הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית
| נושא | הסכם בינלאומי |
|---|---|
| מטרה | הטלת הגבלות על תוכנית הגרעין האיראנית |
| מקום חתימה | וינה, אוסטריה |
| תאריך יצירה | 14 ביולי 2015 |
| תאריך כניסה לתוקף | 16 בינואר 2016 |
| פורשים חלקית | ארצות הברית |
| תאריך פרישה | 8 במאי 2018 |
הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית (באנגלית: Joint Comprehensive Plan of Action, בקיצור: JCPOA; בפרסית: برنامه جامع اقدام مشترک ובקיצור: برجام; מילולית: "תוכנית פעולה מקיפה משותפת") הוא הסכם בינלאומי שניסוחו הסופי התקבל בעיר וינה ב-14 ביולי 2015 בין איראן למדינות ה-P5+1 (חמש החברות הקבועות במועצת הביטחון של האו"ם – ארצות הברית, רוסיה, סין, צרפת והממלכה המאוחדת – יחד עם גרמניה), וכן האיחוד האירופי. זהו הסכם קבע בין הצדדים בנוגע להטלת הגבלות על תוכנית הגרעין האיראנית, והוא מהווה אחת מן הפעילויות המשמעותיות ביותר נגדה. תהליך יישום ההסכם החל ב-18 באוקטובר 2015, כשלושה חודשים לאחר חתימתו. ב-16 בינואר 2016 קבעה הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) כי איראן עמדה בהתחייבויותיה בהסכם, מה שהוביל להסרת הסנקציות מעליה בידי ארצות הברית והאיחוד האירופי[1].
ההסכמות הושגו בהמשך להסכמי ביניים שנעשו בין הצדדים – הסכם ז'נבה מ-2013 והסכמות לוזאן באפריל 2015, ובתום משא ומתן ממושך שניהלו הצדדים. שבע המדינות שהיו צד להסכמות יוצגו על ידי שרי החוץ שלהן, ואילו האיחוד האירופי יוצג על ידי הנציגה העליונה של האיחוד לענייני חוץ ומדיניות ביטחון, פדריקה מוגריני.
תחת ההסכם, הסכימה איראן להסיר את מאגר האורניום המועשר בדרגה בינונית שלה, לצמצם את מאגר האורניום מועשר בדרגה נמוכה שלה בכ-98 אחוזים, ולהפחית בשני שלישים את כמות הצנטריפוגות שברשותה למשך 15 שנים לפחות. למשך העשור וחצי ממועד תחילת ההסכם, היא תעשיר אורניום רק עד לרמה של 3.67%, וכן לא תבנה מתקני העשרה או כורי מים כבדים למשך תקופה זאת. פעילות העשרת האורניום תוגבל למתקן בודד בו ייעשה שימוש בצנטריפוגות מן הדור הישן בלבד. מתקנים אחרים יומרו על מנת למנוע סיכוני הפצה. על מנת לפקח שאיראן נענית להסכם ולוודא זאת, לסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) תהיה גישה קבועה לכל מתקני הגרעין האיראניים. בתמורה להיענות מאומתת להתחייבויותיה, תזכה איראן במסגרת ההסכם להקלות בסנקציות מצד ארצות הברית, האיחוד האירופי ומועצת הביטחון של האומות המאוחדות.
ב-8 במאי 2018 הודיע הנשיא דונלד טראמפ על פרישתה של ארצות הברית מן ההסכם, והשבתן של הסנקציות שהוסרו במסגרתו[2]. לצד זאת, השותפות האחרות, מדינות האיחוד האירופי, רוסיה וסין, הודיעו כי יפעלו לשמירת המסגרת ויחסיהם המסחריים עם איראן חרף הסנקציות האמריקאיות[3]. לאחר בחירתו של ג'ו ביידן לנשיאות ארצות הברית, החלו שיחות לצורך חזרתה של ארצות הברית להסכם[4].
