פנסיה
שוק העבודה |
פנסיה או גמלה (גמלא בארמית)[1] היא תשלום חודשי המשולם לעמית לאחר פרישתו מהעבודה (פרישה בגיל פרישה או פרישה מוקדמת[2] טרם גיל הפרישה), באירוע נכות לפני הפרישה מהעבודה או תשלום לשארים בעקבות אירוע פטירה של העמית/ה הן במהלך העבודה או לאחר הפרישה מעבודה.[3][4]
מקבל הפנסיה קרוי גמלאי[1] או פנסיונר.
מטרת תוכניות הפנסיה
מטרת תוכניות הפנסיה השונות והרציונל שלהן הם להבטיח לאדם העובד ולשאריו, התלויים בו בפרנסתם, המשך זרם ההכנסות שיחליף את מקור ההכנסה הכלכלי שנפסק בשל נכות, מוות או זקנה. גובה הפנסיה קשור ברמת ההכנסה המבוטחת של העובד, בתקופת עבודתו, ובתקופת העבודה שבה היה מבוטח בפנסיה ושבה היה צפוי להיות מבוטח אלמלא הפסקת עבודתו מסיבות שאינן תלויות בו (נכות ומוות).[4]
סוגי פנסיה
סוגי הפנסיה העיקריים הם:
- פנסיית זקנה - פנסיה המשולמת לזכאים החל בהגיעם לגיל מסוים ולכל חייהם. בדרך כלל, גיל הזכאות לפנסיה הוא גיל הפרישה (גיל הפרישה שהיה נהוג בישראל מראשיתה עד שנת 2004 הוא 65 שנה לגברים ו-60 שנה לנשים. על פי חוק גיל פרישה,[5] הועלה גיל זה בהדרגה ל-67 שנה לגברים ו-62 שנה לנשים). עם זאת, בתוכניות פנסיה שונות (פרטיות, ציבוריות וממשלתיות) ניתן להגדיר גיל פרישה השונה מגיל הפרישה הכלל ארצי או גילי פרישה מיוחדים למקצועות שונים. כמו כן, בתוכניות פנסיה שונות ניתן להקדים את הפרישה לפני גיל הפרישה הרגיל (בדרך כלל תמורת הפחתה של שיעור הפנסיה) או לדחות את מועד הפרישה (בדרך כלל עם תוספת לפנסיה בשל הדחייה). יציאה לפנסיה לפני גיל הפרישה קרויה פנסיה מוקדמת.
- פנסיית נכות - פנסיה המשולמת במקרה של איבוד כושר העבודה. פנסיית נכות יכולה להיות משולמת לתקופה מוגבלת (פנסיית נכות זמנית, במקרה של איבוד זמני של כושר העבודה) או לכל התקופה עד הגיע הנכה לזכות קבלת פנסיית זקנה (פנסיית נכות תמידית). הפנסיה יכולה להיות פנסיית נכות מלאה (במקרה איבוד מלוא כושר העבודה, או 75% מכושר זה) או פנסיה נכות חלקית (כאשר משולמת פנסיית נכות מופחתת המהווה פיצוי על איבוד חלקי של כושר העבודה).
- פנסיית שאירים - פנסיה המשולמת לשאירי הזכאי (העובד המבוטח בפנסיה או האדם שבוטח באופן פרטי או הפנסיונר) במקרה של מותו. המוגדרים כשאירים הם: בן/בת הזוג של הנפטר, ילדיו של הנפטר (עד הגיעם לגיל מסוים, 18 או 21 או אף לכל החיים אצל יתומים שאינם מסוגלים לכלכל את עצמם) וכן פנסיות לשאירים אחרים התלויים בנפטר כמוגדר בתקנון תוכנית הפנסיה.
ישראל
מערכת הפנסיה בישראל כוללת שלושה רבדים:
- פנסיה בסיסית - קצבת זקנה של הביטוח הלאומי[6]
- פנסיה תעסוקתית או בשמו הנפוץ יותר ביטוח פנסיוני הכולל קרנות פנסיה, פנסיה תקציבית, ביטוחי מנהלים וקופות גמל[7]
- הון וחסכונות עצמיים
מסלולי פנסיה
בישראל שני מסלולים עיקריים המבטיחים פנסיה:
פנסיה תקציבית
פנסיה תקציבית היא פנסיה שבמסגרתה העובדים אינם נדרשים להפריש ממשכורתם סכומים לצורך תשלומי פנסיה עתידיים וכל עול הפנסיה, למעט דמי ניהול המשולמים על ידי העובדים, הוא על המעסיק. הפנסיה ממומנת מתקציב המעסיק בהתאם לכללים שנקבעו. בשירות המדינה כללים אלה נקבעו בחוק שירות המדינה (גמלאות).[8] צירוף מבוטחים חדשים למסלול זה הופסק בתחילת המאה ה-21.
