הקפאת הבנייה ביהודה ושומרון

צו בדבר התליית הליכי בנייה (הוראת שעה) (יהודה והשומרון) (מס' 1653), התש"ע-2009, או בשמו העממי תוכנית ההקפאה, הוא צו שעליו חתם אלוף פיקוד המרכז, אבי מזרחי, בתפקידו כריבון על אזור יהודה ושומרון, אשר יישם מדיניות של עצירת הבנייה בהתנחלויות למשך עשרה חודשים, מ-26 בנובמבר 2009 עד 26 בספטמבר 2010. המדיניות הונהגה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, במטרה לדבריו, להוכיח לעולם שישראל רצינית בכוונותיה להגיע להסכם שלום^[1].

רקע

האו"ם גינה פעמים רבות את הבניה בשטחים שמחוץ לקווי 67, ואף קבע כי היא מנוגדת למשפט הבינלאומי^[2]. פרקליטות המדינה ומשרד היועץ המשפטי לממשלה הגנו באופן שיטתי על זכותה של מדינת ישראל לבנות בהתנחלויות. משרד החוץ הישראלי אף טען בשנת 2001 שהטענות לגבי אי חוקיות ההתנחלויות במשפט הבינלאומי חסרות בסיס ונובעות משיקולים פוליטיים^[3]. משרד החוץ הוסיף וקבע:^[4] "ההתנחלויות הישראליות בגדה המערבית הם חוקיות גם תחת החוק הבינלאומי וגם תחת ההסכמים בין ישראל לפלסטינים." עמדתה הרשמית של ישראל היא כי בניית ההתנחלויות על אדמות מדינה נעשית לצורכי ביטחון, וכי "זכות עם ישראל להתנחל ביהודה ושומרון"^[5].

ביוני 2008 קרא מזכ"ל האו"ם, באן קי-מון, להקפיא כל בנייה בהתנחלויות. המזכ"ל ציין כי "המשך הבנייה בהתנחלויות בשטחים הכבושים מנוגדת לחוק הבינלאומי, להתחייבויותיה של ישראל על פי מפת הדרכים ולתהליך אנאפוליס"^[6]. קריאות להקפאת הבנייה ביהודה ושומרון הגיעו גם מהקוורטט לענייני המזרח התיכון^[7] וממחלקת המדינה של ארצות הברית^[8]. בין ראשי המדינות שקראו להקפאת הבניה היו נשיא ארצות הברית ברק אובמה^[9] נשיא ברזיל לואיז אינסיו דה סילבה^[10], נשיא צרפת ניקולא סרקוזי^[11], וקנצלרית גרמניה אנגלה מרקל^[12].

ההחלטה על ההקפאה

לאחר כניסתו של ברק אובמה לכהונת נשיא ארצות הברית, הוא החל לחתור לפתרון של שתי מדינות לשני עמים, וכחלק מהמאמצים לחזרה למשא ומתן ולפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני, פעל להקפאת הבנייה בהתנחלויות למשך זמן של כשנה^[13]. (דרישה זו עלתה עוד קודם לבחירתו^[14].) לאחר פגישות רבות, ארצות הברית וישראל הגיעו לטיוטות להסכמים להקפאת הבנייה בהתנחלויות שכללה דרישות קלות יותר מבחינתה של ישראל שכללו ויתור על הקפאת הבנייה במזרח ירושלים, והמשך הבנייה לבתים שהשלד שלהם מוכן.

ב-25 בנובמבר 2009 כינס נתניהו מסיבת עיתונאים ובה הכריז שהוא מחיל מדיניות של הקפאת בנייה ביהודה ושומרון, אך לא במזרח ירושלים, למשך עשרה חודשים. דוברו של נתניהו הסביר כי "כחלק מהמאמצים להנעת שיחות השלום עם הרשות הפלסטינית ולקידום אינטרסים מקיפים של ישראל, יבקש רה"מ מהקבינט לביטחון לאומי לאשר השעיה זמנית של אישורי בנייה חדשים למגורים ולהתחלות בנייה חדשות למגורים ביהודה ושומרון למשך עשרה חודשים."^[1]

שר הביטחון, אהוד ברק, תמך בהקפאה בטענה ש"הקפאת הבנייה ביש"ע היא צעד של לקיחת אחריות, מנהיגות ושיקול דעת. מטרתה להשאיר חלון פתוח לחידוש המשא ומתן עם הפלסטינים"^[1], אך היו רבים בימין שהתנגדו לה. נתניהו העביר את ההצעה לקבינט המדיני-ביטחוני, וזה אישר אותה סופית.