הרקע להסכם
ערכים מורחבים – הפעילות נגד תוכנית הגרעין האיראנית, הסכם הביניים בז'נבה, הסכמות לוזאן
תוכנית הגרעין הסודית האיראנית החלה את דרכה בעקבות מלחמת איראן - עיראק בשנת 1980 שגבתה ממנה מחיר רב גם במהלך הקרבות הקרקעיים וגם בשל שימוש עיראקי כלפיה בנשק לא קונבנציונלי. התוכנית גרמה למתיחות אזורית ולעיתים גם עולמית מאז שנתגלתה ויצרה חשש שמשטר האייתולות האיראנית יצליח במאמציו להשיג נשק גרעיני במקביל לתוכנית הטילים הבליסטיים שלו ובכך לאיים על אויביו במזרח התיכון (בין השאר ישראל וערב הסעודית) וליצור הרתעה ממנו ומשלוחותיו הרבות במזרח התיכון ובעולם. ההסכם הוא פרי מאמץ רב שנים של מדינות רבות במערב, בעיקר מדינות אירופה וארצות הברית, לחתום על הסכם שיעכב בצורה משמעותית את ההתקדמות האיראנית לעבר נשק גרעיני בעיקר בשל החשש שאם הסכם כזה לא ייחתם, הדרך השנייה למנוע איראן גרעינית היא מלחמה כנגדה, מלחמה שאף מדינה מערבית לא רוצה בה. למרות החתימה על ההסכם, החשש מהתדרדרות צבאית לא ירד מהפרק לחלוטין גם בשל האוטונומיזציה הצבאית הישראלית בעניינה של איראן וגם בשל מתיחויות ספציפיות עם ארצות הברית (כמו הפלת המל"ט האמריקאי) והפרות של הסכם הגרעין מצד איראן כמו שקרה ביולי 2019.
פרטי ההסכם
| יכולת | לפני JCPOA | אחרי JCPOA (לתקופה בת 10 שנים) |
לאחר 15 שנים |
|---|---|---|---|
| צנטריפוגות מדור ראשון מותקנות |
19,138 | לא יותר מ-6,104 | בלתי מוגבלת |
| צנטריפוגות מתקדמות מותקנות | 1,008 | 0 | בלתי מוגבלת |
| צנטריפוגות R&D | בלתי מוגבלת | מוגבלת | בלתי מוגבלת |
| מאגר של אורניום מועשר בדרגה נמוכה |
7,154 ק"ג | 300 ק"ג | בלתי מוגבלת |
| מאגר של אורניום מועשר בדרגה בינונית |
196 ק"ג | 0 גרם | בלתי מוגבלת |
להלן עיקרי ההסכם (JCPOA):[7][8]
- איראן תצמצם את מאגר האורניום המועשר שלה, שעשוי לשמש כחומר בקיע לייצור פצצה גרעינית, בכ-98 אחוזים (ותוכל להעשירו עד לרמה נמוכה של 3.67 אחוזים), ל-300 ק"ג, למשך תקופה של 15 שנים. היא לא תבנה מתקני העשרה או כורי מים כבדים, ותוטל עליה פרוצדורות שקיפות מוגברת.
- איראן תצמצם בשני שלישים את כמות הצנטריפוגות שלה להעשרת אורניום במתקן הגרעיני בנתנז, עד ל-5,060 יחידות, ותחזיק בצנטריפוגות מהדור הישן בלבד. הצנטריפוגות הנותרות יועברו למתקן אחסון שיפוקח באופן מתמשך. תוגבל יכולת ההעשרה והמחקר והפיתוח של איראן על מנת להבטיח זמן פריצה של לפחות שנה.
- מתקן העשרת האורניום בפורדו יוסב למכון מחקר גרעיני וטכנולוגי בו לא תתבצע העשרת אורניום למשך 15 שנים.
- כור המים הכבדים באראק יהונדס מחדש כך שלא יוכל לייצר די פלוטוניום לנשק גרעיני. ליבת הכור תפורק והוא לא ישמש למטרות צבאיות אלא למטרות שלום, לייצור איזוטופים ולמטרות רפואיות ותעשייתיות בלבד.
- פיקוח:
- איראן תדאג לסידורים הנדרשים לשהות ממושכת של פקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) בארצה. לסוכנות תהיה גישה לכל המתקנים הגרעינים של איראן, בהם מתקני ההעשרה בנתנז ובמתקן ההעשרה לשעבר בפורדו, ותכלול שימוש בטכנולוגיות הניטור והבקרה העדכניים ביותר. כמות הפקחים שייכנסו לאיראן תוגדל במשך תשעת החודשים מאז יישום ההסכם ל-130 - 150 פקחים.
- לפקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית תינתן גישה למכרות אורניום, ותותקן בהם מערכת למעקב שוטף, למשך תקופה בת 25 שנים. תינתן גם יכולת מעקב שוטף על ייצור מנועי צנטריפוגות ועל אתרי אחסונם למשך תקופה בת 20 שנים.
