אורית פרקש-הכהן
 | |||||||||
| לידה |
29 בדצמבר 1970 (גיל: 53) פתח תקווה, ישראל | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 ישראל | ||||||||
| השכלה | האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת הרווארד | ||||||||
| עיסוק | משפטנית, רגולטורית, עורכת דין, פוליטיקאית | ||||||||
| מפלגה | חוסן לישראל | ||||||||
| סיעה | כחול לבן, המחנה הממלכתי | ||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
אורית פרקש-הכהן (נולדה בפתח תקווה ב-29 בדצמבר 1970, ראש חודש א' בטבת ה'תשל"א) היא פוליטיקאית, סגנית יושב ראש הכנסת, יו"ר הוועדה לענייני בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות, וחברת הכנסת מטעם רשימת המחנה הממלכתי. בעבר כיהנה כשרת החדשנות, שרת התיירות, השרה לנושאים אסטרטגיים ויו"ר רשות החשמל. עורכת דין במקצועה.
ביוגרפיה
פרקש-הכהן נולדה בפתח תקווה וגדלה באשדוד, למיכאל יחיאל שעלה לישראל מרומניה ושושנה מפולין. למדה באולפנת בני עקיבא אמנה בכפר סבא. עשתה שירות לאומי בבית החולים שערי צדק בירושלים. סיימה לימודי תואר ראשון במשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים ועשתה את התמחותה אצל השופטת דליה דורנר בבית המשפט המחוזי ובבית המשפט העליון ולאחר מכן במשרד א.ש. שמרון, י. מלכו, פרסקי ושות'. עבדה במשרד כעורכת דין המתמחה במשפט אזרחי מסחרי ובליטיגציה. לאחר חמש שנים עברה לעבוד במחלקה המשפטית של הרשות להגבלים עסקיים ושימשה ראש צוות ליטיגציה.
ב-2003 מונתה ליועצת המשפטית של רשות החשמל. בשנים 2006–2007 למדה לתואר שני במינהל ציבורי באוניברסיטת הרווארד, במסגרת תוכנית קרן וקסנר בישראל.
בספטמבר 2011 מונתה ליו"ר זמנית של רשות החשמל[1][2] ובמרץ 2012 מונתה ליו"ר קבוע. בתקופת כהונתה כיו"ר רשות החשמל החלה תחרות בייצור חשמל בישראל והחלו לפעול יצרניות פרטיות בשיעורים משמעותיים. נכון לשנת 2015, פועלות בישראל 6 תחנות כוח פרטיות המייצרות חשמל מגז טבעי. במהלך שנות כהונתה קידמה הרשות מתווה לקידום מחלקי חשמל פרטיים היסטוריים, במסגרתם הצטרפו להסדרת פעילותם מעל ל-140 קיבוצים וארבעה כפרים דרוזיים[3]. בתקופה זו התמקדה רשות החשמל בהעמקת הפיקוח הממשלתי על התנהלותה הפיננסית של חברת החשמל[4]. בין היתר התריעה הרשות על קיומו של חשבון נאמנות לעובדי החברה, שכלל מעל למיליארד ש"ח מכספי צרכני החשמל ותבעה מהנהלת החברה לפעול לאלתר לשחרור כספים אלה.[דרוש מקור] מהלך נוסף שהובילה הרשות בתקופה זה היה תיקון מודל הדיווח החשבונאי של חברת החשמל, על רקע שינוי היוון התחייבויות ההון של החברה בהתאם להגדרת שוק עמוק בישראל.
בשנת 2015, לאחר שנכזבה הציפייה לתחרות במשק הגז הטבעי, התריעה רשות החשמל בפני ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים יובל שטייניץ ביחס לצורך בטיפול דחוף בכשל היסודי במבנה משק הגז בישראל, אשר הוביל להסכמי גז מופרזים, ומחירי גז ומנגנוני הצמדה חריגים[5].
