חקירת בית הדין הפלילי הבין-לאומי בעניין פלסטין
חקירת בית הדין הפלילי הבין-לאומי בעניין פלסטין החלה ב-20 בדצמבר 2019, כאשר התובעת הכללית של בית הדין הפלילי הבין-לאומי (ICC), פאטו בנסודה, הכריזה על חקירת טענות לפשעי מלחמה שבוצעו במסגרת הסכסוך הישראלי-פלסטיני[1][2][3].
רקע
ב-29 בנובמבר 2012 התקבלה החלטה 67/19 של העצרת הכללית של האו"ם, ובעקבותה שודרג מעמד של הרשות הפלסטינית ל"מדינה משקיפה שאינה חברה" (אנ')[4]. שינוי הסטטוס נחשב למעשה כהכרה בפועל במדינה פלסטינית ריבונית[5].
במאמר דעה שפורסם ב-2014 אמר התובע כי כתוצאה מהמעמד החדש פלסטין יכולה להצטרף לאמנת רומא[6]. חקירה ראשונית בעניין הסכסוך הישראלי-פלסטיני התחילה כבר ב-2015[7]. מדינת ישראל איננה חברה בבית הדין הפלילי הבין-לאומי. בינואר 2015 פלסטין התקבלה כחברה ה-123 בבית הדין[8]. בתגובה לטענות פלסטיניות והגישושים הפלסטיניים שמטרתם הייתה פתיחת חקירה בין-לאומית נגד ישראל, טענה מדינת ישראל כי אין לבית המשפט סמכות שיפוט בעניין מאחר שהרשות הפלסטינית איננה מדינה ריבונית. טיעון דומה הושמע על ידי היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, מספר שעות לפני ואחרי הודעתה של בנסודה על פתיחת החקירה בדצמבר 2019[9][10]. עם זאת, בנסודה סירבה בשלוש הזדמנויות שונות לפתוח בחקירה נגד ישראל. התלונות אותן דחתה היו קשורות לפרשת המרמרה[11].
התלונה
לפי החלטתה של בנסודה, הקריטריונים לחקירה מלאה קיימים אך טרם נקבעה סמכות שיפוט של חקירה שכזו. בנסודה הצהירה כי "השתכנעתי כי בוצעו או מבוצעים פשעי מלחמה בשטחי הגדה המערבית, מזרח ירושלים ורצועת עזה"[12]. במקביל הצהירה בנסודה כי היא סוברת כי חמאס וארגוני טרור פלסטיניים אשמים גם הם בפשעי מלחמה דומים אך טענה כי אין מנגנון להעניש פשעים שכאלה. באותה הצהרה אמרה בנסודה כי "ישנו בסיס לחקירה גם נגד חברים בחמאס ובארגונים פלסטיניים אחרים בחשד לפשעי מלחמה, ובהם תקיפת אזרחים ומבנים אזרחיים, שימוש במגינים אנושיים ועינויים"[13].
ישראל מואשמת כי הקימה התנחלויות בגדה המערבית באופן בלתי חוקי ואף הפרה דיני מלחמה במהלך מבצע צוק איתן. אחת מהטענות הייתה שישראל תקפה מתקנים של הצלב האדום. מנגד ארגוני טרור פלסטיניים, שבראשם עומד חמאס, מואשמים בתקיפה מכוונת של אזרחים ישראלים ושימוש באזרחים פלסטינים כמגן אנושי.
החקירה
ב-16 במרץ 2020 לאחר הגשת סיכומים של ידיד בית המשפט[14] ביקשה בנסודה הארכה של חודש נוסף על מנת לשקול את השאלה על סמכות השיפוט בגדה המערבית, רצועת עזה ומזרח ירושלים[15], חודש לאחר מכן למעלה מ-180 ארגונים פלסטינים ובין-לאומיים הגישו מכתב תמיכה ברשות הפלסטינית[16][17].