- המחויבות לאמצעי פיקוח ושקיפות היא לתקופה בת 25 שנים. מחויבותה של איראן לפרוטוקול הנוסף של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית היא קבועה, בה גם מתן גישה ושקיפות. אמצעי פיקוח מוגברים על שרשרת אספקת האורניום של איראן ימשכו לתקופה בת 25 שנים.
- לאחר 25 שנים, כל האורניום באיראן יועבר למתקן באספהאן או מתקן אחסון אורניום עתידי אחר שאיראן תחליט לבנות בתקופה זו.
- איראן תספק לסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) את כל המידע הדרוש לה כדי לאשר כי ייצור האורניום ומלאי האורניום אינם למטרות צבאיות.
- איראן תדרש להעניק גישה לסבא"א לחקור אתרים חשודים המואשמים בדבר פעילות של מתקן העשרה, מתקן המרה, מתקן ייצור צנטריפוגות או מתקן לייצור עוגה צהובה.
- הסרת סנקציות (לאחר שתמלא את תנאיה):
- יתאפשר לאיראן לחזור למכור נפט בשווקים הבינלאומיים.
- יתאפשר לאיראן להשתמש במערכת הפיננסית הגלובלית עבור סחר.
- אמברגו הנשק הבינלאומי על איראן יוסר בהדרגה.
- הסרה של אישים וארגונים איראנים מרשימת הסנקציות הכלכליות (בהם קאסם סולימאני, מפקד כוח קדס, אך רק בתום 8 שנים מתחילת ההסכם).
- אם פאנל בינלאומי יקבע כי איראן אינה מקיימת את הצד שלה בהסכם, הסנקציות יוחזרו במהירות, בהליך של "Snap back". הפאנל יכלול את ארצות הברית, הממלכה המאוחדת, סין, צרפת, גרמניה, האיחוד האירופי, רוסיה ואיראן, והחזרת הסנקציות תדרוש רוב של חמש חברות, כך שרוסיה, סין ואיראן לא יוכלו לעצור זאת.
נספחים להסכם
בהסכם נלווה בין ארצות הברית לאיראן, בינואר 2016, סמוך לכניסת ההסכם לתוקף, שחררה איראן חמישה אזרחים אמריקאים שהיו כלואים בשטחה, בהם כתב ה"וושינגטון פוסט" וכומר; ובמקביל שחררה ארצות הברית שבעה אסירים, מהם שישה איראנים-אמריקאים שנעצרו באשמת ריגול לאיראן, ובנוסף ביטלה כתבי אישום וצווי מאסר בינלאומיים נגד 14 איראנים שהיו מעורבים בריגול בשטחה של ארצות הברית[9].
תגובות להסכם
תגובות דיפלומטיות ופוליטיות
עם חתימת ההסכם היו תגובות מרכזיות ברחבי העולם. מרבית המדינות והארגונים הבינלאומיים קיבלו בברכה את ההסכם, אך הוא התקבל בצורה שלילית על ידי ממשלת ישראל, הרוב הרפובליקני בקונגרס האמריקאי, וקיצונים איראנים.
מצד מדינות שהשתתפו בהסכם
הרפובליקה העממית של סין
- שר החוץ הסיני, וואנג יי, אמר כי "ההישג הכי חשוב של הסכם מקיף זה הוא שמערכת אי-הפצת הגרעין הבינלאומית נשמרה. ניתן לומר שסין מילאה תפקיד ייחודי ותומך, ועל כן היא מקבלת הכרת תודה על כך מכל הצדדים. בשלב הבא, יש עדיין נושאים רבים שיש לשים לב לגביהם בנוגע ליישום ההסכם. סין תמשיך לתרום למימוש ההסכם עם גישה אחראית".
האיחוד האירופי
- שרת החוץ של האיחוד האירופי, פדריקה מוגריני, אשר השתתפה במגעים להסכם ותיאמה בין הצדדים, ציינה כי ההסכם יכול "לפתוח פרק חדש ביחסים בינלאומיים, וכן להראות כי דיפלומטיה, תיאום ושיתוף פעולה יכולים לגבור על עשורים של מתיחות ועימותים. הסכם זה הוא סימן של תקווה עבור העולם כולו".
- נשיא המועצה האירופית, דונלד טוסק, בירך את הצדדים שהשתתפו בהסכם וציין כי "אם ייושם במלואו, ההסכם עלול להוות נקודת מפנה עבור היחסים בין איראן לקהילייה הבינלאומית, בסלילת דרכים חדשות לשיתוף פעולה של האיחוד האירופי עם איראן".