באוגוסט 2015 דווח כי פרקש-הכהן הודחה מתפקידה כיו"ר רשות החשמל על ידי הקבינט החברתי-כלכלי, בעקבות דרישת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האנרגיה יובל שטייניץ, ועל רקע המגעים להשגת פשרה מול מונופול הגז הטבעי[6]. כהונתה כראש רשות החשמל הסתיימה בסוף אותה שנה. עתירה לבג"ץ שהגישה התנועה לאיכות השלטון נגד ההדחה ונגד פירוק רשות החשמל, נדחתה ב-17 באוגוסט 2016.
ב-2017 הצטרפה למשרד עורכי הדין גולדפרב זליגמן כראש מחלקה של אנרגיה, רגולציה ותשתיות[7].
בפוליטיקה
ב-2019 הצטרפה למפלגת "חוסן לישראל" בראשות הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ, שהשתלבה ברשימת "כחול לבן", והיא מוקמה במקום החמישה עשר ברשימה. הרשימה קיבלה 35 מנדטים ופרקש-הכהן נכנסה בחודש אפריל לכנסת העשרים ואחת, ולאחר הבחירות לכנסת העשרים ושתיים, בה השיגה רשימתה 33 מנדטים, נכנסה בשנית לכהונה כחברת הכנסת. ב-17 במאי 2020 מונתה, במסגרת ממשלת ישראל השלושים וחמש, לשרה לנושאים אסטרטגיים. ב-2 באוקטובר 2020, עם התפטרותו של השר אסף זמיר מהממשלה, הוחלט כי פרקש-הכהן תחליף אותו במשרד התיירות ותתפטר מהכנסת במסגרת "החוק הנורווגי"[8]. בעקבות זאת, ב-30 בנובמבר סיימה את כהונתה כשרה לנושאים אסטרטגיים.
בבחירות לכנסת העשרים וארבע הוצבה פרקש הכהן במקום החמישי ברשימת המפלגה לכנסת.[9] הרשימה קיבלה 8 מנדטים ופרקש הכהן נכנסה לכנסת. לקראת הבחירות לכנסת העשרים וחמש, הוצבה במקום ה-10 ברשימת המחנה הממלכתי מטעם חוסן לישראל, ונבחרה לכנסת לאחר שהרשימה זכתה בבחירות ב-12 מנדטים והיא מכהנת כסגנית יושב ראש הכנסת ויו"ר הוועדה לענייני בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות.
כשרה לנושאים אסטרטגיים וכשרת התיירות
בספטמבר 2020 סיכמה פרקש הכהן עם מנכ"ל רשות השירות הלאומי-אזרחי, ראובן פינסקי, על הקמת יחידה חדשה בה בנות שירות יפעלו מטעם היחידה ויאבקו באנטישמיות ובדה לגיטימציה של ישראל ברשתות החברתיות ובפרט בפעילותה של תנועת ה-BDS[10]. חודש לאחר מכן החליטה פרקש הכהן על הזרמת כספים שעל פי התכנון יממנו את הנגשת מערת המכפלה שבחברון לנכים[11]. משרדה הציע לממשלה מודל מקצועי סדור שלפיו תוכל לקבל בעתיד החלטות בשאלה האם לאשר את השקעה זרה בתשתית המסוימת[12]. במשרד הביטחון קיבלו את ההצעה והשב"כ היה מוערב בבניתה. בעקבות משבר הקורונה, פרקש הכהן יזמה ש-400 בתי מלון יקבלו מענקים בהיקף כולל של 60 מיליון שקל מהמשרד בפעימה ראשונה מתוך שלוש כאשר נוהל הבקשות שונה מטורי למקבילי[13].
כשרת המדע והטכנולוגיה
עם הקמת ממשלת ישראל השלושים ושש, מונתה פרקש-הכהן לתפקיד שרת המדע והטכנולוגיה. עם כניסתה לתפקיד, יזמה את שינוי שמו של המשרד ל"משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה".