ב-5 בפברואר 2021, החליט בית הדין ברוב קולות כי פלסטין היא מדינה המשתרעת על יהודה, שומרון, חבל עזה ומזרח ירושלים שנכבשו על ידי מדינת ישראל במלחמת ששת הימים[18]. השופטים קבעו כי קיימת סמכות להחיל את חוקת רומא (אנ') על פשעים לכאורה שבוצעו בשטחים אלה. בדעת מיעוט טען השופט פטר קובאץ' (אנ') כי אין סמכות שיפוט בשטחים הפלסטיניים[19][20]. הוא הוסיף כי "המעורבות העמוקה של האו"ם במציאת פתרון ראוי למימוש מה שמכונה 'חזון שתי המדינות', תרומת הקוורטט עם מפת הדרכים ויוזמות השלום הקודמות שנתמכו בדרך כלל על ידי האו"ם ומשתקפות בשורה הארוכה של החלטות שהתקבלו על ידי העצרת הכללית, מועצת הביטחון וכן גופים אחרים של האו"ם, וההתייחסויות בהחלטות אלה להסכמי אוסלו. יחד הם מהווים רשת חשובה של כלי משפט בין-לאומי"[21].
ב-2 במרץ 2021, הודיעה התובעת פאטו בנסודה על חקירת אירועים שהתרחשו ברצועת עזה וביהודה ושומרון החל מ-13 ביוני 2014, יום אחרי חטיפת ורצח שלושת הנערים בידי חמאס[22]. החקירה עליה הכריזה התובעת פאטו בנסודה עוסקת בשלושה נושאים מרכזיים: הלחימה בעזה בזמן מבצע צוק איתן, הירי לעבר המפגינים בצעדת השיבה הגדולה ב-2018 והבניה בהתנחלויות בגדה המערבית[23]. בנוסף לפעולות מדינת ישראל, יחקרו פעולותיהם של חמאס וארגוני הטרור האחרים בעזה[24].
ב-20 במרץ 2021, במסגרת צעד מחייב בחקירת פשעי המלחמה, בית הדין הבין-לאומי בהאג הקציב לישראל ולפלסטינים 30 יום להודיע אם יבחרו לחקור בעצמם את החשדות[25]. ב-9 באפריל השיבה ישראל לבית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג כי היא דוחה לחלוטין את הטענה שביצעה פשעי מלחמה, וכי אין לבית הדין הסמכות לפתוח בחקירה נגדה על ביצוע פשעי מלחמה בגדה המערבית וברצועת עזה[26].
באפריל 2024 פורסם כי בעקבות הכוונה לפרסם צווי מעצר נגד בכירים ישראלים, בהם ראש הממשלה נתניהו, שר הביטחון גלנט והרמטכ"ל הרצי הלוי, על ידי בית הדין הפלילי, התייעצו אלו עם עורכי דין. הרקע לצווים אלו הוא המלחמה בעזה הטענות להרעבה של האוכלוסייה.[27].
באוקטובר 2024 הוחלפה, מטעמי בריאות, אחת השופטות הדנות בבקשת התביעה להוציא צו מעצר נגד בנימין נתניהו[28].
ב-21 בנובמבר 2024, הוציא בית הדין צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הבטחון לשעבר יואב גלנט מהצד הישראלי, ומוחמד דף מהצד הפלסטיני. למרות שישראל הודיעה על מותו של דף, בית הדין טוען כי אין בידיו אישור ודאי למותו[29].
תגובות
ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, גינה בחריפות את החקירה במילים "יום שחור לאמת ולצדק"[30] והוסיף כי הפתיחה בחקירה היא "אנטישמיות טהורה"[31]. הרמטכ"ל אביב כוכבי גינה את ההחלטה, הגדיר אותה "משוללת כל תוקף"[32]. מזכיר המדינה האמריקאי, מייק פומפאו, הצהיר בתגובה להחלטה כי "אנחנו מתנגדים בתוקף לחקירה הבלתי מוצדקת, שמכוונת לישראל באופן בלתי הוגן. הדרך לשלום מתמשך היא באמצעות משא ומתן ישיר"[33]. מדינות נוספות הביעו עמדה בעניין החקירה: כך למשל הונגריה הודיעה כי "היא מסכימה עם טיעוני ישראל" והביעה התנגדות לפתיחת החקירה[34]. מנגד גרמניה הודיעה כי הם סומכים על בית הדין ורוצים להימנע מפוליטיזציה, אוסטרליה לעומתה טענה שעדיף לפתור את הנושא במשא ומתן[35].
