הכרה בישראל

מדינות אשר מכירות במדינת ישראל

מדינות אשר ניתקו את יחסיהן עם מדינת ישראל

מדינות אשר ביטלו את הכרתן במדינת ישראל

מדינות אשר מעולם לא הכירו במדינת ישראל

הכרה בישראל היא הכרה דיפלומטית במדינת ישראל בקרב מדינות העולם. מעמדה של ישראל נתון במחלוקת בשל הסכסוך הישראלי-ערבי ונכון לשנת 2023, מבין שאר 192 המדינות החברות באו"ם, 163 מכירות בישראל.

היסטוריה

הכרה בישראל דה-פקטו ודה-יורה

ב-14 במאי 1948 הוקמה מדינת ישראל עם הכרזת העצמאות אשר נישאה בבית דיזנגוף. הליגה הערבית ומדינות ערב התנגדו לכל חלוקה של ארץ ישראל ולהקמת מדינה יהודית. בשל כך הללו נקטו בפעולה צבאית נגד המדינה, אשר נחשבת בישראל למלחמת העצמאות. עם הכרזת העצמאות הוקמה גם הממשלה הזמנית של ישראל, שזכתה בתוך זמן קצר בהכרה דה פקטו של ארצות הברית, ואחריה איראן (אף על פי שהצביעה נגד תוכנית החלוקה של האו"ם), איסלנד, ניקרגואה, רומניה ואורוגוואי. ב-15 במאי 1948 גואטמלה הייתה המדינה השנייה שהכירה בישראל דה יורה לאחר ארצות הברית,^[1]^[2] ולאחריה הצטרפו ברית-המועצות ניקרגואה, צ'כוסלובקיה, סרביה ופולין.^[3] ארצות הברית הרחיבה את ההכרה דה-יורה ב-31 בינואר 1949 לאחר מערכת הבחירות לאספה המכוננת.

קבלת ישראל לאו"ם

ב-15 במאי 1948, יממה לאחר הכרזת העצמאות, ישראל פנתה לאו"ם וביקשה להתקבל כחברה מן המניין, אך הבקשה נדחתה על הסף במועצת הביטחון. גם הפנייה השנייה של ישראל, ב-17 בדצמבר 1948, נדחתה על ידי מועצת הביטחון,^[4] הפעם בהצבעה, שתוצאותיה היו 5 בעד, 1 נגד ו-5 נמנעו. סוריה הייתה המתנגדת היחידה; ארצות הברית, ארגנטינה, קולומביה, ברית המועצות הצביעו בעד ובלגיה, בריטניה, קנדה, סין וצרפת נמנעו.

הפנייה השלישית של ישראל הייתה לאחר הבחירות לאספה המכוננת. ב-4 במרץ 1949, בהחלטה 69 של מועצת הביטחון של האו"ם, נאמר שישראל היא מדינה שוחרת שלום, ומועצת הביטחון ממליצה על קבלתה כחברה באו"ם. בהצבעה, נציג מצרים נמנע ונציג הממלכה המאוחדת לא הופיע כלל לדיון. בעד ההחלטה הצביעו סין, צרפת, ארצות הברית, ברית המועצות, ארגנטינה, קנדה, קובה, נורווגיה, והרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית.

ב-11 במאי 1949 אישרה העצרת הכללית של האומות המאוחדות ברוב של שני שלישים את הבקשה להכניס את ישראל לאו"ם בהחלטה 273 של העצרת הכללית של האו"ם. בהצבעה באספה הכללית הצביעו 37 בעד, 12 נגד ו-9 נמנעו. המדינות שהצביעו בעד היו ארגנטינה, אוסטרליה, בוליביה, קנדה, צ'ילה, סין, קולומביה, קוסטה ריקה, קובה, צ'כוסלובקיה, הרפובליקה הדומיניקנית, אקוודור, צרפת, גואטמלה, האיטי, הונדורס, איסלנד, ליבריה, לוקסמבורג, מקסיקו, הולנד, ניו זילנד, ניקרגואה, נורווגיה, פנמה, פרגוואי, פרו, הפיליפינים, פולין, אוקראינה, דרום אפריקה, ברית המועצות, ארצות הברית, אורוגוואי, ונצואלה ויוגוסלביה. מקרב המתנגדות היו שש משבע חברות הליגה הערבית (מצרים, עיראק, לבנון, סעודיה, סוריה ותימן) וכן אפגניסטן, בורמה, אתיופיה, הודו, איראן (שהכירה לפני כן בישראל דה פקטו) ופקיסטן. הנמנעות היו בלגיה, ברזיל, דנמרק, אל סלוודור, יוון, סיאם, שוודיה, טורקיה והממלכה המאוחדת. רבות מהמדינות שהצביעו בעד כבר הכירו בישראל, לפחות דה פקטו, עוד לפני ההצבעה באו"ם.