בהיותה שרה, העבירה הצעת חוק שמטרתה להקדים גבייה של היטל רווחי יתר ("מס ששינסקי") מחברות הפועלות בתחום המשאבים (גז, או מחצבי ים המלח). זאת, במטרה להבטיח את התבססותה של קרן העושר, ולשלול מהשחקנים בענף (כיל וחברות הגז) את האפשרות לגרור רגליים בהיענות לשומות שמוציאה רשות המיסים.[14]. כמו כן, עסקה במשבר כוח האדם בהייטק הישראלי ובייזום מהלכים לשילוב אוכלוסיות בתת-ייצוג בהייטק.
פרקש הכהן מינתה את דדי פרלומטר, סגן נשיא אינטל העולמי לעמוד בראשות ועדה בינמשרדית להגדלת הון אנושי בהייטק, אשר פרסמה את מסקנותיה בחודש נובמבר 2022 והציבה יעדי תעסוקה. בנוסף, יזם המשרד יעדי ביניים לתעסוקה לשנים 22-23 לרשות החדשנות,[15] עבור שילוב אוכלוסיות שאינן מיוצגות בשיעור גבוה בהייטק: נשים, חרדים, ערבים, ישראלים מהפריפריה. פרקש הכהן קידמה את תוכנית "אימפקט לחברה הערבית" - שבמסגרתה הוקצו 225 מיליון שקל ב-5 שנים להגדלת כמות המשתתפים מהחברה הערבית בהייטק.[16]
כמו כן, היא השיקה ביחד עם שרת החינוך, יפעת שאשא-ביטון, תוכנית בשם "הייטקלאס" להנגשת לימודי הייטק במסגרת תוכנית הלימודים, מגיל גן ועד חטיבת הביניים. התוכנית תחל במחצית השנייה של שנת הלימודים ה'תשפ"ג בכיתות הבוגרות. מדי שנה יירד גיל ההתחלה של הלימודים, כך שבתוך חמש שנים יחלו לימודים בשימושי מחשב לילדים בגן חובה.[14]. היא פעלה לחיזוק התשתיות הפיזיות והאנושיות של תעשיית ההייטק, חיזוק וגיוון התעשייה לטווח הארוך ויזמה תוכנית לאומית בתחום הבינה המלאכותית.
במסגרת פעילותה יזמה יחד עם השרה תמר זנדברג העברת החלטת ממשלה בנושא האקלים שבמסגרתה הוקצו מיליארדי שקלים לטיפוח טכנולוגיות אקלים[17]. בין היתר, הגדירה תחומי עדיפות לאומיים טכנולוגיים למחקר ופיתוח רב-שנתי, בהם נכללים ביו-קונברג'נס, פודטק, אנרגיות מתחדשות, חלל ובלו-טק.[18] כן יזמה תוכניות אסטרטגיות לקידום חדשנות בחקלאות ובספורט במשרדי הממשלה.
פרקש קידמה דיפלומטיית חדשנות. לצד בני גנץ הובילה הסכם לשת"פ טכנולוגי היסטורי בין ישראל לארצות הברית וחתימה על הסכם ראשון בתחום הקוואנטום[19], והסכמים עם מדינות "הסכמי אברהם", מרוקו, בחריין והאמירויות, כולל הקמת קרן השקעה בסטרטאפים משותפת עם האמירויות.[20] יזמה את תוכנית "ישראל טק" בשיתוף פעולה עם נחמן שי להעלאת יהודים מהתפוצות לתעסוקה בתחום ההייטק.
חיים אישיים
פרקש-הכהן נשואה לעורך הדין עודד הכהן ואם לארבעה. מתגוררת בירושלים.
היא אחותם של ענבר וייס, מהנדסת העיר בית שמש, של ד"ר אריאל פרקש, מנתח לב-חזה זוכה תוכנית המציאות סוף הדרך, ושל פרופסור דורית אגיד, נוירורדיולוגית בכירה.