צרפת
- בנאום יום הבסטיליה, שיבח נשיא צרפת פרנסואה הולנד את ההסכם, וקרא לאיראן בבקשו ש"תראה לנו כי היא מוכנה לעזור לנו לסיים את מלחמת האזרחים בסוריה". שר החוץ הצרפתי לורן פביוס אמר לעיתון "לה מונד" כי צרפת תמלא תפקיד חשוב ביישום ההסכם.
גרמניה
- קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל כינתה את ההסכם "הצלחה כבירה וחשובה" של דיפלומטיה בינלאומית. סגן הקנצלרית ושר הכלכלה הגרמני זיגמר גבריאל ערך ביקור באיראן זמן קצר לאחר חתימת ההסכם.
רוסיה
- נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ציין בהצהרתו כי "הצדדים קיבלו החלטה קשה לטובת יציבות ושיתוף פעולה. אנו בטוחים כי העולם נושם לרווחה היום". שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב מסר כי ההסכם "ישפיע לטובה על המצב הכללי במזרח התיכון, צפון אפריקה ואזור המפרץ הפרסי".
הממלכה המאוחדת
- ראש ממשלת בריטניה דייוויד קמרון שיבח את ההסכם, ואמר כי ההסכם "יעזור להפוך את העולם למקום בטוח יותר", וכן כי איראן כעת בעלת "הזדמנות אמיתית" לשגשג כלכלית.
- שר החוץ הבריטי פיליפ המונד ביקר את עמדתה השלילית של ממשלת ישראל להסכם, ואמר במהלך דיון בבית הנבחרים הבריטי כי "השאלה שצריך לשאול היא איזה הסכם היה מתקבל בתל אביב. ישראל לא הייתה מרוצה מכל סוג של הסכם שהיה נחתם עם איראן".
ארצות הברית
- נשיא ארצות הברית ברק אובמה פנה בנאום מצולם לאומה בבוקר חתימת ההסכם מן הבית הלבן, כשלצידו סגן הנשיא ג'ו ביידן. בפנייתו לאומה ציין אובמה כי "העסקה עם איראן לא בנויה על אמון, היא בנויה על פיקוח. העסקה מראה שדיפלומטיה יכולה להביא לשינוי משמעותי. הדיפלומטיה האמריקאית ניצחה, חסמנו את כל דרכיה של איראן לפצצה". הוא הוסיף כי "אין לי ספק שעשר עד חמש עשרה שנים מהיום, הנשיא האמריקאי יהיה במצב טוב יותר עם איראן שרחוקה מנשק גרעיני ועם פיקוח ובקרה על הגרעין". הוא גם הזהיר את הקונגרס שישתמש בווטו שלו כדי לאשר את ההסכם[10].
- במסיבת עיתונאים, ציין מזכיר המדינה ג'ון קרי כי ההסכם הוא "צעד משמעותי למניעת הפצת נשק גרעיני, וכי אין ספק שהסכם זה יפיק מניעה חזקה, מקיפה ובת קיימא יותר מאשר כל אלטרנטיבה מציאותית אחרת". בתגובה למבקרי ההסכם, הוא הוסיף כי "אלו שמבקרים ללא לאות את ההסכם מחויבים לספק אלטרנטיבה, שלמעשה, עובדת. אלו הטוענים כי המשך משטר הסנקציות יגרום לכניעתה של איראן מביאים מקרבם נאום פוליטי טוב, אבל אין זה בר קיימא מחוץ לעולם הפנטזיה".
- בכירי המפלגה הרפובליקנית בקונגרס ביקרו בחריפות את ההסכם, כמו גם המתמודדים לנשיאות. עם זאת, אישים בולטים במפלגה, כגון הסנאטורים לשעבר ריצ'רד לוגאר וג'ון וורנר, היועץ לביטחון לאומי בממשליהם של פורד ובוש האב ברנט סקוקרופט, מזכירי האוצר והמדינה בממשל בוש הבן הנרי פולסון וקולין פאוול, וכן רון פול – הביעו תמיכה בהסכם ובאישורו בקונגרס[11][12][13][14].
מצד מדינות אחרות
ישראל
- ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ביקר בחריפות את ההסכם ואמר: "ישראל אינה מחויבת להסכם עם איראן, מכיוון שאיראן ממשיכה לשאוף להשמדתנו. אנו תמיד נדע להגן על עצמנו". נתניהו קרא להסכם "כניעה של המעצמות לאיראן" והוסיף כי הוא "טעות היסטורית"[15]
- מדיניות ערביות מן המפרץ הפרסי:
כווית - אמיר כווית, סבאח אל-אחמד אל-ג'אבר א-סבאח, בירך את המדינות המעורבות בהשגת ההסכם וקיווה כי ההסכם יוביל ליציבות באזור.
