[3][4]. יוני נתניהו מפקד סיירת מטכ"ל והכוח הפורץ היה בסיני בעת תכנון הפעולה וכאשר תכנון הפעולה היו בשלביה האחרונים יוני נתניהו הצטרף לצוות המתכננים ומונה לאחראי על הכח של סיירת מטכ"ל במבצע.

ראש הממשלה יצחק רבין לא מיהר לאשר מבצע צבאי ושקל חלופות אחרות. שר הביטחון שמעון פרס הטיל על הצבא למצוא תוכנית, והוא, יחד עם שרים נוספים, תמך בפעולת חילוץ באמצעות צה"ל עוד בטרם הוצגה תוכנית החילוץ המעשית. רבין פסל את התוכניות הראשונות שהוצגו בפניו, אולם כאשר הונחה בפניו תוכנית מפורטת של צה"ל לחילוץ החטופים, הוא ערך הצבעה בממשלה בה רוב מוחץ תמך בתוכנית החילוץ. גם בצה"ל היו חלוקות הדעות - הרמטכ"ל מוטה גור התנגד בתחילה נמרצות לכל תוכנית פעולה צבאית, שבה תמכו אלופים כבני פלד ויקותיאל אדם. למעשה, רבין אישר את היציאה לדרך, ברגע שהתקבל האישור של אהוד ברק לגבי נחיתת התדלוק בקניה, עוד לפני שהממשלה אישרה את התוכנית. ראש הממשלה אף התקשר לרב עובדיה יוסף איתו היה ביחסים חמים על מנת לקבל אסמכתא הלכתית לביצוע המבצע בשבת. הרב השיב לאלתר שמאחר שמדובר בפיקוח נפש הרי שהדבר מותר ואף ברכו בחום שהמבצע יסתיים בהצלחה[5]. ב-3 ביולי המריאו ארבעה מטוסי C-130 הרקולס ("קרנף") של חיל האוויר משדה התעופה באופירה וטסו לאנטבה. רק כשכבר היו מעל אתיופיה התקבל אישור הממשלה למבצע. באופן רשמי דובר על כך שאם הממשלה לא תאשר, המטוסים יחזרו על עקבותיהם.

עיקרי התוכנית היו הטסת מטוסי הרקולס משדה התעופה באופירה שבסיני ליעד באוגנדה, תוך חמיקה ממכ"ם אויב, כשחלק מהטיסה מעל ים סוף בניסיון לחקות טיסות אזרחיות, להנחית את הכוח התוקף בעקבות מטוס תובלה בריטי, שאמור לנחות במוצ"ש בשעה 23:20, לגשת לטרמינל במכונית מרצדס דמוית זו של מנהיג אוגנדה אידי אמין דאדא (שיצא לכנס באיי מאוריציוס ומשם ניהל את המשא והמתן מול ישראל), להשתלט ולהרוג את המחבלים (בתוך שתי דקות מרגע תקיפת האולם בו שוהים החטופים) תוך התעלמות ככל האפשר מהחיילים האוגנדים, שיתוק חיל האוויר האוגנדי על ידי פיצוץ מטוסי הקרב שלהם בכוח מהמטוס השני, ולבסוף הנחתת המטוס השלישי והברחת הנוסעים אליו. בחזרה, תוכננה עצירת תדלוק קצרה בניירובי שבקניה. את האישור לנחיתה בקניה השיג אהוד ברק. נחיתת המטוסים הנוספים אופשרה תחילה על ידי הפלת מקלות סטיקלייט מהמטוס הראשון, וכן צוות ייעודי שהדליק פנסים לאורך המסלול וסימן למטוסים הנוספים.