שנות השישים והשבעים

עד לסוף שנות ה-60 רקמה ישראל יחסים דיפלומטיים עם רוב מדינות מערב אירופה, אמריקה הצפונית והדרומית, וחלק ניכר ממדינות אפריקה.

לאחר מלחמת ששת הימים הופעל לחץ דיפלומטי וצבאי רב על ישראל, ומדינות ערב איימו להטיל אמברגו נפט על מדינות שקיימו יחסים דיפלומטיים עם ישראל. כתוצאה מכך ניתקו מדינות רבות באפריקה ובאסיה את יחסיהן עם ישראל. גם מדינות הגוש הסובייטי תמכו בחרם הערבי, ורובן ניתקו בשנת 1967 את קשריהן הדיפלומטיים עם ישראל, בהן ברית המועצות, פולין, צ'כוסלובקיה, הונגריה ובולגריה. לאחר קריסת ברית המועצות ב-1991 חידשו מדינות אלה את היחסים דיפלומטיים עם ישראל.

בעקבות ועידת ח'רטום (1967) ומשבר האנרגיה העולמי (1973) ניתקו מדינות רבות את יחסיהן הדיפלומטיים עם ישראל, בהן מדינות מאמריקה הלטינית (בוליביה, קובה, ניקרגואה וונצואלה), מהליגה הערבית (מאוריטניה), מאפריקה (צ'אד, גינאה, מאלי וניז'ר) וכן איראן (עוד לפני המהפכה האסלאמית). רוב היחסים עם מדינות אלה לא שוקמו.

משנות השמונים ואילך

בעקבות ההכרה של אש"ף בישראל והתקדמות בתהליך השלום הישראלי-פלסטיני, שוקמו היחסים הדיפלומטיים עם מדינות רבות באפריקה ואסיה ואף עם מספר מדינות ערביות. קריית הוותיקן הכירה בישראל באופן רשמי בשנת 1994.

בשנת 2002 הליגה הערבית הציעה הכרה של מדינות ערב בישראל, כחלק מיוזמת השלום הערבית.

בעקבות מלחמת לבנון השנייה (2006) והסגר על רצועת עזה (2007) הורעו או הושעו היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לבין מספר מדינות.

היחסים בין צ'אד נותקו ב-28 בנובמבר 1972, וחודשו ב-20 בינואר 2019.^[5]

בספטמבר 2020, איחוד האמירויות הערביות ובחריין הכירו במדינת ישראל.

בדצמבר 2020 בהוטן הכירה במדינת ישראל,^[6] ואליה הצטרפה מרוקו באותו החודש. כמו כן, סודאן הכירה במדינת ישראל בינואר 2021.

בפברואר 2021 קוסובו הכירה במדינת ישראל, ופתחה שגרירות בירושלים במרץ של אותה השנה.^[7]

המצב כיום

נכון לשנת 2023, 23 מדינות החברות באו"ם לא מכירות במדינת ישראל, בהן 14 מדינות החברות בליגה הערבית (אלג'יריה, ג'יבוטי, כווית, לבנון, לוב, סומליה, סוריה, עומאן, עיראק, ערב הסעודית, קומורו, קטר, תוניסיה ותימן), 7 מדינות חברות הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי (אינדונזיה, איראן, אפגניסטן, בנגלדש, ברוניי, מלזיה ופקיסטן), ו-2 מדינות נוספות (קובה וקוריאה הצפונית).