פנסיה צוברת
פנסיה צוברת היא תוכנית חיסכון לפנסיה שאליה מפקידים הן המעסיק והן העובד סכומי כסף הנגזרים מגובה שכרו של העובד לאחד מהמוצרים הפנסיוניים או שילוב של מספר מוצרים פנסיוניים על פי בחירת העובד: קרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח מנהלים. הסכום שנצבר מושקע על ידי החברה המנהלת את המוצר הפנסיוני באפיק השקעה בהתאם לבחירתו של העובד, וישמש בעתיד לצורך תשלום קצבת הפנסיה למבוטח (העובד) לאחר פרישתו. הפנסיה תשולם על ידי הגוף המוסדי (קרן פנסיה, קופת גמל, חברת ביטוח) בו נחסכו הכספים במהלך השנים. במקרים כאלו אחריות תשלום הפנסיה איננה על המעסיק, אלא ממומנת מהחיסכון הפנסיוני (קרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח מנהלים).העובד יכול לבחור מבין 3 סוגים של מוצרים פנסיוניים: קרן פנסיה, ביטוח מנהלים וקופת גמל. יש לזכור כי ישנם הבדלים מהותיים בין מוצר למוצר, ויש לבחון את ההתאמה האישית למוצר הרצוי באמצעות היוועצות בבעל רישיון פנסיוני מוסמך.[9] אפשרויות הפנסיה השונות שניתנות לאזרח בידי יועץ או משווק פנסיוני, צריכות לבוא לידי ביטוי במסמך שנקרא "מסמך הנמקה" והוא יפרט את ההמלצות שהציע לאותו אזרח ואת הבחירה שהוא ביצע, בעקבות או למרות המלצותיו בנושא.[10]
פנסיית חובה
מדינת ישראל הייתה אחת המדינות היחידות בעולם המערבי שלא הייתה לה תוכנית פנסיה חובה הכוללת את כל האוכלוסייה. קיצבת הזקנה של הביטוח הלאומי, המהווה כ-16% מהשכר הממוצע במשק, הייתה ההכנסה היחידה של כ-40% מהשכירים שלא היו מכוסים בביטוח פנסיוני. רק 32% מהשכירים בעשירון התחתון היו מכוסים בביטוח פנסיוני לעומת 82% מהשכירים בעשירון העליון.[11] בתחילת שנות ה-2000 החלו דיונים על החלת פנסיית חובה בישראל.[12] תחילה תוכנן שכל העובדים במשק, שכירים ועצמאים, יבוטחו בפנסיית חובה החל מינואר 2005. ושגובה פנסיית החובה לא יפחת משכר המינימום.[13] תהליכי החקיקה ליישום התוכנית התעכבו,[14] ורק בינואר 2007 הודיע שר האוצר, אברהם הירשזון, על פנסיה חובה אך רק לשכירים, שבמקביל הונהג מס הכנסה שלילי לשכבות החלשות, כפיצוי על הירידה בהכנסת הנטו שלהם עקב הפרשת החובה לפנסייה.[15][16]
החל מ-1 בינואר 2008 קיימת חובת ביטוח פנסיוני לכל השכירים במשק, מכוח צו הרחבה.[17][18]
משהוצא צו הרחבה על ידי שר התמ"ת,[19] הוחלה פנסיית חובה על המעסיקים והעובדים בישראל. החוק חל גם על עובדים זרים.[20] במהלך הבחירות לכנסת העשרים ושלוש, הודיע שרת המשפטים איילת שקד שתקדם חוק לביטול הפנסיה לעובדים זרים.[21][22]
בדצמבר 2009, שר האוצר יובל שטייניץ, יחד עם המפקח על הביטוח ונשיא לשכת העצמאים יהודה טלמון, חתמו על הסכם להשקתה של פנסיית החובה גם לעצמאים.[23][24] אך יישום פנסיית החובה גם לעצמאים התעכב ורק בשנת 2016 הושלמה החקיקה בנושא.[25]