קטר - ממשלת קטר קיבלה את ההסכם כ"צעד משמעותי" לעבר חיזוק השלום והיציבות האזורית.
ערב הסעודית - בהצהרה רשמית מטעם ממשלת סעודיה, נאמר כי הממשלה תמיד האמינה בחשיבות השגת הסכם שמבטיח כי איראן לא תשיג נשק גרעיני[16]
איחוד האמירויות הערביות - האיחוד הביע תקווה כי ההסכם יתרום ליציבות האזורית ולביטחונו.
- מדינות אחרות בעולם המוסלמי:
אפגניסטן - נשיא אפגניסטן אשרף גאני אחמדזאי בירך את איראן על ההסכם, וציין כי ממשלתו מקבלת בברכה כל מאמץ שתוצאותיו תבאנה להרחבת היחסים הכלכלים והפוליטיים בין מדינות, כמו גם התפייסות וחיזוק היציבות והשלום באזור.
מצרים - משרד החוץ המצרי אמר כי ההסכם ימנע "מרוץ חימוש" באזור. בהצהרה הובעה תקווה כי מוטב שהמזרח התיכון יהיה נטול מנשק להשמדה המונית, כולל נשק גרעיני.
עיראק - ממשלת עיראק שיבחה את ההסכם.
פקיסטן - משרד החוץ הפקיסטני יצא בהצהרה שבה נאמר כי הוא "מקבל" את ההסכם.
- מדינות אחרות מהמערב:
הוותיקן - הוותיקן שיבח את ההסכם, באומרו בהצהרה כי "ההסכם על תוכנית הגרעין האיראנית התקבל בברכה על ידי הכס ה"קדוש"".
אוסטרליה - שרת החוץ של אוסטרליה ג'ולי בישופ תמכה בהסכם, ואמרה כי "ההסכם הביא את איראן אל משטר פיקוח בינלאומי על תוכניתה הגרעינית, וזה דבר טוב. אני סבורה כי עלינו לתת לתוכנית מקיפה זו הזדמנות".
קנדה - שר החוץ הקנדי רוב ניקולסון ציין: "אנו מעריכים את מאמצי המעצמות להגיע להסכם עם איראן. עם זאת, אנו נמשיך לשפוט את איראן על פי מעשיה ולא על פי מילותיה. קנדה תמשיך לתמוך במאמצי הסוכנות לאנרגיה אטומית לפקח על התחייבויותיה של איראן בהסכם".
קולומביה - נשיא קולומביה חואן מנואל סנטוס שיבח את ההסכם ואמר כי זה "ניצחון נוסף של הדיפלומטיה על פני העימות", וכן שיבח את הנשיא אובמה והמזכיר קרי על ה"אומץ שלהם להשלים את ההסכם".
נורווגיה - שר החוץ הנורווגי בורגה ברנדה ציין בהצהרה: "הסכם היסטורי זה יבוא לטובתה של הקהילייה הבינלאומית, המזרח התיכון ואיראן. הוא גם יסלול את הדרך לקשרים פוליטיים וכלכליים קרובים יותר איתה".
הפיליפינים - מחלקת החוץ של הפיליפינים קיבלה בברכה את ההסכם, וציינה כי זהו צעד מרכזי בשיפור ביטחון אזורי וגלובלי. היא גם קראה לקהילייה הבינלאומית לנצל את המומנטום החיובי של ההסכם ליצירת שלום ארוך ויציב.
מצד ארגונים בינלאומיים
האומות המאוחדות - המזכיר הכללי של האומות המאוחדות באן קי-מון הוציא הודעה בה הצהיר: "אני מקבל בברכה את ההסכם ההיסטורי שהושג בווינה היום, ומברך את המעצמות [P5+1] ואיראן בהגיעם אליו. זהו מבחן לערכו של הדיאלוג. ארגון האומות המאוחדות מוכן לשיתוף פעולה מלא עם הצדדים בתהליך יישומו של הסכם היסטורי וחשוב זה".
נאט"ו - המזכיר הכללי של נאט"ו, ינס סטולטנברג, קרא להסכם "פריצת דרך היסטורית" וציין: זה קריטי שאיראן תעמוד בהתחייבויות ההסכם ותקדם ביטחון באזור ומעבר לו".