חלק מהמדינות אינן מאפשרות כניסת בעלי דרכונים של מדינות אחרות, שבהם מופיעה אשרת כניסה לישראל.

ישנן גם 7 מדינות (בוליביה, בליז, ונצואלה, מאוריטניה, מאלי, האיים המלדיביים וניז'ר) אשר מכירות במדינת ישראל, אך ניתקו את היחסים הדיפלומטים עמה.

רשימת המדינות

= מדינות שניתקו קשרים דיפלומטיים עם ישראל

= מדינות ללא קשרים דיפלומטיים עם ישראל או הכרה בה

= מדינות שביטלו את הכרתן בישראל

	שם המדינה^[א]	תאריך הכרה בישראל ^{(דה יורה)}	הערות
	אוגנדה אוגנדה	לא ידוע	היחסים נותקו ב-30 במרץ 1972 וחודשו בשנת 1994 אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות בקניה)
	אוזבקיסטן אוזבקיסטן	21 בפברואר 1992	שגרירות בטשקנט
	אוסטריה אוסטריה	5 במרץ 1949	שגרירות בווינה
	אוסטרליה אוסטרליה	29 בינואר 1949	שגרירות בקנברה
	אוקראינה אוקראינה	26 בדצמבר 1991	שגרירות בקייב
	אורוגוואי אורוגוואי	19 במאי 1948	באוגוסט 2023 הכריז נשיא אורוגוואי לואיס לאקאז'ה פו על כוונתו לפתוח משרד דיפלומטי בירושלים.^[8]
	אזרבייג'ן אזרבייג'ן	7 באפריל 1992	שגרירות בבאקו
	איחוד האמירויות הערביות	15 בספטמבר 2020	בנובמבר 2015 נפתחה נציגות ישראלית באבו דאבי.^[9] באוגוסט 2020 הכירה בישראל במסגרת הסכם איחוד האמירויות–ישראל, אשר נחתם ב-15 בספטמבר 2020. ב-2021 נפתחה שגרירות ישראל באבו דאבי. במקביל פועלת בדובאי הקונסוליה הישראלית
	איטליה איטליה	8 בפברואר 1949	שגרירות ברומא
	איי בהאמה איי בהאמה	24 בספטמבר 1974	אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות במקסיקו)
	איי מרשל	16 בספטמבר 1987	אין שגרירות (התיאום נעשה דרך שגריר איי מרשל בישראל)
	איי סיישל איי סיישל	ספטמבר 1992	אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגריר בקניה)
	איי שלמה	ינואר 1989	אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגריר איי שלמה בישראל)
ללא קשרים	אינדונזיה אינדונזיה
	איסלנד איסלנד	11 בפברואר 1949	אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגריר בנורווגיה)
ביטלה את הכרתה בישראל	איראן איראן		הכירה בישראל דה פקטו ב-14 במרץ 1950. אולם, הקשרים נותקו וההכרה בישראל בוטלה - כל זאת בעקבות המהפכה האיראנית, ולאחר הימלטות צוות השגרירות הישראלית ממנה ב-18 בפברואר 1979. מוגדרת כאחת ממדינות האוייב המרות ביותר של מדינת ישראל.
	אירלנד אירלנד	ינואר 1975	שגרירות בדבלין
	אל סלוודור אל סלוודור	11 בספטמבר 1948	אל סלוודור מיוצגת כיום בישראל בשגרירותה בהרצליה.^[^{דרוש מקור]} בעוד ישראל החזיקה בעבר שגרירות בסן סלוודור, אם כי זו נסגרה במשך השנים, עקב קיצוץ בתקציב משרד החוץ.^[^{דרוש מקור]}
	אלבניה אלבניה	16 באפריל 1949	יחסים דיפלומטים רשמיים מתקיימים משנת 1991 שגרירות בטירנה
ללא קשרים	אלג'יריה אלג'יריה
	אנגולה	16 באפריל 1992	שגרירות בלואנדה
	אנדורה	13 באפריל 1994	אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות בספרד)
	אנטיגואה וברבודה	22 ביוני 1983	אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות ברפובליקה הדומיניקנית)
	אסטוניה אסטוניה	9 בינואר 1992	אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות בפינלנד)
ללא קשרים	אפגניסטן אפגניסטן
	אקוודור אקוודור	2 בפברואר 1949	שגרירות בקיטו במאי 2022, נשיא אקוודור גיירמו לאסו, אשר ביקר בישראל, הודיע כי מדינתו תשנה את מדיניות ההצבעה שלה באו"ם ותצביע לצידה של ישראל.^[10]