פרסומים נבחרים
- Facing a Gas Monopoly: The Power Game, באתר אוניברסיטת הארווארד. דצמבר 2018
- Social Media Giants: Free Speech Is Not Hate Speech, באתר NewsWeek. יולי 2020
- UAE-Israel Partnership Will Advance Peace In The Middle East, באתר Gulf News. ספטמבר 2020
- אורית פרקש הכהן, התוכנית להחזרת ההייטקסיטים לארץ היא כורח המציאות, אורית פרקש הכהן, באתר גלובס, 7 בדצמבר 2021
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: אורית פרקש-הכהן |
אורית פרקש-הכהן, באתר הכנסת - אורית פרקש-הכהן, באתר כנסת פתוחה
- אורית פרקש-הכהן, באתר ערוץ הכנסת
- חן שליטא, הכירו את האישה שקובעת כמה תשלמו על החשמל, באתר גלובס, 3 במאי 2012
- אורית פרקש-הכהן, באתר קרן וקסנר (באנגלית)
חגי עמית, "זה היה גרוע יותר ממה שנכתב בעיתונים": האישה שנתניהו הדיח באה לסגור חשבון, באתר TheMarker, 1 במרץ 2019- מיכאל טוכפלד, אורית פרקש־הכהן: "העיסוק בבג"ץ יצא מכל פרופורציה", בעיתון מקור ראשון, 14 ביוני 2020
- הדר קנה, שרת התיירות חולמת על 100 אלף מבקרים בשנה מאיחוד האמירויות - ועל תיירי "1+1", באתר TheMarker, 16 בדצמבר 2020
- עמיר קורץ, "טכנולוגיה היא לא טרנד אופנתי. תפקידנו לבנות את התשתיות לטווח ארוך", באתר כלכליסט, 1 ביוני 2022
הערות שוליים
- ^ אבי בר-אלי, אורית פרקש-הכהן מונתה ליו"רית הזמנית של רשות החשמל, באתר TheMarker, 26 בספטמבר 2011
- ^ 12 על 12: הדמויות המשפיעות בהייטק בעולם הממשל..., באתר tech12 (ארכיון)
- ^ רשות החשמל, רשימת המחלקים שהצטרפו למתווה להסדרת פעילותם של מחלקי חשמל היסטוריים, באתר רשות החשמל, 10 באוגוסט 2015
- ^ ליאור גוטמן, חברת החשמל תחויב לשקיפות מלאה בהוצאות הייצור והתפעול, באתר כלכליסט, 3 בנובמבר 2015
- ^ אורי טל טנא, מחיר הגז הטוב ביותר היה דווקא במתווה המקורי, באתר כלכליסט, 19 באוגוסט 2015
- ^ אבי בר-אלי, נקמת הגז: נתניהו ושטייניץ הדיחו את יו"ר רשות החשמל, אורית פרקש-הכהן, באתר TheMarker, 5 באוגוסט 2015
- ^ שירה קרפיק ספיר, אורית פרקש-הכהן מצטרפת כשותפה למשרד עוה"ד גולדפרב-זליגמן, באתר גלובס, 13 בפברואר 2017
- ^ טל שלו, שר התיירות אסף זמיר התפטר מהממשלה: "אין לי אמון בנתניהו, אני חרד למדינה", באתר וואלה!, 2 באוקטובר 2020
- ^ אתר ועדת הבחירות (ארכיון)
- ^ עדו בן פורת, המשרד לנושאים אטסטרטגיים יקים יחידה חדשה של בנות שירות לאומי שתאבק ב-BDS, בהסתה ובאנטישמיות בדיגיטל., באתר ערוץ 7, 9 בספטמבר 2020
- ^ ערוץ 7, משרד התיירות כבר העביר חצי מיליון שקלים לטובת הפרויקט וכעת יועברו 2.1 מיליון שקלים נוספים לסיום ההליך., באתר ערוץ 7, 28 באוקטובר 2020
- ^ אבי בר-אלי, התוכנית שתגן על התשתיות הרגישות מהכסף של סין ודובאי, באתר TheMarker, 21 בפברואר 2021
- ^ מיכל רז-חיימוביץ', 400 בתי מלון יקבלו מענקים בהיקף כולל של 60 מיליון שקל ממשרד התיירות, באתר גלובס, 10 בפברואר 2021
- ^ 14.0 14.1 אבי בר-אלי, לימודי תכנות בגן ויבוא חופשי של פירות וירקות: התקציב הסוער היה רק ההתחלה, באתר TheMarker, 6 בנובמבר 2021
- ^ "לא מחכה לוועדת התעסוקה: פרקש-הכהן רוצה 450 אלף עובדי היי־טק כבר ב-2023". TheMarker. ארכיון מ-2022-12-04. נבדק ב-2022-12-04.
