משה נוסבאום
 | |
| משה נוסבאום, 2014 | |
| לידה | 11 באוקטובר 1953 (גיל: 71) |
|---|---|
| תקופת הפעילות | מ-1988 |
| מעסיק | חברת החדשות |
| סוג כתב | כתב לענייני משטרה |
משה נוסבאום (נולד ב-11 באוקטובר 1953) הוא עיתונאי ישראלי, פרשן לענייני משטרה וביטחון פנים, שמשמש כתב לענייני משטרה בחברת החדשות של ערוץ 2 וערוץ 12, מאז הקמתה בשנת 1993.
ביוגרפיה
נוסבאום נולד בישראל וגדל בנתניה. את שירותו הצבאי עשה בגדוד 202 של חטיבת הצנחנים, ובמהלך מלחמת יום הכיפורים, בעת שהיה בקורס קצינים, הוסב לשריון, ושם סיים את שירותו כסמ"פ פלוגת טנקים. לאחר שירותו הצבאי למד באוניברסיטה העברית בירושלים, שם סיים תואר ראשון ביחסים בינלאומיים ומדע המדינה, והמשיך לתואר שני בתקשורת.
ביולי 2022 חשף נוסבאום כי הוא חולה ב-ALS - מחלת ניוון שרירים חשוכת מרפא, והודיע על כוונתו להפחית את הופעותיו במהדורות החדשות.[1]
דרכו העיתונאית
את דרכו העיתונאית החל ככתב רדיו לענייני משטרה ב'קול ישראל'. בשנת 1986 השתתף בתוכנית "מבט אל העבר" ששודרה בערוץ הראשון[2]. ביוני 1988 בזמן האינתיפאדה הראשונה נפצע בעת שירות מילואים מבקבוק תבערה שהושלך אל עבר הג'יפ שבו נסע בגזרת רמאללה. הוא סבל מכוויות בכל חלקי גופו והיה מאושפז בבית חולים במשך שבועות ארוכים[3][4].
ב-30 במאי 1990, בעת ששהה עם משפחתו בחוף ניצנים, נקלע נוסבאום להתקפה ימית של מחבלים פלסטינים חמושים, שהתקרבו לחוף ניצנים בשש סירות מרוץ חמושות בטילים ובמקלעים כבדים. צה"ל סיכל את ניסיון הפיגוע. ארבעה מהמחבלים נהרגו באירוע ו-12 נלכדו. נוסבאום היה העיתונאי היחיד שתיעד את האירוע עד סופו.
עם הקמת חברת החדשות של ערוץ 2 בשנת 1993, עזב את קול ישראל, והצטרף לשורותיה בתפקיד כתב לענייני משטרה, אותו הוא ממלא עד היום.[5] לאורך הקריירה שלו בחברת החדשות סיקר נוסבאום שורה ארוכה של פרשיות פליליות מהחשובות ביותר.[6] בפרשת רצח יצחק רבין בשנת 1995, פרסם בערב הרצח בשידור חי באולפן ערוץ 2 את הידיעה הראשונה אודות זהות המתנקש, יגאל עמיר.[7] נוסבאום הרבה לעסוק בחקירות פליליות נגד אישי ציבור, ובהם אהוד אולמרט ומשה קצב.[8] פרסם את פרטי החקירה החדשה נגד קצב בחשד להטרדת עדים, כחצי שעה לפני פקיעת צו איסור פרסום. להגנתו אמר שלא שמע את החלטת השופט לפיה הצו יפוג רק בשעה 12:00 באותו היום.[9]
בפרשת רצח נורית ונח מעוז, שאירעה בשנת 2011, שידר נוסבאום בכתבתו בערוץ 2, הקלטה של שיחת טלפון שניהל עם בנם של הנרצחים, דניאל מעוז, עוד בטרם נעצר כחשוד ברצח. בשיחה שאל אותו נוסבאום אודות השמועות שרצח את הוריו, ומעוז השיב: "זה הזוי. ההורים שלי מתהפכים בקברם".[10] על נוסבאום ועמיתיו נמתחה ביקורת על רדיפה חסרת מעצורים אחרי סקופים, כמו שאירע בפרשת בועז יונה, שאז נוסבאום ועמיתיו עלו על המטוס שהחזיר את יונה לישראל לאחר הסגרתו, ולא חדלו לנסות לדובב אותו בזמן הטיסה, חרף סירובו לשתף פעולה.[11] למרות הביקורת ממשיך נוסבאום להגיע לכול מקום שדרוש לצורך הכנת כתבה, ובהתאם לגישה זו, נסע עם צוותו לסילואן באוקטובר 2010, על מנת להכין כתבה, ושם הם הותקפו על ידי מיידי אבנים.[12]
בתחנת רדיו ללא הפסקה משדר נוסבאום דיווחים ודברי פרשנות בנושאים פליליים, במסגרת התוכנית "משעל על הבוקר עם ניסים משעל".[13]
שימש נציג העיתונאים בוועדה בראשות השופט בדימוס אליהו וינוגרד, שהמליצה להטיל מגבלות על הסיקור העיתונאי של חקירות.[14]
נוסבאום גם כותב טור פרשנות פלילית באתר mako,[15] ונושא דברים ומשתתף בכנסים ובפאנלים בנושאי עבריינות ואלימות.[16][17]
אלי יצפאן הרבה לחקות את דמותו של נוסבאום (שכונה "בוקסבאום"), בתוכנית אירוח יומית בשם "יצפאן" בהנחייתו, ששודרה בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21 בערוץ 3 ברשת HOT.[18] בתוכנית שבוע סוף! חיקה מיקי גבע את נוסבאום.[19] שרון טייכר חיקה אותו לפעמים בתוכנית הרדיו חותרים למגע. אלי פיניש חיקה אותו בתוכנית "ארץ נהדרת", וגם ראש הממשלה בנימין נתניהו חיקה אותו בנאום פומבי בדצמבר 2017, ולאחר מכן התנצל בפניו על כך.