בריאיון שנתנה בנסודה ב"טיימס אוף ישראל" תיארה את ההאשמות באנטישמיות "האשמה מצערת במיוחד, היא חסרת בסיס" והדגישה כי בית הדין הבין-לאומי שואף להיות הוגן וחסר פניות[36].
קישורים חיצוניים
- Situation in the State of Palestine, באתר בית הדין הפלילי הבינלאומי
- עמית ולדמן, שימוש מופרז בכוח והרג מכוון של אזרחים: ה"פשעים" של ישראל שיחקור בית הדין בהאג, באתר מאקו, 3 במרץ 2021
- ליה ספילקין, מהן ההשלכות של חקירת בית הדין בהאג? מומחה למשפט בין-לאומי מסביר, באתר מאקו, 4 במרץ 2021
הערות שוליים
- ^ Ahren, Raphael (23 בדצמבר 2019). "The Hague vs. Israel: Everything you need to know about the ICC Palestine probe". Times of Israel. נבדק ב-25 בדצמבר 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ ynet, התובעת בהאג: יש פשעי מלחמה בשטחים הפלסטיניים, באתר כלכליסט, 20 בדצמבר 2019
- ^ אלדד בק, תובעת בית הדין הבינ"ל: "בוצעו פשעי מלחמה ביהודה ושומרון ועזה", באתר ישראל היום, 20 בדצמבר 2019
- ^ "Palestine: What is in a name (change)?". Aljazeera Inside Story. Aljazeera. 8 בינואר 2013. אורכב מ-המקור ב-9 בינואר 2013. נבדק ב-8 ביוני 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Israel defies UN after vote on Palestine with plans for 3,000 new homes in the West Bank". The Independent. 1 בדצמבר 2012. אורכב מ-המקור ב-18 באוקטובר 2017. נבדק ב-15 בספטמבר 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Fatou Bensouda: the truth about the ICC and Gaza". Guardian. 29 באוגוסט 2014. נבדק ב-23 בפברואר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "ICC to probe alleged war crimes in Palestinian areas, pending jurisdiction". Reuters (באנגלית). 21 בדצמבר 2019. נבדק ב-25 בדצמבר 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ האיום מומש: הוגש רשמית מסמך הפלסטינים לאו"ם, באתר גלובס, 2 בינואר 2015
- ^ אריאל כהנא, מנדלבליט לבית הדין הבין-לאומי: אל תתערבו בסכסוך הישראלי-פלשתיני, באתר ישראל היום, 20 בדצמבר 2019
- ^ טובה צימוקי ואיתמר אייכנר, מנדלבליט: "דוחה בתקיפות את החלטת בית הדין בהאג, אין לו סמכות", באתר ynet, 21 בדצמבר 2019
- ^ "ICC Prosecutor gives Hague Court Israel's brief". The Jerusalem Post. נבדק ב-25 בדצמבר 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Beaumont, Peter (20 בדצמבר 2019). "ICC to investigate alleged Israeli and Palestinian war crimes". The Guardian.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ בית הדין בהאג אישר לפתוח בחקירה נגד ישראל וחמאס בחשד לפשעי מלחמה, באתר הארץ, 5 בפברואר 2021
- ^ "In a letter to ICC Prosecutor: Time to investigate Israeli crimes in Palestine, time for justice". Jerusalem Post. 29 באפריל 2020. נבדק ב-29 באפריל 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Ahren, Raphael (19 במרץ 2020). "ICC prosecutor requests more time to weigh jurisdiction over Palestinian areas". Times of Israel. נבדק ב-21 במרץ 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "ICC Prosecutor to give final position on if Palestine is a state". Jerusalem Post. 30 באפריל 2020. נבדק ב-30 באפריל 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Joint Open Letter to the Office of the Prosecutor of the International Criminal Court: Time to Investigate Crimes in Palestine, Time for Justice". Al-Haq. 29 באפריל 2020. נבדק ב-29 באפריל 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ בית הדין בהאג הכיר ברשות הפלסטינית, ואישר חקירה נגד ישראל, באתר וואלה!, 5 בפברואר 2021