	ארגנטינה ארגנטינה	14 בפברואר 1949	שגרירות בבואנוס איירס בפברואר 2024 הגיע לישראל הנשיא חאבייר מיליי לביקור רשמי בישראל במסגרתו הודיע הנשיא כי שגרירות ארגנטינה בהרצליה תעבור לירושלים, הכיר בירושלים כבירת ישראל ואף ביקר בכותל המערבי וגינה את התקפת חמאס במסגרת מלחמת חרבות ברזל.^[^{דרוש מקור]}
	אריתריאה אריתריאה	6 במאי 1993	אין שגרירות (השגרירות נסגרה ב-2022)
	ארמניה ארמניה	4 באפריל 1992	אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגרירות בגאורגיה)
	ארצות הברית ארצות הברית	14 במאי 1948	שגרירויות בוושינגטון
	אתיופיה אתיופיה	24 באוקטובר 1961	שגרירות באדיס אבבה
	בהוטן בהוטן	12 בדצמבר 2020^[11]
	בוטסואנה בוטסואנה	אין תאריך מדויק	התקיימו יחסים דיפלומטים משנת 1966 (עצמאות המדינה) ועד אוקטובר 1973 (מלחמת יום כיפור). היחסים חודשו בשנת 1994 (הסכמי אוסלו) אין שגרירות (תיאום נעשה דרך קונסול הכבוד של ישראל בבוטסואנה ושגרירות ישראל בדרום אפריקה)
	בולגריה בולגריה	4 בדצמבר 1948	היחסים נותקו ב-10 ביוני 1967 (בזמן מלחמת ששת הימים) וחודשו ב-3 במאי 1990 שגרירות בסופיה
ניתקו את היחסים	בוליביה בוליביה	24 בפברואר 1949	ניתקה את קשריה הדיפלומטים עם ישראל ב-2009 בעקבות מבצע עופרת יצוקה. חידשה את היחסים בשנת 2019. ב-2023 ניתקה בשנית את היחסים בעקבות מלחמת חרבות ברזל.
	בוסניה והרצגובינה בוסניה והרצגובינה	26 בספטמבר 1997	אין שגרירות במדינה (תיאום נעשה דרך שגריר בוסניה בישראל)
	בורונדי בורונדי	לא ידוע	אין שגרירות במדינה (תיאום נעשה דרך השגרירות באתיופיה)
	בורקינה פאסו בורקינה פאסו	5 ביולי 1961	אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות בחוף השנהב)
	בחריין בחריין	15 בספטמבר 2020	הסכם בחריין–ישראל נחתם ב-15 בספטמבר 2020 בבית הלבן, ביחד עם איחוד האמירויות הערביות.
	בלגיה בלגיה	15 בינואר 1950	שגרירות בבריסל
ניתקו את יחסים	בליז בליז	6 בספטמבר 1984	ניתקו את היחסים עקב מלחמת חרבות הברזל 2023
	בלארוס בלארוס	10 ביולי 1991	11 במאי 1949 (דה פקטו)^[12] שגרירות במינסק
ללא יחסים	בנגלדש בנגלדש
	בנין בנין	5 בדצמבר 1984	אין שגרירות במדינה (תיאום נעשה דרך השגרירות באתיופיה)
	ברבדוס ברבדוס	29 באוגוסט 1967	אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות ברפובליקה הדומיניקנית)
ללא יחסים	ברוניי ברוניי
	ברזיל ברזיל	7 בפברואר 1949	שגרירות בברזיליה
	בריטניה (הממלכה המאוחדת) הממלכה המאוחדת	28 באפריל 1950	שגרירות בלונדון
	גאורגיה גאורגיה	יוני 1992	שגרירות בטביליסי
	גאנה גאנה	לא ידוע	היחסים נותקו באוקטובר 1973 (מלחמת יום כיפור) ושוקמו ב-2011, עם פתיחתה של שגרירות ישראל בעיר הבירה אקרה
	גבון גבון	29 בספטמבר 1973	אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגרירות גבון בישראל)
	גואטמלה גואטמלה	19 במאי 1948	שגרירות בגואטמלה-סיטי לגואטמלה יש שגרירות בירושלים, ולישראל יש שגרירות בעיר גואטמלה סיטי, האמונה גם על הונדורס. שגרירות גואטמלה שכנה רוב השנים בהרצליה, אך בעקבות הכרזת נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על העברת שגרירות ארצות הברית לירושלים, הועברה גם שגרירות גואטמלה ב-1 במאי 2018. שגרירת גואטמלה בישראל מנובמבר 2020 היא אולגה הוליסה אנזוטו אגיולר.^[13]
ללא יחסים	ג'יבוטי ג'יבוטי
	גינאה גינאה	לא ידוע	אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות בסנגל)
	גינאה ביסאו גינאה ביסאו	מרץ 1994	אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות בגבון)
	גינאה המשוונית גינאה המשוונית	לא ידוע	אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות בקמרון)
