חבלה (פעילות מלחמתית)
חבלה כפעולה צבאית היא פגיעה במתקני אויב, בהם כלי רכב, מבנים, מוצבים, תשתיות וכו'. מטרת הפעולה היא פגיעה בתפקוד האויב, על ידי השמדה, שיתוק או שיבוש התפקוד של מטרות ונכסים של האויב.
תחת השם "חבלה" מאוגדים בעיקר פעולות קומנדו הנעשות בחשאי, בשיטות לוחמה זעירה, בה יש התמקדות ספיציפית במטרה טקטית ופגיעה בה, לרוב באמצעות מטעני נפץ. החבלה נבדלת מהפצצת או הפגזת מבנה תוך כדי קרב בשיטות הפעולה ובפרופיל שלה. לעיתים, גם הריסת מבנים תוך כדי לחימה באמצעות חוליות פלסים המבצעים את ההריסה באמצעות חומר נפץ משויכת לתחום החבלה.
לעיתים, גם הריסת דברים באזרחות באמצעות חומרי נפץ, כגון הריסת מבנים וכריית סלעים באמצעות פיצוצים, מכונה "חבלה".
חבלה בצה"ל
בפלמ"ח הייתה מחלקת חבלה ובה הוכשרו חבלנים למשימות שונות כמו פיצוץ גשרים ומסילות רכבת. בצה"ל היו וישנם גופים שונים שהוכשרו לביצוע חבלה. כבר בשנות ה-50 של המאה ה-20 היה פרק החבלה פרק משמעותי בקורס קציני הקומנדו והנושא מודגש בסיכת הקורס, כן הוכשרו לכך חיילי יחידות עלית. יחידה 101 הייתה הראשונה שביצעה חבלה בשטח האויב, בין היתר בפעולות התגמול.
כיום (2010) היחידה האחראית על החבלה ההתקפית, בעיקר בפעולות קומנדו, היא סיירת יעל של יהל"ם (יחידת העילית של חיל ההנדסה הקרבית), שהוקמה אחרי מבצע שלום הגליל ,כדי להילחם בארגוני הטרור שקמו בדרום לבנון באמצעות שיטות של חבלה, קומנדו ולוחמה זעירה. סיירת יעל מאומנת לפעול בחשאיות גם מאחורי קווי האויב ופעילותה לרוב מסווגת וממודרת. בנוסף כל לוחמי הגדחה"ן (גדודי חיל ההנדסה הקרבית) ביצעו בכל מלחמות ישראל פעולות חבלניות הכוללות פיצוץ מבנים, בונקרים ופשיטות חבלה מעבר לקווי האויב. בכל חטיבות החי"ר (מלבד כפיר) קיימת פלוגת חבלה והנדסה (פלחה"ן) המתמחה במשימות הנדסה קרבית, חבלה ומיקוש במסגרת גדוד הסיור החטיבתי וכפופה לו פיקודית.