אלוף פיקוד המרכז חתם על הצו ב-26 בנובמבר 2009. ההקפאה נמשכה עשרה חודשים, עד ל-26 בספטמבר 2010. במהלך ההקפאה אסור היה לעשות עבודות הכשרה ויציקת יסודות, אך מבנים שכבר נוצקו בהם יסודות לא נכללו בהקפאה ומותר היה להמשיך לבנותם.

בשטח היו מאות מגרשים שקיבלו את כל האישורים והושקע בהם כסף רב אך טרם נוצקו בהם יסודות. הדבר גרם להפסדים כלכליים למשקיעים שרבים מהם מימנו את הבנייה באמצעות משכנתה. לפיכך הכינה הממשלה תוכנית לפיצוי כספי של אלה שנפגעו מההקפאה, והקצתה לכך 90 מיליון ש"ח^[15].

נגד ההקפאה הוגשו עתירות אחדות לבג"ץ, מטעם רשויות מקומיות ביהודה ושומרון, פורום משפטי למען ארץ ישראל ועוד. בדיון מאוחד נדחו כל העתירות^[16].

סיום ההקפאה

לאחר תשעה חודשים הסכימו הפלסטינים לקיים שיחות ישירות עם ישראל, אך התנו אותן בהמשך ההקפאה. גם ארצות הברית ביקשה מישראל להמשיך את ההקפאה, אף על פי שנתניהו ושרים אחרים הבהירו פעמים רבות כי ההקפאה זמנית וחד-פעמית, וכי בסיומה תימשך הבנייה.

בפסגה בוושינגטון שהתקיימה ב-1 בספטמבר 2010 נפגש נתניהו עם נשיא הרשות הפלסטינית אבו מאזן, נשיא ארצות הברית ברק אובמה, מלך ירדן עבדאללה השני, ונשיא מצרים חוסני מובארכ. מחד הופעל על נתניהו לחץ כבד מצד ארבעת המנהיגים להמשיך את ההקפאה, ומאידך, פרסמו מתנגדי ההקפאה בישראל ציטוטים של נתניהו ושריו בשלטי חוצות שההקפאה תסתיים במועדה. פיגוע ירי בו נרצחו ארבעה יהודים ליד חברון, דחף לסיומה בפועל של ההקפאה, והליכי בנייה החלו.

נתניהו הכריז שהוא דבק בעמדתו לסיים את ההקפאה במועדה. ממשל אובמה לחץ על ראש הממשלה בנימין נתניהו להאריך את הקפאת הבנייה בהתנחלויות ב-60 יום נוספים, ובכיר בממשלו הסביר כי הבקשה נובעת מתוך אמונה כי באמצעות הארכת ההקפאה בחודשיים הם יצליחו לחדש את המשא ומתן הישיר בין ישראל לפלסטינים^[17], אך ניסיונותיו לא צלחו.

ההקפאה הסתיימה כמתוכנן, ב-26 בספטמבר. המתנחלים חגגו את הסיום במפגנים בכל יו"ש שכללו הנעת דחפורים, הפרחת בלונים וספירה לאחור^[^{דרוש מקור]}. הפלסטינים הבהירו, שהם לא ימשיכו את המשא ומתן ללא הארכת ההקפאה.

בניה במהלך ההקפאה ולאחריה

במהלך ההקפאה פנו לראש הממשלה 28 חברי כנסת מסיעות ימין שונות, וחתמו על מכתב בו הם קוראים לו לנצל את תקופת ההקפאה על מנת לקדם הכנתן של תוכניות מתאר ליישובים ביהודה ושומרון כדי לאפשר תנופת בנייה מיד עם תום ההקפאה^[18].

על פי נתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה במרץ 2011, במהלך חודשי ההקפאה החלה בנייה של לפחות 114 יחידות דיור חדשות בהתנחלויות, והושלמה בנייתן של 1,175 יחידות שהקמתן החלה לפני ההקפאה. כמו כן, מנתוני הלשכה עלה כי בשלושת החודשים הראשונים שלאחר סיום ההקפאה החלה בנייה של 427 יחידות דיור חדשות^[19]. לפי נתונים שפרסמה תנועת "שלום עכשיו", בארבעת החודשים שחלפו מאז תום ההקפאה החלה בהתנחלויות בנייתן של 1,756 יחידות דיור חדשות^[19].