תגובות אחרות
- 29 ממדעני הגרעין הבולטים והחשובים בארצות הברית, בהם 5 זוכי פרס נובל לפיזיקה[17], מי שעזר לפתח את פצצת המימן הראשונה ומי שעמד בראש המעבדה הלאומית לוס אלמוס, חתמו על מכתב שנשלח לנשיא ברק אובמה, בו הביעו תמיכה בהסכם וכינו אותו "חדשני ונוקשה"[18][19].
- 36 גנרלים ואדמירלים בדימוס בצבא ארצות הברית חתמו על מכתב המביע תמיכה בהסכם, וטענו כי הוא "הדרך היעילה ביותר למנוע את התגרענותה של איראן"[20].
לאחר כניסת ההסכם לתוקף
שנה לאחר חתימת ההסכם אמר הנשיא ברק אובמה כי "בכל המובנים, ההסכם עובד כפי שאמרנו", והוסיף, בהתייחסו לישראל, כי "המדינה שהתנגדה בצורה הנחרצת ביותר להסכם מכירה בכך שהוא שינה את כללי המשחק, שלאיראן אין יכולת לייצר נשק גרעיני"[21]. בתגובה השווה משרד הביטחון הישראלי את הסכם הגרעין להסכם מינכן, אך חזר בו מספר ימים לאחר מכן[22][23]. לביקורת הצטרף מאוחר יותר גם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ (שנבחר לאחר תום כהונתו של ברק אובמה) שאמר שמדובר ב"הסכם גרוע" ושארצות הברית מתכוונת לבחון אותו מחדש. באפריל 2021 סיפר סגן ראש המוסד כי בשנים שלאחר ההסכם, טרם השבת הסנקציות על איראן, עמדה איראן בהתחייבויותיה מההסכם[24].
ב-13 באוקטובר 2017 הודיע הנשיא דונלד טראמפ על אי-אשרור ההסכם, כפי שדורש ממנו הקונגרס מידי 90 יום, ובפועל - על העברת האחריות עליה לקונגרס ועל חקיקה חדשה שתסדיר את תנאי ההסכם; אם לא תושג לבסוף הסכמה עם הקונגרס ושותפות ההסכם הבינלאומיות, ארצות הברית תצא ממנו[25].
ב-30 באפריל 2018 נשא ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו נאום מלווה במצגת ובו חשף את תוכנית הנשק הגרעיני של איראן, מלווה במסמכים מפלילים רבים מטרם ימי ההסכם[24], שהצליח להשיג המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, וכן שאיראן שיקרה לעולם ולסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, כולל בחתימה על הסכם הגרעין עם המעצמות ב-2015, לגבי תוכנית הנשק הגרעיני שניהלה לפני חתימת ההסכם.
לאחר פרישת ארצות הברית מההסכם החלו להתקבל עדויות מודיעיניות על הפרות מצד איראן[24]. בנובמבר 2020 פרסמה הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, שלפי בדיקתה הפרה איראן את ההסכם בכך שהעשירה אורניום בכמות של פי 12 יותר מאשר הסף העליון שנקבע בהסכם, ובכך שהתקינו במפעל תת-קרקעי בנתנז צנטריפוגות מתקדמות מסוג "IR-9" שלא אושר בהסכם[26]. איראן המשיכה לצבור אורניום מועשר[27].
פרישת ארצות הברית מההסכם
ב-8 במאי 2018 הודיע נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על פרישתה של ארצות הברית מן ההסכם, והשבתן של הסנקציות שהוסרו במסגרתו. ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הביע תמיכה בפרישת ארצות הברית מההסכם.
ב-17 במאי, על רקע פסגת מנהיגי האיחוד האירופי בבולגריה אשר דנו בעניין הגנה על חברות בינוניות שמעוניינות לסחור עם איראן, דווח על מספר חברות ובתוכן מארסק שהכריזו על הפסקת הקשרים העסקיים עם איראן[28].
ב-20 באוגוסט 2020, האו"ם הודיע כי וושינגטון ביקשה להחזיר את העיצומים על איראן. הנימוק של פתיחת ההליך היה שאיראן הפרה את הסכם הגרעין[29]. לפחות 13 מתוך 15 חברות מועצת הביטחון של האומות המאוחדות התנגדו להשבת העיצומים על איראן[30].
צעדים אלה ואחרים היו חלק ממדיניות המכונה "מקסימום לחץ" אשר נועדה לפתוח מחדש את הסכם הגרעין לתקן את הפגמים והפרצות שיש בו ולנסח הסדר חדש. בגישה זו תמכו ממשלות ארצות הברית, ישראל ומדינות המפרץ הערביות[31].