בעלי תפקידים במבצע

דרג מדיני

מס"ד שם ושם משפחה תפקיד
1 יצחק רבין ראש הממשלה
2 שמעון פרס שר הביטחון
3 יגאל אלון שר החוץ

דרג מבצע

מס"ד דרגה שם ושם משפחה תפקיד
1 רא"ל מרדכי (מוטה) גור ראש המטה הכללי
2 אלוף יקותיאל אדם סגן ראש המטה הכללי
3 אלוף בני פלד מפקד חיל האוויר
4 תא"ל דן שומרון קצין חי"ר וצנחנים ראשי
5 תא"ל רפי הר-לב ראש להק מודיעין
6 אל"מ מתן וילנאי מפקד חטיבה 500
7 אלוף (במיל') יצחק חופי ראש המוסד

הכוחות המשתתפים וסדרי הכוחות

  • כוח יוני

מפקד הכוח: סא"ל יונתן נתניהו, מפקד סיירת מטכ"ל.

משימות:

  1. השתלטות על הטרמינל הישן.
  2. להרוג את המחבלים
  3. לשחרר את בני הערובה.

הכוח כלל 66 לוחמים.

מרכיבי הכוח וסדרי הכוחות
מס"ד שם הכוח מפקדים/בעלי תפקידים משימה סד"כ
1 חוליית הפיקוד יוני נתניהו, תנוע עם הכוח הפורץ ותכלול גם את אליק רון
2 הכוח הפורץ רס"ן מוקי בצר, מפקד כוחות המילואים של סיירת מטכ"ל כלל מכונית מרצדס ושני רכבי לנדרובר.
3 כוח אבטחה נייד רס"ן שאול מופז, סגן מפקד סיירת מטכ"ל כלל נגמ"שי BTR-40

כוח מתן מפקד הכוח: אל"ם מתן וילנאי, מפקד חטיבה 35.

משימות:

  1. סימון מסלול הנחיתה,
  2. להשתלט על הטרמינל החדש ומגדל הפיקוח,
  3. תדלוק המטוסים ולהיות כוח עתודה לכוח הפורץ.

הכוח כלל 79 לוחמים ואנשי חיל האוויר.

מרכיבי הכוח וסדרי הכוחות
מס"ד שם הכוח מפקדים/בעלי תפקידים משימה סד"כ
1 חפ"ק מתן וילנאי, קמב"ץ, קצין קשר, קצין מודיעין, רופא, שני קשרים

ונציג חיל האוויר לטיפול בנושא התדלוק.

2 כוח נחמיה סא"ל נחמיה תמרי, מפקד גדוד 890. השתלטות על הטרמינל החדש. כלל 15 לוחמים.
3 כוח שמוליק סא"ל שמואל ארד, מפקד גדוד 202 השתלטות על חלקה הצפוני של רחבת החנייה והתדלוק למטוסים כלל 14 לוחמים
4 כוח דורון רס"ן דורון אלמוג, מפקד סיירת צנחנים השתלטות על מגדל הפיקוח. כלל 6 לוחמים.
5 כוח נלי סרן נלי פקר, מפקד פלנ"ט צנחנים השתלטות על חלקה הדרומי של רחבת החנייה והתדלוק למטוסים כלל 16 לוחמים.
6 כוח טלי סגן טלי ורדי מפלס"ר צנחנים סימון מסלולים ולאחר מכן סיוע בהשתלטות על מגדל הפיקוח כלל 4 לוחמים.
7 כוח נחשון סגן נחשון שזר מפלס"ר צנחנים לשמש עתודה ולסייע בתדלוק. כלל 6 לוחמים
8 כוח רן סא"ל רן בג, ראש ענף לוחמה בטרור מציאת פתחי התדלוק ואבטחת צוות חה"א בעת תדלוק המטוסים כלל 4 לוחמים וכן מתדלקים מחיל האוויר
  • כוח אורי

מפקד הכוח: אל"ם אורי שגיא, מפקד חטיבת גולני.

משימות:

1. לשמש עתודה לשאר הכוחות

2 העלאת בני הערובה למטוסים.