חיסיון עיתונאי
נוסבאום היה מעורב בכמה פרשות שקשורות לחיסיון עיתונאי. בסוף שנות השמונים פרסם בקול ישראל ידיעה אודות פרשת שוחד בחירות בכפר ערבי. משנדרש על ידי המשטרה לחשוף את המקור לידיעה, דחה את הדרישה בנימוק של חיסיון עיתונאי. הוא התמיד בסירובו לגלות את המקור, גם כאשר הדרישה גובתה על ידי היועץ המשפטי לממשלה, יוסף חריש, ופרקליטת המדינה, דורית ביניש, ולבסוף לא ננקטו נגדו צעדים של ממש.[20] בעקבות הפרשה יזמו חברי הכנסת יאיר צבן ואמנון רובינשטיין הצעת חוק להגנת זכות העיתונאי לשמור על חסיון מקורותיו, אך זו לא צלחה[21].
בפרשת ליאורה גלט-ברקוביץ', שהדליפה את דבר חקירתו החסויה של ראש הממשלה, אריאל שרון, בעניין סיריל קרן בשנת 2003, קיבל נוסבאום מהעיתונאי ברוך קרא מסמכים מודלפים, שהאחרון קיבל מברקוביץ'. נוסבאום פרסם בכתבתו במהדורה המרכזית פרטים אודות הפרשה ואת עיקרי המסמכים.[22] משנפתחה חקירה לגילוי המדליף, נפגש נוסבאום עם ראש צוות החקירה לחשיפת המקור, ערן שנדר, והציג בפניו את המסמכים שקיבל מקרא. בפסק הדין בתביעה שהגישה ברקוביץ נגד העיתון "הארץ", שניתן בנובמבר 2011,[23][24] נמנע השופט המחוזי אבי זמיר מלקבוע האם נוסבאום הוא המקור, שכינויו היה "נשר", שהעביר לשנדר את המסמכים, או שרק הציג אותם בפניו, כפי שטען.[25]
חיים אישיים
נוסבאום נשוי לנאוה, אב לשלושה ילדים ומתגורר בגבעת זאב.
הערות שוליים
- ^ רן בוקר, משה נוסבאום שיתף כי אובחן עם ניוון שרירים: "אין צורך להיפרד, אני חי ובועט - אולי קצת יותר לאט", באתר ynet, 2 ביולי 2022
- ^ והרי החדשות מימי החשמונאים, חדשות, 31 בדצמבר 1986
- ^ עודד בן-עמי, כשמשה נוסבאום הופתע באמצע שידור, באתר מאקו, 4 בדצמבר 2017
- ^ יאיר פידל, שני קציני מילואים נפצעו בינוני מבקבוק תבערה ליד רמאללה, חדשות, 10 ביוני 1988
- ^ משה נוסבאום באתר רשת
- ^ הכתבות של משה נוסבאום באתר מאקו חדשות 2
- ^ צפו: כך נראו הדקות שאחרי רצח רבין באתר חדשות 2 רשת
- ^ נחום ברנע, צהוב זה טוב, באתר העין השביעית, 31 באוקטובר 2006
- ^ עידו קינן, חמישה לשתים-עשרה, באתר העין השביעית, 10 ביולי 2011
- ^ משה נוסבאום, דניאל מעוז, 3 ימים לפני מעצרו: "מפחיד לשמוע שמועות שאתה חשוד", באתר מאקו, 21 בספטמבר 2011
- ^ אסף שניידר, במטוס עם בועז יונה, באתר nrg, 17 ביוני 2008
- ^ אמילי גרינצווייג, משה נוסבאום הותקף על ידי מיידי אבנים בסילוואן, באתר וואלה!, 10 באוקטובר 2010
- ^ נוסבאום מתראיין לתוכנית בעניין רצח בני הזוג מעוז
- ^ עידו באום, טעם רע, באתר העין השביעית, 30 ביוני 2000
- ^ משה נוסבאום, מאחורי הקלעים של התפטרות דובר המשטרה, באתר מאקו, 25 ביולי 2011
- ^ יפעת גדות, האם האלימות היא רק פצצת רייטינג?, באתר News1 מחלקה ראשונה, 1 בדצמבר 2011
- ^ יום עיון: מטפלים בתקשורת, באתר News1 מחלקה ראשונה, 20 בנובמבר 2011
- ^ רתם קלינה, יצפאן בפעם האחרונה, באתר nrg, 25 ביוני 2006
- ^ שבוע סוף משה נוסבאום בערוץ היוטיוב של רשת
- ^ משה נגבי, חופש העיתונות בישראל - ערכים בראי המשפט, מהדורה שנייה, 1999
- ^ יוזם חוק לחיסיון מקורות העיתונאים, חדשות, 22 באוגוסט 1989
- ^ תומר זרחין, נדחתה תביעת גלט-ברקוביץ' על חשיפתה כמקור עיתונאי, באתר הארץ, 16 בנובמבר 2011
- ^ פסק הדין המלא בתביעת גלט-ברקוביץ'
- ^ נעמה כהן-פרידמן, ביהמ"ש: הארץ לא יפצה חושפת פרשת סיריל קרן, באתר ynet, 15 בנובמבר 2011
- ^ אורן פרסיקו, "עיתונאי אינו מפעיל סוכנים", באתר העין השביעית, 14 בנובמבר 2011
34245508משה נוסבאום