בינואר 2017 נעשה הסכם חדש ומשולב בין ההסתדרות והמעסיקים המקנה שיפור תנאים כמו: תוספת להפרשות (18.5% מהשכר), מתוכם 6% על חשבון העובד והיתר (12.5%) על חשבון המעסיק (6.5% הפרשות מעסיק לרכיב תגמולים ו-6% הפרשות מעסיק לרכיב פיצויים).[26]
חובת ביטוח פנסיוני חלה גם על עצמאים החל משנת 2017.[27]
הפרשת פנסיית החובה חלה על כל עובד לאחר שלושה חודשי העסקה, החל מגיל 21 לגבר ו–20 לאישה. לאחר שלושה חודשי העסקה או בתום שנת המס, המוקדם מביניהם, יש להשלים רטרואקטיבית את תשלום דמי הפנסיה על שלושת חודשי ההעסקה הראשונים. במקרה של עובד שאינו בעל ביטוח פנסיוני קיים, יהיה העובד זכאי לביצוע ההפרשות לאחר שישלים שישה חודשי עבודה.[28]
בשנת 2013 הקים משרד האוצר אתר בשם הר הכסף, אשר מאפשר לאזרחים לבדוק קיום קרנות פנסיה, גמל, השתלמות וביטוחי חיים.[29]
גובה הגמלה החודשית
בקרנות הפנסיה הוותיקות נקבע גובה הפנסיה לפי קריטריונים אחדים:
- מספר שנות ההפרשה לקרן
- אחוז הצבירה השנתי
- גיל הפרישה
- אחוז מענק (אם קיים) המתווסף ביום הפרישה
- סיבת הפרישה
- האם הפנסיה משולמת לגמלאי או ליורשיו
מקובל כי אחוז הפנסיה המרבי יהיה 70% משכרו הקובע של האדם.
בפנסיה תקציבית נהוג שהפנסיה משולמת לפי דרגת הפרישה של הפנסיונר, מוכפלת באחוז הפנסיה שצבר. בקרנות הפנסיה החדשות מחושבת פנסיית זקנה חודשית לפי הסכום שנצבר בקרן עד מועד הפרישה, מחולק במקדם הקצבה שנקבע לפורש לפי מאפייניו, ובהם: גיל הפרישה, תאריך הלידה, מין, תקופת מינימלית לתשלום פנסיה בה בחר הפנסיונר, מצב משפחתי ושיעור הפנסיה המובטח לשאירים. מקדם קצבה מקובל הוא בערך 200, ופירושו שצבירה לדוגמה של מיליון שקל בקרן פנסיה מעניקה קצבה חודשית של 5,000 שקל.
ראו גם
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
ערך מילוני בוויקימילון: פנסיה |
ספר לימוד בוויקיספר: פנסיה |
- רועי מימרן, החסכון הפנסיוני בישראל - מורה נבוכים, באתר ynet, 3 באוקטובר 2012
- פרק בנושא פנסיה בפודקאסט הכלכלי "ערך מוסף", 16 ביוני 2016
- שאול אמסטרדמסקי, בערבות הפנסיה, באתר כלכליסט
- שאול אמסטרדמסקי, באוצר לא רוצים שתדעו שהכסף שלכם אצל אריסון. ודנקנר. ותשובה - על פומביות השקעות קרנות הפנסיה בישראל
- שאול אמסטרדמסקי, המדריך לקריאת דו"ח הפנסיה, באתר כלכליסט, 16 באפריל 2014
- פורום החוסכים לפנסיה בישראל
- מאיר ברק, מדוע נקבע גיל הפרישה ל 65?, במדור "שאל את המומחה" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 16 במאי 2010
- פנסיה, באתר כל זכות
- עשר הנחות היסוד של הפנסיה - הרצאה קצרה של העיתונאי שאול אמסטרדמסקי
- רן לוי, ההיסטוריה של הפנסיה, באתר "עושים היסטוריה" (שידור של הפודקאסט וטקסט מלא שלו)
- שרה מאייר, חיסכון פנסיוני - איך עושים את זה בעולם?, באתר גלובס, 7 בנובמבר 2016
- דליה בנבנישתי, פנסיה – כל מה שאתם באמת צריכים לדעת, באתר "דיומא", 10 בדצמבר 2020