מרכיבי הכוח וסדרי הכוחות:
מס"ד שם הכוח מפקדים/בעלי תפקידים משימה סד"כ
1 חפ"ק כלל את אורי שגיא, קצין מודיעין, קצין קשר, רופא ושני קשרים
2 כוח פינוי רון שכנר, מפקד פלוגה בגדוד 12 לקלוט את החטופים והנפגעים ולהעלותם למטוס מס' 4. מנה 6 לוחמים. מנה 6 לוחמים.
3 צוות לוחמים רס"ן גבי אופיר, סגן מפקד גדוד 13 מנה 12 לוחמים.
4 צוות לוחמים סרן אפי איתם, מפקד סיירת גולני. מנה 12 לוחמים
5 צוות לוחמים סגן רמי אמיר, מפקד פלוגה בגדוד 12 מנה 12 לוחמים.

מפקדי המבצע

בהיבט היבשתי-מבצעי

מפקד המבצע בשטח היה קצין חי"ר וצנחנים ראשי, תא"ל דן שומרון.

בהיבט האווירי

הכוח האווירי פיקד הטייס עמי איילון (להבדיל מאיש חיל הים עמי אילון)

קברניטי ההרקולסים היו:

מפקד טייסת 131 ("הציפור הצהובה"), סא"ל יהושע (שיקי) שני,

אריה עוז,

נתן דביר

אמנון הליבני ששהה תקופת מה באוגנדה והכיר את השדה הישן בו שהו החטופים.

חפ"ק המבצע

על ניהול המבצע מחדר פיקוד במטוס בואינג 707 הופקד אלוף בני פלד

דרגה שם ומשפחה תפקיד
אלוף יקותיאל (קותי) אדם ראש אג"ם
אלוף בני פלד מפקד חיל האוויר הישראלי
אהרן זאבי-פרקש קצין המודיעין

חפ"ק רפואה

על ניהול המבצע בהיבט הרפואי במטוס בואינג 707 הופקד סא"ל ד"ר ערן דולב

דרגה שם ומשפחה תפקיד
סא"ל ד"ר ערן דולב ראש הצוות הרפואי
סא"ל ד"ר יוסף פקטור רופא חיל האוויר וצוות רופאיו
רס"ן ד"ר אפרים סנה ראש הצוות הרפואי של החפ"ק הקדמי
תא"ל גיורא מרטינוביץ'

משתתפים נוספים:

משתתפים נוספים במבצע היו

חטיבת גולני: גבי אשכנזי[6], רס"ן שלום בן-משה.

חטיבת הצנחנים: גיורא איילנד[7] אריה נייגר, מתי הררי וישי בר[8].

סיירת מטכ"ל: אודי שלוי[9], פנחס בוכריס, עמוס בן אברהם, דני ארדיטי, רז גור אריה, עמר בר-לב, תמיר פרדו[10] ויפתח רייכר-עתיר[11].

מבצע החילוץ

למרות תנאי הטיסה הקשים המטוסים הגיעו בזמן המתוכנן והנחיתו את המטוסים בצורה נוחה, על אף שאורות הנחיתה בשדה התעופה כובו בעיצומה של הנחיתה. המטוס הראשון נחת כשהוא נעזר באורות הנחיתה של מטוס תובלה בריטי שטס לפניו. לוחמי סיירת צנחנים, תחת פיקודו של דורון אברוצקי (אלמוג)[12], הייתה לכוח הראשון שפעל באנטבה, ולוחמיה, שקפצו מן המטוס הראשון בעודו נוחת על המסלול, איבטחו את נחיתת שלושת המטוסים האחרים, הניחו פנסים על מסלול הנחיתה החשוך כדי לעשותו מואר בעבור המטוסים הנוחתים והשתלטו על מגדל הפיקוח החדש. החפ"ק של דן שומרון, מפקד המבצע, וכן לוחמי סיירת מטכ"ל פרקו במהרה מן המטוס הראשון בעוד שלושת המטוסים הנוספים נוחתים[13]. מהמטוסים התקדמו הכוחות אל הטרמינל במספר ג'יפים ובראשם רכב מרצדס מהדגם של רכב השרד של אידי אמין.