לאחר חילופי הממשל בארצות הברית, ממשל ביידן חידש את השיחות להשבת הסכם הגרעין[32][33][4].
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
אתר האינטרנט הרשמי של הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית- נוסח ההסכם המלא (באנגלית)
- עיקרי ההסכם באתר CNN
- יצחק בן-חורין ומורן אזולאי, מועצת הביטחון אימצה את הסכם הגרעין, באתר ynet, 20 ביולי 2015
- חוות דעת
- דן קרצר, מדוע ההסכם טוב לישראל, באתר CNN, 4 באוגוסט 2015 (באנגלית)
- אל פרנקן, מדוע אני תומך בהסכם עם איראן, באתר CNN, 13 באוגוסט 2015 (באנגלית)
שמואל מאיר, הסכם איראן: לא מה שחשבתם, באתר הארץ, 19 ביולי 2015- עמוס ידלין, הסכם הגרעין הבעייתי – תרחישים והמלצות למדיניות, מבט על, גיליון 722, 19 ביולי 2015, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
- עודד ערן, ארצות הברית והסכם הגרעין עם איראן, מבט על, גיליון 721, 20 ביולי 2015, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
- יואל גוז'נסקי, ערב הסעודית והסכם הגרעין עם איראן, מבט על, גיליון 723, 23 ביולי 2015, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
- אלדד שביט וסימה שיין, חידוש השיחות על חזרה להסכם הגרעין - סיכויי הצלחה מעטים, מבט על, גיליון 1537, 22 בנובמבר 2021, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
- בעקבותיו
- רון בן ישי, הניסוי ב"חץ 3": ותודה להסכם הגרעין, באתר ynet, 10 בדצמבר 2015
הערות שוליים
- ^ סוכנויות הידיעות, ארה"ב והאיחוד האירופי הסירו את הסנקציות על איראן, באתר הארץ, 16 בינואר 2016
- ^ מערכת ישראל היום, הנשיא טראמפ הודיע: "ארה"ב פורשת מהסכם הגרעין", באתר ישראל היום, 8 במאי 2018
- ^ למרות הסנקציות - "איראן בדרך הנכונה לשימור הקשרים עם אירופה", ערוץ 10, 17 בספטמבר 2018
- ^ 4.0 4.1 איראן: "אנו קרובים יותר מתמיד לחידוש הסכם הגרעין", באתר www.maariv.co.il
- ^ Making the world a bit safer: An imperfect deal that is better than the alternatives (chart), The Economist (July 18, 2015).,
- ^ "The Iran Nuclear Deal: A Definitive Guide" (PDF). p. 6.
- ^ סוכנויות הידיעות, עיקרי הסכם הגרעין עם איראן: הסנקציות, הפיקוח והיישום, באתר ynet
- ^ ברק רביד, היסטוריה בווינה: איראן והמעצמות הגיעו להסכם גרעין, באתר הארץ, 14 ביולי 2015
- ^ Obama’s hidden Iran deal giveaway, פוליטיקו, 24 באפריל 2017
- ^ יצחק בן-חורין, אובמה: מנענו איראן גרעינית, נגן על ישראל, באתר ynet, 14 ביולי 2015
- ^ Why we disagree with Chuck Schumer on the Iran deal
- ^ Why hawks should also back the Iran deal, By Carl Levin and John Warner
- ^ The Iran deal: An epochal moment that Congress shouldn’t squander, וושינגטון פוסט, 21 באוגוסט 2015
- ^ Colin Powell: Iran Deal Is a 'Pretty Good Deal', NBC News, 6 בספטמבר 2015
- ^ איתמר אייכנר, נתניהו: ישראל לא מחויבת להסכם, מאות מיליארדים למאמץ להשמדת ישראל, באתר ynet, 14 ביולי 2015
- ^ רועי קייס, סעודיה מתרצה: תומכים בהסכם הגרעין, באתר ynet, 5 בספטמבר 2015
- ^ הזוכים הם דייוויד פוליצר, דייוויד גרוס, פרנק וילצ'ק, לאון קופר וברטון ריכטר
- ^ 29 U.S. Scientists Praise Iran Nuclear Deal in Letter to ObamaBy WILLIAM J. BROADAUG. 8, 2015, הניו יורק טיימס, 8 באוגוסט 2015
- ^ סוכנויות הידיעות, חיזוק לאובמה: 29 מדענים בכירים הביעו תמיכה בהסכם הגרעין, באתר וואלה!, 9 באוגוסט 2015
- ^ 36 Retired U.S. Generals and Admirals Announce Support of Iran Deal, הארץ, 12 באוגוסט 2015
- ^ עמרי נחמיאס, אובמה: "צה"ל מודה שהסכם הגרעין עובד ושינה את כללי המשחק", באתר וואלה!, 5 באוגוסט 2016
- ^ אמיר בוחבוט ואמיר תיבון, משרד הביטחון לאובמה: הסכם הגרעין – כמו ההסכמים עם הנאצים, באתר וואלה!, 5 באוגוסט 2016
- ^ אמיר בוחבוט, משרד הביטחון מתנצל: "ההסכם עם איראן אינו כמו הסכם מינכן", באתר וואלה!, 8 באוגוסט 2016
- ^ 24.0 24.1 24.2 מתי שטיינברג, הגרעין האיראני: התמדת הפרדיגמה הכושלת, באתר הפורום לחשיבה אזורית, 11.04.2021
- ^ מערכת ישראל היום, טראמפ על הסכם הגרעין עם איראן: אם לא נשפר אותו - נבטל אותו, באתר ישראל היום, 13 באוקטובר 2017.
