יוסף סרלין
 | |||||
| יוסף סרלין, 1951 | |||||
| לידה | ביאליסטוק, פולין, האימפריה הרוסית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 ישראל | ||||
| תאריך עלייה | 1933 | ||||
| השכלה | אוניברסיטת ורשה | ||||
| סיעה | הציונים הכלליים, המפלגה הליברלית הישראלית, גח"ל | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
|
| |||||
יוסף סֶרְלִין (24 בפברואר 1906 – 15 בינואר 1974) היה פעיל ציוני יליד פולין, עורך-דין במקצועו, חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל.
ביוגרפיה
ילדות
סרלין נולד בעיר ביאליסטוק שבפולין ב-1906. הוא למד בגימנסיה העברית המקומית, ואחר כך למד משפטים באוניברסיטת ורשה[1]. הוסמך לעורך דין בשנת 1929. בשנת 1934 עבר את מבחני ההסמכה לעורכי דין זרים בארץ ישראל[2].
פעילות פוליטית וציבורית
לאחר עלייתו לארץ ישראל, בשנת 1933, עבד כעו"ד בתל אביב והשתתף בפעילויות ציבוריות שונות, בהם בהקמת הליגה הימית[3]. הצטרף לתנועה הציונית והיה חבר הוועד הפועל הציוני. נמנה עם מייסדי התאחדות הציונים הכלליים[4], ואף היה סגן יו"ר הקונפדרציה העולמית של הציונים הכלליים. הוא נבחר למועצת המדינה הזמנית, כנציג הציונים הכלליים. נבחר מ-1949 לכנסת הראשונה וכיהן בכנסת עד סוף כהונת הכנסת השביעית, בתחילה מטעם הציונים הכלליים ובהמשך מטעם המפלגה הליברלית הישראלית וגח"ל.
בכנסת השנייה, החמישית והשישית היה סגן יושב ראש הכנסת. סרלין היה החל משנת 1950 מראשי הציונים הכלליים ביחד עם פרץ ברנשטיין, ישראל רוקח, יוסף ספיר, חיים אריאב, חיים לבנון ואברהם קריניצי. בשנת 1954 חבר ליוסף ספיר ושמחה ארליך וביחד הם העמיקו את אחיזתם במפלגה. אולם בשנת 1957 חל קרע בינו לבין ספיר, וכוחו במפלגה ירד.[5]
מונה לשר התחבורה בממשלת ישראל הרביעית. ב-24 בדצמבר 1952, וימים אחדים לאחר שהחל לכהן בתפקידו, מונה לשר הבריאות, תפקיד שבו כיהן עד 29 ביוני 1955. כשר הבריאות פעל להרחיב את השליטה הממלכתית על מערכת הבריאות, על חשבון קופות החולים. כשר בממשלה היה בעל גישה התקפית. משה שרת כתב ביומנו שסרלין ביקש בתחילת 1954 שישראל תתקוף את רצועת עזה[6] על רקע התקפות הפדאיון שבאו משם.
בשנת 1958 הניח סרלין על שולחן הכנסת הצעה לשיטת בחירות מעורבת שבה רוב חברי הכנסת ייבחרו בשלושים אזורי בחירה. שנתיים לאחר מכן עם סיום כהונתו של חיים כהן בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, הגיש סרלין הצעת חוק להגדרה מחדש של סמכויות היועץ המשפטי לממשלה, כך שיהיה כפוף הן מקצועית והן מנהלית לשר המשפטים. סרלין הביע מורת-רוח פומבית על כך ששר המשפטים פנחס רוזן הקדים למנות את גדעון האוזנר לתפקיד עוד בטרם נדונה הצעתו במליאת הכנסת.
נפטר ב-15 בינואר 1974. בית היולדות הקריה בתל אביב נקרא על שמו ולוחית לזכרו עמדה בחצר בית החולים עד להריסתו בשנת 1997. על שמו קרויים כמו כן רחובות בערים חולון ותל אביב.
קישורים חיצוניים
יוסף סרלין, באתר הכנסת - יוסף סרלין, באתר כנסת פתוחה
- מ. מייזלס, סרלין: מאוכזב מגח"ל, אך רחוק מייאוש, מעריב, 4 בדצמבר 1966
הערות שוליים
- ^ חגיגת יובלו של הד"ר נח דוידזון בבית האקדמי היהודי, הצפירה, 3 בפברואר 1927
- ^ 31 foreign advocates, פלסטיין פוסט, 20 ביוני 1934
- ^ הליגה הימית, דבר, 10 בפברואר 1937
- ^ מועצת התאחדות הציונים הכלליים, דבר, 21 באוקטובר 1936
- ^ יוסי ביילין, בנים בצל אבותם, הוצאת רביבים, 1984, עמ' 98.
- ^ קטעים מיומן משה שרת; ערך והאיר: יעקב שרת, תשר, תל אביב: 1983, באתר "מבט לאופק" - נשים ואימהות למען שלום.
| שרי הבריאות בממשלות ישראל | ||
|---|---|---|
|
| שרי התחבורה והבטיחות בדרכים בממשלות ישראל | ||
|---|---|---|
|
28833751יוסף סרלין
- רשימת חברי הכנסת
- שרי הבריאות בממשלות ישראל
- שרי ממשלת ישראל
- שרי התחבורה והבטיחות בדרכים בממשלות ישראל
- אנשי העלייה החמישית
- חברי הכנסת מטעם הציונים הכלליים
- חברי הכנסת מטעם המפלגה הליברלית הישראלית
- חברי הכנסת מטעם גח"ל
- חברי הכנסת הראשונה
- חברי הכנסת השנייה
- חברי הכנסת השלישית
- חברי הכנסת הרביעית
- חברי הכנסת החמישית
- חברי הכנסת השישית
- חברי הכנסת השביעית
- אישים הקבורים בבית הקברות נחלת יצחק
- ביאליסטוק: אישים
- שרי ממשלת ישראל ה-4
- ישראלים שנולדו ב-1906
- ישראלים שנפטרו ב-1974