על פי התכנון, היה על הכוח לנסוע עד למקום החטופים ולא להשתהות כלל, גם אם הם בסכנה, כדי שלא לאבד את גורם ההפתעה[14]. אולם בכניסה לטרמינל נתקל הכוח בשני חיילים אוגנדיים, ובמקום להתעלם מהם ולהמשיך בנסיעה עד לטרמינל עצמו, כפי שתוכנן, פקד יוני נתניהו לירות בהם. נתניהו ומפקד נוסף ירו בחיילים באקדחי ברטה המצוידים במשתיקי קול[15]. זאת ככל הנראה עקב חשש של מפקד כוח ההשתלטות, נתניהו, כי הללו יסכנו את הגעת הכוח ליעדו. אחד החיילים האוגנדים התאושש מעט ואז נורה בקלצ'ניקוב ומא"ג. קולות הירי משכו את תשומת לבם של כוחות הביטחון האוגנדיים לפעולה.

שיירת הרכבים של הכוח, ובה המרצדס ושני הג'יפים מסוג לנדרובר, בלמה במקום. הלוחמים פרקו מן הרכבים במרחק 25 מטרים לערך מבית הנתיבות הישן. מוקי בצר המשיך עם חייליו רגלית למקום החטופים, ויונתן נתניהו התקדם לעבר נקודת הפיקוד שנקבעה מראש. בצר השיב אש לעבר מספר חיילים אוגנדים תוך כדי ריצה, וכתוצאה מכך נאלץ להאט מקצב ריצתו ולהחליף מחסנית(לגרסה אחרת-השתהה מעט בניסיון לשחרר מעצור בנשקו). נתניהו שחשש כי הכוח לא יגיע מהר דיו ליעד שינה את תנועתו ותוך שהוא מאיץ בלוחמיו להתקדם נטל את הובלת ההסתערות. לאחר מספר מטרים בראש הכוח הוא נפגע מירי חייל אוגנדי ממגדל הפיקוח על פי הגרסה הרווחת, או מן הטרמינל עצמו, על פי גרסה אחרת[16], ונפצע קשה. סא"ל יונתן נתניהו מת מפצעיו עוד בטרם החל שלב החילוץ של החטופים.

כוח סיירת מטכ"ל הגיע לבניין הטרמינל ופרץ פנימה. אמיר עופר היה ללוחם הראשון שעבר בפתח ובתוך כך הרג את המחבל הראשון[17]. לאחריו פרצו מפקד הצוות שלו, אמנון פלד, שהרג עוד מחבל ומחבלת[18], ומוקי בצר ועמוס גורן שהרגו את המחבל הרביעי והאחרון באולם[19]. החטופה אידה בורוכוביץ נהרגה מאש המחבלים; גם פסקו כהן נפגע מחילופי אש, כאשר החיילים ירו לעבר מחבל שישב בקרבתו; כאשר נכנסו כוחות צה"ל, התרומם ממקומו צעיר בן 19 בשם ז'אן ז'אק מימוני וחיילי צה"ל ירו בו בטעות[20]. בצר נטל את הפיקוד על כוח ההשתלטות וביחד עם מפקד המבצע, תא"ל דן שומרון, תיאם את תנועת בני הערובה למטוסי הפינוי[21].

כוח הצנחנים, בפיקוד מתן וילנאי, נע לעבר הטרמינל החדש והשתלט עליו כמעט ללא התנגדות ונפגעים זולת סמ"ר סורין הרשקו, מהפלוגה המסייעת של גדוד 890 של הצנחנים, אשר נפצע קשה מקליע אקדח שנורה על ידי אדם בלבוש אזרחי, ונותר משותק מהצוואר ומטה[22]. כוח הנגמ"שים בפיקוד רס"ן שאול מופז, שמשימתו כאמר הייתה לרתק באש את מגדל הפיקוח, הצליח לבסוף לנטרל את מקורות הירי. כמו כן השמידו לוחמי הסיירת, בפיקוד עמר בר-לב, שמונה מטוסי מיג שחנו בשדה התעופה, על מנת למנוע מרדף אפשרי אחרי מטוסי חיל האוויר[23].