	גמביה גמביה	לא ידוע	אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות בסנגל)
	ג'מייקה ג'מייקה	ינואר 1962	אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות ברפובליקה הדומיניקנית)
	גרמניה גרמניה	12 במאי 1965	שגרירות בברלין
	גרנדה	ינואר 1975	אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות ברפובליקה הדומיניקנית)
	דומיניקה	ינואר 1978	אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות ברפובליקה הדומיניקנית)
	דנמרק דנמרק	2 בפברואר 1949	שגרירות בקופנהגן
	דרום אפריקה דרום אפריקה	24 במאי 1948	שגרירות בפרטוריה
	דרום סודאן דרום סודאן	28 ביולי 2011	אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגרירות דרום סודאן בישראל)
	האיטי האיטי	26 בפברואר 1949	אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות ברפובליקה הדומיניקנית)
	הודו הודו	17 בספטמבר 1950	שגרירות בניו דלהי
	הולנד הולנד	11 במאי 1949	שגרירות בהאג
	הונגריה הונגריה	24 במאי 1948	שגרירות בבודפשט
	הונדורס הונדורס	8 בנובמבר 1948	לישראל היתה שגרירות בטגוסיגלפה, ולהונדורס היתה שגרירות בירושלים^[14]. קונסול הכבוד של הונדורס בישראל הוא אלכסנדר פרננד. ב-4 בנובמבר 2023, במהלך מלחמת חרבות ברזל, הונדורס החזירה את השגריר שלה בישראל להתייעצויות בטענה ל"הפרות של המשפט ההומניטרי הבינלאומי שישראל מבצעת ברצועת עזה".^[^{דרוש מקור]}
ניתקו את היחסים	המלדיביים האיים המלדיביים	1965	היחסים נותקו בשנת 1974, בעקבות מלחמת יום הכיפורים, חודשו בשנת 2008 ונותקו בשנית בשנת 2014, בעקבות מבצע צוק איתן
	הפיליפינים הפיליפינים	1 באפריל 1949	שגרירות במנילה
	הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו		בספטמבר 2023 הודיעו ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ונשיא הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו פליקס צ'יסקדי כי ישראל תפתח שגרירות בקינשאסה, וכי קונגו תעביר את שגרירותה בישראל לירושלים.^[15]
	הרפובליקה המרכז אפריקאית		אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות בקמרון)
	וייטנאם וייטנאם	12 ביולי 1993	שגרירות בהאנוי
	ונואטו ונואטו	16 בדצמבר 1993	אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגרירות ונואטו בישראל)
ניתקו את היחסים	ונצואלה ונצואלה	27 ביוני 1948	היחסים נותקו בשנת 2009, ביוזמת הנשיא הוגו צ'אווס
	הוותיקן הוותיקן	30 בדצמבר 1993	שגרירות בוותיקן
	זימבבואה זימבבואה	26 בנובמבר 1993	אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגרירות זימבבואה בישראל)
	זמביה זמביה	1964	אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגרירות זימבבואה בישראל) היחסים בין המדינות נותקו בשנת 1973 וחודשו בשנת 1997
	חוף השנהב חוף השנהב	15 בפברואר 1961	שגרירות באביג'אן
	טג'יקיסטן טג'יקיסטן	אפריל 1992	אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגרירות טג'יקיסטן בישראל)
	טובאלו	יולי 1984	אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגרירות טובאלו בישראל)
	טוגו טוגו	לא ידוע	אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות בחוף השנהב)
	טונגה	יוני 1977	אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגרירות טונגה בישראל)
	טורקיה טורקיה	28 במרץ 1949	שגרירות באנקרה
	טורקמניסטן טורקמניסטן	6 באוקטובר 1993	שגרירות באשגבאט
	טנזניה טנזניה	לא ידוע	אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות בקניה) הקשרים בין המדינות נותקו לאחר מלחמת ששת הימים, אם כי חודשו בשנת 2017