- ^ "ICC approves probe into possible war crimes by Israel, Hamas in Palestinian territories". Haaretz. 5 בפברואר 2021. נבדק ב-5 בפברואר 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "ICC Pre-Trial Chamber I issues its decision on the Prosecutor's request related to territorial jurisdiction over Palestine". ICC. 5 בפברואר 2021. נבדק ב-5 בפברואר 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ ynet, דעת המיעוט בהאג: "אין סמכות שיפוט בשטחים הפלסטיניים", באתר ynet, 6 בפברואר 2021
- ^ ישראל ביקשה מארה"ב עזרה מול בית הדין בהאג, באתר ynet, 3 במרץ 2021
- ^ ברק רביד, ארה"ב לתובעת בהאג: אל תתני עדיפות לחקירה בנושא הישראלי-פלסטיני, באתר וואלה!, 3 במרץ 2021
- ^ עמית ולדמן, שימוש מופרז בכוח והרג מכוון של אזרחים: ה"פשעים" של ישראל שיחקור בית הדין בהאג, באתר מאקו, 3 במרץ 2021
- ^ סוכנויות הידיעות, בית הדין בהאג לישראל: הודיעו בתוך חודש אם תחקרו בעצמכם פשעי מלחמה, באתר ynet, 20 במרץ 2021
- ^ ג'ודי מלץ, ישראל השיבה לבית הדין בהאג: חסר סמכות לחקור פשעי מלחמה בגדה ובעזה, באתר הארץ, 10 באפריל 2021
- ^ איתמר אייכנר, טובה צימוקי, חידת צווי המעצר בהאג נגד בכירים בישראל: איום ממשי או ספין של נתניהו?, באתר ynet, 28 באפריל 2024
- ^ השופטת שדנה בבקשה לצו מעצר נגד נתניהו - ביקשה להתחלף, באתר ישראל היום, 25 באוקטובר 2024
- ^ אמיר תיבון, בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג הוציא צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט על פשעי מלחמה בעזה, באתר הארץ, 21 בנובמבר 2024
- ^ נתניהו על החלטת התובעת בהאג: "יום שחור לאמת ולצדק", באתר ynet, 20 בדצמבר 2019
- ^ אנה רייבה ברסקי, נתניהו: "טענתה תובעת בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג - אנטישמיות טהורה", באתר מעריב אונליין, 23 בדצמבר 2019
- ^ ישי אלמקייס, חדשות כיפה, הרמטכ"ל כוכבי: "החלטה משוללת תוקף. התקבלה באופן לא ענייני וללא סמכות", באתר כיפה, 03 במרץ, 2021 18:49.
- ^ ynet, ארה"ב נגד ההחלטה בהאג: "מכוונת לישראל באופן בלתי הוגן", באתר ynet, 21 בדצמבר 2019
- ^ "Backing Israel, Hungary says it opposes potential ICC probe of Jewish state". Times of Israel. 11 בינואר 2020. נבדק ב-12 בינואר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Ahren, Raphael. "Australia rejects ICC Palestine probe; Germany warns against politicization". Times of Israel. נבדק ב-27 בדצמבר 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Ahren, Raphael. "ICC prosecutor: Netanyahu's anti-Semitism charge is 'particularly regrettable'". Times of Israel. נבדק ב-14 בינואר 2020.
{{cite news}}: (עזרה)
40014304חקירת בית הדין הפלילי הבין-לאומי בעניין פלסטין