אחד ממטוסי ההרקולס נוחת בישראל
בנימין נתניהו משוחח עם סורין הרשקו, אחד מהחיילים שנפצע במבצע אנטבה, 2 ביולי 1986

לאחר פעולת החילוץ

הנצחה ללוחמים שהשתתפו במבצע אנטבה, מתחת לגשר הנשרים בצומת מעריב בתל אביב

הנוסעים, תחת אבטחה של לוחמי חטיבת גולני בפיקוד אורי שגיא[24], הועברו למטוסי ההרקולס שטסו לקניה, שם המתין בית חולים שדה צה"לי שנפרס בשדה התעופה בניירובי. בית החולים נוהל על ידי אל"מ אהוד ברק, שהיה ממתכנני מבצע החילוץ. בשדה התעופה גילה ברק על מותו של חברו הקרוב יוני נתניהו. ברק העביר על כך עדכון לרמטכ"ל מרדכי גור וסיכם את השיחה במילים "אבדה נוראה. הישג אדיר". הרופאים ניצלו את הפסקת התדלוק הקצרה כדי לטפל בפצועים ובחלק מבני הערובה. המטוסים תידלקו והמשיכו לישראל.[25]

אחת החטופות, דורה בלוך בת ה-74 (אמו של העיתונאי דניאל בלוך), שאושפזה בבית חולים מקומי בקמפלה לפני המבצע, נרצחה בהוראתו של אידי אמין כנקמה על הצלחת המבצע (רק לאחר 3 שנים, קץ שלטונו של אמין, הוחזרה גופתה לישראל).

שם המבצע

השם שניתן למבצע בעת ההכנות אליו היה "מבצע כדור הרעם". לאחר המבצע ניתן לו השם "מבצע יונתן", על-שמו של יונתן נתניהו, ובעיקר נודע המבצע בישראל ובעולם כ"מבצע אנטבה".

אבידות ונפגעים

במהלך המבצע נהרג יונתן נתניהו, מפקד סיירת מטכ"ל, וסמ"ר סורין הרשקו נפצע קשה בעמוד השדרה ונותר משותק בארבע גפיו. שלושה בני ערובה נהרגו במהלך מבצע החילוץ, ואחת (דורה בלוך) נרצחה לאחריו בבית החולים בקמפלה. 6 בני ערובה נוספים נפצעו.

נהרגו כל 7 המחבלים החוטפים וכ-20 חיילים אוגנדים. 11 מטוסי מיג-17 הושמדו על הקרקע.

תגובות למבצע

בעולם המערבי זכתה ישראל להערצה בעקבות הפעולה הנועזת. צרפת הביעה סיפוק על חילוץ בני הערובה; גרמניה כינתה את המבצע "פעולת חירום והגנה עצמית"; שווייץ בירכה את ישראל; בעיקר התפעלו מהמבצע בבריטניה ובארצות הברית, שקראו למבצע זה "משימה בלתי אפשרית"; בארצות הברית ראו סמליות מסוימת בתאריך שחרור החטופים - ארבעה ביולי - יום העצמאות המאתיים שלהם.

הגוש הקומוניסטי והעולם הערבי גינו את הפעולה. מצרים, סוריה, עיראק ותימן, שחלקן יצאו בשעת החטיפה וגינו את החוטפים, גינו כעת את פעולת צה"ל כהפקרת חיי אדם ופגיעה בלוחמי חירות. ברית המועצות האשימה את ישראל בחדירה למדינה חופשית שוחרת שלום ופגיעה בריבונותה.

ב-4 ביולי 2016 במסגרת ביקור במספר מדינות באפריקה, נערך בשדה התעופה של אנטבה, ליד בנין הטרמינל הישן, אירוע לציון 40 שנה למבצע הצבאי בנוכחות ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, נשיא אוגנדה יוורוי מוסווני והניצולים מהחטיפה.

המבצע נחשב עד היום לאחד ממבצעי הלוחמה בטרור ושחרור בני ערובה הנועזים ביותר. בתקציר לספר "Israel’s Lightning Strike: The Raid on Entebbe 1976" מאת סיימון דנסטן נכתב:

The Israeli Special Forces' operation at Entebbe goes down in history as one of the most audacious counter-terrorist assaults ever conducted. On 27 June 1976, four terrorists - two of the Popular Front for the Liberation of Palestine and two of the German Baader-Meinhof terrorist group - highjacked a passenger jet and forced a landing in Entebbe, Uganda. Here they were met by reinforcements, and - although releasing a few hostages - transferred all the Jewish and Israeli prisoners to the terminal building. As Idi Amin's assistance to the terrorists became increasingly clear, the Israeli government began preparations for a military assault. The element of surprise was crucial; never before had such a large-scale raid at such a long distance been successfully undertaken. This is the incredible story of how the Israeli Special Forces defied radar for over 2,000 miles, masqueraded as a tyrant in a Mercedes and captured uniforms, and defeated an army in brutal combat, in a triumph of sheer audacity and nerve.


בתרבות

סרטי קולנוע עלילתיים המתארים את מבצע יונתן

סרטים נוספים הקשורים למבצע

  • "מיס אנטבה" (2003) - עלילת 'מיס אנטבה' עוקבת במשך ארבעה ימים אחר חבורת ילדים בירושלים של קיץ 1976. את החבורה מנהיגה נועה בת ה-12. חטיפת המטוס לאנטבה באותו קיץ, אשר בתוכו נמצאת אימו של דני, אחד מהחבורה, נותנת להם עניין חדש להתעסק בו. כתגמול לחטיפת המטוס, הם 'חוטפים' נער ערבי שתקן, בנו של מנקה הבניין, ומנסים להחזיק בו, בדרכם הילדותית והאנושית כקלף מיקוח עד שחרורה של האם החטופה.
  • "המלך האחרון של סקוטלנד" - עלילות משטרו של אידי אמין. לקראת סוף הסרט מופיע סיפור חטיפת המטוס ונחיתתו באנטבה. לפי כתובית בסוף הסרט, רק חטופה אחת לא ניצלה (הכוונה לדורה בלוך).

סרטי תעודה

  • "לחיות ולמות באנטבה" - סרט דוקומנטרי אישי של הבמאי אייל בורס העוסק בטרגדיה האישית של משפחות החטופים שנהרגו ושסיפורם לא פורסם עד כה.[26]

אמנות

ספרים עלילתיים

  • המבצע תואר על ידי גלילה רון פדר-עמית בספר השמיני בסדרת הספרים מנהרת הזמן, בו שני ילדים חוזרים בזמן ונחטפים יחד עם שאר האנשים במטוס, וניצלים במבצע יונתן.
  • ב-2011 יצא לאור "כדור הרעם", ספר קומיקס מאת ג'קי ירחי המתאר את המבצע[28].

תערוכה

גלריה

  • מטוס הרקולס ממול למסוף הישן, נושא עמו אספקה למחנה פליטים מרואנדה בשנת 1994. ניכר הנזק שנגרם למבנה כתוצאה מהירי במבצע.

  • נמל התעופה הישן באנטבה כפי שהוא כיום

  • חזית המבנה

  • תקריב- מגדל הפיקוח

  • לוח הנצחה המוצג בחזית המבנה

  • המסוף הישן כפי שצולם ב-2008

  • המסוף הישן באנטבה- מן האוויר

מסמכים

  • מברק (טלפרינטר) מהמוסד, הודעה ראשונה על חטיפת מטוס צרפתי, 27 ביוני 1976

  • הודעה על החטיפה, מזכר אל לראש הממשלה רבין מאת המזכיר הצבאי פורן, 27 ביוני 1976

  • מזכר עמדה, אל ראש הממשלה רבין מאת הרמטכ"ל מוטה גור, 30 ביוני 1976

  • החלטת הממשלה לאשר את ביצוע פעולת החילוץ באוגנדה, 3 ביולי 1976

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: מבצע יונתן
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מבצע יונתן

הערות שוליים

  1. ↑ אביגדור שחן, "מבצע כדור הרעם הוא מבצע אנטבה", הוצאת מסדה, 1993
  2. ↑ עקיבא נוביק, '"סיירת סבתא ידיעות אחרונות, 29 ביוני 2012.
  3. ↑ 3.0 3.1 שרון רופא-אופיר, חשיפה: המוסד צילם, מבצע אנטבה יצא לדרך, באתר ynet, 1 ביולי 2006
  4. ↑ משה זונדר, סיירת מטכ"ל, הוצאת כתר ספרים, עמ' 141.
  5. ↑ הספר "אריה דרעי, העלייה, המשבר, הכאב" מאת יואל ניר הוצאת ידיעות ספרים
  6. ↑ אבי צור, "לא אתן לפגוע בזכויות נכי צה"ל", אתר ארגון נכי צה"ל, דצמבר 2006 גבי אשכנזי: "הייתי אז מ"פ בגולני, אבל אף אחד מהמשתתפים במבצע, למעט המפקדים המאוד בכירים, לא היה בתפקיד המקורי שלו. הייתה נבחרת של לוחמים שנאספה על בסיס הכישורים האישיים. המח"טים היו על תקן של מפקדי מחלקות ואנחנו היינו סוג של חיילים".
  7. ↑ גיורא איילנד, הכריח אותנו לנסוע הביתה, מאמר שכתב לזכרו של האלוף נחמיה תמרי, במחנה, ‏ 02.01.2004, "מאוחר יותר, כשהיינו באנטבה, רצנו ביחד בטרמינל, בדרך לחילוץ בני הערובה".
  8. ↑ עמוס הראל, האלוף שלא מתבייש לא להסתער, באתר הארץ, 11 במאי 2012.
  9. ↑ אביגדור שחן, "מבצע כדור הרעם הוא מבצע אנטבה", הוצאת מסדה, 1993, עמודים 260-263.
  10. ↑ "נבחרת החלומות" של אנטבה, באתר ישראל היום, 01 ביולי 2011
  11. ↑ עידו נתניהו, סיירת מטכ"ל באנטבה, הוצאת ידיעות ספרים (פרק מתוך הספר), 2006
  12. ↑ דורון אלמוג, ‏רוח ישראלית: 35 שנים למבצע אנטבה, באתר ישראל היום, 4 ביולי 2011, "הייתי החייל הראשון שנחת על אדמת אנטבה. תפקידי היה לסמן את המסלול ולהשתלט על מגדל הפיקוח החדש".
  13. ↑ טלי ליפקין-שחק, השחקן הראשי, מעריב, 16 ביוני 2006, כפי שהועלה באתר פרש.
  14. ↑ אבי צור, "לא אתן לפגוע בזכויות נכי צה"ל", אתר ארגון נכי צה"ל, דצמבר 2006, גבי אשכנזי: "מבחינה מקצועית, אני חושב שהסיפור המרכזי של אנטבה היה אלמנט ההפתעה. מבצע אנטבה המחיש מה גורם ההפתעה יכול לעשות במבצע. העובדה שהצלחנו להגיע לשם באופן מפתיע, נתנה לנו את היתרון לאורך כל המבצע".
  15. ↑ שרון רופא-אופיר, "מוטה אמר: יוני נהרג באשמתו. ביבי יצא נסער", באתר ynet, 2 ביולי 2006
  16. ↑ עידו נתניהו, הקרב האחרון של יוני, ספריית מעריב, תשנ"א, נספח א
  17. ↑ יוני נתניהו, מכתבי יוני, הוצאת ספרית מעריב, מהדורה מיוחדת לכבוד 30 שנים למבצע אנטבה, 2006, עמוד 301.
  18. ↑ ד"ר אביגדור שחן, מבצע כדור הרעם הוצאת מסדה, 1991, עמוד 249.
  19. ↑ ד"ר אביגדור שחן, מבצע כדור הרעם הוצאת מסדה, 1991, עמודים 249-250.
  20. ↑ איל בן, למה שכחו את הגיבור שלנו?, באתר ynet, 2 ביולי 2006
  21. ↑
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
    פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         אחיקם משה דוד, מוקי בצר: דן שומרון היה גיבור מבצע אנטבה, באתר nrg‏, 4 ביולי 2011
  22. ↑
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
    פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         אמיר גילת, סורין הרשקו, עכשיו הסרט, באתר nrg‏, 24 בספטמבר 1999‬.
  23. ↑
    שגיאות פרמטריות בתבנית:וואלה!
    פרמטרים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         עמרי נחמיאס‏, בחזרה לאנטבה: "יוני לא ענה – והתחלנו לירות", באתר וואלה! NEWS‏, 4 ביולי 2013
  24. ↑ אורי שגיא, אורות בערפל. תל אביב, ידיעות אחרונות, 1998, עמוד 79.
  25. ↑ אילן כפיר, ברק - הביוגרפיה, אלפא תקשורת, מהדורה עשירית, ספטמבר 1999, עמ' 173-172.
  26. ↑ גילי איזיקוביץ, החללים האלמונים של מבצע אנטבה, הארץ, 13.1.2013
  27. ↑ Ardon, www.ardon.com
  28. ↑ מבצע אנטבה - עכשיו הקומיקס, באתר חיל האוויר הישראלי, 4 ביולי 2011


ההיסטוריה של מדינת ישראל

הקמת המדינה: המנדט הבריטי | הכרזת העצמאות | מגילת העצמאות | מלחמת העצמאות | הסכמי שביתת הנשק

שנות ה-50: העלייה ההמונית | הצנע | השילומים | חינוך ממלכתי | העסק הביש | פדאיון ופעולות התגמול | ייבוש החולה | ישראל במלחמת סיני | אירועי ואדי סאליב

שנות ה-60: המוביל הארצי | משפט אייכמן | קריה למחקר גרעיני - נגב | ישראל במלחמת ששת הימים | מלחמת ההתשה

שנות ה-70: הפנתרים השחורים | ישראל במלחמת יום הכיפורים | גוש אמונים | מבצע יונתן | יום האדמה | המהפך | שלום עכשיו | מבצע ליטני | השלום עם מצרים

שנות ה-80: מלחמת לבנון הראשונה | פרשת קו 300 | האינפלציה | משבר מניות הבנקים | משבר הקיבוצים | האינתיפאדה הראשונה

שנות ה-90: מלחמת המפרץ | העלייה מברית המועצות לשעבר | ועידת מדריד | הסכמי אוסלו | השלום עם ירדן | רצח רבין | המהפכה החוקתית

עשור ראשון של המאה ה-21: הנסיגה מלבנון | אירועי אוקטובר 2000 | האינתיפאדה השנייה ומבצע חומת מגן | גדר ההפרדה | תוכנית ההתנתקות | מלחמת לבנון השנייה | מבצע עופרת יצוקה

עשור שני של המאה ה-21: המחאה החברתית | מבצע עמוד ענן | מבצע צוק איתן | הכרת ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל

Flag of Israel.svg
אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=מבצע_יונתן&oldid=117237"