	טרינידד וטובגו טרינידד וטובגו	ינואר 1962	אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות בפנמה)
	יוון יוון	1990	שגרירות באתונה.
	יפן יפן	15 במאי 1952	שגרירות בטוקיו.
	ירדן ירדן	1994	שגרירות בעמאן.
ללא יחסים	כוויית כווית
	כף ורדה כף ורדה	27 ביולי 1994	אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגרירות סנגל)
	לאוס לאוס	1955	אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגרירות וייטנאם)
ללא יחסים	לבנון לבנון		ב-1983 נחתם הסכם ישראל-לבנון כניסיון להביא לשלום בין שתי המדינות, שבוטל שנה לאחר מכן. מוגדרת מדינת אויב של ישראל.
ללא יחסים	לוב לוב
ניתקו את היחסים	מאוריטניה מאוריטניה	28 באוקטובר 1999	היחסים נותקו בשנת 2009, בעקבות מבצע עופרת יצוקה
ניתקו את היחסים	מאלי מאלי	27 בספטמבר 1960	היחסים נותקו בשנת 1973, בעקבות מלחמת יום הכיפורים
	מיאנמר (בורמה) מיאנמר		שגרירות ביאנגון
	מיקרונזיה מיקרונזיה	1988	מאז ועד היום נחשבת מיקרונזיה, בדומה למדינות איים נוספות באוקיינוס השקט כגון איי מרשל, נאורו, סמואה ופלאו, כתומכת עקבית של מדינת ישראל בגופים בינלאומיים, ובין היתר במסגרת דיונים והצבעות בארגון האו"ם.
	מלאווי מלאווי	יולי 1964
ללא יחסים	מלזיה מלזיה
	מצרים מצרים	26 במרץ 1979	שגרירות בקהיר
	מקדוניה הצפונית מקדוניה הצפונית	7 בדצמבר 1995
	מקסיקו מקסיקו	1950	שגרירות במקסיקו סיטי
	מרוקו מרוקו	22 בדצמבר 2020	היחסים בין המדינות התחילו ב-1994 בעקבות הסכמי אוסלו ונותקו בשנת 2000 בעקבות האינתיפאדה השנייה. בדצמבר 2020, נחתם הסכם ישראל–מרוקו ובו מרוקו הכירה בישראל ולחלופין^[16]
	נאורו נאורו		אין שגרירות
	נורווגיה נורווגיה	3 בפברואר 1949	שגרירות באוסלו
	ניגריה ניגריה	1960	שגרירות באבוג'ה
	ניו זילנד ניו זילנד	18 ביולי 1950	שגרירות בוולינגטון
ניתקו את היחסים	ניז'ר ניז'ר	1960	היחסים נותקו בשנת 1973, בעקבות מלחמת יום הכיפורים, חודשו בשנת 1996 ונותקו בשנית בשנת 2002, בעקבות האינתיפאדה השנייה
	ניקרגואה ניקרגואה		אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגרירות ישראל בקוסטה ריקה) היחסים בין המדינות נותקו בשנת 2010 בעקבות פרשת משט לעזה המרמרה לרצועת עזה, אם כי חודשו בשנת 2017.
	סודאן	6 בינואר 2021	אין שגרירות היחסים בין המדינות כוננו ב-2021 כחלק מהסכם ישראל–סודאן אחרי עשרות שנות עוינות.
ללא יחסים	סומליה
ללא יחסים	סוריה		מוגדרת מדינת אויב של ישראל
	סרביה	1992	שגרירות בבלגרד
	סרי לנקה	מרץ 1955	אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגרירות ישראל בהודו) היחסים כוננו ונותקו מספר פעמים.
ללא יחסים	עומאן		קיימה בעבר רק יחסים כלכליים עם ישראל, אשר נותקו בשנת 2000
ללא יחסים	עיראק		מוגדרת מדינת אויב של ישראל
ללא יחסים	ערב הסעודית
	פולין	מאי 1948	שגרירות בוורשה היחסים נותקו ב-1967 בעקבות מלחמת ששת הימים, וחודשו בשנת 1990 עם נפילת המשטר הקומוניסטי בפולין.
ללא יחסים	פקיסטן
ביטלה את הכרתה בישראל	קובה		הכירה בישראל דה פקטו ב-14 בינואר 1949. הקשרים נותקו וההכרה בישראל בוטלה ב-9 בספטמבר 1973, לאחר השתייכות שתי המדינות למחנות עוינים במהלך המלחמה הקרה.
ללא יחסים	קומורו
	קוסובו	פברואר 2021^[7]
ללא יחסים	קוריאה הצפונית
ללא יחסים	קטר		קיימה בעבר רק יחסים כלכליים עם ישראל, אשר נותקו בשנת 2009
ללא יחסים	תוניסיה		קיימה בעבר רק יחסים כלכליים עם ישראל, אשר נותקו בשנת 2000
ללא יחסים	תימן

^ הקישורים הפנימיים מתייחסים לערכים אודות היחסים בין המדינות. אם לא קיים ערך שכזה, הקישור יהיה לערך אודות המדינה.

ראו גם

חרם על ישראל, חרם על ההתנחלויות, החרמת ישראל בספורט

הערות שוליים

^ אריאל כהנא, ‏הראשונה לעלות: שגרירות גואטמלה החלה לפעול מירושלים, בעיתון מקור ראשון, 1 במאי 2018
^ כרוניקה של העם היהודי בעת החדשה, באתר מכללת ספיר
^ ארכיון מדינת ישראל, חצ-2391/3.
^ ד"ר ר. וואלטש, נכשלה בקשת ישראל להתקבל לאו"מ, הארץ, 19 בדצמבר 1948
^ אריאל כהנא, ‏יוצאים לדרך חדשה: נתניהו ונשיא צ'אד סיכמו על כינון יחסים דיפלומטיים, באתר ישראל היום, 20 בינואר 2019
^ ישראל כוננה יחסים רשמיים עם ממלכת בהוטן, באתר וואלה!‏, 12 בדצמבר 2020
^ ^7.0 ^7.1 אריאל כהנא, ‏שגרירות שלישית בירושלים - גם קוסובו פתחה נציגות: "כבוד גדול", באתר ישראל היום, 15 במרץ 2021
^ בשורה: אורגוואי הודיעה על כוונתה לפתוח משרד דיפלומטי בישראל, באתר עכשיו 14, 16 באוגוסט 2023
^ חדשות 2, ‏נציגות ישראלית ראשונה באבו דאבי, באתר ‏מאקו‏‏, ‏27 בנובמבר 2015‏
^ נשיא אקוודור: "נשנה את המדיניות ונצביע באו"ם ביחד עם ישראל", באתר ynet, 12 במאי 2022
^ Joint Press Statement on the Establishment of Diplomatic Relations between the Kingdom of Bhutan and the State of Israel, משרד החוץ של בהוטן, ‏12 בדצמבר 2020
^ כחלק מההרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הבלארוסית אשר השתייכה לברית המועצות
^ מקור: אלמוג אמר, נשיא המדינה קיבל כתבי האמנה של שגרירים מרחבי העולם, באתר חדשות מבזק לייב, 11 בנובמבר 2020.
^ אריאל כהנא, בנט בחניכת שגרירות הונדורס בירושלים: "אדוני הנשיא, אתה חבר אמת של ישראל", באתר ישראל היום, ‏24 ביוני 2021
^ ישראל תפתח שגרירות בקונגו, שתעביר את הנציגות לי-ם; מאות הפגינו בעד נתניהו, באתר ynet, 22 בספטמבר 2023
^ נחתם ההסכם עם מרוקו: הנציגויות ייפתחו בעוד שבועיים, באתר ynet, 22 בדצמבר 2020

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38388578הכרה בישראל

[8] הקישורים הפנימיים מתייחסים לערכים אודות היחסים בין המדינות. אם לא קיים ערך שכזה, הקישור יהיה לערך אודות המדינה.

[1] אריאל כהנא, ‏הראשונה לעלות: שגרירות גואטמלה החלה לפעול מירושלים, בעיתון מקור ראשון, 1 במאי 2018

[2] כרוניקה של העם היהודי בעת החדשה, באתר מכללת ספיר

[3] ארכיון מדינת ישראל, חצ-2391/3.

[4] ד"ר ר. וואלטש, נכשלה בקשת ישראל להתקבל לאו"מ, הארץ, 19 בדצמבר 1948

[5] אריאל כהנא, ‏יוצאים לדרך חדשה: נתניהו ונשיא צ'אד סיכמו על כינון יחסים דיפלומטיים, באתר ישראל היום, 20 בינואר 2019

[6] ישראל כוננה יחסים רשמיים עם ממלכת בהוטן, באתר וואלה!‏, 12 בדצמבר 2020

[קוסובו-7] 7.0 ^7.1 אריאל כהנא, ‏שגרירות שלישית בירושלים - גם קוסובו פתחה נציגות: "כבוד גדול", באתר ישראל היום, 15 במרץ 2021

[9] בשורה: אורגוואי הודיעה על כוונתה לפתוח משרד דיפלומטי בישראל, באתר עכשיו 14, 16 באוגוסט 2023

[10] חדשות 2, ‏נציגות ישראלית ראשונה באבו דאבי, באתר ‏מאקו‏‏, ‏27 בנובמבר 2015‏

[11] נשיא אקוודור: "נשנה את המדיניות ונצביע באו"ם ביחד עם ישראל", באתר ynet, 12 במאי 2022

[12] Joint Press Statement on the Establishment of Diplomatic Relations between the Kingdom of Bhutan and the State of Israel, משרד החוץ של בהוטן, ‏12 בדצמבר 2020

[13] כחלק מההרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הבלארוסית אשר השתייכה לברית המועצות

[14] מקור: אלמוג אמר, נשיא המדינה קיבל כתבי האמנה של שגרירים מרחבי העולם, באתר חדשות מבזק לייב, 11 בנובמבר 2020.

[שגרירות-15] אריאל כהנא, בנט בחניכת שגרירות הונדורס בירושלים: "אדוני הנשיא, אתה חבר אמת של ישראל", באתר ישראל היום, ‏24 ביוני 2021

[16] ישראל תפתח שגרירות בקונגו, שתעביר את הנציגות לי-ם; מאות הפגינו בעד נתניהו, באתר ynet, 22 בספטמבר 2023

[17] נחתם ההסכם עם מרוקו: הנציגויות ייפתחו בעוד שבועיים, באתר ynet, 22 בדצמבר 2020

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[א]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

הכרה בישראל

תוכן עניינים

היסטוריה

הכרה בישראל דה-פקטו ודה-יורה

קבלת ישראל לאו"ם

שנות השישים והשבעים

משנות השמונים ואילך

המצב כיום

רשימת המדינות

ראו גם

הערות שוליים

תפריט ניווט

	יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: פרטים רבים לא נראים נכונים ובלי מקורות..
	אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.	שכתוב

	יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. חסרים פרטים.
	הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.	עריכה

הכרה בישראל

היסטוריה

הכרה בישראל דה-פקטו ודה-יורה

קבלת ישראל לאו"ם

שנות השישים והשבעים

משנות השמונים ואילך

המצב כיום

רשימת המדינות

ראו גם

הערות שוליים

תפריט ניווט

חיפוש