- ^ סבא"א: אירן הפרה את הסכם הגרעין והעשירה אורניום מעבר לרמה המותרת, באתר מאקו, 11 בנובמבר 2020
- ^ ישראל החלה להיערך לתקיפה באיראן, למקרה שתפרוץ לעבר הגרעין | הסיפור המלא, באתר ynet, 2021-07-15
- ^ דניאל סלאמה וסוכנויות הידיעות, חברות נוטשות את איראן; צרפת: חייבים למנוע זאת, באתר ynet, 17 במאי 2018
- ^ ארה"ב החלה רשמית בהליך החזרת הסנקציות הבינלאומיות על איראן - וואלה! חדשות, באתר וואלה!News, 2020-08-20
- ^ 13 מתוך 15 חברות מועצת הביטחון של האו"ם מתנגדות להשבת הסנקציות על איראן, באתר Haaretz הארץ
- ^ המשבר היזום: כך מתכננות ארה"ב וישראל ללחוץ על איראן, באתר ynet, 2020-07-10
- ^ ג'ורנל, וול סטריט (2021-04-17). "החייאת הסכם הגרעין של איראן: למה לצפות מהשיחות ומה בסיכון". Globes. נבדק ב-2021-07-15.
- ^ ארה"ב ואיראן למעשה הסכימו לחזור להסכם הגרעין, אלה המכשולים האחרונים, באתר ynet, 2021-06-21
| ברק אובמה | ||
|---|---|---|
| משפחה | ברק אובמה האב (אב) • אן דנהאם (אם) • מישל אובמה (רעיה) • מלאייה אובמה (בת) • נטאשה "סשה" אובמה (בת) • בו (כלב) | 
|
| ספרים | חלומות מאבי (1995) • תעוזת התקווה (2006) • ארץ מובטחת (2020) | |
| הנצחה | המרכז הנשיאותי על שם ברק אובמה • הר אובמה • אפטוסטיכוס ברקאובמהי • ברק אובמה פלאזה | |
| נשיא ארצות הברית ה-44 | ||
| מערכות בחירות | הבחירות לנשיאות 2008 • הבחירות לנשיאות 2012 | |
| אירועים מרכזיים בכהונתו | מלחמת אפגניסטן (2001-2014) • מלחמת עיראק (2003–2011) • אובמה-קר (2010) • פרשת קייבלגייט (2010) • גל סופות הטורנדו בארצות הברית (2011) • מבצע חנית נפטון (2011) • הטבח בבית הספר היסודי סנדי הוק (2012) • הפיגוע במרתון בוסטון (2013) • מתקפת ההאקרים על סרטי סוני (2014) • הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית (2015) | |
| קבינט | ג'ו ביידן (סגן הנשיא) • הילרי קלינטון (מזכירת המדינה) • ג'ון קרי (מזכיר המדינה) • רוברט גייטס (מזכיר ההגנה) • ליאון פאנטה (מזכיר ההגנה) • צ'אק הייגל (מזכיר ההגנה) • אשטון קרטר (מזכיר ההגנה) | |
| שונות | השבעתו הראשונה לנשיאות (2009) • נאומו באוניברסיטת קהיר • כרזת ה"תקווה" (2008) | |
34583480הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית