חוק התפזרות הכנסת העשרים ואחת

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חוק התפזרות הכנסת העשרים ואחת
Emblem of Israel.svg
תאריך לועזי 30 במאי 2019
תאריך עברי כ"ה באייר תשע"ט
כנסת הכנסת העשרים ואחת
תומכים 74
מתנגדים 45
חוברת פרסום ספר החוקים 2784, עמ' 334
הצעת חוק פרטית
נוסח מלא הנוסח המלא

חוק התפזרות הכנסת העשרים ואחת, התשע"ט-2019 הוא אחד משני החוקים היחידים שחוקקה הכנסת העשרים ואחת. החוק אושר סופית ב-30 במאי 2019, חודש אחד לאחר שהתכנסה הכנסת לראשונה. בעקבות קבלת החוק, הופסקו ההליכים להקמת ממשלת ישראל השלושים וחמש, לאחר הבחירות לכנסת העשרים ואחת, והוקדמו הבחירות לכנסת העשרים ושתיים ביותר מארבע שנים ל-י"ז אלול התשע"ט, 17 בספטמבר 2019 (במקום ט"ז בחשוון התשפ"ד, 31 באוקטובר 2023). החוק השני שחוקקה הכנסת העשרים ואחת היה חוק הבחירות לכנסת העשרים ושתיים, התשע"ט-2019, והוא נועד להסדיר את השינויים המתחייבים בעריכת בחירות לכנסת זמן כה קצר לאחר הבחירות הקודמות.

פיזור הכנסת והכרזה על בחירות חדשות כחמישה חודשים בלבד לאחר הבחירות הקודמות, מבלי להביע אמון בממשלה חדשה ומבלי להחזיר את מנדט הנשיא, מהווים אירוע חסר תקדים וראשון מסוגו בהיסטוריה של מדינת ישראל.

הרקע לחקיקת החוק

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – המשבר הפוליטי בישראל (2019–2020)

ב-9 באפריל 2019 נערכו הבחירות לכנסת העשרים ואחת. הכנסת התכנסה לראשונה ב-30 באפריל 2019.

נשיא המדינה ראובן ריבלין קיים התייעצות עם נציגי כל הסיעות שנבחרו לכנסת. לאחריה, ב-17 באפריל, הוא הטיל על חבר הכנסת בנימין נתניהו, ראש ממשלת המעבר, את מלאכת הרכבת הממשלה[1]. לרשותו של נתניהו עמדו 28 ימים בהתאם לחוק יסוד: הממשלה להודיע כי הצליח במגעים להקים ממשלה. ב-13 במאי נתן הנשיא לנתניהו ארכה נוספת של 14 יום, לבקשת האחרון[2]. נתניהו לא הצליח להרכיב ממשלה עד תום הארכה שניתנה לו.

לקראת תום הארכה שניתנה לנתניהו להרכבת ממשלה יזמה סיעת הליכוד את חקיקת החוק, בהתאם לסעיף 12 לחוק יסוד: הממשלה, על מנת למנוע את המשך ההליכים להקמת ממשלה בעקבות הבחירות לכנסת העשרים ואחת[3].

קבלת החוק

סעיף 34 לחוק יסוד: הכנסת מורה כי "לא תחליט הכנסת להתפזר לפני גמר תקופת כהונתה, אלא בדרך קבלת חוק לעניין זה, ברוב חברי הכנסת" (רוב פירושו לפחות 61 מחברי הכנסת).

החוק נחקק בכנסת בתוך פחות משלוש יממות. הצעת החוק הוגשה לכנסת כהצעת חוק פרטית של חבר הכנסת מיקי זוהר מהליכוד והוא הציג אותה במליאה ב-27 במאי. בו ביום החליטה מליאת הכנסת על הקמת ועדה מיוחדת לדיון בהצעת החוק, וח"כ מיקי זוהר הוצב בראשה[4]. כעבור שעות אחדות, לאחר חצות הלילה, אישרה מליאת הכנסת את הצעת החוק בקריאה ראשונה[5]. באותו יום, 28 במאי, החלה הוועדה המיוחדת להכין את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית[6]. במסגרת הדיון הוגשו כמאה הסתייגויות לנוסח הצעת החוק. הדיון במליאת הכנסת בהצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית החל ב-29 במאי. ב-30 במאי, זמן קצר אחרי חצות, קיבלה מליאת הכנסת את החוק בקריאה שלישית ברוב של 74 תומכים מול 45 מתנגדים[7].

התומכים בקבלת החוק היו כל חברי הכנסת מטעם הסיעות הליכוד, ישראל ביתנו, הבית היהודי, כולנו (מלבד חבר הכנסת רועי פולקמן שלא נכח בהצבעה[8]), ש"ס, יהדות התורה, חד"ש-תע"ל ורע"ם-בל"ד. המתנגדים לחוק היו כל חברי הכנסת מהסיעות כחול לבן, מפלגת העבודה ומרצ[9].

בעקבות קבלת החוק פסקו ההליכים להרכבת ממשלה, והן חודשו לאחר הבחירות לכנסת העשרים ושתיים.

הוראות החוק

החוק הכיל שלושה סעיפים:

  • סעיף 1 - הכרזה על התפזרות הכנסת העשרים ואחת לפני גמר תקופת כהונתה.
  • סעיף 2 - קביעת מועד הבחירות הבאות, לפיו הבחירות לכנסת העשרים ושתיים יתקיימו ב-י"ז באלול ה'תשע"ט (17 בספטמבר 2019).
  • סעיף 3 - הוראות שעה לעניין יישום חוק מימון מפלגות. בין היתר נקבעו ההוראות הבאות:
    • הקלת התנאים למתן הלוואות לרשימות מתמודדים לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת (ככל שלא ניתנו כבר) והגדלת גובהן;
    • פריסת החזרי הלוואות שניתנו לסיעות לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת, באופן שהוארכו התקופות להחזרת ההלוואות משלוש שנים לארבע שנים וחצי. הוראה זהה נקבעה בנוגע להחזרת הלוואות שיקבלו סיעות במהלך תקופת כהונת הכנסת העשרים ושתיים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0