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים- ענת לוי, הכנסת מרכז המחקר והמידע, סוגיות מרכזיות במערכת הפנסיה התעסוקתית בישראל – מפת דרכים, 9 באוקטובר 2013
- שרית מנחם-כרמי ואיל קמחי,מערכת הפנסיה בישראל: מצבה הנוכחי והשינויים הנדרשים בה, יוני 2018
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 רוביק רוזנטל, הזירה הלשונית
- ^ פרישה מוקדמת, באתר כל-זכות
- ^ פנסיה - מושגי יסוד, באתר אלטשולר שחם בית השקעות
- ^ 4.0 4.1 קצבת פנסיה חודשית, באתר כל-זכות
- ^ חוק גיל פרישה, התשס"ד-2004
- ^ אזרח ותיק (קצבת זקנה) - קצבאות והטבות | ביטוח לאומי, באתר www.btl.gov.il
- ^ חיסכון פנסיוני, איפה מתחילים? המדריך היחידי שתצטרכו לקרוא
- ^ חוק שירות המדינה (גמלאות)
- ^ פנסיה צוברת, באתר GOV.IL
- ^ פרופ' ורואה חשבון זיו רייך, רגולציה בתחום החיסכון הפנסיוני וכניסתם של מסמכי ההנמקה לחוק, יולי 2019
- ^ אריה כספי, זיקנתם תבייש, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2001
- ^ בעד פנסיית חובה, באתר הארץ, 17 בדצמבר 2003
- ^ חיים ביאור, פנסיית חובה לכל עובד - לפחות על שכר מינימום, באתר הארץ, 16 בדצמבר 2003
- ^ צבי לביא, אושר בקריאה ראשונה: פנסיית חובה לכל עובד, באתר גלובס, 25 בינואר 2005
- ^ מוטי בסוק, רפורמות האוצר: מס הכנסה שלילי עוד שנה וחצי, פנסיית חובה מ-2009, באתר הארץ, 29 בינואר 2007
- ^ מירב ארלוזורוב, האם פנסיית החובה תבוא על חשבון קצבאות הזיקנה?, באתר הארץ, 29 בינואר 2007
- ^ ראו הצו שפורסם ב ילקוט הפרסומים 6302, התשע"א, 27 בספטמבר 2011, עמ' 6938 (אשר החליף את הצו שפורסם בילקוט הפרסומים 5772, התשס"ח, 29 בינואר 2008, עמ' 1736)
- ^ צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק, באתר כל-זכות
- ^ צו הרחבה (נוסח משולב) לפנסיה חובה לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, באתר משרד התמ"ת
- ^ חן מענית, לידיעת המעסיקים: גם לעובד זר מגיעה פנסיה, באתר גלובס, 14 באפריל 2016
- ^ חן מענית, דעה: הרעיון של שקד למנוע תשלומי פנסיה מעובדים זרים - לא מוסרי, לא יהודי ומקומם, באתר גלובס, 21 בפברואר 2020
- ^ עידית שפרן גיטלמן, שנאת הגר של איילת שקד, באתר הארץ, 19 בפברואר 2020
- ^ רון שטיין, שנתיים אחרי הסכם פנסיית חובה לשכירים: האוצר מקדם חוק דומה גם לעצמאים, באתר גלובס, 30 בנובמבר 2009
- ^ מירב ארלוזורוב, תיאורית הקונספירציה של פנסיית החובה, באתר הארץ, 3 בדצמבר 2009
- ^ חן מענית, חוק פנסיה חובה לעצמאים: חשוב אבל בעייתי, באתר גלובס, 11 בפברואר 2016
- ^ חיים ביאור, נחתם הסכם על הסדר פנסיה חובה משופר, באתר הארץ, 7 בספטמבר 2010
- ^ פנסיה חובה לעצמאים, באתר GOV.IL
- ^ מדריך ביטוח פנסיוני כללי לעובד, באתר כל-זכות
- ^ משרד האוצר, הר הכסף, מנוע לאיתור חסכונות פנסיוניים ופוליסות לביטוח חיים
32470762פנסיה