- ^ "אימפקט לחברה הערבית": תכנית רחבה לשילוב המגזר הערבי בתחומי ההייטק והמדע, באתר GOV.IL (ארכיון)
- ^ הממשלה אישרה: תוכנית לפיתוח טכנולוגיות אקלים ב-3 מיליארד שקל | כלכליסט, באתר calcalist, 2022-06-26 (ארכיון)
- ^ "המדינה מסמנת את תחומי המו"פ הקריטיים: ביומד, פודטק, אנרגיה מתחדשת וחלל". TheMarker. ארכיון מ-2022-12-04. נבדק ב-2022-12-04.
- ^ דוברות משרד ראש הממשלה ודוברות משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, באתר GOV.IL (ארכיון)
- ^ ynet (2021-10-20). "שת"פ גם בחלל: נחתם ההסכם בין ישראל לאמירויות". Ynet. ארכיון מ-2022-12-04. נבדק ב-2022-12-04.
| שרי התיירות בממשלות ישראל | ||
|---|---|---|
|
| השרים לנושאים אסטרטגיים בממשלות ישראל | ||
|---|---|---|
|
38802397אורית פרקש-הכהן
- רשימת חברי הכנסת
- שרי החדשנות, המדע והטכנולוגיה
- שרי ממשלת ישראל
- שרי התיירות בממשלות ישראל
- השרים לנושאים אסטרטגיים
- פתח תקווה: חברי הכנסת
- מנהלות ישראליות
- מנהלים ישראלים
- זוכי אות אביר איכות השלטון
- בוגרות אולפנות בני עקיבא
- בוגרות שירות לאומי
- בוגרות האוניברסיטה העברית בירושלים: משפטים
- בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים: משפטים
- פוליטיקאים ישראלים בוגרי תוכנית קרן וקסנר בישראל
- חברות הכנסת מטעם חוסן לישראל
- חברי הכנסת מטעם חוסן לישראל
- חברות הכנסת העשרים ואחת
- חברי הכנסת העשרים ואחת
- חברות הכנסת העשרים ושתיים
- חברי הכנסת העשרים ושתיים
- חברות הכנסת העשרים ושלוש
- חברי הכנסת העשרים ושלוש
- חברות הכנסת העשרים וארבע
- חברי הכנסת העשרים וארבע
- חברי הכנסת העשרים וחמש
- חברות הכנסת העשרים וחמש
- חברות הכנסת מטעם כחול לבן
- חברי הכנסת מטעם כחול לבן
- שרות ממשלת ישראל השלושים וחמש
- יועצים משפטיים ישראלים
- דירקטוריות ישראליות
- דירקטורים ישראלים
- ירושלים: חברי הכנסת
- אשדוד: חברי הכנסת
- ציונות דתית: חברות כנסת
- ציונות דתית: חברי כנסת
- שרות ממשלת ישראל השלושים ושש
- שרי ממשלת ישראל השלושים ושש
- חברי הקבינט המדיני-ביטחוני
- סגני יושב ראש הכנסת בכנסת העשרים וחמש
- ישראליות שנולדו ב-1971
- ישראלים שנולדו ב-1971